סידור/נוסח עדות המזרח/ערבית לתשעה באב

קינות לפני התפילה

לרשימת הקינות המלאה ראו: קינות לתשעה באב.

על נהרות בבל

לפני ערבית מכבים את האורות ומשאירים אורות מועטים בכדי שהצבור יוכל לקרוא בסידור. יושבים על הקרקע ויש אומרים בקול בכי :

עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל. חָשְׁכָה יִפְעַת מְאוֹרוֹתֵינוּ: וְהֶמְיַת יִלְלָתֵנוּ. דָּעֲכָה אֶת קוֹל חֲצוֹצְרוֹתֵינוּ: בַּת בָּבֶל שְׂמָחוֹת. עָרְבָה נֶגֶד מְרוֹרוֹתֵינוּ: וַאֲנַחְנוּ עַל עֲרָבִים. בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנּוֹרוֹתֵינוּ:

　　
קלז א עַל נַהֲרוֹת בָּבֶל שָׁם יָשַׁבְנוּ גַּם בָּכִינוּ בְּזׇכְרֵנוּ אֶת צִיּוֹן.

ב עַל עֲרָבִים בְּתוֹכָהּ תָּלִינוּ כִּנֹּרוֹתֵינוּ.

ג כִּי שָׁם שְׁאֵלוּנוּ שׁוֹבֵינוּ דִּבְרֵי שִׁיר וְתוֹלָלֵינוּ שִׂמְחָה שִׁירוּ לָנוּ מִשִּׁיר צִיּוֹן.

ד אֵיךְ נָשִׁיר אֶת שִׁיר יְהֹוָה עַל אַדְמַת נֵכָר.

ה אִם אֶשְׁכָּחֵךְ יְרוּשָׁלָ͏ִם תִּשְׁכַּח יְמִינִי.

ו תִּדְבַּק לְשׁוֹנִי לְחִכִּי אִם לֹא אֶזְכְּרֵכִי אִם לֹא אַעֲלֶה אֶת יְרוּשָׁלַ͏ִם עַל רֹאשׁ שִׂמְחָתִי.

ז זְכֹר יְהֹוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ͏ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

ח בַּת בָּבֶל הַשְּׁדוּדָה אַשְׁרֵי שֶׁיְשַׁלֶּם לָךְ אֶת גְּמוּלֵךְ שֶׁגָּמַלְתְּ לָנוּ.

ט אַשְׁרֵי שֶׁיֹּאחֵז וְנִפֵּץ אֶת עֹלָלַיִךְ אֶל הַסָּלַע. (תהלים קלז)

אוי כי ירד אש מן השמים / ר' טביומי בן ישראל

אין אומרים קינה זו במוצאי שבת אוֹי כִּי יָרַד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: טִירַת קֹדֶשׁ אֵיךְ נְשַׁמָּה. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם עַד מָה. בַּת מֶֽלֶךְ אָמָה. הַקְּדֵשָׁה הִיא בָעֵינַיִם: לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: יֶרַח אָב בּוֹ־שִֽׁמְשִׁי קָדַר. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן בּוֹ נֶעְדָּר. וְגַם עִיר הֶהָדָר. בּוֹ חָֽרְבָה פַּעֲמָיִם: לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: מָרָה הַלַּיְלָה הַזֶּה אָרִים. וַיְהִי לִבְכִי לֵיל שִׁמּוּרִים. וְאוֹתִי הֶחֱרִים. אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם: לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: (יִבָּקַע אוֹרִי יָהּ כַּשַּׁחַר. עַל רְשָׁעִים צוּר אַפּוֹ יִחַר. וּבְעַמּוֹ יִבְחַר. הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלַיִם:)

שירת האזינו

הַאֲזִ֥ינוּ הַשָּׁמַ֖יִם וַאֲדַבֵּ֑רָה  וְתִשְׁמַ֥ע הָאָ֖רֶץ אִמְרֵי־פִֽי׃
ב יַעֲרֹ֤ף כַּמָּטָר֙ לִקְחִ֔י  תִּזַּ֥ל כַּטַּ֖ל אִמְרָתִ֑י
כִּשְׂעִירִ֣ם עֲלֵי־דֶ֔שֶׁא  וְכִרְבִיבִ֖ים עֲלֵי־עֵֽשֶׂב׃
ג כִּ֛י שֵׁ֥ם יְהֹוָ֖ה אֶקְרָ֑א  הָב֥וּ גֹ֖דֶל לֵאלֹהֵֽינוּ׃
[לוי]ד הַצּוּר֙ תָּמִ֣ים פׇּֽעֳל֔וֹ  כִּ֥י כׇל־דְּרָכָ֖יו מִשְׁפָּ֑ט
אֵ֤ל אֱמוּנָה֙ וְאֵ֣ין עָ֔וֶל  צַדִּ֥יק וְיָשָׁ֖ר הֽוּא׃
ה שִׁחֵ֥ת ל֛וֹ לֹ֖א בָּנָ֣יו מוּמָ֑ם  דּ֥וֹר עִקֵּ֖שׁ וּפְתַלְתֹּֽל׃
ו הַ לְיְהֹוָה֙^[1] תִּגְמְלוּ־זֹ֔את  עַ֥ם נָבָ֖ל וְלֹ֣א חָכָ֑ם
הֲלוֹא־הוּא֙ אָבִ֣יךָ קָּנֶ֔ךָ  ה֥וּא עָשְׂךָ֖ וַֽיְכֹנְנֶֽךָ׃
שני [ישראל]ז זְכֹר֙ יְמ֣וֹת עוֹלָ֔ם בִּ֖ינוּ שְׁנ֣וֹת דֹּר־וָדֹ֑ר  שְׁאַ֤ל אָבִ֙יךָ֙ וְיַגֵּ֔דְךָ זְקֵנֶ֖יךָ וְיֹ֥אמְרוּ לָֽךְ׃
ח בְּהַנְחֵ֤ל עֶלְיוֹן֙ גּוֹיִ֔ם  בְּהַפְרִיד֖וֹ בְּנֵ֣י אָדָ֑ם
יַצֵּב֙ גְּבֻלֹ֣ת עַמִּ֔ים  לְמִסְפַּ֖ר בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵֽל׃
ט כִּ֛י חֵ֥לֶק יְהֹוָ֖ה עַמּ֑וֹ  יַעֲקֹ֖ב חֶ֥בֶל נַחֲלָתֽוֹ׃
י יִמְצָאֵ֙הוּ֙ בְּאֶ֣רֶץ מִדְבָּ֔ר  וּבְתֹ֖הוּ יְלֵ֣ל יְשִׁמֹ֑ן
יְסֹבְבֶ֙נְהוּ֙ יְב֣וֹנְנֵ֔הוּ  יִצְּרֶ֖נְהוּ כְּאִישׁ֥וֹן עֵינֽוֹ׃
יא כְּנֶ֙שֶׁר֙ יָעִ֣יר קִנּ֔וֹ עַל־גּוֹזָלָ֖יו יְרַחֵ֑ף  יִפְרֹ֤שׂ כְּנָפָיו֙ יִקָּחֵ֔הוּ יִשָּׂאֵ֖הוּ עַל־אֶבְרָתֽוֹ׃
יב יְהֹוָ֖ה בָּדָ֣ד יַנְחֶ֑נּוּ  וְאֵ֥ין עִמּ֖וֹ אֵ֥ל נֵכָֽר׃
שלישי [ע"כ ישראל]יג יַרְכִּבֵ֙הוּ֙ עַל־בָּ֣מֳתֵי במותי אָ֔רֶץ  וַיֹּאכַ֖ל תְּנוּבֹ֣ת שָׂדָ֑י
וַיֵּנִקֵ֤הֽוּ דְבַשׁ֙ מִסֶּ֔לַע  וְשֶׁ֖מֶן מֵחַלְמִ֥ישׁ צֽוּר׃
יד חֶמְאַ֨ת בָּקָ֜ר וַחֲלֵ֣ב צֹ֗אן  עִם־חֵ֨לֶב כָּרִ֜ים וְאֵילִ֤ים
בְּנֵֽי־בָשָׁן֙ וְעַתּוּדִ֔ים  עִם־חֵ֖לֶב כִּלְי֣וֹת חִטָּ֑ה
וְדַם־עֵנָ֖ב תִּשְׁתֶּה־חָֽמֶר׃    טו וַיִּשְׁמַ֤ן יְשֻׁרוּן֙ וַיִּבְעָ֔ט
שָׁמַ֖נְתָּ עָבִ֣יתָ כָּשִׂ֑יתָ  וַיִּטֹּשׁ֙ אֱל֣וֹהַּ עָשָׂ֔הוּ
וַיְנַבֵּ֖ל צ֥וּר יְשֻׁעָתֽוֹ׃    טז יַקְנִאֻ֖הוּ בְּזָרִ֑ים
בְּתוֹעֵבֹ֖ת יַכְעִיסֻֽהוּ׃    יז יִזְבְּח֗וּ לַשֵּׁדִים֙ לֹ֣א אֱלֹ֔הַּ
אֱלֹהִ֖ים לֹ֣א יְדָע֑וּם  חֲדָשִׁים֙ מִקָּרֹ֣ב בָּ֔אוּ
לֹ֥א שְׂעָר֖וּם אֲבֹתֵיכֶֽם׃    יח צ֥וּר יְלָדְךָ֖ תֶּ֑שִׁי
וַתִּשְׁכַּ֖ח אֵ֥ל מְחֹלְﬞלֶֽךָ׃    רביעייט וַיַּ֥רְא יְהֹוָ֖ה וַיִּנְאָ֑ץ
מִכַּ֥עַס בָּנָ֖יו וּבְנֹתָֽיו׃    כ וַיֹּ֗אמֶר אַסְתִּ֤ירָה פָנַי֙ מֵהֶ֔ם
אֶרְאֶ֖ה מָ֣ה אַחֲרִיתָ֑ם  כִּ֣י ד֤וֹר תַּהְפֻּכֹת֙ הֵ֔מָּה
בָּנִ֖ים לֹא־אֵמֻ֥ן בָּֽם׃    כא הֵ֚ם קִנְא֣וּנִי בְלֹא־אֵ֔ל
כִּעֲס֖וּנִי בְּהַבְלֵיהֶ֑ם  וַֽאֲנִי֙ אַקְנִיאֵ֣ם בְּלֹא־עָ֔ם
בְּג֥וֹי נָבָ֖ל אַכְעִיסֵֽם׃    כב כִּי־אֵשׁ֙ קָדְחָ֣ה בְאַפִּ֔י
וַתִּיקַ֖ד עַד־שְׁא֣וֹל תַּחְתִּ֑ית  וַתֹּ֤אכַל אֶ֙רֶץ֙ וִֽיבֻלָ֔הּ
וַתְּלַהֵ֖ט מוֹסְדֵ֥י הָרִֽים׃    כג אַסְפֶּ֥ה עָלֵ֖ימוֹ רָע֑וֹת
חִצַּ֖י אֲכַלֶּה־בָּֽם׃    כד מְזֵ֥י רָעָ֛ב וּלְחֻ֥מֵי רֶ֖שֶׁף
וְקֶ֣טֶב מְרִירִ֑י  וְשֶׁן־בְּהֵמֹת֙ אֲשַׁלַּח־בָּ֔ם
עִם־חֲמַ֖ת זֹחֲלֵ֥י עָפָֽר׃    כה מִחוּץ֙ תְּשַׁכֶּל־חֶ֔רֶב וּמֵחֲדָרִ֖ים אֵימָ֑ה גַּם־בָּחוּר֙
גַּם־בְּתוּלָ֔ה יוֹנֵ֖ק עִם־אִ֥ישׁ שֵׂיבָֽה׃    כו אָמַ֖רְתִּי אַפְאֵיהֶ֑ם
אַשְׁבִּ֥יתָה מֵאֱנ֖וֹשׁ זִכְרָֽם׃    כז לוּלֵ֗י כַּ֤עַס אוֹיֵב֙ אָג֔וּר
פֶּֽן־יְנַכְּר֖וּ צָרֵ֑ימוֹ  פֶּן־יֹֽאמְרוּ֙ יָדֵ֣נוּ רָ֔מָה
וְלֹ֥א יְהֹוָ֖ה פָּעַ֥ל כׇּל־זֹֽאת׃    כח כִּי־ג֛וֹי אֹבַ֥ד עֵצ֖וֹת הֵ֑מָּה
וְאֵ֥ין בָּהֶ֖ם תְּבוּנָֽה׃    חמישיכט ל֥וּ חָכְמ֖וּ יַשְׂכִּ֣ילוּ זֹ֑את
יָבִ֖ינוּ לְאַחֲרִיתָֽם׃    ל אֵיכָ֞ה יִרְדֹּ֤ף אֶחָד֙ אֶ֔לֶף
וּשְׁנַ֖יִם יָנִ֣יסוּ רְבָבָ֑ה  אִם־לֹא֙ כִּֽי־צוּרָ֣ם מְכָרָ֔ם
וַֽיהֹוָ֖ה הִסְגִּירָֽם׃    לא כִּ֛י לֹ֥א כְצוּרֵ֖נוּ צוּרָ֑ם
וְאֹיְבֵ֖ינוּ פְּלִילִֽים׃    לב כִּֽי־מִגֶּ֤פֶן סְדֹם֙ גַּפְנָ֔ם
וּמִשַּׁדְמֹ֖ת עֲמֹרָ֑ה  עֲנָבֵ֙מוֹ֙ עִנְּבֵי־ר֔וֹשׁ
אַשְׁכְּלֹ֥ת מְרֹרֹ֖ת לָֽמוֹ׃    לג חֲמַ֥ת תַּנִּינִ֖ם יֵינָ֑ם
וְרֹ֥אשׁ פְּתָנִ֖ים אַכְזָֽר׃    לד הֲלֹא־ה֖וּא כָּמֻ֣ס עִמָּדִ֑י
חָת֖וּם בְּאוֹצְרֹתָֽי׃    לה לִ֤י נָקָם֙ וְשִׁלֵּ֔ם
לְעֵ֖ת תָּמ֣וּט רַגְלָ֑ם  כִּ֤י קָרוֹב֙ י֣וֹם אֵידָ֔ם
וְחָ֖שׁ עֲתִדֹ֥ת לָֽמוֹ׃    לו כִּֽי־יָדִ֤ין יְהֹוָה֙ עַמּ֔וֹ
וְעַל־עֲבָדָ֖יו יִתְנֶחָ֑ם  כִּ֤י יִרְאֶה֙ כִּֽי־אָ֣זְﬞלַת יָ֔ד
וְאֶ֖פֶס עָצ֥וּר וְעָזֽוּב׃    לז וְאָמַ֖ר אֵ֣י אֱלֹהֵ֑ימוֹ
צ֖וּר חָסָ֥יוּ בֽוֹ׃    לח אֲשֶׁ֨ר חֵ֤לֶב זְבָחֵ֙ימוֹ֙ יֹאכֵ֔לוּ
יִשְׁתּ֖וּ יֵ֣ין נְסִיכָ֑ם  יָק֙וּמוּ֙ וְיַעְזְרֻכֶ֔ם
יְהִ֥י עֲלֵיכֶ֖ם סִתְרָֽה׃    לט רְא֣וּ ׀ עַתָּ֗ה כִּ֣י אֲנִ֤י אֲנִי֙ ה֔וּא
וְאֵ֥ין אֱלֹהִ֖ים עִמָּדִ֑י  אֲנִ֧י אָמִ֣ית וַאֲחַיֶּ֗ה
מָחַ֙צְתִּי֙ וַאֲנִ֣י אֶרְפָּ֔א  וְאֵ֥ין מִיָּדִ֖י מַצִּֽיל׃
ששימ כִּֽי־אֶשָּׂ֥א אֶל־שָׁמַ֖יִם יָדִ֑י  וְאָמַ֕רְתִּי חַ֥י אָנֹכִ֖י לְעֹלָֽם׃
מא אִם־שַׁנּוֹתִי֙ בְּרַ֣ק חַרְבִּ֔י  וְתֹאחֵ֥ז בְּמִשְׁפָּ֖ט יָדִ֑י
אָשִׁ֤יב נָקָם֙ לְצָרָ֔י  וְלִמְשַׂנְאַ֖י אֲשַׁלֵּֽם׃
מב אַשְׁכִּ֤יר חִצַּי֙ מִדָּ֔ם  וְחַרְבִּ֖י תֹּאכַ֣ל בָּשָׂ֑ר
מִדַּ֤ם חָלָל֙ וְשִׁבְיָ֔ה  מֵרֹ֖אשׁ פַּרְע֥וֹת אוֹיֵֽב׃
מג הַרְנִ֤ינוּ גוֹיִם֙ עַמּ֔וֹ  כִּ֥י דַם־עֲבָדָ֖יו יִקּ֑וֹם
וְנָקָם֙ יָשִׁ֣יב לְצָרָ֔יו  וְכִפֶּ֥ר אַדְמָת֖וֹ עַמּֽוֹ׃
　　
שביעימד וַיָּבֹ֣א מֹשֶׁ֗ה וַיְדַבֵּ֛ר אֶת־כׇּל־דִּבְרֵ֥י הַשִּׁירָֽה־הַזֹּ֖את בְּאׇזְנֵ֣י הָעָ֑ם ה֖וּא וְהוֹשֵׁ֥עַ בִּן־נֽוּן׃

לשם יחוד

בַּצַּר לְךָ וּמְצָאוּךָ כֹּל הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה בְּאַחֲרִית הַיָּמִים וְשַׁבְתָּ עַד יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ וְשָׁמַעְתָּ בְּקֹלוֹ. (דברים ד, ל) לְשֵׁם יִחוּד קוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא וּשְׁכִינְתֵּיהּ, בִּדְחִילוּ וּרְחִימוּ, וּרְחִימוּ וּדְחִילוּ, לְיַחֲדָא שֵׁם יוד קֵ"י בְּוָא"ו קֵ"י בְּיִחוּדָא שְׁלִים (יהוה) בְּשֵׁם כָּל יִשְׂרָאֵל. הִנֵּה אֲנַחְנוּ בָּאִים לְהִתְפַּלֵּל תְּפִילת עַרְבִית (שֶׁל שַׁבָּת קֹדֶשׁ / מוצאי שַׁבָּת קֹדֶשׁ) שֶׁתִּקֵּן יַעֲקֹב אָבִינוּ עָלָיו הַשָּׁלום, עִם כָּל הַמִּצְות הַכְּלוּלות בָּהּ, לְתַקֵּן אֶת שָׁרְשָׁהּ בְּמָקום עֶלְיון, לַעֲשׂות נַחַת רוּחַ לְיוצְרֵנוּ וְלַעֲשׂות רְצון בּורְאֵנוּ. וִיהִי נעַם אֲדנָי אֱלהֵינוּ עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנָה עָלֵינוּ. וּמַעֲשֵׂה יָדֵינוּ כּונְנֵהוּ:

יהוה צבאות עמנו

יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (תהלים מו, ח)
יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. (תהלים פד, יג)
יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ. (תהלים כ, י)

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵֽילָא מִן כׇּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן) וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. (תהלים עח, לח) יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ. (תהלים כ, י)

ברכו

אומרים "ברכו" במניין בלבד:

אומר שליח הציבור: בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְּבֹרָךְ
ועונים: בָּרוּךְ יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד
שליח הציבור חוזר : בָּרוּךְ יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

קריאת שמע וברכותיה

בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָעוֹלָם, אֲשֶׁר בִּדְבָרוֹ מַעֲרִיב עֲרָבִים בְּחׇכְמָה, פּוֹתֵֽחַ שְׁעָרִים בִּתְבוּנָה, מְשַׁנֶּה עִתִּים וּמַחֲלִיף אֶת הַזְּמַנִּים, וּמְסַדֵּר אֶת הַכּוֹכָבִים בְּמִשְׁמְרוֹתֵיהֶם בָּרָקִֽיעַ כִּרְצוֹנוֹ, בּוֹרֵא יוֹמָם וָלָֽיְלָה, גּוֹלֵל אוֹר מִפְּנֵי חֹֽשֶׁךְ וְחֹֽשֶׁךְ מִפְּנֵי אוֹר, הַמַּעֲבִיר יוֹם וּמֵבִיא נ״א:וּמֵֽבִיא לָֽיְלָה, וּמַבְדִּיל בֵּין יוֹם וּבֵין לָֽיְלָה, יְהֹוָה צְבָאוֹת שְׁמוֹ. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, הַמַּעֲרִיב עֲרָבִים.

אַהֲבַת עוֹלָם בֵּית יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ אָהַֽבְתָּ, תּוֹרָה וּמִצְוֺת חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים אוֹתָֽנוּ לִמַּֽדְתָּ, עַל כֵּן יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, בְּשׇׁכְבֵֽנוּ וּבְקוּמֵֽנוּ נָשִֽׂיחַ בְּחֻקֶּֽיךָ, וְנִשְׂמַח וְנַעֲלוֹז בְּדִבְרֵי תַלְמוּד תּוֹרָתֶֽךָ, וּמִצְוֺתֶֽֽיךָ וְחֻקּוֹתֶֽיךָ לְעוֹלָם וָעֶד, כִּי הֵם חַיֵּֽינוּ וְאֹֽרֶךְ יָמֵֽינוּ, וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וָלָֽיְלָה. וְאַהֲבָתְךָ (וְחֶמְלָתְךָ) לֹא תָסוּר מִמֶּֽנּוּ לְעוֹלָמִים. בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה, אוֹהֵב אֶת־ עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

קריאת שמע

יש להשמיע לאוזנו מה שאומר בקריאת שמע, ולומר את המילים באופן ברור ויפה.

{{הוראה למתפללים|

ד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד. (דברים ו, ד)
ביום כיפור: (בקול רם) שאר הימים: (בלחש:) בָּרוּךְ שֵׁם כְּבוֹד מַלְכוּתוֹ לְעוֹלָם וָﬠֶד.

ה וְאָהַבְתָּ אֵת יְהֹוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכׇל לְבָבְךָ וּבְכׇל נַפְשְׁךָ וּבְכׇל מְאֹדֶךָ. (דברים ו, ה)

יפסיק מעט לפני שמסיים ואומר "ﬠַל לְבָבֶךָ"

ו וְהָיוּ הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוְּךָ הַיּוֹם עַל לְבָבֶךָ. ז וְשִׁנַּנְתָּם לְבָנֶיךָ וְדִבַּרְתָּ בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. ח וּקְשַׁרְתָּם לְאוֹת עַל יָדֶךָ וְהָיוּ לְטֹטָפֹת בֵּין עֵינֶיךָ. ט וּכְתַבְתָּם עַל מְזֻזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים ו, ו-ט)

יג וְהָיָה אִם שָׁמֹעַ תִּשְׁמְעוּ אֶל מִצְוֺתַי אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם הַיּוֹם לְאַהֲבָה אֶת יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם וּלְעׇבְדוֹ בְּכׇל לְבַבְכֶם וּבְכׇל נַפְשְׁכֶם. יד וְנָתַתִּי מְטַר אַרְצְכֶם בְּעִתּוֹ יוֹרֶה וּמַלְקוֹשׁ וְאָסַפְתָּ דְגָנֶךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ. טו וְנָתַתִּי עֵשֶׂב בְּשָׂדְךָ לִבְהֶמְתֶּךָ וְאָכַלְתָּ וְשָׂבָעְתָּ. טז הִשָּׁמְרוּ לָכֶם פֶּן יִפְתֶּה לְבַבְכֶם וְסַרְתֶּם וַעֲבַדְתֶּם אֱלֹהִים אֲחֵרִים וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם לָהֶם. יז וְחָרָה אַף יְהֹוָה בָּכֶם וְעָצַר אֶת הַשָּׁמַיִם וְלֹא יִהְיֶה מָטָר וְהָאֲדָמָה לֹא תִתֵּן אֶת יְבוּלָהּ וַאֲבַדְתֶּם מְהֵרָה מֵעַל הָאָרֶץ הַטֹּבָה אֲשֶׁר יְהֹוָה נֹתֵן לָכֶם. יח וְשַׂמְתֶּם אֶת דְּבָרַי אֵלֶּה עַל לְבַבְכֶם וְעַל נַפְשְׁכֶם וּקְשַׁרְתֶּם אֹתָם לְאוֹת עַל יֶדְכֶם וְהָיוּ לְטוֹטָפֹת בֵּין עֵינֵיכֶם. יט וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשׇׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ. כ וּכְתַבְתָּם עַל מְזוּזוֹת בֵּיתֶךָ וּבִשְׁעָרֶיךָ. (דברים יא, יג-כ)

יבטא היטב את העין של "נשבע": כא לְמַעַן יִרְבּוּ יְמֵיכֶם וִימֵי בְנֵיכֶם עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהֹוָה לַאֲבֹתֵיכֶם לָתֵת לָהֶם כִּימֵי הַשָּׁמַיִם עַל הָאָרֶץ.^[2] (דברים יא, כא)

לז וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל מֹשֶׁה לֵּאמֹר. לח דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם וְעָשׂוּ לָהֶם צִיצִת עַל כַּנְפֵי בִגְדֵיהֶם לְדֹרֹתָם וְנָתְנוּ עַל צִיצִת הַכָּנָף פְּתִיל תְּכֵלֶת. לט וְהָיָה לָכֶם לְצִיצִת וּרְאִיתֶם אֹתוֹ וּזְכַרְתֶּם אֶת כׇּל מִצְוֺת יְהֹוָה וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם וְלֹא תָתוּרוּ אַחֲרֵי לְבַבְכֶם וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם. מ לְמַעַן תִּזְכְּרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֶת כׇּל מִצְוֺתָי וִהְיִיתֶם קְדֹשִׁים לֵאלֹהֵיכֶם. מא אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרַיִם לִהְיוֹת לָכֶם לֵאלֹהִים אֲנִי יְהֹוָה אֱלֹהֵיכֶם. (במדבר טו, לז-מא) אֱמֶת.
והחזן בבית הכנסת כופל: יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אֱמֶת.

החזן כופל כדי להשלים לרמ״ח תיבות^[3].

1. בספרי תימן הַֽלְיהֹוָה֙ בתיבה אחת
2. בספרי תימן הָאָרֶץ בצד"י גדולה
3. לכן לדעת הספרדים גם יחיד צריך לכפול, ולדעת האשכנזים הוא מוסיף בתחילה "אל מלך נאמן". וביחיד שאינו מברך לאחריו, כגון בקריאת שמע שעל המיטה, אין צריך לומר תיבת "אמת".

וֶאֱמוּנָה כָּל זאת וְקַיָּם עָלֵינוּ. כִּי הוּא יי אֱלהֵינוּ וְאֵין זוּלָתוֹ . וַאֲנַחְנוּ יִשרָאֵל עַמּוֹ: הַפּוֹדֵנוּ מִיַּד מְלָכִים. הַגּוֹאֲלֵנוּ מַלְכֵּנוּ מִכַּף כָּל עָרִיצִים . הָאֵל הַנִּפְרָע לָנוּ מִצָּרֵינוּ. הַמְשַׁלֵּם גְּמוּל לְכָל אוֹיְבֵי נַפְשֵׁנוּ: הַשָּׂם נַפְשֵׁנוּ בַּחַיִּים. וְלא נָתַן לַמּוֹט רַגְלֵנוּ: הַמַּדְרִיכֵנוּ עַל בָּמוֹת אוֹיְבֵינוּ. וַיָּרֶם קַרְנֵנוּ עַל כָּל שׂוֹנְאֵינוּ: הָאֵל הָעוֹשֶׂה לָנוּ (נִסִּים) נְקָמָה בְפַרְעֹה, בְּאוֹתוֹת וּבְמוֹפְתִים בְּאַדְמַת בְּנֵי חַם. הַמַּכֶּה בְעֶבְרָתוֹ כָּל בְּכוֹרֵי מִצְרָיִם. וַיּוֹצִיא אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל מִתּוֹכָם (מֵעַבְדוּת) לְחֵרוּת עוֹלָם: הַמַּעֲבִיר בָּנָיו בֵּין גִּזְרֵי יַם סוּף. וְאֶת רוֹדְפֵיהֶם וְאֶת שׂוֹנְאֵיהֶם בִּתְהוֹמוֹת טִבַּע. רָאוּ בָנִים אֶת גְּבוּרָתוֹ, שִׁבְּחוּ וְהוֹדוּ לִשְׁמוֹ: וּמַלְכוּתוֹ, בְּרָצון קִבְּלוּ עֲלֵיהֶם. משֶׁה וּבְנֵי יִשרָאֵל לְךָ עָנוּ שִׁירָה בְּשמְחָה רַבָּה. וְאָמְרוּ כֻלָּם:

מִי כָמֹכָה בָּאֵלִם יְהֹוָה מִי כָּמֹכָה נֶאְדָּר בַּקֹּדֶשׁ נוֹרָא תְהִלֹּת עֹשֵׂה פֶלֶא. (שמות טו, יא).

מַלְכוּתְךָ ה' אֱלֹהֵינוּ, רָאוּ בָנֶיךָ עַל הַיָּם, יַחַד כֻּלָּם הוֹדוּ וְהִמְלִיכוּ וְאָמְרוּ:

יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח). וְנֶאֱמַר. כִּי פָדָה יְהֹוָה אֶת יַעֲקֹב וּגְאָלוֹ מִיַּד חָזָק מִמֶּנּוּ. (ירמיהו לא, י): בָּרוּךְ אַתָּה יי. גָּאַל יִשְׂרָאֵל:

הַשְׁכִּיבֵנוּ אָבִינוּ לְשָׁלוֹם, וְהַעֲמִידֵנוּ מַלְכֵּנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם. וּפְרוֹשׂ עָלֵינוּ סֻכַּת שְׁלוֹמֶךָ, וְתַקְּנֵנוּ מַלְכֵּנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנֶיךָ. וְהוֹשִׁיעֵנוּ מְהֵרָה לְמַעַן שְׁמֶךָ. וְהָגֵן בַּעֲדֵנוּ,

וְהָסֵר מֵעָלֵינוּ מַכַּת אוֹיֵב, דֶּבֶר, חֶרֶב, חוֹלִי, צָרָה, רָעָה, רָעָב, וְיָגוֹן וּמַשְׁחִית, וּמַגֵּפָה. שְׁבר וְהָסֵר הַשָּׂטָן מִלְּפָנֵינוּ וּמֵאַחֲרֵינוּ. וּבְצֵל כְּנָפֶיךָ תַּסְתִּירֵנוּ. וּשְׁמֹר צֵאתֵנוּ וּבוֹאֵנוּ לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם: כִּי אֵל שׁוֹמְרֵנוּ וּמַצִּילֵנוּ אָתָּה מִכָּל דָּבָר רָע וּמִפַּחַד לַיְלָה: בָּרוּךְ אַתָּה יהוה שׁוֹמֵר אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל לָעַד. אמן:

חצי קדיש

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵֽילָא מִן כׇּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

תפילת עמידה

ערבית רגילה, ומוסיפים בבקשות תפילת עננו. צריך לומר את תפילת עמידה בכוונה גדולה ובלחש.

פתיחה

לפני שאומרים "ה׳ שפתי תפתח" צועדים שלשה צעדים קדימה. עומדים כאשר הרגלים צמודות זו לזו, יד ימין מונחת על יד שמאל ושתיהן מונחות על הלב כמראיהם של מלאכים עומדים. חשוב להגות היטב את המילים בעת התפילה:

תהלים נא:  יז אֲדֹנָי שְׂפָתַי תִּפְתָּח וּפִי יַגִּיד תְּהִלָּתֶךָ.

אבות

בחלק זה יוצגו תפילות שבח לה׳. יש חשיבות לכוון בתפילת העמידה אך חשיבות יתרה בברכת האבות בכדי שלא תהיה לבטלה.

בָּרוּךְ אַתָּה (כריעה) יְהֹוָה, אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, אֱלֹהֵי אַבְרָהָם, אֱלֹהֵי יִצְחָק וֵאלֹהֵי יַעֲקֹב. הָאֵל הַגָּדוֹל, הַגִּבּוֹר וְהַנּוֹרָא, אֵל עֶלְיוֹן, גּוֹמֵל חֲסָדִים טוֹבִים, קוֹנֵה הַכֹּל, וְזוֹכֵר חַסְדֵי אָבוֹת, וּמֵבִיא גוֹאֵל לִבְנֵי בְנֵיהֶם לְמַֽעַן שְׁמוֹ, בְּאַהֲבָה. (יכוון למסור נפשו למען קידוש ה׳ בארבע מיתות בית דין: סקילה, שריפה, הרג וחנק)

בעשרת ימי תשובה: זׇכְרֵֽנוּ לְחַיִּים, מֶֽלֶךְ חָפֵץ בַּחַיִּים,כׇּתְבֵֽנוּ בְּסֵֽפֶר חַיִּים , לְמַעַנְךָ (נ״א:לְמַעֲנָךְ) אֱלֹהִים חַיִּים.

מֶֽלֶךְ עוֹזֵר וּמוֹשִֽׁיעַ וּמָגֵן.
בָּרוּךְ אַתָּה (כריעה) יַהַוַהַ, (יזדקף) מָגֵן אַבְרָהָם.

גבורות

אַתָּה גִּבּוֹר לְעוֹלָם, אֲדֹנָי. מְחַיֵּה מֵתִים אַתָּה, רַב לְהוֹשִֽׁיעַ.

בחורף אומרים: מַשִּׁיב הָרֽוּחַ וּמוֹרִיד הַגֶּֽשֶׁם
בקיץ אומרים: מוֹרִיד הַטָל

טעה ולא אמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בחורף (וגם לא אמר "מוריד הטל"), או שאמר "משיב הרוח ומוריד הגשם" בקיץ, ועדיין לא אמר "אתה קדוש", יחזור ל"אתה גיבור" ויאמר שנית. ואם נזכר אחרי שאמר "אתה קדוש" יחזור לתחילת התפילה

מְכַלְכֵּל חַיִּים בְּחֶֽסֶד, מְחַיֵּה מֵתִים בְּרַחֲמִים רַבִּים, סוֹמֵךְ נוֹפְלִים, וְרוֹפֵא חוֹלִים, וּמַתִּיר אֲסוּרִים, וּמְקַיֵּם אֱמוּנָתוֹ לִישֵׁנֵי עָפָר. מִי כָמֽוֹךָ בַּֽעַל (ידגיש את העי״ן) גְּבוּרוֹת, וּמִי דֽוֹמֶה לָּךְ, מֶֽלֶךְ מֵמִית וּמְחַיֶּה וּמַצְמִֽיחַ יְשׁוּעָה.

בעשרת ימי תשובה: מִי כָמֽוֹךָ אָב הָרַחֲמָן , זוֹכֵר יְצוּרָיו בְּרַחֲמִים לְחַיִּים.

וְנֶאֱמָן אַתָּה לְהַחֲיוֹת מֵתִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ, מְחַיֵּה הַמֵּתִים.

בשאר התפילות:

קדושת ה׳

אַתָּה קָדוֹשׁ וְשִׁמְךָ קָדוֹשׁ, וּקְדוֹשִׁים בְּכׇל יוֹם יְהַלְלֽוּךָ סֶּֽלָה :
בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֵוָהֵ, הָאֵל הַקָּדוֹשׁ (בעשרת ימי תשובה: הַמֶּֽלֶךְ הַקָּדוֹשׁ).

תפילות בקשות:

חונן הדעת

אַתָּה חוֹנֵן לְאָדָם דַּֽעַת, וּמְלַמֵּד לֶאֱנוֹשׁ בִּינָה.

בערבית במוצאי שבת אומרים:

אַתָּה חוֹנַנְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מַדָּע וְהַשְׂכֵּל, אַתָּה אָמַֽרְתָּ לְהַבְדִּיל בֵּין קֹֽדֶשׁ לְחֹל וּבֵין אוֹר לְחֹֽשֶׁךְ וּבֵין יִשְׂרָאֵל לָעַמִּים, וּבֵין יוֹם הַשְּׁבִיעִי לְשֵֽׁשֶׁת יְמֵי הַמַּעֲשֶׂה. כְּשֵׁם שֶׁהִבְדַּלְתָּֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ מֵעַמֵּי הָאֲרָצוֹת וּמִמִּשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה, כָּךְ פְּדֵֽנוּ וְהַצִּילֵֽנוּ מִשָּׂטָן רָע וּמִפֶּֽגַע רָע, וּמִכֹּל גְּזֵרוֹת קָשׁוֹת וְרָעוֹת הַמִּתְרַגְּשׁוֹת לָבֹא בָעוֹלָם.

(וְ)חׇנֵּֽנוּ מֵאִתְּךָ חׇכְמָה בִּינָה וָדָֽעַת .
בָּרוּךְ אַתָּה יַהַוַהַ , חוֹנֵן הַדָּֽעַת.

תשובה

הֲשִׁיבֵֽנוּ אָבִֽינוּ לְתוֹרָתֶֽךָ, וְקָרְבֵֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ לַעֲבוֹדָתֶֽךָ, וְהַחֲזִירֵֽנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה לְפָנֶֽיךָ.

בָּרוּךְ אַתָּה יֵהֵוֵהֵ , הָרוֹצֶה בִּתְשׁוּבָה.

סלח לנו

סְלַח לָֽנוּ אָבִֽינוּ כִּי חָטָֽאנוּ, מְחֹל לָֽנוּ מַלְכֵּֽנוּ כִּי פָשַֽׁעְנוּ, כִּי אֵל טוֹב וְסַלָּח אָֽתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יֶהֶוֶהֶ , חַנּוּן הַמַּרְבֶּה לִסְלֹֽחַ.

גאולה

רְאֵה נָא בְעׇנְיֵֽנוּ, וְרִיבָה רִיבֵֽנוּ, וּמַהֵר לְגָאֳלֵֽנוּ גְּאֻלָּה שְׁלֵמָה לְמַֽעַן שְׁמֶֽךָ, כִּי אֵל גּוֹאֵל חָזָק אָֽתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יְהְוְהְ , גּוֹאֵל יִשְׂרָאֵל.

רפואה

רְפָאֵֽנוּ יְהֹוָה וְנֵרָפֵא, הוֹשִׁיעֵֽנוּ וְנִוָּשֵֽׁעָה, כִּי תְהִלָּתֵֽנוּ אָֽתָּה, וְהַעֲלֵה אֲרוּכָה וּמַרְפֵּא לְכׇל תַּחֲלוּאֵֽינוּ וּלְכׇל מַכְאוֹבֵֽינוּ וּלְכׇל מַכּוֹתֵֽינוּ (נ״א: אֲרוּכָה וּרְפוּאָה שְלֵמָה לְכׇל מַכּוֹתֵֽינוּ) .

אפשר להוסיף כאן תפילה על חולה
יהי רצון מלפנֽיך ה׳ אלהֽינו ואלהי אבותֽינו שתשלח רפואה שלמה ל(שם החולה) בן/בת (שם האם), רפואה שלמה, רפואת הנֽפש ורפואת הגוף, [כדי שיהיה/שתהיה חזק/ה בבריאות הגוף והנשמה לקיים תורתך הקדושה], בתוך כׇּל שאר חולי עמך ישראל [ברחמים],

כִּי אֵל רוֹפֵא רַחֲמָן וְנֶאֱמָן אָֽתָּה.

בָּרוּךְ אַתָּה יֹהֹוֹהֹ, רוֹפֵא חוֹלֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

ברכת השנים

בקיץ [ממוצאי יום א של פסח עד ז׳ חשוון]:
בַּרְכֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ בְּכׇל־מַעֲשֵׂי יָדֵֽינוּ. וּבָרֵךְ שְׁנָתֵֽנוּ בְּטַלְלֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה.

בחורף [מז׳ בחשוון ועד יום א של פסח]:
בָּרֵךְ עָלֵֽינוּ יְהוָה אֱלֹהֵֽינוּ אֶת הַשָּׁנָה הַזֹּאת. וְאֶת כׇּל־מִינֵי תְּבוּאָתָהּ לְטוֹבָה. וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה עַל כׇּל־פְּנֵי הָאֲדָמָה. וְרַוֵּה פְּנֵי תֵבֵל וְשַׁבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבָךְ. וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנוֹת יָדֶֽיךָ. שׇׁמְרָה וְהַצִּֽילָה שָׁנָה זוֹ מִכׇּל־דָּבָר רַע. וּמִכׇּל־מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכׇּל־מִינֵי פּוּרְעָנוּת. וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה טוֹבָה ואַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֶֽיהָ וְעַל כׇּל־תְּבוּאָתָהּ וּפֵירוֹתֶֽיהָ. וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן בְּרָכָה וּנְדָבָה. וּתְהִי אַחֲרִיתָהּ חַיִּים וְשָׂבָע וְשָׁלוֹם. כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת לִבְרָכָה.

כִּי אֵל טוֹב וּמֵטִיב אַתָּה וּמְבָרֵךְ השָּׁנִים. בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ, מְבָרֵךְ הַשָּׁנִים.

קיבוץ גלויות

תְּקַע בְּשׁוֹפָר גָּדוֹל לְחֵרוּתֵֽנוּ, וְשָׂא נֵס לְקַבֵּץ גָּלֻיּוֹתֵֽינוּ, וְקַבְּצֵֽנוּ (יש המוסיפים:מְהֵרָה) יַֽחַד מֵאַרְבַּע כַּנְפוֹת הָאָֽרֶץ לְאַרְצֵֽנוּ

בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ , מְקַבֵּץ נִדְחֵי עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל.

משפט

הָשִֽׁיבָה שׁוֹפְטֵֽינוּ כְּבָרִאשׁוֹנָה, וְיוֹעֲצֵֽינוּ כְּבַתְּחִלָּה. וְהָסֵר מִמֶּֽנוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה, וּמְלֹךְ עָלֵֽינוּ (יש המוסיפים: מְהֵרָה) אַתָּה יְהֹוָה לְבַדְּךָ, בְּחֶֽסֶד וּבְרַחֲמִים, בְּצֶֽדֶק וּבְמִשְׁפָּט.

בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ , מֶֽלֶךְ אוֹהֵב צְדָקָה וּמִשְׁפָּט.

בעשרת ימי תשובה: הַמֶּֽלֶך הַמִּשְׁפָּט

ברכת המינים

לַמִּינִים וְלַמַּלְשִׁינִים אַל תְּהִי תִקְוָה, וְכׇל הַזֵּדִים כְּרֶֽגַע יֹאבֵֽדוּ, וְכׇל־אוֹיְבֶֽיךָ וְכׇל־שׂוֹנְאֶֽיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵֽתוּ, וּמַלְכוּת הָרִשְׁעָה מְהֵרָה תְעַקֵּר וּתְשַׁבֵּר, וּתְכַלֵּם וְתַכְנִיעֵם בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יָהָוָהָ , שׁוֹבֵר אוֹיְבִים וּמַכְנִֽיעַ זֵדִים (נ״א: מִינִים) .

על הצדיקים

עַל הַצַּדִּיקִים וְעַל הַחֲסִידִים וְעַל שְׁאֵרִית עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל (יש המוסיפים: וְעַל זִקְנֵיהֶם) וְעַל פְּלֵטַת בֵּית סוֹפְרֵיהֶם וְעַל גֵּרֵי הַצֶּֽדֶק וְעָלֵֽינוּ, יֶהֱמוּ נָא רַחֲמֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, וְתֵן שָׂכָר טוֹב לְכׇל הַבּוֹטְחִים בְּשִׁמְךָ בֶאֱמֶת, וְשִׂים חֶלְקֵֽנוּ עִמָּהֶם וּלְעוֹלָם לֹא נֵבוֹשׁ כִּי־בְךָ בָטַֽחְנוּ, וְעַל חַסְדְּךָ הַגָּדוֹל בֶּאֱמֶת נִשְׁעָֽנְנוּ (נ״א: נִשְׁעָֽנוּ).

בָּרוּךְ אַתָּה יוּהוּווּהוּ , מִשְׁעָן וּמִבְטָח לַצַּדִּיקִים.

ירושלים

תִּשְׁכּוֹן בְּתוֹךְ יְרוּשָׁלַֽיִם עִירְךָ כַּאֲשֶׁר דִּבַּֽרְתָּ, וְכִסֵּא דָוִד עַבְדְּךָ, מְהֵרָה בְתוֹכָהּ תָּכִין (יכוון להתפלל על משיח בן יוסף שיחיה ולא ימות ע״י ארמילוס רשיעא), וּבְנֵה אוֹתָהּ בִּנְיַן עוֹלָם בִּמְהֵרָה בְיָמֵֽינוּ.

בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ , בּוֹנֵה יְרוּשָׁלָֽיִם.

משיח בן דוד

אֶת צֶֽמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִֽיחַ, וְקַרְנוֹ תָרוּם בִּישׁוּעָתֶֽךָ. כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּֽינוּ (וְצִפִּֽינוּ) כׇּל־הַיּוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ , מַצְמִֽיחַ קֶֽרֶן יְשׁוּעָה.

שומע תפילה

שְׁמַע קוֹלֵֽנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, אָב הָרַחֲמָן חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ, וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ , כִּי אֵל שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלּוֹת וְתַחֲנוּנִים אָֽתָּה.

ברכה על הפרנסה

יש המוסיפים ברכה על הפרנסה:
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלַם, חָטָֽאתִי, עָוִֽיתִי וּפּשַֽׁעְתִּי לְפָֽנֶיךָ. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, שֶׁתִּמְחֹוֹל וְתִסְלַח וּתְכַפֵּר לִי עַל כׇּל מַה שֶּׁחָטָֽאתִי וְשֶׁעָוִֽיתִי וְשֶׁפָּשַֽׁעְתִּי לְפָנֶֽיךָ מִיּוֹם שֶׁנִּבְרֵֽאתִי עַד הַיּוֹם הַזֶּה. וִיהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יי אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ, שֶׁתַּזְמִין פַּרְנָסָתֵֽנוּ וּמְזוֹנוֹתֵֽינוּ לִי וּלְכׇל אַנְשֵׁי בֵיתִי הַיּוֹם וּבְכׇל יוֹם וָיוֹם בְּרֶֽוַח וְלֹא בְצִמְצוּם, בְּכָבוֹד וְלֹא בְבִזּוּי, בְּנַֽחַת וְלֹא בְצָֽעַר, וְלֹא אֶצְטָרֵךְ לְמַתְּנוֹת בָּשָׂר וָדָם וְלֹא לִידֵי הַלְוָאָתָם, אֶלָּא מִיָּדְךָ הָרְחָבָה, הַפְּתוּחָה וְהַמְּלֵאָה בִּזְכוּת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל (יכווין בשם זה אך לא יאמר אותו: דיקרנוסא) הַמְמוּנֶּה עַל הַפַּרְנָסָה.

וּמִלְּפָנֶֽיךָ מַלְכֵּֽנוּ, רֵיקָם אַל תְּשִׁיבֵֽנוּ. חׇנֵּֽנוּ וַעֲנֵֽנוּ וּשְׁמַע תְּפִלָּתֵֽנוּ.

בקשות תעניות

בימי עצירת גשמים אומרים פה ועננו:

וַעֲנֵֽנוּ בּוֹרֵא עוֹלָם בְּמִדַּת נוסח אשכנזים: הָרַחֲמִים נוסח עדות המזרח: רַחֲמֶֽיךָ , בּוֹחֵר בְּעַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, לְהוֹדִֽיעַ גׇּדְלוֹ וְהַדְרַת כְּבוֹדוֹ. שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה, תֵּן טַל וּמָטָר נוסח עדות המזרח: לִבְרָכָה עַל פְּנֵי הָאֲדָמָה, נוסח עדות המזרח: וְשַׂבַּע אֶת הָעוֹלָם כֻּלּוֹ מִטּוּבֶֽךָ, וּמַלֵּא יָדֵֽינוּ מִבִּרְכוֹתֶֽיךָ וּמֵעֹֽשֶׁר מַתְּנַת יָדֶֽךָ. נוסח אשכנזים: שְׁמוֹר וְהַצֵל נוסח עדות המזרח: שׇׁמְרָה וְהַצִּֽילָה שָׁנָה זוֹ מִכׇּל דָּבָר רָע, וּמִכׇּל מִינֵי מַשְׁחִית וּמִכׇּל מִינֵי נוסח אשכנזים: פֻּרְעָנִיּוֹת (נ״א: פֻרְעָנוּיוֹת) נוסח עדות המזרח: פוּרְעָנוּת , וַעֲשֵׂה לָהּ תִּקְוָה וְאַחֲרִית שָׁלוֹם. חוּס וְרַחֵם עָלֵֽינוּ וְעַל כׇּל נוסח אשכנזים: תְּבוּאָתֵֽנוּ וּפֵרוֹתֵֽינוּ, וּבָרְכֵֽנוּ בְּגִשְׁמֵי נוסח עדות המזרח: תְּבוּאָתָהּ וּפֵרוֹתֶֽיהָ, וּבָרְכָהּ בְּגִשְׁמֵי רָצוֹן, בְּרָכָה וּנְדָבָה נוסח אשכנזים: (נ״א: וְנִזכֶּה) לְחַיִּים נוסח עדות המזרח: וְחַיִּים וָשֹֽׂבַע נוסח אשכנזים: (נ״א: וְשֹֽׂבַע) וְשָׁלוֹם, כַּשָּׁנִים הַטּוֹבוֹת. וְהָסֵר מִמֶּֽנּוּ דֶּֽבֶר וְחֶֽרֶב וְרָעָב, וְחַיָּה רָעָה וּשְׁבִי וּבִזָּה, וְיֵֽצֶר הָרָע, וָחֳלָיִים רָעִים וְקָשִׁים וּמְאֹרָעוֹת רָעוֹת וְקָשׁוֹת נוסח אשכנזים: (נ״א: רָעִים וְקָשִׁים) . וּגְזוֹר עָלֵֽינוּ גְּזֵרוֹת טוֹבוֹת מִלְּפָנֶֽיךָ, וְיָגֹֽלּוּ רַחֲמֶֽיךָ עַל מִדּוֹתֶֽיךָ וְתִתְנַהֵג עִם בָּנֶֽיךָ בְּמִדַּת נוסח אשכנזים: הָרַחֲמִים נוסח עדות המזרח: רַחֲמִים , וְקַבֵּל בְּרַחֲמִים וּבְרָצוֹן אֶת תְּפִלָּתֵֽנוּ.

יחיד הצם (בתשעה באב, בערב פסח) אומר כאן "עננו", ואם שכח אינו חוזר, אלא יאמרנו לאחר אלהי נצור: עֲנֵֽנוּ אָבִֽינוּ עֲנֵֽנוּ בְּיום צוֹם הַתַּעֲנִית הַזֶּה כִּי בְצָרָה גְּדוֹלָה אֲנָֽחְנוּ. אַל תֵּֽפֶן לְרִשְׁעֵֽנוּ וְאַל תִּתְעַלָּם מַלְכֵּֽנוּ מִבַּקָּשָׁתֵֽנוּ. הֱיֵה נָא קָרוֹב לְשַׁוְעָתֵֽנוּ. טֶֽרֶם נִקְרָא אֵלֶֽיךָ אַתָּה תַעֲנֶה. נְדַבֵּר וְאַתָּה תִשְׁמַע כַּדָּבָר שֶׁנֶּאֱמַר וְהָיָה טֶֽרֶם יִקְרָֽאוּ וַאֲנִי אֶעֱנֶה. עוֹד הֵם מְדַבְּרִים וַאֲנִי אֶשְׁמָע  ^{(ישעיהו סה כד)}. כִּי אַתָּה ה׳ פּוֹדֶה וּמַצִּיל וְעוֹנֶה וּמְרַחֵם בְּכׇל עֵת צָרָה וְצוּקָה:

בקשות אישיות

כאן אפשר להוסיף בקשות אישיות, ויש אומרים שעדיף לומר בקשות אישיות לפני "יהיו לרצון".

תפילה לזיווג לפי השל״ה הקדוש: יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ, יְיָ אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, שֶׁתַּמְצִיא לִי בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים וּבַחֲסָדֶֽיךָ הַגְּדוֹלִים אֶת זִוּוּגִי הָרָאוּי לִי בִּזְמַנּוֹ. זִוּוּג הָגוּן הָרָאוּי לְהוֹלִיד תַּלְמִיד חָכָם, גָּדוֹל בְּתוֹרָה וּבְיִרְאָה, מִזֶּֽרַע צַדִּיקִים וְאַנְשֵׁי אֱמֶת וִירְאֵי חֵטְא, כְּמוֹ שֶׁהִמְצֵֽאתָ זִוּוּגוֹ שֶׁל אָדָם הָרִאשׁוֹן, לְאַבְרָהָם וְיִצְחָק וְיַעֲקֹב וּמֹשֶׁה, כׇּל אֶחָד וְאֶחָד זִוּוּגוֹ בְּעִתּוֹ וּבִזְמַנּוֹ. וְאוֹתוֹ אִישׁ שֶׁתַּמְצִיא לִי לְזִוּוּגִי יְהֵא: אִישׁ טוֹב, אִישׁ נָאֶה בְּמַעֲשָׂיו וְנָאֶה בְּמַרְאֵֽהוּ, בַּֽעַל מַעֲשִׂים טוֹבִים, בַּֽעַל חֵן, אִישׁ מַשְׂכִּיל וִירֵא אֱלֹהִים, רוֹדֵף צְדָקָה וְגוֹמֵל חֶֽסֶד.

וְלֹא יְהֵא בּוֹ שׁוּם שֶֽׁמֶץ פְּסוּל וּמוּם וּפְגָם. וְלֹא יְהֵא כַּעֲסָן וְרַגְזָן, רַק יְהֵא בַּֽעַל עֲנָוָה וּנְמִיכוּת רֽוּחַ, בָּרִיא וּבַֽעַל כֹּֽחַ. וְאַל יְעַכֵּב אַכְזָרִיּוּת הַבְּרִיּוֹת וְשׂוֹנְאִים וּמַחְשְׁבוֹתֵיהֶם וְתַחְבּוּלוֹתֵיהֶם וּמוֹעֲצוֹתֵיהֶם, לְעַכֵּב אֶת בֶּן זוּגִי הַהוּכַן לִי. וִיקֻיָּם בִּי מִקְרָא שֶׁכָּתוּב, לֹא יָנֽוּחַ שֵֽׁבֶט הָרֶֽשָׁע עַל גּוֹרַל הַצַּדִּיקִים ^{(תהילים קכה ג)}, וּמִקְרָא שֶׁכָּתוּב, אֶשְׁתְּךָ כְּגֶֽפֶן פֹּרִיָּה בְּיַרְכְּתֵי בֵּיתֶֽךָ, בָּנֶֽיךָ כִּשְׁתִּילֵי זֵיתִים סָבִיב לְשֻׁלְחָנֶֽךָ  ^{(תהילים קכח ג)}. כִּי אַתָּה הוּא הַמּוֹשִׁיב יְחִידִים בַּֽיְתָה מוֹצִיא אֲסִירִים בַּכּוֹשָׁרוֹת  ^{(תהילים סח ז)}. יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ, יְיָ צוּרִי וְגוֹאֲלִי ^{(תהילים יט טו)}.

תפילה לזיווג לפי תפילה לזיווג מרבי אלימלך מליז'נסק: יהי רצון מלפניך אבינו שבשמים, שתכין לבנו לראות הטוב שבחיים. וזרוק עלינו מי טהרה, לבטל מקרבנו צער וייאוש וכל מחשבה רעה, ותחת זה נזכה ללב שלם וטהור, מלא אמונה ושמחה, תקווה ואור. ולא נרגיש עצמנו חסרים וריקנים, המתאווים למלאות כל מיני מחסורים, אלא שבעים מטובך ותמיד מוכנים להשפיע מטובך על אחרים. ותעביר מעלינו כל המסכים, אשר בינינו לבינך מבדילים, ונזכה לחזור אליך בתשובה שלמה, ולתקן כל מה שקלקלנו מאז ועד עתה. ותיטע תמיד בליבנו יראתך ואהבה , ונשפוך ליבנו לפניך בעת התפילה. ותהא מחשבתנו זכה וצלולה וברורה, להבין עומק רצונך על ידי לימוד התורה, ונשתוקק רק להתקרב אליך, ולעשות את הטוב והישר בעיניך. ותעזרנו לסלוח ולאהוב את כולם, ולא נראה חסרונם ומומם. אדרבה, תן בליבנו , שנראה כל אחד מעלות חברינו, ולא יעלה על ליבנו חס ושלום שום שנאה אלא נשפיע לכולם רק הרבה רחמים ואהבה. אב הרחמן , תן בנו כח ובריאות לרוב, לעשות נחת רוח לפניך ולהיות אליך קרוב. "לב טהור ברא לי אלוהים ורוח נכון חדש בקרבי.

כִּי אַתָּה שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלַּת כׇּל פֶּה ,
בָּרוּךְ אַתָּה יֹהְוָה , שׁוֹמֵֽעַ תְּפִלָּה.

עבודה

רְצֵה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל, וְלִתְפִלָּתָם שְׁעֵה, וְהָשֵׁב הָעֲבוֹדָה לִדְבִיר בֵּיתֶךָ, וְאִשֵּׁי יִשְׂרָאֵל וּתְפִלָּתָם מְהֵרָה בְּאַהֲבָה תְּקַבֵּל בְּרָצוֹן, וּתְהִי לְרָצוֹן תָּמִיד עֲבוֹדַת יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ.
בראש חודש ובמועדים (כגון בחול המועד סוכות ופסח) מוסיף יעלה ויבוא:

וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תַּחְפֹּץ בָּנוּ וְתִרְצֵנוּ. וְתֶחֱזֶינָה עֵינֵינוּ בְּשׁוּבְךָ לְצִיּוֹן בְּרַחֲמִים.
בָּרוּךְ אַתָּה יִהִוִהִ , הַמַּחֲזִיר שְׁכִינָתוֹ לְצִיּוֹן.

הודאה

כשיאמר מודים ישתחווה

מוֹדִים אֲנַחְנוּ לָךְ, שָׁאַתָּה הוּא יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ לְעוֹלָם וָעֶד, צוּרֵנוּ צוּר חַיֵּינוּ וּמָגֵן יִשְׁעֵנוּ אַתָּה הוּא לְדֹר וָדֹר.
נוֹדֶה לְּךָ וּנְסַפֵּר תְּהִלָּתֶךָ, עַל חַיֵּינוּ הַמְּסוּרִים בְּיָדֶיךָ, וְעַל נִשְׁמוֹתֵינוּ הַפְּקוּדוֹת לָךְ, וְעַל נִסֶּיךָ שֶׁבְּכָל יוֹם עִמָּנוּ, וְעַל נִפְלְאוֹתֶיךָ וְטוֹבוֹתֶיךָ שֶׁבְּכָל עֵת, עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם. הַטּוֹב! כִּי לֹא כָלוּ רַחֲמֶיךָ, הַמְּרַחֵם! כִּי לֹא תַמּוּ חֲסָדֶיךָ, כִּי מֵעוֹלָם קִוִּינוּ לָךְ.

בחנוכה ובפורים אומרים כאן על הניסים

על הניסים

עַל (י"ג וְעַל) הַנִּסִּים וְעַל הַפֻּרְקָן וְעַל הַגְּבוּרוֹת וְעַל הַתְּשׁוּעוֹת וְעַל הַנִּפְלָאוֹת וְעַל הַנֶּחָמוֹת שֶׁעָשִֽׂיתָ לַאֲבוֹתֵֽינוּ בַּיָּמִים הָהֵם בַּזְּמַן הַזֶּה.

לחנוכה

בִּימֵי מַתִּתְיָה בֶן יוֹחָנָן כֹּהֵן גָּדוֹל חַשְׁמוֹנָאִי (י"ג חַשְׁמוֹנַאי) וּבָנָיו כְּשֶׁעָמְדָה מַלְכוּת יָוָן הָרְשָׁעָה עַל עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לְשַׁכְּחָם תּוֹרָתָךְ וּלְהַעֲבִירָם מֵחֻקֵּי רְצוֹנָךְ .
וְאַתָּה, בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים, עָמַֽדְתָּ לָהֶם בְּעֵת צָרָתָם: רַֽבְתָּ אֶת רִיבָם דַּֽנְתָּ אֶת דִּינָם נָקַֽמְתָּ אֶת נִקְמָתָם. מָסַֽרְתָּ גִבּוֹרִים בְּיַד חַלָּשִׁים, וְרַבִּים בְּיַד מְעַטִּים, וּרְשָׁעִים בְּיַד צַדִּיקִים, וּטְמֵאִים בְּיַד טְהוֹרִים, וְזֵדִים בְּיַד עוֹסְקֵי תוֹרָתֶֽךָ. לְךָ עָשִֽׂיתָ שֵׁם גָּדוֹל וְקָדוֹשׁ בְּעוֹלָמָךְ וּלְעַמְּךָ יִשְׂרָאֵל עָשִֽׂיתָ תְּשׁוּעָה גְדוֹלָה וּפֻרְקָן כְּהַיּוֹם הַזֶּה.
וְאַחַר כָּךְ בָּֽאוּ בָנֶֽיךָ לִדְבִיר בֵּיתֶֽךָ וּפִנּוּ אֶת הֵיכָלֶֽךָ וְטִהֲרוּ אֶת־מִקְדָּשֶֽׁךָ וְהִדְלִֽיקוּ נֵרוֹת בְּחַצְרוֹת קׇדְשֶֽׁךָ וְקָבְעוּ שְׁמוֹנַת יְמֵי חֲנֻכָּה אֵֽלּוּ בְּהַלֵּל (גָּמוּר) וּבְהוֹדָאָה, וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.

לפורים

בִּימֵי מׇרְדְּכַי וְאֶסְתֵּר בְּשׁוּשַׁן הַבִּירָה כְּשֶׁעָמַד עֲלֵיהֶם הָמָן הָרָשָׁע בִּקֵּשׁ לְהַשְׁמִיד לַהֲרוֹג וּלְאַבֵּד אֶת־כׇּל־הַיְּהוּדִים מִנַּעַר וְעַד זָקֵן טַף וְנָשִׁים בְּיוֹם אֶחָד בִּשְׁלֹשָׁה עָשָׂר לְחֹֽדֶשׁ שְׁנֵים עָשָׂר הוּא חֹֽדֶשׁ אֲדָר לספירה מיציאת מצרים, החודש האחרון הוא אדר, כיון שבנ״י יצאו ממצרים בניסן וּשְׁלָלָם לָבוֹז וְאַתָּה בְּרַחֲמֶֽיךָ הָרַבִּים הֵפַֽֽרְתָּ אֶת עֲצָתוֹ וְקִלְקַֽלְתָּ אֶת מַחֲשַׁבְתּוֹ וַהֲשֵׁבוֹתָ־לוֹ גְמוּלוֹ בְרֹאשׁוֹ וְתָלוּ אוֹתוֹ וְאֶת בָּנָיו עַל הָעֵץ וְעָשִֽׂיתָ עִמָּהֶם נִסִּים וְנִפְלָאוֹת וְנוֹדֶה לְשִׁמְךָ הַגָּדוֹל סֶֽלָה.

וממשיכים "ועל כולם" בתפילת שמונה עשרה או "ועל הכול" בברכת המזון.

וְעַל כֻּלָּם יִתְבָּרַךְ וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא תָמִיד, שִׁמְךָ מַלְכֵּנוּ , לְעוֹלָם וָעֶד. וְכָל-הַחַיִּים יוֹדוּךָ סֶּלָה,

בעשרת ימי תשובה: וּכְתֹב לְחַיִּים טוֹבִים כָּל-בְּנֵי בְרִיתֶךָ.

וִיהַלְלוּ וִיבָרְכוּ             אֶת שִׁמְךָ הַגָּדוֹל,             בֶּאֱמֶת, לְעוֹלָם כִּי טוֹב            , הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ וְעֶזְרָתֵנוּ סֶלָה, הָאֵל הַטּוֹב            .

בָּרוּךְ אַתָּה יֻהֻוֻהֻ, הַטּוֹב שִׁמְךָ וּלְךָ נָאֶה לְהוֹדוֹת.

כשיאמר "ברוך" ישתחווה

שים שלום

שִׂים שָׁלוֹם טוֹבָה וּבְרָכָה, חַיִּים, חֵן וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, עָלֵינוּ וְעַל כָּל-יִשְׂרָאֵל עַמֶּךָ. וּבָרְכֵנוּ אָבִינוּ, כֻּלָּנוּ כְאֶחָד בְּאוֹר פָּנֶיךָ, כִּי בְאוֹר פָּנֶיךָ נָתַתָּ לָּנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ, תּוֹרָה וְחַיִּים, אַהֲבָה וָחֶסֶד, צְדָקָה וְרַחֲמִים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם.

וְטוֹב (יִהְיֶה) בְּעֵינֶיךָ לְבָרְכֵנוּ וּלְבָרֵךְ אֶת-כָּל- עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל (בְּרָכָה שְׁלֵמָה) בְּרֹב עֹז וְשָׁלוֹם .

בעשרת ימי תשובה: וּבְסֵפֶר חַיִּים, בְּרָכָה וְשָׁלוֹם, וּפַרְנָסָה טוֹבָה וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה, וּגְזֵרוֹת טוֹבוֹת , נִזָּכֵר וְנִכָּתֵב לְפָנֶיךָ, אֲנַחְנוּ וְכָל-עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, לְחַיִּים טוֹבִים וּלְשָׁלוֹם.

בָּרוּךְ אַתָּה יהוה, הַמְּבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בַּשָּׁלוֹם. אמן
יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו)

אלוהי נצור

יש האומרים פה את מזמור קכ"א בתהילים
　　
קכא א שִׁיר לַמַּעֲלוֹת אֶשָּׂא עֵינַי אֶל הֶהָרִים מֵאַיִן יָבֹא עֶזְרִי.

ב עֶזְרִי מֵעִם יְהֹוָה עֹשֵׂה שָׁמַיִם וָאָרֶץ.

ג אַל יִתֵּן לַמּוֹט רַגְלֶךָ אַל יָנוּם שֹׁמְרֶךָ.

ד הִנֵּה לֹא יָנוּם וְלֹא יִישָׁן שׁוֹמֵר יִשְׂרָאֵל.

ה יְהֹוָה שֹׁמְרֶךָ יְהֹוָה צִלְּךָ עַל יַד יְמִינֶךָ.

ו יוֹמָם הַשֶּׁמֶשׁ לֹא יַכֶּכָּה וְיָרֵחַ בַּלָּיְלָה.

ז יְהֹוָה יִשְׁמׇרְךָ מִכׇּל רָע יִשְׁמֹר אֶת נַפְשֶׁךָ.

ח יְהֹוָה יִשְׁמׇר צֵאתְךָ וּבוֹאֶךָ מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. (תהלים קכא)

אֱלֹהַי נְצֹר לְשׁוֹנִי מֵרָע, וּשְׂפָתַי (נ"א: וְשִׂפְתוֹתַי) מִדַּבֵּר מִרְמָה, וְלִמְקַלְלַי נַפְשִׁי תִדֹּם, וְנַפְשִׁי כֶּעָפָר לַכֹּל תִּהְיֶה, פְּתַח לִבִּי בְּתוֹרָתֶךָ, וְאַחֲרֵי מִצְוֹתֶיךָ תִּרְדֹּף נַפְשִׁי. וְכָל-הַקָּמִים וְהַחוֹשְׁבִים עָלַי לְרָעָה , מְהֵרָה הָפֵר עֲצָתָם וְקַלְקֵל מַחְשְבוֹתָם. יִהְיוּ כְּמֹץ לִפְנֵי-רוּחַ. וּמַלְאַךְ יְהֹוָה דּוֹחֶה. עֲשֵׂה לְמַעַן שְׁמֶךָ (נ"א: שְׁמָךְ), עֲשֵׂה לְמַעַן יְמִינֶךָ (יְמִינָךְ) , עֲשֵׂה לְמַעַן תּוֹרָתֶךָ (תּוֹרָתָךְ) , עֲשֵׂה לְמַעַן קְדֻשָּׁתֶךָ (קְדֻשָּׁתָךְ) , לְמַעַן יֵחָלְצוּן יְדִידֶיךָ. הוֹשִׁיעָה יְמִינְךָ וַעֲנֵנִי.

יש הנוהגים לומר כאן פסוק המתחיל וגומר באות שבה מתחיל וגומר שמו הפרטי, ואם יש לו יותר משם אחד, אומר פסוק אחד לכל שם.

יִהְיוּ לְרָצוֹן אִמְרֵי פִי וְהֶגְיוֹן לִבִּי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה צוּרִי וְגֹאֲלִי. (תהלים יט, טו)

יש נוהגים לומר כאן תחנונים, ויש אומרים תפילה זו:

יהי רצון מלפניך ה' אלקַי ואלקֵי אבותי, שלא תעלה קנאת אחרים עלי ולא קנאתי על אחרים, ושלא אכעוס היום ושלא אכעיסך, ותצילני מיצה"ר ותן בלבי הכנעה וענוה ויראת חטא. מלכנו ואלהינו יחד שמך בעולמך ובנה ביתך, שכלל היכלך וקבץ גלויותינו, פדה צאנך ושמח עדתך במהרה בימינו ותן חלקנו בתורתך אמן:

באומרו "עושה שלום במרומיו", יצעד שלושה צעדים לאחור, "הוא ברחמיו יעשה שלום", יחווה קידות לשמאל, לימין ולאמצע, "עלינו ועל כל ישראל",יצעד שלוש צעדים בחזרה, ויאמר "ואמרו אמן". ויש דעות אחרות.

עֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו, הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ, וְעַל כָּל-עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.

יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ שֶׁתִּבְנֶה בֵית הַמִּקְדָּשׁ בִּמְהֵרָה בְיָמֵינוּ וְתֵן חֶלְקֵנוּ בְּתוֹרָתָךְ לַעֲשׂוֹת חוּקֵי רְצוֹנְךְ וּלְעָבְדָךְ בְּלֵבָב שָׁלֵם:

יְהִי שֵׁם יְהֹוָה מְבֹרָךְ מֵעַתָּה וְעַד-עוֹלָם מִמִּזְרַח-שֶׁמֶשׁ עַד-מְבוֹאוֹ מְהֻלָּל שֵׁם יְהֹוָה
(יש מדלגין זה:רָם עַל-כָּל-גּוֹיִם יְהֹוָה עַל הַשָּׁמַיִם כְּבוֹדוֹ). יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה-אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכָל-הָאָרֶץ
(יש המוסיפים: וִיבָרְכוּ שֵׁם כְּבֹדֶךָ וּמְרוֹמַם עַל-כָּל-בְּרָכָה וּתְהִלָּה) (ויש המוסיפים זה: חזקו ויאמץ לבבכם, כל המיחלים לה'.)

ערבית תשעה באב במוצאי שבת

אם חל תשעה באב במוצאי שבת אין אומרים הבדלה אבל מברכים על האש: בָּרוּךְ אַתָּה יְהֹוָה יאהדונהי, אֱלֹהֵֽינוּ מֶֽלֶךְ הָֽעוֹלָם, בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ:

