אלון בכות (אייבשיץ) על איכה א יג
<< | אלון בכות על איכה • פרק א' • פסוק י"ב | >>
• א • ב • ג • ד • ה • ו • ז • ח • ט • י • יא • יב • יג • יד • טו • טז • יז • יח • כ • כא • כב •
על פסוק זה: דף הפסוק • מקראות גדולות
ל֣וֹא אֲלֵיכֶם֮ כׇּל־עֹ֣בְרֵי דֶ֒רֶךְ֒ הַבִּ֣יטוּ וּרְא֔וּ אִם־יֵ֤שׁ מַכְאוֹב֙ כְּמַכְאֹבִ֔י אֲשֶׁ֥ר עוֹלַ֖ל לִ֑י אֲשֶׁר֙ הוֹגָ֣ה יְהֹוָ֔ה בְּי֖וֹם חֲר֥וֹן אַפּֽוֹ׃
ממרום שלח אש בעצמותי וירדנה היינו בצדיקים דהצדיקים נקראים בשם עצם ובצדיקים אין כלייה ולכך ממרום שלח אש ואש שלמעלה אוכלת ואינה מכלה: פרש רשת לרגלי. כוונתו דבעוה"ב הקללה חלה בא"י כמש"ה והשומתי היושבים עליה. משא"כ בח"ל אין הקללה חל. וגם אמרו חז"ל מ"מ מועדים שבבבל שמחים וכו' הוא הטעם שאין הקללה חל בח"ל רק בא"י. וא"כ לפ"ז הסברא נותנת לברוח מא"י לח"ל אכן ידוע מאמר חז"ל אסור לצאת מא"י לח"ל. וז"ש המקונן אף שממרום שלח אש מ"מ פרש רשת לרגלי השיבני אחור מבלי לברוח ולצאת ומכח זה נתנני שוממה כמ"ש והשומתי היושבים עליה כל היום דוה אפילו שבתות וימים טובים מפני שאין בהם שמחה. מה שאין כן בחוץ לארץ מועדים שמחים וק"ל: