”המצב הביטחוני המיוחד“ – המצב הביטחוני השורר במדינה, שבשלו הוכרז מצב מיוחד בעורף כהגדרתו בחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, ביום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023);

”פנייה לרשות ציבורית“ – פנייה של אדם לרשות ציבורית, לפי חיקוק, ובכלל זה הגשת השגה, מסירת דיווח, מסמך או מידע אחר, מענה לפנייה של רשות ציבורית או הגשת בקשה להפעלת סמכות לפי חיקוק, למעט פעולות אלה:

(1)

תשלום לרשות ציבורית, ובכלל זה תשלום אגרה, היטל, מס וכל תשלום חובה אחר;

(2)

תשלום קנס שהטיל בית משפט לפי כל דין, אשר יש לשלמו בתוך תקופה שקבע בית המשפט לפי סעיף 66 לחוק העונשין;

(3)

תשלום קנס מינהלי שהוטל לפי חוק העבירות המינהליות, התשמ״ו–1985;

(4)

תשלום קנס שהוטל בשל עבירות קנס מכוח סעיף 221 לחוק סדר הדין הפלילי או דין אחר;

(5)

תשלום קנס שהטיל בית דין לעבודה מכוח סמכותו לדון בעבירות על החיקוקים המפורטים בתוספת השנייה לחוק בית הדין לעבודה, התשכ״ט–1969;

(6)

תשלום סכום התחייבות להימנע מביצוע עבירה לפי סעיף 76 לחוק העונשין;

(7)

תשלום שנכלל בהסדר מכוח סעיף 67ג(א)(1) לחוק סדר הדין הפלילי;

(8)

תשלום קנס שהוטל לפי פקודת בזיון בית המשפט;

(9)

תשלום קנס אזרחי שנקבע בחיקוק;

”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;

”רשות ציבורית“ – כל אחד מהגופים שלהלן, ובכלל זה מי שממונה על הגוף או עומד בראש הגוף וכן עובד ציבור או נושא משרה בגוף כאמור, לרבות מי שגוף כאמור אצל לו את סמכותו ולמעט בית דין מינהלי:

(1)

הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;

(2)

גוף שהוקם או שמונה לפי חוק, וכן גוף שניתנה לו סמכות לפי חיקוק – לעניין הסמכות שניתנה לו לפי אותו חיקוק;

(3)

רשות מקומית;

(4)

מבקר המדינה ונציב תלונות הציבור;

(5)

חברה ממשלתית וחברת בת ממשלתית – לעניין החלטה מינהלית ופנייה לרשות ציבורית לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, בלבד;

(6)

מעסיק ציבורי גדול כהגדרתו בסעיף 9ב(א) לחוק שוויון זכויות לאנשים עם מוגבלות, התשנ״ח–1998 – לעניין פרסום תוכנית לפי סעיף 9ג(א) לחוק האמור;

”התקופה הקובעת הראשונה“ – התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום ט׳ בכסלו התשפ״ד (22 בנובמבר 2023);

”התקופה הקובעת השנייה“ – התקופה שמיום י׳ בכסלו התשפ״ד (23 בנובמבר 2023) עד יום כ״ו בטבת התשפ״ד (7 בינואר 2024);

”תקופת הדחייה“ – תקופה של חודשיים.

פרק ב׳: החלטות מינהליות ופניות לרשות ציבורית

2.

הארכת תקופה או דחיית מועד למתן החלטה מינהלית

(א)

על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה למתן החלטה מינהלית והיום האחרון של התקופה (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה, תוארך התקופה למתן החלטה מינהלית כאמור בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי.

(ב)

על אף האמור בכל דין, נקבע בחיקוק מועד נקוב למתן החלטה מינהלית (בסעיף זה – המועד הנקוב המקורי) והמועד הנקוב המקורי חל בתקופה הקובעת הראשונה, יידחה המועד הנקוב המקורי בתקופת הדחייה.

(ג)

הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו על תקופה או מועד נקוב למתן החלטה מינהלית שנקבעו בחיקוק המנוי בתוספת הראשונה.

(ד)

הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו גם על תקופה למתן החלטה מינהלית שהיום האחרון שלה חל בתקופה הקובעת השנייה וגם על מועד נקוב למתן החלטה מינהלית שחל בתקופה הקובעת השנייה, אם התקופה או המועד כאמור נקבעו בחיקוק המנוי בתוספת השנייה.

(ה)

הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אלה:

(1)

החלטה או פעולה הנוגעת למעצר, להחזקה במשמורת או לכליאה;

(2)

תשלום שמשלמת רשות ציבורית;

(3)

פעולה שעניינה דיווח או העברת הודעה או מידע לכנסת, לוועדה מוועדותיה או למבקר המדינה ולנציב תלונות הציבור;

(4)

התקנה של תקנה בת־פועל תחיקתי;

(5)

החלטה מינהלית לפי חוק חופש המידע.

3.

הארכת תקופה או דחיית מועד לפנייה לרשות ציבורית

(א)

על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה לפנייה לרשות ציבורית והיום האחרון של התקופה (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תוארך התקופה לפנייה לרשות ציבורית כאמור בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי.

(ב)

על אף האמור בכל דין, נקבע בחיקוק מועד נקוב לפנייה לרשות ציבורית (בסעיף זה – המועד הנקוב המקורי) והמועד הנקוב המקורי חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, יידחה המועד הנקוב המקורי בתקופת הדחייה.

(ג)

הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אלה:

(1)

תקופה או מועד נקוב לפנייה לרשות ציבורית שנקבעו בחיקוק המנוי בתוספת השלישית;

(2)

תקופה לפנייה לרשות ציבורית לפי חוק חופש המידע.

4.

הארכת תקופה או דחיית מועד הקבועים בהחלטה מינהלית

הוראות סעיפים 2 ו־3 יחולו גם על תקופה שהוארכה או על מועד שנדחה, לפי העניין, למתן החלטה מינהלית או לפנייה לרשות ציבורית, מכוח סמכות הנתונה לרשות לפי חיקוק להאריך תקופה או לדחות מועד כאמור, לתקופה מוגבלת, ובלבד שהתקופה לא תוארך והמועד לא יידחה, לפי סעיפים 2 או 3 או כאמור בסעיף זה, יותר מפעם אחת.

5.

ביטול או קיצור של הארכת תקופה או של דחיית מועד בעניין מסוים

(א)

על אף האמור בסעיפים 2 עד 4, רשות ציבורית רשאית, ביוזמתה או לפי בקשה, להחליט כי התקופה או המועד הנקוב למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה או לפנייה מסוימת אליה, לא יוארכו או יידחו לפי הוראות אותם סעיפים, וכן רשאית היא לקבוע לעניין החלטה או פנייה מסוימת כאמור, תקופת דחייה קצרה יותר; בהחלטתה לפי סעיף זה תשקול הרשות הציבורית, בין היתר, את ההשלכות בנסיבות העניין של הארכת התקופה או דחיית המועד לפי סעיפים 2 עד 4 על זכויות הפרט.

(ב)

החליטה רשות ציבורית כאמור בסעיף קטן (א), תודיע על כך בהודעה מנומקת בכתב לכל אדם שההחלטה חלה לגביו; בהודעה לפי סעיף קטן זה תציין הרשות הציבורית גם את המועד לסיום התקופה או את המועד הנקוב למתן ההחלטה המינהלית או לפנייה, בהתאם להחלטה כאמור בסעיף קטן (א); ואולם, הרשות הציבורית אינה חייבת במתן הודעה כאמור אם החלטתה לפי סעיף קטן (א) ניתנה מיוזמתה והיא נוגעת למתן החלטה מינהלית מסוימת על ידה.

(ג)

על החלטת רשות ציבורית לפי סעיף קטן (א) ניתן לעתור או לערער לערכאה המוסמכת לפי החיקוק שמכוחו ניתנת ההחלטה המינהלית או שלפיו פונה האדם לרשות הציבורית, לפי העניין.

6.

פרסום לציבור

(א)

רשות ציבורית תפרסם לציבור, ככל האפשר, באופן בהיר ונגיש, את עיקרי ההשלכות של חוק זה על החלטות מינהליות ופניות לרשות ציבורית הקבועות בחיקוק שהיא אחראית ליישומו; הפרסום ייעשה באתר האינטרנט של הרשות הציבורית ובדרכים נוספות המתאימות בנסיבות העניין.

