משנה נידה ו
נידה פרק ו', ב: משנה • תוספתא • ירושלמי • בבלי
<< • משנה • סדר טהרות • מסכת נידה • פרק שישי ("בא סימן") • >>
פרקי מסכת נידה: א ב ג ד ה ו ז ח ט י
משנה א • משנה ב • משנה ג • משנה ד • משנה ה • משנה ו • משנה ז • משנה ח • משנה ט • משנה י • משנה יא • משנה יב • משנה יג • משנה יד •
נוסח הרמב"ם • מנוקד • מפרשים
פרק זה במהדורה המבוארת | במהדורה המנוקדת
לצפייה בכתבי יד סרוקים של המשנה ב"אוצר כתבי יד תלמודיים" של הספרייה הלאומית לחצו כאן
בא סימן התחתון עד שלא בא העליון, או חולצת או מתיבמת.
בא העליון עד שלא בא התחתון, אף על פי שאי אפשר, רבי מאיר אומר, לא חולצת ולא מתיבמת.
וחכמים אומרים, או חולצת או מתיבמת, מפני שאמרו, אפשר לתחתון לבוא עד שלא בא העליון, אבל אי אפשר לעליון לבוא עד שלא בא התחתון.
כיוצא בו, כל כלי חרס שהוא מכניס, מוציא.
ויש שמוציא ואינו מכניס.
כל אבר שיש בו צפורן, יש בו עצם, ויש שיש בו עצם ואין בו צפורן.
כל המיטמא מדרס, מיטמא טמא מת.
ויש שמיטמא טמא מת ואינו מיטמא מדרס.
כל הראוי לדון דיני נפשות, ראוי לדון דיני ממונות.
ויש שראוי לדון דיני ממונות ואינו ראוי לדון דיני נפשות.
כל הכשר לדון, כשר להעיד.
ויש שכשר להעיד ואינו כשר לדון.
כל שחייב במעשרות, מיטמא טומאת אוכלים.
ויש שמיטמא טומאת אוכלין ואינו חייב במעשרות.
כל שחייב בפאה, חייב במעשרות.
ויש שחייב במעשרות ואינו חייב בפאה.
כל שחייב בראשית הגז, חייב במתנות.
ויש שחייב במתנות ואינו חייב בראשית הגז.
כל שיש לו ביעור, יש לו שביעית.
ויש שיש לו שביעית ואין לו ביעור.
כל שיש לו קשקשת, יש לו סנפיר.
ויש שיש לו סנפיר ואין לו קשקשת.
כל שיש לו קרנים, יש לו טלפים.
ויש שיש לו טלפים ואין לו קרנים.
כל הטעון ברכה לאחריו, טעון ברכה לפניו.
ויש טעון ברכה לפניו ואין טעון ברכה לאחריו.
תינוקת שהביאה שתי שערות, או חולצת או מתיבמת, וחייבת בכל מצות האמורות בתורה.
וכן תינוק שהביא שתי שערות, חייב בכל מצות האמורות בתורה.
וראוי להיות בן סורר ומורה, משיביא שתי שערות עד שיקיף זקן, התחתון ולא העליון, אלא שדברו חכמים בלשון נקיה.
תינוקת שהביאה שתי שערות, אינה יכולה למאן.
רבי יהודה אומר, עד שירבה השחור.
שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום, כדי לכוף ראשן לעיקרן, דברי רבי ישמעאל.
רבי אלעזר אומר, כדי לקרוץ בצפורן.
רבי עקיבא אומר, כדי שיהו ניטלות בזוג.
הרואה כתם, הרי זו מקולקלת, וחוששת משום זוב, דברי רבי מאיר.
וחכמים אומרים, אין בכתמים משום זוב.
הרואה יום אחד עשר בין השמשות, תחלת נדה וסוף נדה, תחלת זיבה וסוף זיבה, יום ארבעים לזכר ויום שמונים לנקבה, בין השמשות לכולן, הרי אלו טועות.
אמר רבי יהושע, עד שאתם מתקנים את השוטות, תקנו את הפקחות.
נוסח הרמב"ם
(א) בא סימן התחתון עד שלא בא העליון -
- או חולצת, או מתיבמת.
- בא העליון עד שלא בא התחתון -
- אף על פי שאי אפשר -
- רבי מאיר אומר: לא חולצת, ולא מתיבמת.
