קטגוריה:שיר השירים ד א
נוסח המקרא
הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד
הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי הִנָּךְ יָפָה עֵינַיִךְ יוֹנִים מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד.
הִנָּ֨ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִי֙ הִנָּ֣ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִךְ יוֹנִ֔ים מִבַּ֖עַד לְצַמָּתֵ֑ךְ שַׂעְרֵךְ֙ כְּעֵ֣דֶר הָֽעִזִּ֔ים שֶׁגָּלְשׁ֖וּ מֵהַ֥ר גִּלְעָֽד׃
הִנָּ֨/ךְ יָפָ֤ה רַעְיָתִ/י֙ הִנָּ֣/ךְ יָפָ֔ה עֵינַ֣יִ/ךְ יוֹנִ֔ים מִ/בַּ֖עַד לְ/צַמָּתֵ֑/ךְ שַׂעְרֵ/ךְ֙ כְּ/עֵ֣דֶר הָֽ/עִזִּ֔ים שֶׁ/גָּלְשׁ֖וּ מֵ/הַ֥ר גִּלְעָֽד׃
תרשים של הפסוק מנותח תחבירית על-פי הטעמים
פרשנות
- פרשנות מסורתית:
רש"י
"עד שיפוח היום" - שחטאו לפני בימי חפני ופינחס
"עיניך יונים" - גוונייך ומראיתך ודוגמתך כיונה הזאת הדבקה בבן זוגה וכששוחטין אותה אינה מפרכסת אלא פושטת צואר כך את נתת שכם לסבול עולי ומוראי
"מבעד לצמתך שערך כעדר העזים" - הקילוס הזה דוגמת קילוס אשה הנאהבת לחתן מבפנים לקישורייך שערך נאה ומבהיק כצוהר ולבנונית כשער עזים לבנות היורדות מן ההרים ושערן מבהיק מרחוק והדוגמא שדימה כנסת ישראל לכך היא מבפנים למחנותיך ומשכנותיך אף הרקים שביך חביבין עלי כיעקב ובניו שגלשו לרדת מהר הגלעד כשהשיגם לבן שם ד"א כאותן שצבאו על מדין בעבור הירדן שהיא בארץ גלעד ולשון זה במדרש שיר השירים
"מבעד" - הוא לשון מבפנים שרוב בעד שבמקרא דבר המסיך ומגין נגד דבר אחר כמו (איוב ט) ובעד כוכבים יחתם (יונה ב) הארץ בריחיה בעדי (איוב כח) הבעד ערפל ומבעד הוא הדבר שהוא מבפנים לאותו בעד לכך הוא אומר מבעד
"צמתך" - לשון דבר המצמצם השער שלא יפריח לצאת וזו היא השבכה והקישורים ולא יתכן לפרש צמתך לשון צומת שתהא התי"ו משורשת בתיבה שא"כ היה לה להיות דגושה כשהיא נסמכת לה"א לפעול בה פעולת נקבה או לוי"ו לפעול בו פעולת זכר כמו תי"ו של שבת כשהוא נותנה לנקבה היא מודגשת כמו חגה חדשה ושבתה וכן לזכר עולת שבת בשבתו ותי"ו של צמתך שהיא רפה על כרחינו באה במקום ה"א ויהא שם הקישור צמה וכשהוא סמוך לתתו לזכר או לנקבה תהפך הה"א לתי"ו כגון שפחה תהפך לומר שפחתו שפחתה וכן אמה אמתו אמתה ערוה ערותו ערותה וכן זה צמה צמתו צמתה צמתי צמתך
"שגלשו" - שנקרעו גבח מתורגם גלוש כשהבהמות יורדות מן ההר נמצא ההר נקרח וממורט מהםאבן עזרא
• לפירוש "אבן עזרא" על כל הפרק •
מלבי"ם
• לפירוש "מלבי"ם" על כל הפרק •
(א) "הנך". עתה מתחיל לשבחה בפרטות כחתן המשבח את כלתו בכל איבריה:
מליצה:
(א) "הנך". הדוד העליון מפאר את כלתו הכלולה בכל פרטיה. כי עתה מתיחד עמה בעודה פועלת בגויה על ידי עבודת ה' בבית עולמים. והנה עיני הנפש הם שנים. כמו שפרשתי (א' ט"ו). והם, העין הרוחני שבו תביט אל האלהות אשר בעולם הגדול. והעין אשר בו תביט אל האלהות אשר בעולמה הקטן. ושניהם דומים כיונים הבלתי נפרדים מבן זוגם. והגם שהם מבעד לצמתך וקשורך, ר"ל שנתונים תחת קשר הגויה וכלואים שם, בכ"ז מבעד הצמה והקשר עם הבשר. תלטוש שני עיניך להביט אלי ולהכירני, שערך כמו שבהגוף יתהוו השער והשנים מן המותרות שתפליט הטבע לחוץ עד שנוכל להמליץ עליהם שהם צומחים מן פנימיות הגוף שפנימיותו נתעבה ונתקשה ויוצא לחוץ. כן במשל הרוחניית ימליצו השער והשנים על התגלות אור הפנימי ובקיעתו ויציאתו לחוץ עד שיורגש ויצוייר לנו. (ובענין זה ישתמשו בעלי החכמה הנעלמת ליחס שער ושנים בספירות העליונות ובאורות הצחצחות. ויאמרו כי השער ירמוז התנוצצות אורות אין מספר מן פנימיות האלהות ולחוץ והשנים הם ל"ב נתיבות החכמה) ודוגמא זאת תמצא בענין הנפש. אם בנפש הדברית שהוא השכל הנתלה בחומר. שמציאות השכל יתגלה. א) ע"י מושגים. ב) ע"י משפטים והיקשים. והנה המושגים הם רבים לבלי תכלית. ואין אחד דומה לחברו. כידוע בהגיון שכל מושג י"ל הבדל שבו יוכר מזולתו. ומצד זה קורא אותם שערות הנפש. שכמו שהשערות צומחים ממותרי המוח שהוא משכן השכל. והם רבים ודקים מאד. כן מותרי ההשכלה הפנימית יתנוצצו בשערות הנפש שהם המושגים. והם דומים כעדר העזים שגלשו מהר גלעד, שכולם היו נקודים עקודים וברודים. שעי"ז היה כ"א מובדל מחברו, כן יש הבדל וסימן ההכרה לכל מושג בפ"ע (וכן בנפש האלהית הבלתי נתלית בחומר. ירמוז בהשערות על המושגים הרוחניים שהשיגה בעניני האלהות. שהם רבות מאד), ודומים כעדר העזים שגלשו מהר גלעד. שהם העולמות העליונים הנקראים בדברי האלהיים עולם העקודים והנקודים. שעומדים בראשית התגלות במרום הררי עד. וגם ימליץ על רכב אלהים רבותים והשגות לאין מספר שגלשו מהר סיני. ששם העיד ה' בינו ובין עמו, והגל הזה עד ביניהם:מדרש רבה
הנך יפה רעיתי הנך יפה הנך יפה במצות. הנך יפה בגמילות חסדים. הנך יפה במצוות עשה. הנך יפה במצוות לא תעשה. הנך יפה במצוות הבית: בחלה, תרומה ומעשרות. הנך יפה במצוות השדה: בלקט, שכחה ופאה ומעשר עני וההפקר. הנך יפה בכלאים. הנך יפה בסדין בציצית. הנך יפה בנטיעה. הנך יפה בערלה. הנך יפה בנטע רבעי. הנך יפה במילה. הנך יפה בפריעה. הנך יפה בתפילה. הנך יפה בקריאת שמע. הנך יפה במזוזה. הנך יפה בתפילין. הנך יפה בסוכה. הנך יפה בלולב ואתרוג. הנך יפה בתשובה. הנך יפה במעשים טובים. הנך יפה בעולם הזה. הנך יפה בעולם הבא:
עיניך יונים - עיניך הן סנהדרין שהם עינים לעדה הדא הוא דכתיב: (במדבר ט"ו) והיה אם מעיני העדה. רמ"ח אברים יש באדם וכולם אינם הולכין וחוזרין אלא אחר העינים, כך אין ישראל יכולים לעשות דבר חוץ מסנהדרין שלהם. יונים מה יונה זו תמה. כך ישראל נאים בהילוכן כשהן עולין לפעמי רגלים. מה יונה זו מצויינת. כך ישראל מצויינין בתגלחת במילה וציצית. מה יונה זו צנועה. כך ישראל צנועים. מה יונה זו פושטת צוארה לשחיטה. כך ישראל (תהילים מ"ד) כי עליך הורגנו כל היום. מה יונה זו מכפרת על העולים. כך ישראל מכפרין על האומות, שכל אותן שבעים פרים שמקריבים בחג כנגד שבעים אומות שלא יצדה העולם מהן, הדא הוא דכתיב (שם ק"ט) תחת אהבתי ישטנוני ואני תפילה. מה יונה זו משעה שמכרת בן זוגה עוד אינה ממירה אותו באחר. כך ישראל משעה שהכירו להקב"ה לא המירוהו באחר. מה יונה זו נכנסת לקנה ומכרת קנה ושובכה וגוזליה ואפרוחיה וחלונותיה. כך הן שלוש שורות של תלמידי חכמים כשהן יושבין לפניהם כל אחד ואחד מכיר את מקומו. מה יונה זו אע"פ שאת נוטל גוזליה מתחתיה אין מנחת שובכה לעולם. כך ישראל אף על פי שחרב בית המקדש לא בטלו שלוש רגלים בשנה. מה יונה זו מחדשת לה בכל חדש וחדש גרן. כך ישראל מחדשים להם בכל חדש תורה ומצוות ומעשים טובים. מה יונה זו משוגרת רוגליות הרבה וחוזרת לשובכה. כך ישראל, הדא הוא דכתיב (הושע י"א) יחרדו כצפור ממצרים זה דור המדבר. וכיונה מארץ אשור אלו עשרת השבטים אלו ואלו והושבתים על בתיהם נאם ה'. רבי אומר: יש מין יונה שמאכילין אותה וחברותיה מריחות אותה ובאות אצלה לשובכה. כך בשעה שהזקן יושב ודורש הרבה גרים מתגיירין באותה שעה, כגון יתרו הא שמע ואתי רחב שמעה ואתיא אף בחנניה מישאל ועזריה הרבה גרים נתגיירו באותה שעה. מה טעמא? (ישעיה כ"ט) כי בראותו ילדיו מה כתיב בתריה: וידעו תועי רוח בינה. רבי היה יושב ודורש ונתנמנם הציבור בקש לעוררן אמר: ילדה אשה אחת במצרים שישים רבוא בכרס אחת והיה שם תלמיד אחד ורבי ישמעאל ברבי יוסי שמו. אמר ליה: מאן הות כך? אמר ליה: זו יוכבד שילדה את משה ששקול כנגד שישים רבוא שהם כל ישראל, הדא הוא דכתיב: (שמות ט"ו) אז ישיר משה ובני ישראל. (שם ל"ט) ויעשו בני ישראל ככל אשר ציווה ה' את משה. (דברים ל"ד) ולא קם נביא עוד בישראל כמשה. עיניך יונים כיונים דוגמא דידך דמייה להדא יונה. מה יונה זו הביאה אורה לעולם. כך ישראל מביאין אורה לעולם, שנאמר (ישעיה ס') והלכו גויים לאורך. ואימתי הביאה יונה אורה לעולם? בימי נח הדא הוא דכתיב (בראשית ח') ותבא אליו היונה לעת ערב והנה עלה זית טרף בפיה וגו'. מהו טרף בפיה? קטיל כמה דתימר (שם ל"ז) טרוף טורף