קריאת מגילת איכה

א א א אֵיכָ֣ה ׀ יָשְׁבָ֣ה בָדָ֗ד הָעִיר֙ רַבָּ֣תִי עָ֔ם הָיְתָ֖ה כְּאַלְמָנָ֑ה רַבָּ֣תִי בַגּוֹיִ֗ם שָׂרָ֙תִי֙ בַּמְּדִינ֔וֹת הָיְתָ֖ה לָמַֽס׃
　　　 ב בָּכ֨וֹ תִבְכֶּ֜ה בַּלַּ֗יְלָה וְדִמְעָתָהּ֙ עַ֣ל לֶֽחֱיָ֔הּ אֵֽין־לָ֥הּ מְנַחֵ֖ם מִכׇּל־אֹהֲבֶ֑יהָ כׇּל־רֵעֶ֙יהָ֙ בָּ֣גְדוּ בָ֔הּ הָ֥יוּ לָ֖הּ לְאֹיְבִֽים׃
　　　 ג גָּֽלְתָ֨ה יְהוּדָ֤ה מֵעֹ֙נִי֙ וּמֵרֹ֣ב עֲבֹדָ֔ה הִ֚יא יָשְׁבָ֣ה בַגּוֹיִ֔ם לֹ֥א מָצְאָ֖ה מָנ֑וֹחַ כׇּל־רֹדְפֶ֥יהָ הִשִּׂיג֖וּהָ בֵּ֥ין הַמְּצָרִֽים׃
　　　 ד דַּרְכֵ֨י צִיּ֜וֹן אֲבֵל֗וֹת מִבְּלִי֙ בָּאֵ֣י מוֹעֵ֔ד כׇּל־שְׁעָרֶ֙יהָ֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ין כֹּהֲנֶ֖יהָ נֶאֱנָחִ֑ים בְּתוּלֹתֶ֥יהָ נּוּג֖וֹת וְהִ֥יא מַר־לָֽהּ׃
　　　 ה הָי֨וּ צָרֶ֤יהָ לְרֹאשׁ֙ אֹיְבֶ֣יהָ שָׁל֔וּ כִּֽי־יְהֹוָ֥ה הוֹגָ֖הּ עַ֣ל רֹב־פְּשָׁעֶ֑יהָ עוֹלָלֶ֛יהָ הָלְכ֥וּ שְׁבִ֖י לִפְנֵי־צָֽר׃
　　　 ו וַיֵּצֵ֥א מן בת [מִבַּת־]צִיּ֖וֹן כׇּל־הֲדָרָ֑הּ הָי֣וּ שָׂרֶ֗יהָ כְּאַיָּלִים֙ לֹא־מָצְא֣וּ מִרְעֶ֔ה וַיֵּלְכ֥וּ בְלֹא־כֹ֖חַ לִפְנֵ֥י רוֹדֵֽף׃
　　　 ז זָֽכְרָ֣ה יְרוּשָׁלַ֗͏ִם יְמֵ֤י עׇנְיָהּ֙ וּמְרוּדֶ֔יהָ כֹּ֚ל מַחֲמֻדֶ֔יהָ אֲשֶׁ֥ר הָי֖וּ מִ֣ימֵי קֶ֑דֶם בִּנְפֹ֧ל עַמָּ֣הּ בְּיַד־צָ֗ר וְאֵ֤ין עוֹזֵר֙ לָ֔הּ רָא֣וּהָ צָרִ֔ים שָׂחֲק֖וּ עַ֥ל מִשְׁבַּתֶּֽהָ׃
　　　 ח חֵ֤טְא חָֽטְאָה֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם עַל־כֵּ֖ן לְנִידָ֣ה הָיָ֑תָה כׇּֽל־מְכַבְּדֶ֤יהָ הִזִּיל֙וּהָ֙ כִּי־רָא֣וּ עֶרְוָתָ֔הּ גַּם־הִ֥יא נֶאֶנְחָ֖ה וַתָּ֥שׇׁב אָחֽוֹר׃
　　　 ט טֻמְאָתָ֣הּ בְּשׁוּלֶ֗יהָ לֹ֤א זָֽכְרָה֙ אַחֲרִיתָ֔הּ וַתֵּ֣רֶד פְּלָאִ֔ים אֵ֥ין מְנַחֵ֖ם לָ֑הּ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־עׇנְיִ֔י כִּ֥י הִגְדִּ֖יל אוֹיֵֽב׃
　　　 י יָדוֹ֙ פָּ֣רַשׂ צָ֔ר עַ֖ל כׇּל־מַחֲמַדֶּ֑יהָ כִּֽי־רָאֲתָ֤ה גוֹיִם֙ בָּ֣אוּ מִקְדָּשָׁ֔הּ אֲשֶׁ֣ר צִוִּ֔יתָה לֹא־יָבֹ֥אוּ בַקָּהָ֖ל לָֽךְ׃
　　　 יא כׇּל־עַמָּ֤הּ נֶאֱנָחִים֙ מְבַקְשִׁ֣ים לֶ֔חֶם נָתְנ֧וּ מחמודיהם מַחֲמַדֵּיהֶ֛ם בְּאֹ֖כֶל לְהָשִׁ֣יב נָ֑פֶשׁ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה כִּ֥י הָיִ֖יתִי זוֹלֵלָֽה׃
　　　 יב ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֒רֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃
　　　 יג מִמָּר֛וֹם שָֽׁלַח־אֵ֥שׁ בְּעַצְמֹתַ֖י וַיִּרְדֶּ֑נָּה פָּרַ֨שׂ רֶ֤שֶׁת לְרַגְלַי֙ הֱשִׁיבַ֣נִי אָח֔וֹר נְתָנַ֙נִי֙ שֹֽׁמֵמָ֔ה כׇּל־הַיּ֖וֹם דָּוָֽה׃
　　　 יד נִשְׂקַד֩ עֹ֨ל פְּשָׁעַ֜י בְּיָד֗וֹ יִשְׂתָּ֥רְג֛וּ עָל֥וּ עַל־צַוָּארִ֖י הִכְשִׁ֣יל כֹּחִ֑י נְתָנַ֣נִי אֲדֹנָ֔י בִּידֵ֖י לֹא־אוּכַ֥ל קֽוּם׃
　　　 טו סִלָּ֨ה כׇל־אַבִּירַ֤י ׀ אֲדֹנָי֙ בְּקִרְבִּ֔י קָרָ֥א עָלַ֛י מוֹעֵ֖ד לִשְׁבֹּ֣ר בַּחוּרָ֑י גַּ֚ת דָּרַ֣ךְ אֲדֹנָ֔י לִבְתוּלַ֖ת בַּת־יְהוּדָֽה׃
　　　 טז עַל־אֵ֣לֶּה ׀ אֲנִ֣י בוֹכִיָּ֗ה עֵינִ֤י ׀ עֵינִי֙ יֹ֣רְדָה מַּ֔יִם כִּֽי־רָחַ֥ק מִמֶּ֛נִּי מְנַחֵ֖ם מֵשִׁ֣יב נַפְשִׁ֑י הָי֤וּ בָנַי֙ שֽׁוֹמֵמִ֔ים כִּ֥י גָבַ֖ר אוֹיֵֽב׃
　　　 יז פֵּֽרְשָׂ֨ה צִיּ֜וֹן בְּיָדֶ֗יהָ אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לָ֔הּ צִוָּ֧ה יְהֹוָ֛ה לְיַעֲקֹ֖ב סְבִיבָ֣יו צָרָ֑יו הָיְתָ֧ה יְרוּשָׁלַ֛͏ִם לְנִדָּ֖ה בֵּינֵיהֶֽם׃
　　　 יח צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כׇל־הָֽעַמִּ֗ים עמים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃
　　　 יט קָרָ֤אתִי לַֽמְאַהֲבַי֙ הֵ֣מָּה רִמּ֔וּנִי כֹּהֲנַ֥י וּזְקֵנַ֖י בָּעִ֣יר גָּוָ֑עוּ כִּֽי־בִקְשׁ֥וּ אֹ֙כֶל֙ לָ֔מוֹ וְיָשִׁ֖יבוּ אֶת־נַפְשָֽׁם׃
　　　 כ רְאֵ֨ה יְהֹוָ֤ה כִּֽי־צַר־לִי֙ מֵעַ֣י חֳמַרְמָ֔רוּ נֶהְפַּ֤ךְ לִבִּי֙ בְּקִרְבִּ֔י כִּ֥י מָר֖וֹ מָרִ֑יתִי מִח֥וּץ שִׁכְּלָה־חֶ֖רֶב בַּבַּ֥יִת כַּמָּֽוֶת׃
　　　 כא שָׁמְע֞וּ כִּ֧י נֶאֱנָחָ֣ה אָ֗נִי אֵ֤ין מְנַחֵם֙ לִ֔י כׇּל־אֹ֨יְבַ֜י שָׁמְע֤וּ רָֽעָתִי֙ שָׂ֔שׂוּ כִּ֥י אַתָּ֖ה עָשִׂ֑יתָ הֵבֵ֥אתָ יוֹם־קָרָ֖אתָ וְיִֽהְי֥וּ כָמֹֽנִי׃
　　　 כב תָּבֹ֨א כׇל־רָעָתָ֤ם לְפָנֶ֙יךָ֙ וְעוֹלֵ֣ל לָ֔מוֹ כַּאֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֛לְתָּ לִ֖י עַ֣ל כׇּל־פְּשָׁעָ֑י כִּֽי־רַבּ֥וֹת אַנְחֹתַ֖י וְלִבִּ֥י דַוָּֽי׃
　　
ב א אֵיכָה֩ יָעִ֨יב בְּאַפּ֤וֹ ׀ אֲדֹנָי֙ אֶת־בַּת־צִיּ֔וֹן הִשְׁלִ֤יךְ מִשָּׁמַ֙יִם֙ אֶ֔רֶץ תִּפְאֶ֖רֶת יִשְׂרָאֵ֑ל וְלֹא־זָכַ֥ר הֲדֹם־רַגְלָ֖יו בְּי֥וֹם אַפּֽוֹ׃
　　　 ב בִּלַּ֨ע אֲדֹנָ֜י לא וְלֹ֣א חָמַ֗ל אֵ֚ת כׇּל־נְא֣וֹת יַעֲקֹ֔ב הָרַ֧ס בְּעֶבְרָת֛וֹ מִבְצְרֵ֥י בַת־יְהוּדָ֖ה הִגִּ֣יעַ לָאָ֑רֶץ חִלֵּ֥ל מַמְלָכָ֖ה וְשָׂרֶֽיהָ׃
　　　 ג גָּדַ֣ע בׇּֽחֳרִי־אַ֗ף כֹּ֚ל קֶ֣רֶן יִשְׂרָאֵ֔ל הֵשִׁ֥יב אָח֛וֹר יְמִינ֖וֹ מִפְּנֵ֣י אוֹיֵ֑ב וַיִּבְעַ֤ר בְּיַעֲקֹב֙ כְּאֵ֣שׁ לֶֽהָבָ֔ה אָכְלָ֖ה סָבִֽיב׃
　　　 ד דָּרַ֨ךְ קַשְׁתּ֜וֹ כְּאוֹיֵ֗ב נִצָּ֤ב יְמִינוֹ֙ כְּצָ֔ר וַֽיַּהֲרֹ֔ג כֹּ֖ל מַחֲמַדֵּי־עָ֑יִן בְּאֹ֙הֶל֙ בַּת־צִיּ֔וֹן שָׁפַ֥ךְ כָּאֵ֖שׁ חֲמָתֽוֹ׃
　　　 ה הָיָ֨ה אֲדֹנָ֤י ׀ כְּאוֹיֵב֙ בִּלַּ֣ע יִשְׂרָאֵ֔ל בִּלַּע֙ כׇּל־אַרְמְנוֹתֶ֔יהָ שִׁחֵ֖ת מִבְצָרָ֑יו וַיֶּ֙רֶב֙ בְּבַת־יְהוּדָ֔ה תַּאֲנִיָּ֖ה וַאֲנִיָּֽה׃
　　　 ו וַיַּחְמֹ֤ס כַּגַּן֙ שֻׂכּ֔וֹ שִׁחֵ֖ת מֹעֲד֑וֹ שִׁכַּ֨ח יְהֹוָ֤ה ׀ בְּצִיּוֹן֙ מוֹעֵ֣ד וְשַׁבָּ֔ת וַיִּנְאַ֥ץ בְּזַֽעַם־אַפּ֖וֹ מֶ֥לֶךְ וְכֹהֵֽן׃
　　　 ז זָנַ֨ח אֲדֹנָ֤י ׀ מִזְבְּחוֹ֙ נִאֵ֣ר מִקְדָּשׁ֔וֹ הִסְגִּיר֙ בְּיַד־אוֹיֵ֔ב חוֹמֹ֖ת אַרְמְנוֹתֶ֑יהָ ק֛וֹל נָתְנ֥וּ בְּבֵית־יְהֹוָ֖ה כְּי֥וֹם מוֹעֵֽד׃
　　　 ח חָשַׁ֨ב יְהֹוָ֤ה ׀ לְהַשְׁחִית֙ חוֹמַ֣ת בַּת־צִיּ֔וֹן נָ֣טָה קָ֔ו לֹא־הֵשִׁ֥יב יָד֖וֹ מִבַּלֵּ֑עַ וַיַּֽאֲבֶל־חֵ֥ל וְחוֹמָ֖ה יַחְדָּ֥ו אֻמְלָֽלוּ׃
　　　 ט טָבְע֤וּ בָאָ֙רֶץ֙ שְׁעָרֶ֔יהָ אִבַּ֥ד וְשִׁבַּ֖ר בְּרִיחֶ֑יהָ מַלְכָּ֨הּ וְשָׂרֶ֤יהָ בַגּוֹיִם֙ אֵ֣ין תּוֹרָ֔ה גַּם־נְבִיאֶ֕יהָ לֹא־מָצְא֥וּ חָז֖וֹן מֵיְהֹוָֽה׃
　　　 י יֵשְׁב֨וּ לָאָ֤רֶץ יִדְּמוּ֙ זִקְנֵ֣י בַת־צִיּ֔וֹן הֶֽעֱל֤וּ עָפָר֙ עַל־רֹאשָׁ֔ם חָגְר֖וּ שַׂקִּ֑ים הוֹרִ֤ידוּ לָאָ֙רֶץ֙ רֹאשָׁ֔ן בְּתוּלֹ֖ת יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
　　　 יא כָּל֨וּ בַדְּמָע֤וֹת עֵינַי֙ חֳמַרְמְר֣וּ מֵעַ֔י נִשְׁפַּ֤ךְ לָאָ֙רֶץ֙ כְּבֵדִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּ֑י בֵּֽעָטֵ֤ף עוֹלֵל֙ וְיוֹנֵ֔ק בִּרְחֹב֖וֹת קִרְיָֽה׃
　　　 יב לְאִמֹּתָם֙ יֹֽאמְר֔וּ אַיֵּ֖ה דָּגָ֣ן וָיָ֑יִן בְּהִֽתְעַטְּפָ֤ם כֶּֽחָלָל֙ בִּרְחֹב֣וֹת עִ֔יר בְּהִשְׁתַּפֵּ֣ךְ נַפְשָׁ֔ם אֶל־חֵ֖יק אִמֹּתָֽם׃
　　　 יג מָֽה־אֲעִידֵ֞ךְ מָ֣ה אֲדַמֶּה־לָּ֗ךְ הַבַּת֙ יְר֣וּשָׁלַ֔͏ִם מָ֤ה אַשְׁוֶה־לָּךְ֙ וַאֲנַֽחֲמֵ֔ךְ בְּתוּלַ֖ת בַּת־צִיּ֑וֹן כִּֽי־גָד֥וֹל כַּיָּ֛ם שִׁבְרֵ֖ךְ מִ֥י יִרְפָּא־לָֽךְ׃
　　　 יד נְבִיאַ֗יִךְ חָ֤זוּ לָךְ֙ שָׁ֣וְא וְתָפֵ֔ל וְלֹֽא־גִלּ֥וּ עַל־עֲוֺנֵ֖ךְ לְהָשִׁ֣יב שביתך שְׁבוּתֵ֑ךְ וַיֶּ֣חֱזוּ לָ֔ךְ מַשְׂא֥וֹת שָׁ֖וְא וּמַדּוּחִֽים׃
　　　 טו סָֽפְק֨וּ עָלַ֤יִךְ כַּפַּ֙יִם֙ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֔רֶךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיָּנִ֣עוּ רֹאשָׁ֔ם עַל־בַּ֖ת יְרוּשָׁלָ֑͏ִם הֲזֹ֣את הָעִ֗יר שֶׁיֹּֽאמְרוּ֙ כְּלִ֣ילַת יֹ֔פִי מָשׂ֖וֹשׂ לְכׇל־הָאָֽרֶץ׃
　　　 טז פָּצ֨וּ עָלַ֤יִךְ פִּיהֶם֙ כׇּל־אֹ֣יְבַ֔יִךְ שָֽׁרְקוּ֙ וַיַּֽחַרְקוּ־שֵׁ֔ן אָמְר֖וּ בִּלָּ֑עְנוּ אַ֣ךְ זֶ֥ה הַיּ֛וֹם שֶׁקִּוִּינֻ֖הוּ מָצָ֥אנוּ רָאִֽינוּ׃
　　　 יז עָשָׂ֨ה יְהֹוָ֜ה אֲשֶׁ֣ר זָמָ֗ם בִּצַּ֤ע אֶמְרָתוֹ֙ אֲשֶׁ֣ר צִוָּ֣ה מִֽימֵי־קֶ֔דֶם הָרַ֖ס וְלֹ֣א חָמָ֑ל וַיְשַׂמַּ֤ח עָלַ֙יִךְ֙ אוֹיֵ֔ב הֵרִ֖ים קֶ֥רֶן צָרָֽיִךְ׃
　　　 יח צָעַ֥ק לִבָּ֖ם אֶל־אֲדֹנָ֑י חוֹמַ֣ת בַּת־צִ֠יּ֠וֹן הוֹרִ֨ידִי כַנַּ֤חַל דִּמְעָה֙ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה אַֽל־תִּתְּנִ֤י פוּגַת֙ לָ֔ךְ אַל־תִּדֹּ֖ם בַּת־עֵינֵֽךְ׃
　　　 יט ק֣וּמִי ׀ רֹ֣נִּי בליל בַלַּ֗יְלָה לְרֹאשׁ֙ אַשְׁמֻר֔וֹת שִׁפְכִ֤י כַמַּ֙יִם֙ לִבֵּ֔ךְ נֹ֖כַח פְּנֵ֣י אֲדֹנָ֑י שְׂאִ֧י אֵלָ֣יו כַּפַּ֗יִךְ עַל־נֶ֙פֶשׁ֙ עֽוֹלָלַ֔יִךְ הָעֲטוּפִ֥ים בְּרָעָ֖ב בְּרֹ֥אשׁ כׇּל־חוּצֽוֹת׃
　　　 כ רְאֵ֤ה יְהֹוָה֙ וְֽהַבִּ֔יטָה לְמִ֖י עוֹלַ֣לְתָּ כֹּ֑ה אִם־תֹּאכַ֨לְנָה נָשִׁ֤ים פִּרְיָם֙ עֹלְﬞלֵ֣י טִפֻּחִ֔ים אִם־יֵהָרֵ֛ג בְּמִקְדַּ֥שׁ אֲדֹנָ֖י כֹּהֵ֥ן וְנָבִֽיא׃
　　　 כא שָׁכְב֨וּ לָאָ֤רֶץ חוּצוֹת֙ נַ֣עַר וְזָקֵ֔ן בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י נָפְל֣וּ בֶחָ֑רֶב הָרַ֙גְתָּ֙ בְּי֣וֹם אַפֶּ֔ךָ טָבַ֖חְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃
　　　 כב תִּקְרָא֩ כְי֨וֹם מוֹעֵ֤ד מְגוּרַי֙ מִסָּבִ֔יב וְלֹ֥א הָיָ֛ה בְּי֥וֹם אַף־יְהֹוָ֖ה פָּלִ֣יט וְשָׂרִ֑יד אֲשֶׁר־טִפַּ֥חְתִּי וְרִבִּ֖יתִי אֹיְבִ֥י כִלָּֽם׃
　　
ג א אֲנִ֤י הַגֶּ֙בֶר֙ רָאָ֣ה עֳנִ֔י בְּשֵׁ֖בֶט עֶבְרָתֽוֹ׃    ב אוֹתִ֥י נָהַ֛ג וַיֹּלַ֖ךְ חֹ֥שֶׁךְ וְלֹא־אֽוֹר׃    ג אַ֣ךְ בִּ֥י יָשֻׁ֛ב יַהֲפֹ֥ךְ יָד֖וֹ כׇּל־הַיּֽוֹם׃
　　　 ד בִּלָּ֤ה בְשָׂרִי֙ וְעוֹרִ֔י שִׁבַּ֖ר עַצְמוֹתָֽי׃    ה בָּנָ֥ה עָלַ֛י וַיַּקַּ֖ף רֹ֥אשׁ וּתְלָאָֽה׃    ו בְּמַחֲשַׁכִּ֥ים הוֹשִׁיבַ֖נִי כְּמֵתֵ֥י עוֹלָֽם׃
　　　 ז גָּדַ֧ר בַּעֲדִ֛י וְלֹ֥א אֵצֵ֖א הִכְבִּ֥יד נְחׇשְׁתִּֽי׃    ח גַּ֣ם כִּ֤י אֶזְעַק֙ וַאֲשַׁוֵּ֔עַ שָׂתַ֖ם תְּפִלָּתִֽי׃    ט גָּדַ֤ר דְּרָכַי֙ בְּגָזִ֔ית נְתִיבֹתַ֖י עִוָּֽה׃
　　　 י דֹּ֣ב אֹרֵ֥ב הוּא֙ לִ֔י אריה אֲרִ֖י בְּמִסְתָּרִֽים׃    יא דְּרָכַ֥י סוֹרֵ֛ר וַֽיְפַשְּׁחֵ֖נִי שָׂמַ֥נִי שֹׁמֵֽם׃    יב דָּרַ֤ךְ קַשְׁתּוֹ֙ וַיַּצִּיבֵ֔נִי כַּמַּטָּרָ֖א לַחֵֽץ׃
　　　 יג הֵבִיא֙ בְּכִלְיֹתָ֔י בְּנֵ֖י אַשְׁפָּתֽוֹ׃    יד הָיִ֤יתִי שְּׂחֹק֙ לְכׇל־עַמִּ֔י נְגִינָתָ֖ם כׇּל־הַיּֽוֹם׃    טו הִשְׂבִּיעַ֥נִי בַמְּרוֹרִ֖ים הִרְוַ֥נִי לַעֲנָֽה׃
　　　 טז וַיַּגְרֵ֤ס בֶּֽחָצָץ֙ שִׁנָּ֔י הִכְפִּישַׁ֖נִי בָּאֵֽפֶר׃    יז וַתִּזְנַ֧ח מִשָּׁל֛וֹם נַפְשִׁ֖י נָשִׁ֥יתִי טוֹבָֽה׃    יח וָאֹמַר֙ אָבַ֣ד נִצְחִ֔י וְתוֹחַלְתִּ֖י מֵיְהֹוָֽה׃
　　　 יט זְכׇר־עׇנְיִ֥י וּמְרוּדִ֖י לַעֲנָ֥ה וָרֹֽאשׁ׃    כ זָכ֣וֹר תִּזְכּ֔וֹר ותשיח וְתָשׁ֥וֹחַ עָלַ֖י נַפְשִֽׁי׃    כא זֹ֛את אָשִׁ֥יב אֶל־לִבִּ֖י עַל־כֵּ֥ן אוֹחִֽיל׃
　　　 כב חַֽסְדֵ֤י יְהֹוָה֙ כִּ֣י לֹא־תָ֔מְנוּ כִּ֥י לֹא־כָל֖וּ רַחֲמָֽיו׃    כג חֲדָשִׁים֙ לַבְּקָרִ֔ים רַבָּ֖ה אֱמוּנָתֶֽךָ׃    כד חֶלְקִ֤י יְהֹוָה֙ אָמְרָ֣ה נַפְשִׁ֔י עַל־כֵּ֖ן אוֹחִ֥יל לֽוֹ׃
　　　 כה ט֤וֹב יְהֹוָה֙ לְקֹוָ֔ו לְנֶ֖פֶשׁ תִּדְרְשֶֽׁנּוּ׃    כו ט֤וֹב וְיָחִיל֙ וְדוּמָ֔ם לִתְשׁוּעַ֖ת יְהֹוָֽה׃    כז ט֣וֹב לַגֶּ֔בֶר כִּֽי־יִשָּׂ֥א עֹ֖ל בִּנְעוּרָֽיו׃
　　　 כח יֵשֵׁ֤ב בָּדָד֙ וְיִדֹּ֔ם כִּ֥י נָטַ֖ל עָלָֽיו׃    כט יִתֵּ֤ן בֶּֽעָפָר֙ פִּ֔יהוּ אוּלַ֖י יֵ֥שׁ תִּקְוָֽה׃    ל יִתֵּ֧ן לְמַכֵּ֛הוּ לֶ֖חִי יִשְׂבַּ֥ע בְּחֶרְפָּֽה׃
　　　 לא כִּ֣י לֹ֥א יִזְנַ֛ח לְעוֹלָ֖ם אֲדֹנָֽי׃    לב כִּ֣י אִם־הוֹגָ֔ה וְרִחַ֖ם כְּרֹ֥ב חֲסָדָֽיו׃    לג כִּ֣י לֹ֤א עִנָּה֙ מִלִּבּ֔וֹ וַיַּגֶּ֖ה בְּנֵי־אִֽישׁ׃
　　　 לד לְדַכֵּא֙ תַּ֣חַת רַגְלָ֔יו כֹּ֖ל אֲסִ֥ירֵי אָֽרֶץ׃    לה לְהַטּוֹת֙ מִשְׁפַּט־גָּ֔בֶר נֶ֖גֶד פְּנֵ֥י עֶלְיֽוֹן׃    לו לְעַוֵּ֤ת אָדָם֙ בְּרִיב֔וֹ אֲדֹנָ֖י לֹ֥א רָאָֽה׃
　　　 לז מִ֣י זֶ֤ה אָמַר֙ וַתֶּ֔הִי אֲדֹנָ֖י לֹ֥א צִוָּֽה׃    לח מִפִּ֤י עֶלְיוֹן֙ לֹ֣א תֵצֵ֔א הָרָע֖וֹת וְהַטּֽוֹב׃    לט מַה־יִּתְאוֹנֵן֙ אָדָ֣ם חָ֔י גֶּ֖בֶר עַל־חֲטָאָֽו׃
　　　 מ נַחְפְּשָׂ֤ה דְרָכֵ֙ינוּ֙ וְֽנַחְקֹ֔רָה וְנָשׁ֖וּבָה עַד־יְהֹוָֽה׃    מא נִשָּׂ֤א לְבָבֵ֙נוּ֙ אֶל־כַּפָּ֔יִם אֶל־אֵ֖ל בַּשָּׁמָֽיִם׃    מב נַ֤חְנוּ פָשַׁ֙עְנוּ֙ וּמָרִ֔ינוּ אַתָּ֖ה לֹ֥א סָלָֽחְתָּ׃
　　　 מג סַכּ֤וֹתָה בָאַף֙ וַֽתִּרְדְּפֵ֔נוּ הָרַ֖גְתָּ לֹ֥א חָמָֽלְתָּ׃    מד סַכּ֤וֹתָה בֶֽעָנָן֙ לָ֔ךְ מֵעֲב֖וֹר תְּפִלָּֽה׃    מה סְחִ֧י וּמָא֛וֹס תְּשִׂימֵ֖נוּ בְּקֶ֥רֶב הָעַמִּֽים׃
　　　 מו פָּצ֥וּ עָלֵ֛ינוּ פִּיהֶ֖ם כׇּל־אֹיְבֵֽינוּ׃    מז פַּ֧חַד וָפַ֛חַת הָ֥יָה לָ֖נוּ הַשֵּׁ֥את וְהַשָּֽׁבֶר׃    מח פַּלְגֵי־מַ֙יִם֙ תֵּרַ֣ד עֵינִ֔י עַל־שֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃
　　　 מט עֵינִ֧י נִגְּרָ֛ה וְלֹ֥א תִדְמֶ֖ה מֵאֵ֥ין הֲפֻגֽוֹת׃    נ עַד־יַשְׁקִ֣יף וְיֵ֔רֶא יְהֹוָ֖ה מִשָּׁמָֽיִם׃    נא עֵינִי֙ עֽוֹלְלָ֣ה לְנַפְשִׁ֔י מִכֹּ֖ל בְּנ֥וֹת עִירִֽי׃
　　　 נב צ֥וֹד צָד֛וּנִי כַּצִּפּ֖וֹר אֹיְבַ֥י חִנָּֽם׃    נג צָֽמְת֤וּ בַבּוֹר֙ חַיָּ֔י וַיַּדּוּ־אֶ֖בֶן בִּֽי׃    נד צָֽפוּ־מַ֥יִם עַל־רֹאשִׁ֖י אָמַ֥רְתִּי נִגְזָֽרְתִּי׃
　　　 נה קָרָ֤אתִי שִׁמְךָ֙ יְהֹוָ֔ה מִבּ֖וֹר תַּחְתִּיּֽוֹת׃    נו קוֹלִ֖י שָׁמָ֑עְתָּ אַל־תַּעְלֵ֧ם אׇזְנְךָ֛ לְרַוְחָתִ֖י לְשַׁוְעָתִֽי׃    נז קָרַ֙בְתָּ֙ בְּי֣וֹם אֶקְרָאֶ֔ךָּ אָמַ֖רְתָּ אַל־תִּירָֽא׃
　　　 נח רַ֧בְתָּ אֲדֹנָ֛י רִיבֵ֥י נַפְשִׁ֖י גָּאַ֥לְתָּ חַיָּֽי׃    נט רָאִ֤יתָה יְהֹוָה֙ עַוָּ֣תָתִ֔י שׇׁפְטָ֖ה מִשְׁפָּטִֽי׃    ס רָאִ֙יתָה֙ כׇּל־נִקְמָתָ֔ם כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם לִֽי׃
　　　 סא שָׁמַ֤עְתָּ חֶרְפָּתָם֙ יְהֹוָ֔ה כׇּל־מַחְשְׁבֹתָ֖ם עָלָֽי׃    סב שִׂפְתֵ֤י קָמַי֙ וְהֶגְיוֹנָ֔ם עָלַ֖י כׇּל־הַיּֽוֹם׃    סג שִׁבְתָּ֤ם וְקִֽימָתָם֙ הַבִּ֔יטָה אֲנִ֖י מַנְגִּינָתָֽם׃
　　　 סד תָּשִׁ֨יב לָהֶ֥ם גְּמ֛וּל יְהֹוָ֖ה כְּמַעֲשֵׂ֥ה יְדֵיהֶֽם׃    סה תִּתֵּ֤ן לָהֶם֙ מְגִנַּת־לֵ֔ב תַּאֲלָֽתְךָ֖ לָהֶֽם׃    סו תִּרְדֹּ֤ף בְּאַף֙ וְתַשְׁמִידֵ֔ם מִתַּ֖חַת שְׁמֵ֥י יְהֹוָֽה׃
　　
ד א אֵיכָה֙ יוּעַ֣ם זָהָ֔ב יִשְׁנֶ֖א הַכֶּ֣תֶם הַטּ֑וֹב תִּשְׁתַּפֵּ֙כְנָה֙ אַבְנֵי־קֹ֔דֶשׁ בְּרֹ֖אשׁ כׇּל־חוּצֽוֹת׃
　　　 ב בְּנֵ֤י צִיּוֹן֙ הַיְקָרִ֔ים הַמְסֻלָּאִ֖ים בַּפָּ֑ז אֵיכָ֤ה נֶחְשְׁבוּ֙ לְנִבְלֵי־חֶ֔רֶשׂ מַעֲשֵׂ֖ה יְדֵ֥י יוֹצֵֽר׃
　　　 ג גַּם־תַּנִּים֙ תנין חָ֣לְצוּ שַׁ֔ד הֵינִ֖יקוּ גּוּרֵיהֶ֑ן בַּת־עַמִּ֣י לְאַכְזָ֔ר כי ענים [כַּיְעֵינִ֖ים] בַּמִּדְבָּֽר׃
　　　 ד דָּבַ֨ק לְשׁ֥וֹן יוֹנֵ֛ק אֶל־חִכּ֖וֹ בַּצָּמָ֑א עֽוֹלָלִים֙ שָׁ֣אֲלוּ לֶ֔חֶם פֹּרֵ֖שׂ אֵ֥ין לָהֶֽם׃
　　　 ה הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת׃
　　　 ו וַיִּגְדַּל֙ עֲוֺ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם׃
　　　 ז זַכּ֤וּ נְזִירֶ֙יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֙צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם׃
　　　 ח חָשַׁ֤ךְ מִשְּׁחוֹר֙ תׇּֽאֳרָ֔ם לֹ֥א נִכְּר֖וּ בַּחוּצ֑וֹת צָפַ֤ד עוֹרָם֙ עַל־עַצְמָ֔ם יָבֵ֖שׁ הָיָ֥ה כָעֵֽץ׃
　　　 ט טוֹבִ֤ים הָיוּ֙ חַלְלֵי־חֶ֔רֶב מֵֽחַלְלֵ֖י רָעָ֑ב שֶׁ֣הֵ֤ם יָזֻ֙בוּ֙ מְדֻקָּרִ֔ים מִתְּנוּבֹ֖ת שָׂדָֽי׃
　　　 י יְדֵ֗י נָשִׁים֙ רַחֲמָ֣נִיּ֔וֹת בִּשְּׁל֖וּ יַלְדֵיהֶ֑ן הָי֤וּ לְבָרוֹת֙ לָ֔מוֹ בְּשֶׁ֖בֶר בַּת־עַמִּֽי׃
　　　 יא כִּלָּ֤ה יְהֹוָה֙ אֶת־חֲמָת֔וֹ שָׁפַ֖ךְ חֲר֣וֹן אַפּ֑וֹ וַיַּצֶּת־אֵ֣שׁ בְּצִיּ֔וֹן וַתֹּ֖אכַל יְסֹדֹתֶֽיהָ׃
　　　 יב לֹ֤א הֶאֱמִ֙ינוּ֙ מַלְכֵי־אֶ֔רֶץ וכל כֹּ֖ל יֹשְׁבֵ֣י תֵבֵ֑ל כִּ֤י יָבֹא֙ צַ֣ר וְאוֹיֵ֔ב בְּשַׁעֲרֵ֖י יְרוּשָׁלָֽ͏ִם׃
　　　 יג מֵֽחַטֹּ֣אות נְבִיאֶ֔יהָ עֲוֺנֹ֖ת כֹּהֲנֶ֑יהָ הַשֹּׁפְכִ֥ים בְּקִרְבָּ֖הּ דַּ֥ם צַדִּיקִֽים׃
　　　 יד נָע֤וּ עִוְרִים֙ בַּֽחוּצ֔וֹת נְגֹֽאֲל֖וּ בַּדָּ֑ם בְּלֹ֣א יֽוּכְל֔וּ יִגְּע֖וּ בִּלְבֻשֵׁיהֶֽם׃
　　　 טו ס֣וּרוּ טָמֵ֞א קָ֣רְאוּ לָ֗מוֹ ס֤וּרוּ ס֙וּרוּ֙ אַל־תִּגָּ֔עוּ כִּ֥י נָצ֖וּ גַּם־נָ֑עוּ אָֽמְרוּ֙ בַּגּוֹיִ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖פוּ לָגֽוּר׃
　　　 טז פְּנֵ֤י יְהֹוָה֙ חִלְּקָ֔ם לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַבִּיטָ֑ם פְּנֵ֤י כֹהֲנִים֙ לֹ֣א נָשָׂ֔אוּ זקנים וּזְקֵנִ֖ים לֹ֥א חָנָֽנוּ׃
　　　 יז עודינה עוֹדֵ֙ינוּ֙ תִּכְלֶ֣ינָה עֵינֵ֔ינוּ אֶל־עֶזְרָתֵ֖נוּ הָ֑בֶל בְּצִפִּיָּתֵ֣נוּ צִפִּ֔ינוּ אֶל־גּ֖וֹי לֹ֥א יוֹשִֽׁעַ׃
　　　 יח צָד֣וּ צְעָדֵ֔ינוּ מִלֶּ֖כֶת בִּרְחֹבֹתֵ֑ינוּ קָרַ֥ב קִצֵּ֛נוּ מָלְא֥וּ יָמֵ֖ינוּ כִּי־בָ֥א קִצֵּֽנוּ׃
　　　 יט קַלִּ֤ים הָיוּ֙ רֹדְפֵ֔ינוּ מִנִּשְׁרֵ֖י שָׁמָ֑יִם עַל־הֶהָרִ֣ים דְּלָקֻ֔נוּ בַּמִּדְבָּ֖ר אָ֥רְבוּ לָֽנוּ׃
　　　 כ ר֤וּחַ אַפֵּ֙ינוּ֙ מְשִׁ֣יחַ יְהֹוָ֔ה נִלְכַּ֖ד בִּשְׁחִיתוֹתָ֑ם אֲשֶׁ֣ר אָמַ֔רְנוּ בְּצִלּ֖וֹ נִֽחְיֶ֥ה בַגּוֹיִֽם׃
　　　 כא שִׂ֤ישִׂי וְשִׂמְחִי֙ בַּת־אֱד֔וֹם יושבתי יוֹשֶׁ֖בֶת בְּאֶ֣רֶץ ע֑וּץ גַּם־עָלַ֙יִךְ֙ תַּעֲבׇר־כּ֔וֹס תִּשְׁכְּרִ֖י וְתִתְעָרִֽי׃
　　　 כב תַּם־עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־צִיּ֔וֹן לֹ֥א יוֹסִ֖יף לְהַגְלוֹתֵ֑ךְ פָּקַ֤ד עֲוֺנֵךְ֙ בַּת־אֱד֔וֹם גִּלָּ֖ה עַל־חַטֹּאתָֽיִךְ׃
　　
ה א זְכֹ֤ר יְהֹוָה֙ מֶֽה־הָ֣יָה לָ֔נוּ הביט הַבִּ֖יטָה וּרְאֵ֥ה אֶת־חֶרְפָּתֵֽנוּ׃ ב נַחֲלָתֵ֙נוּ֙ נֶֽהֶפְכָ֣ה לְזָרִ֔ים בָּתֵּ֖ינוּ לְנׇכְרִֽים׃ ג יְתוֹמִ֤ים הָיִ֙ינוּ֙ אין וְאֵ֣ין אָ֔ב אִמֹּתֵ֖ינוּ כְּאַלְמָנֽוֹת׃ ד מֵימֵ֙ינוּ֙ בְּכֶ֣סֶף שָׁתִ֔ינוּ עֵצֵ֖ינוּ בִּמְחִ֥יר יָבֹֽאוּ׃ ה עַ֤ל צַוָּארֵ֙נוּ֙ נִרְדָּ֔פְנוּ יָגַ֖עְנוּ לא וְלֹ֥א הֽוּנַֽח־לָֽנוּ׃ ו מִצְרַ֙יִם֙ נָתַ֣נּוּ יָ֔ד אַשּׁ֖וּר לִשְׂבֹּ֥עַֽ לָֽחֶם׃ ז אֲבֹתֵ֤ינוּ חָֽטְאוּ֙ אינם וְאֵינָ֔ם אנחנו וַאֲנַ֖חְנוּ עֲוֺנֹתֵיהֶ֥ם סָבָֽלְנוּ׃ ח עֲבָדִים֙ מָ֣שְׁלוּ בָ֔נוּ פֹּרֵ֖ק אֵ֥ין מִיָּדָֽם׃ ט בְּנַפְשֵׁ֙נוּ֙ נָבִ֣יא לַחְמֵ֔נוּ מִפְּנֵ֖י חֶ֥רֶב הַמִּדְבָּֽר׃ י עוֹרֵ֙נוּ֙ כְּתַנּ֣וּר נִכְמָ֔רוּ מִפְּנֵ֖י זַלְעֲפ֥וֹת רָעָֽב׃ יא נָשִׁים֙ בְּצִיּ֣וֹן עִנּ֔וּ בְּתֻלֹ֖ת בְּעָרֵ֥י יְהוּדָֽה׃ יב שָׂרִים֙ בְּיָדָ֣ם נִתְל֔וּ פְּנֵ֥י זְקֵנִ֖ים לֹ֥א נֶהְדָּֽרוּ׃ יג בַּחוּרִים֙ טְח֣וֹן נָשָׂ֔אוּ וּנְעָרִ֖ים בָּעֵ֥ץ כָּשָֽׁלוּ׃ יד זְקֵנִים֙ מִשַּׁ֣עַר שָׁבָ֔תוּ בַּחוּרִ֖ים מִנְּגִינָתָֽם׃ טו שָׁבַת֙ מְשׂ֣וֹשׂ לִבֵּ֔נוּ נֶהְפַּ֥ךְ לְאֵ֖בֶל מְחֹלֵֽנוּ׃ טז נָֽפְלָה֙ עֲטֶ֣רֶת רֹאשֵׁ֔נוּ אֽוֹי־נָ֥א לָ֖נוּ כִּ֥י חָטָֽאנוּ׃ יז עַל־זֶ֗ה הָיָ֤ה דָוֶה֙ לִבֵּ֔נוּ עַל־אֵ֖לֶּה חָשְׁכ֥וּ עֵינֵֽינוּ׃ יח עַ֤ל הַר־צִיּוֹן֙ שֶׁשָּׁמֵ֔ם שׁוּעָלִ֖ים הִלְּכוּ־בֽוֹ׃
　　
יט אַתָּ֤ה יְהֹוָה֙ לְעוֹלָ֣ם תֵּשֵׁ֔ב כִּסְאֲךָ֖ לְד֥וֹר וָדֽוֹר׃ כ לָ֤מָּה לָנֶ֙צַח֙ תִּשְׁכָּחֵ֔נוּ תַּֽעַזְבֵ֖נוּ לְאֹ֥רֶךְ יָמִֽים׃ כא הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהֹוָ֤ה ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ ונשוב וְֽנָשׁ֔וּבָה חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃ כב כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃

השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם

הֲשִׁיבֵ֨נוּ יְהוָ֤ה יאהדונהי ׀ אֵלֶ֙יךָ֙ ונשוב [וְֽנָשׁ֔וּבָה] חַדֵּ֥שׁ יָמֵ֖ינוּ כְּקֶֽדֶם׃

קינת עד אנה

אָז בַּחֲטָאֵינוּ חָרַב מִקְדָּשׁ וּבַעֲוֹנוֹתֵינוּ נִשְׂרַף הֵיכָל בְּעִיר שֶׁחֻבְּרָה לָּהּ קָשְׁרוּ מִסְפֵּד וּצְבָא הַשָּׁמַיִם נָשְׂאוּ קִינָה גַּם בָּכוּ בְּמֶרֶד שִׁבְטֵי יַעֲקֹב וְאַף מַזָּלוֹת יִזְּלוּ דִמְעָה דִּגְלֵי יְשֻׁרוּן חָפוּ רֹאשָׁם כִימָה וּכְסִיל קָדְרוּ פְנֵיהֶם הֶעְתִּירוּ אָבוֹת וְאֵל כְּלֹא שׁוֹמֵעַ צָעֲקוּ בָנִים וְלֹא עָנָם אָב וְקוֹל הַתּוֹרָה צוֹעֵק בְּמָרָה וְרוֹעֶה נֶאֱמָן לֹא הִטָּה אֹזֶן זֶרַע קֹדֶשׁ חָגְרוּ שַׂקִּים וּצְבָא הַשָׁמַיִם שַׂק הוּשַׁת כְּסוּתָם חָשַׁך הַשֶׁמֶשׁ וְיָרֵחַ קָדַר וְכוֹכָבִים אָסְפוּ נָגְהָם

יש הממשיכים: טָלֶה רִאשׁוֹן צוֹעֵק בְּמַר נֶפֶשׁ עַל כִּי כְבָשָׂיו לַטֶּבַח הוּבָלוּ יְלָלָה הִשְׁמִיעַ שׁוֹר בַּמְּרוֹמִים עַל כִּי בְּכוֹר שׁוֹר שָׁחוּ קַרְנָיו כּוֹכַב תְּאוֹמִים חָלָה מִכַּעַס כִּי דַּם אַחִים נִשְׁפַּךְ כַּמָּיִם לָאָרֶץ בִּקֵּשׁ לִנְפּוֹל סַרְטָן כִּי הִתְעַלַּפְנוּ צִחֵה צָמָא מָרוֹם נִרְעַשׁ מִקּוֹל אַרְיֵה כִּי שַׁאֲגָתֵנוּ עָלְתָה לַמָּרוֹם נֶהֶרְגוּ בְתוּלוֹת גַם בַּחוּרִים עַל כֵּן בְּתוּלָה קָדְרוּ פָנֶיהָ סִבֵּב מֹאזְנַיִם וּבִקֵּשׁ תְּחִנָּה כִּי נִכְרַע לָנוּ כַּף מָוֶת מֵחַיִּים עַקְרָב לָבַשׁ פַּחַד וּרְעָדָה כִּי בְעַקְרַבִּים יִסְרוּנוּ צָרֵינוּ פְּנֵי הַקֶּשֶׁת נֶהֶפְכוּ לְאָחוֹר כִּי צוּר דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ כְּאוֹיֵב צָרַח דְּלִי כִּי צָפוּ מַיִם עַל רֹאשֵׁנוּ וּמִדְּלִי מָלֵא חִכֵּנוּ יָבֵשׁ קוֹל גְּדִי נִשְׁמַע בִּילָלָה כִּי אָפֵס קָרְבָּן כִּי גְּדִי נִגְדַּע וּשְׂעִיר חַטָּאת רָגַז וּפָחַד מַזָּל דָּגִים כִּי כַדָּגִים נֶאֱחַזְנוּ בִּמְצוּדָה רָעָה שַׁדַּי שׁוּר עֶלְבּוֹנֵנוּ תָּשׁוּב תְּרַחֲמֵנוּ תִּכְבּוֹשׁ עֲוֹנוֹתֵינוּ תִּבְנֶה בֵּית מִקְדָּשֵנוּ יִרְאוּ עֵינֵינוּ וְיִשְׂמַח לִבֵּנוּ

מניין לחורבן הבית בסדר התפילה

שִׁמְעוּ נָא אַחֵינוּ בֵּית יִשְׂרָאֵל. כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ וַעֲוֹנוֹת אֲבוֹתֵינוּ. אֲנַחְנוּ מוֹנִים לְחָרְבַּן בֵּית מִקְדָּשֵׁנוּ. וְלִשְׂרֵיפַת הֵיכָלֵנוּ. וּלְגָלוּת שְׁכִינַת עֻזֵּנוּ. וְלִנְפִלַת עֲטֶרֶת רֹאשֵׁנוּ. וּלְפִזּוּר עַם הַקֹּדֶשׁ מִירוּשָׁלַיִם עִיר הַקֹּדֶשׁ. אוֹי לָנוּ עַל גָּלוּת הַשְּׁכִינָה. אוֹי לָנוּ עַל חָרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. אוֹי לָנוּ עַל שְׂרֵיפַת הַתּוֹרָה. אוֹי לָנוּ עַל הַרִיגַת הַצַּדִּיקִים. אוֹי לָנוּ עַל צַעֲרוֹ שֶׁל מָשִׁיחַ. הַיּוֹם אֶלֶף וּתְשַׁע מֵאוֹת וְ... ואומר את מנין השנים לחרבן בית המקדש והמספר הוא ס״ח שנים פחות ממניינם של העמים שָׁנִים, מִיּוֹם שֶנֶֽחֱרַב בֵּית מִקְדָּשֵֽׁנוּ וְתִפְאַרְתֵּֽנוּ. נָֽפְלָה עֲטֶֽרֶת רֹאשֵׁנוּ, אוֹי נָא לָנוּ כִּי חטאנו:

קדושה דסידרא

בתשעה באב ובבית האבל מתחילים "ואתה קדוש" כלומר מדלגים על השורה הראשונה:

בתשעה באב ובבית האבל לא אומרים:

כ וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל וּלְשָׁבֵי פֶשַׁע בְּיַעֲקֹב נְאֻם יְהֹוָה. כא וַאֲנִי זֹאת בְּרִיתִי אוֹתָם אָמַר יְהֹוָה רוּחִי אֲשֶׁר עָלֶיךָ וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ לֹא יָמוּשׁוּ מִפִּיךָ וּמִפִּי זַרְעֲךָ וּמִפִּי זֶרַע זַרְעֲךָ אָמַר יְהֹוָה מֵעַתָּה וְעַד עוֹלָם. (ישעיהו נט, כ-כא)

בתשעה באב ובבית האבל מתחילים מפה:

ד וְאַתָּה קָדוֹשׁ יוֹשֵׁב תְּהִלּוֹת יִשְׂרָאֵל. (תהלים כב, ד)

ג וְקָרָא זֶה אֶל זֶה וְאָמַר קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ קָדוֹשׁ יְהֹוָה צְבָאוֹת מְלֹא כׇל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ. (ישעיהו ו, ג)

וּמְקַבְּלִין דֵּין מִן דֵּין וְאָמְרִין. קַדִּישׁ בִּשְׁמֵי מְרומָא עִלָּאָה בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. קַדִּישׁ עַל אַרְעָא עובַד גְּבוּרְתֵּהּ. קַדִּישׁ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. ה׳ צְבָאות מַלְיָא כׇל אַרְעָא זִיו יְקָרֵהּ. (תרגום יונתן שם)

