לדלג לתוכן

רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה

לא בדוק
מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

(א) אֵיכָה יָשְׁבָה בָדָד – יִרְמְיָה כָּתַב סֵפֶר קִינוֹת, הִיא הַמְּגִלָּה אֲשֶׁר שָׂרַף יְהוֹיָקִים עַל הָאֵשׁ אֲשֶׁר עַל הָאָח (ירמיהו לו,כג); וְהָיוּ בָּהּ שָׁלֹשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת: "אֵיכָה יָשְׁבָה" (איכה א), "אֵיכָה יָעִיב" (איכה ב), "אֵיכָה יוּעַם" (איכה ד). שׁוּב הוֹסִיף עָלָיו "אֲנִי הַגֶּבֶר" (איכה ג), שֶׁהוּא שָׁלֹשׁ אָלֶ"ף בֵּיתוֹ"ת, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְעוֹד נוֹסַף עֲלֵיהֶם דְּבָרִים רַבִּים כָּהֵמָּה" (ירמיהו לו,לב), שָׁלֹשׁ כְּנֶגֶד שָׁלֹשׁ.
בָדָד – גַּלְמוּד מִיּוֹשְׁבֶיהָ.
רַבָּתִי עָם – יוֹ"ד יְתֵרָה, כְּמוֹ 'רַבַּת עָם', שֶׁהָיְתָה עַמָּהּ רַב. יֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה הַרְבֵּה, וַאֲנִי בָּאתִי לְפָרֵשׁ לְשׁוֹן הַמִּקְרָא כְּמַשְׁמָעוֹ.
הָיְתָה כְּאַלְמָנָה – וְלֹא אַלְמָנָה מַמָּשׁ, אֶלָּא כְּאִשָּׁה שֶׁהָלַךְ בַּעְלָהּ לִמְדִינַת הַיָּם וְדַעְתּוֹ לַחֲזֹר אֶצְלָהּ.

(ב) בָּכוֹ תִבְכֶּה – שְׁתֵּי בְּכִיּוֹת עַל שְׁתֵּי חֻרְבָּנִין.
בַּלַּיְלָה – שֶׁהַמִּקְדָּשׁ נִשְׂרַף בַּלַּיְלָה, דַּאֲמַר מָר (ראו סדר עולם רבא פרק כז): "לְעֵת עֶרֶב הִצִּיתוּ בּוֹ אֶת הָאוּר". דָּבָר אַחֵר: בַּלַּיְלָה – לַיְלָה שֶׁל בְּכִיַּת מְרַגְּלִים בְּתִשְׁעָה בְּאָב גָּרְמָה לָהֶם. דָּבָר אַחֵר: בַּלַּיְלָה – שֶׁכָּל הַבּוֹכֶה בַּלַּיְלָה, הַשּׁוֹמֵעַ קוֹלוֹ בּוֹכֶה עִמּוֹ.
וְדִמְעָתָהּ עַל לֶחֱיָהּ – מִתּוֹךְ שֶׁהִיא בּוֹכָה תָּמִיד.
כָּל רֵעֶיהָ – אוֹהֲבֶיהָ.

(ג) גָּלְתָה יְהוּדָה – מֵאַרְצָהּ.
מֵעֹנִי – מֵחֲמַת עֹנִי.
וּמֵרֹב עֲבֹדָה – שֶׁהִכְבִּידוּ עָלֶיהָ כַּשְׂדִּים.
הִיא יָשְׁבָה בַגּוֹיִם – וּבַמָּקוֹם שֶׁגָּלְתָה וְיָשְׁבָה שָׁם, לֹא מָצְאָה מָנוֹחַ.
בֵּין הַמְּצָרִים – שֶׁיֵּשׁ גֹּבַהּ מִכָּאן וּמִכָּאן וְאֵין מָקוֹם לָנוּס.
הַמְּצָרִים – גְּבוּלִים שֶׁל שָׂדֶה וָכֶרֶם. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: בֵּין שִׁבְעָה עָשָׂר בְּתַמּוּז לְתִשְׁעָה בְּאָב.

(ד) בָּאֵי מוֹעֵד – עוֹלֵי רְגָלִים.
נוּגוֹת – לְשׁוֹן יָגוֹן; וְאֵין שֹׁרֶשׁ בַּתֵּבָה אֶלָּא הַגִּימֶ"ל לְבַדָּהּ.

(ה) שָׁלוּ – יוֹשְׁבִים בְּשַׁלְוָה.
הוֹגָהּ – הִדְאִיבָהּ, וְהוּא לְשׁוֹן יָגוֹן.

(ו) כְּאַיָּלִים לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה – כָּאַיָּלִים אֲשֶׁר לֹא מָצְאוּ מִרְעֶה, שֶׁאֵין לָהֶם כֹּחַ לִבְרֹחַ, שֶׁהֻחְלַשׁ כֹּחָם בָּרָעָב.
לִפְנֵי רוֹדֵף – כָּל "רֹדֵף" שֶׁבַּמִּקְרָא חָסֵר, וְזֶה מָלֵא, שֶׁנִּרְדְּפוּ רְדִיפָה שְׁלֵמָה. עַל כֵּן יָסַד הַפַּיָּט: "מָלֵא רֻדַּפְתִּי, וְחָסְרָה שְׁנַת גְּאוּלַי"; "שְׁנַת גְּאֻלַי בָּאָה" (ישעיהו סג,ד, ולפנינו "גְּאוּלַי" מלא) – חָסֵר כְּתִיב.

(ז) זָכְרָה יְרוּשָׁלַ͏ִם – בְּגָלוּתָהּ.
יְמֵי עָנְיָהּ – יְמֵי חֻרְבָּנָהּ, שֶׁהֱבִיאָהּ לִידֵי עֹנִי.
וּמְרוּדֶיהָ – הִיא לְשׁוֹן צַעַר, כְּמוֹ: "וְיָרַדְתִּי עַל הֶהָרִים" (שופטים חא,לז); "אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה" (תהלים נה,ג).
כֹּל מַחֲמֻדֶיהָ – וְזָכְרָה כָּל טוּב מַחֲמֻדֶיהָ שֶׁמִּימֵי קֶדֶם.
שָׂחֲקוּ עַל מִשְׁבַּתֶּהָ – שָׂמְחוּ עַל שְׁבִיתַת מְשׂוֹשָׂהּ, חַגָּהּ, חָדְשָׁהּ וְשַׁבַּתָּהּ (על פי הושע ב,יג). וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה דּוֹרְשׁוֹ בְּלָשׁוֹן אַחֵר, שֶׁהָיוּ שׁוֹבְתִין בַּגּוֹלָה בְּשַׁבָּתוֹת וְיָמִים טוֹבִים וְשׁוֹמְטִים בַּשְּׁבִיעִית, וְהָיוּ הַגּוֹיִם מְשַׂחֲקִים עֲלֵיהֶם וְאוֹמְרִים: שׁוֹטִים, בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַטְתֶּם, וְעַכְשָׁיו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמְטוּ? בְּאַרְצְכֶם לֹא שְׁמַרְתֶּם, וְעַכְשָׁיו בַּגּוֹלָה תִּשְׁמְרוּן?".

(ח) לְנִידָה – לְגוֹלָה, לְשׁוֹן "נָע וָנָד" (בראשית ד,יב), אישמובימינ"ט [esmovement = הנעה[1]] בְּלַעַז.
עֶרְוָתָהּ – קְלוֹנָהּ.
נֶאֶנְחָה – לְשׁוֹן נִפְעֲלָה, שושפיר"א [sospira = נאנחה] בְּלַעַז. "שָׁמְעוּ כִּי נֶאֱנָחָה אָנִי" (פסוק כא) הוּא שֵׁם דָּבָר, שושפירוש"א [sospirose = שופעת אנחות[2]] בְּלַעַז.

(ט) אטֻמְאָתָהּ בְּשׁוּלֶיהָ – לְשׁוֹן גְּנַאי הוּא: דַּם נִדּוּתָהּ נִכָּר בְּשׁוּלֵי בְּגָדֶיהָ. כְּלוֹמַר: חַטּאוֹתֶיהָ גְּלוּיִין; הַרְבֵּה עֲשָׂאָתַן, בְּגָלוּי.
לֹא זָכְרָה אַחֲרִיתָהּ – כְּשֶׁהָיוּ חוֹטְאִין, לֹא נָתְנוּ לֵב מַה תִּהְיֶה אַחֲרִיתָן. לְפִיכָךְ, וַתֵּרֶד פְּלָאִים, יְרִידָתָהּ נִפְלֵאת פְּלָאִים הַרְבֵּה, שֶׁהַכֹּל מַפְלִיאִים שֶׁאֵרַע לָהּ מַה שֶּׁלֹּא אֵרַע לְכָל עִיר.

(י) יָדוֹ פָּרַשׂ צָר – עַמּוֹן וּמוֹאָב.
עַל כָּל מַחֲמַדֶּיהָ – סִפְרֵי תּוֹרוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם "הַנֶּחֱמָדִים מִזָּהָב" (תהלים יט,יא). הַכֹּל נִפְנוּ לָבֹז כֶּסֶף וְזָהָב, וְהֵם נִפְנִים עַל סִפְרֵי תּוֹרוֹת כְּדֵי לְשָׂרְפָם, לְפִי שֶׁכָּתוּב בָּהֶם: "לֹא יָבֹא עַמּוֹנִי" וְגוֹ' (דברים כג,ד).
אֲשֶׁר צִוִּיתָה לֹא יָבֹאוּ בַקָּהָל לָךְ – אֵלּוּ עַמּוֹן וּמוֹאָב.

(יב) לוֹא אֲלֵיכֶם – לֹא תְּהֵא כַּצָּרָה הַזֹּאת עוֹד לְכָל עוֹבְרֵי עַל דָּת! אָמְרוּ חֲכָמִים: מִכָּאן לְקוּבְלָנָא מִן הַתּוֹרָה; 'רְאוּ מֶה עָשָׂה לִי', הַבִּיטוּ וּרְאוּ וְגוֹמֵר.
אֲשֶׁר עוֹלַל לִי – אֲשֶׁר נַעֲשָׂה לִי.
אֲשֶׁר הוֹגָה ה' – אוֹתִי, בְּיוֹם חֲרוֹן אַפּוֹ; גַּם זֶה לְשׁוֹן יָגוֹן.

(יג) וַיִּרְדֶּנָּה – וַיִּרְדְּ אוֹתָהּ, וַיְשַׁבֵּר אוֹתָהּ עַל יְדֵי רִדּוּי וְיִסּוּרִין; לָכֵן הַנּוּ"ן דְּגוּשָׁה, לְפָתְרוֹ בְּלָשׁוֹן יְחִידִית, כְּמוֹ יַעֲשֶׂנָּה, יְכַרְסְמֶנָּה, יִרְעֶנָּה; שֶׁהָעֶצֶם לְשׁוֹן נְקֵבָה, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת" (יחזקאל לז,ד). שִׁבֵּר כָּל אַחַת וְאֶחָת. דָּבָר אַחֵר: וַיִּרְדֶּנָּה, כְּמוֹ "וַיִּרְדֵּהוּ אֶל כַּפָּיו" (שופטים יד,ט); הֵרִיק אֶת הַמֹּחַ, גּוֹרֵר וְרוֹדֶה הַמֹּחַ מִתּוֹכוֹ.

(יד) נִשְׂקַד עֹל פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ – אֵין לְתֵבָה זוּ דִּמְיוֹן בַּמִּקְרָא; וּבְלָשׁוֹן אֲרַמִּי שֶׁל פְּסִיקְתָּא קוֹרִין לְדָרְבָן 'מַסְקָדָא', מַלְמַד הַבָּקָר. וְאוֹמֵר אֲנִי: נִשְׂקַד, פוינטורי"ד [pointured = נָקוּד[3]] בְּלַעַז: נְקֻדִּים, מְנֻמָּרִים וּמְסֻמָּנִים הָיוּ פְּשָׁעַי בְּיָדוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְזִכָּרוֹן, לֹא נִשְׁכַּח מִנְיָנָם וְתַשְׁלוּמֵיהֶם.
יִשְׂתָּרְגוּ – נַעֲשׂוּ קְלִיעוֹת קְלִיעוֹת וְעָלוּ עַל צַוָּארִי; לְשׁוֹן מִשְׁנָה: (אֵין) "מְסָרְגִין אֶת הַמִּטּוֹת" (מו"ק פ"א מ"ח).

(טו) סִלָּה – רָמַס וְרָפַס; לְשׁוֹן "סֹלּוּ סֹלּוּ הַמְסִלָּה" (ישעיהו סב,י).
קָרָא עָלַי מוֹעֵד – יְעִידַת גְּיָסוֹת לָבֹא עָלַי. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ מַה שֶׁדָּרְשׁוּ: תַּמּוּז דְּהַהִיא שַׁתָּא – מַלּוֹיֵי מַלְּיוּהּ, שֶׁל שָׁנָה שְׁנִיָּה לְצֵאתָם מִמִּצְרָיִם; לְכָךְ אֵרַע חֲזָרָתָן שֶׁל מְרַגְּלִים לֵיל תִּשְׁעָה בְּאָב, שֶׁעָלֶיהָ הֻקְבְּעָה בְּכִיָּתָן לְדוֹרוֹת.
גַּת דָּרַךְ – לְשׁוֹן הֲרִיגָה, כְּמוֹ: "פּוּרָה דָרַכְתִּי לְבַדִּי" (ישעיהו סג,ג); כְּדוֹרֵךְ עֲנָבִים לְהוֹצִיא יֵינָם, כָּךְ רָמַס הַנָּשִׁים לְהוֹצִיא דָּמָם:

(טז) עֵינִי עֵינִי – כְּלוֹמַר, תָּמִיד עֵינִי יוֹרְדָה מַיִם. כֵּפֶל הַלָּשׁוֹן מְלַמֵּד שֶׁאֵין הֲפוּגוֹת.

(יז) פֵּרְשָׂה צִיּוֹן בְּיָדֶיהָ – כְּמוֹ: "וּפֵרַשׂ יָדָיו בְּקִרְבּוֹ" (ישעיהו כה,יא), כְּאָדָם הַמּוֹלִיךְ יָדָיו; מוֹלִיכָם וּמְבִיאָם וּמִצְטַעֵר בָּהֶם. דָּבָר אַחֵר: פֵּרְשָׂה צִיּוֹן – לְשׁוֹן שְׁבִירָה, כְּמוֹ: "פֹּרֵשׂ אֵין לָהֶם" (להלן ד,ד): וְלֹא יִפְרְסוּ לָהֶם עַל אָבֵל, לְנַחֲמוֹ עַל מֵת. כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם; וּבִלְשׁוֹן מִשְׁנָה (תוספתא ברכות פ"ד ה"ו): "פְּרוּסָה קַיֶּמֶת". וּמַשְׁמָעוֹ, כְּאָדָם הַמִּצְטַעֵר שֶׁחוֹבֵק אֶת יָדָיו וּמְשַׁבְּרָם.
[תּוֹסֶפֶת מָצָאתִי: צִוָּה ה' לְיַעֲקֹב סְבִיבָיו צָרָיו – צִוָּה עַל יַעֲקֹב שֶׁיִּהְיוּ צָרָיו סְבִיבָיו: אַף כְּשֶׁגָּלוּ לְבָבֶל וּלְאַשּׁוּר, הֶגְלָה סַנְחֵרִיב אֶת אוֹיְבֵיהֶם, עַמּוֹן וּמוֹאָב, וְהוֹשִׁיבָם אֶצְלֵיהֶם, וְהֵם מְקַנְתְּרִים אוֹתָם; כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ בְּמַסֶּכֶת קִדּוּשִׁין (דף ע"ב ע"א): הוּמַנְיָא אִיכָּא בְּבָבֶל, כֻּלָּהּ דְּעַמּוֹנָאֵי.]
לְנִדָּה – לְרִחוּק, לָבוּז.

(יט) קָרָאתִי לַמְּאַהֲבַי – לְאוֹתָם שֶׁמַּרְאִים עַצְמָם כְּאוֹהֲבִים.
הֵמָּה רִמּוּנִי – כְּגוֹן בְּנֵי יִשְׁמָעֵאל, שֶׁהָיוּ יוֹצְאִים לִקְרַאת הַגּוֹלִים כְּשֶׁהָיוּ הַשַׁבָּאִים מוֹלִיכִים אוֹתָם דֶּרֶךְ עֲלֵיהֶם, וּמַרְאִים אֶת עַצְמָם כְּאִלּוּ מְרַחֲמִים עֲלֵיהֶם. וְהָיוּ מוֹצִיאִים לָהֶם מִינֵי מְלוּחִים וְנוֹדוֹת נְפוּחִים, כִּסְבוּרִים שֶׁהוּא יַיִן, וְאוֹכְלִים וּצְמֵאִים וְרוֹצִים לִשְׁתּוֹת; וּכְשֶׁמַּתִּיר הַנּוֹד בְּשִׁנָּיו, הָיְתָה הָרוּחַ נִכְנֶסֶת בְּמֵעָיו וְהוּא מֵת. וְהוּא שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: "בַּיַּעַר בַּעְרַב תָּלִינוּ" וְגוֹמֵר (ישעיהו כא,יג), "לִקְרַאת צָמֵא הֵתָיוּ מָיִם יֹשְׁבֵי אֶרֶץ תֵּימָא בְּלַחְמוֹ קִדְּמוּ נוֹדֵד" (שם,יד).
וְיָשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם – כְּדֵי שֶׁיָּשִׁיבוּ אֶת נַפְשָׁם.

(כ) חֳמַרְמְרוּ – כֻּוְּצוּ. וְיֵשׁ כָּזֶה בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "נָפְלָה לָאוּר וְנֶחְמְרוּ בְּנֵי מֵעֶיהָ" (חולין פ"ג מ"ג).
בַּבַּיִת כַּמָּוֶת – בְּתוֹךְ הַבַּיִת הָיְתָה אֵימַת שֵׁדִים וּמַזִּיקִים וּמַלְאֲכֵי מָוֶת; וּמִחוּץ – חֶרֶב הָאוֹיֵב מְשַׁכֶּלֶת.

(כא) כִּי אַתָּה עָשִׂיתָ – אַתָּה גָּרַמְתָּ לִי שֶׁהֵם שׂוֹנְאִים אוֹתִי, שֶׁהִבְדַּלְתַּנִי מִמַּאֲכָלָם וּמִמִּשְׁתֵּיהֶם וּמֵהִתְחַתֵּן בָּם; אִם נִתְחַתַּנְתִּי בָּהֶם, הָיוּ מְרַחֲמִים עָלַי וְעַל בְּנֵי בְּנוֹתֵיהֶם.
הֵבֵאתָ יוֹם קָרָאתָ – הַלְוַאי וְהֵבֵאתָ עֲלֵיהֶם יוֹם הַמּוֹעֵד שֶׁקָּרָאתָ עָלַי.
וְיִהְיוּ כָמֹנִי – בְּרָעָה.

(כב) תָּבֹא כָל רָעָתָם לְפָנֶיךָ – יִזָּכְרוּ וְיִפָּקְדוּ עֲוֹנוֹתָם לְפָנֶיךָ.
וְעוֹלֵל לָמוֹ – וּפְעֹל לָמוֹ, כְּמוֹ: "גַּם בְּמַעֲלָלָיו יִתְנַכֶּר" (משלי כ,יא); "וְכִפְרִי מַעֲלָלָיו" (ירמיהו לב,יט).

(א) אֵיכָה יָעִיב – יַאֲפִיל, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים" (מל"א יח,מה).
מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ – לְאַחַר שֶׁהִגְבִּיהָם עַד לַשָּׁמַיִם, הִשְׁלִיכָם לָאָרֶץ בְּבַת אַחַת, וְלֹא מְעַט מְעַט; מִאִגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא.
הֲדֹם רַגְלָיו – שְׁרַפְרַף מַרְגְּלוֹתָיו; וְזֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.

(ב) נְאוֹת יַעֲקֹב – בָּתֵּי יַעֲקֹב; לְשׁוֹן 'נָוֶה'.
הִגִּיעַ לָאָרֶץ – הִשְׁפִּילָם לָאָרֶץ.
חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ קְרוּיִים "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" (שמות יט,ו).
וְשָׂרֶיהָ – מִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ: אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֶחֱלִיפָם, הַמְּמֻנֶּה עַל הָאוּר – מִנָּה עַל הַמַּיִם, וְהֶחֱלִיף כָּל הַמְּמֻנִּים. לְפִי שָׁהָיוּ בְּרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וּבוֹטְחִים הֵם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ אֶת שָׂרֵי מַעְלָה לְהַצִּילָם מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם וּמֵחֶרֶב; וְעַכְשָׁיו, כְּשֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעַ אֶת שַׂר הָאֵשׁ בִּשְׁמוֹ – (וְ)הוּא מֵשִׁיב: "אֵין מֶמְשָׁלָה זוּ בְּיָדִי", וְכֵן כֻּלָּם.

(ג) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ – הֵשִׁיב עַצְמוֹ, כְּמֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, מִלְּהִלָּחֵם בְּעַד בָּנָיו.

(ד) דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ – לְפִי שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת, שֶׁהֵם[4] חֲזָקִים, לָשׂוּם רַגְלוֹ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהוּא כּוֹפְפָם, לְכַךְ נִכְתַּב בִּלְשׁוֹן דְּרִיכָה.
שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ – כָּךְ חִבּוּר הַמִּלּוֹת: שָׁפַךְ חֲמָתוֹ, שֶׁהִיא כָּאֵשׁ. כִּי לֹא מָצִינוּ שְׁפִיכָה שֶׁל אֵשׁ, אֶלָּא אֵצֶל חֵמָה, כְּדִכְתִיב: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם" (תהלים עט,ו).

(ה) וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה – הִרְבָּה בִּכְנֶסֶת יְהוּדָה.
תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה – צַעַר וִילָלָה.
וַיֶּרֶב – נָקוּד יוֹ"ד פַּתָּ"ח קָטָן [=סֶגּוֹל], שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִרְבָּה אֶת אֲחֵרִים. "וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" (שמות א,כ) נָקוּד חִירִ"ק, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָבָה הוּא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ בְּהֵ"א, כְּגוֹן 'פָּנָה', 'זָנָה', 'בָּכָה', כֵּן דַּרְכָּהּ לְשַׁמֵּשׁ, כְּשֶׁהוּא מְחַסֵּר מִמֶּנָּה הֵ"א, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ – נָקוּד חִירִ"ק, כְּגוֹן: "וַיִּפֶן פַּרְעֹה" (שמות ז,כג); וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל אֲחֵרִים – נָקוּד פַּתָּ"ח קָטָן, כְּגוֹן: "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב" (שופטים טו,ז). "וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ" ({מל"ב כה,כא); "וַיֶּגֶל מֶלֶךְ (בָּבֶל) [אַשּׁוּר] אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה" (מל"ב יח,יא).

(ו) וַיַּחְמֹס – לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וְכֵן: "יַחְמֹס כַּגֶּפֶן" (איוב טו,לג); "נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" (ירמיהו יג,כג).
כַּגַּן – כְּמוֹ שֶׁגּוֹזְזִין יַרְקוֹת הַגִּנָּה.
שֻׂכּוֹ – מְעוֹנָתוֹ. 'שִׁכּוֹ' כְּתִיב, שֶׁשִׁכֵּךְ חֲמָתוֹ עַל בָּנָיו בְּחֻרְבַּן בֵּיתוֹ. כָּךְ נִדְרָשׁ בְּמִדְרַשׁ קִינוֹת.
שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ – בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁשָּׁם הָיָה נוֹעָד לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם" (שמות כה,כב).
מֶלֶךְ וְכֹהֵן – צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וּשְׂרָיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל.

(ז) נִאֵר – בִּטֵּל; וְכֵן: "נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ" (תהלים פט,מ).
כְּיוֹם מוֹעֵד – שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים וּמְשׁוֹרְרִים בְּתוֹכוֹ בְּקוֹל רָם, כֵּן נָתְנוּ הָאוֹיְבִים בְּחֻרְבָּנוֹ קוֹל שִׂמְחָה.

(ח) חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית – זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי" (ירמיהו לב,לא).
נָטָה קָו – שֶׁל מִשְׁפָּט, לִפָּרַע עַל עֲוֹנֵינוּ.
מִבַּלֵּעַ – מֵהַשְׁחִית.
חֵל וְחוֹמָה – שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא, חוֹמָה נְמוּכָה שֶׁכְּנֶגֶד חוֹמָה גְּבוֹהָה.

(ט) טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: לְפִי שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם" (תהלים כד,ז), לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם בִּרְיָה וְטָבְעוּ בָּאָרֶץ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מַעֲשֵׂי יְדֵי דָּוִד הָיוּ, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטוּ בָּהֶם אוֹיְבִים.
אֵין תּוֹרָה – אֵין בָּהֶם מוֹרֵה הוֹרָאָה.

(י) יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ וְגוֹמֵר – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ. כְּשֶׁמָּרַד בּוֹ צִדְקִיָּהוּ וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְּדַפְנֶה שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, וְשָׁלַח בִּשְׁבִיל סַנְהֶדְרִין; וּבָאוּ לִקְרָאתוֹ, וְרָאָה אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה, וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּקַתֶּדְרָאוֹת שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהֶם: סַדְּרוּ לִי תּוֹרַתְכֶם פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וְתַרְגְּמוּהָ לִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת נְדָרִים, אָמַר לָהֶם: "אִם הוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר, יָכוֹל הוּא לַחֲזֹר?" אָמְרוּ לוֹ: "יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיַתִּיר לוֹ". אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, אַתֶּם הִתַּרְתֶּם לְצִדְקִיָּהוּ אֶת שְׁבוּעָתוֹ". צִוָּה וּשְׁמָטוּם, וְהוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ, וְקָשְׁרוּ שַׂעְרוֹת רֹאשָׁם בְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים וּגְרָרוּם.

(יא) חֳמַרְמְרוּ – רגריזילירינ"ט [regrezilerent = התכווצו] בְּלַעַז. דֶּרֶךְ בְּנֵי מֵעַיִם, כְּשֶׁמַּשְׁלִיכָם אָדָם לָאוּר, הֵם כּוֹוְצִים וּמִתְחֲמַרְמְרִים.
בֵּעָטֵף – פשמי"ר [pasmer = להתעלף].

(יג) מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ – לוֹמַר לָךְ: "מַה תִּתְמְהִי עַל שִׁבְרֵךְ? הֲלֹא אַף לְאֻמָּה פְּלוֹנִית אֵרַע כְּמוֹתֵךְ!"
מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ – כְּשֶׁבָּאָה צָרָה עַל אָדָם, אוֹמְרִים לוֹ: "אַף לִפְלוֹנִי עָלְתָה כָּךְ" – תַּנְחוּמִים הֵם לוֹ.

(יד) שָׁוְא וְתָפֵל – דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם; וּבִלְשׁוֹן לַעַז אפלשטרימינ"ט [aplastrement = כיסוי בטיח, טיוח[5]].
וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ – לְהוֹכִיחַ דַּרְכֵּךְ עַל פָּנַיִךְ.
לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ – לְיַשֵּׁר מְשׁוּבוֹתַיִךְ; לְשׁוֹן "שׁוֹבְבָה" (ירמיהו ח,ה), "שׁוֹבָבִים" (שם ג,יד), "וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב" (ישעיהו נז,יד).
וּמַדּוּחִים – הִדִּיחוּךְ מֵעָלַי.

(טו) שָׁרְקוּ – נוֹפֵחַ בְּפִיו, שיבלי"ר [sibler = לשרוק] בְּלַעַז; וְדֶרֶךְ אָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, הָרוֹאֶה דָבָר חָשׁוּב שֶׁחָרַב וְכָלָה.
כְּלִילַת יֹפִי – כָּל הַיֹּפִי הָיָה שֶׁלָּהּ.

