קטגוריה:תהלים קלז ז

<< | ספר תהלים • פרק קל"ז • פסוק ז' | >>

נוסח המקרא

מהדורת הכתיב:

זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה

המהדורה המנוקדת:

זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

המהדורה המוטעמת:

זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם
אֵת֮ י֤וֹם יְֽר֫וּשָׁלָ֥͏ִם
הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ
עַ֗֝ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃

המהדורה הדקדוקית:

זְכֹ֤ר יְהוָ֨ה׀ לִ/בְנֵ֬י אֱד֗וֹם אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לָ֥‍ִם הָ֭/אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ׀ עָ֑רוּ עַ֝֗ד הַ/יְס֥וֹד בָּֽ/הּ׃

תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים

הנוסח בכל מהדורות המקרא בוויקיטקסט הוא על על פי כתב יד לנינגרד (על בסיס מהדורת וסטמינסטר), חוץ ממהדורת הטעמים, שהיא לפי מקרא על פי המסורה.

לפרטים מלאים ראו ויקיטקסט:מקרא.

פרשנות

מקראות גדולות (פרשנות מסורתית)

עריכה

רש"י

עריכה

• לפירוש "רש"י" על כל הפרק •

"ערו ערו" - לשון חורבן וכן חומות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיהו נא נט) וכן ערות יסוד (חבקוק ג') ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ

אבן עזרא

עריכה

• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •

זכור - איננו מדבר על גלות טיטוס כאשר חשבו רבים, כי הנה אחרי כן הזכיר בת בבל.

ועוד: כי טיטוס הרשע לא היה מזרע אדום, כי אנשי רומא הם יונים בראיות רק כאשר היה אדום תחת יד ישראל, היו שמחים במפלת ישראל, וככה כתוב בספר עובדיה: גם שישי ושמחי בת אדום והחרפה שהיו האדומיים מחרפים את ישראל יום שנלכדה ירושלם ונשרף ההיכל על יד הכשדים היתה קשה לישראל יותר מצרתו.

וכן אמר: ואל תגדל פיך וזהו זכור האומרים לבבליים גלו וערו יסודות ירושלם, והנה ערו מגזרת פתהן יערה והיה ראוי להיות על משקל כלו מעשיכם והרי"ש חסירה דגש כמנהג, ובעבור שהוא סוף פסוק היתה המלה מלעיל כמו כלו בעשן כלו ובעבור היות הטעם במלת ערו האחרון באות הראשון, על כן שב גם ערו הראשון מלעיל.