אלון בכות (אייבשיץ) על איכה א יח
<< | אלון בכות על איכה • פרק א' • פסוק י"ח |
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
צַדִּ֥יק ה֛וּא יְהֹוָ֖ה כִּ֣י פִ֣יהוּ מָרִ֑יתִי שִׁמְעוּ־נָ֣א כׇל־הָֽעַמִּ֗ים עמים וּרְאוּ֙ מַכְאֹבִ֔י בְּתוּלֹתַ֥י וּבַחוּרַ֖י הָלְכ֥וּ בַשֶּֽׁבִי׃
צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי. המקונן מצדיק הדין עליו דידוע דכל האמות מחרפים אותנו היות דבבית ראשון עבדו ע"ג וג"ע וש"ד והרעו לעשות כזאת וכזאת והיו בגלות זמן קצר ע' שנה. ובבית שני לא הרעו כ"כ לעשות כידוע ואעפ"כ אין קץ לגלותינו בעו"ה. אכן הטעם הוא היות דבבית ראשון עברו על תורה שבכתב ועבדו עו"ג וכו'. אבל בבית שני פקרו בתורה שבע"פ צדוקים ובייתוסים ויהודה גלילי ועוד רבו כמו רבו שהמרו ע"פ ב"ד הגדול שבירושלים מעתיקי שמועה והם בכלל דברי סופרים כמ"ש הרמב"ם. וחמורה דברי סופרים יותר מד"ת ולכך עונשם תמורה. וזהו כוונת המקונן צדיק הוא ה' כי פיהו מריתי פיהו דייקא היינו תורה שבע"פ הנתונה מפה לפה מפי הגבורה ית' שמו. ואמרו שמעו זאת כל העמים ואל תתרפוני דידוע דחמורה ד"ס יותר מד"ת ואפי' הקטנים נענשים על ד"ס משא"כ על תורה שבכתב כדאי' במד'. וז"ש בתולותי ובחורי שהם עדיין לאו בני עונשין הלכו בשבי ג"כ וזהו על היות ד"ס חמורה וק"ל: