משנה נידה ט ב

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

זרעים · מועד · נשים · נזיקין · קדשים · טהרות
<< | משנה · סדר טהרות · מסכת נידה · פרק ט · משנה ב | >>

איש ואשה שעשו צרכיהן לתוך הספל ונמצא דם על המים, רבי יוסי מטהר.

ורבי שמעון מטמאד, שאין דרך האיש להוציא דם, אלא שחזקת דמים מן האשה.

נוסח הרמב"ם

איש ואשה שעשו צורכיהם לתוך הספל,

ונמצא דם על המים -
רבי יוסי - מטהר.
ורבי שמעון - מטמא,
שאין דרך האיש להוציא דם,
אלא שחזקת דמים מן האשה.

פירוש הרמב"ם

אם השתינו איש ואשה בכלי אחד ונמצא בזה השתן דם, הנה הוא שתי ספקות, ספק מן האיש ספק מן האשה, ואם תמצא לומר מן האשה, ספק שהוא מן המקור והמים חזרו למקור והוציא דם ספק שאינו.

ואף על פי שיש בעניין ספק ספקא, מטמא רבי שמעון, ואפילו היתה יושבת אשר היא אין שם שיטמא מאחר שנאמר שחזרו המים למקור מטמא רבי שמעון.

ואין הלכה כרבי שמעון. אבל הלכה כרבי יוסי אשר אמר שהוא אפילו היתה עומדת (לטומאה) [להשתין] ונמצא דם בשתנה טהורה כמו שקדם:


פירוש רבי עובדיה מברטנורא

שעשו צרכיהן - הטילו מי רגלים:

רבי יוסי מטהר - דהא אפילו באשה גרידתא דליכא אלא חדא ספיקא, ספק בא מן המקור, ספק בא ממקום מי רגלים, מטהר רבי יוסי לעיל, וכל שכן הכא דדילמא מאיש אתי. ולא הדר תנא הכא רבי יוסי מטהר, אלא לאשמועינן ממשנה יתירתא דאפילו לכתחילה מטהר ר' יוסי לאשה שעושה צרכיה וראתה דם, שתתעסק בטהרות ג. דלא תימא דוקא דיעבד מטהר ר' יוסי טהרות שנתעסקה בהן, אבל לכתחילה לא אמרינן לה שתתעסק, קמשמע לן:

ור' שמעון מטמא - אפילו הכא דאיכא ספק ספיקא, כדקתני טעמא:

שחזקת דמים מן האשה - ולעיל פסקינן הלכה כר' יוסי דמטהר ואפילו בחד ספיקא, כל שכן הכא דאיכא תרתי:

פירוש תוספות יום טוב

רבי יוסי מטהר. כתב הר"ב דהא אפילו באשה גרידתא כו' אלא לאשמועינן ממשנה יתירתא דאפילו לכתחלה מטהר רבי יוסי לאשה שעושה צרכיה וראתה דם. שתתעסק בטהרות. דאילו לבעלה. לא שייך לכתחלה ודיעבד. והא ליכא למימר דלעולם באשה לבדה דוקא בדיעבד. והכא בס"ס קמ"ל דאף לכתחלה. דודאי דלכתחלה דבס"ס לא איצטריך כלל לאשמועינן:

ור' שמעון מטמא. אבל ר"מ מטהר הכא כמו רבי יוסי. וכדתניא ר"מ ור' יוסי מטהרין. ומתניתין איידי דסליק מרבי יוסי. פתח בדרבי יוסי. גמרא:

פירוש עיקר תוספות יום טוב

(ג) (על הברטנורא) דלבעלה לא שייך לכתחילה ודיעבד. והא ליכא למימר דלעולם באשה לבדה, דוקא בדיעבד, והכא בספק ספיקא קא משמע לן דאף לכתחילה. דודאי דלכתחילה בספק ספיקא לא אצטריך כלל לאשמעינן:

(ד) (על המשנה) ור' שמעון מטמא. אבל ר' מאיר מטהר כמו ר' יוסי. ואיידי דסליק מר' יוסי, פתח בו. גמרא:

מלאכת שלמה (שלמה עדני)

ור' יוסי מטהר:    בגמ' א"ר יוחנן דבהא אפילו ר"מ מודה משום דספק ספיקא הוא והאי דלא תני ר"מ ור' יוסי מטהרין איידי דסליק מר' יוסי פתח בדר' יוסי ובברייתא מוכח הכי:

שחזקת דמים מן האשה:    וכיון דאר"ש חזקת דמים מן האשה ל"ש עומדים ל"ש יושבין פי' דאפילו שניהם יושבין דאיכא תרתי לקולא יושבת ואיש בהדה מטמא ר"ש:

תפארת ישראל

יכין

ר' יוסי מטהר:    אף דהכא כ"ש מרישא מדאיכא הכא ס"ס. קמ"ל דאפילו לכתחילה מטהר ר"י שתתעסק בטהרות. והכי קיי"ל [שם]:

בועז

פירושים נוספים