(ב)

לא תהיה עילת תביעה נגד רשות ציבורית בשל הפרת הוראות סעיף זה.

7.

חוק חופש המידע – הארכת תקופה או דחיית מועד למתן החלטה על ידי רשות ציבורית או לפנייה לרשות ציבורית

(א)

על אף האמור בחוק חופש המידע, התקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום כ״ב בחשוון התשפ״ד (6 בנובמבר 2023) לא תבוא במניין התקופות הקבועות בחוק חופש המידע למתן החלטה על ידי רשות ציבורית כהגדרתה בחוק האמור או לפנייה לרשות ציבורית כאמור, לפי אותו חוק.

(ב)

הוארכה התקופה לטיפול בבקשה לקבלת מידע לפי סעיף 7(ב) או (ג) לחוק חופש המידע, יחולו הוראות סעיף קטן (א) גם לעניין התקופה שהוארכה; נקבע בהחלטה על הארכה כאמור מועד לטיפול בבקשה בציון תאריך מסוים, יראו לעניין סעיף קטן זה כאילו נקבעה בהחלטה כאמור תקופה שתחילתה ביום מתן ההחלטה וסיומה באותו תאריך.

פרק ג׳: תקופות כהונה בשירות הציבורי ובגופים ציבוריים

8.

הארכת תקופות כהונה בשירות הציבורי ובגופים ציבוריים

(א)

על אף האמור בכל דין, בעל תפקיד כמפורט להלן, שמונה לתקופת כהונה קצובה והיום האחרון של תקופת כהונתו (בסעיף זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, יידחה לגביו היום האחרון המקורי, לפי המוקדם, בארבעה חודשים, או עד שימונה במקומו אדם אחר באופן קבוע ובלבד שתינתן לבעל התפקיד הודעה מראש של שלושים ימים לפחות על סיום כהונתו:

(1)

דירקטור או יושב ראש דירקטוריון שמונו לפי חוק החברות הממשלתיות, לרבות דירקטור חיצוני ודירקטור בלתי תלוי המכהנים בחברה ממשלתית שהיא חברה ציבורית או המכהנים בחברה ממשלתית שהיא חברת איגרות חוב;

(2)

חבר בית דין מינהלי שהוראות חוק בתי דין מינהליים חלות עליו כאמור בסעיף 4 לאותו חוק;

(3)

חבר או יושב ראש של מועצה, רשות או גוף הממלא תפקיד דומה אף אם כינויו שונה, בתאגיד שהוקם בחוק, והמנהל הכללי של תאגיד כאמור;

(4)

חבר או יושב ראש של ועדה או גוף אחר שהוקמו בחיקוק;

(5)

חבר או יושב ראש של ועדה, מועצה או גוף שתפקידו דומה אף אם כינויו שונה, אם הוועדה, המועצה או הגוף כאמור פועלים ברשות ציבורית כאמור בפסקה (1) להגדרה ”רשות ציבורית“.

(ב)

על אף האמור בכל דין, מי שמונה לתקופת כהונה קצובה בידי רשות מקומית כמפורט להלן, והיום האחרון של תקופת כהונתו חל בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד מועד הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, לפי סעיף 1(א) או (ב) לחוק לדחיית הבחירות הכלליות לרשויות המקומיות, התשפ״ד–2023, לפי העניין, תוארך כהונתו עד ליום ה־90 שלאחר מועד הבחירות הכלליות האמורות, ובלבד שלא תוארך כהונתו למועד מאוחר מיום י״ט באייר התשפ״ד (27 במאי 2024):

(1)

דירקטור בדירקטוריון, או בעל תפקיד דומה בגוף דומה אף אם כינוים שונה, של תאגיד שהרשות המקומית מחזיקה בחלק מהונו, בחלק מכוח ההצבעה בו או בזכות למנות חבר דירקטוריון או חבר גוף מקביל בתאגיד;

(2)

דירקטור שמונה לפי סעיף 61 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, למעט מי שמונה בהיותו חבר מועצת רשות מקומית.

(ג)

אין בהארכת כהונה לפי סעיף קטן (א) או (ב) כדי להטיל על בעל התפקיד חובות הנובעות מתפקידו או להעניק לו זכויות הנובעות מתפקידו, בתקופה שמהיום האחרון המקורי ועד ליום פרסומו של חוק זה, למעט זכויות הנובעות מיחסי עבודה.

(ד)

הוראות סעיף זה לא יחולו על כל אחד מאלה:

(1)

מי שכהונתו חודשה בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה;

(2)

מי שחדל להתקיים בו התנאי בחיקוק שמכוחו מונה או שמכוחו הוא מכהן, למעט תנאי הנוגע למשך הכהונה, גיל או יציאה לקצבה;

(3)

מי שתקופת כהונתו פקעה בתקופה שמיום כ״ב בתשרי התשפ״ד (7 באוקטובר 2023) עד יום פרסומו של חוק זה, ומונה במקומו, לפני יום פרסומו של חוק זה, אדם אחר, באופן זמני או קבוע;

(4)

מי שהודיע בכתב לגורם הממנה כי אין להאריך את תקופת כהונתו לפי סעיף קטן (א) או (ב); הודעה כאמור תימסר בתוך 14 ימים מיום פרסומו של חוק זה, או אם הוארכה התקופה הקובעת השנייה לפי סעיף 18 – בתוך 14 ימים ממועד ההארכה.

פרק ד׳: תאגידים

סימן א׳: חברות

9.

דחיית המועד האחרון לכינוס אסיפה שנתית ולמשלוח דוחות כספיים

(א)

על אף האמור בסעיף 60 לחוק החברות, על חברה שהמועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית שלה חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, יחולו הוראות אלה:

(1)

לעניין חברה ציבורית ולעניין חברה פרטית שהיא חברת איגרות חוב – דירקטוריון החברה רשאי להחליט כי האסיפה השנתית תתכנס במועד שלא יאוחר מתום ארבעה חודשים מהמועד האחרון לכינוסה לפי הוראות סעיף 60 לחוק החברות;

(2)

לעניין חברה פרטית שאינה חברת איגרות חוב – המועד האחרון לכינוס האסיפה השנתית יהיה ארבעה חודשים מהמועד האחרון לכינוסה לפי הוראות סעיף 60 לחוק החברות.

(ב)

בחברה פרטית שמתקיימות לגביה הוראות סעיף 61(א) לחוק החברות, יחולו הוראות סעיף קטן (א) על המועד האחרון למשלוח דוחות כספיים לבעלי המניות הרשומים לפי הוראות סעיף 61(ב) לחוק האמור, בשינויים המחויבים.

10.

הארכת תקופת כהונה של דירקטור חיצוני או של דירקטור בלתי תלוי אחר

על אף האמור בסעיף 245 לחוק החברות, בהגדרה ”דירקטור בלתי תלוי“ שבסעיף 1 לחוק האמור ובסעיף 50ב6(א) לחוק ניירות ערך, חל היום האחרון של תקופת כהונתו של דירקטור חיצוני או של דירקטור בלתי תלוי אחר, בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, רשאי הדירקטוריון להחליט להאריך את תקופת כהונתו של דירקטור כאמור, החל ביום קבלת ההחלטה, בתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה חודשים ממועד סיום כהונתו, והארכה זו לא תיחשב לעניין מגבלת תקופת הכהונה הקבועה בהוראות האמורות; לעניין זה, ”דירקטור בלתי תלוי“ – לרבות דירקטור בלתי תלוי כהגדרתו בסעיף 50ב1 לחוק ניירות ערך.

11.

הארכת תקופה שנקבעה בהחלטה או הארכת תוקפו של אישור

(א)

על אף האמור בסעיפים 121(ג), 267א(ד) ו־275(א1)(1) או (2) לחוק החברות, בתקנות 1(1) ו־1ב(ב) לתקנות החברות (הקלות בעסקאות עם בעלי עניין), התש״ס–2000, ובתקנה 1(ג) לתקנות החברות (הקלות לעניין החובה לקבוע מדיניות תגמול), התשע״ג–2013, הדירקטוריון רשאי להאריך תקופה שנקבעה בהחלטה או תוקפו של אישור שניתנו לפי אותן הוראות, והמסתיימים בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, בתקופה נוספת שלא תעלה על ארבעה חודשים.

(ב)

על אף האמור בסעיף 278(ב) ו־(ג) לחוק החברות, החלטה על הארכה כאמור בסעיף קטן (א) תתקבל בידי חברי הדירקטוריון שאין להם עניין אישי בהחלטה.

12.

התגברות על תקנון החברה

הוראות סימן זה יחולו על אף האמור בתקנון החברה.

13.

דחיית מועד לקבלת החלטה על פירוק לשם פטור מאגרה

על אף האמור בתקנות לעניין אגרות לפי סעיפים 44(6) ו־345כז לחוק החברות, המועד האחרון לקבלת החלטה מיוחדת על פירוק מרצון לפי סעיף 319 לפקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983, או לפי סעיף 342כד לחוק החברות, בידי חברה שהפסיקה את פעילותה, לשם קבלת פטור מתשלום אגרה שנתית או עיצום כספי שהוטל בשל אי־תשלומה, יידחה בתקופת הדחייה כאמור בסעיף 3.

סימן ב׳: שותפויות

14.

הארכת תקופות ודחיית מועדים לעניין שותפות מוגבלת ציבורית

סעיפים 9 עד 12 יחולו, בשינויים המחויבים, על שותפות מוגבלת ציבורית כהגדרתה בסעיף 65א(א) לפקודת השותפויות, לעניין המועד האחרון לכינוס אסיפה שנתית, תקופת כהונה של דירקטור חיצוני, או תקופה שנקבעה בהחלטה או תוקפו של אישור, לפי סעיפים 65כח(א), 65ט, 65ז, 65מה(ד), 65נא(ה)(1) או (2), או 65נג(ב) לפקודת השותפויות, לפי העניין.

סימן ג׳: אגודות שיתופיות

15.

הארכת תקופות ודחיית מועדים לעניין אגודות שיתופיות

(א)

על אף האמור בהוראות לפי סעיף 65 לפקודת האגודות השיתופיות ובתקנות האגודה, יחולו הוראות אלה:

(1)

חל המועד האחרון לכינוס אסיפה כללית ראשונה בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, יידחה המועד האמור בארבעה חודשים, אך האגודה תהיה רשאית לקיים בחירות לרשויות האגודה לפני המועד הנדחה כאמור אם ועד ההנהלה הזמני החליט על כך;

(2)

חל היום האחרון של תקופת כהונתה של רשות מרשויות האגודה בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תוארך תקופת כהונתה בארבעה חודשים, אך ניתן לקיים בחירות לאותה רשות באותה תקופה אם הרשות החליטה על כך;

(3)

חל המועד האחרון שבו רשאית לפעול רשות מרשויות האגודה שפחת בה מספר החברים, בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תהיה אותה רשות רשאית לפעול עד תום ארבעה חודשים מהמועד האמור, אלא אם כן מספר החברים בה פחת מהמניין החוקי;

(4)

תמה תקופת כהונתה של רשות מרשויות האגודה והיא המשיכה לכהן בתפקידה מכוח ההוראות לפי פקודת האגודות השיתופיות, והיום האחרון של תקופת כהונתה כאמור חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תוארך תקופת כהונתה בארבעה חודשים נוספים, אך ניתן לקיים בחירות לאותה רשות באותה תקופה אם הרשות החליטה על כך.

(ב)

תקופת כהונה לא תוארך לפי סעיף זה יותר מפעם אחת.

(ג)

החליטה הרשות לקיים בחירות כאמור בסעיף קטן (א)(1), (2) או (4), יודיע על כך הוועד לחברי האגודה ולרשם האגודות השיתופיות בסמוך ככל האפשר לאחר קבלת ההחלטה.

(ד)

מצא רשם האגודות השיתופיות, לפי פנייה שהוגשה אליו, כי בשל המצב הביטחוני המיוחד קיום הבחירות במועד שעליו החליטה רשות מרשויות האגודה יפגע פגיעה ממשית בזכות של חברי האגודה לבחור או להיבחר או בסדרי הבחירות באגודה, רשאי הוא להורות על אי־קיום הבחירות במועד שנקבע.

(ה)

על החלטת רשם האגודות השיתופיות לפי סעיף קטן (ד) ניתן לערער לפני בית משפט לעניינים מינהליים.

פרק ה׳: סדרי דין בבתי דין מינהליים

16.

הארכת תקופות ודחיית מועדים לעניין סדרי דין בבתי דין מינהליים

(א)

על אף האמור בכל דין, נקבעה בחיקוק תקופה להגשת ערר לבית דין מינהלי המנוי בתוספת הרביעית (בפרק זה – בית הדין), והיום האחרון של התקופה (בסעיף קטן זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תוארך התקופה להגשת ערר כאמור בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי.

(ב)

החליט בית הדין, לפני פרסומו של חוק זה, על הארכת תקופה להגשת ערר, והיום האחרון של התקופה המוארכת (בסעיף קטן זה – היום האחרון המקורי) חל בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תוארך התקופה להגשת ערר כאמור בתקופת הדחייה מהיום האחרון המקורי; נקבע בהחלטה כאמור מועד להגשת ערר בציון תאריך מסוים (בסעיף קטן זה – המועד המקורי), יידחה המועד המקורי בתקופת הדחייה.

(ג)

על אף האמור בכל דין, נקבעו בחיקוק או קבע בית הדין לפני פרסומו של חוק זה תקופה או מועד לעשיית דבר שבסדרי דין, שאינם כאמור בסעיף קטן (א) או (ב), לרבות מועד בציון תאריך מסוים, והיום האחרון של התקופה או המועד כאמור חלים בתקופה הקובעת הראשונה או בתקופה הקובעת השנייה, תוארך התקופה או יידחה המועד בהתאם להוראות אותם סעיפים קטנים, בשינויים המחויבים.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), מועד לדיון בערר שחל מיום פרסומו של חוק זה ועד תום התקופה הקובעת השנייה, יידחה, והמועד ייקבע מחדש לאחר תום התקופה הקובעת השנייה.

(ה)

הוראות סעיף זה יחולו אלא אם כן הורה בית הדין אחרת אחרי פרסומו של חוק זה.

פרק ו׳: קבלת החלטות בחברות ממשלתיות ובתאגידים שהוקמו בחוק

17.

קבלת החלטות בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי

(א)

(1)

על אף האמור בכל דין ובמסמכי היסוד כהגדרתם בחוק החברות הממשלתיות, בתקופה הקובעת השנייה רשאים דירקטוריון חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, או ועדת דירקטוריון בחברה כאמור, לקבל החלטות בעניינים חיוניים שאינם סובלים דיחוי במהלך פעילותה השוטפת של החברה, אף אם מספר הדירקטורים המכהנים נמוך ממספר הדירקטורים המזערי הנדרש לפעילותם של הדירקטוריון או של ועדת הדירקטוריון, או מהמניין החוקי הנדרש לקיום ישיבות דירקטוריון או ועדת דירקטוריון, ואף באין דירקטורים שמתקיימים בהם תנאים נוספים הנדרשים לפי דין לכינוס הדירקטוריון או ועדת הדירקטוריון או לקבלת החלטה על ידי מי מהם, ובלבד שבהחלטה נקבע כי העניין חיוני ואינו סובל דיחוי.

(2)

הודעה על נושא ההחלטה שהתקבלה כאמור בפסקה (1) תימסר לרשות החברות הממשלתיות ותפורסם באתר האינטרנט של הרשות ושל החברה; בהודעה כאמור יצוינו מספר הדירקטורים שהשתתפו בקבלת ההחלטה והמניין החוקי הנדרש לקבלתה.

(ב)

(1)

הוראות סעיף קטן (א) יחולו, בשינויים המחויבים, גם על תאגידים שהוקמו בחוק כמשמעותם בסעיף 60א לחוק החברות הממשלתיות, ובלבד שהודעה כאמור בסעיף קטן (א)(2) תימסר לשר הממונה על החיקוק שמכוחו הוקם התאגיד ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד שעליו ממונה השר.

(2)

שר ממונה כאמור בפסקה (1) ימסור לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת דיווח על הודעות שהתקבלו לפי אותה פסקה, עד יום י״ב בטבת התשפ״ד (24 בדצמבר 2023), ואם הוארכה התקופה הקובעת השנייה – גם 14 ימים לפני תום תקופת ההארכה.

פרק ז׳: הוראות שונות

18.

הארכת התקופה הקובעת השנייה

ראש הממשלה, באישור הממשלה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה הקובעת השנייה, בתקופות נוספות שלא יעלו על שלושה חודשים כל אחת, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף קטן זה לא יעלה על תשעה חודשים; הארכה לפי סעיף זה יכול שתהיה דרך כלל או לעניינים מסוימים לפי חוק זה.

פורסם צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת התקופה הקובעת השנייה), התשפ״ד–2024, לפיו ”התקופה הקובעת השנייה“ הוארכה עד יום כ״ח באדר ב׳ התשפ״ד (7 באפריל 2024) בנוגע לעניינים אלה: (1) פרק ב׳ לחוק למעט סעיף 2; (2) סעיף 22 לחוק.

19.

הארכת תקופת הדחייה

שר המשפטים, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הדחייה בתקופות נוספות, אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת עקב המצב הביטחוני המיוחד, ובלבד שמשך ההארכה הכולל לפי סעיף זה לא יעלה על חודשיים; הארכה לפי סעיף זה יכול שתהיה דרך כלל או לעניינים מסוימים לפי חוק זה.

פורסם צו הארכת תקופות ודחיית מועדים (הוראת שעה – חרבות ברזל) (סדרי מינהל, תקופות כהונה ותאגידים) (הארכת תקופת הדחייה ותיקון התוספת השלישית לחוק), התשפ״ד–2024, לפיו תקופת הדחייה תוארך בחודשיים לעניין החיקוקים האלה: (1) סעיף 3 לחוק, בנוגע לתקנה 5א לתקנות החברות (אגרות), התשס״א–2001; (2) סעיף 13 לחוק.

20.

חובת רשות ציבורית לפעול במהירות הראויה

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מחובתה של רשות ציבורית לפעול במהירות הראויה, בהתאם לנסיבות העניין.

21.

שמירת דינים

אין בהוראות חוק זה כדי לגרוע מהוראה לפי כל דין אחר המאריכה תקופות או הדוחה מועדים או מאפשרת לעשות כן.

22.

סייגים לתחולה

הוראות חוק זה לא יחולו על תקופות ומועדים שחל לגביהם חיקוק שנקבע במהלך התקופה הקובעת הראשונה או התקופה הקובעת השנייה, למעט חיקוק המנוי בתוספת החמישית, וכן על תקופות ומועדים בהליכים שלפני ערכאות שנקבעו לגביהן חיקוקים כמפורט להלן:

(1)

תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991;

(2)

תקנות בית הדין לעבודה (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991;

(3)

תקנות הכניסה לישראל (סדרי דין במצב חירום מיוחד בבית דין לעררים), התש״ף–2020;

(4)

תקנות הדיינים (סדרי דין בבתי הדין הרבניים בעת מצב חירום מיוחד) (הוראת שעה), התשפ״ד–2023;

(5)

תקנות בתי הדין הדתיים הדרוזיים (סדרי דין בבתי הדין הדתיים הדרוזיים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020;

(6)

תקנות הקאדים (סדרי דין בבתי הדין השרעיים בעת מצב חירום מיוחד), התש״ף–2020;

(7)

הוראות הבחירות (דרכי תעמולה) (סדרי הדין בבקשות ועררים), התשע״ה–2015.

23.

שינוי התוספות

(א)

שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה ואת התוספת החמישית.

(ב)

(1)

השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה; הודעה על שינוי כאמור בליווי דברי הסבר תימסר לוועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת ותפורסם באתר האינטרנט של המשרד שעליו ממונה השר.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), הוספה של פרט לתוספת השנייה, המנוי גם בתוספת הראשונה, טעונה גם את אישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת.

(ג)

שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שלגביו נעשה השינוי, רשאי, בצו, לגרוע הוראות מהתוספת השלישית, וכן רשאי הוא, בהסכמה של שר כאמור ובאישור ועדת החוקה, חוק ומשפט של הכנסת, להוסיף הוראות לתוספת האמורה.

(ד)

שר המשפטים, בהסכמת השר הממונה על החיקוק שמכוחו מוקם או מוסמך בית הדין המינהלי, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הרביעית.

24.

ביצוע

שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה.

25.

הנוסח שולב בחוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000.