איכה א יח: "'צַדִּיק הוּא ה', כִּי פִיהוּ מָרִיתִי; שִׁמְעוּ נָא כָל עמים[הָעַמִּים] וּרְאוּ מַכְאֹבִי, בְּתוּלֹתַי וּבַחוּרַי הָלְכוּ בַשֶּׁבִי!'"

אומרת ירושלים: " ה' הוא צדיק , וכל הצרות שהביא עליי מוצדקות, כי פיהו מריתי (לא שמעתי בקולו); אני לא מתלוננת על הצרות שהביא עליי. אבל שמעו נא כל העמים וראו מה באמת כואב לי: גם  בתולותיי ובחוריי הצעירים והתמימים, שלא חטאו, הלכו בשבי!  אל תרחמו עליי - רחמו עליהם!"

מה הקשר בין שני חלקי הפסוק - "צדיק הוא ה'" ו"שמעו כל העמים"?

1. הפסוק מראה את מידת ההכנעה של ירושלים בפני ה': "אני מצדיקה את ה' למרות שהמכאוב שבא עליי הוא גדול ועצום, שהרי בתולותיי ובחוריי הלכו בשבי!" (ע"פ רמ"ד ואלי) .

2. הפסוק מסביר מדוע ירושלים פרסמה את חטאיה, בניגוד לדברי חז"ל שלא לפרסם חטאים: "אני מפרסמת את חטאיי כדי שיהיה ברור לאומות שה' הוא צדיק, למרות המכאוב הגדול והעצום שהביא עליי" (ע"פ אבן עזרא, פלגי מים) .

3. ירושלים מצדיקה את הדין שבא עליה (כלומר, על המבוגרים) אבל לא מצדיקה את הדין שבא על הצעירים: "מדוע בתולותיי ובחוריי, שלא טעמו טעם חטא, צריכים לסבול?".

ראו  פסוקים נוספים של צידוק הדין - הצדקת העונשים שה' מביא עלינו .