(טז) פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם – מִפְּנֵי מָה הִקְדִּים פֵּ"א לְעַיִ"ן? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם מַה שֶׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם.

(יז) בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – כִּלָּה גְזֵרָתוֹ, כְּמוֹ: "יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי" (איוב ו,ט).
אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם – מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע" (ויקרא כו,יח).

(יח) פוּגַת – הַעֲבָרָה, טרישלימינ"ט [tresalement = היעלמות[6]], כְּמוֹ "וַיָּפָג לִבּוֹ" (בראשית מה,כו).
בַּת עֵינֵךְ – שָׁחוֹר שֶׁל עַיִן שֶׁקּוֹרִין פרוניל"א [prunele = אישון].

(יט) אַשְׁמֻרוֹת – שְׁנֵי חֶלְקֵי הַלַּיְלָה; שֶׁהַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף ג' ע"א).
הָעֲטוּפִים – פשמי"ץ [pasmez = מתעלפים] בְּלַעַז:

(כ) עֹלְלֵי טִפֻּחִים – יְלָדִים רַכִּים שֶׁעוֹדָן גְּדֵלִים בְּטִפּוּחֵי אִמּוֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל דּוֹאֵג בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מוֹדַדְתּוֹ בִּטְפָחִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לָתֵת זָהָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפִי מַה שֶׁהָיָה גָּדֵל, וּלְבַסּוֹף אֲכָלַתּוּ.
אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבַתָּם: וְכִי נָאֶה לָכֶם שֶׁהֲרַגְתֶּם אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע? כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב' כד,כ), שֶׁהוֹכִיחָם כְּשֶׁבָּאוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְיוֹאָשׁ וַעֲשָׂאוּהוּ עֲבוֹדָה זָרָה, "וְרוּחַ... לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע". וְהָיָה כֹּהֵן וְנָבִיא, וַהֲרָגוּהוּ בָּעֲזָרָה.

(כב) תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד – כְּמוֹ 'קָרָאתָ'; וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא.
מְגוּרַי – שְׁכֵנַי הָרָעִים, לְהֵָסֵף עָלַי לְהַשְׁחִית.
אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אוֹיְבִי כִלָּם – הַיְלָדִים אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְגִדַּלְתִּי אוֹתָם, בָּא הָאוֹיֵב וְכִלָּה אוֹתָם.

(א) אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי – הָיָה מִתְאוֹנֵן יִרְמְיָה לוֹמַר: אֲנִי הַגֶּבֶר רָאָה עֳנִי, אֲשֶׁר רָאָה עֹנִי מִכָּל הַנְּבִיאִים שֶׁנִּתְנַבְּאוּ עַל חֻרְבַּן הַבַּיִת; שֶׁבִּימֵיהֶם לֹא נֶחֱרַב הַבַּיִת, כִּי אִם בְּיָמַי.
בְּשֵׁבֶט עֶבְרָתוֹ – שֶׁל רוֹדֶה וּמַכֶּה, הוּא הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.

(ג) אַךְ בִּי יָשֻׁב – אֲנִי לְבַדִּי לוֹקֶה תָּמִיד, כִּי כָּל תְּשׁוּבוֹת מַכּוֹתָיו עָלַי.

(ד) בִּלָּה בְשָׂרִי – כְּמוֹ "לְבוּל עֵץ" (ישעיהו מד,יט). דָּבָר אַחֵר: בִּלָּה בְשָׂרִי וְעוֹרִי, כְּמוֹ: "וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה" (ישעיהו נא,ו); כְּלוֹמַר: שָׁכְבוּ לָאָרֶץ חוּצוֹת נַעַר וְזָקֵן, וְלֹא הָיָה לָהֶם כַּר וָכֶסֶת, וּבִלָּה בְּשָׂרָם כְּשֶׁהֵם גּוֹלִים.

(ה) וַיַּקַּף – הִקִּיפַנִי.
רֹאשׁ וּתְלָאָה – כְּמוֹ 'רֹאשׁ וְלַעֲנָה'. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: רֹאשׁ, זֶה נְבוּכַדְנֶצַּר בְּגָלוּת יְהוֹיָכִין; וּתְלָאָה, נְבוּזַרְאֲדָן, שֶׁגָּמַר הַמַּכָּה בִּימֵי צִדְקִיָּהוּ וְהֶלְאַנִי.

(ז) גָּדַר בַּעֲדִי – עָשָׂה חוֹמָה לְנֶגְדִּי לִהְיוֹת כָּלוּא.
וְלֹא אֵצֵא – הוֹשִׁיב סְבִיבוֹתַי מַחֲנוֹת וּגְיָסוֹת שֶׁל אוֹרְבִים.
הִכְבִּיד נְחָשְׁתִּי – עָשָׂה לְרַגְלַי נְחֻשְׁתַּיִם כְּבֵדִים שֶׁלֹא אוּכַל לֵילֵךְ, פיריי"ש [ferjes = שרשראות ברזל, אזיקים] בְּלַעַז.

(ח) שָׂתַם תְּפִלָּתִי – סָתַם חַלּוֹנוֹת הָרָקִיעַ בְּפָנֶיהָ.

(ט) נְתִיבוֹתַי עִוָּה – אִם בָּאתִי לָצֵאת, אֵינִי יוֹצְאָה בַּדְּרָכִים הַסְּלוּלִים, בְּדֶרֶךְ יְשָׁרָה, מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים; וָאֵצֵא דֶרֶךְ עֲקַלָּתוֹן.

(י) דֹּב אֹרֵב הוּא לִי – הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא נֶהְפַּךְ לִי לְדֹב אוֹרֵב.

(יא) דְּרָכַי סוֹרֵר – לְשׁוֹן סִירִים, קוֹצִים: סוֹרֵר – קוֹוֵץ אוֹתָם, מְפַזֵּר קוֹצִים בִּדְרָכַי.
וַיְפַשְּׁחֵנִי – לְשׁוֹן פִּסּוּק הָרַגְלַיִם, שֶׁהָעוֹבֵר עַל הַדְּרָכִים שֶׁאֵין מֻפְנִים צָרִיךְ לְהַרְחִיב צְעָדָיו. וְיֵשׁ דֻּגְמָא בִּלְשׁוֹן גְּמָרָא: "הַאי מַאן דְּפָשַׁח דִּיקְלָא" (מו"ק י' ע"ב; ב"ב נ"ד ע"א).

(יב) וַיַּצִּיבֵנִי כַּמַּטָּרָא – הֶעֱמִידַנִי כְּנֶגֶד חִצָּיו לִירוֹת בִּי, כַּמַּטָּרָא, אשיניי"ל [aseneil = סימן, שלט] בְּלַעַז.

(יג) בְּנֵי אַשְׁפָּתוֹ – חִצִּים שֶׁנּוֹתְנִין בְּתוֹךְ אַשְׁפָּה שֶׁקּוֹרִין קויבר"א [cuivre = תלי, אשפה (לחיצים)[7]].

(טז) וַיַּגְרֵס – וַיְשַׁבֵּר; וְדֻגְמָתוֹ: "גָּרְסָה נַפְשִׁי" (תהלים קיט,כ), וְכֵן: "גֶּרֶשׂ כַּרְמֶל" (ויקרא ב,יד).
בֶּחָצָץ – אֲבָנִים דַּקִּים שֶׁבְּתוֹךְ הֶעָפָר; שֶׁהָיוּ הַגּוֹלִים לָשִׁין עִסָּתָן בְּתוֹךְ הַגּוּמוֹת שֶׁחוֹפְרִים בַּקַּרְקַע, וְהֶחָצָץ נִכְנָס לְתוֹכָהּ. כְּמוֹ שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לִיחֶזְקֵאל: "עֲשֵׂה לְךָ כְּלֵי גוֹלָה" (יחזקאל יב,ג), לִשְׁתּוֹת בּוֹ וְלָלוּשׁ בְּתוֹכוֹ חֲרָרָה קְטַנָּה, כְּדֵי שֶׁיִּלְמְדוּ הֵם וְיַעֲשׂוּ כֵן, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: "וְהָיָה יְחֶזְקֵאל לָכֶם לְמוֹפֵת" שם כד,כד); וְהֵם הָיוּ מְשַׂחֲקִים עָלָיו וְלֹא עָשׂוּ כֵן, לְסוֹף נִשְׁתַּבְּרוּ שִׁנֵּיהֶם.
הִכְפִּישַׁנִי – כָּפָה אוֹתִי בָּאֵפֶר כִּכְלִי הַכָּפוּי עַל פִּיו, אדינטי"ר [adenter = להפיל אפיים ארצה] בְּלַעַז. וְיֵשׁ דּוֹמֶה בַּמִּשְׁנָה: "פִּישׁוֹן הַגַּמָּל – בְּמִדָּה כְּפוּשָׁה מָדַד"[8] (יבמות ק"ז ע"ב).

(יח) וָאֹמַר אָבַד נִצְחִי – אָמַרְתִּי בְּלִבִּי בְּרֹב צָרוֹתַי: אָבַד עוֹלָמִי וְסִבְרִי.

(יט) וּמְרוּדִי – קונפליינ"ט [conpleint = צעקה, תלונה] בְּלַעַז.

(כ) זָכוֹר תִּזְכּוֹר – נַפְשִׁי אֶת עָנְיִי וּמְרוּדִי, וְתָשׁוֹחַ עָלַי. כָּךְ הוּא פְּשׁוּטוֹ לְפִי עִנְיַן שִׁיטַת הַמִּקְרָא. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: זָכוֹר תִּזְכּוֹר – יָדַעְתִּי שֶׁסּוֹפְךָ לִזְכֹּר אֶת הֶעָשׂוּי לִי, אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי לְהַמְתִּין עַד זְמַן הַזְּכִירָה. וּמִכָּאן יִסַּד הַפַּיָּט: "בְּזֹאת יָדַעְתִּי כִּי יֵשׁ לְךָ לִזְכּוֹר, אֲבָל תָּשׁוֹחַ עָלַי נַפְשִׁי עַד שֶׁתִּזְכּוֹר".

(כא) זֹאת אָשִׁיב אֶל לִבִּי – אַחַר שֶׁאָמַר לִי לִבִּי: "אָבְדָה תוֹחַלְתִּי מֵה'" (פסוק יח), אָשִׁיב זֹאת אֶל לִבִּי וְאוֹחִיל עוֹד; וּמָה הוּא זֹאת שֶׁאָשִׁיב אֶל לִבִּי? "חַסְדֵי ה' כִּי לֹא תָמְנוּ" (פסוק כב) וְכָל הָעִנְיָן, עַד "מַה יִתְאוֹנֵן" וְגוֹמֵר (פסוק לט).

(כב) כִּי לֹא תָמְנוּ – כְּמוֹ 'כִּי לֹא תַמּוּ'. וְיֵשׁ מְפָרְשִׁים כִּי לֹא תָמְנוּ – כְּמוֹ "הַאִם תַּמְנוּ לִגְוֹעַ" (במדבר יז,כח); חַסְדֵי ה' הֵם אֲשֶׁר לֹא תָמְנוּ, וְלֹא כָלִינוּ בַּעֲוֹנֵינוּ.

(כג) חֲדָשִׁים לַבְּקָרִים – מִתְחַדְּשִׁים הֵם חֲסָדֶיךָ מִיּוֹם אֶל יוֹם.
רַבָּה אֱמוּנָתֶךָ – גְּדוֹלָה הִיא הַבְטָחָתְךָ, וְדָבָר גָּדוֹל הוּא לְהַאֲמִין בְּךָ שֶׁתְּקַיֵּם וְתִשְׁמֹר מַה שֶּׁהִבְטַחְתָּ לָנוּ.

(כד) חֶלְקִי ה' אָמְרָה נַפְשִׁי – ה' מְנָת חֶלְקִי, וְדִין הוּא שֶׁאוֹחִיל לוֹ.

(כו) טוֹב וְיָחִיל וְדוּמָם – וָי"ו שֶׁל וְיָחִיל יְתֵרָה, כְּמוֹ וָי"ו שֶׁל "וְאַיָּה וַעֲנָה" (בראשית לו,כד): טוֹב שֶׁיָּחִיל אָדָם וְיִדֹּם, וִיצַפֶּה לִתְשׁוּעַת ה'.

(כח) יֵשֵׁב בָּדָד – מִי שֶׁאֵרַע לוֹ אֵבֶל וְצָרָה, יֵשֵׁב גַּלְמוּד וִיצַפֶּה לְטוֹבָה.
וְיִדֹּם – לְשׁוֹן הַמְתָּנָה, כְּמוֹ "אִם כֹּה יֹאמְרוּ אֵלֵינוּ דֹּמוּ" דִּיהוֹנָתָן (שמ"א יד,ט).
כִּי נָטַל עָלָיו – כִּי בַּעַל הַגְּזֵרוֹת נָשָׂא עָלָיו הַגְּזֵרָה זוֹ.

(לא) כִּי לֹא יִזְנַח לְעוֹלָם אֲדֹנָי – לָכֵן טוֹב לִדֹּם.

(לב) כִּי אִם הוֹגָה – אִם הָאָדָם מֵבִיא עָלָיו יָגוֹן בִּשְׁבִיל עֲוֹנוֹ, וְאַחַר כָּךְ וְרִחַם כְּרֹב חֲסָדָיו.
הוֹגָה –  "וַיַּגֶּה" (פסוק לג) – לְשׁוֹן תּוּגָה הֵם.

(לג) אכִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ וַיַּגֶּה בְּנֵי אִישׁ – מִלִּבּוֹ וּמֵרְצוֹנוֹ, כִּי הֶעָוֹן גּוֹרֵם.

(לד) לְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו – מוּסָב עַל "כִּי לֹא עִנָּה מִלִּבּוֹ" (פסוק לג), לִהְיוֹת מְדַכֵּא תַּחַת רַגְלָיו וְגוֹמֵר, וְלֹא "לְהַטּוֹת מִשְׁפַּט גָּבֶר" וְגוֹמֵר (פסוק לה) וְלֹא "לְעַוֵּת אָדָם בְּרִיבוֹ" (פסוק לו), כָּל אֵלֶה "ה' לֹא רָאָה" (שם); לֹא נִרְאָה לוֹ וְלֹא עָלְתָה לְפָנָיו בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ לַעֲשׂוֹת כֵּן.

(לו) לֹא רָאָה – לֹא הֻכְשַׁר בְּעֵינָיו שֶׁיְּעַוְּתוּ בֵּית דִּין שֶׁל מַעְלָה אָדָם בְּרִיבוֹ; כְּמוֹ: "מָה רָאִיתָ כִּי עָשִׂיתָ" וְגוֹמֵר (בראשית כ,י).

(לז-לח) מִי זֶה אָמַר וַתֶּהִי וְגוֹמֵר, מִפִּי עֶלְיוֹן וְגוֹמֵר – וְאִם בָּאתִי לוֹמַר: "לֹא מִיָּדוֹ בָּאָה אֵלַי הָרָעָה הַזֹּאת, מִקְרֶה הִיא שֶׁהָיָה לִי" – אֵין זֹאת; כִּי אִם בֵּין רָעוֹת וּבֵין טוֹבוֹת, מִי זֹאת אָמַר וַתֶּהִי, אִם ה' לֹא צִוָּה וּמִפִּיו לֹא תֵּצֵא, הֵן רָעָה הֵן טוֹבָה?

(לט) אֲבָל מַה יֵּשׁ לְהִתְאוֹנֵן אָדָם חָי? גֶּבֶר עַל חֲטָאָיו – כָּל אִישׁ וְאִישׁ יִתְאוֹנֵן עַל חֲטָאָיו, כִּי הֵם הַמְּבִיאִים עָלָיו הָרָעָה.
[מִפִּי עֶלְיוֹן לֹא תֵצֵא] – [אָמַר רַבִּי יוֹחָנָן, מִיּוֹם שֶׁאָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא: "רְאֵה נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַיּוֹם אֶת הַחַיִּים וְאֶת הַטּוֹב" וְגוֹמֵר (דברים ל,טו), לֹא יָצָא רָעָה וְטוֹבָה מִפִּיו, אֶלָּא הָרָעָה בָּאָה מֵאֵלֶיהָ לָעוֹשֶׂה רַע וְהַטּוֹב לָעוֹשֶׂה טוֹב.] לְפִיכָךְ, מַה יִּתְאוֹנֵן? לָמָּה יִתְרַעֵם הָאָדָם, אִם לֹא עַל חֲטָאָיו?

(מא) נִשָּׂא לְבָבֵנוּ אֶל כַּפָּיִם – כְּשֶׁאָנוּ נוֹשְׂאִים אֶת כַּפֵּינוּ אֶל הַשָּׁמַיִם, נִשָּׂא אַף לְבָבֵנוּ עִמָּהֶם לָשׁוּב, לְהָשִׁיב לְבָבֵנוּ לִפְנֵי הַמָּקוֹם בָּרוּךְ הוּא. דָּבָר אַחֵר: אֶל כַּפָּיִם – אֶל הָעֲנָנִים, אֶל שָׁמַיִם, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְהִנֵּה עָב קְטַנָּה כְּכַף אִישׁ עֹלָה" (מל"א יח,מד); וְכֵן: "עַל כַּפַּיִם כִּסָּה אוֹר" (איוב לו,לב). וּמִדְרַשׁ רַבּוֹתֵינוּ: נִשָּׂא לְבָבֵנוּ בֶּאֱמֶת לְהַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, כְּאָדָם הָרוֹחֵץ בְּנִקָּיוֹן כַּפָּיו שֶׁמַּשְׁלִיךְ מִיָּדָיו כָּל טִנּוּף. כִּי מוֹדֶה וְעוֹזֵב יְרֻחָם; וְהַמּוֹדֶה וְאֵינוֹ עוֹזֵב, כְּטוֹבֵל וְשֶׁרֶץ בְּיָדוֹ.

(מב) נַחְנוּ פָשַׁעְנוּ וּמָרִינוּ – זֶה דַּרְכֵּנוּ עַל יְדֵי יֵצֶר הָרָע.
אַתָּה לֹא סָלָחְתָּ – וּלְךָ הָיָה נָאֶה הַסְּלִיחָה, כִּי כֵן דַּרְכֶּךָ.

(מג) סַכּוֹתָה בָאַף – חָצַצְתָּ אֶת הָאַף לִהְיוֹת מְחִיצָה בֵּינְךָ וּבֵינֵינוּ, וַתִּרְדְּפֵנוּ בּוֹ.

