ביאור:יונה א
קיצור דרך: a1701
בראשית שמות ויקרא במדבר דברים - יהושע שופטים שמואל מלכים ישעיהו ירמיהו יחזקאל תרי עשר - תהלים משלי איוב חמש מגילות דניאל עו"נ דה"י
הושע פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - יואל פרק א ב ג ד - עמוס פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט - עובדיה פרק א - יונה פרק א ב ג ד - מיכה פרק א ב ג ד ה ו ז - נחום פרק א ב ג - חבקוק פרק א ב ג - צפניה פרק א ב ג - חגי פרק א ב - זכריה פרק א ב ג ד ה ו ז ח ט י יא יב יג יד - מלאכי פרק א ב ג (מהדורות נוספות של יונה א)
א וַיְהִי דְּבַר יְהוָה אֶל יוֹנָה בֶן אֲמִתַּי לֵאמֹר: ב "קוּם לֵךְ אֶל נִינְוֵה בירת מלכות אשור (ראה בויקיפדיה בערך נינוה) הָעִיר הַגְּדוֹלָה וּקְרָא עָלֶיהָ תתנבא עליה את הנבואה שאני אגיד לך כשתגיע לשם, כִּי עָלְתָה רָעָתָם הגיע הידיעה על רשעתם הרבה לְפָנָי". ג וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ כדי לברוח תַּרְשִׁישָׁה לתרשיש, שם מקום או שם של ים (ובכל מקרה מדובר בבריחה מערבה, בכיוון הפוך מנינוה הנמצאת במזרח) מִלִּפְנֵי יְהוָה מלעמוד מול פני ה', מפני שלא רצה לבצע את השליחות (ובמסכתא דפסחא מובא ש"אָמַר יוֹנָה: אֵלֵךְ לִי לְחוּצָה לָאָרֶץ, מָקוֹם שֶׁאֵין הַשְּׁכִינָה נִגְלֵית", או שהלך "לְאַבֵּד עַצְמוֹ בַּיָּם"), וַיֵּרֶד יָפוֹ, וַיִּמְצָא אָנִיָּה בָּאָה תַרְשִׁישׁ, וַיִּתֵּן שְׂכָרָהּ את התשלום על ההפלגה וַיֵּרֶד בָּהּ נכנס לתוך האוניה לָבוֹא עִמָּהֶם תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה.
| יונה נזרק לים. ציור קיר ברומא מסביבות המאה ה-4 |
ד וַיהוָה הֵטִיל רוּחַ גְּדוֹלָה אֶל הַיָּם, וַיְהִי סַעַר סערה גָּדוֹל בַּיָּם, וְהָאֳנִיָּה חִשְּׁבָה לְהִשָּׁבֵר עמדה להישבר (כביכול האוניה חשבה לעשות כך). ה וַיִּירְאוּ הַמַּלָּחִים, וַיִּזְעֲקוּ אִישׁ אֶל אֱלֹהָיו, וַיָּטִלוּ אֶת הַכֵּלִים אֲשֶׁר בָּאֳנִיָּה אֶל הַיָּם לְהָקֵל מֵעֲלֵיהֶם, וְיוֹנָה יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי מעמקי הַסְּפִינָה וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם. ו וַיִּקְרַב אֵלָיו רַב הַחֹבֵל וַיֹּאמֶר לוֹ: "מַה לְּךָ נִרְדָּם שאתה נרדם? קוּם קְרָא אֶל אֱלֹהֶיךָ, אוּלַי יִתְעַשֵּׁת יחזור בו ויחשוב עלינו מחשבות טובות הָאֱלֹהִים לָנוּ וְלֹא נֹאבֵד". ז וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל רֵעֵהוּ: "לְכוּ וְנַפִּילָה גוֹרָלוֹת וְנֵדְעָה בְּשֶׁלְּמִי בעבור מי הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ", וַיַּפִּלוּ גּוֹרָלוֹת, וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה. ח וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "הַגִּידָה נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר לְמִי בגלל מי (האם אכן זה בגללך, כמו שהראו לנו הגורלות) הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ? מַה מְּלַאכְתְּךָ וּמֵאַיִן תָּבוֹא? מָה אַרְצֶךָ וְאֵי מִזֶּה עַם אָתָּה?". ט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "עִבְרִי אָנֹכִי, וְאֶת יְהוָה אֱלֹהֵי הַשָּׁמַיִם אֲנִי יָרֵא אני עובד (כלומר, הוא האלוהים שלי) אֲשֶׁר עָשָׂה אֶת הַיָּם והסערה באה ממנו וְאֶת הַיַּבָּשָׁה". י וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה, וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "מַה זֹּאת עָשִׂיתָ?", כִּי יָדְעוּ הָאֲנָשִׁים כִּי מִלִּפְנֵי יְהוָה הוּא בֹרֵחַ, כִּי הִגִּיד לָהֶם. יא וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו: "מַה נַּעֲשֶׂה לָּךְ וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעָלֵינוּ?, כִּי שהרי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר!". יב וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם: "שָׂאוּנִי וַהֲטִילֻנִי אֶל הַיָּם וְיִשְׁתֹּק הַיָּם מֵעֲלֵיכֶם, כִּי יוֹדֵעַ אָנִי כִּי בְשֶׁלִּי בגללי הַסַּעַר הסערה הַגָּדוֹל הַזֶּה עֲלֵיכֶם". יג וַיַּחְתְּרוּ הָאֲנָשִׁים במשוטים, בניסיון אחרון לפני שזורקים את יונה לים לְהָשִׁיב אֶל הַיַּבָּשָׁה וְלֹא יָכֹלוּ, כִּי הַיָּם הוֹלֵךְ וְסֹעֵר הגלים באו אליהם מכיוון היבשה ודחפו אותם לים עֲלֵיהֶם. יד וַיִּקְרְאוּ אֶל יְהוָה וַיֹּאמְרוּ: "אָנָּה יְהוָה, אַל נָא נֹאבְדָה בְּנֶפֶשׁ בשביל שאנחנו מאבדים את נפש הָאִישׁ הַזֶּה, וְאַל תִּתֵּן עָלֵינוּ דָּם נָקִיא נקי, (השוה: דברים כא ח), כִּי אַתָּה יְהוָה כַּאֲשֶׁר חָפַצְתָּ עָשִׂיתָ". טו וַיִּשְׂאוּ אֶת יוֹנָה וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם, וַיַּעֲמֹד וישתוק הַיָּם מִזַּעְפּוֹ מקצפו. טז וַיִּירְאוּ הָאֲנָשִׁים יִרְאָה גְדוֹלָה אֶת יְהוָה, וַיִּזְבְּחוּ זֶבַח לַיהוָה, וַיִּדְּרוּ נְדָרִים להקריב עוד זבחים כאשר יחזרו לחוף.