יוסף. אמר ר' ברכיה: אילולי קטלתיניה אילן רב הוה מתעבד. ומהיכן הביאה אותו? רבי לוי אמר: משמטוטי ארץ ישראל הביאתו. הדא היא דאמרין בריתא ארץ ישראל לא לקת במוי דמבולא הוא שנאמר על ידי יחזקאל: (יחזקאל כ"ב) בן אדם אמור לה את ארץ לא מטוהרה היא לא גשמה ביום זעם. אמר רבי יוחנן: אפי' אצטריבולין של ריחים נמחו במים. ר' טריי אמר: שערי גן עדן נפתחו לה ומשם הביאה אותו אמר ליה ר' איבו אילו מגן עדן הביאה אותו לא היה לה להביא דבר מעולה כגון קנמון ובלסמון אלא רמז רמזה לנח ואמרה לו מרי נח מר מזה מתחת ידו של הקדוש ברוך הוא ולא מתוק מתחת ידיך:
מבעד לצמתך אמר ר' לוי: כל כלה שעיניה כעורות כל גופה צריך בדיקה ושעיניה יפות אין כל גופה צריך בדיקה והאשה הזאת כשמצמת שערה לאחוריה והוא תכשיט לה. כך הייתה סנהדרי גדולה יושבת אחורי בית המקדש והיא הייתה תכשיט של בית המקדש. אמר רבי אבהו: נראין מצומדין והן מרווחין כהדין רבה דצפורין. ור' לוי אמר: לשון ערבי הוא, אין בעי ליה מימרא ארוח לי הוא אומר מבעד לי. שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד הר שגלשתי מתוכו עשיתי אותו גלעד לאומות העולם. איזה זה? זה ים סוף. ורבי יהושע דסכנין בשם רבי לוי אמר: טורא דאתנהרתון מן גווה הדא אתתא כד שערה סגין היא עבדה לה גלשין גלשין, הדא מוצינא כההוא לפי טבאות הוא עבד גלשין גלשין. ומה גלשה הגלשתי מתוכה? שניך כעדר הקצובות מילין קצובין, בזת מצרים ובזת הים. שעלו מן הרחצה ר' אבא בר כהנא אמר בשם רבי יהודה ברבי אלעאי: לפני השירה כתיב (שופטים ד') ויוסיפו בני ישראל לעשות הרע בעיני ה'. לאחר השירה כתיב (שם ו') ויעשו בני ישראל הרע בעיני ה', תחלת עשייה?! אלא כבר מחלה שירה לשעבר. כיוצא בדבר אתה אומר (שמואל ב' כ"ג) ואלה דברי דוד האחרונים. והראשונים היכן הם? אלא כבר מחלה שירה לשעבר. שכלם מתאימות שהיו כולן מותאמים בין שכינה למלאך. הדא הוא דכתיב: (שמות י"ד) ויסע מלאך האלהים ההולך וגו'. ושכלה אין בהם שלא ניזק אחד מהם:
- פרשנות מודרנית:
שערך כעדר העזים שגלשו מהר הגלעד
(שיר השירים ד א): "הִנָּךְ יָפָה רַעְיָתִי, הִנָּךְ יָפָה, עֵינַיִךְ יוֹנִים; מִבַּעַד לְצַמָּתֵךְ שַׂעְרֵךְ כְּעֵדֶר הָעִזִּים שֶׁגָּלְשׁוּ מֵהַר גִּלְעָד"
החתן משבח את עיניה של כלתו כמו ב (שיר השירים א טו): "הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים"( פירוט );
בהמשך הוא משבח את שערה:
צמה היא מעין כיסוי ראש לאשה, "לשון דבר המצמצם השער שלא יפריח לצאת, וזו היא השבכה והקישורים" ( רש"י ) . מבעד לצמתך אפשר לראות את שערך , ודווקא השער הזה - הצנוע והמוסתר בחלקו - הוא יפה ומושך.
מתחת לכיסוי הראש, השער גולש ויורד כלפי מטה ומכסה את הצואר, והוא דומה לעדר גדול של עיזים הגולשות ויורדות מראש הר הגלעד ומכסות את המדרון.
הקבלות
עיזים וכבשים
השער נמשל לעיזים גם כאן וגם ב (שיר השירים ו ה): "הסבי עיניך מנגדי שהם הרהיבני, שערך כעדר העזים שגלשו מן הגלעד". לעומת זאת, השיניים נמשלו לעדר של קצובות / רחלים (כבשים), (שיר השירים ד ב): "שניך כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה, שכלם מתאימות ושכלה אין בהם", (שיר השירים ו ו): "שניך כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה, שכלם מתאימות ושכלה אין בהם". מדוע?
1. בגלל הצבע: השער הוא כהה - שחור או חום - כשער העיזים ; השיניים הן בהירות ולבנות, כשער של הרחלים .
2. בגלל התנועה: השער גלי, גולש, קופץ ומתנועע כמו העיזים הקופצניות; השיניים הן יציבות ומסודרות כמו הרחלים השקטות (ע"פ דעת מקרא) .
3. בגלל הטיפוח: השער הוא מסורק כמו העיזים , "שער ראשך היה מאז סרוק ומבהיק כשער עדר העיזים, אשר נמרטו ונסרקו בענפי הקוצים ברדתם ממקום מרעיתם מהר גלעד, וכאילו נסרקו במסרק" (מצודת דוד) ; השיניים הן רחוצות ונקיות כמו הרחלים .
ראו: פסוקים נוספים שממשילים את הכלה לצאן .
הר הגלעד
הר הגלעד היה מקום מקנה, (במדבר לב א): "ומקנה רב היה לבני ראובן ולבני גד עצום מאד, ויראו את ארץ יעזר ואת ארץ גלעד והנה המקום מקום מקנה", (מיכה ז יד): "רעה עמך בשבטך צאן נחלתך שכני לבדד יער בתוך כרמל, ירעו בשן וגלעד כימי עולם". מדוע נזכר כאן דווקא הר הגלעד?
1. על-פי הפשט, החתן והכלה נמצאים במקום שבו רואים את הר הגלעד מרחוק - אולי עין גדי (ראו האם שיר-השירים נתחבר בעין גדי? / לאה מזור ).
2. ועל-פי המשל, הר הגלעד מזכיר אירוע חשוב בתולדות ישראל - הברית בין יעקב ובניו לבין לבן ובניו אשר קבעה את הגבול בין ישראל לבין ארם, (בראשית לא כג): "ויקח את אחיו עמו וירדף אחריו דרך שבעת ימים וידבק אתו בהר הגלעד", (בראשית לא מח): "ויאמר לבן הגל הזה עד ביני ובינך היום על כן קרא שמו גלעד". השער הוא משל לאנשים הפשוטים ביותר בעם ישראל - ההמונים הדקים והחלשים כמו שערות: "אף הרקים שבך חביבין עלי כיעקב ובניו, שגלשו לרדת מהר הגלעד כשהשיגם לבן שם" ( רש"י ) .
גלעד = שם מקום ושם אדם .