(מה) סְחִי וּמָאוֹס – הוּא נִיעַ בִּלְשׁוֹן מִשְׁנָה: "כִּיחוֹ וְנִיעוֹ", שֶׁנִּסָּח מִתּוֹךְ הָרֵיאָה וְיוֹצֵא דֶּרֶךְ הַגָּרוֹן.
תְּשִׂימֵנוּ – לְשׁוֹן הֹוֶה הוּא.

(מז) פַּחַד וָפַחַת – כְּשֶׁנַּסְנוּ מִפְּנֵי הַפַּחַד נָפַלְנוּ אֶל הַפַּחַת, שׁוּחָה.
הַשֵּׁאת – לְשׁוֹן שְׁאִיָּה, כְּמוֹ 'הַשְּׁאֵת'.

(מט) מֵאֵין הֲפֻגוֹת – מֵאֵין חֲלִיפִין וְהַעֲבָרָה.

(נא) עֵינִי עוֹלְלָה לְנַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי – יִרְמְיָה מִמִּשְׁפַּחַת כֹּהֲנִים הָיָה, וְאָמַר: עֵינִי בְּדִמְעָה עוֹלְלָה וְנִוְּלָה פָּנַי עֲלֵי נַפְשִׁי מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי.
עוֹלְלָה – לְשׁוֹן נִוּוּל, כְּמוֹ: "וְעֹלַלְתִּי בֶעָפָר קַרְנִי" (איוב טז,טו).
מִכֹּל בְּנוֹת עִירִי – מִשְׁפַּחְתִּי יֵשׁ לָהּ לִבְכּוֹת מִכָּל מִשְׁפְּחוֹת הָעִיר, שֶׁהָיְתָה נִבְחֶרֶת לִקְדֻשָּׁה וְלַעֲבוֹדַת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִכָּל יִשְׂרָאֵל.

(נג) צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי – בְּבֵית הַכֶּלֶא.
צָמְתוּ – אָסְרוּ, כְּמוֹ "צֹמֶת הַגִּידִין" (חולין פ"ד מ"ו); "מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ" (שה"ש ד,א), אישטריינירינ"ט [estreinirent = לחצו, כבלו].
וַיַּדּוּ אֶבֶן בִּי – עַל פִּי הַבְּאֵר. כָּךְ עָשׂוּ לְדָנִיֵּאל, וְיִרְמְיָה רָאָה בְּרוּחַ הַקֹּדֶשׁ.
צָמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי – וְאַף עַל פִּי שֶׁצָּמְתוּ בַבּוֹר חַיָּי, שֶׁאֵינִי יָכוֹל לַעֲלוֹת מִתּוֹכוֹ, לֹא שָׁתוּ לִבָּם גַּם לָזֹאת עַד שֶׁיִּדּוּ אֶבֶן בִּי.

(נד) צָפוּ מַיִם וְגוֹמֵר – שֶׁבִּזְמַן שֶׁבָּא אָדָם בַּמַּיִם עַד מָתְנָיו, עֲדַיִן יֵשׁ תִּקְוָה; אֲבָל אִם צָפוּ הַמַּיִם עַל רֹאשׁוֹ, אָז אוֹמֵר: "אָבְדָה תִקְוָתִי". אֲבָל אֲנִי אֵינִי עוֹשֶׂה כֵן, אֶלָּא "קָרָאתִי" וְגוֹמֵר (פסוק נה).
צָפוּ מַיִם – הָאֻמּוֹת.

(נז) קָרַבְתָּ בְּיוֹם אֶקְרָאֶךָ – כָּךְ הָיִיתָ רָגִיל בַּיָּמִים הָרִאשׁוֹנִים, לִקְרַב אֵלַי בְּיוֹם קָרְאִי.

(נח) רַבְתָּ ה' רִיבֵי נַפְשִׁי – בַּיָּמִים שֶׁעָבְרוּ.

(נט) רָאִיתָה ה' עַוָּתָתִי – בַּצָּרָה הַזֹּאת, שֶׁעִוְּתוּ בִּי אוֹיְבַי.
שָׁפְטָה מִשְׁפָּטִי – כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתָ כְּבָר.

(סה) מְגִנַּת לֵב – שֶׁבֶר לֵב, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "אֲמַגֶּנְךָ יִשְׂרָאֵל" (הושע יא,ח); "אֲשֶׁר מִגֵּן צָרֶיךָ בְּיָדֶךָ" (בראשית יד,כ). דָּבָר אַחֵר: מְגִנַּת לֵב – אֹטֶם הַלֵּב; צָרָה וַאֲנָחָה אֲשֶׁר הִיא כְּמָגֵן כְּנֶגֶד לִבָּם. וְהַמְּפָרְשׁוֹ בִּלְשׁוֹן תּוּגָה וְ'יָגוֹן' טוֹעֶה, שֶׁאֵין נוּ"ן נוֹפֶלֶת בּוֹ; שֶׁהַנּוּ"ן בְּ'יָגוֹן' אֵינָהּ שֹׁרֶשׁ, אֶלָּא כְּגוֹן נוּ"ן שֶׁל 'הָמוֹן' – מִגִּזְרַת "הָמוּ גוֹיִם" (תהלים מו,ז), וּכְגוֹן נוּ"ן שֶׁל 'קָלוֹן' מִגִּזְרַת "נִקְלֶה" (שמ"א יח,כג), וּכְנוּ"ן שֶׁל 'צִיּוֹן' מִגִּזְרַת "צִיָּה" (ישעיהו מא,יח); וְכֵן נוּ"ן שֶׁל 'שִׁבְרוֹן' מִגִּזְרַת "שֶׁבֶר" [וּכְגוֹן נוּ"ן שֶׁל "שִׁמָּמוֹן", "שִׁגָּעוֹן" (נִרְאֶה לִי שֶׁכֵּן צָרִיךְ לִקְרֹא וְקַל לְהָבִין)].
תַּאֲלָתְךָ – לְשׁוֹן "נוֹאֲלוּ שָׂרֵי צֹעַן" (ישעיהו יט,יג).

(א) אֵיכָה יוּעַם זָהָב – קִינָה זוֹ נֶאֶמְרָה עַל יֹאשִׁיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "וְהִנָּם כְּתוּבִים עַל הַקִּינוֹת" (דה"ב לה,כה); וְעִמָּהּ חִבֵּר בְּתוֹךְ הַקִּינָה אֶת שְׁאָר בְּנֵי צִיּוֹן.
יוּעַם – יִכְהֶה, כְּמוֹ דְאַתְּ מְתַרְגֵּם "כֵּהָה" (ויקרא יג,כא), "עַמְיָא".
זָהָב – מַרְאִית פָּנִים הַמַּצְהִיב כְּזָהָב.
יִשְׁנֶא – יִשְׁתַּנֶּה מִמַּרְאִיתוֹ.
הַכֶּתֶם – קְבוּצַת כְּלֵי נוֹי הַזָּהָב שֶׁהֵם לַעֲדִי, קָרוּי כֶּתֶם.
אַבְנֵי קֹדֶשׁ – בָּנִים הַמְּאִירִים כַּאֲבָנִים טוֹבוֹת. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: כָּל רְבִיעִית דָּם שֶׁיָּצָא מִיֹּאשִׁיָּהוּ בְּכָל חֵץ וְחֵץ שֶׁנָּעֲצוּ בּוֹ, הָיָה יִרְמְיָה קוֹבְרָהּ בִּמְקוֹמָהּ, וְעָלֶיהָ הוּא קוֹרֵא: תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קֹדֶשׁ.

(ב) הַמְסֻלָּאִים בַּפָּז – הַמְּהֻלָּלִים וְהַנֶּעֱרָכִים כְּפָז; הָרוֹאֶה אוֹתָם אוֹמֵר: "רְאוּ תָאֳרָם שֶׁל אֵלּוּ כְּמַרְאִית פָּז". וְכֵן: "לֹא תְסֻלֶּה בְּכֶתֶם אוֹפִיר" (איוב כח,טז; "בְּכֶתֶם טָהוֹר לֹא תְסֻלֶּה" (שם,יט); "סֹלּוּ לָרֹכֵב בָּעֲרָבוֹת" (תהלים סח,ה), לְשׁוֹן הִלּוּל וְעֵרֶךְ הֵן.
לְנִבְלֵי חֶרֶשׂ – כַּדֵּי חֶרֶשׂ שֶׁנּוֹתְנִים בָּהֶם יַיִן, כְּגוֹן "נִבְלֵי יַיִן" (שמ"א כה,יח); "וְנִבְלֵיהֶם יְנַפֵּצוּ" (ירמיהו מח,יב).

(ג) גַּם תַּנִּין – אַף עַל פִּי שֶׁאַכְזָרִי הוּא, חָלְצוּ שַׁד. כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת בְּנוֹ בָּא מֵרָחוֹק רָעֵב, חוֹלֵץ שָׁדָיו מִתּוֹךְ נַרְתִּיקוֹ, שֶׁיֵשׁ לוֹ כִּסּוּי עַל דַּדָּיו, וּמוֹצִיאוֹ מִתּוֹכוֹ כְּדֵי שֶׁלֹּא יִרְאֵהוּ בְּנוֹ מְכֻסֶּה וְיַחֲזֹר לַאֲחוֹרָיו; וְהֵינִיקוּ גּוּרֵיהֶן.
בַּת עַמִּי לְאַכְזָר – רוֹאִים אֶת בְּנֵיהֶם צוֹעֲקִים לְלֶחֶם, וְאֵין פּוֹרֵשׂ לָהֶם; שֶׁחַיֵּיהֶם קוֹדְמִים לָהֶם לְחַיֵּי בְּנֵיהֶם, מֵחֲמַת הָרָעָב.

(ה) הָאֱמֻנִים עֲלֵי תוֹלָע – עַל בִּגְדֵי צִבְעוֹנִין.
הָאֱמֻנִים – לְשׁוֹן "וַיְהִי אֹמֵן אֶת הֲדַסָּה" (אסתר ב,ז).
אַשְׁפַּתּוֹת – אַשְׁפּוֹת שֶׁל זֶבֶל; שׁוֹכְבִים עַל הָאַשְׁפּוֹת בַּחוּץ.

(ו) וַיִּגְדַּל עֲוֹן וְגוֹמֵר – פֻּרְעֲנוּתָם מוֹכִיחַ עֲלֵיהֶם שֶׁגָּדוֹל עֲווֹנָם מִשֶּׁל סְדוֹם.
הַהֲפוּכָה כְמוֹ רָגַע – שֶׁהֲרֵי סְדוֹם לֹא נִמְשְׁכָה צָרָתָם; כְּרֶגַע אֶחָד נֶהֶפְכָה.
וְלֹא חָלוּ בָהּ יָדָיִם – יְדֵי הָאוֹיֵב, כִּי עַל יְדֵי הַמַּלְאָכִים נֶהֶפְכָה. וְיֵשׁ מִדְרְשֵׁי אַגָּדָה, וְאֵינוֹ מְיֻשָּׁב עַל סֵדֶר הַמִּקְרָאוֹת.

(ז-ח) זַכּוּ נְזִירֶיהָ – שָׂרֶיהָ, כְּמוֹ 'נֵזֶר' וְכֶתֶר; וַאֲנִי אוֹמֵר: נְזִירֶיהָ מַמָּשׁ, שֶׁהָיוּ מְגֻדְּלֵי שֵׂעָר וְנָאִים בְּיוֹתֵר. וּמוּסָב עַל "בַּת עַמִּי" (פסוק ו).
אָדְמוּ עֶצֶם מִפְּנִינִים – אוֹתָם שֶׁהָיוּ מַרְאֵיהֶם אָדֹם מִפְּנִינִים, וְגִזְרָתָם כְּמוֹ סַפִּיר, חָשַׁךְ תָּאֳרָם מִפֶּחָמִים.
מִשְּׁחוֹר (ח) – הוּא פֶּחָם.
עֶצֶם – לְשׁוֹן מַרְאֶה, כְּמוֹ: "וּכְעֶצֶם הַשָּׁמַיִם לָטֹהַר" (שמות כד,י); קולו"ר [color = צבע[9]] בְּלַעַז.

(ח) צָפַד – נִקְמַט וְנִתְחַבֵּר, וְאֵין לוֹ דִּמְיוֹן.

(ט) שֶׁהֵם יָזֻבוּ מְדֻקָּרִים וְגוֹמֵר – חַלְלֵי הָרָעָב הָיוּ נְפוּחִים מֵרֵיחַ תְּנוּבוֹת הַשָּׂדֶה; שֶׁהָיוּ הָאוֹיְבִים צוֹלִים בָּשָׂר עַל הָעֲשָׂבִים חוּץ לַחוֹמָה, וְהָרֵיחַ נִכְנָס בְּתוֹךְ נְפוּחֵי הָרָעָב, וּכְרֵסָן נִבְקַעַת וּפִרְשָׁם זָב. וַהֲרֵי זֶה מִיתַת נִוּוּל יוֹתֵר מֵהֲרוּגֵי חֶרֶב.
מְדֻקָּרִים – מְבֻקָּעִים. בֵּין נְפִיחַת רָעָב בֵּין בִּקּוּעַ חֶרֶב קָרוּי 'דְּקִירָה'.
מִתְּנוּבֹת שָׂדָי – מִשָּׁרָשִׁים וַעֲשָׂבִים שֶׁמְּלַקְּטִים וְאוֹכְלִים, רַב פִּרְשָׁם וּמִאוּסָם.

(י) לְבָרוֹת – לְמַאֲכָל, כְּמוֹ: "וְלֹא בָרָה אִתָּם לָחֶם" (שמ"ב יב,יז); "לְהַבְרוֹת אֶת דָּוִד" (שמ"ב ג,לה).

(יא) כִּלָּה ה' אֶת חֲמָתוֹ – אֲשֶׁר בָּעֲרָה בּוֹ כַּמָּה שָׁנִים, עַתָּה כִּלָּה אוֹתָהּ בְּהִנָּקְמוֹ מֵהֶם.

(יג) מֵחַטֹּאת נְבִיאֶיהָ – שֶׁל שֶׁקֶר, הָיְתָה לָהּ הָרָעָה הַזֹּאת.

(יד) נָעוּ עִוְרִים בַּחוּצוֹת – כְּשֶׁהָיוּ הָעִוְרִים הוֹלְכִים בַּשּׁוּק, הָיוּ נָעִים, וְרַגְלֵיהֶם נִשְׁמָטִים בְּדַם הַהֲרוּגִים שֶׁהָיוּ הָרְשָׁעִים הוֹרְגִים בְּתוֹכָהּ.
נְגֹאֲלוּ בַּדָּם – נִתְלַכְלְכוּ בַּדָּם, עַד אֲשֶׁר לֹא יָכְלוּ הַקְּרוֹבִים אֲלֵיהֶם לִגַּע בִּלְבוּשֵׁיהֶם. וְהָיוּ קוֹרְאִים אֲלֵיהֶם–

(טו) סוּרוּ – מֵעָלֵינוּ, אַתֶּם הַטְּמֵאִים הַמְּלֻכְלָכִים בְּדָם.
כִּי נָצוּ – לְשׁוֹן סִרְחוֹן וְלִכְלוּךְ, כְּמוֹ "מֻרְאָתוֹ בְּנֹצָתָהּ" (ויקרא א,טז), דִּמְתַרְגְּמִינָן "בְּאוּכְלֵיהּ". כָּךְ חִבְּרוֹ מְנַחֵם.
גַּם נָעוּ – נִשְׁמְטוּ בַּדָּם.

(טז) פְּנֵי ה' חִלְּקָם – פָּנִים שֶׁל זַעַם מֵאֵת הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא – חִלְּקָם וְהִפְרִידָם בָּאֻמּוֹת, לְמַעַן אֲשֶׁר פְּנֵי הַכֹּהֲנִים לֹא נָשָׂאוּ בִּהְיוֹתָם בְּשַׁלְוָתָם.

(יז) עוֹדֵינוּ תִּכְלֶינָה עֵינֵינוּ אֶל עֶזְרָתֵנוּ הָבֶל – כְּשֶׁבָּאָה עָלֵינוּ הָרָעָה, עֲדַיִן הָיוּ עֵינֵינוּ צוֹפוֹת אֶל חֵיל פַּרְעֹה, שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "וּמִצְרַיִם הֶבֶל וָרִיק יַעְזֹרוּ" (ישעיהו ל,ז), שֶׁהָיוּ מַבְטִיחִים אוֹתָנוּ לְעֶזְרָה וְלֹא בָּאוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בָּהֶם: "הִנֵּה חֵיל פַּרְעֹה הַיֹּצֵא לָכֶם לְעֶזְרָה שָׁב לְאַרְצוֹ מִצְרָיִם" (ירמיהו לז,ז). מָצִינוּ בְּמִדְרַשׁ קִינוֹת, שֶׁהָיוּ בָּאִים בִּסְפִינוֹת. רָמַז הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לַיָּם, וְהֵצִיף לִפְנֵיהֶם נוֹדוֹת נְפוּחִים כְּמִין מֵעֵי אָדָם נִנְעָרִים בַּמַּיִם. אָמְרוּ זֶה לָזֶה: "הַנּוֹדוֹת הַלָּלוּ הֵם אֲבוֹתֵינוּ, אַנְשֵׁי מִצְרַיִם שֶׁטֻּבְּעוּ בַּיָּם מֵחֲמַת הַיְּהוּדִים הַלָּלוּ, וַאֲנַחְנוּ יוֹצְאִים לְעֶזְרָתָם?" עָמְדוּ וְחָזְרוּ לַאֲחוֹרֵיהֶם.
צִפִּינוּ – חִכִּינוּ.

(יח) צָדוּ צְעָדֵינוּ – אוֹיְבֵינוּ אָרְבוּ אֶת צְעָדֵינוּ מִלֶּכֶת בִּרְחוֹבוֹתֵינוּ, כְּמוֹ: "וַאֲשֶׁר לֹא צָדָה" (שמות כא,יג); "וְאַתָּה צֹדֶה אֶת נַפְשִׁי" (שמ"א כד,יא).

