רש"י מנוקד על המקרא/ספר איכה/ב
(א) אֵיכָה יָעִיב – יַאֲפִיל, כְּמָה דְּאַתְּ אָמַר: "וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים" (מל"א יח,מה).
מִשָּׁמַיִם אֶרֶץ – לְאַחַר שֶׁהִגְבִּיהָם עַד לַשָּׁמַיִם, הִשְׁלִיכָם לָאָרֶץ בְּבַת אַחַת, וְלֹא מְעַט מְעַט; מִאִגְרָא רָמָא לְבֵירָא עֲמִיקְתָּא.
הֲדֹם רַגְלָיו – שְׁרַפְרַף מַרְגְּלוֹתָיו; וְזֶה בֵּית הַמִּקְדָּשׁ.
(ב) נְאוֹת יַעֲקֹב – בָּתֵּי יַעֲקֹב; לְשׁוֹן 'נָוֶה'.
הִגִּיעַ לָאָרֶץ – הִשְׁפִּילָם לָאָרֶץ.
חִלֵּל מַמְלָכָה וְשָׂרֶיהָ – אֵלּוּ יִשְׂרָאֵל, שֶׁהָיוּ קְרוּיִים "מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" (שמות יט,ו).
וְשָׂרֶיהָ – מִדְרַשׁ אַגָּדָה יֵשׁ: אֵלּוּ שָׂרִים שֶׁל מַעְלָה שֶׁהֶחֱלִיפָם, הַמְּמֻנֶּה עַל הָאוּר – מִנָּה עַל הַמַּיִם, וְהֶחֱלִיף כָּל הַמְּמֻנִּים. לְפִי שָׁהָיוּ בְּרִשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל בַּעֲלֵי שֵׁם הַמְּפֹרָשׁ, וּבוֹטְחִים הֵם שֶׁיַּשְׁבִּיעוּ אֶת שָׂרֵי מַעְלָה לְהַצִּילָם מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם וּמֵחֶרֶב; וְעַכְשָׁיו, כְּשֶׁהָיָה מַשְׁבִּיעַ אֶת שַׂר הָאֵשׁ בִּשְׁמוֹ – (וְ)הוּא מֵשִׁיב: "אֵין מֶמְשָׁלָה זוּ בְּיָדִי", וְכֵן כֻּלָּם.
(ג) הֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ – הֵשִׁיב עַצְמוֹ, כְּמֵשִׁיב אָחוֹר יְמִינוֹ, מִלְּהִלָּחֵם בְּעַד בָּנָיו.
(ד) דָּרַךְ קַשְׁתּוֹ – לְפִי שֶׁכָּךְ דֶּרֶךְ דּוֹרְכֵי קֶשֶׁת, שֶׁהֵם[1] חֲזָקִים, לָשׂוּם רַגְלוֹ עֲלֵיהֶם כְּשֶׁהוּא כּוֹפְפָם, לְכַךְ נִכְתַּב בִּלְשׁוֹן דְּרִיכָה.
שָׁפַךְ כָּאֵשׁ חֲמָתוֹ – כָּךְ חִבּוּר הַמִּלּוֹת: שָׁפַךְ חֲמָתוֹ, שֶׁהִיא כָּאֵשׁ. כִּי לֹא מָצִינוּ שְׁפִיכָה שֶׁל אֵשׁ, אֶלָּא אֵצֶל חֵמָה, כְּדִכְתִיב: "שְׁפֹךְ חֲמָתְךָ אֶל הַגּוֹיִם" (תהלים עט,ו).
(ה) וַיֶּרֶב בְּבַת יְהוּדָה – הִרְבָּה בִּכְנֶסֶת יְהוּדָה.
תַּאֲנִיָּה וַאֲנִיָּה – צַעַר וִילָלָה.
וַיֶּרֶב – נָקוּד יוֹ"ד פַּתָּ"ח קָטָן [=סֶגּוֹל], שֶׁהוּא לְשׁוֹן הִרְבָּה אֶת אֲחֵרִים. "וַיִּרֶב הָעָם וַיַּעַצְמוּ מְאֹד" (שמות א,כ) נָקוּד חִירִ"ק, שֶׁהוּא לְשׁוֹן רָבָה הוּא אֶת עַצְמוֹ. וְכֵן כָּל תֵּיבָה שֶׁפֹּעַל שֶׁלָּהּ בְּהֵ"א, כְּגוֹן 'פָּנָה', 'זָנָה', 'בָּכָה', כֵּן דַּרְכָּהּ לְשַׁמֵּשׁ, כְּשֶׁהוּא מְחַסֵּר מִמֶּנָּה הֵ"א, כְּשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל עַצְמוֹ – נָקוּד חִירִ"ק, כְּגוֹן: "וַיִּפֶן פַּרְעֹה" (שמות ז,כג); וּכְשֶׁהוּא מְדַבֵּר עַל אֲחֵרִים – נָקוּד פַּתָּ"ח קָטָן, כְּגוֹן: "וַיֶּפֶן זָנָב אֶל זָנָב" (שופטים טו,ז). "וַיִּגֶל יְהוּדָה מֵעַל אַדְמָתוֹ" ({מל"ב כה,כא); "וַיֶּגֶל מֶלֶךְ (בָּבֶל) [אַשּׁוּר] אֶת יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה" (מל"ב יח,יא).
(ו) וַיַּחְמֹס – לְשׁוֹן כְּרִיתָה, וְכֵן: "יַחְמֹס כַּגֶּפֶן" (איוב טו,לג); "נֶחְמְסוּ עֲקֵבָיִךְ" (ירמיהו יג,כג).
כַּגַּן – כְּמוֹ שֶׁגּוֹזְזִין יַרְקוֹת הַגִּנָּה.
שֻׂכּוֹ – מְעוֹנָתוֹ. 'שִׁכּוֹ' כְּתִיב, שֶׁשִׁכֵּךְ חֲמָתוֹ עַל בָּנָיו בְּחֻרְבַּן בֵּיתוֹ. כָּךְ נִדְרָשׁ בְּמִדְרַשׁ קִינוֹת.
שִׁחֵת מוֹעֲדוֹ – בֵּית קָדְשֵׁי הַקֳּדָשִׁים, שֶׁשָּׁם הָיָה נוֹעָד לְבָנָיו, שֶׁנֶּאֱמַר: "וְנוֹעַדְתִּי לְךָ שָׁם" (שמות כה,כב).
מֶלֶךְ וְכֹהֵן – צִדְקִיָּהוּ הַמֶּלֶךְ, וּשְׂרָיָהוּ כֹּהֵן גָּדוֹל.
(ז) נִאֵר – בִּטֵּל; וְכֵן: "נֵאַרְתָּה בְּרִית עַבְדֶּךָ" (תהלים פט,מ).
כְּיוֹם מוֹעֵד – שֶׁהָיוּ שְׂמֵחִים וּמְשׁוֹרְרִים בְּתוֹכוֹ בְּקוֹל רָם, כֵּן נָתְנוּ הָאוֹיְבִים בְּחֻרְבָּנוֹ קוֹל שִׂמְחָה.
(ח) חָשַׁב ה' לְהַשְׁחִית – זֶה יָמִים רַבִּים שֶׁעָלְתָה עַל דַּעְתּוֹ כָּךְ, שֶׁנֶּאֱמַר: "כִּי עַל אַפִּי וְעַל חֲמָתִי הָיְתָה לִי הָעִיר הַזֹּאת לַהֲסִירָהּ מֵעַל פָּנָי" (ירמיהו לב,לא).
נָטָה קָו – שֶׁל מִשְׁפָּט, לִפָּרַע עַל עֲוֹנֵינוּ.
מִבַּלֵּעַ – מֵהַשְׁחִית.
חֵל וְחוֹמָה – שׁוּרָא וּבַר שׁוּרָא, חוֹמָה נְמוּכָה שֶׁכְּנֶגֶד חוֹמָה גְּבוֹהָה.
(ט) טָבְעוּ בָאָרֶץ שְׁעָרֶיהָ – מִדְרַשׁ אַגָּדָה: לְפִי שֶׁחָלְקוּ כָּבוֹד לָאָרוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר: "שְׂאוּ שְׁעָרִים רָאשֵׁיכֶם" (תהלים כד,ז), לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטָה בָּהֶם בִּרְיָה וְטָבְעוּ בָּאָרֶץ. וְרַבּוֹתֵינוּ אָמְרוּ: מַעֲשֵׂי יְדֵי דָּוִד הָיוּ, לְפִיכָךְ לֹא שָׁלְטוּ בָּהֶם אוֹיְבִים.
אֵין תּוֹרָה – אֵין בָּהֶם מוֹרֵה הוֹרָאָה.
(י) יֵשְׁבוּ לָאָרֶץ וְגוֹמֵר – כְּמַשְׁמָעוֹ. וּמִדְרַשׁ אַגָּדָה: נְבוּכַדְנֶצַּר הוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ. כְּשֶׁמָּרַד בּוֹ צִדְקִיָּהוּ וְעָבַר עַל שְׁבוּעָתוֹ, בָּא וְיָשַׁב לוֹ בְּדַפְנֶה שֶׁל אַנְטוֹכְיָא, וְשָׁלַח בִּשְׁבִיל סַנְהֶדְרִין; וּבָאוּ לִקְרָאתוֹ, וְרָאָה אוֹתָם אֲנָשִׁים שֶׁל צוּרָה, וְהוֹשִׁיב אוֹתָם בְּקַתֶּדְרָאוֹת שֶׁל זָהָב. אָמַר לָהֶם: סַדְּרוּ לִי תּוֹרַתְכֶם פָּרָשָׁה וּפָרָשָׁה וְתַרְגְּמוּהָ לִי. כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעוּ לְפָרָשַׁת נְדָרִים, אָמַר לָהֶם: "אִם הוּא רוֹצֶה לַחֲזֹר, יָכוֹל הוּא לַחֲזֹר?" אָמְרוּ לוֹ: "יֵלֵךְ אֵצֶל חָכָם וְיַתִּיר לוֹ". אָמַר לָהֶם: "אִם כֵּן, אַתֶּם הִתַּרְתֶּם לְצִדְקִיָּהוּ אֶת שְׁבוּעָתוֹ". צִוָּה וּשְׁמָטוּם, וְהוֹשִׁיבָם לָאָרֶץ, וְקָשְׁרוּ שַׂעְרוֹת רֹאשָׁם בְּזַנְבוֹת הַסּוּסִים וּגְרָרוּם.
(יא) חֳמַרְמְרוּ – רגריזילירינ"ט [regrezilerent = התכווצו] בְּלַעַז. דֶּרֶךְ בְּנֵי מֵעַיִם, כְּשֶׁמַּשְׁלִיכָם אָדָם לָאוּר, הֵם כּוֹוְצִים וּמִתְחֲמַרְמְרִים.
בֵּעָטֵף – פשמי"ר [pasmer = להתעלף].
(יג) מָה אֲעִידֵךְ מָה אֲדַמֶּה לָּךְ – לוֹמַר לָךְ: "מַה תִּתְמְהִי עַל שִׁבְרֵךְ? הֲלֹא אַף לְאֻמָּה פְּלוֹנִית אֵרַע כְּמוֹתֵךְ!"
מָה אַשְׁוֶה לָּךְ וַאֲנַחֲמֵךְ – כְּשֶׁבָּאָה צָרָה עַל אָדָם, אוֹמְרִים לוֹ: "אַף לִפְלוֹנִי עָלְתָה כָּךְ" – תַּנְחוּמִים הֵם לוֹ.
(יד) שָׁוְא וְתָפֵל – דְּבָרִים שֶׁאֵין בָּהֶם טַעַם; וּבִלְשׁוֹן לַעַז אפלשטרימינ"ט [aplastrement = כיסוי בטיח, טיוח[2]].
וְלֹא גִלּוּ עַל עֲוֹנֵךְ – לְהוֹכִיחַ דַּרְכֵּךְ עַל פָּנַיִךְ.
לְהָשִׁיב שְׁבוּתֵךְ – לְיַשֵּׁר מְשׁוּבוֹתַיִךְ; לְשׁוֹן "שׁוֹבְבָה" (ירמיהו ח,ה), "שׁוֹבָבִים" (שם ג,יד), "וַיֵּלֶךְ שׁוֹבָב" (ישעיהו נז,יד).
וּמַדּוּחִים – הִדִּיחוּךְ מֵעָלַי.
(טו) שָׁרְקוּ – נוֹפֵחַ בְּפִיו, שיבלי"ר [sibler = לשרוק] בְּלַעַז; וְדֶרֶךְ אָדָם לַעֲשׂוֹת כֵּן, הָרוֹאֶה דָבָר חָשׁוּב שֶׁחָרַב וְכָלָה.
כְּלִילַת יֹפִי – כָּל הַיֹּפִי הָיָה שֶׁלָּהּ.
(טז) פָּצוּ עָלַיִךְ פִּיהֶם – מִפְּנֵי מָה הִקְדִּים פֵּ"א לְעַיִ"ן? מִפְּנֵי שֶׁהָיוּ אוֹמְרִים בְּפִיהֶם מַה שֶׁלֹּא רָאוּ בְּעֵינֵיהֶם.
(יז) בִּצַּע אֶמְרָתוֹ – כִּלָּה גְזֵרָתוֹ, כְּמוֹ: "יַתֵּר יָדוֹ וִיבַצְּעֵנִי" (איוב ו,ט).
אֲשֶׁר צִוָּה מִימֵי קֶדֶם – מַה שֶׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה: "וְיָסַפְתִּי לְיַסְּרָה אֶתְכֶם שֶׁבַע" (ויקרא כו,יח).
(יח) פוּגַת – הַעֲבָרָה, טרישלימינ"ט [tresalement = היעלמות[3]], כְּמוֹ "וַיָּפָג לִבּוֹ" (בראשית מה,כו).
בַּת עֵינֵךְ – שָׁחוֹר שֶׁל עַיִן שֶׁקּוֹרִין פרוניל"א [prunele = אישון].
(יט) אַשְׁמֻרוֹת – שְׁנֵי חֶלְקֵי הַלַּיְלָה; שֶׁהַלַּיְלָה נֶחֱלֶקֶת לִשְׁלֹשָׁה חֲלָקִים, כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ בְּמַסֶּכֶת בְּרָכוֹת (דף ג' ע"א).
הָעֲטוּפִים – פשמי"ץ [pasmez = מתעלפים] בְּלַעַז:
(כ) עֹלְלֵי טִפֻּחִים – יְלָדִים רַכִּים שֶׁעוֹדָן גְּדֵלִים בְּטִפּוּחֵי אִמּוֹתָם. וְרַבּוֹתֵינוּ דָּרְשׁוּ עַל דּוֹאֵג בֶּן יוֹסֵף, שֶׁהָיְתָה אִמּוֹ מוֹדַדְתּוֹ בִּטְפָחִים בְּכָל יוֹם וָיוֹם, לָתֵת זָהָב לְבֵית הַמִּקְדָּשׁ לְפִי מַה שֶׁהָיָה גָּדֵל, וּלְבַסּוֹף אֲכָלַתּוּ.
אִם יֵהָרֵג בְּמִקְדַּשׁ ה' כֹּהֵן וְנָבִיא – רוּחַ הַקֹּדֶשׁ מְשִׁיבַתָּם: וְכִי נָאֶה לָכֶם שֶׁהֲרַגְתֶּם אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע? כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (ב' כד,כ), שֶׁהוֹכִיחָם כְּשֶׁבָּאוּ לְהִשְׁתַּחֲווֹת לְיוֹאָשׁ וַעֲשָׂאוּהוּ עֲבוֹדָה זָרָה, "וְרוּחַ... לָבְשָׁה אֶת זְכַרְיָה בֶּן יְהוֹיָדָע". וְהָיָה כֹּהֵן וְנָבִיא, וַהֲרָגוּהוּ בָּעֲזָרָה.
(כב) תִּקְרָא כְיוֹם מוֹעֵד – כְּמוֹ 'קָרָאתָ'; וּלְשׁוֹן הֹוֶה הוּא.
מְגוּרַי – שְׁכֵנַי הָרָעִים, לְהֵָסֵף עָלַי לְהַשְׁחִית.
אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְרִבִּיתִי אוֹיְבִי כִלָּם – הַיְלָדִים אֲשֶׁר טִפַּחְתִּי וְגִדַּלְתִּי אוֹתָם, בָּא הָאוֹיֵב וְכִלָּה אוֹתָם.