ביאור:הושע ט

הבהרה:

דף זה הוא במרחב הביאור של ויקיטקסט, ומכיל גם פרשנות וביאורים של משתמשים בני ימינו, שאינם מייצגים בהכרח את הפרשנות המסורתית.

קיצור דרך: a1309

בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י

הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג       (מהדורות נוספות של הושע ט)

---

א אַל תִּשְׂמַח יִשְׂרָאֵל אֶל גִּיל כָּעַמִּים אל תגיל ותשמח כשאר האומות כִּי זָנִיתָ מֵעַל אֱלֹהֶיךָ, אָהַבְתָּ אֶתְנָן עַל כָּל גָּרְנוֹת דָּגָן כזונה המחזרת בגרנות. ב גֹּרֶן וָיֶקֶב מקום דריכת הענבים לֹא יִרְעֵם לא יספקו להם מרעה, כלומר התבואה והענבים לא יצמחו ולא יהיה אוכל, וְתִירוֹשׁ יְכַחֶשׁ ישקר בָּהּ בישראל, ולא יצמח כמצופה. ג לֹא יֵשְׁבוּ בְּאֶרֶץ יְהוָה, וְשָׁב אֶפְרַיִם מִצְרַיִם, וּבְאַשּׁוּר טָמֵא יֹאכֵלוּ. ד לֹא יִסְּכוּ ינסכו, יקריבו לַיהוָה יַיִן וְלֹא יֶעֶרְבוּ לא יהיו ערבים (טעימים) לוֹ, זִבְחֵיהֶם כְּלֶחֶם אוֹנִים מאכל אבלים (ראו דברים כו יד) לָהֶם כָּל אֹכְלָיו יִטַמָּאוּ כי האבלים טמאים טומאת מת, כן זבחיהם טמאים ואינם רצויים, כִּי לַחְמָם קורבנם לְנַפְשָׁם יותר טוב שיאכלהו בעצמם (ראו גם הושע ח יג) לֹא יָבוֹא בֵּית יְהוָה. ה מַה תַּעֲשׂוּ לְיוֹם מוֹעֵד שיגיע זמן הפורענות, וּלְיוֹם חַג במובן שלילי של זבח והריגה יְהוָה. ו כִּי הִנֵּה הָלְכוּ מִשֹּׁד מפני השודדים מִצְרַיִם תְּקַבְּצֵם מֹף עיר במצרים תְּקַבְּרֵם הם יברחו למצרים וימותו שם, מַחְמַד לְכַסְפָּם בתי חמדתם שבהם גנזו את כספם קִמּוֹשׂ מין קוץ יִירָשֵׁם חוֹחַ גם מין קוץ בְּאָהֳלֵיהֶם. ז בָּאוּ יְמֵי הַפְּקֻדָּה בָּאוּ יְמֵי הַשִׁלֻּם שישולם לכם כפי מעשיכם, יֵדְעוּ יִשְׂרָאֵל אֱוִיל הַנָּבִיא מְשֻׁגָּע אִישׁ הָרוּחַ שיקרה זאת תפסיקו להאמין בנביאי השקר, עַל רֹב עֲוֺנְךָ וְרַבָּה מַשְׂטֵמָה מלשון שנאה, שנאת ה' אותכם. ח צֹפֶה אֶפְרַיִם נביא יש לאפרים הטוען שיודע את התוכניות ש עִם אֱלֹהָי, נָבִיא פַּח יָקוֹשׁ עַל כָּל דְּרָכָיו אך נביא זה אינו אלא מלכודת הפרוסה (ראו הושע ה א) על כל דרכיו של אפרים הגורמת לו לחטוא מַשְׂטֵמָה הוא גורם לשנאת ה' בְּבֵית אֱלֹהָיו בגלל בתי העבודה זרה שגרם לבנייתם. ט הֶעְמִיקוּ הרבו לחטוא שִׁחֵתוּ כִּימֵי הַגִּבְעָה כמו בתקופה שבה התרחש סיפור 'פילגש בגיבעה' (שופטים יט-כא), יִזְכּוֹר עֲוֺנָם יִפְקוֹד חַטֹּאותָם. {ס}
