קטגוריה:איכה ד ה
האכלים למעדנים נשמו בחוצות האמנים עלי תולע חבקו אשפתות.
הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים נָשַׁמּוּ בַּחוּצוֹת הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת.
הָאֹֽכְלִים֙ לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּחוּצ֑וֹת הָאֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת׃
הָ/אֹֽכְלִים֙ לְ/מַ֣עֲדַנִּ֔ים נָשַׁ֖מּוּ בַּ/חוּצ֑וֹת הָ/אֱמֻנִים֙ עֲלֵ֣י תוֹלָ֔ע חִבְּק֖וּ אַשְׁפַּתּֽוֹת׃
תרשים הפסוק ע"פ טעמי המקרא (מקור):
הָאֹֽכְלִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
לְמַ֣עֲדַנִּ֔ים מונח, זקף קטן (מלך, דרגא 2)
נָשַׁ֖מּוּ טפחא (מלך, דרגא 2)
בַּחוּצ֑וֹת אתנחתא (קיסר, דרגא 1)
הָאֱמֻנִים֙ פשטא (משנה, דרגא 3)
עֲלֵ֣י מונח (משרת, דרגא 5) תוֹלָ֔ע זקף קטן (מלך, דרגא 2)
חִבְּק֖וּ טפחא (מלך, דרגא 2)
אַשְׁפַּתּֽוֹת סוף פסוק\סילוק (קיסר, דרגא 1)
הָאֹכְלִים לְמַעֲדַנִּים האנשים הרגילים לאכול מעדנים נָשַׁמּוּ היו שוממים ברעב בַּחוּצוֹת; הָאֱמֻנִים הרגילים עֲלֵי תוֹלָע לשבת על מצע של בד משי (העשוי מתולעת משי) חִבְּקוּ אַשְׁפַּתּוֹת.
פרשנות מסורתית:
תרגום (כל הפרק)
רש"י
"האמונים" - לשון (אסתר ב) ויהי אומן את הדסה
"אשפתות" - אשפות של זבל שוכבים על האשפות בחוץאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
תולע - כתולעת שני.
פירוש הטעמים
הם שממו בפרהסיא, כל רואם יישום; חבקו אשפתות, כי הם מושלכים כדומן ואין קובר.
אלשיך
והאמונים עלי תולע וכו', לא אמר בתולע. והוא כי יש שלש הדרגות. אחד שילבשו תולע בחגים ובמועדים. ויש אמונים בה ללובשה תמיד, אך הוא שמעלהו עליו שלובשו. אך למעלה מזה, אותם שהמצעות שמציעין תחתיהם לישב ולדרוך הוא מצעות תולע, כמחצלאות בבתי זולתם. וגם באלה יש עושה כן תמיד, ויש בחגים ושמחות וגיל. אמר כי אלה היו "אמונים" שהוא בהתמדה, ולא בלבד העלות התולע על עצמם שהוא מלבוש, כי אם "עלי תולע" שהם עליו, שהיו מצעותיהם של תולע לדרוך בם, ועתה "חבקו אשפתות" שיפרשו ידיהם לחפש גרעיני חטה ושעורה, והמה שטוחים באשפה כמחבקים אותה, וכן בכל אשפה באופן שחבקו אשפתות:
פרשנות מודרנית:
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • ספריא • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "איכה ד ה"
קטגוריה זו מכילה את 4 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 4 דפים.