ביאור:יונה · א · >>
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
הערות
- את ספר יונה מקובל לפי המסורת לקרוא בתפילת מנחה של יום הכיפורים, בשל עיסוקו בכוחה של חזרה בתשובה אשר יכולה לשנות את רוע הגזירה.
- "וַיָּקָם יוֹנָה לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה מִלִּפְנֵי יְהוָה" (פסוק ב) - מדוע ברח?
- יונה מעיד על עצמו בפרק ד: "הֲלוֹא זֶה דְבָרִי עַד הֱיוֹתִי עַל אַדְמָתִי, עַל כֵּן קִדַּמְתִּי לִבְרֹחַ תַּרְשִׁישָׁה, כִּי יָדַעְתִּי כִּי אַתָּה אֵל חַנּוּן וְרַחוּם" - הוא טוען שברח כי לא רצה שה' יסלח לאנשי נינוה. יונה סובר שדינם של החוטאים להענש, ולא מבין כיצד יש בכוחה של התשובה לתקן את מעשי העבר. בסוף הספר ה' מסביר זאת ליונה.
- בירושלמי סנהדרין יא מוסבר שברח מפני שחשש שאנשי נינוה ישמעו לדבר ה', ויהיה בכך קיטרוג על עם ישראל אשר לא שומעים לו: "א"ר יונה: [...] אמר יונה יודע אני שהגוים קרובים תשובה הן והריני הולך ומתנבא עליהם והם עושין תשובה והקב"ה בא ופורע מ(שונאיהן של) ישראל".
- יונה מוזכר גם במלכים ב יד. משם אנו למדים שהוא גר בגת חפר שבנחלת זבולון. נבואתו שם על כך שה' יקל על ישראל בגלל מידת הרחמים שבו, "כִּי רָאָה ה' אֶת עֳנִי יִשְׂרָאֵל", מתחברת למגמת ספר יונה בה מידת הרחמים של ה' באה לידי ביטוי בכך שה' סלח לנינוה, למרות שחזרתם בתשובה היתה מיראה מפני עונש.
- ניתן לראות מגמת ירידה: "וַיֵּרֶד יָפוֹ", "וַיִּמְצָא אָנִיָּה... וַיֵּרֶד בָּהּ", וגם באוניה "יָרַד אֶל יַרְכְּתֵי הַסְּפִינָה", ואפשר להוסיף גם את "וַיִּשְׁכַּב וַיֵּרָדַם". יונה ממשיך לרדת והפעם: "וַיִּפֹּל הַגּוֹרָל עַל יוֹנָה", "וַיְטִלֻהוּ אֶל הַיָּם", ובהמשך במעי הדג "לְקִצְבֵי הָרִים יָרַדְתִּי". לאחר שהדג מקיא את יונה ליבשה המגמה מתהפכת ובפרק ג "וַיָּקָם יוֹנָה וַיֵּלֶךְ אֶל נִינְוֶה", ושם, על מלך נינוה, נאמר "וַיָּקָם מִכִּסְאוֹ".
- המלחים שואלים את יונה שאלות רבות (פסוק ח) ולמרות שאפשר לפרש זאת כנימוס, ניתן לפרש גם כחקירה לגבי הסיבה לסערה: "וַיֹּאמְרוּ אֵלָיו הַגִּידָה נָּא לָנוּ בַּאֲשֶׁר משום מה (למה) הרעה הזאת. מהו החטא לְמִי ולמי עשית את הָרָעָה הַזֹּאת לָנוּ, מַה מְּלַאכְתְּךָ שמא היא מלאכת רמאות וּמֵאַיִן תָּבוֹא אולי ברחת מפני רעה שעשית שם וצריך להחזיר אותך לשם שיענישו אותך מָה אַרְצֶךָ שמא אנשי ארצך רשעים וְאֵי מִזֶּה ומאיזה עַם אָתָּה שמא העם שלך ראוי להענש על ידי ה'."
ראו גם