פסוקים נוספים
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל
- העינים וחכמת-הפרצוף / מרדכי צבי מאנה : בשיר הנשגב, שיר השירים, טרם יבא האוהב להלל יצורי גו יפתו, יקרא: הנך יפה רעיתי, הנך יפה, עיניך יונים (א' ט"ו), וכן ישנה (ד' א') הינך יפה רעיתי, הנך יפה, עיניך יונים. ורק אחרי כן יבוא ... ( cache )
- דף קשר מספר 559 - פרשת עקב : " הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד: שניך כעדר הקצובות שעלו מן-הרחצה שכלם מתאימות ושכלה אין בהם: כחוט השני שפתותיך ומדברך ... ( cache )
- שיער : ובגלחו את ראשו והיה מקץ ימים לימים אשר יגלח כי כבד עליו וגלחו, ושקל את שער ראשו מאתים שקלים באבן המלך. (שמואל ב יד כו). הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך, שערך ... ( cache )
- יהדות - מנהג של קישוט : השיער, ללא קליעתו או סלסולו-תלתלו(3), היה כ "חומר-גלם" בלתי מעובד , שאין-נאה לגלותו. ומצינו במדרש שיר השירים רבה ד,ג על הפסוק " הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך" :. ( cache )
- קליעת צמות / שזירת צמות : 17 דצמבר 2008 ... " הנך יפה רעיתי, הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד "(שיר השירים, פרק ד פסוק א ). " ותישנהו על ברכיה ותקרא לאיש ותגלח את שבע ... ( cache )
- האישה בסיפורת המקראית- מיתווה : הביטוי, למשל, ב"תמונת הפספורט" שבפרק ד' א-ה הסוקרת את האישה מלמעלה למטה, מן השער ועד תאומי הצביה: "הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך. שערך כעדר העזים ... ( cache )
- פרשת לך לך : ביטוי נוסף לגישה זו של הדוד יש למצוא בפסוק הבא: "הנך יפה רעיתי הנך יפה עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד...". שערה מתואר בדימוי טבעי בעל עצמה רבה, ... ( cache )
- הדבוק / ש. אנסקי – בתרגום: ח"נ ביאליק : שומע אתה, ל"שיר-השירים" (מסתכל בעיניים בוערות, מתחיל שלא מדעת לזמר "שיר-השירים") " הנך יפה, רעיתי, הנך יפה, עיניך יונים מבעד לצמתך... שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד, שיניך ... ( cache )
- עמדתו של הרב שלמה מלכה בשאלת מקומן של הנשים בחברה היהודית בסודאן ... : וכך ביאר (ד, יפה, עיניך יונים מבעד לצמתך, שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד״. את הצירוף ״ מבעד לצמתך״: רומז לזה שהאשה הצנועה אינה [עטופה] רעלה ואינה זקוקה לרעלה שתחצוץ ... ( cache )
- מדרש רבה - מגילת שיר השירים : מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד הר שגלשתם מתוכו עשיתיו גל ועד לאומות העולם. ואי זה זה? זה בית המקדש, שנאמר (תהילים ס"ח) נורא אלוהים ממקדשך. מאיכן מורא ... ( cache )
- [בחווה של אליק מכמורת | Facebook] : "הנך יפה רעיתי,עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד.." Photo: "הנך יפה רעיתי,עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו. Photo. 2Like · Comment · ... ( cache )
- [בחווה של אליק מכמורת | פייסבוק] : "הנך יפה רעיתי,עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד.." תמונה: "הנך יפה רעיתי,עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו. תמונה · 2אהבתי · הגב · שתף ... ( cache )
- [בחווה של אליק מכמורת - Photos | Facebook] : 19 photos. חתונה בחווה של אליק מכמורת's photo. "הנך יפה רעיתי,עיניך יונים מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד · "לססתי ברכבי פרעה דימיתיך רעיתי"-שיר השירים. ( cache )
