ביאור:משנה נידה פרק ב
| הבהרה: | ||
|---|---|---|
|
- זרעים: ברכות פאה דמאי כלאים שביעית תרומות מעשרות מעשר שני חלה ערלה בכורים
- מועד: שבת ערובין פסחים שקלים יומא סוכה ביצה ראש השנה תענית מגילה מועד קטן חגיגה
- נשים: יבמות כתובות נדרים נזיר סוטה גיטין קידושין
- נזיקין: בבא קמא בבא מציעא בבא בתרא סנהדרין מכות שבועות עדיות עבודה זרה אבות הוריות
- קדשים: זבחים מנחות חולין בכורות ערכין תמורה כריתות מעילה תמיד מדות קנים
- טהרות: כלים אהלות נגעים פרה טהרות מקואות נידה מכשירין זבים טבול יום ידים עוקצין
מסכת נידה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
פקידה[עריכה]
חטיבה I: בדיקות[עריכה]
(א) כָּל הַיָּד הַמַּרְבָּה לִבְדוֹק, בַּנָּשִׁים - מְשֻׁבַּחַת, וּבָאֲנָשִׁים הבודק שמא ראה קרי - תִּקָּצֵץ.
|
ראו את דבריו הציוריים של ר' טרפון בתוספתא ב, ו: "על טבורו תיקצץ"; וראו שם הלכה ז לעניין הגבר השוטה. |
הַחֵרֶשֶׁת, וְהַשּׁוֹטָה, וְהַסּוֹמָה, וְכָל מי שֶׁנִּטְרְפָה דַעְתָּהּ,
- אִם יֵשׁ לָהֶן פִּקְחוּת, מַתְקִינוֹת אוֹתָן - וְהֵן אוֹכְלוֹת בִּתְרוּמָה.
דֶּרֶךְ בְּנוֹת יִשְׂרָאֵל, מְשַׁמְּשׁוֹת בִּשְׁנֵי עֵדִים: אֶחָד לוֹ, וְאֶחָד לָהּ.
- וְהַצְּנוּעוֹת מַתְקִינוֹת לָהֶן שְׁלִישִׁי: וְאֶחָד לְהַתְקִין אֶת הַבַּיִת.
(ב) נִמְצָא עַל שֶׁלּוֹ - טְמֵאִין, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן.
|
אם נמצא דם על העד שלו, או על שלה מיד לאחר התשמיש - היא נידה והיא ובועלה חייבים כדין בועל נידה. |
- נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ אֵיוְתִיאוֹס euthéōs: בסמוך, מיד אחרי - טְמֵאִין, וְחַיָּבִין בַּקָּרְבָּן.
נִמְצָא עַל שֶׁלָּהּ לְאַחַר זְמַן - טְמֵאִין בְּסָפֵק, וּפְטוּרִין מִן הַקָּרְבָּן.
(ג) אֵי זֶה הוּא "לְאַחַר זְמַן"? - כְּדֵי שֶׁתֵּרֵד מִן הַמִּטָּה וְתָדִיחַ אֶת פָּנֶיהָ.
|
אם נמצא דם אחרי יותר מ"לאחר זמן" - אין להניח שהיתה נידה בזמן התשמיש, ולדעת ת"ק אינה מטמאת את בעלה. ר' עקיבא מודה שפטורים מקרבן, אבל מטמא את בעלה. לעניין הגדרת "לאחר זמן" וראו דעות נוספות בתוספתא ג, ג. אם נוצר כתם דם על חלוקה - מחמירים בו יותר מאשר בעד. משנתנו כר' מאיר, אבל חכמים קובעים בתוספתא ג, א שהכתמים כראיה. |
- וְאַחַר כָּךְ - מִטַּמָּא מֵעֵת לְעֵת, וְאֵינָהּ מְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ.
- רְבִּי עֲקִיבָה אוֹמֵר: מְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ.
וּמוֹדִים חֲכָמִים לִרְבִּי עֲקִיבָה בְרוֹאָה כֶתֶם, שֶׁהִיא מְטַמָּא אֶת בּוֹעֲלָהּ.
חטיבה II: חזקת טהרה[עריכה]
(ד) כָּל הַנָּשִׁים בְּחֶזְקַת טַהֲרָה לְבַעְלֵיהֶן.
|
המשנה נראית מרחיקת לכת בהיתר של הנשים לבעליהן שבאו מן הדרך. התוספתא ג, ג מסייגת למקרים שהנשים היו טהורות לפני לכתם. אם בא עליה כמה פעמים באותו לילה - ב"ש דורשים לבדוק עדים בכל פעם, וב"ה מקילים, כי הם מניחים חזקת טהרה, וראו גם דעתם לקמן י, א. |
- הַבָּאִין מִן הַדֶּרֶךְ - נְשֵׁיהֶם לָהֶם בְּחֶזְקַת טַהֲרָה.
בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: צְרִיכָה שְׁנֵי עֵדִים עַל כָּל תַּשְׁמִישׁ וְתַשְׁמִישׁ, אוֹ תַשְׁמִישׁ לְאוֹר הַנֵּר.
- וּבֵית הֶלֵּל אוֹמְרִים: דַּיָּהּ שְׁנֵי עֵדִים כָּל הַלַּיְלָה.
חטיבה III: בדיקות מקצועיות[עריכה]
(ה) מָשָׁל מָשְׁלוּ חֲכָמִים בָּאִשָּׁה: הַחֶדֶר, וְהַפְּרוֹזְדּוֹר, וְהָעֲלִיָּה.
|
דם העליה טהור, אבל דם הפרוזדור, שספק בא מהחדר - טמא, כי מניחים שבא משם. "המקור" הוא החדר, ונקרא גם כך בגלל ויקרא כ יח. בתוספתא ג, ה מופיעה דעה שאפילו דם החדר שיצא בגלל פציעה טהור. |
- דַּם הַחֶדֶר - טָמֵא. נִמְצָא בִפְרוֹזְדּוֹר - סְפֵקוֹ טָמֵא, שֶׁחֶזְקָתוֹ מִן הַמָּקוֹר.
(ו) חֲמִשָּׁה דָמִים הֵן טְמֵאִין בָּאִשָּׁה: הָאָדֹם, וְהַשָּׁחוֹר, וּכְקֶרֶן קָרְקוֹם, כתום וּכְמֵימֵי אֲדָמָה, וּכְמֶזֶג.
|
דם ירוק - ראו עדיות ה, ו. |
- בֵּית שַׁמַּי אוֹמְרִים: אַף כְּמֵימֵי תַלְתָּן, וּכְמֵימֵי בָשָׂר צָלִי - וּבֵית הֶלֵּל מְטַהֲרִין.
- וְהַיָּרֹק צהוב - עֲקַבְיָה בֶן מַהֲלַלְאֵל מְטַמֵּא, וַחֲכָמִים מְטַהֲרִין.
- אָמַר רְבִּי מֵאִיר: אִם אֵינוּ מְטַמֵּא מִשֵּׁם כֶּתֶם - מְטַמֵּא מִשֵּׁם מַשְׁקֶה. כנוזל שנגע בנידה
- רְבִּי יוֹסֵה אוֹמֵר: לֹא כָךְ וְלֹא כָךְ. שאינו נחשב דם
(ז) אֵי זֶה הוּא "הָאָדֹם"? - כְּדַם הַמַּכָּה. פצע
|
המשנה ממליצה לבודק להכין לעצמו דוגמאות של חומרים שונים ולהשוות את הדם אליהן. וראו פרטים נוספים בתוספתא ג, ה. |
- "הַשָּׁחוֹר"? - כַּחֶרֶת; כצבע שחור של סנדלרים דֵּהֶה מִכֵּן - טָהוֹר.
- "וּכְקֶרֶן קָרְקוֹם"? – כְּבָרוּר שֶׁיֵּשׁ בּוֹ.
- וּ"כְמֵימֵי אֲדָמָה"? - מִבִּקְעַת בֵּית כֶּרֶם אדמה אפורה, מֵצֵף מַיִם.
- "וּכְמֶזֶג"? - שְׁנֵי חֲלָקִין מַיִם, וְאֶחָד יַיִן; מִן הַיַּיִן הַשָּׁרוֹנִי.