משנה נידה ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי


נידה פרק ב', ב: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק שני ("כל היד") · >>

פרקי מסכת נידה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א

כל היד המרבה לבדוק בנשים, משובחת.

ובאנשים, תקצץ.

החרשת והשוטה והסומא ושנטרפה דעתה, אם יש להן פקחות, מתקנות אותן והן אוכלות בתרומה.

דרך בנות ישראל, משמשות בשני עדים, אחד לו ואחד לה.

הצנועות, מתקנות להן שלישי לתקן את הבית.

משנה ב

נמצא על שלו, טמאין וחייבין קרבן.

נמצא על שלה אותיום, טמאין וחייבין קרבן.

נמצא על שלה לאחר זמן, טמאים מספק, ופטורים מן הקרבן.

משנה ג

איזהו אחר זמן, כדי שתרד מן המטה ותדיח פניה.

ואחר כך מטמאה מעת לעת, ואינה מטמאה את בועלה.

רבי עקיבא אומר, אף מטמאה את בועלה.

ומודים חכמים לרבי עקיבא ברואה כתם, שמטמאה את בועלה.

משנה ד

כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן.

הבאין מן הדרך, נשיהן להן בחזקת טהרה.

בית שמאי אומרים, צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש, או תשמש לאור הנר.

בית הלל אומרים, דיה בשני עדים כל הלילה.

משנה ה

משל משלו חכמים באשה, החדר, והפרוזדור, והעליה.

דם החדר, טמא.

נמצא בפרוזדור, ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור.

משנה ו

חמשה דמים טמאים באשה: האדום, והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג.

בית שמאי אומרים, אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי.

ובית הלל מטהרין.

הירוק, עקביא בן מהללאל מטמא, וחכמים מטהרים.

אמר רבי מאיר, אם אינו מטמא משום כתם, מטמא משום משקה.

רבי יוסי אומר, לא כך ולא כך.

משנה ז

איזהו אדום, כדם המכה.

שחור, כחרת.

עמוק מכן, טמא.

דהה מכן, טהור.

וכקרן כרכום, כברור שבו.

וכמימי אדמה, מבקעת בית כרם, ומציף מים.

וכמזוג, שני חלקים מים, ואחד יין, מן היין השרוני.

משנה נידה ב ניקוד

נוסח הרמב"ם

(א) כל היד המרבה לבדוק -

בנשים - משובחת,
ובאנשים - תיקצץ.
החירשת, והשוטה, והסומה,
ומי שנטרפה דעתה -
אם יש להן פיקחות, מתקנות אותן - ואוכלות בתרומה.
דרך בנות ישראל -
משמשות בשני עדים - אחד לו, ואחד לה.
הצנועות - מתקנות להן שלישי,
ואחד להתקין את הבית.


(ב) נמצא על שלו - טמאין, וחייבין בקרבן,

נמצא על שלה הותיוס - טמאין, וחייבין בקרבן.
נמצא על שלה לאחר זמן -
טמאין בספק, ופטורין מן הקרבן.


(ג) איזה הוא לאחר זמן?

כדי שתרד מן המיטה, ותדיח את פניה.
ואחר כך - מטמא מעת לעת,
ואינה מטמא את בועלה.
רבי עקיבה אומר: מטמא את בועלה.
מודים חכמים לרבי עקיבה -
ברואה כתם - שהיא מטמא את בועלה.


(ד) כל הנשים - בחזקת טהרה לבעליהן.

הבאין מן הדרך - נשיהן להן בחזקת טהרה.
בית שמאי אומרין:
צריכה שני עדים על כל תשמיש ותשמיש,
או תשמש לאור הנר.
ובית הלל אומרין:
דייה שני עדים כל הלילה.


(ה) משל משלו חכמים באשה -

החדר, והפרוזדוד, והעליה.
דם החדר - טמא.
נמצא בפרוזדוד - ספקו טמא, לפי שחזקתו מן המקור.


(ו) חמישה דמים טמאים שבאשה -

האדום, והשחור, וכקרן כרכום,
וכמימי אדמה, וכמזג.
בית שמאי אומרין:
אף כמימי תלתן, וכמימי בשר צלי.
ובית הלל - מטהרין.
הירוק -
עקביה בן מהללאל - מטמא.
וחכמים - מטהרין.
אמר רבי מאיר:
אם אינו מטמא משום כתם - מטמא משום משקה.
רבי יוסי אומר: לא כך, ולא כך.


(ז) איזה הוא האדום? - כדם המכה.

והשחור - כחרת.
דיהה מכן - טהור.
וכקרן כרכום - כברור שיש בו.
וכמימי אדמה - מבקעת בית כרם מצף כמים.
וכמזג - שני חלקים מים, ואחד יין מן היין השרוני.


פירושים