(כ) מְשִׁיחַ ה' – הוּא יֹאשִׁיָּהוּ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּדִבְרֵי הַיָּמִים: "וַיְקוֹנֵן יִרְמְיָהוּ עַל יֹאשִׁיָּהוּ" (דה"ב לה,כה).
בִּשְׁחִיתוֹתָם – בַּגּוּמוֹת שֶׁחָפְרוּ:

(כא) שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי בַּת אֱדוֹם – נִתְנַבֵּא יִרְמְיָהוּ עַל חֻרְבַּן בַּיִת שֵׁנִי, שֶׁיַּחֲרִיבוּהוּ רוֹמִיִּים.
שִׂישִׂי וְשִׂמְחִי – לְפִי שָׁעָה; אֲבָל סוֹפֵךְ שֶׁגַּם עָלַיִךְ תַּעֲבָר כּוֹס הַפֻּרְעָנוּת, וְתִשְׁכְּרִי מִמֶּנּוּ.
וְתִתְעָרִי – וְתָקִיאִי, כְּמוֹ: "וַתְּעַר כַּדָּהּ" (בראשית כד,כ).

(כב) תַּם עֲו‍ֹנֵךְ בַּת צִיּוֹן – לָקִית עַל כָּל חַטֹּאתַיִךְ.
לֹא יוֹסִיף לְהַגְלוֹתֵךְ – מִגָּלוּת אֱדוֹם וּלְהַלָּן עוֹד.

(ד) מֵימֵינוּ בְּכֶסֶף שָׁתִינוּ – שֶׁהָיִינוּ יְרֵאִים לִשְׁאֹב מַיִם מִן הַנָּהָר, מִפְּנֵי הָאוֹיְבִים, וְהָיִינוּ קוֹנִים מֵהֶם בְּכֶסֶף.

(ה) עַל צַוָּארֵנוּ נִרְדָּפְנוּ – מֵעֹל עֲבוֹדָה קָשָׁה.
יָגַעְנוּ – לֶאֱסֹף מָמוֹן וּנְכָסִים.
וְלֹא הוּנַח לָנוּ – יְגִיעֵנוּ בְּיָדֵינוּ, כִּי הָאוֹיְבִים הָיוּ גּוֹבִים וְחוֹטְפִים הַכֹּל בְּמִסִּים וְגֻלְגָּלֻיּוֹת וְאַרְנוֹנִיּוֹת.

(ו) מִצְרַיִם נָתַנּוּ יָד – דֶּרֶךְ אָדָם הַנּוֹפֵל וְרוֹצֶה לַעֲמֹד, מוֹשִׁיט יָד לְמִי שֶׁאֶצְלוֹ, לַעֲזֹר לוֹ; וְאַף כָּאן, לְמִצְרַיִם הוֹשַׁטְנוּ יָד, שֶׁיַּעְזְרוּנוּ.
אַשּׁוּר – שֶׁיַּשְׂבִּיעוּנוּ בְּלַחְמָם.
נָתַנּוּ – כְּמוֹ 'נָתַנְנוּ', דַּגְשׁוּת הַנּוּ"ן מְשַׁמֶּשֶׁת בִּמְקוֹם נוּ"ן שְׁנִיָּה. וְכֵן: "כִּי מִמְּךָ הַכֹּל וּמִיָּדְךָ נָתַנּוּ לָךְ" (דה"א כט,יד); וְכֵן: "וְנָתַנּוּ אֶת בְּנֹתֵינוּ לָכֶם" (בראשית לד,טז).

(ט) בְּנַפְשֵׁנוּ נָבִיא לַחְמֵנוּ – בְּסַכָּנַת נַפְשֵׁנוּ; הָיִינוּ מְסֻכָּנִים, כְּשֶׁהָיִינוּ מְבִיאִים מְזוֹנוֹתֵינוּ מִן הַשָּׂדֶה, מִפְּנֵי חֶרֶב הַמִּדְבָּר.

(י) נִכְמָרוּ – נִתְחַמְּמוּ; וְכֵן: "כִּי נִכְמְרוּ רַחֲמָיו" (בראשית מג,ל). וּבִלְשׁוֹן גְּמָרָא יֵשׁ הַרְבֵּה: "עַל הַכֹּמֶר שֶׁל עֲנָבִים" (ב"מ ע"ד ע"א); "מִכְמָר" בְּיִשְׂרָאֵל (יומא ל"ט ע"ב).
זַלְעֲפוֹת רָעָב – כְּמוֹ: "וְרוּחַ זִלְעָפוֹת" (תהלים יא,ו), לְשׁוֹן שְׂרֵפָה.

(יג) טְחוֹן נָשָׂאוּ – כְּשֶׁהָיוּ הָאוֹיְבִים מוֹלִיכִין אוֹתָם בְּקוֹלָרִין, הָיוּ נוֹתְנִים עַל כְּתֵפֵיהֶם רֵיחַיִם וּמַשָּׂאוֹת כְּדֵי לְיַגְּעָם. וְכֵן: בָּעֵץ כָּשָׁלוּ, כָּשַׁל כֹּחָם. וּלְשׁוֹן כִּשְׁלוֹן נוֹפֵל בְּתַשּׁוּת כֹּחַ, כְּמוֹ שֶׁנֶּאֱמַר בְּעֶזְרָא: "וַיֹּאמֶר יְהוּדָה כָּשַׁל כֹּחַ הַסַּבָּל" (נחמיה ד,ד); וְכֵן: "הִכְשִׁיל כֹּחִי" (איכה א,יד).

(יז) עַל זֶה הָיָה דָוֶה לִבֵּנוּ וְגוֹמֵר – עַל הַמְּפֹרָשׁ בַּמִּקְרָא שֶׁל אַחֲרָיו: "עַל הַר צִיּוֹן שֶׁשָּׁמֵם" וְ"שׁוּעָלִים הִלְּכוּ בוֹ" (פסוק יח).

(יט) אַתָּה ה' – יָדַעְנוּ כִּי לְעוֹלָם תֵּשֵׁב. וְהוֹאִיל וְכֵן הוּא –

(כ) לָמָּה לָנֶצַח תִּשְׁכָּחֵנוּ – הֲלֹא נִשְׁבַּעְתָּ לָנוּ בְּךָ, כְּשֵׁם שֶׁאַתָּה קַיָּם כָּךְ שְׁבוּעָתְךָ קַיֶּמֶת.

(כב) כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ – בִּשְׁבִיל שֶׁחָטָאנוּ, לֹא הָיָה לְךָ לְהַרְבּוֹת קֶצֶף עַד מְאֹד כַּאֲשֶׁר קָצַפְתָּ.
הֲשִׁיבֵנוּ ה' (כא) – מִפְּנֵי שֶׁמְּסַיֵּם בְּדִבְרֵי תּוֹכֵחָה, הֻצְרַךְ לִכְפֹּל מִקְרָא שֶׁלְּפָנָיו פַּעַם אַחֶרֶת; וְכֵן יְשַׁעְיָה וּתְרֵי עָשָׂר וְקֹהֶלֶת.



רש"י מנוקד על חמש מגילות

[עריכה]

רש"י מנוקד על חמש מגילות מבוסס על מהדורת "מצודת אברהם", מאת הרב אברהם דייויס והרב יעקב פופקו (לייקווד, תשס"א). באתר ספריא הכינו באדיבותם מהדורה דיגיטלית על פי מהדורה זו, ובעלי זכויות היוצרים אישרו להם לשחרר אותה ברשיון CC-BY. חוץ מזה עדכנו בה את הפיסוק, תיקנו לעתים אף את הניקוד, פיתחנו ראשי תיבות, הוספנו הסברים ללעזים, והוספנו מראה מקומות למקורות רש"י בסוגריים.

הערות

[עריכה]
  1. ^ במשמעות זו לא מצוי במקומות אחרים.
  2. ^ רש"י מראה את הניגוד בין הפועל בעבר לבין התואר (בלשונו: "שם דבר"). אלא שהגרסה שלפנינו לא ברורה. לכאורה הכוונה היא ש"נאנחה" לבד הוא פועל, אבל אחרי הכינוי "היא" הוא תואר. אך היה יותר מתקבל על הדעת לראות כאן פועל, ובפסוק כ"א להלן תואר. [לא הבנתי את פלפולו של בעל ההערה. ויקיעורך]
  3. ^ כלומר: כל הפשעים רשומים ביד הקב"ה.
  4. ^ הקשתות.
  5. ^ ירמיה, לפי פירוש זה, מוכיח את נביאי השקר על הרגעתם את העם בניגוד לאמת. ברנדין קורא aflestriment = aflestrimant ("כמישה").
  6. ^ כלומר "אל תתני לך היעלמות" מהצרות, אל תשכחי אותן.
  7. ^ בלי קשר עם המלה cuivre האחרת ("נחושת"). ואולי נעלמה מהשפה החדשה דווקא בגלל דמיון זה.
  8. ^ בְּמִדָּה כְּפוּיָה מָדַד, לְשֹׁון אוֹנָאָה, כְּמוֹדֵד בְּשׁוּלֵי הַמִּדָּה. וַחֲבֵרוֹ מָצָאתִי בְּתוֹסֶפְתָּא דָּאֳהָלוֹת (פ"ו ה"ג): "קְדֵרָה שֶׁהִיא נְתוּנָה" כּוּלֵּיהּ "הָיְתָה כְּפוּשָׁה", לְשֹׁון הִכְפִּישַׁנִי בָּאֵפֶר; שֶׁהָיָה מַפְסִיד נִכְסֵי מְלוֹג שֶׁלָּהּ. (רש"י)
  9. ^ הפירוש על "עצם" שייך לפסוק ז, ובטעות הועבר לפסוק ח. קטן. ולענ"ד נראה שהפירוש על "משחור" ממשיך את הפירוש על "אדמו" ו"ספיר" ולכן בא לפני הפירוש על "עצם", ורש"י פירש כאן את שני הפסוקים כהמשך אחד. ויקיעורך.