חוק מערכות תשלומים מתוך

חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008

2001083

ס״ח תשס״ח, 184; תש״ע, 475. תשע״ז, 154, 367, 696; תשע״ח, 414; תשע״ט, 225; תש״ף, 14; תשפ״ג, 357.

תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

פרק ב׳: הכרזה על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת

פרק ג׳: בקרה

פרק ד׳: סופיות התשלום והליכי חדלות פירעון או פירוק של משתתף

פרק ד׳1: הוראות לעניין שליטה, החזקת אמצעי שליטה

פרק ה׳: הוראות שונות

פרק א׳: הגדרות

1.

הגדרות [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ז־3, תשע״ח, תשפ״ג]

בחוק זה –

”בנק הדואר“ – החברה, בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר, התשמ״ו–1986; בהגדרה זו, ”החברה“ ו”השירותים הכספיים“ כהגדרתם בחוק האמור, ו”החברה הבת“ כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור;

”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”הוראת תשלום“ – הוראה להעברת כספים;

”חברת תשלומים“ – כהגדרתה בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום“ – חוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”כללי מערכת“ – הכללים שעל פיהם מופעלת מערכת תשלומים;

”מסלקת בורסה“ – מסלקה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;

”מערכת תשלומים“ – מערכת כללים, מכשירים או נהלים להעברה ולביצוע של הוראות תשלום בין משתתפיה, הכוללת את המשתתפים בה ואת מפעילה;

”מערכת מבוקרת“ – מערכת תשלומים שהוכרזה לפי סעיף 2;

”מערכת מבוקרת מיועדת“ – מערכת מבוקרת שהוכרזה לפי סעיף 3;

”מפעיל“, של מערכת תשלומים – גוף האחראי לתפעול מערכת תשלומים;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות, 1941;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי לתת או להעביר הוראות תשלום ישירות במערכת תשלומים והוא מוגדר כמשתתף על פי כללי המערכת;

”משתתף“, במערכת תשלומים – מי שרשאי להשתתף במערכת תשלומים בהתאם לכללי המערכת;

”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל;

”נותן שירותי תשלום“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:

(1)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(2)

חברת תשלומים;

(3)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי;

(4)

תאגיד בנקאי ותאגיד עזר;

(5)

בנק הדואר;

”רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”רשות ניירות ערך“ – כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;

”תאגיד בנקאי“ ו”תאגיד עזר“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי).

פרק ב׳: הכרזה על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת

2.

הכרזה על מערכת מבוקרת [תיקון: תשע״ז־3]

(א)

הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, כמערכת מבוקרת לעניין חוק זה, בהתקיים שניים אלה:

(1)

פעילותה של המערכת חיונית לכלל מערך התשלומים במשק;

(2)

קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין, עלולה לפגוע במערך התשלומים במשק.

(ב)

הנגיד רשאי להכריז לפי הוראות סעיף קטן (א) גם על מערכת תשלומים הפועלת, כולה או חלקה, מחוץ לישראל כעל מערכת מבוקרת; מפעיל של מערכת מבוקרת כאמור יהיה רשאי לנהל חשבון בבנק ישראל בתנאים שיורה הנגיד.

3.

הכרזה על מערכת מבוקרת מיועדת

הנגיד רשאי, לאחר שנתן למפעיל של מערכת תשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו, להכריז על מערכת מבוקרת כמערכת מבוקרת מיועדת, לצורך החלת הוראות סעיפים 14 ו־15 על אותה מערכת, בהתקיים כל אלה:

(1)

פעילותה של המערכת מהותית ליציבות המוניטרית והפיננסית בישראל;

(2)

קיים חשש כי פעילות המערכת באופן בלתי תקין, בלתי יעיל או בלתי אמין עלולה לפגוע ביציבות כאמור בפסקה (1);

(3)

קיימת חשיבות להחלת הוראות סעיפים 14 ו־15 על המערכת, לצורך שמירה על יציבות כאמור בפסקה (1).

4.

שיקולים להכרזה [תיקון: תשע״ז־3]

בבואו להכריז על מערכת מבוקרת ועל מערכת מבוקרת מיועדת, לפי סעיפים 2 ו־3, רשאי הנגיד להתחשב, בין השאר, באלה:

(1)

הסכום הכספי הכולל המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;

(2)

המספר המוערך של הוראות תשלום שיתקבלו או שיבוצעו במערכת, ביום רגיל;

(3)

מספר המשתתפים במערכת;

(4)

היות המערכת מקושרת למערכת מבוקרת אחרת או למסלקת בורסה;

(5)

מידת ההשפעה שיש למערכת על המטבע הישראלי.

5.

דרישת מידע לצורך הכרזה

הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך, רשאי לדרוש ממפעיל של מערכת תשלומים וממשתתף במערכת כאמור כל מידע הדרוש לו לשם הכרזה לפי סעיפים 2 ו־3, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת.

6.

ביטול הכרזה

חדל להתקיים תנאי מהתנאים שבשלהם ניתנה הכרזה, לפי סעיפים 2 או 3, יבטל הנגיד את ההכרזה, לאחר שנתן למפעיל של מערכת התשלומים הזדמנות להשמיע את טענותיו; הביטול ייכנס לתוקפו 15 ימים לאחר שניתנה למפעיל המערכת הודעה על כך.

7.

פרסום ברשומות

הודעה על הכרזה לפי סעיפים 2 ו־3 ועל ביטול הכרזה לפי סעיף 6 תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של בנק ישראל ותכלול את פרטיו המזהים של מפעיל המערכת; הפרסום באתר האינטרנט של בנק ישראל יהיה בסמוך לאחר מועד ההכרזה או ביטולה.

פרק ג׳: בקרה

8.

חובות של מפעיל מערכת מבוקרת [תיקון: תשע״ז, תשע״ח, תשפ״ג]

מפעיל מערכת מבוקרת יהיה אחראי למילוי התנאים והדרישות החלים לגבי המערכת לפי הוראות חוק זה, ובכלל זה תנאים אלה:

(1)

גיבושם של כללים שיבטיחו את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין של המערכת, ובכלל זה בעניינים אלה:

(א)

דרישות הוגנות לחיבור למערכת מהמבקשים להשתתף בה שמקיימות, בין השאר, את כל אלה:

(1)

מאפשרות חיבור של נותן שירותי תשלום או של בעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, למערכת והשתתפותו היעילה בה;

(2)

אינן מפלות בין המשתתפים במערכת או בין המבקשים להשתתף בה, שהם בעלי מאפיינים דומים; לא יראו דרישה שונה כדרישה מפלה כאמור, אם השונות נובעת מסוג ההשתתפות במערכת או ממאפייני המשתתפים במערכת או המבקשים להשתתף בה;

(ב)

המשך ההשתתפות במערכת של משתתף שמתנהלים נגדו הליכי פירוק לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות או הליכי חדלות פירעון לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי;

(ג)

אמצעים לאכיפת הכללים האמורים;

(2)

הפעלת המערכת באופן שיבטיח את יציבותה, יעילותה ותפקודה התקין;

(3)

קיומם של אמצעים לניהול סיכונים העלולים להתקיים או הקיימים, במערכת, למניעתם ולהגבלתם;

(4)

קיומם של הסדרי גיבוי במערכת למקרה חירום.

8א.

השתתפות במערכת מבוקרת [תיקון: תשפ״ג]

(א)

מפעיל מערכת מבוקרת, למעט מערכת מבוקרת מיועדת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים להשתתף במערכת מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, כסירוב מטעמים בלתי סבירים –

(1)

התניית תנאים בלתי סבירים למתן אפשרות להשתתף במערכת;

(2)

קביעת דרישות שאינן דרישות הוגנות לחיבור למערכת כאמור בסעיף 8(1)(א).

(ב)

משתתף במערכת מבוקרת מיועדת המאפשר לנותן שירותי תשלום להשתתף באמצעותו באותה מערכת, לא יסרב לאפשר לנותן שירותי תשלום אחר או לבעל רישיון להפעלת מערכת תיווך באשראי, כהגדרתו בסעיף 25יז לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, להשתתף באמצעותו באותה מערכת מטעמים בלתי סבירים, ולא יתנה תנאים בלתי סבירים להשתתפות כאמור.

9.

סמכות בקרה

בנק ישראל יבצע בקרה על מערכת מבוקרת כדי לוודא את יציבותה ויעילותה כאמור בסעיף 10 ואת פעילותה התקינה; לשם כך יבחן, בין השאר, את עמידת המערכת בהוראות לפי חוק זה, ואת נאותות כללי המערכת.

10.

בחינת היציבות והיעילות של מערכת מבוקרת

(א)

יציבותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:

(1)

אמינות המערכת;

(2)

הנגישות למערכת;

(3)

שלמות ומהימנות המידע שבמערכת ואבטחתו;

(4)

במערכת מבוקרת מיועדת – קיומם ותוכנם של כללי מערכת המסדירים את המועד ואת התנאים שבהתקיימם תיחשב פעולת תשלום, כמשמעותה בסעיף 14(א), כפעולה בלתי חוזרת, או שבהתקיימם יראו חיוב שבשלו התקבלה במערכת הוראת תשלום, כחיוב שקוים.

(ב)

יעילותה של מערכת מבוקרת תיבחן, בין השאר, על פי אלה:

(1)

מהירות ביצועה של הוראת תשלום ויעילות ביצועה;

(2)

העלות הכוללת להשתתפות במערכת, למשתתף, בשים לב לשירותים שהמערכת מספקת למשתתפים;

(3)

סבירות התנאים להשתתפות במערכת של משתתף.

11.

הוראות למפעיל מערכת מבוקרת [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ג]

(א)

ראה הנגיד כי מפעיל מערכת מבוקרת אינו מקיים חובה מחובותיו לפי סעיף 8, רשאי הוא, לאחר שנתן למפעיל המערכת ולמשתתפי המערכת הזדמנות לטעון את טענותיהם, להורות לו לקיים את החובה האמורה, באופן ובתוך תקופה שעליהם יורה, ובין השאר להורות לו להתקין כללים או לשנותם, בהתאם להוראות סעיף 8, או להפעיל את המערכת בהתאם להוראות הסעיף האמור.

(א1)

הפעלת סמכות הנגיד לפי סעיף קטן (א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי ולעניין חברת תשלומים תיעשה בהתאם להוראות אלה:

(1)

הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לגבש כללים לפי סעיף 8(1)(א) לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, ולעניין חברת תשלומים – בהתייעצות עם רשות ניירות ערך;

(2)

הפעלת הסמכות לעניין קיום חובתו של מפעיל מערכת מבוקרת לחבר נותני שירותי תשלום כאמור למערכת, לפי הכללים שגובשו בהתאם לסעיף 8(1)(א), תיעשה בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, ובהתייעצות עם רשות ניירות ערך לעניין חברת תשלומים.

(ב)

לא קיים מפעיל של מערכת מבוקרת הוראה שנתן לו הנגיד לפי סעיף קטן (א) להתקנת כללים או לשינוים, רשאי הנגיד להתקינם או לשנותם בעצמו; התקין או שינה הנגיד כללים לפי סעיף קטן זה, יודיע על כך למפעיל המערכת ויפרסם את הכללים שהותקנו או ששונו כאמור, או הודעה על כך, באתר האינטרנט של בנק ישראל; מפעיל המערכת יודיע על התקנה או שינוי של הכללים למשתתפים במערכת בהתאם לכללי המערכת; הכללים או שינוים ייכנסו לתוקף במועד שיקבע הנגיד בפרסום או בהודעה כאמור.

12.

דיווח ומידע [תיקון: תשע״ז־3]

הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש ממפעיל מערכת מבוקרת או ממשתתף במערכת מבוקרת, למעט ממסלקת בורסה, במועד ובדרך שעליהם יורה, כל מידע ומסמך הדרושים לו לצורך ביצוע ההוראות לפי חוק זה, לרבות מידע בדבר סכומן והיקפן של הוראות תשלום שהתקבלו או שבוצעו במערכת, ומידע בדבר כללי המערכת, ובלבד שלא יידרש מידע שיש בו כדי להביא לחשיפת זהותו של מקבל שירות ממשתתף במערכת, אלא אם כן חשיפה כאמור חיונית לדעת הנגיד לביצוע ההוראות לפי חוק זה.

13.

פטור

הוכח להנחת דעתו של הנגיד כי רשות אחרת, אשר לה סמכויות דומות לאלה המוקנות לנגיד ולבנק ישראל בחוק זה, מקיימת בפועל בקרה נאותה על מערכת מבוקרת ועל מפעיל המערכת, רשאי הנגיד לפטור את המערכת כאמור, את מפעיל המערכת ומשתתפים במערכת מההוראות לפי חוק זה, כולן או חלקן, למעט מהוראות סעיפים 14 ו־15; הודעה על כוונה ליתן פטור ועל מתן פטור כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של בנק ישראל.

[תיקון: תשע״ח]

פרק ד׳: סופיות התשלום והליכי חדלות פירעון או פירוק של משתתף

14.

סופיות התשלום

(א)

התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, הועבר תשלום למפעיל אותה מערכת לצורך ביצוע הוראת תשלום או בוצעה במערכת הוראת תשלום (בפרק זה – פעולות תשלום), ופעולות התשלום נחשבות בלתי חוזרות על פי כללי המערכת, לא יהיה ניתן לדרוש ממפעיל המערכת לבטל או לשנות את הרישום במערכת של פעולות אלה, אלא בהתאם לכללי המערכת, ולא יהיה ניתן לחייב את מפעיל המערכת בהשבה או בפיצוי בשל ביצוע פעולות התשלום, אם פעל בהתאם לכללי המערכת.

(ב)

התקבלה הוראת תשלום במערכת מבוקרת מיועדת, ונקבע בכללי המערכת כי חיוב שבשלו התקבלה הוראה כאמור ייחשב כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, במועד מסוים, רואים את החיוב כחיוב שקוים באותו מועד, ובלבד שהנגיד פרסם ברשומות הודעה לעניין המועד האמור; הודעה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של בנק ישראל.

15.

הליכי חדלות פירעון או פירוק [תיקון: תשע״ח]

(א)

ניתן לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי או סעד זמני לפי סעיף 20(א)(3) לאותו חוק (בפרק זה – צו לפתיחת הליכים) או צו פירוק לפי סעיף 342יא לחוק החברות (בפרק זה – משתתף בהליכי פירוק), יודיע על כך הנאמן, מיד, לבנק ישראל, ובנק ישראל יודיע על כך מיד למפעיל המערכת; מפעיל המערכת יודיע על כך למשתתפי המערכת, בהתאם לכללי המערכת, ככל שנקבעה בכללים אלה חובת הודעה כאמור.

פורסמו תקנות מערכות תשלומים (הודעה על מתן צו פירוק), התשס״ט–2009.

(ב)

סעיף 29 לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי וסעיף 342יג לחוק החברות לא יחולו לגבי פעולות תשלום של משתתף בהליכי פירוק, שנעשו בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ואולם בית משפט רשאי להורות על ביטול פעולה כאמור אם נוכח שנעשתה בחוסר תום לב, בלא תמורה או כדי לתת עדיפות לנושה פלוני או למי שערב לחובו או מתוך אילוץ או שידול שלא כדין מצד אותו נושה או מטעמו.

(ג)

מפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת לא יבצע הוראת תשלום שנתן משתתף בהליכי פירוק בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, ביום שלאחר מתן הצו האמור ואילך או לאחר שחלפה שעה מהמועד שבו קיבל מפעיל המערכת הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, והוראות סעיף 14(א) לא יחולו על הוראת תשלום כאמור.

(ד)

על אף הוראות סעיף 14(ב), חיוב שבשלו ניתנה הוראת תשלום למערכת מבוקרת מיועדת בידי משתתף בהליכי פירוק, בטרם מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לא ייחשב לפי הוראות הסעיף האמור כחיוב שקוים בין המשתתפים במערכת, כלפי הנאמן, אלא אם כן מתקיימים שניים אלה:

(1)

במועד מתן הצו נחשב החיוב, לפי כללי המערכת, כחיוב שקוים, כאמור בסעיף 14(ב);

(2)

מלוא התשלום לצורך ביצוע הוראת התשלום הועבר לזכות מפעיל המערכת או לזכות המשתתף האחר, בטרם מתן הצו.

(ה)

נחשב חיוב לפי הוראות סעיף 14(ב) וסעיף קטן (ד) כחיוב שקוים, רשאי מפעיל המערכת, על אף הוראות סעיף קטן (ג), ובכפוף לכללי המערכת, לבצע את הוראת התשלום שניתנה בקשר לחיוב.

(ו)

הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ד) אין בהם כדי לגרוע מהוראות סעיף 14(א).

(ז)

אין במתן צו לפתיחת הליכים או צו פירוק לגבי משתתף במערכת מבוקרת מיועדת כדי לגרוע מזכותו של מפעיל המערכת לנכות מזכויות המשתתף כלפיו שנוצרו בטרם מתן הצו, את התחייבויות המשתתף כלפיו שנוצרו ביום מתן הצו לפתיחת הליכים או ביום הפירוק או במהלך שעה לאחר שמפעיל המערכת קיבל הודעה, בכתב, מבנק ישראל על אודות מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לפי המוקדם מביניהם, ובלבד שנקבע בכללי המערכת כי שווי ההתחייבויות או הזכויות של מפעיל המערכת כלפי משתתף במערכת יהיה שווי התחייבויותיו או זכויותיו, בניכוי ההתחייבויות או הזכויות של המשתתף כלפיו.

(ח)

לעניין סעיפים קטנים (ג) ו־(ז) –

(1)

יראו את מועד תחילתו של היום שלאחר מתן הצו לפתיחת הליכים או צו הפירוק, לגבי מערכת מבוקרת כאמור בסעיף 2(ב), כמועד תחילתו של היום האמור לפי שעון ישראל או לפי שעון המדינה שבה מנוהלת המערכת, לפי המאוחר;

(2)

יראו הודעה שנשלחה בידי בנק ישראל למפעיל של מערכת מבוקרת מיועדת, באמצעות מערכת אלקטרונית המשמשת את בנק ישראל ואת המערכת המבוקרת המיועדת לשם העברת הוראות תשלום, כהודעה שהתקבלה בידי מפעיל המערכת במועד שבו נשלחה, אלא אם כן הוכיח מפעיל המערכת שלא קיבל את ההודעה או שקיבל אותה במועד אחר, והכל מטעמים שלא יכול היה למנעם באמצעים נאותים.

[תיקון: תשע״ז־2]

פרק ד׳1: הוראות לעניין שליטה, החזקת אמצעי שליטה

15א.

ומינוי דירקטורים במפעיל מערכת ממשק הגדרות – פרק ד׳1 [תיקון: תשע״ז־2, תשע״ט, תש״ף, תשפ״ג]

(א)

בפרק זה –

”אמצעי שליטה“, בתאגיד, ”החזקה“ או ”רכישה“, ”שליטה“ – כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי);

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – (נמחקה);

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 11ב לחוק הבנקאות (רישוי);

”מערכת ממשק“ – מערכת מבוקרת המהווה ממשק בין מנפיק לבין סולק לאישור עסקאות בכרטיסי חיוב, שפעלה ערב יום התחילה של חוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017;

”מפעיל“ – מפעיל של מערכת ממשק;

”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941.

(ב)

לכל מונח אחר בפרק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק הבנקאות (רישוי), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

15ב.

הוראות לעניין החזקת אמצעי שליטה במפעיל [תיקון: תשע״ז־2]

(א)

לא ישלוט אדם במפעיל ולא יחזיק יותר מ־10% מסוג מסוים של אמצעי שליטה בו.

(ב)

(1)

הנגיד, בהסכמת שר האוצר או לפי הצעת שר האוצר, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לקבוע, בצו, הוראות שונות מההוראות האמורות בסעיף קטן (א), לגבי כלל המחזיקים או לגבי סוג מסוים מהם, ובלבד שלא יקבע שיעור נמוך מהשיעור הקבוע באותו סעיף קטן; בקביעת הוראות כאמור, יובאו בחשבון, בין היתר, יציבותה, יעילותה וניהולה התקין של מערכת הממשק וכן קידום התחרות בשוק מערכות התשלומים.

(2)

החזיקו משתתפים במפעיל מעל 75% מאמצעי השליטה בו, ייקבעו הוראות לפי פסקה (1) באופן שיבטיח, ככל שניתן, כי כל עוד מחזיקים המשתתפים אמצעי שליטה בשיעור האמור, לא יחזיק כל סוג משתתפים מעל 50% מאמצעי השליטה במפעיל.

(3)

נקבע צו לפי פסקה (1), יחולו לעניין זה הוראות סעיף 13 לחוק להגברת התחרות ולצמצום הריכוזיות בשוק הבנקאות בישראל (תיקוני חקיקה), התשע״ז–2017, בהתאמות שייקבעו בצו.

(ג)

החזיק אדם אמצעי שליטה במפעיל בניגוד להוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי בית המשפט המחוזי, לבקשת הנגיד, משתתף במערכת הממשק או מחזיק במפעיל, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה שהחזיק בניגוד להוראות כאמור.

פרק ה׳: הוראות שונות

16.

אשראי תוך־יומי [תיקון: תש״ע, תשע״ח]

(א)

בנק ישראל רשאי לתת אשראי למשתתף במערכת מבוקרת מיועדת, לצורך הבטחת התפקוד היעיל של המערכת, כנגד שעבוד שניתן כערובה להתחייבות המשתתף, או כנגד פיקדונות של המשתתף בבנק ישראל שלגביהם יש לבנק ישראל זכות קיזוז, והכל להנחת דעתו של הנגיד ובתנאים שיורה.

(ב)

אשראי שניתן לפי סעיף קטן (א) ייפרע ביום שבו הוא ניתן, ולא יאוחר ממועד סגירת המערכת באותו יום.

(ג)

על שעבוד של ניירות ערך או כספים, שעבוד של זכות לניירות ערך או לכספים או שעבוד של חשבון ניירות ערך, המשמש ערובה להתחייבות של משתתף כלפי בנק ישראל, כאמור בסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 37 לחוק בנק ישראל, התש״ע–2010, בשינויים המחויבים.

17.

דרישת מידע

הנגיד או מי שהוא הסמיך לכך רשאי לדרוש מידע ממפעיל מערכת תשלומים וממשתתף במערכת תשלומים, לרבות מידע בעניין היקפים וסכומים של הוראות תשלום, לצורך איסוף מידע סטטיסטי ועיבודו, ובלבד שמידע כאמור לא יכלול פרטים על משתתף מסוים, על מקבל שירות ממשתתף כאמור או על עסקה מסוימת.

18.

ערעור על החלטת הנגיד

מפעיל מערכת תשלומים או משתתף במערכת תשלומים, הרואה עצמו נפגע מהוראה שנתן הנגיד לפי חוק זה, רשאי לערער עליה לבית המשפט המחוזי בירושלים.

19.

סודיות [תיקון: תשפ״ג]

(א)

אדם שהגיע אליו מידע לפי חוק זה תוך כדי מילוי תפקידו, ישמרנו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר, או לפי צו של בית משפט.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הנגיד לפרסם מידע כללי, שאין בו כדי לזהות משתתף מסוים, מקבל שירות ממשתתף כאמור או עסקה מסוימת.

(ב1)

(1)

על אף הוראות סעיף קטן (א), הנגיד או עובד בנק ישראל מטעמו, רשאי למסור מידע שהגיע לידיו לפי חוק זה למפקח על הבנקים, למפקח על נותני שירותים פיננסיים, או לרשות ניירות ערך, ובלבד שנוכח לדעת כי המידע מתבקש לשם מילוי תפקידו של מי מהם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מידע לעניין מערכת תשלומים שהוכרזה כמערכת מבוקרת על ידי הנגיד בהתאם להוראות סעיף 2(ב).

(2)

לא יגלה אדם מידע שנמסר לו לפי הוראות פסקה (1) ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם מילוי תפקידו או על פי צו בית משפט.

(ג)

העובר על הוראות סעיף זה, דינו – מאסר שנה.

20.

עיצום כספי [תיקון: תשע״ז־3]

(א)

היה לנגיד יסוד סביר להניח כי מפעיל מערכת תשלומים, למעט מסלקת בורסה, עשה אחת מאלה, רשאי הוא להטיל עליו עיצום כספי בסך 100,000 שקלים חדשים:

(1)

לא מסר מידע שנדרש למסרו לפי סעיף 5;

(2)

הפר הוראה שנתן הנגיד לפי סעיף 11;