- באורי אגדות קידושין : ועוד מצינו בפרש"י שה"ש ד, א: "מבעד לצמתך שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד", וז"ל " הדוגמא שדימה כנס"י לכך זו היא, מבפנים למחנותיך ומשכנותיך אף הרקים שבך חביבין עליו כיעקב ... ( cache )
- more "לצמתך שערך כעדר העזים " :
- שירת ארץ ישראל : שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד (ד, א); כמגדל דויד צוארך בנוי לתלפיות (שם, ד); יפה את רעיתי כתרצה נאוה כירושלם... (ו, ד); צוארך כמגדל השן, עיניך ברכות בחשבון על-שער בת-רבים ... ( cache )
- "מים רבים לא יוכלו לכבות את האהבה..." : "שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד ..." - תיאורי האהבה במגילת "שיר השירים" והדימויים המצויים בה לקוחים מחיי הטבע ומהווי חייהם של רועי הצאן. נתוודע אל עולמם המרתק של הרועים ... ( cache )
- שמואל הנגיד ודימוייו המקוריים / דוד ילין : שערות היפיפיה הן כעדר העזים שגלשו מהר גלעד (שיר השירים ד א), ושיניה כעדר הרחלים שעלו מן הרחצה (שם ו 6), ועיני הדוד כיונים על אפיקי מים (שם, ה 12). ובשעה שהשינים הן בפי העברי ... ( cache )
- אוגוסט « 2012 « ספר חברה תרבות : היא כל כך אותנטית שאפשר להריח ממנה את ריח ההדסים של בית הכנסת, ולהרגיש ממש את גבינת העזים שגלשו מהר גלעד לפנות הערב שיורד. אין יותר אותנטי מבית כנסת ספרדי, חצי ... ( cache )
- שיר געגועים « ספר חברה תרבות : 25 אוגוסט 2012 ... היא כל כך אותנטית שאפשר להריח ממנה את ריח ההדסים של בית הכנסת, ולהרגיש ממש את גבינת העזים שגלשו מהר גלעד לפנות הערב שיורד. אין יותר אותנטי מבית ... ( cache )
- נזר הצניעות : התיאור נמצא ב"שיר השירים" (ד`, א`): "שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד ", התורה מכירה את האדם על כל מעמקיו. את עצמנו נכיר רק מתוך דברי התורה והנבואה. אולי משום שאותו רושם, ... ( cache )
- יוסי שריד | המשורר והנשיא - הארץ : 26 אפריל 2013 ... למשל שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד ...[ו] שני שדיך כשני עפרים תאומי צביה.... ", יש דבר כזה? קדימה תראה לי משורר. אם תראה לי גם אני אומר הכיבוש משחית. ( cache )
- חדשות - יהדות - רבקה יפה nrg - ...מחפש בחורה עם מנטליות : 7 ספטמבר 2005 ... בני הבהיר וכחול העיניים הביא הביתה כלה תימניה. שחורה ונאווה, תלתליה כעדר העזים שגלשו מהר גלעד ושיניה כעדר הקצובות שעלו מן הרחצה. אני זוכרת איך התבוננתי ... ( cache )
- ד"ר לאה מזור: על מקרא, הוראה וחינוך: צבעי האהבה בשיר השירים : 20 פברואר 2011 ... (1) ניתן גם לפרש חלק מהתיאורים כמתייחסים למרקם: "שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד " (ד 1), "שפתותיו שושנים" (ה 13) ואף ח 10: "אני חומה ושדי כמגדלות", ... ( cache )
- מיום כיפורים זה : 11 אוגוסט 2009 ... לא היינו דנים בו עכשיו אם לכל אב היה זנבנב לא היה צורך לדבר עליו. שערך כעדר העזים שגלשו מהר גלעד , 520337 · ירדן ניר-בוכבינדר • בתשובה לחובב אמנות מזדמן ... ( cache )
- more "העזים שגלשו מהר גלעד " :
תגובות
מקורות
על-פי מאמר של אראל שפורסם לראשונה ב אתר הניווט בתנך בתאריך 2014-02-01.
קישורים
פסוק זה באתרים אחרים: הכתר • על התורה • Sefaria • תא שמע • אתנ"כתא • סנונית • שיתופתא • תרגום לאנגלית
דפים בקטגוריה "שיר השירים ד א"
קטגוריה זו מכילה את 13 הדפים המוצגים להלן, ומכילה בסך־הכול 13 דפים.