”אמצעי תשלום“, ”הוראת תשלום“, ”הנפקה“ של אמצעי תשלום, ”הרשאה לחיוב“, ”הרשאת גישה לחשבון“, ”חשבון תשלום“, ”לקוח“, ”מוטב“, ”מנהל חשבון תשלום למשלם“, ”משלם“, ”סליקה“ של פעולת תשלום, ”פעולת תשלום“, ”שירות ייזום מתקדם“ ו”שירותי כספומט“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום;

”בנק“ – בנק ובנק חוץ כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי);

”בנק הדואר“ – החברה בנותנה את השירותים הכספיים מטעם החברה הבת, או החברה הבת בנותנה את השירותים הכספיים, בהתאם להוראות חוק הדואר; לעניין הגדרה זו, ”החברה“, ”השירותים הכספיים“ ו”החברה הבת“ כהגדרתם בסעיפים 1 ו־88יא לחוק האמור, בהתאמה;

”בעל עניין מהותי“, בתאגיד – מי שמחזיק יותר מ־20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד;

”בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי“ – מי שבידו רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן אשראי“ – מי שבידו רישיון למתן אשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי“ – מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי;

”בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי“ – מי שבידו רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי“ – מי שבידו רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי);

”גוף מוסדי“ – מבטח או חברה מנהלת;

”גוף מנהל“ – גוף כמפורט להלן:

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

בנק הדואר;

(3)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(4)

מי שניתן לו רישיון במדינת חוץ הנכללת ברשימת המדינות שנקבעה לפי סעיף 24(ח)(1), ונתון לפיקוח של גוף שהוסמך לפי דין לפקח על פעילות בנקאית באותה מדינה, לרבות לעניין איסור הלבנת הון ומימון טרור, ואילו ניהל את העסקים בישראל היה חייב ברישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);

(5)

גוף אחר שקבע השר לפי סעיף 24(ח)(2);

”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות;

”הוראות מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין המפקח על הבנקים – הוראות הניתנות לפי סעיף 5(ג1) לפקודת הבנקאות;

(2)

לעניין המפקח על נותני שירותים פיננסיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 4(א) לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

(3)

לעניין הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון –

(א)

לגבי מבטח – הוראות הניתנות לפי סעיף 2(ב) לחוק הפיקוח על הביטוח;

(ב)

לגבי חברה מנהלת – הוראות הניתנות לפי סעיף 39(ב)(1) לחוק הפיקוח על קופות הגמל;

(4)

לעניין הרשות – הוראות הניתנות לפי סעיף 43(ב);

(5)

לעניין המפקח לענייני השירותים הכספיים – הוראות הניתנות לפי סעיף 88יד לחוק הדואר;

”היקף פעילות קטן“, לעניין מנהל חשבון תשלום – כמפורט להלן:

(1)

לעניין בנק או תאגיד עזר – שווי נכסים שאינו עולה על 5% משווי הנכסים של כלל הבנקים בישראל או על שיעור אחר משווי הנכסים כאמור שקבע הנגיד לפי סעיף 37(א)(1); לעניין הגדרה זו, ”שווי נכסים“ –

(א)

של בנק שאינו בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק כפי שמופיע במאזן הבנק בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(ב)

של בנק חוץ – שווי נכסיו של הבנק בישראל כפי שמופיע במאזן לפעילותו בישראל ליום 31 בדצמבר של השנה שקדמה למועד הדיווח, כפי שדיווח הבנק למאסדר בהתאם להוראות המאסדר;

(ג)

של תאגיד עזר – שווי נכסיו של תאגיד העזר כפי שמופיע במאזן תאגיד העזר בדוח הכספי השנתי האחרון שנערך על בסיס מאוחד על פי כללי חשבונאות מקובלים החלים עליו;

(2)

לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ושאינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות הנמוך מהיקף הפעילות שקבע הנגיד לפי סעיף 37(א)(2);

(3)

לעניין חברת תשלומים – סכום הכספים שקיבלה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה, בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ב), וגם סכום הכספים שהעבירה לשם מתן שירותי תשלום ללקוחותיה בשנה הקלנדרית הקודמת לא עלה על 25 מיליארד שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ב);

(4)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – צבר פיקדונות או צבר אשראי שאינו עולה על 250 מיליון שקלים חדשים או על סכום אחר שקבע השר לפי סעיף 37(ג); לעניין הגדרה זו, ”צבר אשראי“ – כהגדרתו בסעיפים 11א ו־25א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, לפי העניין, ו”צבר פיקדונות“ – כהגדרתו בסעיף 25א לחוק האמור;

”היתר שליטה“ – היתר לשליטה בחברת תשלומים שניתן לפי סעיף 10;

”ועדת הכלכלה“ – ועדת הכלכלה של הכנסת;

”חברה מנהלת“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על קופות הגמל;

”חברת תשלומים“ – בעל רישיון שירותי תשלום;

”חוק איסור הלבנת הון“ – חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000;

”חוק בנק ישראל“ – חוק בנק ישראל, התש״ע–2010;

”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;

”חוק הגנת הפרטיות“ – חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;

”חוק הדואר“ – חוק הדואר, התשמ״ו–1986;

”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;

”חוק הייעוץ“ – חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995;

”חוק חדלות פירעון“ – חוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;

”חוק מערכות תשלומים“ – חוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008;

”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חוק הפיקוח על הביטוח“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;

”חוק הפיקוח על קופות הגמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;

”חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;

”חוק שירות מידע פיננסי“ – חוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021;

”חוק שירותי תשלום“ – חוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019;

”יוזם בסיסי“ – בעל רישיון ייזום בסיסי או בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי;

”יוזם מתקדם“ – חברת תשלומים הנותנת שירות ייזום מתקדם, או בעל אישור לעסוק במתן שירות כאמור;

”יוזם תשלום“ – יוזם בסיסי או יוזם מתקדם;

”כספים“ – הילך חוקי שהוצא לפי סעיף 41 לחוק בנק ישראל ומטבע חוץ;

”כרטיס חיוב“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי), למעט לוחית או חפץ אחר לשימוש חוזר המיועדים רק למשיכת כסף באמצעות מכשירי בנק ממוכנים;

”מאסדר“ – כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;

(2)

לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)

לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;

(5)

לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(6)

לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;

”מאסדר יוזם תשלום“ – מאסדר של יוזם תשלום, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי, חברת תשלומים ובעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – הרשות;

(2)

לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)

לעניין בנק הדואר – המפקח לענייני השירותים הכספיים;

(4)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים, אולם לעניין בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, שהוא חברת תשלומים – הרשות;

(5)

לעניין גוף מוסדי – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון;

(6)

לעניין גוף אחר שנקבע לפי סעיף 2(ו) – מי שמוענקת לו לפי דין סמכות לפקח על פעילותו של הגוף האמור;

”מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם“ – מאסדר של מנהל חשבון תשלום למשלם, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין חברת תשלומים – הרשות;

(2)

לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – המפקח על הבנקים;

(3)

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

”מבטח“ – כהגדרתו בחוק הפיקוח על הביטוח;

”מטבע חוץ“ – כהגדרתו בחוק בנק ישראל, למעט מטבע חוץ שקבע השר בצו לפי סעיף 61(ב) לחוק זה;

”הממונה על התחרות“ – כמשמעותו בחוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988;

”הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון“ – הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון שמונה לפי סעיף 2 לחוק הפיקוח על הביטוח;

”מנהל חשבון תשלום“ – מנהל חשבון תשלום למשלם או מנהל חשבון תשלום למוטב;

”מנהל חשבון תשלום למוטב“ – נותן שירותי תשלום למוטב, שנותן שירות תשלום מסוג ניהול חשבון תשלום לטובת מוטב;

”מנפיק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בהנפקה של אמצעי תשלום;

”מנפיק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 31;

”מערכת מבוקרת“, ”מערכת תשלומים“, ”מפעיל“ של מערכת תשלומים, ו”משתתף“ במערכת תשלומים – כהגדרתם בחוק מערכות תשלומים;

”מערכת ממשק למתן הוראות תשלום“ – מערכת מקוונת ומאובטחת שבאמצעותה מנהל חשבון תשלום למשלם מחויב לתת גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם שירות ייזום בסיסי או שירות לייזום מתקדם, לפי סעיף 35, שמאפייניה ייקבעו על ידי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(1);

”המפקח לענייני השירותים הכספיים“ – המפקח לענייני השירותים הכספיים כמשמעותו בסעיף 88יג לחוק הדואר;

”המפקח על הבנקים“ – המפקח על הבנקים שמונה לפי סעיף 5 לפקודת הבנקאות;

”המפקח על נותני שירותים פיננסיים“ – כמשמעותו בסעיף 2 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים;

”מתן אשראי אגב פעולת תשלום“ – מתן אשראי או העמדת מסגרת אשראי על ידי חברת תשלומים, העומדים בתנאים המפורטים בסעיף 22(ד);

”הנגיד“ – נגיד בנק ישראל שמונה לפי סעיף 6 לחוק בנק ישראל;

”נותן שירות זר“ – תאגיד העוסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי, מחוץ לישראל, מכוח דין זר המסדיר את העיסוק במתן שירותים כאמור;

”סולק“ – חברת תשלומים שעיסוקה בסליקה של פעולות תשלום;

”סולק בעל היקף פעילות רחב“ – מי שמנוי ברשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב שפרסם מאסדר לפי סעיף 29;

”סולק כרטיסי חיוב גדול“ – מי שמנוי ברשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים שפרסם מאסדר לפי סעיף 28(ו);

”ספק“ – כהגדרתו בסעיף 11ב(א) לחוק הבנקאות (רישוי);

”פקודת הבנקאות“ – פקודת הבנקאות, 1941;

”רישיון“ – רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי;

”רישיון ייזום בסיסי“ – רישיון לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ב׳;

”רישיון שירותי תשלום“ – רישיון לעסוק במתן שירותי תשלום, שניתן לפי סימן ב׳ לפרק ב׳;

”הרשות“ – רשות ניירות ערך כמשמעותה בסעיף 2 לחוק ניירות ערך;

”שירות ייזום בסיסי“ – כל אחד מאלה:

(1)

ייזום הוראת תשלום, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההוראה אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביצועה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם, ובלבד שיוזם ההוראה אינו מנהל החשבון;

(2)

ייזום הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי בקשת ההרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם אישור הבקשה על ידי מנהל החשבון כאמור לאחר שיקבל את אישור המשלם להגשתה, ובלבד שיוזם ההרשאה אינו מנהל החשבון;

(3)

ייזום ביטול הרשאה לחיוב, לבקשת לקוח, באמצעות כתיבת פרטי ההודעה לביטול הרשאה לחיוב חשבון התשלום אצל מנהל חשבון התשלום למשלם, לשם ביטול ההרשאה לאחר שיקבל את אישור המשלם להודעת הביטול, ובלבד שיוזם ביטול ההרשאה אינו מנהל החשבון;

”שירותי תשלום“ – כל אחד מסוגי השירותים המפורטים להלן, למעט שירותים המנויים בחלק ב׳ לתוספת השביעית:

(1)

ניהול חשבון תשלום;

(2)

הנפקה של אמצעי תשלום;

(3)

סליקה של פעולת תשלום;

(4)

שירות ייזום מתקדם;

”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך; ואולם לעניין בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי – כהגדרתה בחוק הבנקאות (רישוי), וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;

”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), או תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;

”השר“ – שר האוצר.

פרק ב׳: רישוי

סימן א׳: חובת רישיון או אישור

2.

חובת רישיון או אישור

(א)

לא יעסוק אדם במתן שירות תשלום שאינו שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי סימן ב׳ ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ב)

לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי סימן ב׳ ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום מתקדם, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות סימן ד׳, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)

בנק הדואר;

(4)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי.

(ד)

לא יעסוק אדם במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו רישיון לכך שניתן מאת הרשות לפי הוראות סימן ב׳, ובהתאם לתנאי הרישיון ולהוראות לפי חוק זה.

(ה)

על אף האמור בסעיף קטן (ד), גוף מהגופים המנויים להלן לא יעסוק במתן שירות ייזום בסיסי, אלא אם כן בידו אישור לכך שניתן מאת מאסדר, לפי הוראות סימן ד׳, ובהתאם לתנאי האישור ולהוראות לפי חוק זה:

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)

בנק הדואר;

(4)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(5)

חברת תשלומים;

(6)

גוף מוסדי;

(7)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(8)

בעל רישיון למתן אשראי;

(9)

בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי.

(ו)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד), השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע סוגים נוספים של גופים העוסקים בתחום הפיננסי ושפעילותם הפיננסית מפוקחת לפי דין, שלא תחול עליהם חובת הרישיון לפי סעיפים קטנים (ב) או (ד), לפי העניין, ותחול עליהם חובת האישור לפי סימן ד׳; תקנות לפי סעיף קטן זה יותקנו לפי הצעת המאסדר לפי דין של הגוף שנקבע כאמור או בהתייעצות עימו ובהתייעצות עם הרשות, ולגבי גוף המפוקח על ידי בנק ישראל – לפי הצעת הנגיד או בהסכמתו, ובהתייעצות עם הרשות.

(ז)

על אף האמור בסעיף קטן (א), לא יעסוק מבטח במתן שירות תשלום.

3.

סייגים לחובת רישיון או אישור

(א)

חובת הרישיון לפי סעיף 2(א) לא תחול על אלה:

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)

בנק הדואר;

(4)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(5)

מפעיל מערכת מבוקרת כמשמעותו בחוק מערכות תשלומים, בפעילותו כמפעיל מערכת מבוקרת לפי החוק האמור;

(6)

מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם, בסכום מוגבל, למספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות, ובכלל זה בתנאים כפי שיקבע; תקנות לפי פסקה זו יותקנו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה.

(ב)

מי שעיסוקו במתן שירות תשלום כאמור בסעיף קטן (א)(6) יודיע לרשות על מתן השירות כאמור, מזמן לזמן ובהתאם להוראות לפי סעיף קטן זה; הרשות תקבע בכללים הוראות בדבר מועדי מסירת ההודעות ואופן מסירתן וכן פרטים שיש לכלול בהן ומסמכים ודוחות שיצורפו להן.

(ג)

השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע גופים נוספים שחובת רישיון או אישור לפי סעיף 2 לא תחול עליהם, דרך כלל או לגבי סוג מסוים של שירות תשלום שהם נותנים, כפי שיקבע; תקנות לפי סעיף קטן זה לעניין חובת רישיון לפי סעיף 2 יהיו לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ולעניין חובת אישור לפי סעיף 2 – לפי הצעת מאסדר יוזם התשלום או בהתייעצות עימו; בתקנות לפי סעיף קטן זה רשאי השר לקבוע תנאים שיחולו על מתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי בידי גוף נוסף שנקבע כי חובת הרישיון או אישור לא תחול עליו כאמור.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (פטור מחובת רישוי), התשפ״ד–2024.

סימן ב׳: רישיון מאת הרשות

4.

תנאים למתן רישיון

(א)

הרשות רשאית לתת רישיון שירותי תשלום או רישיון ייזום בסיסי למבקש שמתקיימים לגביו כל אלה:

(1)

הוא חברה כהגדרתה בחוק החברות, או שהוא רשום כחברת חוץ לפי סעיף 346 לאותו חוק;

(2)

יש לו אמצעים טכנולוגיים מתאימים לשם מתן שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי, לפי העניין, ומיומנות בהפעלתם, באופן שיבטיח את אמינות המערכות שבאמצעותן יינתנו השירותים ואת קיום ההוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, ובכלל זה ההוראות בעניין אבטחת מידע, הגנת סייבר וניהול סיכונים, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – לרבות בעניין המשכיות עסקית, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי סעיף 5;

(3)

התוכנית העסקית, ולעניין מבקש רישיון שירותי תשלום – גם ההצהרה על האמצעים הכספיים שלו שצירף לבקשתו לפי סעיף 5, מעידים על יכולתו לתת את שירות התשלום או שירות הייזום הבסיסי שהוא מבקש לתת, לפי העניין, ולעמוד בהוראות לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, והכול לפי כללים שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ולפי סעיף 5;

(4)

הוא עומד בדרישות לעניין הון עצמי, ביטוח או בטוחה אחרת, כפי שקבעה הרשות לפי סעיף 25(א);

(5)

לא תלוי ועומד לגבי המבקש צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, בית המשפט לא מינה כונס נכסים לנכסיו או ציווה על פירוקו, והמבקש לא החליט על פירוקו מרצון;

(6)

לעניין מבקש רישיון שירותי תשלום, אם קיים בעל שליטה בו – מתקיימים בבעל השליטה התנאים לקבלת היתר שליטה לפי סעיף 10;

(7)

השליטה על עסקיו וניהולם מופעלים בישראל, ואם אינם מופעלים בישראל – ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו.

(ב)

מצאה הרשות כי מבקש הרישיון אינו ראוי לעסוק במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור או בשל טעמים הנוגעים למהימנותו, למהימנותו של בעל שליטה בו או למהימנותו של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו, רשאית היא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת רישיון למבקש אף אם מתקיימים לגביו התנאים שבסעיף קטן (א), ובלבד שנתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדי הרשות, בדרך שהורתה.

5.

בקשה לרישיון

(א)

בקשה לרישיון תוגש לרשות; בבקשה יפרט מבקש הרישיון את סוג הרישיון שאותו הוא מבקש, ובבקשה לרישיון שירותי תשלום – גם את סוג שירות התשלום שהוא מבקש לתת.

(ב)

לבקשה לרישיון יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת הרישיון כאמור בסעיף 4, ובכלל זה התוכנית העסקית של מבקש הרישיון ולעניין בקשה לרישיון שירותי תשלום – גם הצהרה בדבר האמצעים הכספיים שלו; הרשות תקבע בכללים פרטים שיכלול המבקש בתוכנית העסקית ובהצהרה כאמור וכן רשאית היא לקבוע בכללים פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.

(ג)

יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לדרוש ממבקש הרישיון פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) אם נראה לו כי הדבר דרוש לבחינת התקיימותו של תנאי מהתנאים למתן הרישיון ולקבלת החלטה בבקשה.

פורסמו כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (בקשת רישיון שירותי תשלום או שירות ייזום בסיסי), התשפ״ד–2024.

6.

תנאים ברישיון

(א)

ברישיון שירותי תשלום יפורט, בין השאר, סוג שירות התשלום, אחד או יותר, שרשאי בעל הרישיון לתת, ורשאית הרשות לקבוע ברישיון שירותי תשלום או ברישיון ייזום בסיסי תנאים שיחולו על בעל הרישיון.

(ב)

הרשות רשאית לשנות את התנאים שקבעה ברישיון כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהודיעה לבעל הרישיון את נימוקיה ונתנה לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה.

7.

ביטול או התליה של רישיון

(א)

הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לבטל רישיון או להתלותו לתקופה שלא תעלה על שנה או, מנימוקים מיוחדים, לתקופה שלא תעלה על חמש שנים, אם מצאה כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

הרישיון ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)

חדל להתקיים בבעל הרישיון תנאי מהתנאים למתן רישיון כאמור בסעיף 4(א) או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו ברישיון לפי סעיף 6;

(3)

בעל הרישיון הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה;

(4)

בעל הרישיון לא החל במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, בתוך שנתיים ממועד מתן הרישיון או שהפסיק לתת את השירות במשך שנתיים רצופות;

(5)

מתקיימת נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שנקבעה לפי סעיף קטן (ב) המעידה על פגם במהימנות כאמור באותו סעיף קטן; נסיבות כאמור ייבחנו לגבי בעל הרישיון, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בבעל הרישיון או בבעל שליטה בו;

(6)

טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול הרישיון או את התלייתו.

(ב)

הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של בעל רישיון, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכירה בו או בבעל שליטה בו (בסעיף קטן זה – הרשימה); הרשימה תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ואינה טעונה פרסום ברשומות; הרשימה תיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף קטן (א)(5); הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה ומועד תחילתו, תפורסם ברשומות.

רשות ניירות ערך פרסמה רשימת נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנות של חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי, בעל שליטה בו ונושא משרה בכירה בכל אחד מהם. לפי הודעה על פרסום רשימת נסיבות לבחינת פגם במהימנות לעניין חברת תשלומים ובעל רישיון לייזום תשלום בסיסי (י״פ תשפ״ד, 2063), הרשימה נכנסה לתוקף ביום כ״ח בטבת התשפ״ד (9 בינואר 2024).

(ג)

סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (6) שבשלו רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור באותו סעיף קטן, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל הרישיון לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד כאמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לנקוט אמצעים כאמור בסעיף קטן (א).

(ד)

הרשות לא תבטל רישיון או תתלה אותו כאמור בסעיף קטן (א) אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפניה או לפני מי שהיא הסמיכה לכך מקרב עובדיה, בדרך שהורתה, אולם יושב ראש הרשות רשאי, בהחלטה מנומקת בכתב, להתלות רישיון באופן מיידי, אם קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת, ובלבד שייתן לבעל הרישיון הזדמנות לטעון את טענותיו לפני הרשות כאמור, בסמוך ככל האפשר לאחר התליית הרישיון ולא יאוחר מ־30 ימים לאחר התליה כאמור.

(ה)

ביטלה הרשות רישיון או התלתה רישיון לפי סעיף זה, תפרסם על כך הודעה באתר האינטרנט של הרשות, ולעניין התליית רישיון – תפרסם באופן האמור גם את תקופת ההתליה.

8.

פיקוח על מי שרישיונו בוטל או הותלה

(א)

מי שרישיונו בוטל או הותלה חייב למלא אחר כל ההוראות החלות על בעל רישיון, לפי חוק זה ולפי חוק שירותי תשלום, כל עוד קיימות התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

(ב)

יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך רשאי לתת למי שרישיונו בוטל או הותלה הוראות בדבר ניהול עסקיו ככל שהדבר ייראה לו נחוץ כדי להגן על לקוחות שהתקשרו עם בעל הרישיון לפני ביטול הרישיון או התלייתו; אין בהוראה כאמור כדי לפטור את מי שרישיונו בוטל או הותלה מאחריותו למילוי התחייבויות שנתן ללקוחות לפני ביטול הרישיון או התלייתו.

9.

פיקוח על בעל רישיון שהחליט על חיסול עסקיו או נקלע לחדלות פירעון או פירוק

(א)

בעל רישיון שניתן לגביו צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, שהחליט על פירוקו מרצון או על חיסול עסקיו, דרך כלל או בתחום עיסוק מסוים, או שנפתחו בעניינו הליכי פירוק, בין ביוזמתו ובין שלא ביוזמתו, יודיע על כך לרשות בלא דיחוי.

(ב)

הוראות סעיף 8 יחולו גם על בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (א), בשינויים המחויבים.

סימן ג׳: היתר לשליטה בחברת תשלומים

10.

היתר שליטה

(א)

לא ישלוט אדם בחברת תשלומים, אלא על פי היתר מאת הרשות.

(ב)

הרשות רשאית שלא לתת היתר שליטה לפי סעיף זה, מטעמים אלה בלבד:

(1)

תלוי ועומד לגבי מבקש ההיתר צו לפתיחת הליכים לפי חוק חדלות פירעון, או שמתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין:

(א)

לעניין מבקש שהוא יחיד – הוא הוכרז פסול דין;

(ב)

לעניין מבקש שהוא תאגיד – הוא החליט על פירוקו מרצון, או שבית המשפט ציווה על פירוקו או מינה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב;

(2)

טעמים הנוגעים לטובת הציבור או למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בכירה בו.

(ג)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שהיה לבעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין.

11.

העברת אמצעי שליטה

מי שמחזיק באמצעי שליטה בחברת תשלומים לא יעביר אותו לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר שליטה ואין בידו היתר כאמור.

12.

ביטול היתר שליטה

(א)

הרשות רשאית לבטל היתר שליטה, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שנתנה לבעל היתר השליטה הזדמנות לטעון את טענותיו, אם מתקיים אחד מאלה:

(1)

התקיים האמור בסעיף 10(ב)(1);

(2)

מצא יושב ראש הרשות כי התקיימה נסיבה מהנסיבות המנויות ברשימה שקבעה הרשות לפי סעיף 7(ב), המעידה על פגם במהימנות בעל היתר השליטה או נושא משרה בכירה בו;

(3)

טעמים שבטובת הציבור המצדיקים את ביטול היתר השליטה.

(ב)

סבר יושב ראש הרשות כי פגם כאמור בסעיף קטן (א)(1) עד (3), שבשלו רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה, ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות לבעל היתר השליטה לתקנו, ורשאי הוא להורות על אופן התיקון והמועד לתיקון; חלף המועד האמור והפגם לא תוקן להנחת דעתו של יושב ראש הרשות, רשאית הרשות לבטל את היתר השליטה לפי הוראות סעיף קטן (א).

13.

הוראות למי שפעל בלא היתר שליטה

(א)

ראה יושב ראש הרשות שאדם הוא בעל שליטה בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות –

(1)

על מכירת אמצעי השליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה;

(2)

שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטור או מנהל כללי מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה;

(3)

שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר שליטה לא תבוא במניין קולות ההצבעה;

(4)

על ביטול מינויו של דירקטור או מנהל כללי שנגרם בידי אותו אדם.

(ב)

היה אדם בעל שליטה בחברת תשלומים מכוח העברת אמצעי שליטה על פי דין, רשאי יושב ראש הרשות, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות לטעון את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיורה, כך שלא יהיה עוד בעל שליטה כאמור.

(ג)

הורה יושב ראש הרשות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאי הוא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.

(ד)

לא מכר בעל שליטה באמצעי השליטה בהתאם להוראות יושב ראש הרשות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.

סימן ד׳: אישור מאת מאסדר למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם

14.

תנאים לקבלת אישור למתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם

(א)

מאסדר רשאי לתת לגוף מהגופים המנויים להלן שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום בסיסי, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג):

(1)

תאגיד בנקאי;

(2)

בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו;

(3)

בנק הדואר;

(4)

בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי;

(5)

חברת תשלומים;

(6)

גוף מוסדי;

(7)

בעל רישיון למתן אשראי;

(8)

בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי;

(9)

בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי;

(10)

גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו).

(ב)

מאסדר רשאי לתת לגוף המנוי בסעיף קטן (א)(1) עד (4) או לגוף שנקבע לפי סעיף 2(ו), לפי העניין, שביקש זאת, אישור למתן שירות ייזום מתקדם, ובלבד שמתקיים לגביו האמור בסעיף קטן (ג).

(ג)

לא ייתן מאסדר אישור לפי סעיף קטן (א) או (ב) אלא אם כן מתקיימים במבקש האישור התנאים האמורים בסעיף 4(א)(2) ו־(3), שיחול לעניין זה בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום הסיפה החל במילה ”והכול לפי כללים“ יקראו ”והכול בהתאם להוראות המאסדר“.

(ד)

מצא מאסדר כי מבקש האישור אינו ראוי לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם, לפי העניין, בשל טעמים שבטובת הציבור, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, שלא לתת לו אישור אף אם מתקיימים לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (ג), ובלבד שנתן לו הזדמנות לטעון את טענותיו לפניו או לפני עובד מטעמו, בדרך שהורה.

15.

בקשה לאישור

(א)

בקשה לאישור תוגש למאסדר; בבקשה יפרט מבקש האישור אם הוא מבקש לעסוק במתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם.

(ב)

לבקשה לאישור יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לקבלת האישור, ובכלל זה תוכנית עסקית של מבקש האישור; המאסדר יקבע, בהוראות מאסדר, את הפרטים שייכללו בתוכנית העסקית כאמור וכן פרטים, מסמכים ודוחות נוספים שייכללו בבקשה או שיצורפו לה.

(ג)

המאסדר או עובד מטעמו רשאי לדרוש ממבקש האישור פרטים, מסמכים או דוחות נוספים על האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), אם נראה לו כי הדבר דרוש לשם קבלת החלטה בבקשה.

16.

תנאי האישור

הוראות סעיף 6 יחולו לעניין תנאי האישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ יקראו ”המאסדר“.

17.

ביטול או התליה של אישור

(א)

מאסדר רשאי לבטל אישור או להתלותו, בהחלטה מנומקת בכתב, אם מצא כי מתקיים אחד מאלה:

(1)

האישור ניתן על יסוד מידע כוזב או שגוי;

(2)

חדל להתקיים בבעל האישור התנאי למתן האישור כאמור בסעיף 14(ג), לפי העניין, או שהוא הפר תנאי מהתנאים שנקבעו באישור לפי סעיף 16;

(3)

בעל האישור הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה או הוראות מאסדר;

(4)

המאסדר התלה את הרישיון שנתן לפי דין אחר לבעל האישור לשם עיסוקו בתחום הפיננסי, ולעניין גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו) ושאינו בעל רישיון כאמור – המאסדר הגביל לפי דין את פעילותו הפיננסית;

(5)

טעמים שבטובת הציבור מצדיקים את ביטול האישור או את התלייתו.

(ב)

התליה לפי סעיף קטן (א) תהיה לתקופה שלא תעלה על שנה, ומנימוקים מיוחדים – לתקופה שלא תעלה על חמש שנים; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו לעניין התליה לפי סעיף קטן (א)(4).

(ג)

הוראות סעיף 7(ד) יחולו לעניין ביטול או התליה של אישור, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: במקום ”הרשות“ ו”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“.

18.

פיקוח על מי שאישורו בוטל או הותלה

הוראות סעיף 8 יחולו על מי שאישורו בוטל או הותלה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: במקום ”יושב ראש הרשות“ יקראו ”המאסדר“ ובמקום ”עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך“ יקראו ”עובד מטעמו“.

סימן ה׳: הוראות שונות

19.

מרשם חברות תשלומים ויוזמי תשלום

(א)

הרשות תנהל מרשם של חברות תשלומים ויוזמי תשלום ותפרסמו באתר האינטרנט של הרשות; המרשם יכלול את אלה:

(1)

רשימת חברות התשלומים ופרטיהן;

(2)

רשימת בעלי רישיון ייזום בסיסי ופרטיהם, חברות התשלומים הרשאיות לתת שירות ייזום מתקדם ופרטיהן, וכן בעלי האישור ופרטיהם כפי שהעביר לה כל אחד מהמאסדרים של בעלי האישור.

(ב)

במרשם ייכללו פרטים אלה, לפחות:

(1)

פרטי בעל הרישיון או בעל האישור, ובכלל זה פרטים ליצירת קשר עימו;

(2)

סוג השירות שרשאי בעל הרישיון או בעל האישור לתת על פי הרישיון או האישור;

(3)

זהות המאסדר של חברת התשלומים או של יוזם התשלום;

(4)

דבר ביטול או התליה של רישיון או אישור שניתנו; ולעניין התליה כאמור – גם תקופת ההתליה;

(5)

רשימת פטורים לפי סעיפים 21 ו־26 לנותני שירות זרים, ללא פרטים מזהים.

20.

חובת הודעה לרשות, לבעל רישיון ולבעל היתר שליטה

(א)

בעל רישיון וכן בעל היתר שליטה בו יודיעו לרשות, בלא דיחוי –

(1)

אם חדל להתקיים תנאי מן התנאים למתן הרישיון או היתר השליטה, לפי העניין;

(2)

אם התקיים תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל את הרישיון או להתלותו או לבטל את היתר השליטה, לפי העניין, ולעניין בחינת מהימנות כאמור בסעיפים 7(א)(5) או 12(א)(2), יודיעו לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ לגביהם או לגבי נושא משרה בכירה בהם, בארץ או בחוץ לארץ.

(ב)

נושא משרה בכירה בבעל רישיון או בבעל היתר שליטה יודיע לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג) לחוק הייעוץ, לגביו, כאמור בסעיף קטן (א)(2), בלא דיחוי; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לבעל הרישיון או לבעל היתר השליטה, לפי העניין, כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).

21.

מתן רישיון לנותן שירות זר

על אף האמור בסעיפים 4 ו־10, הרשות רשאית לתת רישיון לנותן שירות זר גם אם לא מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 4(א)(1) עד (4) ו־(6), וכן לפטור בעל שליטה בו מחובת היתר שליטה לפי סעיף 10, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:

(1)

הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת בכל הנוגע לעניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;

(2)

הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי סעיף 6.

פרק ג׳: פעילותם של בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות

22.

עיסוקים נוספים של חברת תשלומים

(א)

השר רשאי לקבוע נסיבות או תנאים שבהתקיימם חברת תשלומים לא תהיה רשאית לעסוק בהפעלת מערכת תשלומים שמשתתף בה נותן שירותי תשלום אחר, במטרה למנוע או לצמצם את החשש לניגוד עניינים בהפעלת המערכת כאמור, בשים לב לתועלת הקיימת בהפעלתה; קביעת נסיבה או תנאי כאמור הנוגעים להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, תיעשה בהסכמת הנגיד; לעניין זה, ”נותן שירותי תשלום“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, בנק הדואר ובעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, העוסקים במתן שירותי תשלום.

(ב)

מצא יושב ראש הרשות כי עיסוק נוסף של חברת תשלומים, לרבות הפעלת מערכת תשלומים כאמור בסעיף קטן (א), צפוי לפגוע במילוי חובותיה או ביכולת הפיקוח של הרשות, לפי חוק זה או לפי חוק שירותי תשלום, או בעניינם של לקוחותיה של חברת התשלומים, או מעורר חשש ממשי לניגוד עניינים בפעילותה, רשאי הוא, בהחלטה מנומקת בכתב, לאסור על חברת התשלומים לעסוק באותו עיסוק נוסף ככלל או במקרה מסוים, או להורות על תנאים לעיסוק כאמור; הוראה כאמור הנוגעת להפעלת מערכת מבוקרת, בשל פעילותה כמערכת מבוקרת, לא תינתן אלא בהסכמת הנגיד.

(ג)

חברת תשלומים רשאית לעסוק במתן שירותי כספומט, במתן שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית, בהמרת כספים אגב שירות תשלום או במתן אשראי אגב פעולת תשלום, בלא צורך ברישיון נוסף לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים ובכפוף להוראות לפי סעיף זה.

(ד)

אשראי אגב פעולת תשלום יינתן על ידי חברת תשלומים כאמור בסעיף קטן (ג) בכפוף להתקיימות כל התנאים האלה:

(1)

האשראי ניתן כשירות הנלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה, ולעניין העמדת מסגרת אשראי – המסגרת מיועדת למתן אשראי כשירות נלווה לפעולת תשלום ולשם ביצועה; לעניין זה, ”פעולת תשלום“ – העברת כספים ממשלם למוטב כאמור בפסקה (1) להגדרה ”פעולת תשלום“ שבסעיף 1 לחוק שירותי תשלום, ובלבד שהמשלם והמוטב אינם אותו אדם;

(2)

האשראי ייפרע בתוך תקופה שלא תעלה על 12 חודשים ממועד מתן האשראי;

(3)

ההון העצמי של חברת התשלומים עומד בהלימה להיקף האשראי הניתן על ידה, בהתאם להוראות הרשות לפי סעיף 25(א);

(4)

תנאים נוספים שרשאי השר לקבוע לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים.

(ה)

הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על חברת תשלומים בעניין מתן שירותי כספומט, מתן שירות המנוי בחלק ב׳ לתוספת השביעית, המרת כספים אגב שירות תשלום או מתן אשראי אגב פעולת תשלום, כאמור בסעיף קטן (ג), והתנאים למתן שירותים כאמור, ולעניין פיקוח הרשות על מתן שירותים כאמור יחולו הוראות פרק ו׳.

(ו)

על אף האמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ה), הייתה חברת תשלומים בעלת רישיון למתן אשראי או בעלת רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, יחולו עליה הוראות חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים גם לעניין מתן אשראי אגב פעולת תשלום.

23.

מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות

(א)

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות ידאגו לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, לניהול סיכונים ולהגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם להמשכיות עסקית.

(ב)

הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים האמורים בסעיף קטן (א), לרבות בעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על אבטחת מידע, ניהול הסיכונים והגנת סייבר, ובעניין קביעת תנאי כשירות ודרישות הכשרה בעבורם; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע דרישות שונות, לפי סוג הרישיון או סוג האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

24.

שמירה והגנה על כספי לקוחות

(א)

חברת תשלומים תשמור על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה (בסעיף זה – חשבון ייעודי), באמצעות אחד מאלה:

(1)

החזקת הכספים בחשבון הייעודי;

(2)

השקעת הכספים בחשבון ייעודי המיועד להשקעה, ובלבד שההשקעה תהיה בנכסים שהם ברמת סיכון נמוכה וברמת נזילות גבוהה, והכול בהתאם להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף קטן (ח)(1); לעניין זה, ”נכסים“ – כספים, פיקדונות, יחידות של קרנות נאמנות שסוג הנכסים המוחזקים בהן מתאפיין בסיכון אשראי נמוך, וכן ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), חברת תשלומים רשאית לשמור כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר ובהתאם לתנאים שקבעה, ובלבד שבעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או התאגיד שבשליטתו ישמור כספים אלו אצל גוף מנהל.

(ג)

לא יראו כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, המוחזקים או המושקעים בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או המוחזקים לפי סעיף קטן (ב), כנכסי החברה, לרבות לעניין הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.

(ד)

(1)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), הרשות רשאית להתיר לחברת תשלומים שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א) או בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב), ובלבד שחברת התשלומים עשתה ביטוח לטובת לקוחותיה או המציאה, לטובת לקוחותיה, ערבות של תאגיד בנקאי או של גוף מוסדי על הכספים כאמור להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי כאמור בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (א) או (ב), להנחת דעתה של הרשות ובהתאם להוראות שקבעה לפי סעיף קטן (ח), בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים.

(2)

ביטוח או ערבות לפי פסקה (1) לא יינתנו על ידי מי שקיבל היתר שליטה בחברת התשלומים, תאגיד שבשליטתו או תאגיד שבשליטת חברת התשלומים.

(3)

בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שסכום הכספים שהיא מנהלת או נדרשת להעביר אל לקוחותיה או מהם, לשם מתן שירותי תשלום, אינו עולה על עשרה מיליארד שקלים חדשים, ואינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.

(ה)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ד), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת הנגיד ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע כי חברת תשלומים רשאית שלא להחזיק או להשקיע את הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, כולם או חלקם, בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), שלא לשמור את הכספים בהתאם להוראות סעיף קטן (ב) או שלא לעשות ביטוח או להמציא ערבות כאמור בסעיף קטן (ד), אם התקיימו תנאים אחרים לשם הבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי, בדרך כאמור בסעיף קטן (ב) או שלא נעשה לגביהם ביטוח או הומצאה לגביהם ערבות, לפי העניין, בין השאר, במקרה של הליכי חדלות פירעון או פירוק בעניינה של חברת התשלומים; בסעיף קטן זה, ”חברת תשלומים“ – חברת תשלומים שאינה נותנת ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת ממשך קיומה של יתרת זכות בחשבון התשלום.

(ו)

כספים שהתקבלו מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום לא ישמשו למתן אשראי.

(ז)

לא יראו קבלת כספים מלקוחותיה של חברת תשלומים או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום ושמירתם בחשבון ייעודי כאמור בסעיף קטן (א), בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ב) או הבטחתם לפי הוראות סעיפים קטנים (ד) או (ה), כקבלת פיקדונות כספיים כהגדרתה בסעיף 21(ב) לחוק הבנקאות (רישוי).

(ח)

(1)

הרשות תקבע, בהוראות מאסדר, הוראות לעניין אופן השמירה על כספי לקוחות לפי סעיף זה, וכן רשימה של מדינות חוץ לעניין פסקה (4) בהגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שמצאה כי הדין והפיקוח החלים בהן נותנים הגנה מספקת ללקוחות בישראל.

(2)

השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, רשאי לקבוע בצו גופים נוספים על אלה המנויים בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”גוף מנהל“, ובלבד שהם מפוקחים לפי דין, לרבות לעניין איסור הלבנת הון.

(ט)

הוראות סעיף זה יחולו על חברת תשלומים גם לעניין כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותים המנויים בחלק ב׳ לתוספת השביעית.

(י)

בסעיף זה, ”הליכי חדלות פירעון או פירוק“ – הליכי חדלות פירעון כהגדרתם בחוק חדלות פירעון או הליכים לפי חלק שמיני א׳ לחוק החברות.

25.

דרישות לעניין הון עצמי, דוחות, והגשת מסמכים

(א)

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יעמדו בדרישות לעניין הון עצמי כפי שתקבע הרשות בהוראות מאסדר, וכן בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור; הרשות רשאית לקבוע דרישות שונות לפי סעיף קטן זה לבעל רישיון או לבעל אישור מאת הרשות, לפי סוג הרישיון או האישור, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

(ב)

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות יגישו לרשות דוחות, הודעות ונתונים על פעילותם לפי חוק זה בהתאם להוראות שתקבע הרשות בהוראות מאסדר; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין פרסומם לציבור של דוחות והודעות לפי סעיף קטן זה.

(ג)

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות ימסרו לרשות, בכתב, לפי דרישתה או לפי דרישתו של עובד הרשות שהוסמך לכך, בתוך המועד שייקבע בדרישה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח, בהודעה או בנתונים שהגיש לפי סעיף קטן (ב).

(ד)

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, לא יכלול בבקשה, בדיווח, או במידע אחר שהוא מוסר לרשות, פרט מטעה; לעניין זה, ”פרט מטעה“ – לרבות דבר העלול להטעות את הרשות וכל דבר חסר שהעדרו עלול להטעותה.

(ה)

מסמך שבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, או מי שהגיש בקשה לקבל רישיון או אישור כאמור, חייב להגישו לרשות, יוגש באופן הקבוע לפי פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך.

26.

הוראות מיוחדות לבעל רישיון שהוא נותן שירות זר

הרשות רשאית, בהחלטה מנומקת בכתב, לפטור בעל רישיון שהוא נותן שירות זר מהוראות סעיף 20(א)(2) ומהוראות שקבעה לפי סעיפים 23(ב), 25(א) ו־27(א)(4), כולן או חלקן, תוך שמירה על עניינם של הלקוחות ולאחר ששקלה טעמים שבטובת הציבור, אם התקיימו שני אלה:

(1)

הרשות שוכנעה כי הדין הזר המסדיר את עיסוקו של נותן השירות הזר במתן שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי, לפי העניין, עונה במידה מספקת על העניינים המוסדרים לפי אותם סעיפים;

(2)

הרשות התנתה את מתן הרישיון או הפטור כאמור בתנאים שייקבעו ברישיון לפי סעיף 6.

27.

הוראות וכללים של הרשות

(א)

הרשות רשאית לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות שיחולו על בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לשם יישום חובותיהם לפי חוק זה, לרבות בעניינים אלה:

(1)

טיפול בתלונות לקוחות ותיעודו;

(2)

שמירת מסמכים;

(3)

איתור מצבים של ניגוד עניינים בפעילותם של חברת תשלומים או יוזם בסיסי המפוקח על ידי הרשות, וטיפול בהם;

(4)

לעניין חברת תשלומים – גם הוראות בעניינים אלה, בהתאם להיקף פעילותה של חברת התשלומים, סוג הפעילות ומאפייניה:

(א)

הרכב הדירקטוריון, וכן מינוי ועדות דירקטוריון, מספר החברים בהן והרכבן;

(ב)

תנאי כשירות של דירקטור ושל חבר ועדת דירקטוריון, ורשאית הרשות להורות על תנאי כשירות נוספים, לרבות מיומנות חשבונאית ופיננסית, הנדרשים מדירקטור חיצוני ומחברים מסוימים בוועדות כאמור;

(ג)

הגבלות לעניין מינוי דירקטור או חבר ועדת דירקטוריון, לרבות הגבלות בשל עיסוקיהם האחרים;

(ד)

דרך המינוי של דירקטור, תקופת כהונה והוראות לעניין הפסקה או פקיעה של כהונתו;

(ה)

המניין החוקי בישיבות דירקטוריון וועדת דירקטוריון;

(ו)

נושאים שיידונו והחלטות שיתקבלו בדירקטוריון או בוועדה מוועדותיו, והחלטות כאמור שיתקבלו בהליך מיוחד או ברוב מיוחד שייקבע;

(ז)

דרכי עבודתם של הדירקטוריון ושל ועדת דירקטוריון.

(ב)

הרשות רשאית לקבוע בכללים הוראות לעניין גביית עמלות על ידי חברת תשלומים או בעל רישיון ייזום בסיסי, ובכלל זה לגבי סוגי עמלות, שיעורן והצגה הוגנת ומובנת שלהן ללקוח, אם מצאה כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות או משיקולים הנוגעים לתחרות; בכללים כאמור יכול שייקבעו הוראות שונות לפי סוג בעל הרישיון ומאפייניו.

פרק ד׳: הוראות מיוחדות לעניין התקשרות בין גופים העוסקים בסליקה והנפקה

28.

איסור לסירוב בלתי סביר להתקשרות סולק עם מאגד

(א)

(הנוסח הקבוע): בסעיף זה, ”מאגד“ – חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב.

(הוראת שעה לשנתים מיום 6.6.2024): בסעיף זה, ”מאגד“ – כל אחד מאלה:

(1)

חברת תשלומים או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, המרכזים חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב;

(2)

תאגיד המרכז חיובים וזיכויים של ספקים המבוצעים באמצעות כרטיסי חיוב, ובלבד שהתאגיד הוא בעל רישיון לפי חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

(ב)

לא תסרב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד ולא תמנע התקשרות בין מאגד ובין ספק, מטעמים בלתי סבירים.

(ג)

לעניין סעיף קטן (ב) יראו, בין השאר, כל אחד מאלה כסירוב מטעמים בלתי סבירים:

(1)

סירוב חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול להתקשר עם מאגד, שאינו מנומק בכתב, בתוך 20 ימי עסקים מיום שפנה אליו המאגד;

(2)

סירוב בנסיבות אחרות שקבע השר, בהתייעצות עם הרשות ועם הנגיד.

(ד)

חברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול לא תגבה ממוטב שהתקשר עם מאגד תמורה נוספת על התמורה שגובה המאגד מהמוטב בעד השירות שהמאגד נותן לו.

(ה)

השר, בהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי להורות על התמורה שישלם מאגד לחברת תשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ואת תנאי ההתקשרות ביניהם, בהתקיים כל אלה:

(1)

המאגד פנה לחברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול ובתוך שישה חודשים ממועד הפנייה לא הושגה ביניהם הסכמה בדבר התמורה או תנאי ההתקשרות;

(2)

השר נוכח כי חברת התשלומים שהיא סולק כרטיסי חיוב גדול דרשה תמורה או תנאי התקשרות בלתי סבירים.

(ו)

(1)

מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת סולקי כרטיסי החיוב הגדולים, שתכלול סולקים שבפיקוחו שסלקו 10 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בסולק ותאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מהסולק.

(2)

רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(3)

בסעיף קטן זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של כרטיסי חיוב.

29.

רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב

(א)

מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת הסולקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול סולקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1)

הוא סולק שסלק 20 אחוזים או יותר ממספר העסקאות בכרטיסי חיוב שנסלקו בישראל על ידי סולקים או מסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום הנפקת כרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:

(א)

תאגיד שהסולק הוא בעל עניין מהותי בו;

(ב)

תאגיד השולט בסולק;

(ג)

תאגיד שמי ששולט בסולק הוא בעל עניין מהותי בו;

(2)

הוא סולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג שקבע השר, לפי הצעת הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, או בהתייעצות עימם, בהתייעצות עם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית (בפסקה זו – פעולות תשלום מאופיינות), ששיעור פעולות התשלום המאופיינות שהוא סלק מתוך מספר פעולות התשלום המאופיינות שנסלקו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או שסכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידו בשל פעולות תשלום מאופיינות, מתוך סכום התמורה הכולל ששולם לספקים בישראל על ידי סולקים בשל פעולות תשלום מאופיינות, בשנה הקלנדרית הקודמת, עולה על שיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב כל אחד מהשיעורים כאמור, רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהסולק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות התשלום באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.

(ב)

רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(ג)

בסעיף זה, ”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, העוסקים בסליקה של פעולות תשלום.

30.

סולק בעל היקף פעילות רחב

(א)

סבר השר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים, רשאי הוא, בהתייעצות עם הרשות, הנגיד או המפקח על נותני שירותים פיננסיים, לפי העניין, ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, להורות כי חברת תשלומים שהיא סולק בעל היקף פעילות רחב, הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אמצעי תשלום מסוג מסוים, יתקשר עם מנפיק של אותו סוג אמצעי תשלום לשם סליקת פעולות תשלום כאמור, אם מצא שסולק כאמור סירב להתקשר עם המנפיק מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה –

(1)

יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי סולק, להתקשרות עם מנפיק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים;

(2)

יראו סירוב סולק להתקשר עם מנפיק שאינו נתון, לפי דין, לפיקוחו של המפקח על הבנקים, של הרשות או של המפקח על נותני שירותים פיננסיים כסירוב מטעמים סבירים.

(ב)

בסעיף זה, ”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום.

31.

רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב

(א)

מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת המנפיקים בעלי היקף פעילות רחב, שתכלול מנפיקים שבפיקוחו שמתקיים בהם אחד מאלה:

(1)

הוא מנפיק שהנפיק 10 אחוזים או יותר ממספר כרטיסי החיוב התקפים שהונפקו בישראל או מנפיק אשר באמצעות כרטיסי החיוב שהנפיק בוצעו 10 אחוזים לפחות מסכום העסקאות שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת באמצעות כרטיסי חיוב שהונפקו בישראל; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים להלן, כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות בכרטיסי חיוב או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים:

(א)

תאגיד שהמנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;

(ב)

תאגיד השולט במנפיק;

(ג)

תאגיד שמי ששולט במנפיק הוא בעל עניין מהותי בו;

(2)

הוא מנפיק של אמצעי תשלום מסוג של אמצעי תשלום שקבע השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, הנגיד והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לתחרות במערכת הפיננסית, ששיעור אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך אותם אמצעי התשלום התקפים שהונפקו בישראל עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה, או ששיעור העסקאות שבוצעו באמצעות אמצעי התשלום כאמור שהנפיק מתוך סכום העסקאות הכולל שבוצעו בישראל בשנה הקלנדרית הקודמת, באמצעות אותם אמצעי התשלום שהונפקו בישראל, עולה על השיעור שקבע השר בדרך האמורה; לשם חישוב השיעור כאמור רשאי השר, בהתייעצות עם המאסדר ועם הממונה על התחרות, להורות כי יראו את המנויים בפסקה (1)(א) עד (ג), כולם או חלקם, כחלק מהמנפיק, אם סבר כי הדבר דרוש לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת עסקאות באמצעי תשלום או לשם הבטחת טובת המשלמים או המוטבים.

(ב)

רשימה כאמור בסעיף קטן (א) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר; לרשימה שתפורסם באתר האינטרנט יצרף המאסדר רשימה של מנפיקים בעלי היקף פעילות רחב שלגביהם קבע השר פטור מהחובות הקבועות בסעיף 32(א), בסעיף 38ב1(ב)(1) לחוק [צ״ל: הפיקוח על] שירותים פיננסיים מוסדרים או בסעיף 36טז(א) לחוק הבנקאות (רישוי).

(ג)

בסעיף זה, ”מנפיק“ – כהגדרתו בסעיף 30(ב).

32.

מנפיק בעל היקף פעילות רחב

(א)

חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב המנפיק אמצעי תשלום מסוג מסוים, לא תסרב להתקשר עם סולק הסולק פעולות תשלום שהוראות התשלום לבצען ניתנו באמצעות אותו סוג של אמצעי תשלום, לשם ביצוע סליקה של פעולות תשלום כאמור, מטעמים בלתי סבירים; לעניין זה, יראו, בין השאר, התניית תנאים בלתי סבירים, על ידי מנפיק, להתקשרות עם סולק, כסירוב מטעמים בלתי סבירים.

(ב)

השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות, רשאי לפטור חברת תשלומים שהיא מנפיק בעל היקף פעילות רחב מהוראות סעיף קטן (א), ובכלל זה לתקופה קצובה כפי שיקבע, אם סבר כי החלת הוראות הסעיף הקטן האמור על אותו מנפיק עלולה לפגוע בתחרות בתחום הנפקת אמצעי התשלום כך שהתועלת מהחלת ההוראות לשם הבטחת התחרות בתחום סליקת פעולות תשלום תהיה פחותה מהפגיעה כאמור, ובהתחשב בטובת המשלמים או המוטבים; החליט השר על מתן פטור למנפיק בעל היקף פעילות רחב כאמור, יודיע על כך לרשות.

(ג)

בסעיף זה, ”סולק“ – כהגדרתו בסעיף 29(ג).

33.

נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב

(א)

בסעיף זה –

”יחיד“ – למעט בפעילותו כעוסק כהגדרתו בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”מוטב“ – מוטב שהוא יחיד;

”מנפיק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בהנפקה של אמצעי תשלום;

”משלם“ – משלם שהוא יחיד;

”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים“ – מנפיק שהוא גם סולק, הנותן שירות להעברת כספים בין יחידים;

”נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב“ – נותן שירות להעברת כספים בין יחידים המנוי ברשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שפרסם מאסדר ברשומות לפי סעיף קטן (ח);

”סולק“ – חברת תשלומים, תאגיד בנקאי, בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי או בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, שעיסוקם בסליקה של פעולות תשלום;

”פרט מזהה“ – מספר טלפון או פרט אחר או נוסף שקבע השר לפי סעיף 61(ג);

”שירות להעברת כספים בין יחידים“ – שירות מקוון המאפשר למשלם להעביר כספים למוטב על סמך פרט מזהה של המוטב והמאפשר למוטב לקבל כספים על סמך פרט מזהה שלו, ובלבד שהשירות אינו ניתן בידי בנק רק למשלם שלטובתו הבנק מנהל חשבון תשלום מסוג עובר ושב.