י כַּעֲנָבִים בַּמִּדְבָּר מקום יבש אשר לא רגילים לצמוח בו ענבים, והם מאוד משמחים את מוצאם מָצָאתִי יִשְׂרָאֵל כְּבִכּוּרָה בִתְאֵנָה בְּרֵאשִׁיתָהּ התאנה הראשונה שצומחת שחביבה על מגדלה רָאִיתִי אֲבוֹתֵיכֶם במדבר, אהבתי אותם ודאגתי להם. אך, הֵמָּה בָּאוּ בַעַל פְּעוֹר וַיִּנָּזְרוּ פרשו מה' (בדומה למילה 'נזיר', ראו כאן) לַבֹּשֶׁת כינוי גנאי לעבודה זרה וַיִּהְיוּ שִׁקּוּצִים  מתועבים בעיני כְּאָהֳבָם כמידת אהבתי אותם בתחילה, או בגלל אהבתם את הע"ז. יא אֶפְרַיִם כָּעוֹף במהירות כָּעוֹף, כלומר דבר זה יקרה בקרוב יִתְעוֹפֵף יפרח ויסור מהם כְּבוֹדָם כינוי לבנים, כלומר בניהם ימותו ^[1], מִלֵּדָה בניהם ימותו בשעת הלידה, או קודם לכן וּמִבֶּטֶן בזמן ההריון וּמֵהֵרָיוֹן ולחלק מהנשים 'יפרח הכבוד' עוד לפני ההריון כי הם יהיו עקרות. יב כִּי אִם יְגַדְּלוּ אֶת בְּנֵיהֶם גם אלו שיהיה להם בנים וְשִׁכַּלְתִּים מֵאָדָם אמית את בניהם והם יהיו שכולים, כִּי גַם אוֹי לָהֶם בְּשׂוּרִי שי"ן במקום סמ"ך כלומר בסורי, כשאסור מֵהֶם. יג אֶפְרַיִם היה כַּאֲשֶׁר רָאִיתִי לְצוֹר שהייתה עיר מסחר עשירה (ראו כאן) שְׁתוּלָה בְנָוֶה במקום טוב, על יד הים, וְאֶפְרַיִם אך עכשיו נגזר על אפרים לְהוֹצִיא אֶל הֹרֵג בָּנָיו. יד תֵּן לָהֶם יְהוָה פס' זה הוא תפילה של הושע אל ה' בעקבות הגזרה המופיעה בפס' הקודם "ואפרים להוציא להורג בניו", הושע מבקש: תן להם עונש יותר קל מַה תִּתֵּן, תֵּן לָהֶם רֶחֶם מַשְׁכִּיל שהעוברים ימותו בעודם ברחם, כאילו הרחם הוא שהרג אותם וְשָׁדַיִם צֹמְקִים יבשים (כמו שלענבים יבשים קוראים 'צימוקים') כך שגם התינוקות שיוולדו ימותו במהרה, ולא יגדלו ויפלו בחרב. טו כָּל רָעָתָם בַּגִּלְגָּל מקום עבודה זרה (ראו הושע ד טו) כִּי שָׁם שְׂנֵאתִים עַל רֹעַ מַעַלְלֵיהֶם מִבֵּיתִי אֲגָרְשֵׁם, לֹא אוֹסֵף אַהֲבָתָם כָּל שָׂרֵיהֶם סֹרְרִים. טז הֻכָּה אֶפְרַיִם שָׁרְשָׁם יָבֵשׁ פְּרִי (בלי) בַל יַעֲשׂוּן כאילן שנתייבש שאינו עושה יותר פירות, גַּם כִּי יֵלֵדוּן וְהֵמַתִּי מַחֲמַדֵּי בִטְנָם. {ס}
יז יִמְאָסֵם אֱלֹהַי כִּי לֹא שָׁמְעוּ לוֹ, וְיִהְיוּ נֹדְדִים בַּגּוֹיִם. {ס}

הערות

1. הטעם לכך שהבנים מכונים כבוד "כי הם כבוד האבות כמו שכתוב "עטרת זקנים בני בנים"" (רד"ק), ויש מפרשים שלא יעשו לילדיהם את הכבוד "הנעשה לילדים... בעת הכנסתם בבריתו של אברהם אבינו" (מצודת דוד) כי הם ימותו קודם.