חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק משק החשמל

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק משק החשמל, התשנ״ו–1996

קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשנ״ו, 208; תשנ״ז, 80; תשס״ג, 388; תשס״ה, 378; תשס״ו, 260; תשס״ז, 132, 153, 309; תשס״ח, 250, 802; תשס״ט, 197; תשע״ב, 278; תשע״ג, 109; תשע״ד, 251; תשע״ו, 83; תשע״ז, 1104; תשע״ח, 34.

ק״ת תשס״ח, 51; תשס״ט, 1078; תש״ע, 402; תשע״א, 432; תשע״ב, 720, 720, 720; תשע״ג, 724, 725, 825; תשע״ד, 60; תשע״ה, 564; תשע״ז, 404.


תוכן עניינים
1.
מטרת החוק
מטרתו של חוק זה היא להסדיר את הפעילות במשק החשמל לטובת הציבור, וזאת תוך הבטחת אמינות, זמינות, איכות, יעילות, והכל תוך יצירת תנאים לתחרות ומיזעור עלויות.
2.
הגדרות [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ט, תשע״ו]
בחוק זה –
”אזרח ישראלי“ – כמשמעותו בחוק האזרחות, התשי״ב–1952;
”אמצעי שליטה“ – כל אחד מאלה:
(1)
זכות הצבעה באסיפה כללית של חברה או גוף מקביל של תאגיד אחר;
(2)
זכות למנות דירקטורים או מנהל כללי של חברה, ובתאגיד שאינו חברה – בעלי תפקידים דומים;
(3)
זכות להשתתף ברווחי תאגיד;
(4)
זכות לחלק ביתרת נכסי תאגיד, לאחר סילוק חובותיו בעת פירוקו;
”בעל ענין“, ”בן משפחה“, ”החזקה“, ”חברה בת“, ”שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”בעל מקרקעין“ – לרבות המחזיק במקרקעין;
”בעל רשיון“ – מי שקיבל רשיון לפי חוק זה;
”המנהל“ – מנהל מינהל החשמל ברשות, כמשמעותו בסעיף 57 לחוק;
”המשרד“ – משרד התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
”הרשות“ – רשות החשמל, שהוקמה לפי סעיף 21;
”חברה“ – חברה שנרשמה בישראל לפי פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”חברה ממשלתית“, ”חברת בת ממשלתית“ – כהגדרתן בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”יושב ראש הרשות“ – מי שמונה כיושב ראש הרשות לפי סעיף 22(ב)(1);
”יצרן חשמל“ – בעל רשיון או רשיונות ייצור, אשר השר קבע לגביו שהוא מרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל, לפי הוראות סעיף 18(ב);
”יצרן חשמל פרטי“ – בעל רשיון או רשיונות ייצור, אשר השר לא קבע לגביו, לפי הוראות סעיף 18(ב);
”מדיניות השר“ – מדיניות שעליה החליט השר לפי סעיף 57א;
”מוסד תכנון“ – כמשמעותו בחוק התכנון;
”מחזיק אמצעי שליטה“ – (נמחקה);
”מיתקן חשמל“ – מיתקן המשמש להולכה, הספקה, חלוקה, מכירה, מסירה, צבירה, שינוי או השנאה של חשמל, לרבות מבנים, מכונות, מכשירים, מצברים, מוליכים, עמודים, אבזרים וציוד חשמלי קבוע או מיטלטל, הקשורים במיתקן, לרבות מיתקן המשמש לייצור חשמל בהספק שאינו עולה על 5 מגוואט;
”מערכת חשמל“ – רשת החשמל וכן תחנות כוח;
”מקרקעין ציבוריים“ – מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, או מקרקעין בבעלות רשות מקומית או בבעלות תאגיד שהוקם על פי חוק ושהחזקה בהם היא בידי אחד מהם;
”מקרקעין פרטיים“ – מקרקעין שאינם ציבוריים;
”פעילות“ – כל אחד מאלה: ייצור, ניהול המערכת, הולכה, חלוקה, הספקה, או סחר בחשמל;
”פקודת זכיונות החשמל“ – פקודת זכיונות החשמל, כפי שתוקנה בחוק התוספות לזכיונות החשמל (תשלומים בעד חיבור למערכת החשמל), התשכ״ד–1963, חוק התוספת לזכיון החשמל (תיקון הזכיון), התש״ל–1970, חוק לתיקון פקודת זכיונות החשמל (מס׳ 3), התשנ״ד–1994, ובתוספת לחוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987;
”צרכן“ – מי שרוכש חשמל או שירותים מבעל רישיון, או מבקש חיבור לרשת החשמל, למעט מי שהוראות החוק לענין בעל רישיון ספק שירות חיוני חלות עליו רק בשל קביעה לפי סעיף 18(ב);
”רשיון אחר“ – (נמחקה);
”רשיון הולכה“ – רשיון להעברת חשמל ממקור ייצור במתח עליון ועל־עליון אל תחנת משנה;
”רישיון הספקה“ – רישיון למכירת חשמל לצרכנים דרך כלל או לסוגים;
”רשיון חלוקה“ – רשיון להעברת חשמל מתחנת משנה אל צרכן, דרך קווי מתח גבוה ונמוך;
”רשיון ייצור“ – רשיון לייצר חשמל;
”רשיון ייצור עצמי“ – רשיון ליצר חשמל לשימוש עצמי בלי למוכרו לאחר, למעט מכירה לפי הוראות סעיף 20(ג);
”רישיון לניהול המערכת“ – רישיון לניהול של מערכת החשמל במקטעי הייצור וההולכה, ובכלל זה איזון תמידי בין ההיצע של החשמל והביקוש לו, הבטחת השרידות של מערך הייצור וההולכה של החשמל, ניהול של העברת האנרגיה מתחנות כוח דרך רשתות החשמל אל תחנות משנה באמינות ובאיכות נדרשות, תזמון ביצוע של עבודות תחזוקה ביחידות הייצור ובמערכת ההולכה, ניהול הסחר בחשמל בתנאים תחרותיים, שוויוניים ומיטביים לרבות ביצוע הסכמים לרכישת יכולת זמינה ואנרגיה מיצרני חשמל ותכנון הפיתוח של מערכת ההולכה וההשנאה;
”רשיון ספק שירות חיוני“ – רשיון לניהול המערכת, להולכה או לחלוקה של חשמל;
”רשת חשמל“ – מיתקנים ומערכות להולכה, להספקה, להשנאה, לחלוקה, למכירה ולמניה של חשמל, במתח כלשהו, לרבות עמודי חשמל ומוליכים תת־קרקעיים או עיליים, צנרת המשמשת להולכת מוליכים תת־קרקעיים או עיליים וכן אבזרים וציוד המותקנים עליהם או המחוברים אליהם, תילי חשמל, תחנות השנאה, ארגזי חלוקת חשמל לסוגיהם, וכל החיבורים אליהם, וכן חיבורים עיליים ותת קרקעיים לבתים ולמיתקני צריכה אחרים;
”שותפות“ – שותפות שנרשמה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”שירותי גיבוי“ – הסדר חלוף להספקת חשמל מבעל רשיון ספק שירות חיוני למי שמקבל חשמל מאחר;
”שירותי תשתית“ – מתן אפשרות לבעל רשיון להשתמש ברשת חשמל שאין לו בה זכויות לצורך הולכה וחלוקה של חשמל לאחר;
”תחנת כוח“ – מיתקן המשמש לייצור חשמל בהספק העולה על 5 מגוואט, לרבות המבנים, המכונות, המצברים, המוליכים, מיתקני ההשנאה, מיתקני הקירור והמערכות, המשמשים למטרה זו;
”תחנת משנה“ – תחנת השנאה, המקשרת בין רשתות חשמל לסוגיהן, שיש בה שנאים מורידי מתח או מעלי מתח;
”תעריפים“ – כל סוגי התשלומים שמשלם צרכן, יצרן חשמל פרטי או בעל רשיון ייצור עצמי לבעל רשיון ספק שירות חיוני, לרבות תשלומים עבור מתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי וכן כל סוגי התשלומים שמשלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לבעל רישיון או לאדם המייצר חשמל הפטור מחובת רישיון לפי סעיף 3(ב), למעט תשלום שנקבע במכרז שפורסם בידי המדינה, וכל סוגי התשלומים שמשלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לצרכן בעבור ייצור או בעבור הסדרים לניהול הצריכה; לעניין זה, ”בעל רישיון“ – לרבות אם התשלומים נגבים בעבורו על ידי אחר;
”השר“ – שר התשתיות הלאומיות האנרגיה והמים;
”השרים“ – השר ושר האוצר.
3.
הסדרת פעילות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
לא יעשה אדם פעילות אלא על פי רשיון לפי חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על אדם המייצר חשמל בהספק שאינו עולה על 5 מגוואט ואינו מוכרו לאחר; לעניין זה, ”אחר“ – מי שאינו בעל רישיון ספק שירות חיוני.
(ג)
ניתן רשיון, יפעל בעל הרשיון בהתאם לתנאי רשיונו.
4.
מתן רשיון [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשע״ו]
(א)
הרשות רשאית לתת רשיון לפעילות, לקבוע בו תנאים וכן להגביל או שלא להגביל את תקופת תוקפו.
(ב)
רשיון יינתן לפעילות אחת, למקום או לאזור מוגדר, ויכול שיינתנו ביחס לתחנת כוח אחת רשיונות ייצור מסוגים שונים.
(ב1)
לא יינתן לאדם רישיון ליותר מפעילות אחת, ואולם –
(1)
ניתן לתת לאדם רישיון ייצור יחד עם רישיון הספקה וזאת, בשים לב, בין השאר, להתפתחות התחרות במשק החשמל;
(2)
ניתן לתת לבעל רישיון לניהול המערכת או לחברה בת שלו, אם נקבע כך ברישיונו והדבר חיוני לאמינות אספקת החשמל, גם רישיונות ייצור, ובלבד שלא יינתנו רישיונות כאמור ל־5% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל, ואם נוכח השר כי מתקיימות נסיבות מיוחדות – ל־10% או יותר מההיקף כאמור.
(ב2)
(1)
רישיון ייצור בהיקף העולה על 100 מגוואט, רישיון הספקה בהיקף העולה על 100 מגוואט, רישיון חלוקה בהיקף העולה על 5% מהיקף הצריכה השנתי, רישיון הולכה או רישיון לניהול המערכת, ייכנס לתוקפו לאחר אישורו בידי השר;
(2)
על אף האמור בפסקה (1), עלה היקף רישיונות החלוקה במשק שאינם בבעלות חברה ממשלתית, במצטבר, על 10% מהיקף הצריכה השנתי, או על שיעור אחר שעליו החליט השר במסגרת עקרונות המדיניות, שלא יהיה נמוך מ־10% מהיקף הצריכה האמור, ייכנס רישיון חלוקה נוסף לתוקפו לאחר אישורו בידי השר; אין בקביעת שיעור כאמור כדי לגרוע מסמכות השר להחליט על מדיניות כאמור בסעיף 57א;
(3)
השר יחליט בעניין מתן אישור כאמור בפסקה (1) או (2), בתוך 45 ימים מהמועד שבו פנתה אליו הרשות לשם קבלת אישורו.
(ב3)
(בוטל).
(ג)
הודעה על מתן רשיון תפורסם ברשומות.
5.
הוראות הרשיון [תיקון: תשס״ז]
(א)
רשיון יכלול, בין היתר, את הפעילות שלגביה ניתן, תקופת תוקפו אם הוגבלה התקופה, המקום או האזור שלגביהם הוא ניתן, וכן הכללים והחובות החלים על בעל הרשיון לפי חוק זה.
(ב)
רשיון ספק שירות חיוני, יכלול, בנוסף להוראות סעיף קטן (א), הוראות בדבר חובת רכישת חשמל מיצרן חשמל פרטי וכן הוראות בדבר חובת מתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי, הכל לפי הענין.
(ג)
רישיון לניהול המערכת יכלול, נוסף על הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), הוראות בענינים אלה:
(1)
מתן אפשרות לבעל הרישיון, במסגרת מילוי חובותיו על פי הרישיון, לתת הוראות לבעלי רישיונות לפי חוק זה; לענין זה ניתן לכלול ברישיון תנאים למתן הוראות כאמור;
(2)
חובה לערוך תחזיות לביקוש החשמל במשק בכללותו, ואופן פרסומן;
(3)
חובת דיווח לשר על מחסור צפוי בהיצע החשמל;
(4)
אחריות בעל הרישיון לתכנון ולפיתוח של מערכת ההולכה, בהתאם לצורכי משק החשמל.
6.
סייגים וכשירויות למתן רשיון [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז]
(א)
רשיון לפי חוק זה, למעט רשיון ספק שירות חיוני, יינתן ליחיד שהוא אזרח ישראלי, לחברה או לשותפות; רשיון ספק שירות חיוני יינתן לחברה בלבד.
(ב)
לא יינתן רשיון לפי חוק זה –
(1)
ליחיד שהוכרז פושט רגל, זולת אם הופטר, ולתאגיד אם מונה לו כונס נכסים או מפרק, או שהחליט על פירוק מרצון;
(2)
ליחיד שהורשע בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, לחברה, גם אם נושא משרה או בעל שליטה בה הורשע כאמור, ולשותפות, גם אם אחד מהשותפים בה הורשע כאמור.
(ג)
לא יינתן רשיון ספק שירות חיוני אלא לחברה שהתחייבה כי היא תעסוק רק בפעילויות, לפי הרשיונות שניתנו לה לפי חוק זה ובפעולות נילוות להן.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג) בעל רשיון ספק שירות חיוני רשאי לעסוק בפעולות אחרות שאישרו לו השרים בהתייעצות עם הרשות שאין בעיסוק בהן כדי לפגוע בפעילויותיו או בפיקוח על מילוי חובותיו, הכל לפי הוראות חוק זה.
(ד1)
לא יינתן רישיון לפי חוק זה אם לאחר קבלת הרישיון יהיה אדם, למעט המדינה, בעל רישיון לניהול המערכת או יחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור, וכן יהיה בעל רישיון חלוקה, ייצור או הספקה או יחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון כאמור, למעט כאמור בסעיף 4(ב1)(2).
(ה)
לא יינתן רישיון ייצור או רישיון חלוקה למי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון הולכה.
(ו)
לא יינתן רישיון הולכה למי שמחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור או בבעל רישיון חלוקה.
(ז)
לא יינתן רישיון ייצור אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון חלוקה אשר מחזיק 10% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
(2)
מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון חלוקה, ולאחר קבלת הרישיון המבוקש יחזיק 10% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל;
(3)
אדם יחזיק לאחר קבלת הרישיון המבוקש 30% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל;
(4)
מבקש הרישיון הוא בעל רישיון הולכה.
(ח)
לא יינתן רישיון חלוקה אם מתקיים אחד מאלה:
(1)
מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור אשר מחזיק 10% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל;
(2)
מבקש הרישיון מחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור, ולאחר קבלת הרישיון המבוקש יחזיק 10% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
(3)
אדם יחזיק לאחר קבלת הרישיון המבוקש 25% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל.
(ט)
השרים, בהתייעצות עם הרשות ועם רשות החברות הממשלתיות כמשמעותה בחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (בחוק זה – רשות החברות הממשלתיות), רשאים לקבוע שיעורים שונים מהשיעורים הקבועים בסעיפים קטנים (ז) ו־(ח) אם נוכחו כי הדבר חיוני לקידום מטרת החוק כאמור בסעיף 1 וכן לקבוע הגבלות נוספות על ההגבלות האמורות בסעיף זה למתן רישיונות.
7.
תקנות וכללים לענין רשיון [תיקון: תשס״ג, תשס״ז, תשע״ו]
(א)
השר, בהתייעצות עם הרשות או לפי הצעתה, רשאי לקבוע –
(1)
תנאים למתן רשיון;
(2)
דרכי בחירה בין מבקשי רשיון, לפעילות מסוימת במקום או באזור מסוים, אם הוגבל מספרם של אלה, ובבואו לקבוע דרכי בחירה כאמור, ישקול השר בין השאר את תרומת מתן הרישיון לרמת השירותים לציבור, את טובת הצרכנים ואת תרומת מתן הרישיון לתחרות במשק החשמל;
(3)
נהלים להגשת בקשה לרשיון;
(4)
כללים להפעלת רשיון, החובות שיחולו על בעל הרשיון, לרבות מתן ערבויות וביטוח.
(5)
לענין רישיון הולכה – אחריות של בעל רישיון ההולכה לפיתוח מערכת ההולכה, בהתאם לתכנית פיתוח כאמור בסעיף 19, ובהתאם לתכנון מערכת ההולכה בידי בעל רישיון לניהול המערכת;
(6)
לענין רישיון לניהול המערכת – הוראות בדבר חובתו של בעל הרישיון לבצע פעולות שיקבע השר, לשם הבטחה של רמת הפיתוח הנדרשת במערכת ייצור החשמל.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יותקנו, בין היתר, גם בהתחשב בסוג הרשיון, בפעילות, בתקופת תוקפו, במקום או באזור, ולענין ייצור – גם בהספק הייצור.
(ג)
קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (4), רשאית הרשות, לקבוע כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר ולתקנות שקבע.
(ד)
לא קבע השר תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) או (4), רשאית הרשות לקבוע כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר; ביקשה הרשות לקבוע כללים כאמור, תפנה לשר כדי שיבחן אם ברצונו לקבוע תקנות בעניין; לא השיב השר לפניית הרשות בתוך שישים ימים ממועד פנייתה, רשאית הרשות לקבוע כללים כאמור.
(ה)
גיבשה הרשות הצעה לתקנות בהתאם לסעיף קטן (א), רשאית היא להעמידם לעיון הציבור לשם התייעצות, ובלבד שתביא את התקנות המוצעות לעיון השר טרם ההתייעצות.
(ו)
הרשות תפרסם ברשומות את הכללים שקבעה לפי סעיפים קטנים (ג) ו־(ד).
8.
שיקולים למתן רשיון [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
הרשות בבואה להחליט אם לתת רישיון לפי סעיף 4 או לקבוע בו תנאים, ובבואה להחליט אם לתת אישור לפי סעיפים 11 עד 13, תפעל בהתאם למדיניות הממשלה או למדיניות השר בתחום משק החשמל, ותשקול בין השאר את אלה:
(1)
(נמחקה);
(2)
תרומת מתן הרשיון לרמת השירותים לציבור;
(3)
טובת הצרכנים;
(4)
תרומת מתן הרשיון לתחרות במשק החשמל.
9.
ביטול רשיון התלייתו או שינויו [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
(א)
הרשות רשאית בכל עת לבטל רשיון או להתלותו וכן רשאית היא להוסיף בו תנאים, כללים וחובות או לשנותם, אם מצאה שהופר תנאי מתנאי הרשיון, שנתקיים סייג מן הסייגים לקבלתו או שחדלה להתקיים הכשירות הנדרשת לפי חוק זה.
(ב)
הרשות רשאית לפעול כאמור בסעיף קטן (א) גם שלא מאחת הסיבות המנויות בו, מהשיקולים המנויים בסעיף 8.
(ג)
הרשות לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב) אלא אם כן נתנה לבעל הרשיון הזדמנות להשמיע טענותיו.
(ג1)
הרשות לא תעשה שימוש בסמכויותיה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), בנוגע לרישיונות הטעונים אישור של השר כאמור בסעיף 4(ב2), אלא באישור השר; האמור בסעיף קטן זה לא יחול לעניין סמכותה של הרשות לבטל רישיון או להתלותו לפי סעיף קטן (א).
(ד)
השרים רשאים לקבוע כללים למתן פיצוי בשל פעולות לפי סעיף קטן (ב) ויכול שעל פי כללים כאמור, יהיה שיעור הפיצוי אפס.
ביצוע פעולות בידי יושב ראש הרשות [תיקון: תשס״ה]
(א)
לא קיים בעל רשיון הוראה לפי חוק זה, או הוראה שברשיון, ויושב ראש הרשות שוכנע כי אי קיום ההוראה מהווה סכנה ממשית ומיידית לאדם או לרכוש, רשאי הוא לבצע את כל הדרוש לשם מניעת הסכנה האמורה במקום בעל הרשיון או למנות אדם שיופקד על הביצוע (להלן – הממונה), ולגבות מבעל הרשיון את כל ההוצאות שהוציא לשם כך; על גביית ההוצאות כאמור תחול פקודת המסים (גביה), כאילו היו ההוצאות מס כהגדרתו באותה פקודה.
(ב)
יושב ראש הרשות לא יפעל כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שדרש בכתב מבעל הרשיון לבצע את כל הדרוש למניעת הסכנה, תוך זמן שנקבע בהודעה, ובעל הרשיון לא ביצע את הנדרש, ובלבד שבנסיבות הענין היתה שהות למתן הדרישה.
(ג)
במילוי תפקידיו לפי סעיף זה, יפעל הממונה לפי הוראות יושב ראש הרשות ויהיו לו כל הסמכויות הדרושות לשם כך.
הגבלות על העברת רשיון שיעבוד עיקול או שינוי מבנה [תיקון: תשע״ו]
(א)
רשיון או כל חלק ממנו אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
(ב)
הרשות רשאית לקבוע ברשיון, כי נכסים מסוימים של בעל הרשיון, הדרושים לדעת הרשות לביצוע הפעילות לפי הוראות הרשיון, אינם ניתנים להעברה, לשיעבוד או לעיקול, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
(ג)
ערבויות שהמציא בעל הרשיון, וכספים שנתקבלו ממימושן, אינם ניתנים לעיקול או לשיעבוד.
(ד)
הרשות רשאית לקבוע ברשיון כי שינוי או ארגון מחדש בבעל רשיון לרבות מיזוג, פיצול, פשרה, הסדר או פירוק מרצון, טעונים אישור הרשות.
העברת שליטה [תיקון: תשע״ו]
(א)
לא יעביר ולא ירכוש אדם שליטה בבעל רשיון או זכויות בשותפות שהיא בעל רשיון, במישרין או בעקיפין, אלא באישור הרשות.
(ב)
הרשות רשאית לאשר העברת שליטה או העברת זכויות בשותפות, ובלבד שנתקיימו במקבל ההעברה התנאים הנדרשים למתן הרשיון לפי חוק זה.
החזקת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ג, תשע״ו]
(א)
בעל רשיון או המחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון, לא ירכוש ולא יחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון נוסף, אלא באישור הרשות.
(ב)
בנוסף להוראות סעיף 12, לא יהיה אדם מחזיק אמצעי שליטה בבעל רשיון ספק שירות חיוני, אלא באישור הרשות.
(ג)
החזיק אדם, למעט המדינה, אמצעי שליטה בניגוד להוראות לפי חוק זה או לרישיונות שניתנו לו, לא יופעלו מכוח אמצעי השליטה המוחזקים כאמור, זכויות הצבעה למינוי דירקטורים, זכויות לקבלת דיבידנדים או כל זכות אחרת.
הגבלות על ספק שירות חיוני
(א)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי בכל עת לקבוע בצו כי על בעל רשיון ספק שירות חיוני מסוים או דרך כלל, יחולו ההוראות הבאות, כולן או מקצתן:
(1)
קביעה שלפיה תובטח השליטה בו בידי אזרח ישראלי ותושב ישראל, לרבות קביעת שיעור מרבי של אמצעי שליטה שיוחזקו, במישרין או בעקיפין, בידי מי שאינו אזרח או תושב כאמור;
(2)
דרישה מטעמים של בטחון המדינה, כי נושאי משרה ובעלי תפקידים מסוימים בו כפי שיקבע, כולם או מקצתם, יהיו אזרחי ישראל ותושביה, וכי כולם או מקצתם יהיו בעלי סיווג בטחוני כפי שייקבע.
(ב)
השר לא יתן צו כאמור בסעיף קטן (א), אלא לאחר שנתן למי שחל עליו הצו הזדמנות להשמיע טענותיו.
פעולות אסורות ואכיפה [תיקון: תשע״ו]
(א)
פעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיפים 11 עד 14 או בניגוד להוראות שנקבעו לפיהם – בטלה.
(ב)
מבלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), אדם אינו רשאי לממש את זכויותיו כתוצאה מפעולה שנעשתה בניגוד להוראות סעיפים 11 עד 14, במישרין או בעקיפין, למעט מכירתן של הזכויות או השתתפות ברווחי תאגיד.
(ב1)
להבטחת אכיפתם של סעיפים 11 עד 13 וסעיף זה, וכן לצורכי פיקוח, רשאית הרשות לקבוע בכללים שתפרסם ברשומות תנאים, הוראות, הגבלות וחובות דיווח, לרבות הוראות לעניין ניהול ורישום מיוחד של המחזיקים בניירות ערך של בעל הרישיון, במישרין או בעקיפין.
(ג)
להבטחת אכיפתם של סעיף 14 וסעיף זה, וכן לצורכי פיקוח, רשאי השר לקבוע תנאים, הוראות, הגבלות וחובות דיווח, לרבות הוראות לענין ניהול ורישום מיוחד של המחזיקים בניירות ערך של בעל רישיון ספק שירות חיוני, במישרין או בעקיפין.
אגרות
השרים רשאים לקבוע, דרך כלל או לסוגים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, אגרות שעל מבקש רשיון או בעל רשיון, לשלם.
חובות בעל רשיון ספק שירות חיוני [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשס״ז, תשס״ט]
(א)
בעל רשיון ספק שירות חיוני –
(1)
יתן שירות לכלל הציבור בלא הפליה, בהתאם לאמות המידה שקבעה הרשות, באמינות וביעילות, והכל לפי תנאי רשיונו ולפי כל דין;
(2)
ירכוש חשמל מיצרן חשמל פרטי, ויתן שירותי תשתית ושירותי גיבוי, הכל בהתאם לתנאי רשיונו ולפי כל דין;
(3)
יתן שירותי גיבוי לבעל רשיון ייצור עצמי, לפי בקשתו, הכל בהתאם לתנאי רשיונו ולפי כל דין;
(4)
יפעל להבטחת מתן מלוא שירותיו במשך כל תקופת רשיונו, לרבות מתן שירותים לפי תכנית הפיתוח שאושרה לפי סעיף 19, תוך עשיית כל הפעולות הדרושות למתן השירותים כאמור.
(ב)
בעל רשיון ספק שירות חיוני יערוך דו״חות כספיים כפי שקבעו השרים, בהתייעצות עם שר המשפטים לענין מידת הפירוט בהם, העקרונות החשבונאיים לעריכתם, ההצהרות והביאורים שיצורפו אליהם.
(ג)
בעל רשיון ספק שירות חיוני יגבה תשלומים בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות.
(ג1)
בעל רישיון ספק שירות חיוני ישלם תשלומים לבעל רישיון או לצרכן, והכל בהתאם לתעריפים שקבעה הרשות.
(ד)
הרשות תקבע אמות מידה שלפיהן יהיה רשאי בעל רשיון ספק שירות חיוני שלא לתת את השירות או שלא לבצע את הרכישה שבהם הוא חייב לפי חוק זה, להפסיקם, לעכבם או להגבילם, אם לא שולמו לבעל הרשיון התשלומים בעדם לפי כל דין או לא נתקיימו התנאים למתן השירות או לביצוע הרכישה כדין.
ביטול רישיון ספק שירות חיוני בשל אי־ביצוע תשלום [תיקון: תשס״ט]
נוכחה הרשות כי בעל רישיון ספק שירות חיוני לא ביצע תשלום המגיע ממנו לבעל רישיון אחר, תבטל הרשות את רישיונו של אותו בעל רישיון ספק שירות חיוני, לאחר שהתרתה בו; בסעיף זה, ”תשלום“ – תשלום הנדרש מבעל רישיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או לפי תנאי רישיונו.
תחולת החוק על פעולות ספק שירות חיוני
(א)
הוראות חוק זה, לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני, יחולו עליו בין אם הוא בעל רשיון לפעילות נוספת לפי חוק זה ובין אם לאו, והן יחולו גם על כל הפעילויות הנוספות כאמור, שלגביהן הוא בעל רשיון.
(ב)
השר רשאי, בהתאם למצב העובדתי במשק החשמל, לקבוע מעת לעת, כי בעל רשיון או רשיונות ייצור מרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל, ומשקבע כאמור יחולו עליו הוראות חוק זה לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני.
(ג)
על יצרן חשמל ועל בעל רשיון שבידיו שליטה, במישרין או בעקיפין, ביצרן חשמל, יחולו הוראות חוק זה לענין בעל רשיון ספק שירות חיוני, למעט הוראות סעיף 17(א)(2).
תכנית פיתוח [תיקון: תשס״ג, תשע״ו]
(א)
השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר רשאי לדרוש מבעל רשיון ספק שירות חיוני להגיש לאישורו, באופן ובמועד שיידרש, תכנית פיתוח, שלמה או בחלקים, לצורך פעילויותיו לפי הוראות הרשיון; אישר השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר את התכנית, לא יפעל בעל רשיון ספק שירות חיוני אלא בהתאם לתכנית שאושרה.
(ב)
לא הגיש בעל רשיון ספק שירות חיוני תכנית פיתוח לפי סעיף קטן (א), רשאי השר בהתייעצות עם הרשות ובהסכמת שר האוצר לקבוע לו תכנית פיתוח ויהא על בעל הרשיון לפעול לפיה.
עסקאות בעל רשיון ספק חיוני או שירות לאחר [תיקון: תשס״ג, תשס״ה, תשע״ו]
(א)
על פי בקשתו של יצרן חשמל פרטי, תקבע הרשות ברשיונו כי הוא רשאי למכור חשמל לבעל רשיון ספק שירות חיוני או למוכרו לאחר.
(ב)
עסקאות עם בעל רשיון ספק שירות חיוני כאמור בסעיף 17(א)(2) ו־(3) ובסעיף קטן (א), ייערכו בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושיפורסמו ברשומות. בכללים כאמור ייקבעו המקרים שבהם תהיה הרשות רשאית לתת הוראות אחרות לענין עסקה מסוימת.
(ג)
בעל רשיון ייצור עצמי רשאי למכור חשמל, כפי שיוסכם בין הצדדים, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
המכירה היא לבעל רשיון ספק שירות חיוני;
(2)
המכירה היא לתאגיד הנמנה עם תשלובת חברות שעמה נמנה בעל הרשיון ולשם כך אין צורך להוליך חשמל דרך מקרקעין שאין בהם זכויות למי שאינו נמנה עם אותה תשלובת; לענין זה ”תשלובת“ – כמשמעותה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
[תיקון: תשע״ו]
הקמת הרשות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
מוקמת בזה רשות החשמל במשרד שתפעל בהתאם למטרותיו של חוק זה ובהתאם למדיניות השר ולמדיניות הממשלה בהתאם לסמכויותיהם לפי כל דין, בתחום משק החשמל, תיישם את מדיניותם בהתאם להוראות חוק זה וכן תפקח על מילוי ההוראות לפי חוק זה ולפי הרישיונות ותמלא את התפקידים שנקבעו לה בחוק זה ושהוטלו עליה לפי כל דין אחר.
ייעוץ טרם קביעת מדיניות [תיקון: תשע״ו]
(א)
הרשות תהיה הגורם המקצועי במשרד בתחום משק החשמל, המסייע לשר בגיבוש מדיניותו כאמור בסעיף 57א.
(ב)
בגיבוש עקרונות המדיניות יתייעץ השר עם הרשות כגורם המקצועי במשרד בתחום משק החשמל, לרבות בעניין עלויות הנובעות מיישום המדיניות; עמדת הרשות תפורסם באתר האינטרנט שלה, לאחר שעקרונות המדיניות פורסמו באתר האינרטנט של המשרד בהתאם להוראות סעיף 57א(ב).
(ג)
הרשות תייעץ לממשלה בקביעת מדיניות בתחום משק החשמל, אם התבקשה לכך על ידי השר.
מינוי הרשות והרכבה [תיקון: תשע״ו]
(א)
הרשות תהיה מורכבת מחמישה חברים; חברי הרשות יהיו אזרחי ישראל ותושביה.
(ב)
הרכב הרשות הוא:
(1)
יושב ראש הרשות, שתמנה הממשלה לפי הצעת השר בהתייעצות עם שר האוצר;
(2)
המנהל הכללי של המשרד שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג השר שתמנה הממשלה לפי הצעת השר מקרב עובדי משרדו;
(3)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר שיכהן מתוקף תפקידו, או נציג שר האוצר שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר מקרב עובדי משרדו;
(4)
נציג מקרב הציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת השר, שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים, הנדסה או מקצוע אחר בתחום משק החשמל, ולו ניסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתחומים האמורים;
(5)
נציג מקרב הציבור שתמנה הממשלה לפי הצעת שר האוצר, שהוא בעל תואר אקדמי באחד ממקצועות אלה: כלכלה, ראיית חשבון, מינהל עסקים, הנדסה או מקצוע אחר בתחום משק החשמל, ולו נייסון מצטבר של חמש שנים לפחות בתחומים האמורים.
(ג)
חברי הרשות כאמור בסעיף קטן (ב)(2) עד (5) ימונו לתקופה של שלוש שנים וניתן לחזור ולמנותם, ובלבד שלא יכהנו יותר משתי תקופות כהונה רצופות.
(ד)
הודעה על מינוי חברי הרשות תפורסם ברשומות.
(ה)
לישיבות הרשות יוזמן משקיף מקרב עובדי המשרד להגנת הסביבה, שתמנה הממשלה לפי הצעת השר להגנת הסביבה, ויחולו עליו הוראות סעיפים קטנים (ג) ו־(ד), וסעיפים 23 ו־29, בשינויים המחויבים.
חובת גילוי ואיסור התקשרות
(א)
לא יתמנה ולא יכהן כחבר הרשות מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הרשות לבין ענין אחר שלו או של בן משפחתו או של תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי ענין בהם.
(ב)
חבר רשות שעשוי להיות לו ענין, במישרין או בעקיפין, בנושא העומד לדיון ברשות, יודיע על כך בכתב ליושב ראש הרשות, מיד לאחר שנודע לו כי הנושא האמור עומד לדיון, ולא יהיה נוכח בדיוני הרשות באותו נושא.
ישיבות הרשות
ישיבות הרשות יתקיימו לפחות אחת לחודש; הרשות תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת לפחות שניים מחבריה; הישיבה תתקיים תוך שבעה ימים מיום הדרישה, זולת אם בנסיבות הענין נדרש לקיימה תוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון הרשות בנושאים המפורטים בדרישה.
סדרי עבודת הרשות [תיקון: תשע״ו]
(א)
המנין החוקי בישיבת הרשות הוא רוב חבריה.
(ב)
החלטות הרשות יתקבלו ברוב דעות של החברים הנוכחים המצביעים באותה ישיבה, ובמקרה של קולות שקולים יהיה ליושב ראש הרשות קול נוסף.
(ג)
הרשות תקבע לעצמה את דרכי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שאלה לא נקבעו בחוק זה או על פיו.
(ד)
(1)
סבר השר כי החלטה שקיבלה הרשות אינה תואמת את מדיניותו או את מדיניות הממשלה בתחום משק החשמל, או את מטרות החוק, רשאי הוא, בתוך 30 ימים מהמועד שבו הביאה הרשות את ההחלטה לידיעתו, להצביע לפני הרשות על ההיבטים שבהם חרגה ההחלטה לדעתו מהמדיניות כאמור או ממטרות החוק, ולהורות לרשות על קיום דיון נוסף בעניין;
(2)
הורה השר כאמור בפסקה (1), תושהה החלטת הרשות עד לעריכת דיון נוסף בנושא, לשם בחינת ההתאמות, אם הן נדרשות לדעת הרשות; דיון נוסף כאמור יתקיים בתוך חודשיים מהמועד שבו הורה השר לרשות לקיימו; מצאה הרשות שהחלטתה תואמת את המדיניות כאמור או את מטרות החוק, ואין צורך בשינויה, תפרט את נימוקי החלטתה והשהיית ההחלטה תבוטל;
(3)
הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטות הרשות בעניין תעריפים, שלגביהן יישמר שיקול דעתה המקצועי הבלעדי כאמור בסעיף 30(1) ועל החלטות הרשות בדיון נוסף כאמור בסעיף קטן זה.
תוקף
קיום הרשות, סמכויותיה ותוקף החלטותיה, לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר הרשות.
הוצאות וגמול
חברי הרשות מקרב הציבור יקבלו גמול והחזר הוצאות בעד שירותם ברשות בהתאם לתקנות החברות הממשלתיות (כללים בדבר גמול והוצאות לדירקטור מקרב הציבור בחברות ממשלתיות), התשנ״ד–1994, ולשם כך תיחשב הרשות לחברה בסיווג הגבוה ביותר.
החלת דינים על הרשות
פקיעת כהונה [תיקון: תשע״ו]
(א)
חבר הרשות יחדל לכהן בה לפני תום תקופת כהונתו, אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לממשלה;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והממשלה, על פי הצעת השר שלפי הצעתו נתמנה אותו חבר, העבירה אותו מכהונתו בהודעה בכתב;
(3)
הורשע בעבירה שלדעת היועץ המשפטי לממשלה יש עמה קלון;
(4)
אם נתמנה כחבר מקרב הציבור – נתמנה עובד מדינה, ואם נתמנה כעובד המשרד או משרד האוצר – חדל להיות עובד המשרד או משרד האוצר בהתאמה;
(5)
אם הממשלה קבעה, לפי הצעת השרים ועל דעת הרשות, כי אינו ממלא את תפקידו כראוי.
(ב)
נעדר חבר הרשות, ללא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של הרשות או מחמש ישיבות בשנה אחת, רשאית הממשלה, על פי הצעת השר שלפי הצעתו נתמנה אותו חבר, לבטל את מינויו.
(ג)
הוגש כתב אישום נגד חבר הרשות בעבירה שיש עמה, לדעת היועץ המשפטי לממשלה, קלון, רשאית הממשלה, על פי הצעת השרים, להשעות את החבר מכהונתו עד למתן פסק־דין סופי בענינו.
(ד)
לא יושעה חבר רשות לפי סעיף קטן (ג), אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפני השרים את טענותיו לענין ההשעיה, תוך תקופה שיקבעו השרים.
תפקידי הרשות [תיקון: תשס״ה, תשע״ו]
ואלה תפקידי הרשות:
(1)
קביעת תעריפים ודרכי עדכונם וביצוע בקרת עלויות לשם כך, לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי ובהתאם להוראות סעיפים 31 ו־32;
(2)
קביעת אמות מידה לרמה, לטיב ולאיכות השירות שנותן בעל רשיון ספק שירות חיוני לצרכן, לבעל רישיון הספקה, ליצרן חשמל, ליצרן חשמל פרטי או לבעל רישיון ספק שירות חיוני אחר (להלן – אמות מידה) ופיקוח על מילוי חובותיו על פי אמות המידה;
(3)
מתן רישיונות ופיקוח על מילוי תנאים שנקבעו ברישיונות וכן, ככל שלא קבע השר תקנות לפי פסקאות (1) או (4) של סעיף 7(א) – קביעת כללים בעניינים המנויים בפסקאות האמורות, בכפוף למדיניות השר;
(4)
קביעת כללים לעריכת עסקאות בין בעל רישיון ספק שירות חיוני לבין בעל רישיון;
(5)
פיקוח על מילוי הוראות לפי חוק זה על ידי בעל רישיון ואכיפתן.
קביעת תעריפים [תיקון: תשס״ז־2, תשע״ו]
(א)
הרשות תקבע את התעריפים על בסיס עקרון העלות בהתחשב, בין היתר, בסוג השירותים וברמתם; כל מחיר ישקף את עלות השירות המסוים, בלא שתהיה הפחתת מחיר אחד על חשבון העלאתו של מחיר אחר; נקבעה בתקציב המדינה תמיכה לצורך הפחתת מחיר שירות, יופחת סכום התמיכה מן העלות של אותו שירות.
(ב)
לצורך קביעת התעריפים, תבצע הרשות פעולות של בקרת העלויות של בעל רשיון ספק שירות חיוני; הרשות רשאית שלא להביא בחשבון, לענין קביעת תעריפים, הוצאות, כולן או חלקן, אשר לדעתה אינן דרושות למילוי חובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני; ביישום עקרון העלות לצורך קביעת התעריפים, תכיר הרשות בעלויות הנובעות מעקרונות המדיניות שקבע השר כאמור בסעיף 57א.
(ג)
לענין העלות כאמור בסעיף קטן (א), תביא הרשות בחשבון שיעור תשואה נאות על ההון, בהתחשב בזכויותיו ובחובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בקביעת התעריפים המשולמים על ידי כלל הצרכנים תביא הרשות בחשבון את העלויות שלא הובאו בחשבון כתוצאה מהתשלומים המופחתים לפי סעיף 31א.
תשלומים מופחתים [תיקון: תשס״ז־2, תשע״ב]
(א)
צרכן הזכאי לגמלה לפי סעיף 2(א)(4) לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980, ישלם תשלום מופחת בשיעור של 50% מהתעריף הביתי, בעד 400 הקוט״ש הראשונים שצרך מדי חודש בשימוש ביתי בלבד; בסעיף זה, ”תעריף ביתי“ – התעריף לתשלום בעבור צריכת חשמל המיועדת לבתים המשמשים למגורים בלבד.
(ב)
(1)
השר, בהתייעצות עם שר הרווחה ובהסכמת שר האוצר, רשאי לקבוע אוכלוסיות נזקקות נוספות, שמי שנמנה עמן ישלם תשלום מופחת, בשיעור שיקבע מהתעריף הביתי, כמות החשמל שבעדה יהיה זכאי לתשלום מופחת, וכן שיעורי הנחה וכמויות שונים לקבוצות אוכלוסיה, ולשם כך רשאי הוא להביא בחשבון את מספר הנפשות המתגוררות בבית הצרכן ואזור המגורים, את הכנסותיהן, גילן ומצבן הרפואי, והכל ביחס לצריכת החשמל הממוצעת של צרכנים שבביתם אותו מספר נפשות.
(2)
זכאות לתשלומים מופחתים לפי סעיף קטן זה תיקבע כך, שסך ההפחתה מהתשלומ ים בעבור צריכת חשמל לפי סעיף זה לא יעלה על סכום השווה ל־1.5% מסך התשלומים המשולמים על ידי כלל הצרכנים בעבור צריכת חשמל.
(ג)
השר, בהתייעצות עם שר הרווחה, יקבע הוראות בדבר דרכים להוכחת הזכאות לתשלום מופחת בהתאם להוראות סעיף זה, וכן רשאי הוא לקבוע הוראות לענין אופן מסירת מידע לשם הוכחת זכאות כאמור.
(ד)
(פקע).
עדכון התעריפים [תיקון: תשע״ו]
(א)
הרשות תקבע את התעריפים מעת לעת לפי שיקול דעתה המקצועי הבלעדי ובהתאם להוראות סעיף 30(1) וסעיף 31 והם יעודכנו לפי נוסחת עדכון שתקבע הרשות.
(ב)
נוסחת העדכון לפי סעיף קטן (א) יכול שתביא בחשבון מקדם התייעלות; לענין זה, ”מקדם התייעלות“ – שיעור ההפחתה מן העדכון, אשר הרשות, בהתייעצות עם השרים, תחליט להביא בחשבון, לשם התייעלותו של בעל רשיון ספק שירות חיוני.
קביעת אמות מידה [תיקון: תשס״ג, תשע״ו]
(א)
הרשות תקבע אמות מידה, בכפוף לתכנית הפיתוח שאישר השר לפי סעיף 19; אמות המידה יועמדו לעיון הציבור ויפורסמו ברשומות ובדרך אחרת שיקבע השר.
(ב)
הרשות תקבע הוראות לענין תשלומים שישלם בעל רישיון ספק שירות חיוני לצרכנים בשל הפרת אמות המידה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
חובות רישום חשבונאי
הרשות רשאית לקב וע חובות בדבר רישום חשבונאי ודיווח לציבור שיחולו על בעל רשיון ספק שירות חיוני, בנוסף לחובות המוטלות עליו לפי כל דין; החובות יכול שיכללו הוראות בדבר פירוט הדינים והחשבונות שיפרסם בעל רשיון ספק שירות חיוני, ומועדי פרסומם.
דיווח לרשות
לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה, רשאית הרשות לחייב בעל רשיון ספק שירות חיוני, להגיש לה דינים וחשבונות וכל מידע, בהתאם לדרישותיה.
פרסום החלטות
החלטות הרשות לפי חוק זה, לרבות ביאורים בדבר אופן קביעת התעריפים ונתונים סטטיסטיים, יפורסמו ברבים, זולת אם קבעה הרשות אחרת, בנסיבות מיוחדות שינומקו.
שמיעת עמדות ארגוני הצרכנים [תיקון: תשס״ג]
לצורך מילוי תפקידיה לפי חוק זה –
(1)
הרשות תאפשר לנציגי ארגוני צרכנים להביא בפניה הצעות ועמדות, לענין קביעת התעריפים ואמות המידה, בדרך שיקבע השר, בהתייעצות עם שר האוצר, לפי הצעת הרשות;
(2)
הרשות תבדוק תלונות של צרכנים ותחליט בהן.
דיווח לשר [תיקון: תשס״ה]
(א)
הרשות תגיש לשר, בתחילת כל שנה, תכנית עבודה לאותה שנה, ובסיומה – דיווח על פעילותה באותה שנה; כמו כן תמסור הרשות לשר, לפי דרישתו, בתוך זמן סביר, דיווחים נוספים על פעילותה, וכן נתונים ומידע הנוגעים לפעילותה, בין בכלל ובין בנושא מסוים, הכל כפי שיפורט בדרישה.
(ב)
השר או שר האוצר רשאים לדרוש מהרשות לגבש עמדה בענין מסוים, שיפורט בדרישה; דרשו כאמור, תדון הרשות באותו ענין ותגבש את עמדתה בתוך 60 ימים או בתוך מועד סביר אחר שנקבע בדרישה; לא דנה הרשות באותו ענין בתוך התקופה האמורה, למעט מסיבות שאינן תלויות בה, רשאים השר או שר האוצר, במסגרת סמכותם לפי כל דין, לפעול באותו נושא שלא באמצעות הרשות.
מינוי רשות חדשה [תיקון: תשס״ה]
(א)
ראה השר כי הרשות אינה פועלת כראוי בהתאם להוראות חוק זה, יודיע לרשות, בהודעה מנומקת בכתב שישלח ליושב ראש הרשות, כי אם בתוך זמן סביר שיקבע לא תמלא הרשות את המוטל עליה כפי שיפרט בדרישתו, יורה על פיזורה; לא מילאה הרשות את שהוטל עליה בתוך המועד שקבע השר בהודעתו, רשאי השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, להורות על פיזור הרשות, והוראות סעיף 40 לא יחולו לענין זה.
(ב)
בתוך 30 ימים מיום פיזור הרשות לפי סעיף קטן (א), תמונה רשות חדשה לפי הוראות סעיף 22; השר רשאי, בהסכמת שר האוצר, להאריך את התקופה האמורה ב־30 ימים נוספים.
(ג)
עד למינוי רשות חדשה כאמור בסעיף קטן (ב), תמשיך הרשות לפעול בהרכבה הקודם.
סמכויות ותקופת כהונה [תיקון: תשע״ו]
(א)
יושב ראש הרשות, שמונה לפי סעיף 22(ב)(1), ישמש גם כמנהל הרשות ויהיה ממונה על ביצוע תפקידי הרשות לפי חוק זה; יושב ראש הרשות יהיה כפוף במישרין לשר.
(ב)
יושב ראש הרשות יהיה עובד מדינה, ותקופת כהונתו – חמש שנים, וניתן לחזור ולמנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.
כשירות לכהונה
כשיר לכהן כיושב ראש הרשות, אזרח ישראלי ותושב בה שנתקיימו בו שניים מאלה:
(1)
הוא בעל תואר אקדמי באחד המקצועות הבאים: כלכלה, מינהל עסקים, ראיית חשבון, הנדסה או מקצוע אחר שבתחום התפקידים של הרשות לפי חוק זה;
(2)
הוא בעל נסיון מצטבר של חמש שנים לפחות בתפקיד בכיר בתחום הניהול של תאגיד בעל היקף עסקים משמעותי, או בתפקיד בכיר בשירות הציבור בנושאים כלכליים או הנדסיים.
הפסקת כהונתו של יושב ראש הרשות
הממשלה לא תפסיק את כהונתו של יושב ראש הרשות לפי סעיף 29(א)(5), אלא לאחר שנתנה לו הזדמנות לערור על החלטתה לפני ועדת השירות לפי סעיף 7 לחוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959; ועדת השירות תדון בערר לאחר קבלת חוות דעת מנציב שירות המדינה.
השעיית יושב ראש הרשות
השעתה הממשלה את יושב ראש הרשות לפי סעיף 29(ג), תמנה לפי הצעת השרים, ממלא מקום שיתקיימו בו תנאי הכשירות לפי סעיף 39; לממלא המקום יהיו כל הסמכויות של יושב ראש הרשות לפי חוק זה.
תקציב הרשות
תקציב הרשות ייקבע בחוק תקציב שנתי, בסעיף תקציב נפרד; הממונה על סעיף תקציב זה, לענין חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, יהיה יושב ראש הרשות.
עובדי הרשות – עובדי מדינה [תיקון: תשע״ו]
(א)
עובדי הרשות יהיו עובדי מדינה ויחולו עליהם הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, ובלבד שיושב ראש הרשות יהיה מורשה, באישור השר, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את המדינה בעשיית חוזים מיוחדים עם עובדים.
(ב)
עובדי הרשות יפעלו לפי הוראות יושב ראש הרשות ובפיקוחו.
(ג)
לא יופסק שירותו של עובד הרשות אלא בהסכמתו של יושב ראש הרשות או על פי הוראת בית המשפט או בית דין מוסמך.
עסקאות הרשות
לצורך ביצוע הוראות חוק זה מורשה יושב ראש הרשות, ביחד עם חשב הרשות, לייצג את הממשלה בעסקאות כאמור בסעיפים 4 ו־5 לחוק נכסי המדינה, התשי״א–1951, למעט עסקאות במקרקעין, ולחתום בשם המדינה על מסמכים הנוגעים לעסקאות כאמור.
הרשאה לביצוע עבודות והקמת מיתקני חשמל
בנוסף להוראות כל דין, ביצוע עבודות והקמת מיתקנים כאמור בסעיף 145(ו) לחוק התכנון והתקנות לפיו, על ידי בעל רשיון, טעונים הרשאה מאת המנהל.
סמכות כניסה למקרקעין וביצוע עבודות בהם
(א)
לצורך מילוי תנאי רשיונו, רשאי בעל רשיון, אם קיבל לכך את הסכמת בעל המקרקעין, להיכנס למקרקעין, בין מקרקעין ציבוריים ובין מקרקעין פרטיים ולבצע בהם פעולות אלה:
(1)
לערוך מדידות ובדיקות כנדרש;
(2)
להקים ולהעביר רשתות חשמל במקרקעין ולהקים בהם עמודים;
(3)
להתקין, לבנות או להציב מיתקן חשמל במקרקעין;
(4)
לחפור, להסיר אבן, אדמה ועץ ולבצע פעולות נילוות אחרות הדרושות להפעלת הסמכויות האמורות בפסקאות (2) ו־(3);
(5)
להסיר או לגזום, מסביב לכל מיתקן חשמל או רשת חשמל קיימים או מתוכננים, כל צמח המפריע לבנייתו, לקיומו או לפעילותו התקינה של מיתקן חשמל או של רשת חשמל;
(6)
לבצע בדיקה, תיקון, או הסרה של מיתקן חשמל הנמצא במקרקעין וכן לבצע בו שינוי שאין בו משום פגיעה בהיקף השימוש באותם מקרקעין;
(7)
לחפור תעלות, מנהרות ומעברים על־קרקעיים ותת־קרקעיים;
(8)
להניח כבלים ולהעביר צינורות במקרקעין;
(9)
(א)
לפתוח ולהכשיר כל דרך לשם ביצוע עבודות חשמל במקרקעין ובלבד שמיד עם השלמת העבודה יחזיר את הדרך למצב הקודם;
(ב)
בפסקה זו, ”דרך“ – לרבות מסילה, כביש, רחוב, סמטה, כיכר, מעבר, גשר או מקום פתוח שיש לציבור זכות מעבר בהם;
(10)
להסיר כל מיתקן המפריע שלא כדין לפעילות תקינה של בעל הרשיון למילוי תנאי הרשיון ולהסיר כל מכשול המפריע לפעילות כאמור;
(11)
להתקין ולבנות תאים, שוחות, תחנות השנאה, ארגזי חלוקה, הסתעפות, חיבורים וכל מיתקן חשמלי נוסף או אחר שיידרש לשם הקמת הרשת, תפעולה, שיפורה, הרחבתה ותיקונה;
(12)
בכפוף לאמור בכל דין, להקים רשתות תקשורת במקרקעין;
(13)
לעבור ברכב במקרקעין, הנמצאים בסמוך למקום שבו נדרש לבצע פעולות המפורטות בפסקאות (1) עד (12).
(ב)
לא נתן בעל המקרקעין הסכמתו לביצוע הפעולות לפי סעיף קטן (א), יהיה בעל הרשיון רשאי להיכנס למקרקעין לצורך מילוי תנאי רשיונו ולבצע בהם את הפעולות האמורות, אם קיבל הרשאה לכך מאת המנהל כאמור בסעיף 47.
(ג)
בבואו ליתן הרשאה לפי סעיף קטן (א) להיכנס למקרקעין פרטיים לביצוע עבודות שאינן לצורך אותם מקרקעין, ישקול המנהל, בין היתר, קיומה של אפשרות חלופית לביצוע אותן עבודות.
(ד)
כניסה על פי סעיף זה למיתקן בטחוני, טעונה אישור מראש של הגוף המוסמך לכך על פי דין, לגבי אותו מיתקן.
הודעה על כוונה להיכנס למקרקעין
(א)
ביקש בעל רשיון מהמנהל לתת הרשאה לפי סעיף 46(ב), יודיע על כך המנהל לבעל המקרקעין ויתן לו הזדמנות להשמיע טענותיו.
(ב)
נתן המנהל הרשאה לפי סעיף 46(ב), יודיע על כך לבעל המקרקעין בצירוף נימוקים, ויפרסם את ההודעה בשני עיתונים יומיים כאמור בסעיף 1א בחוק התכנון; בהודעה יצוין המועד שבו רשאי בעל הרשיון להיכנס למקרקעין.
(ג)
לא ייכנס בעל רשיון למקרקעין כל עוד לא חלפו 25 ימים מהיום שבו נמסרה ההודעה על ההרשאה לבעל המקרקעין, אלא אם כן קבע המנהל תקופה קצרה מזו, מטעמים מיוחדים שיירשמו.
(ד)
בעל רשיון המתכוון לבצע עבודות לפי פרק זה במקרקעין ציבוריים יודיע על כך לבעל המקרקעין ולמוסד התכנון שבתחומו נמצאים המקרקעין.
ערעור
(א)
בעל מקרקעין הרואה עצמו נפגע ממתן הרשאה לפי פרק זה, רשאי לערער על כך לבית משפט השלום שבתחום שיפוטו נמצאים המקרקעין, בתוך 21 ימים מהיום שנמסרה לו ההודעה.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור רשאי לאשר את החלטת המנהל כאמור, או לבטלה, והוא רשאי לתת כל סעד שבית משפט הדן בענין אזרחי מוסמך לתיתו.
(ג)
הגשת ערעור לבית המשפט לא תעכב את השימוש במקרקעין לפי ההרשאה של בעל הרשיון, אלא אם כן החליט על כך בית המשפט, בהחלטה מנומקת מחמת טעם מיוחד שראה.
סדרי הדין בערעור
(א)
שר המשפטים רשאי לקבוע סדרי דין בערעור; באין סדרי דין – ידון בית המשפט בדרך הנראית לו מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה.
(ב)
בית המשפט הדן בערעור לא יהיה קשור בדיני ראיות למעט דיני חסינות עדים וראיות חסויות כאמור בפרק ג׳ לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971.
(ג)
בית המשפט הדן בערעור רשאי למנות לו יועץ מקצועי אשר יסייע לו בשאלות מקצועיות אך לא יטול חלק במתן פסק הדין.
(ד)
היועץ המקצועי יהיה זכאי לשכר ולהחזר הוצאות מאת בעל הרשיון מבקש ההרשאה, בסכומים שיקבע בית המשפט.
פיצויים בעד נזק
(א)
בעל רשיון המבצע עבודות לפי פרק זה, יימנע עד כמה שהדבר ניתן, מגרימת נזק ויחזיר את המקרקעין, ככל האפשר, למצב שהיו בו, אילולא נעשה שימוש בהם.
(ב)
נגרם נזק ישיר לבעל המקרקעין כתוצאה מביצוע העבודות, ישלם מבצע העבודות, לפי דרישת הניזוק, פיצויים על הנזק שנגרם.
(ג)
החליט בעל הרשיון לדחות דרישה לפיצויים לפי סעיף קטן (ב), ימסור לבעל המקרקעין הודעה מנומקת בכתב על כך תוך ששים ימים מיום קבלת הדרישה.
מיתקנים המחוברים למקרקעין
על אף הוראות סעיף 12 לחוק המקרקעין, התשכ״ט–1969, מיתקן חשמל או רשת חשמל שחוברו למקרקעין של אחר, יהיו בבעלותו של מי שהתקין אותם כדין.
עבירות ועונשין
(א)
העובר על הוראות סעיפים 17(ב) ו־(ג), 34 או 35 או בעל רשיון המפר תנאי מתנאי הרשיון, לענין פעילות נושא הרשיון, דינו – מאסר שנה אחת או קנס פי שלושה משיעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה, פי שלושה משיעור הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
(ב)
עבירה לפי סעיף קטן (א) אינה טעונה הוכחת מחשבה פלילית או רשלנות.
(ג)
המבצע אחת מן הפעולות המנויות בסעיף 3 ללא רשיון, או העובר על הוראות סעיף 17(א), דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי ארבעה משיעור הקנס האמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין וקנס נוסף לכל יום שבו נמשכה העבירה, פי ארבעה מן הקנס האמור בסעיף 61(ג) לחוק העונשין.
השחתת מיתקן חשמל
המשחית מיתקן חשמל, למעט מיתקן לשימוש פרטי, או כל חלק מרשת חשמל, הגורם לו נזק או המסלק אותו ממקומו או הפוגע בתחנת כוח שלא כדין, דינו – מאסר חמש שנים.
הפרעה לבעל רשיון
העושה אחת מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים:
(1)
מפריע, מונע או מעכב הולכה, חלוקה או אספקת חשמל;
(2)
מפריע לבעל רשיון או לשלוחו, בעצמו או על ידי שלוחיו או קבלניו, בהקמתה, בהפעלתה, בקיומה, בשינויה, בבדיקתה או בתיקונה של רשת חשמל;
(3)
מתחבר לרשת חשמל של בעל רשיון ספק שירות חיוני.
