משנה נידה ט

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש


נידה פרק ט: משנה תוספתא ירושלמי בבלי


<< · משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק תשיעי ("האישה שהיא") · >>

פרקי מסכת נידה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י

משנה א · משנה ב · משנה ג · משנה ד · משנה ה ·משנה ו ·משנה ז ·משנה ח ·משנה ט ·משנה י ·משנה יא ·

נוסח הרמב"ם · מנוקד · מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת

לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן


משנה א[עריכה]

האשה שהיא עושה צרכיה וראתה דם, רבי מאיר אומר, אם עומדת, טמאה.

ואם יושבת, טהורה.

רבי יוסי אומר, בין כך ובין כך טהורה.

משנה ב[עריכה]

איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים, רבי יוסי מטהר.

ורבי שמעון מטמא, שאין דרך האיש להוציא דם, אלא שחזקת דמים מן האשה.

משנה ג[עריכה]

השאילה חלוקה לנכרית או לנדה, הרי זו תולה בה.

שלש נשים שלבשו חלוק אחד, או שישבו על ספסל אחד ונמצא עליו דם, כולן טמאות.

ישבו על ספסל של אבן או על האצטבא של מרחץ, רבי נחמיה מטהר, שהיה רבי נחמיה אומר, כל דבר שאינו מקבל טומאה, אינו מקבל כתמים.

משנה ד[עריכה]

שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן, כולן טמאות.

בדקה אחת מהן ונמצאת טמאה, היא טמאה ושתיהן טהורות, ותולות זו בזו.

ואם לא היו ראויות לראות, רואין אותן כאלו הן ראויות.

משנה ה[עריכה]

שלש נשים שהיו ישנות במטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית, כולן טמאות.

תחת הפנימית, שתים הפנימיות טמאות והחיצונה טהורה.

תחת החיצונה, שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה.

[ אמר רבי יהודה ], אימתי, בזמן שעברו דרך מרגלות המטה.

אבל אם עברו שלשתן דרך עליה, כולן טמאות.

בדקה אחת מהן ונמצאת טהורה, היא טהורה ושתים טמאות.

בדקו שתים ומצאו טהורות, הן טהורות ושלישית טמאה.

שלשתן ומצאו טהורות, כולן טמאות.

למה הדבר דומה, לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים, ובדקו אחד מהן ומצאו טהור, הוא טהור ושנים טמאין.

שנים ומצאו טהורים, הם טהורים ושלישי טמא.

שלשתן ומצאו טהורים, כולן טמאים, דברי רבי מאיר, שרבי מאיר אומר, כל דבר שהוא בחזקת טומאה, לעולם הוא בטומאתו, עד שיודע לך, טומאה היכן היא.

וחכמים אומרים, בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה.

משנה ו[עריכה]

שבעה סמנין מעבירין על הכתם: רוק תפל, ומי גריסין, ומי רגלים, ונתר, ובורית, קמוניא, ואשלג.

הטבילו ועשה על גביו טהרות, העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר, הרי זה צבע, הטהרות טהורות, ואינו צריך להטביל.

עבר או שדהה, הרי זה כתם, והטהרות טמאות, וצריך להטביל.

משנה ז[עריכה]

איזהו רוק תפל, כל שלא טעם כלום.

מי גריסין, לעיסת גריסין של פול, חלוקת נפש.

מי רגלים, שהחמיצו.

וצריך לכסכס שלש פעמים לכל אחד ואחד.

העבירן שלא כסדרן, או שהעביר שבעה סממנין כאחת, לא עשה ולא כלום.

משנה ח[עריכה]

כל אשה שיש לה וסת, דיה שעתה.

ואלו הן הוסתות: מפהקת, ומעטשת, וחוששת בפי כריסה, ובשפולי מעיה, ושופעת, וכמין צמרמורת אוחזין אותה, וכן כיוצא בהן.

וכל שקבעה לה שלש פעמים, הרי זה וסת.

משנה ט[עריכה]

היתה למודה להיות רואה בתחלת הוסתות, כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות, טמאות.

בסוף הוסתות, כל הטהרות שעשתה בתוך הוסתות, טהורות.

רבי יוסי אומר, אף ימים ושעות וסתות.

היתה למודה להיות רואה עם הנץ החמה, אינה אסורה אלא עם הנץ החמה.

רבי יהודה אומר, כל היום שלה.

משנה י[עריכה]

היתה למודה להיות רואה יום חמשה עשר ושינתה להיות רואה ליום עשרים, זה וזה אסורין.

שינתה פעמים ליום עשרים, זה וזה אסורין.

שינתה שלש פעמים ליום עשרים, הותר חמשה עשר וקבעה לה יום עשרים, שאין אשה קובעת לה וסת, עד שתקבענה שלש פעמים.

ואינה מטהרת הוסת, עד שתעקר ממנה שלש פעמים.

משנה יא[עריכה]

נשים בבתוליהם כגפנים.

יש גפן שיינה אדום, ויש גפן שיינה שחור, ויש גפן שיינה מרובה, ויש גפן שיינה מועט.

רבי יהודה אומר, כל גפן יש בה יין.

ושאין בה יין, הרי זה דורקטי.

משנה מנוקדת[עריכה]

משנה נידה ט ניקוד

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) האישה שהיא עושה צרכיה וראת דם רבי מאיר אומר אם עומדת טמאה ואם יושבת טהורה רבי יוסי אומר בין כך ובין כך טהורה.

(ב) איש ואישה שעשו צורכיהם לתוך הספל ונמצא דם על המים רבי יוסי מטהר ורבי שמעון מטמא שאין דרך האיש להוציא דם אלא שחזקת דמים מן האישה.

(ג) השאילה חלוקה לנוכרית או לנידה הרי זו תולה בה שלש נשים שלבשו חלוק אחד או שישבו על ספסל אחד ונמצא עליו דם כלן טמאות ישבו על ספסל של אבן ועל האיצטבה שבמרחץ רבי נחמיה מטהר שהיה רבי נחמיה אומר כל דבר שאינו מקבל טומאה אינו מקבל כתמים.

(ד) שלש נשים שהיו ישנות במיטה אחת ונמצא דם תחת אחת מהן כלן טמאות בדקה אחת מהן ומצאתה טמא היא טמאה ושתים טהורות ותולות זו בזו אם לא היו ראויות לראות רואין אותן כאילו הן ראויות.

(ה) שלש נשים שהיו ישנות במיטה אחת ונמצא דם תחת האמצעית שלשתן טמאות תחת הפנימית שתים הפנימייות טמאות והחיצונה טהורה תחת החיצונה שתים החיצונות טמאות והפנימית טהורה אימתיי בזמן שעלו דרך מרגלות המיטה אבל אם עלו שלשתן דרך עליה כלן טמאות בדקה אחת מהן ומצאתה טהור היא טהורה והשתים טמאות שתים ומצאו טהור הן טהורות והשלישית טמאה שלשתן ומצאו טהור כלן טמאות למה הדבר דומה לגל טמא שנתערב בין שני גלים טהורים בדקו אחד מהן ומצאו טהור הוא טהור ושנים טמאין שנים ומצאו טהורין הן טהורין ושלישי טמא שלשתן ומצאו טהור כלן טמאין דברי רבי מאיר שהיה רבי מאיר אומר כל דבר שהוא בחזקת טומאה לעולם הוא בטומאתו עד שתיוודע הטומאה וחכמים אומרין בודק עד שמגיע לסלע או לבתולה.

(ו) שבעה סמנין מעבירין על הכתם רוק תפל מי גריסין מי רגלים נתר ובורית קימוניא ואשלג הטבילו ועשה על גביו טהרות העביר עליו שבעה סמנין ולא עבר הרי זה צבע הטהרות טהורות ואינו צריך להטביל עבר או שדיהה הרי זה כתם והטהרות טמאות וצריך להטביל.

(ז) איזה הוא רוק תפל כל שלא טעם כלום מי גריסין לעיסת גריסין של פול וחלוקת נפש מי רגלים שהחמיצו וצריך לכסכס שלש פעמים בכל אחד ואחד העבירן שלא כסדרן או שהעביר שבעתן כאחד לא עשה כלום.

(ח) כל אישה שיש לה וסת דייה שעתה אלו הן וסתות מפהקת מעטשת וחוששת פי כרסה ושיפולי מעיה ושופעת וכמין צמרמורית אוחזת אותה וכן כיוצא בהן כל שתקבע לה שלש פעמים הרי זו וסת.

(ט) הייתה למודת להיות רואה בתחילת הווסת כל הטהרות שעשתה בתוך הווסת טמאות בסוף הווסת כל טהרות שעשתה בתוך הווסת טהורות רבי יוסי אומר אף ימים ושעות וסתות הייתה למודת להיות רואה עם הנץ החמה אינו אסור אלא עד הנץ החמה רבי יהודה אומר כל היום שלה.

(י) הייתה למודת להיות רואה יום חמישה עשר שינת יום עשרים זה וזה אסורין שינת פעמיים יום עשרים זה וזה אסורין שינת שלש פעמים יום עשרים הותר יום חמישה עשר וקבעה לה יום עשרים שאין האישה קובעת לה וסת עד שתקבענו שלש פעמים ואינה מטהרת מן הווסת עד שתיעקר ממנה שלש פעמים.

(יא) נשים בבתולים כגפנים יש גפן שיינה אדום יש גפן שיינה שחור יש גפן שיינה מרובה יש גפן שיינה ממועט רבי יהודה אומר כל גפן יש בה יין ושאין בה יין זו דורקטי.

פירושים[עריכה]