חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017


תוכן עניינים

סימן א׳: הגדרות

1.
הגדרות
בפרק זה –
”בעל הזיכיון“ – מי שהוענק לו זיכיון לפי שטר הזיכיון;
”בעל זיכיון המשנה“ – מי שהוענק לו זיכיון־משנה לפי שטר זיכיון־המשנה שבתוספת ב׳ לחוק זיכיון צינור הנפט;
”גורם מפעיל“ – הגורם שקיבל, לצורך פעילותו, זכות בנכסי הפעילות ובמפעל או לגביהם, ביום התחילה ואילך;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק זיכיון צינור הנפט“ – חוק זיכיון צינור הנפט, התשכ״ח–1968;
”חוק רישוי עסקים“ – חוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”יום התחילה“ – אחד המועדים הקבועים בסעיף 29 או יום הפרסום, לפי העניין;
”יום תחילת הפעילות“ – המועד שבו הועברה הפעילות ולא יאוחר מהמועד האחרון שלפי סעיף 31;
”מיתקן הגנה קתודית“ – מיתקן שנועד להגן מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות יצירת שדה חשמלי או מיתקן נלווה אחר הנדרש לכך במישרין, ובכלל זה קו תשתית להולכת מים או חשמל;
”מיתקן נפט“ – כל אחד מאלה:
(1)
קו תשתית להולכת נפט;
(2)
מיתקן נלווה אשר נדרש להפעלתו של קו תשתית כאמור בפסקה (1) לרבות קו תשתית ומיתקן הגנה קתודית;
”המפעל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לשטר הזיכיון;
”נכסי הפעילות“ – כל המקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, המשמשים לפעילותו של גורם מפעיל, לרבות רצועת הקרקע כהגדרתה בסעיף 255יד לחוק התכנון והבנייה, והכל בין שניתן לגביהם אישור שר האוצר לפי סעיף 5 לשטר הזיכיון או לפי סעיף 5 לשטר שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינורות הנפט, התשי״ט–1959, ובין שניתן לגביהם אישור לפי הוראות פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה, ובהתאם לאישור כאמור;
”נפט“ – כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952, לרבות מוצרי נפט;
”פעילות“, של גורם מפעיל – פעילות של הולכה ואחסון של נפט, לרבות פריקה, טעינה וניפוק של נפט, וכל פעילות אחרת הדרושה לכך, המבוצעת בידי גורם מפעיל או מי מטעמו;
”קו תשתית“ – קו תת־קרקעי להולכה או להעברה של חשמל, בזק כהגדרתו בחוק התקשורת (בזק ושידורים), התשמ״ב–1982, מים, ביוב או נפט, והקרקע שבה הוא עובר;
”שטר הזיכיון“ – שטר הזיכיון שבתוספת א׳ לחוק זיכיון צינור הנפט;
”תקופת הזיכיון“ – התקופה שמיום כ״ו באדר התשכ״ח (26 במרס 1968) עד יום כ״ז באדר התשע״ז (25 במרס 2017).

סימן ב׳: הקמת חברה שתהיה הגורם המפעיל הראשון והענקת זכויות

2.
הקמת חברה בבעלות מלאה של המדינה
(א)
רשם החברות ירשום, לפי הוראות סעיף 10 לחוק החברות, התשנ״ט–1999, חברה בבעלות מלאה של המדינה שתהיה הגורם המפעיל הראשון; שר האוצר ימציא לרשם החברות את הפרטים והמסמכים הנדרשים לפי סעיף 8 לחוק האמור, עד יום כ״א באדר התשע״ז (19 במרס 2017);
(ב)
על חברה שהוקמה לפי הוראות סעיף קטן (א) יחולו הוראות אלה:
(1)
על אף הוראות חוק החברות הממשלתיות, בתקופה שמיום רישומה עד יום כ״ט באדר התש״ף (25 מרס 2020), לא תיחשב החברה לחברה ממשלתית והוראות החוק האמור לא יחולו עליה; על אף האמור, יחולו בתקופה האמורה הוראות אלה:
(א)
לשר האוצר יהיו נתונות כל סמכויות הפיקוח שקיימות לפי דין כדי לוודא פיקוח יעיל על הממשל התאגידי של החברה;
(ב)
שר האוצר רשאי לדרוש כי דירקטוריון החברה יקיים ישיבה מיוחדת; הישיבה תתקיים בתוך שבעה ימים מיום הדרישה, אלא אם כן נדרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה ידונו בעניינים המפורטים בדרישה והחלטותיה יובאו מיד לידיעת השר או מי מטעמו;
(2)
החל ביום א׳ בניסן התש״ף (26 במרס 2020) –
(א)
יראו את החברה כחברה שהפכה לחברה ממשלתית בהתאם להוראות סעיף 8(א) לחוק החברות הממשלתיות;
(ב)
יראו את הוראות תקנון החברה בעניינים המנויים בסעיף 6(1) ו־(2) לחוק החברות הממשלתיות כאילו נקבעו לפי סעיף 6 לאותו חוק;
(ג)
שר האוצר יהיה השר האחראי לענייני החברה, והוא יודיע לוועדת הכספים של הכנסת עד יום א׳ באדר התש״ף (26 בפברואר 2020) אם החליט שלא לפנות לוועדת הכספים של הכנסת לפי סעיף 63(3) לחוק החברות הממשלתיות בנוגע לחברה;
(3)
לא יראו את החברה כתאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(4)
היה הגורם המפעיל חברה בבעלות מלאה של המדינה יראו אותו כגוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
(ג)
בסעיף זה –
”חברה בבעלות מלאה של המדינה“ – חברה שכל מניותיה הן בבעלות המדינה והזכות למנות את כל הדירקטורים שלה היא בידי המדינה;
”חברה ממשלתית“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות.
3.
עובדים
(א)
כל עובד של בעל זיכיון המשנה יהיה רשאי לעבור לעבוד בגורם המפעיל החל מיום תחילת הפעילות, ובלבד שנתן על כך הודעה לגורם המפעיל עד תום שישה חודשים מיום התחילה, בנוסח שבתוספת הראשונה.
(ב)
על עובד שנתן הודעה כאמור בסעיף קטן (א) (להלן – עובד עובר), יחולו הוראות אלה:
(1)
כל הזכויות ותנאי העבודה שהיו לעובד עובר עד יום תחילת הפעילות, יישמרו לו ויראו אותן כזכויות הנובעות מעבודתו בחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א);
(2)
על אף האמור בכל דין, עובד עובר לא יהיה זכאי להטבות פרישה כלשהן בשל המעבר.
4.
הענקת זכויות לחברה
(א)
המדינה, באמצעות רשות מקרקעי ישראל, תעניק, עד יום התחילה, זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, או זכות לגבי המקרקעין כאמור, לחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א); הזכויות יהיו לתקופה שתחילתה ביום התחילה וסיומה במועד שיורה עליו שר האוצר; החברה תהיה רשאית להעניק לבעל זיכיון המשנה זכות שכירות או זכות שימוש במקרקעין כאמור או זכות לגביהם עד יום תחילת הפעילות.
(ב)
המדינה, באמצעות שר האוצר ובתנאים שיקבע, תמחה, עד יום התחילה, לחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א) את זכותה של המדינה לקבל, בתום תקופת הזיכיון, את נכסי המיטלטלין מנכסי המפעל.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), לעניין מקרקעין המפורטים בתוספת השלישית יחולו ההוראות שבאותה תוספת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי, לאחר שנתן לגורם המפעיל או בעל זיכיון המשנה הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות, בצו, את התוספת השלישית.
(ד)
בסעיף זה, ”מקרקעין“ – ובכלל זה המחוברים להם.

סימן ג׳: מיסוי

5.
פטור ממס לגבי תקופת הזיכיון
לא יוטלו על בעל זיכיון, בעל זיכיון משנה, בעל רישיון של בעל הזיכיון, חברה אחרת שאישר שר האוצר לפי סעיף 22 לשטר הזיכיון או הגורם המפעיל ולא ייגבו מכל אחד מהם מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר בעד תקופת הזיכיון, שלא ניתן היה להטיל או לגבות לפי חוק זיכיון צינור הנפט.
6.
מיסוי בתום תקופת הזיכיון
(א)
הפעולות שלהלן יהיו פטורות מכל מס, אגרה, היטל או כל תשלום חובה אחר:
(1)
השבת המפעל לידי המדינה בתום תקופת הזיכיון;
(2)
הענקת זכות חכירה או זכות שימוש במקרקעין, ובכלל זה המחוברים להם, מנכסי המפעל, התחייבות להענקת זכות כאמור או הענקת זכות בנכס מיטלטלין מנכסי המפעל (בסעיף זה – הענקת זכות בנכס), בהתאם להוראות סעיף 4, לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א);
(ב)
הוראות סעיף 103ה לפקודת מס הכנסה, יחולו לעניין הענקת זכות בנכס כאמור בסעיף קטן (א)(2), ויראו לעניין זה את המחיר המקורי של הנכס, יתרת המחיר המקורי, שווי הרכישה ויום הרכישה כפי שהיו בידי בעל הזיכיון, אילו לא הוענקה הזכות בנכס, ולגבי נכס כאמור שהוא מלאי, יראו כעלות המלאי את הסכום שנקבע כמלאי סופי לעניין שומת בעל הזיכיון לשנת המס המסתיימת במועד הענקת הזכות בנכס.
7.
ניהול פנקסים במטבע חוץ
על אף האמור בסעיף 130א(ג) לפקודת מס הכנסה, גורם מפעיל או מי שהיה בעל זיכיון המשנה רשאי לנהל במטבע חוץ את פנקסי החשבונות שהוא חייב בניהולם לפי סעיף 130 לפקודה האמורה, לפי כללים שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, ובלבד שמטבע הפעילות שלו, כמשמעותו בכללי חשבונאות מקובלים, הוא דולר או יורו.

סימן ד׳: סודיות וחופש המידע

8.
סודיות וחופש המידע
(א)
כל ידיעה הנוגעת לגורם המפעיל, לרבות עסקאותיו בתחום הנפט ושוויו, ולמעט העניינים לפי סעיף 113(ד) לחוק העונשין אשר מידע העוסק בהם באופן בלעדי אינו ידיעה סודית לעניין בעל זיכיון המשנה, תחשב ידיעה סודית לעניין סעיפים 113 ו־113א לחוק העונשין, אלא אם כן שר האוצר התיר את הידיעה או עד להסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.
(ב)
על אף האמור בפסקה (9) להגדרה ”רשות ציבורית“ שבסעיף 2 לחוק חופש המידע, התשנ״ח–1998, הוראות חוק חופש המידע יחולו על גורם מפעיל רק לעניין מידע בתחום איכות הסביבה, בריאות הציבור או העסקת עובדים, והכל בלי לגרוע מהאמור בסעיף קטן (א) או מהסדרה אחרת לפי סעיף 113 לחוק העונשין.

סימן ה׳: הקמה ותחזוקה של נכס פעילות

9.
הקמה ותחזוקה של נכס פעילות
הגורם המפעיל יקים ויתחזק כל נכס מנכסי הפעילות ברמה נאותה ובהתאם להוראות כל גורם מוסמך לפי דין ובכלל זה חוק רישוי עסקים.

סימן ו׳: כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם

סימן ו׳ – הגדרות
”מיתקן נפט“ – מיתקן נפט המשמש לפעילותו של גורם מפעיל;
”מקרקעין“ – מקרקעין ציבוריים או מקרקעין פרטיים;
”תכנית“ – כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה.
סמכות כניסה למקרקעין וביצוע פעולות בהם
(א)
הגורם המפעיל או מי שפועל מטעמו, רשאי, לצורך פעילותו, לרבות לצורך הקמה, הפעלה או תחזוקה של מיתקן נפט, ובכפוף להוראות סעיף 12, להיכנס למקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, ולעניין פסקאות (1), (4), (8) ו־(11) עד (13) שלהלן – גם למקרקעין הסמוכים למקרקעין כאמור, ולבצע בהם את הפעולות המפורטות להלן, לרבות פעולות נלוות הנדרשות לביצוען:
(1)
לערוך מדידות ובדיקות לצורך תכנון הקמתו של מיתקן נפט;
(2)
להתקין, לבנות או להציב את מיתקן הנפט;
(3)
לחפור או להסיר אבן, אדמה ועץ;
(4)
להקים ולתחזק קווים להולכה של מים או חשמל, המשמשים מיתקן נפט;
(5)
לסמן באמצעות שלט את מיקומו של מיתקן הנפט ולתחזק את השלט;
(6)
להקים גדר סביב מיתקן נפט המצוי מעל פני הקרקע ולתחזק את הגדר;
(7)
להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן נפט קיים או מתוכנן, כל צמח המפריע להקמתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן הנפט;
(8)
לערוך סיור, תצפית או בדיקה, ובכלל זה לבצע מדידה במיתקן הגנה קתודית;
(9)
לבצע בדיקה, תחזוקה, תיקון, או הסרה של מיתקן נפט וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
(10)
לחפור תעלות, מנהרות ומעברים מתחת לפני הקרקע;
(11)
לפתוח כל דרך במקרקעין לשם ביצוע עבודות בקשר למיתקן נפט, ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם; בפסקה זו –
”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
”עבודות בקשר למיתקן נפט“ – לרבות תכנון, הקמה, שינוי, תיקון, פירוק, בדיקה או הפעלה של מיתקן נפט, וכל פעולה אחרת הנדרשת לשם כך, לרבות חפירה, ובקרה על ביצוע עבודות כאמור;
(12)
לבצע כל פעולה שהגורם המפעיל חייב בביצועה לפי כל דין, לרבות לפי חוק המים, התשי״ט–1959, וחוק רישוי עסקים;
(13)
לעבור ברכב, ובכלל זה מכונה ניידת או ציוד הנדסי כמשמעותו לפי חוק רישום ציוד הנדסי, התשי״ז–1957, במקרקעין הנמצאים סמוך למקום שבו נדרש ביצוען של פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12), ולבצע פעולות נלוות הנדרשות לשם מעבר כאמור.
(ב)
הסמכות לפי סעיף קטן (א)(13) תהיה נתונה לגורם המפעיל גם לגבי מקרקעין הסמוכים למקרקעין שבהם יש לו זכות חכירה או זכות לשימוש בשטח שמעל פני הקרקע.
הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין
(א)
לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין המיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 11, אלא אם כן –
(1)
לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א), למעט פסקאות (8), (9) ו־(12) שבו – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 23 ימים מיום מסירת ההודעה;
(2)
לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(8) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה); בהודעה כאמור יפרט הגורם המפעיל את תדירותן של הפעולות והימים בשבוע שבהם מתוכנן לבצען וכן כי הגורם המפעיל יעשה מאמץ סביר להודיע לבעל המקרקעין אם הן צפויות להתבצע ביום אחר בשבוע;
(3)
לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(9) ו־(12), – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(ב)
לא ייכנס גורם מפעיל או מי מטעמו למקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית, בכוונה לעשות שימוש בסמכויות לפי סעיף 11 אלא אם כן –
(1)
לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(2), (3), (4), (7), (10) או (11) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(2)
לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(1), (5), (6), (8), (9) ו־(13) או (ב) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על סמכותו וכוונתו לבצע פעולות כאמור באותו סעיף ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה).
(3)
לעניין שימוש בסמכות לפי סעיף 11(א)(12) – הגורם המפעיל מסר לבעל המקרקעין הודעה על הכוונה לבצע פעולות כאמור באותו סעיף, על העיתוי המתוכנן לכך ועל אפשרות ההשגה לפי סעיף קטן (ה), וחלפו 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(ג)
בעל מקרקעין שקיבל הודעה לפי סעיף קטן (א)(2) או (ב)(2) רשאי לפנות לגורם המפעיל בבקשה שיודיע לו על העיתוי המתוכנן לביצוע הפעולות, והגורם המפעיל ייענה לבקשה ככל שאין בכך כדי לפגוע בפעילותו או להכביד עליה; הודעה כאמור באותם סעיפים קטנים תימסר לבעל המקרקעין אחת לשנה ותפרט את האפשרות לפנות לגורם המפעיל בבקשה כאמור ואת דרכי ההתקשרות עם הגורם המפעיל לצורך הפנייה.
(ד)
לא ניתן למצוא את בעל המקרקעין, יפרסם הגורם המפעיל, בעיתון יומי בשפה העברית, את פרטי זיהוי המקרקעין, שם בעל המקרקעין והפניה לאתר האינטרנט של הגורם המפעיל שבו תפורט ההודעה; פורסמה הודעה בעיתון כאמור, חזקה שבעל המקרקעין קיבל אותה ביום הפרסום.
(ה)
(1)
בעל מקרקעין המיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 11, רשאי לפנות בהשגה למנהל מינהל הדלק שבמשרד התשתית הלאומיות, האנרגיה והמים (בסימן זה – המנהל) במועדים כמפורט להלן:
(א)
המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(1) – יפנה כאמור בתוך 23 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ב)
המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ג)
המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (א)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(2)
בעל מקרקעין שאינם מיועדים למגורים בתכנית המתנגד לביצוע פעולות לפי סעיף 11, רשאי לפנות בהשגה למנהל במועדים כמפורט להלן:
(א)
המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן(ב)(1) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ב)
המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(2) – יפנה כאמור בתוך 16 ימים מיום מסירת ההודעה;
(ג)
המתנגד לפעולה המנויה בסעיף קטן (ב)(3) – יפנה כאמור בתוך 10 ימים מיום מסירת ההודעה.
(3)
בפנייה לפי סעיף קטן זה יציין בעל המקרקעין את הפרטים המנויים בתוספת השנייה; שר האוצר רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה.
(4)
פנה בעל מקרקעין בהשגה למנהל כאמור בסעיף קטן זה, יודיע על כך המנהל לגורם המפעיל, והגורם המפעיל יהיה רשאי להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות האמורות רק אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל.
(5)
המנהל ימסור לבעל המקרקעין את החלטתו בהשגה, ואם החליט המנהל להרשות לגורם המפעיל להיכנס למקרקעין ולבצע בהם את הפעולות, יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין 7 ימים לפחות לפני המועד לביצוע הפעולות, בצירוף נימוקים.
(ו)
כניסה וביצוע של פעולות לפי סעיף 11 במקרקעין המוחזקים בידי מערכת הביטחון טעונים אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין לגבי אותו מקום; בסעיף קטן זה, ”מערכת הביטחון“ – כל אחד מאלה:
(1)
משרד הביטחון ויחידות הסמך של משרד הביטחון;
(2)
יחידות ויחידות סמך של משרד ראש הממשלה שעיקר פעילותן בתחום ביטחון המדינה;
(3)
צבא הגנה לישראל;
(4)
מפעלי מערכת הביטחון כמשמעותם בסעיף 20 לחוק להסדרת הביטחון בגופים ציבוריים, התשנ״ח–1998, שאינם יחידות כאמור בפסקה (2), ואשר שר הביטחון הודיע עליהם למנהל;
(5)
משטרת ישראל, שירות בתי הסוהר והרשות להגנה על עדים;
(6)
מפעלים וספקים המייצרים ציוד ביטחוני, כהגדרתו בחוק התאגידים הביטחוניים (הגנה על אינטרסים ביטחוניים), התשס״ו–2006, בעבור גוף המנוי בפסקאות (1) עד (5), שהשר הממונה על אותו גוף הודיע עליהם למנהל.
(ז)
גורם מפעיל המתכוון להיכנס למקרקעין המיועדים בתכנית לצורכי ציבור, כמשמעותם לפי חוק התכנון והבנייה, ולבצע בהם פעולות לפי סעיף 11, ימסור הודעה כאמור בסעיף קטן (ב), לפי העניין, גם לרשות המקומית שבתחומה נמצאים המקרקעין.
(ח)
הודעה מאת גורם מפעיל תשלח בדואר רשום לכתובת בעל המקרקעין כאמור בסעיף 2(א)(11) או (11א) לחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965; הודעה לרשות מקומית כאמור בסעיף 12(ז) תישלח בדואר רשום למשרדי הרשות המקומית.
(ט)
בסעיף זה, ”יום מסירת ההודעה“ – בתום חמישה ימים מיום שליחת ההודעה כאמור בסעיף קטן (ח), ואם פורסמה ההודעה בעיתון כאמור בסעיף קטן (ד) – יום פרסום ההודעה בעיתון.
ערעור
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטת המנהל כאמור בסעיף 12(ה), רשאי לערער על החלטת המנהל לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שבו נמסרה לו ההחלטה.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל, לבטלה, או להתנותה בתנאים, ורשאי הוא לתת כל סעד שבית משפט הדן בעניין אזרחי מוסמך לתיתו.
(ג)
הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש בסמכות לפי סעיף 11, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מטעם מיוחד.
סדרי דין בערעור
שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור לפי סעיף 13; באין סדרי דין, ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
ביצוע פעולות במקרקעין בלא הודעה
(א)
על אף האמור בסעיף 12, רשאי גורם מפעיל להיכנס למקרקעין כאמור בסעיף 11 לשם ביצוע פעולה המנויה באותו סעיף, אף בלא הודעה לפי סעיף 12, אם סבר שמתקיים אחד מאלה:
(1)
הפעולה דחופה וחיונית למניעת דליפת נפט או למניעת נזק לאדם או לסביבה, ובלבד שהגורם המפעיל ייתן הודעה מפורטת לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לאחר ביצוע הפעולה;
(2)
הפעולה נדרשת לשם מניעת נזק משמעותי לסביבה או לרכוש לרבות למיתקן נפט, ולא ניתן להמתין עד תום התקופה שבסעיף 12(א)(1) או (3) או (ב)(1) או (3), ובלבד שהגורם המפעיל נתן הודעה לבעל המקרקעין ולמנהל בהקדם האפשרי ולא יאוחר מ־48 שעות לפני ביצוע הפעולה.
(ב)
הוראות סעיף 12(ד) יחולו לעניין הודעה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
הסמכות לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לגורם המפעיל עד להשלמת ביצוע הפעולה להנחת דעתו.
פיצויים בעד נזק
(א)
גורם מפעיל שמשתמש בסמכות ומבצע פעולות לפי סעיף 11, יימנע עד כמה שהדבר ניתן מגרימת נזק, ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו אילולא נעשה שימוש בהם.
(ב)
נגרם נזק כתוצאה מביצוע הפעולות האמורות, ישלם הגורם המפעיל, לפי דרישת הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם.
(ג)
החליט הגורם המפעיל לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), כולה או חלקה, ימסור לתובע הודעה מנומקת בכתב על כך בתוך 60 ימים מיום קבלת הדרישה, וישלם לו, בתוך המועד האמור, את הסכום שאינו שנוי במחלוקת; כל אחד מהצדדים רשאי להעביר את הדרישה לפיצויים להכרעתה של ועדת ערר כהגדרתה בחוק משק הגז הטבעי, התשס״ב–2002, שתקבע את סכום הפיצויים; שר המשפטים, בהסכמת שר האוצר, יקבע את סדרי הדין של הוועדה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 45(ב) ו־46 לחוק האמור; יושב ראש ועדת הערר רשאי להורות לגבי כל עניין הנוגע לסדרי דין שלא נקבעה לגביו הוראה לפי סעיף זה.
איסור ביצוע פעולות מסוימות במקרקעין בלא אישור המנהל
לא ישתול אדם עצים, לא יבנה ולא יחפור במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, אלא אם כן הסכים לכך הגורם המפעיל, בכתב, ובהיעדר הסכמה כאמור – אם ניתן לכך אישור המנהל, לאחר שנתן לגורם המפעיל הזדמנות להשמיע את טענותיו.
עונשין
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין:
(1)
שותל עצים, בונה או חופר במקרקעין שבהם מצוי מיתקן נפט, למעט מיתקן הגנה קתודית, בלא שניתנו לכך הסכמת הגורם המפעיל או אישור המנהל, בניגוד להוראות סעיף 17;
(2)
מפריע לפעילות של גורם מפעיל או מי מטעמו המנויה להלן:
(א)
הקמה, הפעלה, שינוי, בדיקה או תיקון של נכס פעילות;
(ב)
פריקה, אחסון, הולכה, ניפוק או טעינה, של נפט;
(3)
מפריע לקיומו של נכס פעילות.

סימן ז׳: הוראות לעניין נכסי פעילות ופעילות של גורם מפעיל בתחום נמל

הוראות לעניין תחולת חוק רשות הספנות והנמלים
(א)
הוראות חוק רשות הספנות והנמלים, התשס״ד–2004 (בסימן זה – חוק רשות הספנות והנמלים) לא יחולו לגבי נכס פעילות שבתחום נמל המנוי בתוספת השנייה לחוק האמור ולגבי גורם מפעיל ופעילותו בקשר לנכס כאמור, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
הוראות סעיפים 8, 10, 13, 14, 16, 19, 21, 22, 24, 29, 32(ב), 33, 42(א), (ג) ו־(ד) ו־43 עד 48 לחוק רשות הספנות והנמלים יחולו לגבי נכס פעילות כאמור בסעיף קטן (א) ולגבי גורם מפעיל ופעילותו כאמור בו, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
(א)
בסעיף קטן (א), במקום ”לתת שירותי נמל“ יקראו "”לתת כל סוג של שירותי נמל“;
(ב)
בסעיף קטן (ב), אחרי ”בכתב ההסמכה“ יקראו ”ולעניין הסמכה לתאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל – לתקופה שבה נתנה המדינה לגורם המפעיל זכות בנכסי הפעילות“, במקום ”תנאים, לרבות תנאים הנדרשים“ יקראו ”תנאים בעניינים הנוגעים לבטיחות ואיכות הסביבה, לרבות תנאים הנדרשים“, ובסופו יקראו ”לעניין זה, ”גורם מפעיל“ ו”נכסי הפעילות“ – כהגדרתם בחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017“;
(ג)
סעיף קטן (ג) – לא ייקרא;
(2)
הפעלת סמכות המנהל לפי סעיף 13, לעניין תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;
(3)
הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 14, לעניין הסמכה של תאגיד מוסמך שהוא גורם מפעיל, טעונה אישור שר האוצר;
(4)
יקראו את סעיף 16, לעניין גורם מפעיל, כך שבמקום ”לשר“ יקראו ”לשרים“;
(5)
הפעלת סמכות שר התחבורה והבטיחות בדרכים לפי סעיף 22(א), לקבוע נסיבות וטעמים להחדלת הפעלתו של נמל, לגבי נמל שמצוי בו נכס פעילות, טעונה הסכמת שר האוצר;
(6)
יקראו את סעיף 32(ב), לעניין נמל שמצוי בו נכס פעילות, כך שבמקום ”השר“ יקראו ”השרים“.
(ג)
אין בהוראות סעיפים 8, 24 ו־29 לחוק רשות הספנות והנמלים כדי לגרוע מחובת סודיות לפי כל דין.
(ד)
על אף האמור בסעיף 9(ב)(2) ו־(3) לחוק רשות הספנות והנמלים, העמדת נכס שהוא מקרקעין מועברים תת־ימיים כמשמעותם בחוק האמור, לשימוש תאגיד מורשה שהוא גורם מפעיל, לפי הוראות אותו סעיף, לא תהיה כנגד דמי שימוש כאמור באותו סעיף.
הסכם לקבלת שירותים
גורם מפעיל רשאי להתקשר בהסכם עם חברת נמל או חברת הפיתוח והנכסים, כהגדרתן בחוק רשות הספנות והנמלים, לצורך קבלת שירותים בתמורה; הסכם כאמור שנחתם בין בעל זיכיון המשנה ובין חברת הפיתוח והנכסים ערב יום התחילה ימשיך לעמוד בתוקפו ויראו אותו כאילו נחתם בין הגורם המפעיל לחברה כאמור.
גריעת מקרקעין מהמקרקעין המועברים
רשות מקרקעי ישראל וחברת הפיתוח והנכסים כהגדרתה בחוק רשות הספנות והנמלים, יגיעו להסכמה ביניהן לגבי גריעת קרקעות המפעל שבנמל אילת, מהמקרקעין המועברים כהגדרתם בחוק רשות הספנות והנמלים שאינם מקרקעין תת־ימיים; שר האוצר, בהתייעצות עם שר התחבורה והבטיחות בדרכים, יכריע בכל מחלוקת הנוגעת לגובה הפיצוי שישולם לחברת הפיתוח והנכסים בשל גריעה כאמור.

סימן ח׳: תיקונים עקיפים

ביצוע
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה.

סימן ט׳: תחילה והוראות מעבר

תחילה
(א)
תחילתם של סעיפים 3, 5 עד 7, 9 עד 20, 22, 24 עד 27 ו־32, בתום תקופת הזיכיון, ואולם השנה הראשונה לגביה תחול חובה למסור הודעה כאמור בסעיף 12(ג) לצורך ביצוע פעולות כאמור בסעיף 12(א)(2) ו־(ב)(2) או לפרסם הודעה בעיתון בנוגע לפעולות אלו לפי סעיף 12(ד) תהיה 2018.
(ב)
תחילתו של סעיף 23 ביום תחילת הפעילות.
הוראות מעבר לעניין רישיונות והוראת שעה
(א)
כל רישיון, אישור, הסמכה, היתר, רישום במרשם או כל מסמך דומה אחר אף אם כינויו שונה (בסעיף זה – רישיון), שניתן לבעל זיכיון המשנה לפי דין, לרבות לפי חוק הגז (בטיחות ורישוי), התשמ״ט–1989, והיה בתוקף ערב יום תחילת הפעילות, ימשיך לעמוד בתוקפו עד תום שנה מהמועד האמור, ולעניין רישיון שניתן לפי חוק רישוי עסקים – עד תום שנתיים מהמועד האמור או עד המועד הנקוב ברישיון, לפי המאוחר, אלא אם כן הוגבל, הותלה או בוטל במהלך התקופה האמורה לפי הוראות הדין שמכוחו ניתן, ויראו רישיון כאמור כאילו ניתן לחברה שהוקמה לפי סעיף 2(א), ואולם, על אף האמור בכל דין, לרבות הדין שמכוחו ניתן הרישיון, עצם העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה האמורה לא יהווה עילה להגבלה, התליה או ביטול של הרישיון כאמור.
(ב)
לא יוטל על גורם מפעיל שהוא חברה כאמור בסעיף קטן (א) כל תשלום חובה בעד הארכת תוקפו של רישיון לפי אותו סעיף קטן.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין רישיון המסדיר עניינים של תכנון ובנייה, ובכלל זה רישיון שניתן לפי פרק י׳3 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בסעיף 22(6) לחוק זה.
העברת הפעילות
(א)
העברת הפעילות מבעל זיכיון המשנה לחברה שתוקם לפי הוראות סעיף 2(א) תיעשה לא יאוחר מיום ט״ז בתשרי התשע״ט (25 בספטמבר 2018).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להאריך את מועד העברת הפעילות כאמור באותו סעיף קטן בשישה חודשים, אם מצא כי בשל נסיבות שלא ניתן היה לצפותן מראש יש צורך בהארכה כאמור.
(ג)
עד יום תחילת הפעילות –
(1)
בכל מקום, למעט סימנים א׳ עד ד׳, וסעיפים 23, 25, 31 ו־32, במקום ”הגורם המפעיל“ יקראו ”גורם מפעיל או בעל זיכיון המשנה, לפי העניין“;
(2)
יראו הודעה שמסר או פרסם בעל זיכיון משנה לפי סימן ו׳ כאילו נמסרה או פורסמה, לפי העניין, על ידי הגורם המפעיל.
פיקוח על מחירים
על אף האמור בחוק הפיקוח על מחירי מצרכים ושירותים, התשנ״ו–1996, בתקופה של שישה חודשים מיום התחילה לא יחולו על גורם מפעיל ועל בעל זיכיון המשנה צווים מכוח פרק ה׳ או ו׳ לאותו חוק שהיו בתוקף ביום התחילה; במהלך תקופה זו שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים (להלן – השרים) יבחנו את הצורך בתיקון הצווים האמורים לשם התאמתם לפעילות הגורם המפעיל ובעל זיכיון המשנה; השרים רשאים להאריך את התקופה האמורה בשישה חודשים נוספים, ובלבד שעד לקבלת החלטה על ידי השרים כאמור לא יהיה שינוי במחירי החברה שתוקם לפי הוראות סעיף 2(א) ללקוחות במשק הישראלי שאינו נדרש משינוי בשל תנאי השוק.

תוספת ראשונה

(סעיף 3)

הודעת עובד עובר

1.
אני החתום מטה (שם מלא של העובד העובר) מספר ת.ז. ___________ מסכים לעבור לעבוד בחברה שהוקמה לפי הוראות סעיף 2(א) לחוק תשתיות להולכה ולאחסון של נפט על ידי גורם מפעיל, התשע״ז–2017 (להלן – החוק) החל מיום תחילת הפעילות כהגדרתו באותו חוק.
2.
ידוע לי שבהסכמה זו אני מסכים לכך שיחולו עליי הוראות סעיף 3(ב) לחוק.
__________ _________
(חתימת העובד העובר) (תאריך)

תוספת שנייה

(סעיף 12(ה))

פרטים שיש לכלול בהשגה

(1)
פרטי זיהוי המקרקעין שלגביהם מוגשת ההשגה;
(2)
שם ומספר תעודת הזהות של המשיג;
(3)
כתובת המשיג אליה יישלחו בדואר הודעות מאת המנהל והחלטתו, ואם הסכים לכך המשיג, יישלחו ההודעות וההחלטה לכתובת דואר אלקטרוני שמסר המשיג, בלבד;
(4)
טעמים להתנגדות לביצוע הפעולה;
(5)
מסמכים התומכים בעובדות הנטענות בהשגה.

תוספת שלישית

(סעיף 4(ג))

הוראות מיוחדות לעניין מקרקעין ובכלל זה המחוברים להם מנכסי המפעל

שטחהוראות
1.השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:יוחכר באמצעות רשות מקרקעי ישראל לעיריית אילת, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים.
ITMרשת Y(ITM)
193,405382,069
193,349.6381,909
193,276382,016
193,342.6382,120
2.השטח שמתוחם על ידי נקודות הציון שלהלן:יוחכר לגורם המפעיל באמצעות רשות מקרקעי ישראל, והגורם המפעיל יעניק זכות שימוש לאחר, לשימוש לטובת הציבור, תוך מתן עדיפות לשמירה על ערכי טבע ייחודיים, בתנאים שיקבע הגורם המפעיל, לרבות לעניין הגבלת זכות השימוש לפי הוראת שר האוצר, בהתייעצות עם שר התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים, ושר הביטחון.
ITMרשת Y(ITM)
193,349.6381,909
193,098.4381,794
193,094.1381,797.9
193,276382,016


התקבל בכנסת ביום כ״ב באדר התשע״ז (20 במרס 2017).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • משה כחלון
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יולי יואל אדלשטיין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.