יב וַתִּשָּׂאֵנִי רוּחַ וָאֶשְׁמַע אַחֲרַי קוֹל רַעַשׁ גָּדוֹל בָּרוּךְ כְּבוֹד יְהֹוָה מִמְּקוֹמוֹ. (יחזקאל ג, יב) וּנְטָלַֽתְנִי רוּחָא. וּשְׁמָעִית בַּתְרַי קַל זִֽיעַ שַׂגִּיא (נ״א: סַגִיא) דִמְשַׁבְּחִין וְאָמְרִין בְּרִיךְ יְקָרָא דַיהוָה מֵאֲתַר בֵּית שְׁכִינְתֵּהּ. (תרגום יונתן שם)

יח יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) ה' מַלְכוּתֵהּ קָאִם (נ״א: קָאֵים) לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָּא. (תרגום אונקלוס (דפוס)/ספר שמות/טו)

יח יְהֹוָה אֱלֹהֵי אַבְרָהָם יִצְחָק וְיִשְׂרָאֵל אֲבֹתֵינוּ שׇׁמְרָה זֹּאת לְעוֹלָם לְיֵצֶר מַחְשְׁבוֹת לְבַב עַמֶּךָ וְהָכֵן לְבָבָם אֵלֶיךָ. (דברי הימים א כט, יח)

לח וְהוּא רַחוּם יְכַפֵּר עָוֺן וְלֹא יַשְׁחִית וְהִרְבָּה לְהָשִׁיב אַפּוֹ וְלֹא יָעִיר כׇּל חֲמָתוֹ. (תהלים עח, לח)

ה כִּי אַתָּה אֲדֹנָי טוֹב וְסַלָּח וְרַב חֶסֶד לְכׇל קֹרְאֶיךָ. (תהלים פו, ה)

קמב צִדְקָתְךָ צֶדֶק לְעוֹלָם וְתוֹרָתְךָ אֱמֶת. (תהלים קיט, קמב)

כ תִּתֵּן אֱמֶת לְיַעֲקֹב חֶסֶד לְאַבְרָהָם אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתֵינוּ מִימֵי קֶדֶם. (מיכה ז, כ)

כ בָּרוּךְ אֲדֹנָי יוֹם יוֹם יַעֲמׇס לָנוּ הָאֵל יְשׁוּעָתֵנוּ סֶלָה. (תהלים סח, כ)

ח יְהֹוָה צְבָאוֹת עִמָּנוּ מִשְׂגָּב לָנוּ אֱלֹהֵי יַעֲקֹב סֶלָה. (תהלים מו, ח)

יג יְהֹוָה צְבָאוֹת אַשְׁרֵי אָדָם בֹּטֵחַ בָּךְ. (תהלים פד, יג)

י יְהֹוָה הוֹשִׁיעָה הַמֶּלֶךְ יַעֲנֵנוּ בְיוֹם קׇרְאֵנוּ. (תהלים כ, י)

בָּרוּךְ אֱלֹהֵֽינוּ שֶׁבְּרָאָֽנוּ לִכְבוֹדוֹ וְהִבְדִּילָֽנוּ מִן הַתּוֹעִים וְנָֽתַן לָֽנוּ תּוֹרַת אֱמֶת וְחַיֵּי עוֹלָם נָטַע בְּתוֹכֵֽנוּ. הוּא יִפְתַּח לִבֵּֽנוּ בְּתוֹרָתוֹ. וְיָשִׂים (נ״א: וְיָשֵׂם) בְּלִבֵּֽנוּ אַהֲבָתוֹ וְיִרְאָתוֹ לַעֲשׂוֹת רְצוֹנוֹ וּלְעׇבְדוֹ בְּלֵבָב שָׁלֵם. לֹא נִיגַע לָרִיק וְלֹא נֵלֵד לַבֶּהָלָה. יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶֽיךָ ה׳ אֱלֹהֵֽינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵֽינוּ שֶׁנִּשְׁמֹר חֻקֶּֽיךָ וּמִצְוֺתֶֽיךָ בָּעולָם הַזֶּה. וְנִזְכֶּה וְנִחְיֶה וְנִירַשׁ טובָה וּבְרָכָה לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא.

יג לְמַעַן יְזַמֶּרְךָ כָבוֹד וְלֹא יִדֹּם יְהֹוָה אֱלֹהַי לְעוֹלָם אוֹדֶךָּ. (תהלים ל, יג) כא יְהֹוָה חָפֵץ לְמַעַן צִדְקוֹ יַגְדִּיל תּוֹרָה וְיַאְדִּיר. (ישעיהו מב, כא)

יא וְיִבְטְחוּ בְךָ יוֹדְעֵי שְׁמֶךָ כִּי לֹא עָזַבְתָּ דֹרְשֶׁיךָ יְהֹוָה. (תהלים ט, יא) י יְהֹוָה אֲדֹנֵינוּ מָה אַדִּיר שִׁמְךָ בְּכׇל הָאָרֶץ. (תהלים ח, י) כה חִזְקוּ וְיַאֲמֵץ לְבַבְכֶם כׇּל הַמְיַחֲלִים לַיהֹוָה. (תהלים לא, כה)

קדיש גדול

יִתְגַּדַּל וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵיהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)

​דְּהוּא עָתִיד לְחַדְתָּא עָלְמָא. וּלְאַחְיָאָה מֵיתַיָּא. וּלְשַׁכְלָלָא הֵיכְלָא. וּלְמִפְרַק חַיָּיָא. וּלְמִבְנֵא קַרְתָּא דִירוּשְׁלֵם. וּלְמִעְקַר פּוּלְחָנָא דֶאֱלִילַיָּא מֵאַרְעָא. וּלְאָתָבָא פוּלְחָנָא יַקִּירָא דִשְׁמַיָּא לְהַדְרִיהּ וְזִיוֵיהּ וִיקָרֵיהּ (ועונים: אמן) בְּחַיֵּיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵּי דְכָל־בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגָלָא וּבִזְמַן קָרִיב, וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁמֵיהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם לְעָֽלְמֵֽי עָֽלְמַיָּֽא יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל שְׁמֵיהּ דְּקֻדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא. (ועונים: אמן)

לְעֵֽלָּא מִן־כָּל־בִּרְכָתָא שִׁירָתָא תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַּאֲמִירָן בְּעָֽלְמָא, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)

תִּתְכְּלֵי חַרְבָּא וְכַפְנָא וּמוֹתָנָא. וּמַרְעִין בִּישִׁין. יַעְדֵּא מִנָּנָא וּמִנְּכוֹן וּמֵעַל עַמֵּיהּ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)

יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָּא, חַיִּים וְשָׂבָע וִישׁוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּגְאוּלָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶֽוַח וְהַצָּלָה לָֽנוּ וּלְכָל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן.(ועונים: אמן)

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו. הוּא בְּרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵֽינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל. וְאִמְרוּ אָמֵן. (ועונים: אמן)

קינות לאחר התפילה

קינת זכור ה' מה היה לנו

זְכוֹר יְהֹוָה יאהדונהי מֶה הָיָה לָנוּ אוֹי. הַבִּיטָה וּרְאֵה אֶת חֶרְפָּתֵנוּ. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: אֲקוֹנֵן בְּכָל שָׁנָה וְדִמְעָתִי אַתְמִיד אוֹי. בָּאתִי בְמַעֲמַקֵּי מַיִם וּמַכְאוֹבִי נֶגְדִּי תָמִיד. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: גָּלָה כְבוֹדִי וּמְאוֹרִי הוּעָם. אוֹי. אַף דֻּחַפְתִּי מִזְּבוּלִי וְהִנְנִי חֶרְפַּת אָדָם וּבְזוּי עָם. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: הֲלָמוּנִי כוּתִיִּים וְחֵרְפוּ וְשָּׁאֲגוּ לְמוּלִי. אוֹי. וְכָל רוֹאַי יַלְעִיגוּ לִי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: זֶרַע מְרֵעִים הִקִּיפוּנִי כִּזְאֵבִים. אוֹי. חָרְבוּ מִקְדָּשִׁי וּסְבָבֻנִי פָּרִים רַבִּים. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: טִאֲטוּ הַמִּקְדָּשׁ הַמָּעוֹז וְגוֹרַשְׁתִּי מִמְּנוּחִי. אוֹי. יָבֵשׁ כַּחֶרֶשׂ כֹּחִי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: כְּלּוּנִי זָרִים וְנָגְעָה נַפְשִׁי עַד מָוֶת. אוֹי. כִּי דִכִּיתָנוּ בִּמְקוֹם תַּנִּים וַתְּכַס עָלֵינוּ בְּצַלְמָוֶת. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: לִנְבָלָה שָׂמוּנִי וְדָרְכוּ כְגִתּוֹת בְּתוּלוֹתַי. אוֹי. לָאָרֶץ נִשְׁפַךְ כְּבֵדִי וְהִתְפָּרְדוּ כָּל עַצְמוֹתַי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ: מֵהַר אֶל גִּבְעָה הִתְעַלְּלוּ בָּם שׂוֹטְנַי. אוֹי. נָאֲקוּ וְצָעֲקוּ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשֹׁנִים אֲדֹנָי. אוֹי מֶה הָיָה לָנוּ:

בליל זה יבכיון

בְּלֵיל זֶה יִבְכָּיוּן וְיֵלִילוּ בָנַי. לֵיל חָרַב בֵּיתִי וְנִשְׂרְפוּ אַרְמוֹנַי. וְכָל בֵּית יִשְׂרָאֵל יֶהְגּוּ בִּיגוֹנַי. יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהֹוָה יאהדונהי: בְּלֵיל זֶה אֵרְעוּ לִי חֲמִשָּׁה דְבָרִים קָשִׁים. נִגְזַר עַל אָבוֹת וְהָיוּ נֶעֱנָשִׁים. לְבִלְתִּי יִכָּנְסוּ לְתוֹךְ אֶרֶץ קְדוֹשִׁים. וְנֶחֱרַב הַבַּיִת וְגַם חָרְשׁוּ חוֹרְשִׁים. רִאשׁוֹן גַּם שֵׁנִי יְשָׁנִים עִם חֲדָשִׁים. וְגַם נִלְכְּדָה בִּיתֵר וְהָיְתָה לְפַח מוֹקְשִׁים. בְּלֵיל זֶה כִּי הָיְתָה סִבָּה מֵאֵת יְהֹוָה יאהדונהי. יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהֹוָה יאהדונהי: בְּלֵיל זֶה תְּיֵלִיל מַר עֲנִיָּה נִבְדֶּלֶת. וּמִבֵּית אָבִיהָ כְּהַיּוֹם נֶחְדֶּלֶת. וְעוֹרֶכֶת בָּכוֹת וְקִינִים מְיַלֶּלֶת. כִּי נִשְׂרַף בֵּיתָהּ בְּלַבַּת אוֹכֶלֶת. וְיָצְאָה גַחֶלֶת וְאֵשׁ מֵאֵת יְהֹוָה יאהדונהי. יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהֹוָה יאהדונהי: בְּלֵיל זֶה הֶגְלָנִי וְאֶת בֵּיתִי הֶחֱרִיב. בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ בְּשַׁעַת הַמַּעֲרִיב. אֲנִי עַל מִשְׁמַרְתִּי מִשְׁמֶרֶת יְהוֹיָרִיב. וְנִכְנַס הָאוֹיֵב וְאֶת זְבָחָיו הִקְרִיב. וּבָא אֶל מִקְדָּשִׁי וְלֹא צִוָּה יְהֹוָה יאהדונהי. יִבְכּוּ הַשְּׂרֵפָה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהֹוָה יאהדונהי:

קינת מדי שנה

יש אומרים מִדֵּי שָׁנָה קִינָה. בְּלֵיל זֶה מְזֻמָּנָה. כִּי קִרְיָה נֶאֱמָנָה. בּוֹ הָיְתָה כְּאַלְמָנָה: בּוֹ אֶבְכֶּה וְאָהִימָה. וּבוֹ פָנַי אַרְעִימָה. נְהִי נִהְיָה אָרִימָה. מִיָּמִים יָמִימָה: מדי שנה בְּלֵיל זֶה מִכָּל לֵילוֹת. קִינָה בְּכָל מַקְהֵלוֹת. וּבוֹ שָׁתוּ כּוֹס תַּרְעֵלוֹת. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת: מדי שנה לֵיל צוּר פָּקַד קִצְפּוֹ. וְשָׁלַח בִּי אֵשׁ רִשְׁפּוֹ. וְהוּשַׁת שִׁבְרִי לִסְפּוֹא. יֶחְשְׁכוּ כּוֹכְבֵי נִשְׁפּוֹ: מדי שנה אֲנִי הַגֶּבֶר אוּמָל. לִרְאוֹת יָגוֹן וְעָמָל. בְּלֵיל זֶה רִשְׁעִי גָמַל. בִּלַּע יְהֹוָה יאהדונהי וְלֹא חָמַל: מדי שנה לֵיל בּוֹ אִירַע נוֹפֶל. לְמִגְדַּל בּוֹחֶן וָעוֹפֶל. וְשׁוּעַי יָשְׁבוּ בַשֶּׁפֶל. יִקָּחֵהוּ אוֹפֶל: מדי שנה

עַל זֶה הָיָה דָּוֶה לִבֵּנוּ. וְעַל אֵלֶּה חָשְׁכוּ עֵינֵינוּ: עַל שִׁמְמוּת עִיר קָדְשֵׁנוּ. בְּלֵיל זֶה יְגוֹנֵנוּ. נֶהֶפְכוּ נְהִי רְנָנֵינוּ: ועל עַל קִרְיָה נִפְלְאָתָה. אֲשֶׁר הוּשָׁתָה בָתָה. לְתוֹרָה וּמִצְוָתָהּ. הֶאֱטַמְנוּ אָזְנֵינוּ: ועל נִפְרַע הֵיכָלֵנוּ. נִשָּׂא בְּמַר קוֹלֵנוּ. יוֹם הִרְבּוּ חֲלָלֵינוּ. אוֹי מַה בָּא עָלֵינוּ: ועל וְסַף מִזְבֵּחַ וְאָרוֹן. כִּי גָבַר הֶחָרוֹן. וְקוֹל הֵרִים זָר בְּגָרוֹן. בְּבֵית אֲדוֹנֵנוּ: ועל וְסַף כּוֹחֵנוּ וְכָשַׁל. בְּלַחַץ מוֹנֶה כָּשַׁל. כִּי הָיִינוּ לְמָשָׁל. וְלַעַג לִשְׁכֵנֵינוּ: ועל נִשְׁכַּחְנוּ כְּמֵת מִלֵּב. מוֹנֶה גוֹזֵז וְחוֹלֵב. וְנִצְרַח בְּתִגְרַת אוֹיֵב. לָאֵל וְאֵין עוֹנֵנוּ: ועל פִּתְאוֹם בָּא אֵידֵנוּ. וַיִּרְפּוּ יָדֵינוּ. וְגָבְרָה יַד מוֹנֵינוּ. בָּחֳרִי אַף קוֹנֵנוּ: ועל

עַל (לֵיל) יוֹם חָרְבַּן. הֵיכָל מְקֻדָּשׁ. מִדֵּי לֵיל זֶה. סֵפֶד יְחֻדַּשׁ. עַל עִיר קֹדֶשׁ. וְעַל הַמִּקְדָּשׁ: אֱלִי בְּסֶפֶד מַר. גּוֹלַת סְפָרַד. לִבֵּנוּ לִמְאֹד. יִתַּר וְיֶחֱרַד. כִּי נְוֵה קֹדֶשׁ פְּלָאִים יָרַד. וְלַזָּר כְּהִדּוּשׁ מַתְבֵּן הֻדָּשׁ: מִדֵּי לֵיל זֶה. סֵפֶד יְחֻדַּשׁ. עַל עִיר קֹדֶשׁ. וְעַל הַמִּקְדָּשׁ: עַל זֹאת כָּל לֵב. מִגֵּו נִשְׁלָף. וּמְקוֹם עַפְעַף. נִזְרַם וְנִדְלָף. בְּלֵיל כָּל שָׂשׂוֹן. לְקִינִים נֶחֱלַף. לְשׁוֹד כֶּשֶׂד חֲזוֹ. יִדְלָף וּפִלְדָּשׁ: מִדֵּי לֵיל זֶה. סֵפֶד יְחֻדַּשׁ. עַל עִיר קֹדֶשׁ. וְעַל הַמִּקְדָּשׁ: בִּשְׁאָט בְּנֶפֶשׁ וּבְיַד רָמָה. בִּבְנֵי אֵל חַי עָשׂוּ נְקָמָה. וְשִׁלְחוּ בָאֵשׁ. וְשָׂמוּ שְׁמָמָה. מִקְדַּשׁ קֹדֶשׁ בְּצֶדֶק נִקְדָּשׁ: מִקְדַּשׁ קֹדֶשׁ בְּצֶדֶק נִקְדָּשׁ:

קינת אוי כי ירד אש מן השמים

במוצאי שבת אומרים אוֹי כִּי יָרַד אֵשׁ מִן הַשָּׁמַיִם. לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: טִירַת קֹדֶש אֵיךְ נְשַׁמָּה. יוֹשֵׁב בַּשָּׁמַיִם עַד מָה. בַּת מֶֽלֶךְ אָמָה. הַקְּדֵשָׁה הִיא בָעֵינַיִם: לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: יֶרַח אָב בּוֹ־שִֽׁמְשִׁי קָדַר. אַהֲרֹן הַכֹּהֵן בּוֹ נֶעְדָּר. וְגַם עִיר הֶהָדָר. בּוֹ חָֽרְבָה פַּעֲמָיִם: לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: מָרָה הַלַּיְלָה הַזֶּה אָרִים. וַיְהִי לִבְכִי לֵיל שִׁמּוּרִים. וְאוֹתִי הֶחֱרִים. אֵל מוֹצִיאָם מִמִּצְרַיִם: לִירוּשָׁלַיִם. עֵינִי עֵינִי יוֹרְדָה מַּיִם: (יִבָּקַע אוֹרִי יָהּ כַּשַּׁחַר. עַל רְשָׁעִים צוּר אַפּוֹ יִחַר. וּבְעַמּוֹ יִבְחַר. הַבּוֹחֵר בִּירוּשָׁלַיִם:)

קינת זכור יהוה ליהודה ואפרים

זְכוֹר יְהֹוָה יאהדונהי לִיהוּדָה וְאֶפְרַיִם. אֲשֶׁר שֻׁפַּךְ דָּמָם כַּמַּיִם. סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם: זְכוֹר יְהֹוָה יאהדונהי לִמְשִׁיחַ הַנִּקְרָא. אֲשֶׁר עָשׂוּ אֶת גּוּפוֹ כַּכְּבָרָה. וְלֹא נוֹתַר חֵץ אֲשֶׁר בּוֹ לֹא יָרָה. לָכֵן עָלָיו אֶבְכֶּה בְּנֶפֶשׁ מָרָה. לְשֶׁבֶר זֶה רָפוּ כָל יָדַיִם. סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם: זְכֹר יְהֹוָה יאהדונהי לִשְׁמוֹנִים אֶלֶף אֲצִילִים. אֲשֶׁר בָּרְחוּ וְהָלְכוּ לַיִּשְׁמְעֵאלִים. וְעֵת רָאוּם תָּקְעוּ שָׁם אֹהָלִים. עִם מַאֲכָל וּנְפוּחִים הַנְּבָלִים. וּבַצָּמָא הִשְׁקוּם מִבְּלִי מַיִם. סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם: זְכוֹר יְהֹוָה יאהדונהי לְאָבוֹת וּפְרָחִים. אֲשֶׁר הָרַג רָשָׁע שַׂר טַבָּחִים. בְּדַם כֹּהֵן הַמַּקְרִיב הַזְּבָחִים. וְגַם צָדָם כְּצִפּוֹרִים אֶל פַּחִים. לְשֶׁבֶר זֶה תִּצַּלְנָה אָזְנַיִם. סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם: זְכוֹר יְהֹוָה יאהדונהי לְאַלְמָנָה הַצְּנוּעָה. אֲשֶׁר הָרְגוּ אֶת בָּנֶיהָ שִׁבְעָה. בְּנֵי עַוְלָה מַלְכוּת אֱדוֹם הָרְשָׁעָה. וְהִיא עַצְמָהּ נָפְלָה וְגַם שָׁקְעָה. וְעַל אֵלֶּה יֶהֱמוּ כָל מֵעַיִם. סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם: זְכוֹר יְהֹוָה יאהדונהי לַעֲשָׂרָה הַיְּשִׁישִׁים. אֲשֶׁר נָפְלוּ בִּידֵי אֲדוֹנִים קָשִׁים. לַחֶרֶב וּלְלַהֶבֶת אִשִּׁים. וְהִפְשִׁיטוּם כְּאֵילִים וּתְיָשִׁים. עַל קְדֻשַּׁת שֵׁם שׁוֹכֵן שָׁמַיִם. סְבִיבוֹת סְבִיבוֹת יְרוּשָׁלַיִם:

קינת אליכם עדה קדושה

אֲלֵיכֶם עֵדָה קְדוֹשָׁה. אֶשְׁאַל מִכֶּם שְׁאֵלוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח. אוֹכְלִים מַצּוֹת וּמְרוֹרִים. עַתָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה. שָׂבַעְנוּ בּוּז וּמְרוֹרִים. עַל הֶרֶג הַכְּשֵׁרִים. וְעַל זֶרַע יְשָׁרִים. עַל כֵּן בִּבְכִי תַּמְרוּרִים. אֶשָּׂא קוֹלִי כְחוֹלוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח. שֻׁלְחָן עָרוּךְ בְּשִּׂמְחָה. עַתָּה בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ. בְּלֵיל זֶה קוֹל אֲנָחָה. אֲהָהּ כִּי לֹא מָצָאנוּ. לְכַף רַגְלֵנוּ מְנוּחָה. אוֹי כִּי בָאָה צָרָה. עַל כֵּן אֶשְׁכַּח מְחוֹלוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח. שׁוֹתִים כּוֹסוֹת בִּבְרָכָה. עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה. נִקְרָא מְגִלַּת אֵיכָה. אֵיכָה בְּגָלוּת יָשַׁבְתִּי. וּבָאתִי אֶרֶץ מְבוּכָה. לָכֵן אֲנִי עַל כָּכָה. אֲעוֹרֵר קוֹל יְלָלוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח. קוֹרִין תָּמִיד הַגָּדָה. עַתָּה נֹאמַר בְּלֵיל זֶה. בְּכִי תַּמְרוּר וּקְפָדָה. אוֹיָה כִּי גַּרְתִּי מֶשֶׁךְ. וּבָא עֵת פְּקוּדָּה. אוֹי עַל קִרְיָה חֲמוּדָה. וְעַל בָּתֵּי תְפִלּוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח. נִגְמוֹר תָּמִיד הַהַלֵּל. עַתָּה אֲנַחְנוּ בְּלֵיל זֶה. נְהִי מִסְפֵּד וִילֵיל. כִּי בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ עַתָּה. לֹא נוּכַל לְהִתְפַּלֵּל. כִּי בֵּית מִקְדָּשׁ מִתְחַלֵּל. וְגַם חָרְבוּ הֵיכָלוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: מַדּוּעַ בְּלֵיל פֶּסַח. אוֹמְרִים שְׁפוֹךְ בְּזִמְרָה. עַתָּה בְּלֵיל זֶה שָׁתִינוּ. לַעַן רֹאשׁ וּמָרָה. אוֹי כִּי שִׂמְחָה נֶעְדָּרָה. דַּרְכֵי צִיּוֹן אֲבֵלוֹת. מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה. הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת: (הִתְנַחֲמוּ בְגָלוּת בָּנִים יוֹשְׁבִים בְּצָיוֹן. אֲרוֹמִמְכֶם מִשִּׁפְלוּת. אָכִין עֲבוֹדַת צִיּוֹן. אֶבְנֶה נְוֵה אַפִּרְיוֹן. אָז תִּשְׂמְחוּ בְּגִילוֹת:)

קינת אוי כי קינה רבת

במוצאי שבת יש מוסיפים אוֹי כִּי קִינָה רַבַּת. מִפִּי בֶן וּמִפִּי בַת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת: וּבְשַׁעַת הַבְדָּלָה. הַרְעָשָׁה וְקוֹל יְלָלָה. אֵיךְ חַתָּה וְאֻמְלָלָה. צִיּוֹן הַהֻלָּלָה. אֵיךְ בְּפֶתַע נִבְהָלָה. וְשֻׁלַּח בַּמִּקְדָּשׁ לַבָּת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת: אֵיךְ נֶהְפַּךְ לְאוֹי כָּל שִׁיר. וּלְאֵבֶל כָּל מָחוֹל. וּמִסְפֵּד מַר חוֹל תָּחוֹל. וְאֵין מַבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל. בְּיוֹם זָחַלְתִּי זָחוֹל. זָרִים נָחֲלוּ נָחוֹל. מִקְדָּשִׁי נַחֲלַת חִבַּת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת: וְחָלִילָה לַעֲגוּמִים. אֲבֵלִים הַשּׁוֹמְמִים. בְּלֵיל זֶה פְּקוֹד אֲשָׁמִים. לְהָרִיחַ עֲצֵי בְשָׂמִים. עֵת קְטֹרֶת הַסַּמִּים. בּוֹסְסוּ יְהִירֵי לְאוּמִּים. וּבְיוֹם זֶה מִיָּמִים. לִבְכִי עֲדֵי עַד סִבַּת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת: חָלַף וִיהִי נוֹעַם. כָּל פֶּה יֵילִיל בְּרַעַם. אֵיכָה יָשְׁבָה בְזַעַם. הָעִיר רַבָּתִי עָם. יוֹם סָרוּ מִמִּרְעָם. יְדִידִים נְצוּרִים כְּבָבַת. וִיהִי נֹעַם נִשְׁבַּת. בְּמוֹצָאֵי הַשַׁבָּת:

קינת אני הגבר אקונן

אֲנִי הַגֶּבֶר אֲקוֹנֵן. בְּלֵיל זֶה בְּמַר וְאֶתְאוֹנֵן. וְתַחַת וִיהִי נוֹעַם. אֵיכָה זָהָב יוּעַם: שַׁבָּת זֶה לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב. בְּצֵאתוֹ אֲיֵלִיל וְאֶדְאַב. וְאֶמְצֶה כוֹס תַּרְעֵלָה. תַּחַת כּוֹס הַהַבְדָּלָה: לַדּוֹרוֹת קָבַעְתִּי. נְהִי בְּלֵיל זֶה וְקוֹנַנְתִּי. וְאֶבְכֶּה וְאַשֵׁב מַשְׁמִים. וְלֹא אָרִיחַ עֲצֵי בְשָׂמִים: מַר לִי מַר בַּעֲוֹנָי. וְגָבְרוּ עָלַי מְעַנָּי. בִּשְׂרוֹף עִיר הַקֹּדֶשׁ. בּוֹרֵא מְאוֹרֵי הָאֵשׁ: הָהּ בְּמוֹצָאֵי שַׁבָּת. אַף גִּיל לְבָבִי שָׁבַת. וְהִרְבָּה יְגוֹנַי כַּחוֹל. הַמַּבְדִּיל בֵּין קֹדֶשׁ לְחוֹל: רְאֵה כִּי אֵין מְנַחֵם. וְאַכְזָר שָׁב מֵרַחֵם. וּמֵעֵת תִּשְׁעָה בְּאָב. יְתוֹמִים הָיִינוּ וְאֵין אָב: מִיּוֹם נָתְנוּ קוֹלָם. אָבוֹת בְּלֵיל זֶה חָטְאוּ בְּמַעֲלָם. קָבַעְתִּי לִי בִּכְיָה. תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה: אָבוֹת חָטְאוּ וְאֵינָם. וְאֵיךְ אֶסְבּוֹל אֲנִי עֲוֹנָם. הֲאִם שׁוֹכֵן עֲרָבוֹת. יוּמְתוּ בָּנִים עַל אָבוֹת: (קוּם בְּרַחֲמֶיךָ אֱלֹהֵֽינוּ. וְרַחֵם עָלֵינוּ. וַהֲפֹך אֶבְלֵנוּ לְשָׂשׂוֹן. בְּכָל לֵב יִשְׁעֲךָ אָדוֹן: נַחֵם אֲבֵלֵי צִיּוֹן. מְיַחֲלִים יֶשַׁע וּפִדְיוֹן. בְּשׁוּב שְׁבוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל: בְּשׁוּב שְׁבוּת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֵל:)

קינת עד אנה בכיה בציון

עַד אָנָה בִּכְיָה בְצִיּוֹן. וּמִסְפֵּד בִּירוּשָׁלַיִם: תָּקוּם תְּרַחֵם צִיּוֹן. תִּבְנֶה חוֹמוֹת יְרוּשָׁלַיִם: עוּרָה נָּא יְמִינְךָ רָמָה. וְלִזְעוּמָה קְרָא נוּחָמָה. וְיֵאָמֵר לְדַלָּה וַעֲגוּמָה. עֲנִיָּה סוֹעֲרָה נוּחָמָה: עוּרָה נָּא חֲשׂוֹף זְרוֹעֶךָ. וְגַלֵּה נָא קֵץ יִשְׁעֶךָ. וְיֵאָמֵר לְשֵׂה נֶאֱלָמָה. עֲנִיָּה סוֹעֲרָה נוּחָמָה: עוּרָה נָּא יְמִינְךָ הָאֵל. וּפְדֵה בְרַחֲמֶיךָ יִשְׂרָאֵל. וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל הַשּׁוֹאֶל. וּבָא לְצִיּוֹן גּוֹאֶל: עוּרָה נָּא יְמִינְךָ עֶלְיוֹן. וּבְנֵה בְרַחֲמֶיךָ עִיר צִיּוֹן. וְיֵאָמֵר לְעַם דַּל וְאֶבְיוֹן. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה צִיּ֗וֹן: כְּדִכְתִיב. כִּֽי־נִחַ֨ם יְהֹוָ֜ה יאהדונהי צִיּ֗וֹן נִחַם֙ כָּל־חָרְבֹתֶ֔יהָ וַיָּ֤שֶׂם מִדְבָּרָהּ֙ כְּעֵ֔דֶן וְעַרְבָתָ֖הּ כְּגַן־יְהֹוָ֑ה יאהדונהי שָׂשׂ֤וֹן וְשִׂמְחָה֙ יִמָּ֣צֵא בָ֔הּ תּוֹדָ֖ה וְק֥וֹל זִמְרָֽה׃ הִתְנַעֲרִ֧י מֵעָפָ֛ר ק֥וּמִי שְּׁבִ֖י יְרֽוּשָׁלִָ֑ם התפתחו [הִֽתְפַּתְּחִי֙] מוֹסְרֵ֣י צַוָּארֵ֔ךְ שְׁבִיָּ֖ה בַּת־צִיּֽוֹן׃

קדיש יהא שלמא

קדיש יום על מיתת אב ואם אותו אומרים במשך כל השנה וכן כל שנה בשבוע ויום הפטירה. ויש בו תועלת גדולה לנפטר, שמצילו מגיהנום ומכניסו לגן עדן, ומעלהו ממדרגה למדרגה.

יִתְגַּדַּל (כריעה) וְיִתְקַדַּשׁ שְׁמֵהּ רַבָּא. (ועונים: אמן)
בְּעָלְמָא דִי בְרָא כִרְעוּתֵהּ , וְיַמְלִיךְ מַלְכוּתֵהּ וְיַצְמַח פּוּרְקָנֵהּ וִיקָרֵב מְשִׁיחֵהּ. (ועונים: אמן)
בְּחַיֵיכוֹן וּבְיוֹמֵיכוֹן וּבְחַיֵי דְּכׇל בֵּית יִשְׂרָאֵל, בַּעֲגַלָא וּבִזְמַן קָרִיב וְאִמְרוּ אָמֵן:
הקהל עונה אמן ומצטרף לאמירת המשפט הבא עד "דאמירן בעלמא" :
יְהֵא שְׁמֵהּ רַבָּא מְבָרַךְ לְעָלַם וּלְעָלְמֵי עָלְמַיָא.
יִתְבָּרַךְ וְיִשְׁתַּבַּח וְיִתְפָּאַר וְיִתְרוֹמַם וְיִתְנַשֵּׂא וְיִתְהַדָּר וְיִתְעַלֶּה וְיִתְהַלָּל (כריעה) , שְׁמֵהּ דְּקוּדְשָׁא בְּרִיךְ הוּא (ועונים: אמן)
לְעֵֽילָא מִן כׇּל בִּרְכָתָא שִׁירָתָא, תִּשְׁבְּחָתָא וְנֶחָמָתָא, דַאֲמִירָן בְּעָלְמָא. וְאִמְרוּ אָמֵן: (ועונים: אמן)
יְהֵא שְׁלָמָא רַבָּא מִן שְׁמַיָא חַיִּים וְשָׂבָע וִישוּעָה וְנֶחָמָה וְשֵׁיזָבָא וּרְפוּאָה וּסְלִיחָה וְכַפָּרָה וְרֶוַח וְהַצָּלָה, לָנוּ וּלְכָל יִשְׂרָאֵל וְאִמְרוּ אָמֵן: /ועונים: אמן/

עוֹשֶׂה שָׁלוֹם (בעשרת ימי תשובה: הַשָּׁלוֹם) בִּמְרוֹמָיו הוּא בְרַחֲמָיו יַעֲשֶׂה שָׁלוֹם עָלֵינוּ וְעַל כָּל־עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל, וְאִמְרוּ אָמֵן:

{אומרים:} בָּרְכוּ אֶת יְהֹוָה יאהדונהי הַמְּבֹרָךְ: והקהל עונים: בָּרוּךְ יְהֹוָה יאהדונהי הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד: וחוזרים: בָּרוּךְ יְהֹוָה יאהדונהי הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֵד:

ברכו

אומרים "ברכו" במניין בלבד:

אומר שליח הציבור: בָּרְכוּ אֶת יְיָ הַמְּבֹרָךְ
ועונים: בָּרוּךְ יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד
שליח הציבור חוזר : בָּרוּךְ יְיָ הַמְּבֹרָךְ לְעוֹלָם וָעֶד:

עלינו לשבח

עָלֵֽינוּ לְשַׁבֵּֽחַ לַאֲדוֹן הַכֹּל, לָתֵת גְּדֻלָּה לְיוֹצֵר בְּרֵאשִׁית, שֶׁלֹּא עָשָֽׂנוּ כְּגוֹיֵי הָאֲרָצוֹת, וְלֹא שָׂמָֽנוּ כְּמִשְׁפְּחוֹת הָאֲדָמָה. שֶׁלֹּא שָׂם חֶלְקֵֽנוּ כָּהֶם, וגוֹרָלֵֽנוּ (נ״א: וְלֹא גוֹרָלֵֽנוּ) כְּכׇל־הֲמוֹנָם, שֶׁהֵם מִשְׁתַּחֲוִים לְהֶֽבֶל וָרִיק, וּמִתְפַּלְּלִים אֶל אֵל לֹא יוֹשִֽׁיעַ. (יפסיק מעט. וכשיאמר ואנחנו משתחוים יכרע כל גופו:) וַאֲנַֽחְנוּ מִשְׁתַּחֲוִים לִפְנֵי מֶֽלֶךְ מַלְכֵי הַמְּלָכִים הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁהוּא נוֹטֶה שָׁמַֽיִם וְיֹסֵד אָֽרֶץ, וּמוֹשַׁב יְקָרוֹ בַּשָּׁמַֽיִם מִמַּֽעַל, וּשְׁכִינַת עֻזּוֹ בְּגׇבְהֵי מְרוֹמִים. הוּא אֱלֹהֵֽינוּ, וְאֵין עוֹד אַחֵר, אֱמֶת מַלְכֵּֽנוּ וְאֶֽפֶס זוּלָתוֹ. כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה: לט וְיָדַעְתָּ הַיּוֹם וַהֲשֵׁבֹתָ אֶל לְבָבֶךָ כִּי יְהֹוָה הוּא הָאֱלֹהִים בַּשָּׁמַיִם מִמַּעַל וְעַל הָאָרֶץ מִתָּחַת אֵין עוֹד. (דברים ד, לט)

עַל כֵּן נְקַוֶּה לָּךְ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ, לִרְאוֹת מְהֵרָה בְּתִפְאֶֽרֶת עֻזָּךְ , לְהַעֲבִיר גִּלּוּלִים מִן הָאָֽרֶץ, וְהָאֱלִילִים כָּרוֹת יִכָּרֵתוּן, לְתַקֵּן עוֹלָם בְּמַלְכוּת שַׁדַּי, וְכׇל בְּנֵי בָשָׂר יִקְרְאוּ בִשְׁמֶֽךָ, לְהַפְנוֹת אֵלֶֽיךָ כׇּל רִשְׁעֵי אָֽרֶץ. יַכִּֽירוּ וְיֵדְעוּ כׇּל יוֹשְׁבֵי תֵבֵל, כִּי־לְךָ תִּכְרַע כׇּל־בֶּֽרֶךְ, תִּשָּׁבַע כׇּל לָשׁוֹן. לְפָנֶֽיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵֽינוּ יִכְרְעוּ וְיִפֹּֽלוּ, וְלִכְבוֹד שִׁמְךָ יְקָר יִתֵּֽנוּ, וִיקַבְּלוּ כֻלָּם אֶת עֹל מַלְכוּתֶֽךָ, וְתִמְלֹךְ עֲלֵיהֶם מְהֵרָה לְעוֹלָם וָעֶד. כִּי הַמַּלְכוּת שֶׁלְּךָ הִיא, וּלְעוֹלְמֵי עַד תִּמְלֹךְ בְּכָבוֹד. כַּכָּתוּב בְּתוֹרָתָךְ: יח יְהֹוָה יִמְלֹךְ לְעֹלָם וָעֶד. (שמות טו, יח) וְנֶאֱמַר: ט וְהָיָה יְהֹוָה לְמֶלֶךְ עַל כׇּל הָאָרֶץ בַּיּוֹם הַהוּא יִהְיֶה יְהֹוָה אֶחָד וּשְׁמוֹ אֶחָד. (זכריה יד, ט)

וּבְתורָתְךָ יְהֹוָה אֱלהֵֽינוּ כָּתוּב לֵאמֹר: ד שְׁמַע יִשְׂרָאֵל יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ יְהֹוָה אֶחָד. (דברים ו, ד)

קינות לאחר התפילה

על היכל חבלי כנחש נושך

יש מוסיפים עַל הֵיכָלִי חֶבְלִי כְּנָחָשׁ נוֹשֵׁךְ. וּלְשִׁמְמוּת צִיּוֹן אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ: יִכְבֶּה נֵרִי. יוֹם בּוֹ מְאוֹרִי הוּעַם. יוֹם הֶחֱרִיב עָרִי. עִירִי הִיא רַבָּתִי עַם. יוֹם זַעַם וְרַעַם. בַּיּוֹם הַהוּא יְהִי חֹשֶׁךְ. וּלְשִׁמְמוּת צִיּוֹן אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ: שׁוֹמֵם בְּחִיל. אֵשֵׁב עַל נָוֶה נָאוֶה. תָּמִיד אוֹחִיל. עַד בֹּא נָגִיד וּמְצַוֶּה. יוֹם יוֹם נְקַוֶּה. לָאוֹר וְהִנֵּה חֹשֶׁךְ. וּלְשִׁמְמוּת צִיּוֹן אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ: רִפַּדְתִּי אֲנִי. בַּחֹשֶׁךְ אֶת יְצוּעָי. נְהִי וָאֳנִי. הֲלֹא הֵם שַׁעֲשׁוּעַי. אֵל שָׂם מַסָּעַי. וְעַל נְתִיבוֹתַי חֹשֶׁךְ. וּלְשִׁמְמוּת צִיּוֹן אֵשֵׁב בַּחֹשֶׁךְ: אֵל אַדִּיר נָאוֹר. יִשְׁלַח מָזוֹר לִמְזוֹרִי. הוּא יוֹצֵר אוֹר. כְּקֶדֶם יָאִיר אוֹרִי. יָהֵל נֵרִי. לְאוֹרוֹ אֵלֵךְ חֹשֶׁךְ. יָהֵל נֵרִי. לְאוֹרוֹ אֵלֵךְ חֹשֶׁךְ: