קטגוריה:דברים יא יט

◥

►

◄

ולמדתם אתם את בניכם לדבר בם בשבתך בביתך ובלכתך בדרך ובשכבך ובקומך
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורת הכתיב של הפרק
* * *
וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם בְּשִׁבְתְּךָ בְּבֵיתֶךָ וּבְלֶכְתְּךָ בַדֶּרֶךְ וּבְשָׁכְבְּךָ וּבְקוּמֶךָ.
נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המנוקדת של הפרק
* * *

וְלִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛ם אֶת־בְּנֵיכֶ֖ם לְדַבֵּ֣ר בָּ֑ם בְּשִׁבְתְּךָ֤ בְּבֵיתֶ֙ךָ֙ וּבְלֶכְתְּךָ֣ בַדֶּ֔רֶךְ וּֽבְשׇׁכְבְּךָ֖ וּבְקוּמֶֽךָ׃

נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה המוטעמת של הפרק
עזרה · תרשים של הפסוק מחולק על-פי הטעמים
* * *

וְ/לִמַּדְתֶּ֥ם אֹתָ֛/ם אֶת־בְּנֵי/כֶ֖ם לְ/דַבֵּ֣ר בָּ֑/ם בְּ/שִׁבְתְּ/ךָ֤ בְּ/בֵיתֶ֙/ךָ֙ וּ/בְ/לֶכְתְּ/ךָ֣ בַ/דֶּ֔רֶךְ וּֽ/בְ/שָׁכְבְּ/ךָ֖ וּ/בְ/קוּמֶֽ/ךָ׃

נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר · ראו פסוק זה בהקשרו במהדורה הדקדוקית של הפרק
* * *

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת ווסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה. לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

ביאורים: המפרשים עונים לשאלות • ביאור קצר על כל הפרק •

מקראות גדולות

עריכה

תרגום

אונקלוס:	וְתַלְּפוּן יָתְהוֹן יָת בְּנֵיכוֹן לְמַלָּלָא בְהוֹן בְּמִתְּבָךְ בְּבֵיתָךְ וּבִמְהָכָךְ בְּאוֹרְחָא וּבְמִשְׁכְּבָךְ וּבִמְקִימָךְ׃
ירושלמי (יונתן):	וְתַלְפוּן יַתְהוֹן יַת בְּנֵיכוֹן לִמְגַרְסָא בְּהוֹן בְּמִתְבֵיכוֹן בְּבָתֵּיכוֹן עִם חִיתּוּנְכוֹן וּבְמִיהֲכֵכוֹן בְּאָרְחָא וּבְפַנְיָא סְמִיךְ לְמִשְׁכַּבְכוֹן וּבְצַפְרָא סְמִיךְ לְמִקְמֵיכוֹן:

רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"לדבר בם" - (ספרי) משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה צוה לנו משה שיהא זה למוד דבורו מכאן אמרו כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מסיח עמו בלשון הקדש ומלמדו תורה ואם לא עשה כן הרי הוא כאלו קוברו שנאמר ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם וגו'

רש"י מנוקד ומעוצב (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

לְדַבֵּר בָּם – מִשָּׁעָה שֶׁהַבֵּן יוֹדֵעַ לְדַבֵּר, לַמְּדֵהוּ "תּוֹרָה צִוָּה לָנוּ מֹשֶׁה" (להלן לג,ד), שֶׁיְּהֵא זֶה לִמּוּד דִּבּוּרוֹ. מִכָּאן אָמְרוּ: כְּשֶׁהַתִּינוֹק מַתְחִיל לְדַבֵּר, אָבִיו מֵשִׂיחַ עִמּוֹ בִּלְשׁוֹן הַקֹּדֶשׁ וּמְלַמְּדוֹ תּוֹרָה; וְאִם לֹא עָשָׂה כֵן – הֲרֵי הוּא כְּאִלּוּ קוֹבְרוֹ, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְלִמַּדְתֶּם אֹתָם אֶת בְּנֵיכֶם לְדַבֵּר בָּם" וְגוֹמֵר.

רבינו בחיי בן אשר (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם. משעה שהבן יודע לדבר למדהו תורה צוה לנו משה או פסוק של שמע.

ספורנו (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ולמדתם אותם את בניכם" הרגילו את בניכם במצות:

" לדבר בם בשבתך" כדי שתדברו בם תמיד:

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

"ולמדתם", ונגד הדבור אמר "ולמדתם" אותם את בניכם לדבר בם בכל המעמדות שתהיו בין בשבתך בביתך וכו'. וכתבתם על מזוזות כמ"ש בפ' שמע בואתחנן:

מדרש ספרי (כל הפרק)(כל הפסוק)

עריכה

ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם - בניכם ולא בנותיכם, דברי ר' יוסי בן עקביא: מכאן אמרו: כשהתינוק מתחיל לדבר אביו מדבר עמו לשון הקודש ומלמדו תורה, ואם אין מדבר עמו לשון הקודש ואינו מלמדו תורה - ראוי לו כאלו קוברו; שנ' ולמדתם אותם את בניכם לדבר בם; אם למדתם אותם את בניכם - ירבו ימיכם וימי בניכם, ואם לאו - יקצרו ימיכם, שכך דברי תורה נדרשים מכלל לאו אתה שומע הן, ומכלל הן לאו: