משנה נידה ב רמבם

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

נוסח הרמב"ם[עריכה]

(א) כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תיקצץ החירשת והשוטה והסומה ומי שנטרפה דעתה אם יש להן פיקחות מתקנות אותן ואוכלות בתרומה דרך בנות ישראל משמשות בשני עידים אחד לו ואחד לה הצנועות מתקנות להן שלישי ואחד להתקין את הבית.

(ב) נמצא על שלו טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה הותיוס טמאין וחייבין בקרבן נמצא על שלה לאחר זמן טמאין בספק ופטורין מן הקרבן.

(ג) איזה הוא לאחר זמן כדי שתרד מן המיטה ותדיח את פניה ואחר כך מטמא מעת לעת ואינה מטמא את בועלה רבי עקיבה אומר מטמא את בועלה מודים חכמים לרבי עקיבה ברואה כתם שהיא מטמא את בועלה.

(ד) כל הנשים בחזקת טהרה לבעליהן הבאין מן הדרך נשיהן להן בחזקת טהרה בית שמאי אומרין צריכה שני עידים על כל תשמיש ותשמיש או תשמש לאור הנר ובית הלל אומרין דייה שני עידים כל הלילה.

(ה) משל משלו חכמים באישה החדר והפרוזדוד והעליה דם החדר טמא נמצא בפרוזדוד ספקו טמא לפי שחזקתו מן המקור.

(ו) חמישה דמים טמאים שבאישה האדום והשחור וכקרן כרכום וכמימי אדמה וכמזג בית שמאי אומרין אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרין הירוק עקביה בן מהללאל מטמא וחכמים מטהרין אמר רבי מאיר אם אינו מטמא משום כתם מטמא משום משקה רבי יוסי אומר לא כך ולא כך.

(ז) איזה הוא האדום כדם המכה והשחור כחרת דיהה מכן טהור וכקרן כרכום כברור שיש בו וכמימי אדמה מבקעת בית כרם מצף כמים וכמזג שני חלקים מים ואחד יין מן היין השרוני.

הדף הראשי של משנה נידה ב