- וחכמים אומרין: או חולצת, או מתיבמת.
- מפני שאמרו:
- אפשר לתחתון לבוא עד שלא יבוא העליון,
- אבל, אי אפשר לעליון לבוא עד שלא יבוא התחתון.
- אף על פי שאי אפשר -
(ב) כיוצא בו -
- כל כלי חרס שמכניס - מוציא,
- ויש שהוא מוציא - ואינו מכניס.
- כל אבר שיש בו ציפורן - יש בו עצם,
- ויש שיש בו עצם - ואין בו ציפורן.
- כל כלי חרס שמכניס - מוציא,
(ג) כל הטמא מדרס - מיטמא טמא מת,
- ויש שהוא מיטמא טמא מת - ואינו מיטמא מדרס.
(ד) כל הראוי לדון דיני נפשות - ראוי לדון דיני ממונות,
- ויש שהוא ראוי לדון דיני ממונות - ואינו ראוי לדון דיני נפשות.
[ה] *הערה 1: כל הכשר לדון - כשר להעיד,
- ויש שהוא כשר להעיד - ואינו כשר לדון.
(ה) [ו] כל שהוא חייב במעשרות - מיטמא טומאת אוכלין,
- ויש שהוא מיטמא טומאת אוכלין - ואינו חייב במעשרות.
(ו) [ז] כל שהוא חייב בפאה - חייב במעשרות,
- ויש שהוא חייב במעשרות - ואינו חייב בפאה.
(ז) [ח] כל שהוא חייב בראשית הגז - חייב במתנות,
- ויש מי שהוא חייב במתנות - ואינו חייב בראשית הגז.
(ח) [ט] כל שיש לו ביעור - יש לו שביעית,
- ויש שיש לו שביעית - ואין לו ביעור.
(ט) [י] כל שיש לו קשקשת - יש לו סנפיר,
- ויש שיש לו סנפיר - ואין לו קשקשת.
- כל שיש לו קרניים - יש לו טלפיים,
- ויש שיש לו טלפיים - ואין לו קרניים.
(י) [יא] כל הטעון ברכה לאחריו - טעון לפניו,
- ויש שהוא טעון לפניו - ואין טעון לאחריו.
(יא) [יב] תינוקת שהביאה שתי שערות -
- חייבת בכל מצוות האמורות בתורה,
- וחולצת, או מתייבמת.
- וכן התינוק שהביא שתי שערות -
- חייב בכל מצוות האמורות בתורה,
- וראוי להיות בן סורר ומורה -
- משיביא שתי שערות, עד שיקיף זקן התחתון - לא העליון,
- אלא שדיברו חכמים בלשון נקייה.
- תינוקת שהביאה שתי שערות - אינה יכולה למאן.
- רבי יהודה אומר: משירבה השחור.
(יב) [יג] שתי שערות האמורות בפרה ובנגעים - הן אמורות בכל מקום.
- וכמה שעורן? -
- כדי לכוף ראשן לעיקרן - דברי רבי ישמעאל.
- רבי אלעזר אומר: כדי לקרוץ בציפורן.
- רבי עקיבה אומר: כדי שיהיו ניטלות בזוג.
(יג) [יד] הרואה כתם -
- הרי זו מקולקלת,
- וחוששת משום זוב - דברי רבי מאיר.
- וחכמים אומרין: אין בכתמים משום זוב.
(יד) [טו] הרואה יום אחד עשר בין השמשות -
- תחילת נידה, וסוף נידה,
- תחילת זיבה, וסוף זיבה.
- יום ארבעים לזכר, ויום שמונים לנקבה -
- בין השמשות לכולן - הרי אלו טועות.
- אמר רבי יהושע:
- עד שאתם מתקנין את השוטות - בואו ותקנו את הפיקחות.
הערות
- הערה 1: [] סימון חלוקת משניות בנוסח המשנה להרמב"ם
- פירוש המשניות לרמב"ם
- רבי עובדיה מברטנורא
- פירוש תוספות יום טוב
- עיקר תוספות יום טוב
- פירוש יכין ובועז (תפארת ישראל)
- פירוש מלאכת שלמה
- רש"ש
- ביאור הרב שטיינזלץ על המשנה
משנה נידה, פרק ו':
הדף הראשי • מהדורה מנוקדת • נוסח הרמב"ם • נוסח הדפוסים • ברטנורא • עיקר תוספות יום טוב