מ"ג תהלים קלז ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מקראות גדולות תהלים


<< · מ"ג תהלים קלז · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכר יהוה לבני אדום את יום ירושלם האמרים ערו ערו עד היסוד בה

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זְכֹר יְהוָה לִבְנֵי אֱדוֹם אֵת יוֹם יְרוּשָׁלָ‍ִם הָאֹמְרִים עָרוּ עָרוּ עַד הַיְסוֹד בָּהּ.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זְכֹ֤ר יְהֹוָ֨ה ׀ לִבְנֵ֬י אֱד֗וֹם
  אֵת֮ י֤וֹם יְֽרוּשָׁ֫לָ֥‍ִם
    הָ֭אֹ֣מְרִים עָ֤רוּ ׀ עָ֑רוּ
    עַ֗֝ד הַיְס֥וֹד בָּֽהּ׃


רש"י (כל הפרק)(כל הפסוק)

"ערו ערו" - לשון חורבן וכן חומות בבל הרחבה ערער תתערער (ירמיהו נא נט) וכן ערות יסוד (חבקוק ג') ואינו נופל אלא על דבר שעוקרין שרשיו מהארץ

מלבי"ם (כל הפרק)(כל הפסוק)


(ז) "זכור ה'", ר"ל אם אני זוכר תמיד את ירושלים ומתאבל עליה, כ"ש שאתה ה' יש לך לזכור לבני אדום את יום חורבן ירושלם אשר הם עזרו להחריבה:

ביאור המילות

"ערו". מענין גילוי, שרשו ערה, או ההפך של מתערה כאזרח רענן, ועקרו השרש, כמו משרש מסקל:

 

מצודות (כל הפרק)(כל הפסוק)

מצודת דוד

"זכור וגו'" - לשלם להם גמול על זאת

"את יום ירושלים" - מה שעשו בעת חורבן ירושלים אשר אמרו לבבלים החריבו והשחיתו עד שתגלו היסוד אשר בה והסיתו אותם לעקור את הכל

מצודת ציון

"ערו" - ענין חורבן והשחתה כמו ערות יסוד (חבקוק ג')

<< · מ"ג תהלים · קלז · ז · >>