”הכנסה חודשית ממוצעת“ – סך כל הכנסת העבודה של עובד בשנת המס, כשהוא מחולק במספר חודשי העבודה בפועל, ואם היתה לעובד בשנת המס הכנסה מעסק או ממשלח יד – סך כל הכנסת העבודה בתוספת סך כל הכנסתו מעסק או ממשלח יד באותה שנת מס, כשהסכום המתקבל מחולק במספר חודשי ההכנסה בפועל; לעניין זה, ”חודשי ההכנסה בפועל“ – 12 חודשים, ולגבי מי שפתח עסק או מי שהחל לעסוק במשלח יד במהלך שנת מס או שחדל לעסוק בעסקו או במשלח ידו במהלך שנת מס, לגבי אותה שנת מס – חודשי העבודה בפועל, בצירוף מספר החודשים שבהם העסק היה פעיל ושאינם חופפים לחודשי העבודה בפועל;

”הכנסה מעסק או משלח יד“ – הכנסה לפי סעיף 2(1) או (8) לפקודה לאחר הניכויים שהותרו ממנה לפי כל דין ולפני הקיזוזים והפטורים שהותרו ממנה לפי כל דין, לרבות דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי וגמלה לשמירת הריון המשתלמת לפי סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור ולרבות תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי, ואולם במקרה שבו סכום ההכנסה כאמור נמוך מאפס יראו את סכום ההכנסה כאפס; לעניין זה, ”ניכויים“ – למעט ניכויים כמפורט להלן:

(1)

ניכוי לפי סעיפים 17(5א), 20א(א)(1)(ב), 47 ו־47א לפקודה;

(2)

ניכוי שהותר לפי סעיף 32(14)(ב) לפקודה;

(3)

ניכוי שהותר לפי תקנות מס הכנסה (ניכויים מהכנסות משקיעים בסרט בישראל), התש״ן–1990;

(4)

ניכוי שהותר לפי תקנות מס הכנסה (כללים לחישוב המס בשל החזקה ומכירה של יחידות השתתפות בשותפות לחיפושי נפט), התשמ״ט–1988;

”הכנסה נוספת“ – הכנסה שהיא אחת מאלה:

(1)

קצבה שהיא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודה, למעט קצבה המשתלמת לעובד בשל נכותו, בשל אבדן כושר עבודתו או בשל מותו של בן זוגו;

(2)

גמלה המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי, לפי סימן ד׳ לפרק ה׳ ולפי פרק ו׳ לחוק הביטוח הלאומי;

(3)

תשלום או הכנסה אחרים שקבע שר האוצר, בהסכמת שר הרווחה והשירותים החברתיים ושר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;

”הכנסה נוספת ממוצעת“ – סך כל ההכנסות הנוספות בשנת מס כשהוא מחולק ב־12;

”הכנסת עבודה“ – כהגדרתה בפקודה, למעט הכנסת עבודה שניתן לראותה גם כהכנסה נוספת או כהכנסה כמפורט להלן:

(1)

קצבה שהיא הכנסה לפי סעיף 2(5) לפקודה, המשתלמת לעובד בשל נכותו או בשל אבדן כושר עבודתו;

(2)

קצבת אבדן כושר עבודה; לעניין זה, ”אבדן כושר עבודה“ – כהגדרתו בפסקה (3א) להגדרה ”הכנסה מיגיעה אישית“ שבסעיף 1 לפקודה;

(3)

גמלה המשתלמת מאת המוסד לביטוח לאומי לפי חוק הביטוח הלאומי, שאינה מנויה בפסקה (2) להגדרה ”הכנסה נוספת“, למעט דמי לידה המשתלמים לפי סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי וגמלה לשמירת היריון המשתלמת לפי סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק האמור ולמעט תגמול בעד ימי שירות במילואים המשתלם לפי פרק י״ב לחוק הביטוח הלאומי;

”חודש עבודה בפועל“ – לרבות תקופת חופשה שנתית, תקופת מחלה, תקופת שבתון, תקופת לידה והורות שבעדה משתלמים דמי לידה לפי סימן ג׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי, תקופת שמירת היריון שבעדה משתלמת גמלה לששמירת היריון לפי סימן ה׳ בפרק ג׳ לחוק הביטוח הלאומי, ותקופת שירות מילואים ולמעט חודש שבשלו שולמו דמי אבטלה לפי פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי;

”חוק הביטוח הלאומי“ – חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995;

”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;

”חשבון בנק“ – לרבות חשבון סילוקים כמשמעותו בסעיף 88א(א) לחוק הדואר, התשמ״ו–1986, המתנהל בחברה הבת כהגדרתה בסעיף 88יא לחוק האמור;

”חשבון בנק“ – (החל מהיום הקובע לתחילתו של חוק הדואר (תיקון מס׳ 11), התשע״ב–2012, ביום 31.12.2026): לרבות חשבון סילוקים כמשמעותו בסעיף 88א(א) לחוק הדואר, התשמ״ו–1986, המתנהל בחברה הבת כהגדרתה בחוק האמור;

”ילד“ – מי שטרם מלאו לו 19 שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי חוק זה;

”מנהל“ – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, לרבות סגן המנהל ששר האוצר מינה אותו לעניין חוק זה, כולו או חלקו;

”עובד“ – יחיד שהוא תושב ישראל, שמלאו לו 21 שנים ושהיתה לו הכנסת עבודה, בשנת המס;

”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;

”קרוב“ – קרוב כאמור בפסקאות (1), (3) ו־(4) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה;

”שנת המס העוקבת“ – שנת המס שלאחר שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי פרק זה;

”תושב ישראל“ – כהגדרתו בפקודה, לרבות אזרח ישראלי כהגדרתו בסעיף 3א לפקודה, שהוא תושב אזור כהגדרתו בסעיף האמור.

(ב)

לכל מונח אחר בחוק זה תהיה המשמעות הנודעת לו בפקודה, אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.

[תיקון: תשע״ו]

פרק ב׳: מענק לעובד שכיר

2.

זכאות למענק לעובד [תיקון: תשס״ח, [י״פ הודעות], תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ד]

עובד שלו ילדים בשנת המס או עובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים בשנת המס, שהכנסתו החודשית הממוצעת, באותה שנת מס, היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד 7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות (כל הסכומים מעודכנים ליוני 2017):

(1)

לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים או לעובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,060 שקלים חדשים ופחותה מ־3,580 שקלים חדשים – סכום של 80 שקלים חדשים בתוספת 16.1% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,060 שקלים חדשים;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,580 שקלים חדשים ל־4,780 שקלים חדשים – סכום של 330 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,780 שקלים חדשים ואינה עולה על 6,210 שקלים חדשים – סכום של 330 שקלים חדשים, בניכוי 23% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,780 שקלים חדשים;

(2)

לעובד שלו שלושה ילדים לפחות –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,060 שקלים חדשים ופחותה מ־3,580 שקלים חדשים – סכום של 120 שקלים חדשים בתוספת 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,060 שקלים חדשים;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,580 שקלים חדשים ל־4,780 שקלים חדשים – סכום של 480 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 4,780 שקלים חדשים ואינה עולה על 6,810 שקלים חדשים – סכום של 480 שקלים חדשים, בניכוי 23.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 4,780 שקלים חדשים.

3.

סייגים לזכאות [תיקון: [י״פ הודעות], תשע״ו, תשפ״ד]

(א)

הזכאות למענק לפי פרק זה לא תחול על עובד שהתקיים בו, במועד כלשהו בשנת המס, אחד מאלה:

(1)

לו, לבן זוגו או לילדו הסמוך על שולחנו, זכות במקרקעין, בין בישראל ובין מחוץ לישראל, שאינה דירת מגורים יחידה ואינה דירת מגורים שחלות לגביה הוראות סעיף 9(ג1ג)(2)(ב) לחוק מיסוי מקרקעין, ובלבד שחלקם בזכות כאמור, יחד, עולה על 50%; לעניין זה –

”דירת מגורים“ – כהגדרתה בסעיף 9(ג) לחוק מיסוי מקרקעין;

”זכות במקרקעין“ – כהגדרתה בחוק מיסוי מקרקעין;

(2)

בבעלותו, בהחזקתו או בשימושו העיקרי, נכס מסוג שקבע שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת;

(3)

(נמחקה).

(ב)

על אף האמור בפרק זה, היה סכום המענק הכולל המחושב לפי הוראות פרק זה נמוך מ־20 שקלים חדשים, לא יהיה העובד זכאי למענק.

4.

הפחתת המענק בשל הכנסה נוספת [תיקון: תשס״ח, [י״פ הודעות], תשע״ח־2]

עובד כאמור בסעיף 2, שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה:

(1)

היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ־1,190 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום ”4,780 שקלים חדשים“ יבוא ”4,780 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“;

(2)

היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 1,190 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור כך שבכל מקום, במקום ”3,580 שקלים חדשים“ או ”4,780 שקלים חדשים“ יבוא ”4,780 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“, במקום ”330 שקלים חדשים“ יבוא ”80 שקלים חדשים בתוספת 16.1% של הסכום הקובע“ ובמקום ”480 שקלים חדשים“ יבוא ”120 שקלים חדשים בתוספת 23.5% של הסכום הקובע“, ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 2,060 שקלים חדשים מ־4,780 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.

5.

הפחתת המענק בשל הכנסות בן הזוג [תיקון: תשס״ח, [י״פ הודעות], תשע״ח־2, תשפ״ד]

(א)

עובד כאמור בסעיף 2, שלבן זוגו היתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יופחתו מהמענק הקבוע לגביו בסעיף 2 או 4, לפי העניין, סכומים כמפורט להלן:

(1)

לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים ולגבי עובד ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים – 23% מההכנסה העודפת;

(2)

לגבי עובד שלו שלושה ילדים או יותר – 23.5% מההכנסה העודפת.

(ב)

בסעיף זה, ”הכנסה עודפת“ – ההפרש החיובי שבין שני אלה:

(1)

הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד, להכנסות כאמור של בן זוגו;

(2)

11,940 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:

(א)

ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד לבין 4,780 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־1,430 שקלים חדשים;

(ב)

ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 4,780 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־1,430 שקלים חדשים.

(ג)

(בוטל).

6.

עובד שנקבע לגביו שכר מינימום מותאם [תיקון: [י״פ הודעות], תשע״ו, תשע״ח־2]

(א)

נקבע לעובד כאמור בסעיף 2 שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף האמור ואת הוראות סעיפים 4 ו־5, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, המילים ”שמלאו לו 55 שנים“ – יימחקו, במקום ”2,060 שקלים חדשים“ ו”3,580 שקלים חדשים“ יבוא ”סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם“ ובמקום ”4,780 שקלים חדשים“ יבוא ”4,780 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,580 שקלים חדשים במקדם“.

(ב)

בסעיף זה –

”חוק שכר מינימום“ – חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987;

”מקדם“ – היחס בין שכר המינימום המותאם לבין שכר המינימום הממוצע;

”שכר מינימום מותאם“ – סך כל שכר המינימום שנקבע לגבי עובד לפי סעיף 17(ב) לחוק שכר מינימום, בעד כל אחד מחודשי שנת המס שבשלם נקבע לגביו שכר מינימום כאמור, כשהוא מחולק במספר החודשים כאמור;

”שכר מינימום ממוצע“ – סך כל שכר המינימום לחודש, כהגדרתו בחוק שכר מינימום, בעד כל אחד מחודשי שנת המס, כשהוא מחולק ב־12.

6א.

מענק מוגדל להורה עובד [תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״ג]

(א)

על אף האמור בסעיפים 2, 4, 5 ו־6 עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר בשנת המס, הזכאי למענק לפי הסעיפים האמורים, יהיה זכאי למענק בשיעור של 150% מהמענק שחושב לפי הסעיפים האמורים.

(א1)

(פקע).

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) על עובד שהוא הורה יחיד כמשמעותו בסעיף 6ב, יחולו הוראות הסעיף האמור.

6ב.

הוראות מיוחדות לגבי עובד שהוא הורה יחיד [תיקון: תשע״ו, תשע״ו־3, [י״פ הודעות], תשע״ח־2, תשפ״ד]

(א)

על אף האמור בסעיף 2, עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר הנמצאים אצלו ושכלכלתם עליו, החי בנפרד מההורה השני ואין לו בן זוג לרבות אדם אחר הידוע בציבור כבן זוגו (בסעיף זה – הורה יחיד), והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו־7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בסכומים המפורטים באותן פסקאות:

(1)

לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ־3,580 שקלים חדשים – סכום השווה ל־80 שקלים חדשים בתוספת 10.8% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,580 שקלים חדשים ל־6,730 שקלים חדשים – 150% מסכום של 330 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,730 שקלים חדשים ואינה עולה על 9,400 שקלים חדשים – סכום של 330 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 6,730 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%;

(2)

לעובד שלו שלושה ילדים לפחות –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,270 שקלים חדשים ופחותה מ־3,580 שקלים חדשים – סכום השווה ל־120 שקלים חדשים בתוספת 15.5% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,270 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 3,580 שקלים חדשים ל־7,510 שקלים חדשים – 150% מסכום של 480 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,510 שקלים חדשים ואינה עולה על 11,480 שקלים חדשים – סכום של 480 שקלים חדשים, בניכוי 11.6% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,510 שקלים חדשים, כשהתוצאה המתקבלת מוכפלת ב־150%.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) וסעיף 4, עובד שהוא הורה יחיד, כאמור בסעיף קטן (א), שהיתה לו בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביו הוראות אלה, לפי העניין:

(1)

לגבי עובד שלו ילד אחד או שני ילדים –

(א)

היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ־3,140 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום ”6,730 שקלים חדשים“ יבוא ”6,730 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“;

(ב)

היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,140 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(1) כך שבכל מקום, במקום ”3,580 שקלים חדשים“ או ”6,730 שקלים חדשים“ יבוא ”6,730 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“ ובמקום ”330 שקלים חדשים“ יבוא ”80 שקלים חדשים בתוספת 10.8% של הסכום הקובע“, ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ־6,730 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת;

(2)

לגבי עובד שלו שלושה ילדים לפחות –

(א)

היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת פחותה מ־3,930 שקלים חדשים – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום ”7,510 שקלים חדשים“ יבוא ”7,510 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“;

(ב)

היתה הכנסתו הנוספת הממוצעת 3,930 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביו את הוראות סעיף קטן (א)(2) כך שבכל מקום, במקום ”3,580 שקלים חדשים“ או ”7,510 שקלים חדשים“ יבוא ”7,510 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתו הנוספת הממוצעת“ ובמקום ”480 שקלים חדשים“ יבוא ”120 שקלים חדשים בתוספת 15.5% של הסכום הקובע“, ואולם אם הסכום הקובע הוא אפס או נמוך מאפס – יהיה סכום המענק לגביו אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת הסך של 1,270 שקלים חדשים מ־7,510 שקלים חדשים לבין הכנסתו הנוספת הממוצעת.

(ג)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) וסעיף 6, נקבע לעובד שהוא הורה יחיד כאמור בסעיף קטן (א), שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום ”1,270 שקלים חדשים“ ו”3,580 שקלים חדשים“ יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם, במקום ”3,140 שקלים חדשים“ יבוא ”6,730 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,580 במקדם“ ובמקום ”3,930 שקלים חדשים“ יבוא ”7,510 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,580 במקדם“; בסעיף קטן זה, ”שכר מינימום מותאם“ ו”מקדם“ – כהגדרתם בסעיף 6(ב).

6ב1.

מענק לעובד שהוא הורה לפעוט [תיקון: תשפ״ד]

(א)

נוסף על האמור בסעיפים 2, 4 ו־6א, עובד שהוא הורה לילד אחד או יותר שטרם מלאו לו שלוש שנים במהלך שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי חוק זה (בסעיף זה – פעוט), והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו־7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בשל כל אחד מילדיו שהוא פעוט, בסכומים המפורטים באותן פסקאות (בסעיף זה – מענק להורה לפעוט):

(1)

לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,320 שקלים חדשים ופחותה מ־4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל־28.3% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,320 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־470 שקלים חדשים;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל־6,980 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 6,980 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 6,980 שקלים חדשים; לעניין זה, ”אחוז הניכוי“ – 34.5% חלקי מספר ילדיו של העובד שהם פעוטות;

(2)

לעובד שלו שלושה ילדים לפחות –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 2,320 שקלים חדשים ופחותה מ־4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל־28.3% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 2,320 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־470 שקלים חדשים;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל־7,650 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,650 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,650 שקלים חדשים; לעניין זה, ”אחוז הניכוי“ – 35.25% חלקי מספר ילדיו של העובד שהם פעוטות.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 5, עובד כאמור בסעיף קטן (א), שלבן זוגו הייתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יקראו לגביו את הוראות סעיף 5 כך:

(1)

בסעיף קטן (א), ברישה, במקום ”כאמור בסעיף 2“ יבוא ”כאמור בסעיף 6ב1(א), הזכאי למענק לפי אותו סעיף, או עובד כאמור הזכאי למענק לפי אותו סעיף ולפי סעיפים 2 או 4“ ובמקום ”הקבוע לגביו בסעיף 2 או 4, לפי העניין“ יבוא ”הכולל שהוא זכאי לו לפי פרק זה“;

(2)

בסעיף קטן (ב), במקום פסקה (2) יבוא:

"(2)

15,280 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:

(א)

ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובד לבין 5,370 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־2,930 שקלים חדשים;

(ב)

ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגו של העובד לבין 5,370 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־2,930 שקלים חדשים."

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לעובד כאמור באותו סעיף קטן שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף הקטן האמור, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר כאמור, כך שבכל מקום, במקום ”2,320 שקלים חדשים“ ו־”4,030 שקלים חדשים“ יבוא ”סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם“; בסעיף קטן זה, ”שכר מינימום מותאם“ ו”מקדם“ – כהגדרתם בסעיף 6(ב).

6ב2.

מענק לעובד שהוא הורה יחיד לפעוט [תיקון: תשפ״ד]

(א)

נוסף על האמור בסעיף 6ב, עובד שהוא הורה יחיד כאמור באותו סעיף, שהוא הורה לפעוט כהגדרתו בסעיף 6ב1(א) במהלך שנת המס שבשלה נתבע מענק לפי חוק זה, והכנסתו החודשית הממוצעת באותה שנת מס היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, יהיה זכאי, בכפוף להוראות סעיפים 3 ו־7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבל בו הכנסת עבודה מאת קרובו, בשל כל אחד מילדיו שהוא פעוט, בסכומים המפורטים באותן פסקאות, ולא יחולו לגביו הוראות סעיף 6ב1:

(1)

לעובד שלו ילד אחד או שני ילדים –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,420 שקלים חדשים ופחותה מ־4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל־18.7% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,420 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־470 שקלים חדשים;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל־7,560 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 7,560 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים, בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 7,560 שקלים חדשים; לעניין זה, ”אחוז הניכוי“ – 470 חלקי התוצאה המתקבלת מהפחתת 7,560 מ־10,570;

(2)

לעובד שלו שלושה ילדים לפחות –

(א)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 1,420 שקלים חדשים ופחותה מ־4,030 שקלים חדשים – סכום השווה ל־18.7% מחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 1,420 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־470 שקלים חדשים;

(ב)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת היא בין 4,030 שקלים חדשים ל־8,450 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים;

(ג)

אם הכנסתו החודשית הממוצעת עולה על 8,450 שקלים חדשים – סכום של 470 שקלים חדשים, בניכוי התוצאה המתקבלת מהכפלת אחוז הניכוי בחלק הכנסתו החודשית הממוצעת העולה על 8,450 שקלים חדשים; לעניין זה, ”אחוז הניכוי“ – 470 חלקי התוצאה המתקבלת מהפחתת 8,450 מ־12,900.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), נקבע לעובד כאמור באותו סעיף קטן שכר מינימום מותאם, יקראו לגביו את הוראות הסעיף הקטן האמור, ביחס לתקופה שנקבע לגביו שכר מינימום כאמור, כך שבכל מקום, במקום ”1,420 שקלים חדשים“ ו־”4,030 שקלים חדשים“ יבוא ”סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם“; בסעיף קטן זה, ”שכר מינימום מותאם“ ו”מקדם“ – כהגדרתם בסעיף 6(ב).

6ג.

עובד שקיבל גמלה או תשלום להורה עצמאי [תיקון: תשע״ו־3, תשע״ט, תשפ״ב]

(א)

עובד שקיבל גמלה או תשלום להורה עצמאי, בעד חודש מסוים בשנות המס 2017 עד 2021, ינוכה מסכום המענק שהוא זכאי לו בהתאם להוראות חוק זה, בעד אותו חודש, סכום השווה להפרש שבין הגמלה או התשלום שהשתלמו לו בעד אותו חודש לפי הוראות חוק הבטחת הכנסה (הוראת שעה ותיקוני חקיקה), התשע״ו–2016 או לפי הוראות סעיפים 12(א)(2), 12א(א)(2) ו־12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה כנוסחם בחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, לפי העניין, ובין הגמלה או התשלום שהיו משתלמים לו לולא החוק האמור, ולא יותר מגובה המענק שהוא זכאי לו בעד אותו חודש.

(ב)

בסעיף זה –

”גמלה או תשלום להורה עצמאי“ – גמלה או תשלום להורה עצמאי לפי חוק הבטחת הכנסה או לפי חוק המזונות, שלצורך חישובם נוכה סכום הניכוי להורה עצמאי כאמור בסעיפים 12(א)(2), 12א(א)(2) או 12ב(א)(2) לחוק הבטחת הכנסה;

”חוק הבטחת הכנסה“ – חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;

”חוק המזונות“ – חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972.

6ד.

[תיקון: תשפ״א־2]

(פקע).

6ד1.

תוספת למענק לעובד בעד עבודה בתקופת ההתמודדות עם יוקר המחיה ומקדמה [תיקון: תשפ״ב־4]

(הוראת שעה מיום 18.5.2022 עד יום 31.12.2025):

(א)

נוסף על האמור בסעיפים 2, 4 עד 6ג ו־6ה, עובד הזכאי למענק לפי הוראות הסעיפים האמורים (בסעיף זה – מענק) בעד חודש מהחודשים בשנת המס 2022 (בסעיף זה – מענק לשנת 2022), יהיה זכאי לתוספת למענק, בעד כל חודש כאמור שבעדו היה זכאי למענק (בסעיף זה – תוספת למענק); תוספת למענק בעד חודש מסוים תהיה בסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו חודש ב־40%, ויראו אותה לעניין פרק זה כחלק מהמענק.

(ב)

(1)

לעובד אשר היה זכאי למענק לפי פרק זה בעד עבודתו בשנת המס 2021 (בסעיף זה – מענק לשנת 2021) ישולם, בעד כל חודש באותה שנת מס שבעדו היה זכאי למענק, סכום בגובה הסכום המתקבל מהכפלת סכום המענק בעד אותו חודש ב־30%, כמקדמה על חשבון המענק לשנת 2022.

(2)

על המקדמה האמורה בפסקה (1) (בסעיף זה – מקדמה) יחולו, בכפוף להוראות פסקה (3) וסעיפים קטנים (ג) ו־(ד), הוראות פרק זה החלות לעניין המענק, בשינויים המחויבים.

(3)

המקדמה תשולם במועד שבו ישולם לעובד, לפי הוראות סעיף 12, תשלום ראשון מהמענק לשנת 2021.

(ג)

עובד אשר זכאי למענק לשנת 2022 ובכללו התוספת למענק (בסעיף זה – מענק מוגדל), ושולמה לו מקדמה, יופחת סכום המקדמה ששולם לו מסכום המענק המוגדל.

(ד)

שולמה לעובד מקדמה בסכום העולה על סכום המענק המוגדל שהוא זכאי לו, יראו את ההפרש בין הסכומים כסכום ששולם ביתר (בסעיף זה – סכום היתר), ויחולו על סכום היתר הוראות סעיף 13, למעט סעיף קטן (ב) שבו, בשינויים המחויבים, וכן הוראות חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980, כאילו היו חוב מס.

(ה)

(1)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא תשולם מקדמה לפי אותו סעיף קטן –

(א)

למי שהיה זכאי לדמי אבטלה לפי הוראות פרק ז׳ לחוק הביטוח הלאומי, בעד כל אחד מהחודשים ינואר עד אפריל 2022, במלואו, לרבות מי שלא היה זכאי לדמי אבטלה כאמור בעד מלוא אותה התקופה רק בשל הוראות סעיף 172 לחוק האמור, ולמעט מי שבתקופה האמורה הייתה לו הכנסה מעבודה או ממשלח יד כאמור בסעיף 176 לאותו חוק, שנוכתה מדמי האבטלה המגיעים לו לפי הוראות אותו סעיף;

(ב)

למי שביקש שלא תשולם לו המקדמה משום שסבר שלא יהיה זכאי למענק לשנת 2022; עובד רשאי להגיש בקשה לפי פסקת משנה זו למנהל עד יום א׳ בתמוז התשפ״ב (30 ביוני 2022), ולא יהיה רשאי לחזור בו מבקשתו; רשות בעד אותו חודש ב־40%, ויראו אותה לעניין פרק זה כחלק מהמענק.

(2)

המנהל רשאי לדרוש מהמוסד לביטוח לאומי מידע לצורך בדיקת התקיימות התנאי האמור בפסקה (1)(א); אדם שהגיע אליו מידע לפי פסקה זו לא יעשה בו שימוש אלא לבדיקת התקיימות התנאי האמור; המידע יימחק עם תום הצורך בו.

(3)

על אף האמור בפסקה (1)(א), שר האוצר רשאי לקבוע, מטעמים תפעוליים, שתשולם המקדמה גם למי שהתקיים בו האמור באותה פסקה.

(ו)

על אף האמור בסעיפים 1, 2 ו־6ב, עובד שקיבל הכנסת עבודה מקרובו כהגדרתו בפסקה (1) להגדרה ”קרוב“ בסעיף 88 לפקודה, יהיה זכאי למענק בעד כל חודש מהחודשים בשנת המס 2022, בשיעור של 40% מהמענק שהיה זכאי לו בעד חודשים אלה, אילולא קיבל את שכר העבודה מקרובו.

6ה.

מענק לעובדת שמלאו לה 60 שנים [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

(א)

על אף האמור בסעיפים 2, 6א ו־6ב עד 6ב2, עובדת שנולדה ביום א׳ בטבת התש״ך (1 בינואר 1960) או לאחריו, ומלאו לה 60 שנים וטרם מלאו לה 67 שנים, בשנת המס, שהכנסתה החודשית הממוצעת, באותה שנת מס, היא כמפורט בפסקאות שלהלן, לפי העניין, תהיה זכאית, בכפוף להוראות סעיפים 3 עד 7, למענק בעד כל חודש עבודה בפועל בשנת המס שלא קיבלה בו הכנסת עבודה מאת קרובה, בסכומים המפורטים באותן פסקאות, ובלבד שהמענק שהיא זכאית לו לפי סעיף זה גבוה מסכום המענק שהייתה זכאית לו בהתאם להוראות סעיפים 2, 6א, 6ב, 6ב1 או 6ב2, לפי העניין:

(1)

אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 800 שקלים חדשים ופחותה מ־3,600 שקלים חדשים – סכום של 120 שקלים חדשים בתוספת 33.21% מחלק הכנסתה החודשית הממוצעת העולה על 800 שקלים חדשים;

(2)

אם הכנסתה החודשית הממוצעת היא בין 3,600 שקלים חדשים ל־5,300 שקלים חדשים – סכום של 1,050 שקלים חדשים;

(3)

אם הכנסתה החודשית הממוצעת עולה על 5,300 שקלים חדשים ואינה עולה על 7,750 שקלים חדשים – סכום של 1,050 שקלים חדשים, בניכוי 42% מחלק הכנסתה החודשית הממוצעת העולה על 5,300 שקלים חדשים.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 4, עובדת כאמור בסעיף קטן (א), שהייתה לה בשנת המס הכנסה נוספת, יחולו לגביה הוראות אלה:

(1)

הייתה הכנסתה הנוספת הממוצעת פחותה מ־1,690 שקלים חדשים – יקראו לגביה את הוראות סעיף קטן (א) כך שבכל מקום, במקום ”5,300 שקלים חדשים“ יבוא ”5,300 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתה הנוספת הממוצעת“;

(2)

הייתה הכנסתה הנוספת הממוצעת 1,690 שקלים חדשים ומעלה – יקראו לגביה את הוראות סעיף קטן (א) כך שבכל מקום, במקום ”3,600 שקלים חדשים“ ובמקום ”5,300 שקלים חדשים“ יבוא ”5,300 שקלים חדשים בהפחתת הכנסתה הנוספת הממוצעת“, ובמקום ”1,050 שקלים חדשים“ יבוא ”120 שקלים חדשים בתוספת 33.21% מהסכום הקובע“, אולם אם הסכום הקובע הוא אפס או קטן מאפס – יהיה סכום המענק לגביה אפס; לעניין זה, ”הסכום הקובע“ – ההפרש החיובי שבין הסכום המתקבל מהפחתת סכום של 800 שקלים חדשים מ־5,300 שקלים חדשים ובין הכנסתה הנוספת הממוצעת.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 5, עובדת כאמור בסעיף קטן (א), שלבן זוגה הייתה בשנת המס הכנסת עבודה, הכנסה מעסק או משלח יד או הכנסה נוספת, יופחתו מהמענק הקבוע לגביה בסעיף זה 42% מההכנסה העודפת; לעניין סעיף קטן זה, ”הכנסה עודפת“ – ההפרש החיובי שבין שני אלה:

(1)

הסכום המתקבל מצירוף ההכנסה החודשית הממוצעת של העובדת וההכנסה הנוספת הממוצעת שלה, להכנסות כאמור של בן זוגה;

(2)

13,203 שקלים חדשים בתוספת שני אלה:

(א)

ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של העובדת ובין 5,300 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־2,450 שקלים חדשים;

(ב)

ההפרש החיובי שבין ההכנסה החודשית הממוצעת וההכנסה הנוספת הממוצעת של בן זוגה של העובדת ובין 4,780 שקלים חדשים, אך לא יותר מ־1,430 שקלים חדשים.

(ד)

על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ג) ובסעיפים 6 ו־6ב, נקבע לעובדת כאמור בסעיף קטן (א) שכר מינימום מותאם, יקראו לגביה את הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), ביחס לתקופה שנקבע לגביה שכר המינימום המותאם, כך שבכל מקום, במקום ”800 שקלים חדשים“ ובמקום ”3,600 שקלים חדשים“ יבוא סכום כאמור כשהוא מוכפל במקדם, ובמקום ”1,690 שקלים חדשים“ יבוא ”5,300 שקלים חדשים בניכוי המכפלה של 3,600 במקדם“; לעניין סעיף קטן זה, ”שכר מינימום מותאם“ ו”מקדם“ – כהגדרתם בסעיף 6(ב).

(ה)

על אף האמור בסעיפים 7(א)(1) ו־17(ב)(2)(א), הגישה עובדת שכירה או עצמאית בקשה חד־פעמית לקבלת מענקים לפי סעיף זה, יקבע המנהל לגבי כל שנת מס, עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת, את זכאותה למענק ואת סכום המענק המגיע לה כאמור בסעיף 9, בהסתמך על המידע שבידיו; קבע המנהל כי העובדת זכאית למענק כאמור, ישולם לה המענק במועדים הקבועים בסעיף 12(1).

(ו)

נוסף על האמור בסעיף קטן (ה), החל משנת המס 2024 ואילך, ועל אף האמור בסעיפים 7, 9 ו־12, 75% מסכום המענק שזכאית לו עובדת שאינה עצמאית, שהגישה בקשה חד־פעמית לפי סעיף קטן (ה), ישולם לה בשנת המס שבשלה משולם המענק ללא הגשת תביעה או בקשה נוספת, במועדים אלה: 25% מהמענק ישולם עד יום 15 באפריל, 25% מהמענק ישולם עד יום 15 ביולי ו־25% מהמענק ישולם עד יום 15 באוקטובר, ויתרת המענק שזכאית לו העובדת ישולם לה עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת; שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות ותיאומים נדרשים לשם ביצוע הוראות סעיף קטן זה.

(ז)

(1)

עובדת שאינה עצמאית, שיש לה יסוד סביר להניח כי תהיה זכאית למענק לפי סעיף זה בעד שנת המס 2022 או 2023, רשאית להגיש, החל מיום 1 באפריל בכל אחת מאותן שנים, בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה שנה, ובלבד שהצהירה העובדת בבקשה כאמור על סכום הכנסתה והכנסת בן זוגה בחודשים הקודמים של שנת המס, והמנהל מצא שיש יסוד סביר להניח שתהיה זכאית למענק בעד אותה שנת מס.

(2)

המקדמה כאמור בפסקה (1) תהיה בשיעור של 60% מהמענק שיש להניח שהעובדת תהיה זכאית לו בעד אותה שנת מס.

(3)

רשות המסים בישראל תעביר תשלום ראשון של מקדמה כאמור בפסקה (2), בשיעור של 15% מהמענק שהעובדת זכאית לו בעד אותה שנת מס, בתוך 15 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים; תשלומים נוספים בשיעור של 15% מהמענק, כל אחד, ישולמו עד מועדים אלה: יום 15 ביולי של שנת המס שבעדה משולם המענק, יום 15 באוקטובר של שנת המס שבעדה משולם המענק ויום 15 בינואר של השנה העוקבת.

(4)

הוראות סעיף 16(ב) יחולו על מקדמה לפי סעיף קטן זה.

7.

תנאים לקבלת המענק [תיקון: תשס״ח, תשע״ו, תשפ״ב־2, תשפ״ד]

(א)

עובד כאמור בסעיף 2, 6ב, 6ב1, 6ב2 או 6ה יהיה זכאי למענק לפי הוראות פרק זה, בהתקיים כל אלה:

(1)

העובד הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;

(2)

כל מעביד ששילם לעובד הכנסת עבודה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, הגיש למנהל, עד יום 30 באפריל בשנת המס העוקבת, דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העובד במשק ביתו הפרטי – המעביד דיווח על הכנסתו של העובד למוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק הביטוח הלאומי;

(3)

לעניין עובד החייב בהגשת דוח לפי סעיף 131 לפקודה או שבן זוגו חייב בהגשת דוח כאמור – העובד או בן זוגו, לפי העניין הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו־133 לפקודה.

(ב)

סבר המנהל כי בנסיבות העניין אין זה צודק לשלול את זכאותו למענק של עובד שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), או של עובד שהוא או בן זוגו, לפי העניין, לא הגיש דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, לפי הוראות סעיף 131 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(3), רשאי הוא להורות, על אף הוראות הסעיפים הקטנים האמורים, כי העובד יהיה זכאי למענק, ובלבד שהעובד הוכיח, להנחת דעתו של המנהל, את גובה הכנסתו והכנסת בן זוגו בשנת המס שבשלה נתבע המענק.

(ג)

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע סוגי מקרים שבהם יהיה עובד זכאי למענק אף שמעבידו לא הגיש דוח מעביד מקוון לפי סעיף 166 לפקודה, כאמור בסעיף קטן (א)(2), ורשאי הוא לקבוע דרכי הוכחה חלופיות להיקף הכנסת עבודתו של העובד בשנת המס שבשלה נתבע המענק.

8.

עדכון סכומים [תיקון: תשס״ח, תשע״ו, תשע״ח]

(א)

הסכומים הנקובים בחוק זה יתעדכנו ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ב־1 בינואר של השנה הקודמת; הסכומים המעודכנים כאמור יעוגלו לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים.

(ב)

המנהל יפרסם בהודעה ברשומות את הסכומים המעודכנים לפי סעיף קטן (א).

9.

קביעת זכאות [תיקון: תשס״ח, תשע״ו]

(א)

הגיש עובד למנהל תביעה לקבלת מענק כאמור בסעיף 7(א)(1) יקבע המנהל, עד תום 90 ימים ממועד הגשת התביעה או עד יום 15 ביולי של שנת המס העוקבת, לפי המאוחר, את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בהסתמך על המידע שמסרו לו המעביד, העובד, בן זוגו של העובד – אם הוא חייב בהגשת דוח כאמור בסעיף 7(א)(3), המנכה והמוסד לביטוח לאומי, לפי הוראות חוק זה ולפי הוראות הפקודה, לפי העניין.

(א1)

(1)

מצא המנהל כי נדרש מידע נוסף על המידע שנמסר לו לפי סעיף קטן (א) לשם קביעת זכאותו של העובד למענק, רשאי הוא לדרוש מהעובד למסור לו את המידע הנוסף; דרש המנהל מידע נוסף כאמור יקבע את זכאותו של העובד למענק ואת סכום המענק בתוך 180 ימים מיום שמסר לו העובד את המידע הנוסף.

(2)

לא מסר העובד את המידע הנוסף שנדרש למסרו לפי פסקה (1) בתוך ארבע שנים מתום שנת המס שלאחר שנת המס העוקבת, לא יהיה העובד זכאי למענק.

(ב)

המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העובד, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף זה, בתוך שלוש שנים מיום שניתנה, אם נתגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעתו זו.

10.

השגה

(א)

חלק העובד על קביעתו של המנהל לפי סעיף 9, רשאי הוא לבקש מהמנהל, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו הקביעה כאמור, בהודעת השגה מנומקת, בכתב, לחזור ולעיין בקביעתו ולשנותה; המנהל רשאי להאריך את התקופה להגשת השגה לפי סעיף קטן זה אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין.

(ב)

המנהל יתן החלטה מנומקת, בכתב, בהשגה, בתוך 90 ימים מהיום שקיבל את הודעת ההשגה או בתוך 90 ימים מהיום שהומצאו לו כל המסמכים והפרטים שנדרש המשיג להמציאם, לפי המאוחר, וימציא את החלטתו כאמור למשיג; לא נתן המנהל החלטה כאמור, במהלך תקופה זו, יראו את ההשגה כאילו התקבלה.

(ג)

לא יחליט המנהל לדחות את ההשגה, כולה או חלקה, מבלי שניתנה למשיג הזדמנות להשמיע טענותיו בעל פה, אם ביקש זאת המשיג.

11.

ערעור

עובד הרואה עצמו מקופח מהחלטת המנהל בהשגה לפי סעיף 10, רשאי לערער עליה לפני בית המשפט המחוזי שבאזור שיפוטו נמצא מקום מגוריו; על הערעור יחולו ההוראות לפי סעיפים 154, ו־156 עד 158 לפקודה, בשינויים המחויבים.

12.

אופן תשלום המענק [תיקון: תשס״ח, תשע״ו, [י״פ הודעות]]

נקבעו זכאותו של העובד למענק וסכום המענק, לפי סעיף 9, ישולם המענק לעובד באמצעות רשות המסים בישראל, לחשבון הבנק שלו, שעליו הודיע בתביעה שהגיש לפי סעיף 7(א)(1), במועדים כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

הוגשה התביעה עד יום 31 במרס בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בארבעה תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 ביולי וב־15 באוקטובר בשנת המס העוקבת, וב־15 בינואר וב־15 באפריל בשנת המס שלאחריה;

(2)

הוגשה התביעה עד יום 30 ביוני בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשלושה תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 באוקטובר בשנת המס העוקבת, וב־15 בינואר וב־15 באפריל בשנת המס שלאחריה;

(3)

הוגשה התביעה עד יום 30 בספטמבר בשנת המס העוקבת, ישולם המענק בשני תשלומים שווים במועדים אלה: ב־15 בינואר וב־15 באפריל בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת;

(3א)

על אף האמור בפסקאות (1) עד (3) ו־(5), היה סכום המענק שנקבע 800 שקלים חדשים או פחות, ישולם המענק בתשלום אחד במועד שבו יש לשלם את התשלום הראשון לפי הפסקאות האמורות, בהתאם למועד הגשת התביעה;

(3ב)

המנהל רשאי לשלם תשלום מתשלומי המענק במועד מוקדם מהמועד הקבוע בפסקאות (1) עד (3), לכלל הזכאים, אם מצא כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת; המנהל יפרסם הודעה לציבור על הקדמת המועד כאמור, באתר האינטרנט של רשות המסים ובכל דרך אחרת שימצא לנכון;

(4)

האריך המנהל את המועד להגשת התביעה בהתאם להוראות סעיף 7(א)(1), יקבע את המועדים לתשלום המענק בהתאם למועד שקבע להגשת התביעה, בשינויים המחויבים;

(5)

דרש המנהל מעובד מידע נוסף לפי סעיף 9(א1), ישולם התשלום הראשון של המענק לפי המועד שנקבע בפסקאות (1) עד (4) בהתאם למועד הגשת התביעה או בתוך שלושה חודשים מיום שנקבעה זכאותו של העובד למענק, לפי המאוחר; שאר התשלומים ישולמו בהתאם למועדים הקבועים בפסקאות (1) עד (4), לפי העניין.

13.

תשלום ביתר

(א)

שולם לעובד מענק בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, יחזיר העובד את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוך 90 ימים מהיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר.

(ב)

סכום היתר יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר, ואם שוכנע המנהל כי סכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד בניסיון להשיג את המענק במרמה – בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, על סכום היתר, מהיום ששולם ועד ליום ההחזר.

(ג)

על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי המנהל להורות כי סכום היתר לא ייגבה או לא ישא הפרשי הצמדה, כאמור באותם סעיפים קטנים, אם מצא כי הדבר צודק בנסיבות העניין, לרבות בשל מצבו הכלכלי של העובד, ובלבד שלא יורה כאמור אם שוכנע שסכום היתר שולם בשל מעשה או מחדל של העובד שנעשו בניסיון להשיג את המענק במרמה.

(ד)

על סכום היתר ועל הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב) יחולו הוראות פקודת המסים (גביה), כאילו היו מס.

(ה)

סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעובד לפי הוראות חוק זה.

(ו)

שר האוצר רשאי לקבוע סכום יתר מזערי לגביה ולקיזוז; קבע השר סכום כאמור, לא ייגבה ולא יקוזז, לפי הוראות סעיף זה, סכום הנמוך מהסכום האמור.

(ז)

בסעיף זה ובסעיף 14, ”הפרשי הצמדה וריבית“ – כהגדרתם בסעיף 159א לפקודה.

14.

תשלום בחסר [תיקון: תשע״ו]

שולם לעובד מענק בסכום הנמוך מסכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, ישולם לעובד ההפרש שבין סכומים אלה (להלן – סכום החסר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום החסר, מ־15 בפברואר בשנת המס שלאחר שנת המס העוקבת ועד ליום תשלום סכום החסר.

15.

קבלת מענק שלא כדין

(א)

עובד אשר הגיש תביעה לפי סעיף 7(א)(1) ומסר בה ידיעה כוזבת בנוגע לכל דבר או עניין המשפיעים על זכאותו למענק לפי פרק זה (להלן – תביעה כוזבת), דינו – מאסר שנה.

(ב)

עובד שהגיש תביעה כוזבת לא יהא זכאי למענק לפי חוק זה בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשנת המס העוקבת ובשנת המס שלאחריה.

16.

דין מענק [תיקון: תשע״ו, תשע״ח]

(א)

על אף הוראות כל דין, מענק ששולם לפי פרק זה לא ייחשב כהכנסה לעניין –

(1)

הפקודה, או לעניין תשלומי חובה או היטלים אחרים לפי כל דין;

(2)

חוק הביטוח הלאומי;

(3)

חוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;

(4)

חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972;

(5)

חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994;

(6)

חוק תגמולים לאסירי ציון ולבני משפחותיהם, התשנ״ב–1992.

(ב)

זכות למענק לפי חוק זה אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעובד הזכאי למענק, לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם על מענק ששולם לפי הוראות סעיף 12 לחשבון הבנק של העובד, במשך 90 ימים מיום ששולם כאמור.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), נפטר עובד, יהיו זכאים יורשיו לקבל מענק לפי חוק זה במקומו, ובלבד שהעובד או יורשו עשו את כל אותם מעשים ודברים שהעובד היה נדרש לעשותם על פי חוק זה לצורך קבלת המענק ושהיורש המציא למנהל צו ירושה או צו קיום צוואה וכן מסר למנהל פרטי חשבון בנק של אחד היורשים שאליו יש להעביר את המענק.

פרק ג׳: מענק לעצמאי

17.

זכאות למענק לעצמאי [תיקון: תשע״ב, תשע״ו, תשע״ח־2, תשפ״א־2, תשפ״ב־2, תשפ״ב־4, תשפ״ג, תשפ״ד]

(א)

בפרק זה –

”הכנסת עבודה ממוצעת“ – סך כל הכנסת העבודה בשנת המס כשהוא מחולק במספר חודשי העבודה בפועל באותה שנת מס;

”עצמאי“ – יחיד שהוא תושב ישראל, שהיתה לו הכנסה מעסק או משלח יד בשנת המס;

”שבח“ – (נמחקה).

(ב)

הוראות פרק ב׳ לגבי עובד, יחולו גם לגבי עצמאי שלו ילדים ושמלאו לו 21 שנים ולגבי עצמאי ללא ילדים שמלאו לו 55 שנים, והכל בשנת המס שבשלה נתבע המענק, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

(נמחקה);

(2)

עצמאי כאמור יהיה זכאי למענק לפי הוראות סעיף זה בהתקיים כל אלה:

(א)

העצמאי הגיש למנהל תביעה לקבלת המענק, בטופס שקבע המנהל, בתקופה שמתום שנת המס שבשלה נתבע המענק, עד יום 30 בנובמבר בשנת המס העוקבת, ורשאי המנהל להאריך את התקופה להגשת התביעה לפי פסקת משנה זו, אם סבר כי הדבר צודק בנסיבות העניין, עד למועד שלא יאוחר משנתיים מתום שנת המס שבשלה נתבע המענק;

(ב)

העצמאי הגיש בשנת המס העוקבת דוח או דוח עצמאי מקוון, לפי העניין, בהתאם להוראות סעיף 131 לפקודה ובמועדים כאמור בסעיפים 132 ו־133 לפקודה;

(ג)

היתה לעצמאי גם הכנסת עבודה – כל מעביד ששילם לו הכנסה כאמור הגיש למנהל דוח מעביד מקוון, לפי הוראות סעיף 166 לפקודה, ואם היה המעביד יחיד שהעסיק את העצמאי במשק ביתו הפרטי – המעביד דיווח על הכנסתו של העצמאי למוסד לביטוח לאומי, הכל לפי הוראות סעיף 7(א)(2);

(3)

קבע המנהל את זכותו של עצמאי למענק כאמור בסעיף 9, יחולו לגבי תשלום המענק הוראות סעיף 12, בשינויים המחויבים.

(ג)

(בוטל).

17א.

סייגים לזכאות לגבי עצמאי [תיקון: תשע״ו, תשפ״ד]

בלי לגרוע מהוראות סעיף 3, כפי שהוחל בסעיף 17(ב), הזכאות למענק לפי סעיף 17 לא תחול על עצמאי שמתקיים בו אחד מאלה:

(1)

הוא היה חייב בניהול פנקסים לשנת המס שבשלה נתבע המענק ולא ניהלם;

(2)

פנקסיו לשנת המס שבשלה נתבע המענק נקבעו כבלתי קבילים, בקביעה שאינה ניתנת לערר או לערעור.

18.

תקנות לעניין מענק לעצמאי [תיקון: תשע״ו]

שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי להתקין תקנות בכל עניין הנוגע לביצוען של הוראות פרק זה, לרבות לעניין –

(1)

דרכי הוכחה בדבר מועד פתיחת עסק, תחילת עיסוק במשלח יד, חדילה מעיסוק בעסק או במשלח יד, הכל לעניין ההגדרה ”הכנסה חודשית ממוצעת“;

(2)

(נמחקה);

(3)

(נמחקה);

(4)

הוראות ותיאומים נדרשים, לרבות תנאים נוספים לתחולת הוראות פרק זה, בנוגע לאופן קביעת הכנסתם של המפורטים להלן, ובנוגע לדרכי הוכחתה, לרבות דוחות נוספים או מידע נוסף שיידרשו לגבי כל אחד מאלה:

(א)

עצמאי שהוא שותף בשותפות;

(ב)

עצמאי שהוא חבר קיבוץ או חבר אגודה שיתופית, אשר בחישוב הכנסתו חלות הוראות סעיפים 54 עד 62 לפקודה, לפי העניין;

(ג)

עצמאי שהוא חבר בחברת מעטים, כמשמעותה בסעיף 64 לפקודה;

(ד)

עצמאי שהוא הנישום בחברה משפחתית; בפסקה זו, ”נישום“ ו”חברה משפחתית“ – כמשמעותם בסעיף 64א לפקודה;

(ה)

עצמאי שהכנסת בן זוגו באה ממקור הכנסה המפורט בסעיף 66(ד)(1) עד (3) לפקודה;

(ו)

עצמאי שעובד יחד עם בן זוגו במקום עיסוק קבוע, כהגדרתו בסעיף 66(ה)(1) לפקודה;

(ז)

עצמאי שהוא בעל שליטה בחברה נשלטת זרה; בפסקה זו, ”בעל שליטה“ ו”חברה נשלטת זרה“ – כמשמעותם בסעיף 75ב לפקודה.

[תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־4]

פרק ג׳1: מענק סיוע לעצמאי בתקופת ההתמודדות עם נגיף הקורונה – פעימה ראשונה (פקע)

18א.

[תיקון: ק״ת תש״ף, ק״ת תש״ף־2]

(פקע).

18ב.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ג.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ד.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ה.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ו.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ז.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ח.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18ט.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).

18י.

[תיקון: ק״ת תש״ף]

(פקע).