(ב)

נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא משלם להעביר כספים למוטב שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.

(ג)

נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים אחר, על סמך פרט מזהה.

(ד)

(1)

מנהל חשבון תשלום למוטב יאפשר ללקוח שהוא מוטב לקבל כספים ממשלם שהוא לקוח של נותן שירות להעברת כספים בין יחידים או של מנהל חשבון תשלום למשלם, על סמך פרט מזהה; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן; לעניין סעיף קטן זה, בהגדרה ”היקף פעילות קטן“ לגבי חברת תשלומים, יובאו בחשבון כספים שהועברו והתקבלו בישראל בלבד.

(2)

הפסיק מנהל חשבון תשלום למוטב להיות מנהל חשבון תשלום למוטב בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו החובה לפי סעיף קטן זה בתום שישה חודשים מהמועד האמור; השר, ולעניין מנהל חשבון תשלום למוטב המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, רשאי, לבקשת גוף כאמור, לדחות את מועד תחילתה של החובה לפי סעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים.

(ה)

נותן שירות להעברת כספים בין יחידים בעל היקף פעילות רחב ומנהל חשבון תשלום למוטב יאפשרו את העברת הכספים ואת קבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) באופן פשוט ונוח ובתנאים דומים להעברת כספים למוטב שהוא לקוח שלהם ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלהם, ובכלל זה –

(1)

לא יתנו תנאים בלתי סבירים להעברת כספים או לקבלתם כאמור;

(2)

לא יגבו מלקוחותיהם בעד העברת כספים או קבלת כספים כאמור, תמורה גבוהה מהתמורה שגובים בעד העברת כספים למוטב שהוא לקוח שלו ולקבלת כספים ממשלם שהוא לקוח שלו, לפי העניין.

(ו)

העברת הכספים וקבלתם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) תתבצע באמצעות מערכת שמאפייניה מפורטים בתוספת השמינית; אין באמור כדי למנוע מהצדדים להסכים ביניהם להעביר את הכספים ולקבלם כאמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד) שלא באמצעות מערכת כאמור.

(ז)

השר רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן יישום החובות המוטלות על נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שהוא בעל היקף פעילות רחב לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), או על מנהל חשבון תשלום למוטב לפי סעיף קטן (ד).

(ח)

(1)

מאסדר יפרסם ברשומות את רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוחו, שתכלול כל נותן שירות להעברת כספים בין יחידים שסכום הכספים שהעביר בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהועברו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת, או שסכום הכספים שקיבל בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, עולה על 20 אחוזים מהסכום הכולל של הכספים שהתקבלו בישראל במסגרת שירות להעברת כספים בין יחידים, בשנה הקלנדרית הקודמת; לשם חישוב השיעור כאמור יראו תאגיד שנותן שירות להעברת כספים בין יחידים הוא בעל עניין מהותי בו, תאגיד השולט בנותן שירות כאמור ותאגיד שמי ששולט בנותן שירות כאמור הוא בעל עניין מהותי בו, כחלק מנותן השירות כאמור.

פורסמה הודעה בדבר רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב (י״פ תשפ״ד, 7975), לפיה רשימת נותני שירות להעברת כספים בין יחידים שהם בעלי היקף פעילות רחב, שבפיקוח המפקח על הבנקים, היא כמפורט להלן: (1) בנק הפועלים בע״מ, לעניין הפעלת יישומן ”ביט“.

(2)

רשימה כאמור בפסקה (1) תפורסם גם באתר האינטרנט של המאסדר.

(3)

השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הממונה על התחרות ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בשים לב, בין השאר, לרמת התחרות בתחום שירותי התשלום, להפחית את השיעור הקבוע בסעיף קטן זה.

34.

גילוי מידע לשר [תיקון: תשפ״ד]

(א)

על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיפים 29 או 31 יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע וידיעה על אודות ענייניו הפרטיים של אדם כמשמעם בחוק הגנת הפרטיות.

(החל מיום 14.8.2025): על אף האמור בכל דין, מאסדר רשאי לגלות ידיעה או להראות מסמך לשר או לעובד משרדו, ובלבד שנוכח כי לשם מילוי תפקידו של השר לפי סעיפים 29 או 31 יש צורך בגילוי הידיעה או המסמך, והכול למעט מידע מודיעיני, מידע שמקורו בחקירה פלילית או בבירור מינהלי או מידע אישי כהגדרתו בחוק הגנת הפרטיות.

(ב)

לא יגלה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לשם ביצוע הוראות סעיפים 29 או 31 או על פי צו בית משפט.

פרק ה׳: שירות ייזום בסיסי ושירות ייזום מתקדם

35.

חובת מתן גישה לחשבון תשלום של משלם

(א)

מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שיצר יוזם התשלום, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(ב)

מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם, בהתאם להרשאת הגישה לחשבון, והכול באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום.

(ג)

מנהל חשבון תשלום למשלם לא יתנה מתן גישה לפי סעיף קטן (א) או (ב) בקיומו של הסכם בינו ובין יוזם התשלום.

(ד)

אין בהוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) כדי למנוע ממנהל חשבון תשלום למשלם לתת ליוזם תשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי או שירות ייזום מתקדם שלא באמצעות מערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

36.

סייגים לחובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם

(א)

חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי סעיף 35(א) ו־(ב) לא תחול על מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא אחד מאלה:

(1)

מי שפטור מחובת רישיון לפי סעיף 3(א)(6) או (ג);

(2)

בנק הדואר.

(ב)

חובת מתן הגישה לחשבון תשלום של משלם לפי סעיף 35(א) ו־(ב) לא תחול על סוגי חשבונות תשלום המנויים בתוספת הראשונה.

(ג)

(1)

על אף האמור בסעיף 35, מנהל חשבון תשלום למשלם רשאי שלא לתת ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם, בהתקיים אחד מאלה:

(א)

יש חשש ממשי לגישה לא מורשית לחשבון;

(ב)

יש איסור על פי דין לתת את הגישה כאמור;

(ג)

מתקיימות נסיבות נוספות שקבע השר, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר, שבשלהן מוצדק שלא לאפשר גישה כאמור לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

(2)

לא נתן מנהל חשבון תשלום למשלם גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי הוראות פסקה (1), יודיע על כך ליוזם התשלום, בהקדם האפשרי, בצירוף הנימוקים להחלטתו, אלא אם כן גילוי מידע כאמור אסור לפי דין, וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם בצירוף הנימוקים לכך; מנהל חשבון תשלום למשלם יתעד את מניעת הגישה כאמור והנימוקים לכך וישמור את התיעוד.

(3)

הוסרה המניעה למתן הגישה כאמור בפסקה (1), יודיע על כך מנהל חשבון תשלום למשלם בהקדם האפשרי ליוזם התשלום וכן יודיע על כך למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, וייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם בהתאם להוראות סעיף 35, בהקדם האפשרי.

(4)

מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:

(א)

מסירת הודעה מאת מנהל חשבון תשלום למשלם לפי פסקאות (2) ו־(3);

(ב)

התיעוד ושמירתו כאמור בפסקה (2);

(ג)

נסיבות מיוחדות שבהתקיימן רשאי מנהל חשבון התשלום למשלם שלא למסור הודעה כאמור.

(ד)

השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי לקבוע, באישור ועדת הכלכלה, משיקולים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות במערכת הפיננסית, כי מנהל חשבון תשלום למשלם שמתקיימים לגביו תנאים שיקבע לא יהיה חייב לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות סעיף 35.

(ה)

(1)

בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ג), השר, לפי הצעת מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם הנוגע בדבר או בהתייעצות עימו, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד, בהסכמת השר, רשאי להורות למנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, מטעמים מיוחדים הנוגעים לעלות הכרוכה ביישום הוראות פרק זה או לתחרות במערכת הפיננסית, ולבקשתו של מנהל חשבון התשלום למשלם, כי החובה לתת גישה לחשבון התשלום שהוא מנהל לפי הוראות סעיף 35 (בסעיף קטן זה – חובת הגישה), לא תחול עליו או שתחול בתום תקופה כפי שיורה לו.

(2)

הפסיק מנהל חשבון תשלום למשלם שניתנה לו הוראה כאמור בפסקה (1), להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, תחול עליו חובת הגישה במועד המפורט להלן, לפי העניין, או בתום תקופה אחרת שיורה לו השר או הנגיד, לפי העניין, כאמור בפסקה (1):

(א)

לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה לא תחול עליו – בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן;

(ב)

לעניין מנהל חשבון תשלום למשלם שהשר או הנגיד הורה כי חובת הגישה תחול עליו בתום תקופה שהורה – בתום התקופה שהורה כאמור או בתום שנתיים מהמועד שבו הפסיק מנהל חשבון התשלום למשלם להיות מנהל חשבון תשלום למשלם בעל היקף פעילות קטן, לפי המוקדם.

37.

קביעת היקף פעילות קטן לעניין מנהל חשבון תשלום

(א)

הנגיד, בהסכמת השר ובהתייעצות עם הממונה על התחרות, רשאי לקבוע בצו –

(1)

לעניין שווי הנכסים של מנהל חשבון תשלום שהוא בנק או תאגיד עזר – שיעור אחר מהשיעור הקבוע בפסקה (1) להגדרה ”היקף פעילות קטן“ ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לבנק או לתאגיד עזר;

(2)

לעניין מנהל חשבון תשלום המפוקח על ידי בנק ישראל ואינו בנק או תאגיד עזר – היקף פעילות שהיקף נמוך ממנו ייחשב היקף פעילות קטן כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היקף פעילות קטן“.

(ב)

השר, בהתייעצות עם הרשות, רשאי לקבוע בצו, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (3) להגדרה ”היקף פעילות קטן“, בעניינים אלה:

(1)

סכום הכספים שקיבל מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת;

(2)

סכום הכספים שהעביר מנהל חשבון תשלום שהוא חברת תשלומים בעבור לקוחותיו, לשם מתן שירותי תשלום, בשנה הקלנדרית הקודמת.

(ג)

השר, בהתייעצות עם המפקח על נותני שירותים פיננסיים, רשאי לקבוע בצו, לעניין צבר פיקדונות או צבר אשראי של מנהל חשבון תשלום שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, סכום אחר מהסכום הקבוע בפסקה (4) להגדרה ”היקף פעילות קטן“.

38.

הזדהות יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם

מנהל חשבון תשלום למשלם ייתן ליוזם התשלום גישה לחשבון התשלום של המשלם באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום לפי סעיף 35, ובלבד שיוזם התשלום הזדהה לפני מנהל חשבון התשלום למשלם בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(2).

39.

איסור הפליה והגבלות לעניין גביית תמורה על ידי מנהל חשבון התשלום למשלם

(א)

מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום, או בבקשה למתן הרשאה לחיוב או לביטולה, שפרטיהן נכתבו באמצעות יוזם בסיסי, כאילו פרטיהן נכתבו על ידי המשלם, לרבות בשלב שקדם למתן הוראת התשלום או הגשת הבקשה כאמור.

(ב)

מנהל חשבון תשלום למשלם ינהג בהוראת תשלום שהועברה באמצעות יוזם מתקדם בהתאם להרשאת גישה לחשבון כאילו ניתנה לו ישירות על ידי המשלם.

(ג)

מנהל חשבון תשלום למשלם לא יגבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם לפי סעיף 35, או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון כאמור בסעיף 35(ב) או ביטולה.

(ד)

על אף האמור בסעיף קטן (ג), השר, בהתייעצות עם המאסדרים הנוגעים בדבר, רשאי לקבוע נסיבות שבהן מנהל חשבון תשלום למשלם יהיה רשאי לגבות תמורה מיוזם תשלום, בעד מתן גישה לחשבון התשלום למשלם לפי סעיף 35(א) או (ב), ובכלל זה לקבוע סכום תמורה מרבי בעד מתן גישה כאמור.

40.

מנגנונים לאבטחת מידע, ניהול סיכונים, הגנת סייבר והמשכיות עסקית בבעלי אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות

בלי לגרוע מהוראות כל דין, בעל אישור הניתן על ידי מאסדר שאינו הרשות ידאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין בעל אישור לעסוק במתן שירות ייזום מתקדם – גם המשכיות עסקית.

41.

הוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם והוראות מאסדר יוזם תשלום

(א)

מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם, בהתייעצות עם מאסדרי יוזמי התשלום, ולעניין פסקה (2) – בהסכמת מאסדר יוזמי התשלום, יקבע, בהוראות מאסדר, הוראות בעניינים אלה:

(1)

מאפייני מערכת ממשק למתן הוראות תשלום ואופן מתן הגישה לחשבון התשלום של המשלם על ידי מנהל חשבון תשלום למשלם ליוזם התשלום, באמצעות המערכת, ובכלל זה הוראות לגבי הגנה על פרטיות, אבטחת מידע, מנגנון טכנולוגי מאובטח וחובות תיעוד;

(2)

אופן ההזדהות של יוזם תשלום לפני מנהל חשבון התשלום למשלם;

(3)

חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בנוגע לרמת השירות שהוא נותן ליוזם התשלום;

(4)

חובות שיחולו על מנהל חשבון תשלום למשלם בדבר מידע שיעביר ליוזם תשלום, הנוגע להוראת התשלום ולביצועה, ובכלל זה כדי לאפשר גילוי מידע כאמור למשלם.

(ב)

מאסדר יוזם תשלום רשאי לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות בנושא חובות שיחולו על יוזם התשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום.

42.

תקנות לעניין שמירה על אחידות או על עניינם של לקוחות

(א)

השר רשאי להתקין תקנות בעניינים שבהם ניתנה סמכות למאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם או למאסדר יוזם תשלום, לפי העניין, לקבוע הוראות מאסדר לפי סעיפים 36(ג)(4) ו־41, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על אחידות בהוראות לפי חוק זה, החלות על גופים שונים המפוקחים על ידי מאסדרים שונים או החלות על גוף אחד המפוקח על ידי כמה מאסדרים;

(2)

השר מצא כי נכון לעשות כן לשם שמירה על עניינם של הלקוחות.

(ב)

תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין.

(ג)

קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א), רשאי מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם או מאסדר יוזם התשלום, לפי העניין, לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות באותם עניינים שלגביהם הותקנו תקנות כאמור, בכפוף לאותן תקנות.

פרק ו׳: הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות

43.

הוראות מיוחדות לעניין סמכויות הרשות לגבי בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות

(א)

במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות נתונים לפיקוח הרשות.

(ב)

(1)

לשם פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), רשאית הרשות לתת הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות, של נושאי משרה בכירה בהם ושל מי שהם מעסיקים, והכול כדי להבטיח את ניהולם התקין של בעלי רישיון ובעלי אישור מאת הרשות ואת השמירה על ענייני הלקוחות; בהוראות כאמור יכול שייקבעו דרישות שונות לפי סוג הרישיון או האישור, סוג הגוף, סוג שירות התשלום או היקף הפעילות ומאפייניה.

(2)

הוראות לפי פסקה (1) אינן טעונות פרסום ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן; הוראות כאמור וכל שינוי בהן יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט של הרשות, ורשאית הרשות להורות בדבר דרכים נוספות לפרסומן.

(ג)

הסמכויות לפי סעיפים 52מג, 56א, 56א2, 56ב, 56ב1, 56ג, 56ג1, 56ד ו־56ה לחוק ניירות ערך יהיו נתונות לרשות לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור או אכיפת הוראות חוק זה לעניין הפרה או עבירה, והכול לפי העניין ובשינויים המחויבים; לעניין זה –

”הפרה“ – כהגדרתה בסעיף 50;

”עבירה“ – כל אחת מאלה:

(1)

עבירה לפי חוק זה, למעט עבירה לפי סעיף 55(א)(2) הנעברת על ידי גוף הנדרש לקבל אישור לפי סעיף 2 ואינו בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או חברת תשלומים;

(2)

עבירה לפי חוק שירותי תשלום הנעברת על ידי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות;

(3)

עבירה לפי סעיף 15ד לחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);

(4)

עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו־425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);

(5)

עבירה לפי סעיפים 3 ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1), (2), (3) או (4);

(6)

עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (5).

44.

הודעה על פגמים

(א)

סבר יושב ראש הרשות כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות עשה בעסקיו בדרך הפוגעת או העלולה לפגוע ביכולתו לקיים את חובותיו או בניהולם התקין וההוגן של עסקיו, ישלח לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הודעה בכתב ובה יפרט את הפגמים, ידרוש את תיקונם או מניעת פגיעתם בתוך תקופה שיקבע בהודעה, וייתן לו הזדמנות להגיש בתוך אותה תקופה, או בתוך תקופה קצרה מזו, כפי שיקבע בהודעה, את הערותיו והשגותיו לגבי הפגמים או הדרישות לתיקונם.

(ב)

הגיש בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות הערות והשגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן יושב ראש הרשות בסמוך ככל האפשר לאחר שקיבל אותן ויודיע על החלטתו לבעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות, לפי העניין, ואם דרש את תיקונם של הפגמים או מניעת פגיעתם – יקבע בהחלטתו את התקופה שבה על בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, לעשות כאמור.

45.

אמצעים למניעת פגיעה

סברה הרשות, לאחר תום התקופה שקבע יושב ראש הרשות בהודעתו לפי סעיף 44, כי בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות לא תיקן את הפגמים שעליהם הודיע לו לפי הסעיף האמור, או לא מנע את פגיעתם, או הייתה סבורה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, הזדמנות להשמיע או להגיש את הערותיו והשגותיו, שיש צורך לנקוט אמצעים כדי למנוע מבעל הרישיון או מבעל האישור מאת הרשות, לפי העניין, שלא לקיים את התחייבויותיו או לפגוע בלקוחותיו, רשאית היא –

(1)

להורות לבעל הרישיון או לבעל האישור מאת הרשות, שיימנע מסוגי פעולות שפורשו באותה הוראה;

(2)

לאסור על חלוקת דיבידנד או רווחים או על מתן הטבות לדירקטורים, לנושאי משרה, או לעובדים אחרים של בעל הרישיון או בעל האישור מאת הרשות.

46.

המצאת מסמכים בידי הרשות

על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לבעל רישיון, לבעל אישור מאת הרשות או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, יחולו ההוראות לפי פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

פרק ז׳: עיצום כספי

47.

הגדרת הסכום הבסיסי

בפרק זה, ”הסכום הבסיסי“ – סכום כמפורט בתוספת השנייה.

48.

עיצום כספי

(א)

הפר בעל רישיון או בעל אישור הוראה מההוראות לפי חוק זה רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השלישית – עיצום כספי בסכום הבסיסי;

(2)

הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השלישית – עיצום כספי בסכום השווה לכפל הסכום הבסיסי;

(3)

הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת השלישית – עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי;

(4)

הוראה שנקבעה לפי סעיף 61(ד), המנויה בחלק ד׳ לתוספת השלישית – עיצום כספי בסכום השווה לפי שלושה מהסכום הבסיסי.

(ב)

מי שעיסוקו במתן שירות תשלום בהיקף מצומצם בסכום מוגבל ולמספר לקוחות קטן, או במספר עסקאות קטן, והכול כפי שקבע השר בתקנות לפי סעיף 3(א)(6), שלא הודיע לרשות על מתן השירות כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 3(ב), רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 25,000 שקלים חדשים, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.

(ג)

בעל היתר שליטה שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות סעיף 20(א)(2), רשאית הרשות להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי.

(ד)

גוף המנוי בסעיף 3(א)(1) עד (4), או גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו), שעסק במתן שירות ייזום מתקדם בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ג), רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

(ה)

גוף המנוי בסעיף 3(א)(1) עד (4), חברת תשלומים, גוף מוסדי, בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי, בעל רישיון למתן אשראי, בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי או גוף שנקבע לפי סעיף 2(ו), שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ה), רשאי מאסדר להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

(ו)

הפר מנהל חשבון תשלום למשלם הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק א׳ לתוספת הרביעית, רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בסכום הבסיסי, ואם הפר הוראה מההוראות לפי חוק זה כמפורט בחלק ב׳ לתוספת האמורה – רשאי המאסדר להטיל עליו עיצום כספי, לפי הוראות פרק זה, בשיעור של כפל הסכום הבסיסי.

49.

החלת מנגנון העיצום הכספי על מפרים

על עיצום כספי לפי סעיף 48 לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, יחולו ההוראות המפורטות לצידו:

(1)

לגבי בעל רישיון, בעל אישור מאת הרשות ובעל היתר שליטה – ההוראות לפי סעיפים 52טז עד 52כט וסעיף 56ח לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים;

(2)

לגבי תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – ההוראות לפי סעיפים 14ט עד 14טו לפקודת הבנקאות, בשינויים המחויבים;

(3)

לגבי בנק הדואר – ההוראות לפי סעיפים 109ב1 עד 109ט1 לחוק הדואר, בשינויים המחויבים;

(4)

לגבי בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי ובעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – ההוראות לפי סעיפים 72(ד) ו־74 עד 93 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, בשינויים המחויבים;

(5)

לגבי מבטח – ההוראות לפי סעיפים 92א1 עד 92יב, 92יד, 92טז עד 92כ, 92כב ו־92כג לחוק הפיקוח על הביטוח, בשינויים המחויבים;

(6)

לגבי חברה מנהלת – ההוראות לפי סעיף 47 לחוק הפיקוח על קופות הגמל, בשינויים המחויבים;

(7)

לגבי גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שנקבע לפי סעיף 2(ו) – הוראות בעניין עיצום כספי בהתאם לסמכויותיו של מאסדר הגוף האמור לפי הדין שמכוחו הוא מפקח על פעילותו הפיננסית של אותו גוף, כפי שמפורט בתוספת החמישית.

פרק ח׳: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית

50.

פרק ח׳ – הגדרות

בפרק זה –

”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;

”הפרה“ – הפרה של הוראות חוק זה המנויה בחלק א׳ לתוספת השישית או הפרה של הוראה שנקבעה לפי סעיף 61(ד), המנויה בחלק ב׳ לתוספת האמורה.

51.

סמכויות ועדת האכיפה המינהלית

ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים, אולם הוועדה תהיה רשאית להטיל על מפר עיצום כספי לפי פרק זה, בהתאם להוראות סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך, בסכום מרבי כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין מפר שהוא יחיד שהוא עובד של בעל רישיון ואינו נושא משרה בכירה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;

(2)

לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;

(3)

לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.

52.

סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, המותנית בתנאים

(א)

סמכות הנתונה ליושב ראש הרשות או לפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים, להפסקת הליכים או להימנעות מהעמדה לדין, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור בשינויים המחויבים.

(ב)

בסעיף זה, ”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 51, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 43(ג), לפי העניין.

53.

איסור שיפוי וביטוח

הוראות סעיף 56ח לחוק ניירות ערך יחולו לעניין הליך לפי פרק זה.

54.

סייג לתחולת הוראות פרק ז׳ [צ״ל: פרק זה]

הוראות פרק זה לא יחולו על מי שחלה עליו חובת האישור לפי סעיף 2(ג) או (ה) ועל בעל אישור כאמור, למעט חברת תשלומים.

פרק ט׳: עונשין

55.

עונשין

(א)

מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי 2.5 מהקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי 12.5 מהקנס כאמור באותו סעיף:

(1)

עסק במתן שירות תשלום או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו רישיון לכך, או שלא בהתאם לתנאי הרישיון, בניגוד להוראות סעיף 2(א), (ב) או (ד);

(2)

עסק במתן שירות ייזום מתקדם או במתן שירות ייזום בסיסי בלי שבידו אישור לכך או שלא בהתאם לתנאי האישור, בניגוד להוראות סעיף 2(ג) או (ה);

(3)

כלל פרט מטעה בבקשה למתן רישיון, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, בניגוד להוראות סעיף 25(ד).

(ב)

גילה אדם ידיעה או מסמך שנמסרו לו, בניגוד להוראות סעיף 34(ב), דינו – מאסר שנה.

פרק י׳: הוראות שונות

56.

מניעת כפל אמצעי אכיפה מינהליים ותיאום הליכים להטלתם

(א)

בסעיף זה –

”אמצעי אכיפה מינהלי“ – כל אחד מאלה:

(1)

עיצום כספי;

(2)

התראה מינהלית או דרישת התחייבות להימנע מהפרה, חלף עיצום כספי;

(3)

אמצעי אכיפה מינהליים לפי סימן ג׳ בפרק ח׳4 לחוק ניירות ערך;

”מאסדר אחר“ – כל אחד מאלה:

(1)

המפקח על נותני שירותים פיננסיים;

(2)

הממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון.

(ב)

על מעשה אחד המהווה הפרה של הוראה מההוראות לפי חוק זה כאמור בסעיפים 48 ו־50 ושל הוראה מההוראות לפי חוק אחר, לא יוטל יותר מאמצעי אכיפה מינהלי אחד.

(ג)

ביקשה הרשות לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי חוק זה נגד בעל רישיון שמחזיק גם ברישיון לפי דין אחר ומפוקח לעניין זה על ידי מאסדר אחר, תיידע הרשות את המאסדר האחר בטרם תפתח בהליך כאמור.

(ד)

ביקש מאסדר אחר לפתוח בהליך להטלת אמצעי אכיפה מינהלי לפי דין אחר נגד בעל רישיון כאמור בסעיף קטן (ג), יידע המאסדר את הרשות בטרם יפתח בהליך כאמור.

(ה)

חובת היידוע כאמור בסעיפים קטנים (ג) ו־(ד) תחול לעניין סוגי הפרות שייקבעו בנוהל משותף של הרשות והמאסדר האחר במטרה למנוע כפל אכיפה.

57.

אגרות

השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע אגרות שישולמו לרשות, שיחולו על מבקש רישיון לפי סעיף 5, על מבקש אישור מאת הרשות לפי סעיף 15, ועל בעל רישיון ובעל אישור מאת הרשות, וכן הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גבייה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.

פורסמו תקנות הסדרת העיסוק בשירותי תשלום, ייזום תשלום ושירות מידע פיננסי (אגרות), התשפ״ד–2024.

58.

סמכויות הנתונות למאסדר

(א)

בסעיף זה –

”המאסדר“, של גוף פיננסי מפוקח – מאסדר מנהל חשבון התשלום, או מאסדר של בעל האישור, לפי העניין, שאינו הרשות;

”גוף פיננסי מפוקח“ – מנהל חשבון תשלום או בעל אישור.

(ב)

מאסדר רשאי, בהתאם לסמכותו לפי דין, לקבוע הוראות בעניינים המוסדרים בחוק זה שיחולו על הגוף הפיננסי המפוקח על ידו.

(ג)

התקין השר תקנות לפי חוק זה בעניין מסוים, החלות על גוף פיננסי מפוקח, רשאי המאסדר של אותו גוף לקבוע, בהוראות מאסדר, הוראות מפורטות באותו עניין בכפוף לתקנות שקבע השר; הוראות סעיף קטן זה יחולו על הרשות, בשינויים המחויבים, לגבי הוראות שחלות על בעלי רישיון או על בעלי אישור מאת הרשות.

(ד)

לשם פיקוח על ביצוע ההוראות לפי חוק זה, בירור מינהלי הנוגע להוראות כאמור ואכיפתן, יהיו נתונות למאסדר הסמכויות הנתונות לו על פי הדין הנוגע לגוף הפיננסי המפוקח על ידו.

59.

סייג לתחולת החוק

ההוראות לפי חוק זה לא יחולו על שירות תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולת תשלום, המנויים בחלק א׳ לתוספת השביעית.

60.

שינוי התוספות

(א)

השר, בהתייעצות עם מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם ובאישור ועדת הכלכלה, ולעניין מנהל חשבון תשלום למשלם המפוקח על ידי בנק ישראל – הנגיד בהסכמת השר, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה, לשנות את התוספת הראשונה.

(ב)

השר, בהסכמת שר המשפטים והנגיד, בהתייעצות עם המאסדר הנוגע בדבר ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השנייה, התוספת השלישית והתוספת הרביעית, ובלבד שהסכום הבסיסי לפי התוספת השנייה לא יעלה על 300,000 שקלים חדשים, ולעניין בעל היתר שליטה – לא יעלה על 20,000 שקלים חדשים.

(ג)

השר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי, בצו, לשנות את התוספת החמישית.

(ד)

השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השישית.

(ה)

השר, בהתייעצות עם הנגיד, הרשות, המפקח על נותני שירותים פיננסיים והממונה על שוק ההון ביטוח וחיסכון, רשאי, בצו, לשנות את חלק א׳ לתוספת השביעית.

(ו)

השר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה, ובהתייעצות עם שר המשפטים והמפקח על נותני שירותים פיננסיים ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לשנות את חלק ב׳ לתוספת השביעית.

(ז)

השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי, בצו, לשנות את התוספת השמינית.

61.

ביצוע ותקנות

(א)

השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

השר, בהתייעצות עם הנגיד ועם הרשות, רשאי לקבוע בצו מטבע חוץ שלא ייחשב מטבע חוץ לעניין ההגדרה ”מטבע חוץ“.

(ג)

השר, בהתייעצות עם הנגיד, רשאי לקבוע בצו פרט מזהה אחר או נוסף על הפרט הקבוע בהגדרה ”פרט מזהה“ שבסעיף 33(א).

(ד)

השר, לאחר התייעצות עם הנגיד ועם הרשות, ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לקבוע הגבלות ותנאים נוספים שיחולו על חברת תשלומים, אם ראה כי הדבר נדרש לשם שמירה והגנה על כספי לקוחות; בהתקנת תקנות לפי סעיף קטן זה ישקול השר גם שיקולים של קידום התחרות ויציבות המערכת הפיננסית ופעילותה הסדירה.

(ה)

בתקנות לפי חוק זה רשאי השר לקבוע הוראות שונות לסוגים שונים של חברות תשלומים או יוזמי תשלום.

פרק י״א: תיקונים עקיפים

62.

הנוסח שולב בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.

63.

הנוסח שולב בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021.

64.

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016.

65.

הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005.

66.

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.

67.

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.

68.

הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941.

69.

הנוסח שולב בחוק מערכות תשלומים, התשס״ח–2008.

70.

הנוסח שולב בחוק בנק ישראל, התש״ע–2010.

71.

הנוסח שולב בחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013.

72.

הנוסח שולב בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.

73.

הנוסח שולב בחוק הגנת השכר, התשי״ח–1958.

74.

הנוסח שולב בחוק אשראי הוגן, התשנ״ג–1993.

75.

הנוסח שולב בחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000.

76.

הנוסח שולב בחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981.

77.

הנוסח שולב בחוק תובענות ייצוגיות, התשס״ו–2006.

78.

הנוסח שולב בחוק המידע הפלילי ותקנת השבים, התשע״ט–2019.

79.

הנוסח שולב בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995.

פרק י״ב: תחילה, תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה

80.

תחילה ותחולה

(א)

תחילתו של חוק זה שנה מיום פרסומו (בפרק זה – יום התחילה); ואולם, תחילתם של סעיף 62(1)(ב) עד (ה) ו־(2) עד (5) וסעיף 78 ביום פרסומו של חוק זה.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

לעניין שירות ייזום בסיסי, יחולו הוראות חוק זה, בכפוף להוראות פסקה (2), החל מתום שישה חודשים מיום התחילה;

(2)

לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי סעיף 35(א), יחולו הוראות פרק ה׳ לגבי הגופים המפורטים להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:

(א)

מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים – בתום 24 חודשים מיום התחילה;

(ב)

לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בתום תשעה חודשים מיום התחילה;

(3)

לעניין חובת מתן הגישה לחשבון התשלום למשלם לפי סעיף 35(ב), יחולו הוראות פרק ה׳ לגבי הגופים כמפורט להלן, החל מהמועדים כמפורט לצידם:

(א)

לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי או תאגיד שבשליטתו – בתום 24 חודשים מיום התחילה;

(ב)

לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא חברת תשלומים – בתום 30 חודשים מיום התחילה;

(ג)

לגבי מנהל חשבון תשלום למשלם שהוא בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי – בתום 30 חודשים מיום התחילה.

(ג)

השר, באישור ועדת הכלכלה, רשאי, בצו, לדחות את המועדים שלהלן, ובלבד שלא ידחה מועד כאמור ליותר משתי תקופות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת:

(1)

יום התחילה והמועד האמור בסעיף קטן (ב)(1) – לעניין כל הוראות החוק או חלקן;

(2)

המועדים הנקובים בסעיף קטן (ב)(2) ו־(3), כולם או חלקם.

(ד)

דחיית המועדים כאמור בסעיף קטן (ג) יכול שתהיה לגבי סוגים של מנהלי חשבון תשלום למשלם או סוגים של שירות תשלום או שירות ייזום בסיסי.

81.

הוראות מעבר

(א)

על אף האמור בסעיף 2, תאגיד שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום ולא היה בידו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתו בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים או רישיון סליקה כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) כנוסחו ערב יום התחילה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי סעיף 5 בתוך שלושה חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בעיסוקו כאמור אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור, תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על תאגיד כאמור שהמפקח על נותני שירותים פיננסיים החליט שלא לתת לו רישיון למתן שירות בנכס פיננסי בהתאם לסמכותו לפי סעיפים 15 או 16 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

(ב)

(1)

על אף האמור בסעיף 2, מי שערב יום התחילה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי או רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, רשאי להמשיך בעיסוקו לפי החוק האמור כנוסחו ערב יום התחילה, אף שאין בידו רישיון שירותי תשלום, עד תום 24 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסר על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי סעיף 5 בתוך 18 חודשים מיום התחילה וכן קיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות; בסעיף קטן זה, בקשה לקבלת רישיון יכול שתוגש על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון או על ידי מי שנשלט על ידי בעל השליטה בבעל הרישיון.

(2)

על אף האמור בפסקה (1), השר, לפי הצעת הרשות או בהתייעצות עימה ובאישור ועדת הכלכלה, רשאי לדחות את המועדים הקבועים בפסקה (1), בתקופה שלא תעלה על 12 חודשים, לעניין מי שערב יום פרסומו של חוק זה עסק במתן שירותי תשלום והיה בידו רישיון למתן אשראי וגם רישיון למתן שירות בנכס פיננסי כהגדרתם בסעיף 11א לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים.

(ג)

על אף האמור בסעיף 2, חברה שערב יום התחילה היה בידה רישיון סליקה כהגדרתו בסעיף 36ט לחוק הבנקאות (רישוי) כנוסחו ערב יום התחילה, רשאית להמשיך בעיסוקה לפי הרישיון האמור, אף שאין בידה רישיון שירותי תשלום, עד תום 18 חודשים מיום התחילה, ובלבד שמסרה על כך הודעה לרשות באופן שתורה הרשות והגישה בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום לפי סעיף 5 בתוך שישה חודשים מיום התחילה וכן קיבלה מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות; רשימת הגופים שקיבלו אישור כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות.

(ד)

על אף האמור בסעיף 2, תאגיד שאינו פטור מרישיון לפי סעיף 3(א)(6) או (ג), וערב יום התחילה עסק בהנפקת אמצעי תשלום שמתקיימים בו התנאים שנקבעו בהתאם להוראות לפי סעיפים 48(ב) ו־54(ב) לחוק שירותי תשלום, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, וכן הגיש בקשה לקבלת רישיון שירותי תשלום בתוך 24 חודשים מיום התחילה וקיבל מאת הרשות אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתה של הרשות, רשאי להמשיך בפעילותו זו אף שאין בידו רישיון כאמור, כל עוד לא ניתנה החלטת הרשות בבקשתו.

(ה)

מי שערב יום התחילה היה בעל שליטה בתאגיד כאמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), יראו אותו כבעל היתר שליטה לפי סעיף 10, לתקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) עד (ד); אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות הרשות לבחון את התקיימות התנאי האמור בסעיף 4(א)(6), לבטל היתר שליטה לפי סעיף 12, ולדרוש, לשם הפעלת הסמכות כאמור, כל מסמך הדרוש לה לשם בדיקת התקיימות התנאים למתן ההיתר או ביטולו.

(ו)

על אף האמור בסעיף 2(ה), תאגיד שהוא גוף מהגופים המנויים באותו סעיף וערב יום התחילה עסק בשירות ייזום בסיסי, רשאי להמשיך בעיסוקו עד תום שישה חודשים מיום התחילה, אף שאין בידו אישור לייזום בסיסי על פי חוק זה, ובלבד שהגיש בקשה למאסדר יוזם התשלום לקבלת אישור לייזום בסיסי עד ליום התחילה וקיבל מאותו מאסדר אישור על הגשת בקשה כאמור להנחת דעתו של המאסדר.

(ז)

על אף האמור בסעיף 1 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים מוסדרים, תאגיד זר שמחזיק ברישיון לעסוק בשירותי תשלום במדינה זרה, ובהתאם לתקנות לפי סעיף 13(ב) לאותו חוק, כנוסחן ערב פרסומו של חוק זה, היה פטור מחובת רישוי לפי סעיף 12 לחוק האמור עד ליום כ׳ בטבת התשפ״ד (1 בינואר 2024), ימשיך להיות פטור מחובת הרישוי כאמור עד ליום התחילה, כל עוד מתקיימים לגביו התנאים לפטור שנקבעו בתקנות האמורות; בסעיף קטן זה, ”שירותי תשלום“ – כהגדרתם בחוק שירותי תשלום, התשע״ט–2019.

(ח)

נותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית אשר ערב פרסומו של חוק זה שלט או היה בעל עניין בתאגיד שאינו מקיים את התנאים הקבועים בסעיף 36יד(ד)(1) לחוק הבנקאות (רישוי) כנוסחו בסעיף 66 לחוק זה, רשאי להמשיך לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד כאמור עד תום שנתיים מיום התחילה; ואולם, המפקח על הבנקים רשאי להתיר לנותן שירותי תשלום בעל חשיבות יציבותית לשלוט או להיות בעל עניין בתאגיד על אף הוראות אותו סעיף גם לאחר תום שנתיים כאמור.

פורסמו כללי הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום (הוראות בדבר הגשת הודעה לרשות ניירות ערך), התשפ״ד–2024.

82.

תקנות והוראות ראשונות

(א)

תקנות ראשונות לפי סעיף 3(א)(6) וצו ראשון לפי סעיף 60(ו) יובאו לאישור ועדת הכלכלה לא יאוחר מעשרה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.

(ב)

הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום בסיסי, ייקבעו לכל המאוחר שישה חודשים לפני המועדים כאמור בסעיף 80(ב)(1) ו־(2), לפי העניין.

(ג)

הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם לפי סעיף 41(א), לעניין שירות ייזום מתקדם, ייקבעו לכל המאוחר שנה לפני המועדים כאמור בסעיף 80(ב)(3), לפי העניין.

(ד)

הוראות מאסדר ראשונות של מאסדר יוזם תשלום לפי סעיף 39ד(ב) לחוק שירותי תשלום, כנוסחו בסעיף 72 לחוק זה, ייקבעו לכל המאוחר שלושה חודשים לפני יום התחילה.

83.

הוראת שעה

לעניין מאגד בתקופה של שנתיים מיום התחילה, ואם דחה השר את המועד לפי סעיף 80(ב)(2) – בתקופה שמיום התחילה ועד תום המועד שקבע השר לפי אותו סעיף –

(1)

הנוסח שולב בסעיף 28(א) לחוק כהוראת שעה;

(2)

הנוסח שולב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981 כהוראת שעה.

84.

דיווח לכנסת – הוראת שעה

(א)

יושב ראש הרשות ידווח לוועדת הכלכלה, אחת לשנה, במשך חמש שנים החל מיום ה׳ בסיוון התשפ״ה (1 ביוני 2025), על פעילות הרשות ליישום הוראות חוק זה בשנה שקדמה למועד הדיווח (בסעיף קטן זה – תקופת הדיווח), ובכלל זה על אלה:

(1)

מספר הבקשות לקבלת רישיון או אישור מאת הרשות, מספר מקבלי הרישיון או האישור וכן מספר הגופים הפטורים מרישיון ואישור לפי סעיף 3(א)(6), בתקופת הדיווח;

(2)

מספר בעלי הרישיון או בעלי האישור מאת הרשות, שרישיונם או אישורם בוטל או הותלה, בתקופת הדיווח;

(3)

פעולות הפיקוח והאכיפה שננקטו לפי חוק זה בתקופת הדיווח, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו בשל הפרתן, סכומי העיצומים הכספיים ובשל אילו הפרות הוטלו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), נדחה יום התחילה לפי סעיף 80(ג), יימסר הדיווח הראשון לפי סעיף זה בתום שנה מיום התחילה הנדחה.

תוספת ראשונה

(סעיף 36(ב))

סוגי חשבונות תשלום שהחובה לפי סעיף 35(א) ו־(ב) לחוק לא תחול עליהם

1.

חשבון תשלום שלגביו לא הוסכם, במסגרת הסכם התקשרות עם מנהל חשבון התשלום למשלם, כי יהיה ניתן לתת הוראת תשלום או הרשאה לחיוב, לפי העניין, באמצעים מקוונים.

תוספת שנייה

(ההגדרה ”הסכום הבסיסי“ שבסעיף 47)

הסכום הבסיסי

1.

לעניין חברת תשלומים – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה החברה בעבור לקוחותיה ב־12 החודשים שקדמו למועד ביצוע ההפרה, ולעניין חברת תשלומים שקיבלה רישיון שירותי תשלום בתקופה האמורה, יחושב הסכום לפי היקף חודשי ממוצע בחודשים מאז קבלת הרישיון (בפרט זה – היקף חודשי ממוצע):

(א)

היה ההיקף החודשי הממוצע עד 10 מיליון שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(ב)

היה ההיקף החודשי הממוצע גבוה מ־10 מיליון שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

2.

לעניין בעל רישיון ייזום בסיסי – 50,000 שקלים חדשים.

3.

לעניין בעל רישיון למתן שירות מידע פיננסי – 50,000 שקלים חדשים.

4.

לעניין תאגיד בנקאי, בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי ותאגיד שבשליטתו – 100,000 שקלים חדשים.

5.

לעניין מבטח – 100,000 שקלים חדשים.

6.

לעניין חברה מנהלת – סכום כמפורט להלן, בהתאם להיקף נכסי קופות הגמל, כהגדרתם בחוק הפיקוח על קופות הגמל, שבניהולה:

(א)

היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה עד עשרה מיליארד שקלים חדשים – 50,000 שקלים חדשים;

(ב)

היה היקף נכסי קופות הגמל שבניהולה גבוה מעשרה מיליארד שקלים חדשים – 100,000 שקלים חדשים.

7.

לעניין בעל רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, בעל רישיון למתן אשראי או בעל רישיון להפעלת מערכת לתיווך באשראי – 50,000 שקלים חדשים.

8.

לעניין בנק הדואר – 50,000 שקלים חדשים.

9.

לעניין בעל היתר שליטה – 6,000 שקלים חדשים.

תוספת שלישית

(סעיף 48(א))

הפרות של בעל רישיון או בעל אישור

חלק א׳

1.

בעל רישיון שלא דיווח לרשות על התקיימות נסיבה מהנסיבות המנויות בסעיף 27(ג)(1) עד (6) לחוק הייעוץ, לגביו או לגבי נושא משרה בכירה בו, בניגוד להוראות סעיף 20(א)(2).

2.

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראות או כללים שקבעה הרשות לפי סעיף 27.

חלק ב׳

1.

חברת תשלומים שרישיונה בוטל או הותלה והפרה הוראה שנתן יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך לפי סעיף 8(ב).

2.

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא דאג לקיומם של מנגנונים, נאותים ומתקדמים, לאבטחת מידע, ניהול סיכונים והגנת סייבר, ולעניין חברת תשלומים – גם המשכיות עסקית, בניגוד להוראות שקבעה הרשות לפי סעיף 23(ב).

3.

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא עמד בדרישות לעניין הון עצמי, כפי שקבעה הרשות בהוראות מאסדר, או בדרישות נוספות לעניין ביטוח או בטוחה אחרת ככל שקבעה הרשות בהוראות כאמור, והכול בניגוד להוראות סעיף 25(א).

4.

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא הגיש לרשות דוח, הודעה או נתונים בהתאם להוראות מאסדר שקבעה הרשות, בניגוד להוראות סעיף 25(ב).

5.

יוזם תשלום שהפר הוראה שקבע מאסדר יוזם התשלום, בהוראות מאסדר, בנושא חובות שיחולו על יוזם תשלום בנוגע לאופן השימוש שלו במערכת הממשק למתן הוראות תשלום, בניגוד להוראות סעיף 41(ב).

6.

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שהפר הוראה שנתנה הרשות לפי סעיף 43(ב).

7.

בעל רישיון או בעל אישור מאת הרשות שלא תיקן פגמים או מנע את פגיעתם, בהתאם להוראת יושב ראש הרשות שניתנה לפי סעיף 44.

חלק ג׳

1.

חברת תשלומים שלא שמרה על כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום, בחשבון ייעודי, לטובת לקוחותיה, אצל גוף מנהל, באופן נפרד מחשבונות שבהם מוחזקים כספי החברה ונכסיה, בניגוד להוראות לפי סעיף 24(א), או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי סעיף 24(ח).

2.

חברת תשלומים אשר שמרה כספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם אצל בעל רישיון נותן שירותי תשלום יציבותי, או בתאגיד שבשליטתו, בהיקף גדול מההיקף שקבעה הרשות בהוראות מאסדר או שלא בהתאם לתנאים שקבעה, בניגוד להוראות לפי סעיף 24(ב).

3.

חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות סעיף 24(ב), בניגוד להוראות סעיף 24(ד).

4.

חברת תשלומים שלא עשתה ביטוח או המציאה ערבות, להבטחת מלוא כספי הלקוחות שלא מוחזקים או מושקעים בחשבון ייעודי או שמורים בהתאם להוראות סעיף 24(ב), בניגוד להוראות סעיף 24(ד), או בניגוד להוראות שקבעה הרשות לעניין זה לפי סעיף 24(ח).

5.

חברת תשלומים שעשתה שימוש בכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לצורך מתן שירותי תשלום, למתן אשראי, בניגוד להוראות סעיף 24(ו).

חלק ד׳

עיצום כספי בשל הפרת הוראות תקנות לפי סעיף 61(ד)

תוספת רביעית

(סעיף 48(ו))

הפרות של מנהל חשבון תשלום למשלם

חלק א׳

1.

התנה מתן גישה לחשבון תשלום למשלם בקיומו של הסכם בינו לבין יוזם התשלום, בניגוד להוראות סעיף 35(ג).

2.

לא הודיע ליוזם תשלום, בהקדם האפשרי, על כך שלא נתן לו גישה לחשבון התשלום של המשלם, לא הודיע למאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם על כך, לא תיעד את מניעת הגישה והנימוקים לכך או לא שמר את התיעוד, והכול בניגוד להוראות סעיף 36(ג)(2) או שלא בהתאם להוראות מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם שנקבעו בעניינים אלה לפי סעיף 36(ג)(4).

3.

נתן ליוזם תשלום גישה באמצעות מערכת ממשק למתן הוראות תשלום, בלא שיוזם התשלום הזדהה לפניו בהתאם להוראות שקבע מאסדר מנהל חשבון התשלום למשלם לפי סעיף 41(א)(2), בניגוד להוראות סעיף 38.

4.

הפר הוראה שקבע מאסדר מנהל חשבון תשלום למשלם, בהוראות מאסדר, לפי סעיף 41(א)(1), (3) או (4).

חלק ב׳

1.

לא נתן ליוזם בסיסי גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום בסיסי, ובכלל זה יצירת הוראת ביטול להוראת תשלום שנוצרה על ידי יוזם התשלום, באמצעות מערכת ממשק למתן הוראת תשלום, בניגוד להוראות סעיף 35(א).

2.

לא נתן ליוזם מתקדם גישה לחשבון תשלום של משלם לשם מתן שירות ייזום מתקדם אף שניתנה הרשאת גישה לחשבון בידי המשלם, או נתן ליוזם מתקדם גישה כאמור שלא בהתאם להרשאת הגישה לחשבון שנתן המשלם, והכול בניגוד להוראת סעיף 35(ב).

3.

גבה תמורה מיוזם תשלום בעד מתן גישה לחשבון התשלום של המשלם או מיוזם מתקדם בעד מתן הרשאת גישה לחשבון או ביטולה, והכול בניגוד להוראות סעיף 39(ג).

תוספת חמישית

(סעיף 49(7))

זהות המאסדר והוראות החוק שיחולו על הטלת עיצום כספי על מפר שהוא גוף פיננסי שנקבע בתקנות לפי סעיף 2(ו)

תוספת שישית

(ההגדרה ”הפרה“ שבסעיף 50)

הפרות לעניין הטלת אמצעי אכיפה מינהליים על ידי ועדת האכיפה המינהלית

חלק א׳

הפרה של הוראות החוק

1.

מי שעסק במתן שירות תשלום בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 2(א) או (ב).

2.

מי שעסק במתן שירות ייזום בסיסי בלא רישיון או שלא בהתאם לתנאיו, בניגוד להוראות סעיף 2(ד).

3.

מי ששלט בחברת תשלומים בלא היתר שליטה, בניגוד להוראות סעיף 10(א).

4.

מי שהעביר אמצעי שליטה בחברת תשלומים לאחר, אם היה עליו לדעת שהנעבר נדרש להיתר שליטה ושאין בידו היתר כאמור, בניגוד להוראות סעיף 11.

5.

מי שניתנה לו הוראה לפי סעיף 13(א) עד (ג) ולא מילא אחריה.

6.

חברת תשלומים שעסקה בעיסוק נוסף שיושב ראש הרשות אסר עליה לעסוק בו או שעסקה בעיסוק נוסף שלא בהתאם לתנאים שהורה עליהם יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות סעיף 22(ב).

7.

חברת תשלומים שנתנה ללקוח ריבית על יתרת זכות בחשבון תשלום או כל הטבה אחרת הנגזרת מתקופת קיומה של יתרת זכות בחשבון תשלום, ללא החזקה או השקעה של הכספים שהתקבלו מלקוחותיה או בעבורם לשם מתן שירותי תשלום בחשבון ייעודי, או שלא בהתאם להוראות סעיף 24(ב), בניגוד להוראות סעיף 24(ד).

8.

בעל רישיון או מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון, שכלל בבקשה, בדיווח או במידע אחר שמסר לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 25(ד), אם היה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הרשות.

חלק ב׳

הפרה של תקנות לפי סעיף 61(ד)

תוספת שביעית

(ההגדרה ”שירותי תשלום“ וסעיף 59)

חלק א׳

שירותי תשלום, שירות ייזום בסיסי ופעולות תשלום המוחרגים מתחולת החוק

1.

שירות תשלום שניתן בידי הממשלה.

2.

שירות תשלום שניתן בידי בנק ישראל.

3.

שירות תשלום הניתן למשתתף במערכת מבוקרת במסגרת פעילותו במערכת.

4.

שירות תשלום הניתן על ידי מערכת סליקה פנסיונית מרכזית כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005, במסגרת פעילותה לפי סעיף 31ט(ה) לאותו חוק.

5.

שירות תשלום הניתן על ידי מסלקה כהגדרתה בחוק ניירות ערך, במסגרת פעילותה לפי סימן ג׳ לפרק ח׳ לאותו חוק.

6.

שירות תשלום הניתן על ידי חברה מנהלת במסגרת עיסוקה כאמור בסעיף 4(א)(2) לחוק הפיקוח על קופות הגמל, או על ידי מי שקיבל רישיון מבטח לפי סעיף 15(א1) לחוק הפיקוח על הביטוח במסגרת עיסוק זה.

7.

שירות ייזום בסיסי שניתן בידי הממשלה.

8.

שירות ייזום בסיסי שניתן בידי בנק ישראל.

9.

שירות ייזום בסיסי שניתן בידי מערכת מבוקרת למשתתף במערכת מבוקרת, במסגרת פעילותה כמערכת התשלומים.

10.

פעולת תשלום שלא נעשית בכספים.

חלק ב׳

[תיקון: ק״ת תשפ״ד]

שירותים שאינם נכללים בהגדרת ”שירותי תשלום“ והם אינם טעונים רישיון נוסף לחברת תשלומים

1.

הנפקה של אמצעי תשלום או סליקה של פעולת תשלום לשם ביצוע פעולת תשלום של הפקדת מזומן לחשבון תשלום או משיכת מזומן מחשבון תשלום, בלבד.

2.

[תיקון: ק״ת תשפ״ד]

המרת כספים שאינה המרת כספים אגב שירות תשלום, בהיקף שלא יעלה על עשרה אחוזים מהיקף פעילות חברת התשלומים; לעניין פרט זה, ”היקף פעילות“ – השווי הכספי החודשי הממוצע של פעולות התשלום שביצעה חברת תשלומים בישראל בעבור לקוחותיה נכון ליום 31 בדצמבר לשנת הכספים הקודמת.

תוספת שמינית

(סעיף 33)

מאפייני המערכת

1.

ממשק מרכזי בין נותני שירות להעברת כספים בין יחידים וכן בין נותן שירות להעברת כספים בין יחידים ובין מנהלי חשבונות תשלום, בשכבת תעבורה מאובטחת.

2.

ממשק המערכת פועל לפי תקן בין־לאומי מקובל.

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.