מ"ג איכה ד ז

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


<< · מ"ג איכה · ד · ז · >>

מקרא

כתיב (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זכו נזיריה משלג צחו מחלב אדמו עצם מפנינים ספיר גזרתם

מנוקד (נוסח הפסוק לפי מהדורת וסטמינסטר):
זַכּוּ נְזִירֶיהָ מִשֶּׁלֶג צַחוּ מֵחָלָב אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים סַפִּיר גִּזְרָתָם.

עם טעמים (נוסח הפסוק לפי מקרא על פי המסורה):
זַכּ֤וּ נְזִירֶ֙יהָ֙ מִשֶּׁ֔לֶג צַח֖וּ מֵחָלָ֑ב אָ֤דְמוּ עֶ֙צֶם֙ מִפְּנִינִ֔ים סַפִּ֖יר גִּזְרָתָֽם׃

תרגום (כל הפרק)

הוו ברירן נזירהא יתיר מתלגא שעעו יתיר מן חבלא סמיקו חיזו יתיר מן יוזהרין (ס"א מזהורין) וכשבזיזא פרצופיהון.

רש"י

לפירוש "רש"י" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

"זכו נזיריה" - שריה כמו נזר וכתר ואני אומר נזיריה ממש שהיו מגודלי שער ונאים ביותר ומוסב על בת עמי "אדמו עצם מפנינים" - אותם שהיו מראיהם אדום מפנינים וגזרתם כמו ספיר חשך תארם מפחמים

אבן עזרא

לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

משלג ומחלב כפול, וכן ספיר כמו פנינים. וכן טעמו מ"ם מפנינים מושך עצמו ואחר עמו, כמ"ם מאל אביך (בראשית מט כה) כאילו נגזרו מספיר. ולבנת (שמות כד י) כמו לבנה, והעד "כמעשה", ובמקום אחר אבן (יחזקאל א כו).

אלשיך

לפירוש "אלשיך" על כל הפרק לכל הפירושים על הפסוק

עם כל זה אבינו הרחמן את בנו בכורו ישראל, גם בהעוותם לא היה מהראוי יעשה בנו שפטים גדולים מבסדום. כי הלא ראה נא מה ארכו בצערם, כי לו היו חלושי המזג ביום או יומים ימותו ברעב ולא יהיו כגוססין ימים רבים, אך "זכו נזיריה משלג צחו מחלב" והתמידו ברעב עד השתנותם לשחרות. ושמא תאמר אולי חלושים היו ובקלות ישתנו, לזה אמר "ספיר גזרתם". והוא מה שספרו רבותינו ז"ל (איכה רבה ד י) מאבן סנפרינון שיושם בסדן ויכו בה בקורנס, ותכנס בסדן לעוצם חוזק קושי הספיר מהברזל. והנה אלו "ספיר גזרתם", באופן שלא במהרה יתעלפו ברעב אם לא בהתמדה רבה.

<< · מ"ג איכה · ד · ז · >>