אחריות נושא משרה ושותף בתאגיד
(א)
נושא משרה וכן שותף, למעט שותף מוגבל, חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי פרק זה בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; המפר חובתו האמורה, דינו – מאסר שנה וקנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
(ב)
נעברה עבירה מן העבירות שלפי פרק זה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה וכן שותף, למעט שותף מוגבל – הפר חובתו האמורה בסעיף זה, אלא אם כן הוכיח כי נהג ללא מחשבה פלילית וללא רשלנות ועשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
סמכויות לדרוש ידיעות ומסמכים [תיקון: תשס״ה]
(א)
התעורר חשד לעבירה על הוראה מהוראות חוק זה, רשאי יושב ראש הרשות, באישור השר או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, לדרוש מבעל רשיון כל מסמך הנוגע לענין, לרבות דינים וחשבונות, פנקסים ותעודות או מסמכים אחרים (להלן – מסמכים), שיש בהם כדי להבטיח או להקל את ביצוע הוראות החוק או הרשיון, או כדי להוכיח את ביצוע העבירה.
(ב)
המסמכים יוחזרו למי שממנו נלקחו, לא יאוחר מתום ששה חודשים מיום שנלקחו, אלא אם כן הוגש כתב אישום במשפט שבו המסמכים עשויים לשמש ראיה; שופט של בית משפט שלום רשאי, לבקשת יושב ראש הרשות או לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, ולאחר שנ יתנה למי שממנו נלקחו המסמכים הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להאריך תקופה זו בתנאים שיקבע.
(ג)
יושב ראש הרשות ימסור לבעל הרשיון העתק צילומי מהמסמכים שנלקחו ממנו תוך שבעה ימים מהיום שבו נלקחו, אלא אם כן ויתר בעל הרשיון על כך.
הוראות לעניין מנהל מינהל החשמל [תיקון: תשע״ו]

ברשות יהיה מנהל מינהל חשמל שיהיה כפוף ליושב ראש הרשות, ויחולו עליו הוראות חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959.

מדיניות השר [תיקון: תשע״ו]
(א)
השר רשאי להחליט על מדיניות בתחום משק החשמל, בין השאר בעניינים אלה:
(1)
תכנית אב ארוכת טווח למשק החשמל;
(2)
תכנית פיתוח רב־שנתית למשק החשמל, בהסכמת שר אוצר;
(3)
מדיניות למתן רישיונות;
(4)
הקטנת הסיכון לשיבוש בהספקת החשמל;
(5)
פעילות משק החשמל במצבי חירום ובמצבים מיוחדים אחרים;
(6)
קידום התחרות וצמצום הריכוזיות במשק החשמל, בהתייעצות עם שר האוצר;
(7)
תמהיל מקורות האנרגיה אשר ישמשו לייצור חשמל;
(8)
תמהיל הטכנולוגיות לייצור חשמל;
(9)
העתודה הנדרשת לייצור חשמל.
(ב)
מדיניות השר וכן עקרונות מדיניות השר יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויהיו פתוחים לעיון הציבור באופן שיאפשר מעקב אחר שינויים ותיעודם לאורך זמן.
(ג)
מדיניות השר וכן עקרונות מדיניות השר ייכנסו לתוקף במועד פרסומם באתר המשרד כאמור בסעיף קטן (ב) או ממועד מאוחר יותר שקבע השר; מועדי תחילת התוקף של מדיניות השר ושל עקרונות מדיניותו יצוינו בגוף הפרסום.
שעת חירום
(א)
השר רשאי להכריז, באישור הממשלה על שעת חירום במשק החשמל, לתקופה מוגבלת; לענין זה, ”שעת חירום“ – לרבות הפסקה מכוונת במילוי חובותיו של בעל רשיון ספק שירות חיוני לפי חוק זה או אי יכולת לקיים חובות כאמור.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר האוצר ובאישור הממשלה, רשאי לקבוע הוראות שיחולו על הפעלת משק החשמל בשעת חירום, דרך כלל או לסוגים.
[תיקון: תשע״ז]
פרק ז׳1 – תחולה [תיקון: תשע״ז]
הוראות פרק זה יחולו בתקופה שמיום פרסומו של חוק משק החשמל (תיקון מס׳ 14 – הוראת שעה), התשע״ז–2017, ועד יום ה׳ בטבת התשצ״א (31 בדצמבר 2030).
פרק ז׳1 – הגדרות [תיקון: תשע״ז]
”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, רוח, מים, פסולת או ביומסה, או בניצול מקור אנרגיה אחר שאינו דלק מאובן או דלק גרעיני;
”ביומסה“ – מסת חומר אורגני לא מאובן;
”דלק מאובן“ – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;
תכנית רב־שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת [תיקון: תשע״ז]
השר יגבש תכנית עבודה רב־שנתית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת, שתכלול פעולות לביצוע בכל שנה לשם עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו בהחלטת הממשלה; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכות השר לפי סעיף 57א.
ועדה בין־משרדית לעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת [תיקון: תשע״ז]
(א)
תוקם ועדה בין־משרדית שתפקידה להגיש המלצות לשר בנוגע לקידום ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת בהתאם ליעדים לייצור חשמל כאמור שנקבעו בהחלטת הממשלה (בסעיף זה – הוועדה), ובין השאר המלצות בעניינים אלה:
(1)
דרכים לצמצום או להסרה של חסמים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת לשם עמידה באותם יעדים, ובכלל זה חסמי תכנון ומימון;
(2)
דרכים לצמצום או להסרה של חסמים להקמת מיתקנים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת.
(ב)
אלה חברי הוועדה:
(1)
המנהל הכללי של המשרד שימנה השר, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר שימנה שר האוצר מבין עובדי האגף;
(3)
נציג מינהל התכנון כהגדרתו בחוק התכנון, שימנה השר הממונה על מינהל התכנון מבין עובדי המינהל;
(4)
נציג רשות מקרקעי ישראל שימנה השר הממונה על אותה רשות מבין עובדיה;
(5)
נציג משרד הפנים שימנה שר הפנים מבין עובדי משרדו;
(6)
נציג המשרד להגנת הסביבה שימנה השר להגנת הסביבה מבין עובדי משרדו;
(7)
נציג משרד החקלאות ופיתוח הכפר שימנה שר החקלאות ופיתוח הכפר מבין עובדי משרדו;
(8)
נציג משרד הכלכלה והתעשייה שימנה שר הכלכלה והתעשייה מבין עובדי משרדו;
(9)
נציג משרד הביטחון שימנה שר הביטחון מבין עובדי משרדו;
(10)
נציג הרשות שימנה יושב ראש הרשות מבין עובדי הרשות.
(ג)
יושב ראש הוועדה ימנה את אחד מחברי הוועדה לממלא מקומו.
(ד)
הוועדה תקבע את סדרי עבודתה ודיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה.
(ה)
המלצות הוועדה יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
(ו)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכויות הרשות לפי חוק זה.
דיווח לוועדת הכלכלה של הכנסת בעניין ייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת [תיקון: תשע״ז]
המנהל הכללי של המשרד ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, בדיון שתקיים הוועדה בהשתתפותו, על עמידה ביעדים לייצור חשמל מאנרגיה מתחדשת שנקבעו בהחלטת הממשלה, וכן על יישום תכנית העבודה הרב־שנתית שגיבש השר ועל המלצות הוועדה הבין־משרדית שהוגשו לשר לפי הוראות פרק זה, בין אם החליט לקבלן ובין אם לאו.
שמירת דינים
(א)
פקודת זכיונות החשמל – בטלה.
(ב)
פקודת זכיונות החשמל (ירושלים) – בטלה.
(ג)
חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987 – בטל.
(ד)
(ה)
תקנות, צווים או כללים שהותקנו מכוח פקודת זכיונות החשמל, יהיו בתוקף, כל עוד לא בוטלו במפורש בחוק זה או פקע תוקפם, עד תום שנתיים מיום תחילתו של חוק זה.
(ו)
התעריפים הקיימים בעת תחילתו של חוק זה, לרבות עדכונם, יהיו בתוקף כל עוד לא שונו על פי הוראות חוק זה.
הוראות מעבר [תיקון: תשנ״ז, תשס״ג, תשס״ה, תשס״ו, תשס״ז, ק״ת תשס״ח, תשס״ח, תשס״ח־2, ק״ת תשס״ט, ק״ת תש״ע, ק״ת תשע״ב, ק״ת תשע״ב־2, ק״ת תשע״ב־3, תשע״ב, ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ג־2, ק״ת תשע״ג־3, תשע״ג, ק״ת תשע״ד, תשע״ד, ק״ת תשע״ה, תשע״ו, ק״ת תשע״ז, תשע״ח]
(א)
חברת החשמל לישראל בע״מ (להלן – חברת החשמל) תמשיך את פעילויותיה ומתן השירותים שנתנה ערב פקיעת זכיונות החשמל, לפי פקודת זכיונות החשמל ולפי הוראות חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987, והצווים על פיו, עד שיינתנו רשיונות לפי חוק זה ולא יאוחר מיום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997); לשם כך יהיו בידיה כל הזכויות, הסמכויות והחובות שהיו לה ערב תחילתו של חוק זה, למעט הזכויות והסמכויות לפי סעיפים 3 ו־25 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל.
(ב)
חברת החשמל למזרח ירושלים בע״מ, תמשיך את פעילויותיה ומתן השירותים שנתנה ערב תחילתו של חוק זה לפי הוראות חוק הספקת חשמל (הוראות מיוחדות), התשמ״ח–1987, והצווים על פיו, עד שיינתנו רשיונות לפי חוק זה ולא יאוחר מיום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997); לשם כך יהיו בידיה כל הזכויות, הסמכויות והחובות שהיו לה ערב תחילתו של חוק זה.
(ג)
מי שערב תחילתו של חוק זה היה בעל רשיון לביצוע פעילות, יהיה רשאי להמשיך בביצוע אותה פעילות עד יום ב׳ באלול התשנ״ז (4 בספטמבר 1997), ומי שהיה בידיו רשיון ייצור, יהיה רשאי גם למכור חשמל למי שהוא קשור עמו למכירת חשמל בחוזה שהיה בתוקף ביום התחילה, בהתאם לתנאי אותו חוזה.
(ד)
על אף הוראות סעיפים 4(ב) ו־9(ב), יינתן רשיון ראשון להולכה, לחלוקה, להספקה, למכירה של חשמל ולסחר בו, לחברת החשמל לתקופה של עשר שנים מיום תחילתו של חוק זה (להלן – תקופת המעבר).
(ד1)
(בוטל).
(ד2)
(בוטל).
(ד3)
(בוטל).
(ד4)
(1)
בסעיף קטן זה, ”הרישיונות“ – הרישיונות שניתנו לפי חוק זה לחברת החשמל, שהיו בתוקף ערב תום תקופת המעבר;
(2)
על אף הוראות חוק זה והוראות הרישיונות, יעמדו הרישיונות בתוקפם לגבי כלל הפעילויות שבוצעו לפי הרישיונות, עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018), ובלבד שחברת החשמל תפעל בהתאם להוראותיהם, להוראות לפי חוק זה ולהוראות לפי כל דין אחר;
(3)
ההוראות לפי חוק זה יחולו לגבי הרישיונות בתקופת הארכת תוקף הרישיונות לפי סעיף קטן זה;
(4)
על אף הוראות פסקה (2), רשאית הרשות, באישור השר, לתת רישיונות לכלל הפעילויות המתבצעות במסגרת הרישיונות לפי הפסקה האמורה, או לחלק מהן (בפסקה זו – רישיונות חליפיים), אף בלי שמתקיימות הוראות סעיפים 4(ב1) ו־6, ובלבד שרישיונות חליפיים שלא מתקיימים לגביהם הוראות הסעיפים כאמור יעמדו בתוקפם עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018) לכל המאוחר; ניתנו רישיונות חליפיים לפי פסקה זו, יחולו הרישיונות כאמור בפסקה (2) רק על הפעילויות שלגביהן לא ניתנו הרישיונות החליפיים.
(ד5)
הרשות, באישור השר, רשאית לתת רישיונות ייצור אף בלי שמתקיימות הוראות סעיפים 4 ו־6 או הוראות שנקבעו בתקנות לפי חוק זה, לענין תחנות כוח הכלולות בתכנית הפיתוח שאושרה לפי סעיף 19 עד יום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009), וזאת לתקופה שבה הרישיונות כהגדרתם בסעיף קטן (ד4) עומדים בתוקפם, לפי הוראות סעיף זה.
(ד6)
הרשות, באישור השר, רשאית לתת רישיונות ייצור ורישיונות חלוקה לחברה ממשלתית או לחברת בת ממשלתית, לענין מערכת החשמל שהופעלה בהתאם לרישיונות כהגדרתם בסעיף קטן (ד4) ובהתאם לרישיונות שניתנו לפי סעיף קטן (ד5), אף בלי שמתקיימות הוראות סעיף 6(ז)(3) ו־(ח)(3), ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(1)
רישיונות ייצור יינתנו רק אם לאחר קבלת רישיון יחזיק בעל הרישיון תחנות כוח הפועלות על בסיס תמהיל סוגים שונים של דלק, הכולל סולר, גז טבעי ופחם, ואולם לענין פחם יכול שמבקש הרישיון לא ייצר חשמל באמצעות פחם, בעצמו, אלא יהיה בעל זכויות לקבל חשמל המיוצר בתחנת כוח פחמית; יראו בעל רישיון לפי פסקה זו, כמי שמרכז בידיו חלק מהותי מהייצור במשק החשמל כאמור בסעיף 18(ב), ויחולו עליו הוראות חוק זה לענין בעל רישיון ספק שירות חיוני, כל עוד לא קבע השר אחרת; קביעת השר כאמור לפני יום י״ב בשבט התשע״ה (1 בינואר 2015), טעונה הסכמת שר האוצר;
(2)
רישיונות חלוקה יינתנו באופן שעלויות בעלי הרישיונות לענין מיתקני החשמל המשמשים לפעילותם, בעת מתן הרישיונות, יהיו דומות ככל הניתן; ואולם רשאים השרים, בהתייעצות עם הרשות ועם רשות החברות הממשלתיות, לקבוע אחרת אם נוכחו כי הדבר חיוני לקידום מטרות חוק זה;
(3)
לאחר קבלת הרישיון לא יחזיק בעל הרישיון, באמצעות תאגיד אחד, 30% או יותר מהיקף כושר הייצור במשק החשמל או 25% או יותר מהיקף החלוקה במשק החשמל;
(4)
תוקפו של הרישיון יותנה בכך שהחל ביום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), לא יחזיקו חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, יחד או לחוד, ביותר מ־51% מאמצעי שליטה בבעל רישיון חלוקה או ייצור, שניתן לפי סעיף זה.
(ד7)
(בוטל).
(ד8)
(1)
השרים יקבעו, בצו, בהתייעצות עם הרשות ועם רשות החברות הממשלתיות, עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018), אם חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, המחזיקה אמצעי שליטה בבעל רישיון ייצור או חלוקה, תוכל להחזיק גם אמצעי שליטה בבעל רישיון הולכה;
(2)
קבעו השרים, בצו לפי פסקה (1), כי חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית אינה רשאית להחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון הולכה, יקבעו גם את המועד והדרך ליישום קביעתם, ובלבד שהמועד לא יהיה מאוחר מיום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018), ותוקפו של רישיון ההולכה יהיה מותנה בקיום הוראות הצו האמור;
(3)
קבעו השרים, בצו לפי פסקה (1), כי חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית רשאית להחזיק אמצעי שליטה בבעל רישיון הולכה, רשאים הם לקבוע באותו צו תנאים, מגבלות והוראות שיחולו על החזקה כאמור, לשם קידום מטרות חוק זה, ותוקפו של רישיון ההולכה יהיה מותנה בקיום הוראות הצו האמור וכן בקיום הוראות סעיף קטן (ד6)(4).
(ד9)
החל ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009) חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, המחזיקה אמצעי שליטה בבעל רישיון לפי סעיף זה, לא תעסוק בתחום התכנון ההנדסי של תחנות כוח, בהקמת תחנות כוח, בלוגיסטיקה, בטכנולוגיות מידע וברכישת דלק לסוגיו, וחברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, בעלת רישיון לפי סעיף זה, לא תעסוק בעיסוקים כאמור בעבור תאגיד אחר בעל רישיון לפי חוק זה; ואולם אם הוקמו תאגידים הרשאים לעסוק בעיסוקים כאמור, יקבעו השרים, בצו, כי חברה כאמור תוכל להמשיך ולעסוק בעיסוקים אלה עד יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), ורשאים השרים לקבוע, בצו, כי על אף ההוראות לפי חוק חובת המכרזים, התשנ״ב–1992, תיתן חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, בעלת הרישיון לפי סעיף זה, עדיפות לתאגידים אלה, והכל בתקופה ובתנאים שיקבעו.
(ד10)
על אף האמור בסעיף 4(ב1), ניתן לתת רישיון הספקה לחברה ממשלתית או לחברת בת ממשלתית, בעלת רישיון חלוקה לפי חוק זה, עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018).
(ד11)
(בוטל).
(ד12)
על אף האמור בסעיף 4(ב1), ניתן לתת רישיון הספקה לחברה בעלת רישיון חלוקה לפי חוק זה, שאינה חברה ממשלתית או חברת בת ממשלתית, עד יום ז׳ בכסלו התשע״ט (15 בנובמבר 2018).
(ה)
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בפעולות המנהל לפי סעיפים 6 ו־15 לפקודת זכיונות החשמל, שהוחל בהן לפני תחילתו של חוק זה.
(ו)
מינוים הראשון של חברי הרשות, לפי סעיף 22, ייעשה תוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
שמירת התחייבויות וזכויות
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בהתחייבויותיה וזכויותיה של חברת החשמל על פי חוזה, אלא אם כן בוטלו או שונו במפורש בחוק זה.
העברת זכויות ונכסים
(א)
על אף הוראות סעיף 46 לתוספת לפקודת זכיונות החשמל, התחייבויות חברת החשמל וכן הזכויות והנכסים שלה, שהיו בידיה בעת פקיעת הזכיון ושהיא זכאית לפיצוי מן המדינה בעדם לפי הסעיף האמור, יישארו בידי חברת החשמל ולא ישולם פיצוי בעדם.
(ב)
הזכויות והנכסים שבעדם חברת החשמל אינה זכאית לפיצוי, כאמור בסעיף קטן (א) ואשר משמשים או נועדו לשמש, בין במישרין ובין בעקיפין, לפעילותה לפי חוק זה, יירכשו בידי החברה לפי ערכם ביום הקניית הזכויות והנכסים, בהתאם להסדר שייחתם בין המדינה לחברת החשמל; בסעיף זה, ”משמשים“, ”נועדו לשמש“ – כפי שיקבעו השרים.
(ג)
עד לעריכת ההסדר כאמור בסעיף קטן (ב), יישארו הזכויות והנכסים שלגביהם אמור להיערך ההסדר, בידי חברת החשמל, כפי שהיו בעת פקיעת הזכיון; לא הגיעו הצדדים להסדר כאמור תוך שנה אחת ממועד פקיעת הזכיון, יקבעו השרים הוראות לענין רכישת הזכויות והנכסים כאמור.
(ד)
נדרשה המדינה לשלם תשלום כלשהו בשל התחייבות מהתחייבויות חברת החשמל אשר היו בתוקף בעת פקיעת הזכיון, עקב פקיעתו או כתוצאה מביצוע הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב), תשפה אותה חברת החשמל על כל תשלום כאמור.
(ה)
לצורך קביעת התעריפים, יובאו בחשבון במלואן העלויות שיחולו על חברת החשמל, לפי הסדר שיקבעו השרים בקשר להסכם שנחתם בין המדינה לבין חברת החשמל ביום כ׳ בתשרי התשל״ה (25 בספטמבר 1975).
ביצוע תקנות וכללים
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות וכללים לביצועו.
תחילה
(א)
תחילתו של חוק זה למעט סעיפים 52 עד 55 ביום י״ג באדר התשנ״ו (4 במרס 1996).
(ב)
תחילתם של סעיפים 52 עד 55 ביום פרסומו של חוק זה.
[תיקון: תשע״ב]


נתקבל בכנסת ביום כ׳ באדר התשנ״ו (11 במרס 1996).
  • שמעון פרס
    ראש הממשלה
  • גונן שגב
    שר האנרגיה והתשתית
  • עזר ויצמן
    נשיא המדינה
  • שבח וייס
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.