ספורנו/דברים/יא

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
<< · ספורנו · דברים · יא · >>

ב[עריכה]

"כי לא את בניכם" לפיכך אתם שראיתם עשו אותות מעידים לדורות בכניסתכם: " וזרועו הנטויה" מוכנת לחכות את השב לחטוא:


ד[עריכה]

"ויאבדם ה' עד היום הזה" כי אז טבעו שלישי מצרים וחילם באופן שגם מי שנה אחרי כן היו מרגישים באבידת אותם הגבורים שלא קמו עדיין ממלאים את מקומם:


ז[עריכה]

"כי עיניכם הרואות את כל מעשה ה'" שהגדיל לעשות נגד המורדים בו, לפרעה ולמצרים במצרים ועל הים ולמורדים במדבר ולדתן ולאבירם ועליכם להזהיר את הבנים שלא ראו כל אלה. לפיכך:


ח[עריכה]

"ושמרתם את כל המצוה אשר אנכי מצוך היום." מצות האבנים שתקימו בירדן ושתקחו מתוך הירדן ושתכתבו עליהם את התורה להיות לדורות לעדות מאתכם שראיתם:


ט[עריכה]

"ולמען תאריכו ימים על האדמה" שאם בניכם לא ישמרו את המצות יגלו ממנה מהרה קודם לונושנתם בארץ כמו שהעיד באמרו ועצר את השמים ואבדתם מהרה:


י[עריכה]

כי הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה לא כארץ מצרים היא. שאינה צריכה לגשמים:


יא[עריכה]

"למטר השמים תשתה מים" שאין שם נהרות מספיקים להשקות את הקרקעות אבל צריך שישתו מי גשמים:


יב[עריכה]

"דורש אותה" להשגיח על מעשי יושביה אם הם ראוים למטר ואם לא. לפיכך דעו זה כי אמנם:


יג[עריכה]

אם שמוע תשמעו ונתתי מטר ארצכם בעתו. באופן שתתפרנסו שלא בצער ותוכלו לעבדו ואם לאו לא יתן מטר כלל ולא יהי' לכם מזון לחיות בה:


יז[עריכה]

"ואבדתם מהרה" ברעב הרע מן החרב לפיכך השמרו לכם:


יח[עריכה]

"ושמתם את דברי אלה על לבבכם" להתבונן בם: " ועל נפשכם" לקיימם ברצון:


יט[עריכה]

"ולמדתם אותם את בניכם" הרגילו את בניכם במצות: " לדבר בם בשבתך" כדי שתדברו בם תמיד:


כב[עריכה]

"כי אם שמור תשמרון וגו' לאהבה" שיהי' עסקכם בתורה כדי להכיר חסדי האל יתעלה אשר מזה תמשך האהבה: " וללכת בכל דרכיו" להתנהג באותם הדרכים אשר הוא מנהיג בם את עולמו והם צדקה ומשפט: " ולדבקה בו" שיהיו כל מעשיכם מכוונים לעשות רצונו כאמרו בכל דרכיך דעהו:


כג[עריכה]

"והוריש" יתן לכם מקום להתפרנס בו שלא בצער למען תוכלו לעשות רצונו:


כה[עריכה]

"לא יתיצב איש בפניכם" אפי' בחוצה לארץ: " חסלת פרשת עקב "


כו[עריכה]

"ראה" הביטה וראה שלא יהיה ענינך על אופן בינוני כמו שהוא המנהג ברוב. כי אמנם אנכי נותן לפניכם היום ברכה וקללה והם שני הקצוות כי הברכה היא הצלחה יותר מן המספיק ע"צ היותר טוב. והקללה היא מארה מחסרת שלא יושג המספיק ושניהם לפניכם להשיג כפי מה שתבחרו:


כט[עריכה]

"ונתתה את הברכה" תברך את שומרי המצות: " ואת הקללה" לעוברים עליהם:


ל[עריכה]

"הלא המה בעבר הירדן" בתחלת בואכם בארץ כדי לפרסם בתחלת כניסתכם שלא תהיה ישיבתכם בה על אופן מספיק אבל יהיה על אופן מוצלח או על אופן מקולל: