המהדורה המוטעמת מציגה את נוסח המקרא על פי המסורה. יתר מהדורות המקרא בוויקיטקסט מציגות את נוסח כתב יד לנינגרד (מהדורת וסטמינסטר). לפרטים מלאים ראו את ויקיטקסט:מקרא.
עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
וַיִּגְדַּל֙ עֲוֺ֣ן בַּת־עַמִּ֔י מֵֽחַטַּ֖את סְדֹ֑ם הַֽהֲפוּכָ֣ה כְמוֹ־רָ֔גַע וְלֹא־חָ֥לוּ בָ֖הּ יָדָֽיִם׃
" ויגדל עון" וכו'. ידבר המקונן כאילו מדבר בעד ישראל, ומתלונן איך בשני דברים גדלה רעתם מרעת סדום. ראשית, שלא הרגישו צער מתחולל ימים רבים, רק "נהפכה כמו רגע". שנית, כי "לא חלו בה ידי" אויב. מה שאין כן אנו בני ישראל, שמתנו ברעב שהיו גוססין ימים רבים, ומי יתן ומתנו כרגע. וגם שם "ולא חלו בה ידים", ופה גם במתים ברעב היה בם משלוח ידים כאשר יבא:
ואמר "עון" בישראל וחטאת בסדום, לומר כי גם שמזידין היו אנשי סדום, למה שלא נגה עליהם אור השם יתברך ותורתו אשמתם קל מאשמת ישראל, ואשר יחשב לעון בישראל יהיה בגדר חטאת לסדום. וזהו ויגדל עון מי שהיה "בת עמי" למה שהיא בת עמי, "מחטאת סדום" למה שהיא סדום, ועל כן היתה שם "הפוכה כמו רגע ולא חלו בה ידים":
