תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד)
מראה
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד) מתוך
תקנות בתי המשפט ולשכות ההוצאה לפועל (סדרי דין במצב חירום מיוחד), התשנ״א–1991
ק״ת תשנ״א, 446; תשע״ב, 196; תש״ף, 730, 1004; תשפ״ד, 452, 596, 598, 608, 694, 734.
בתוקף סמכותי לפי סעיפים 106, 108 ו־109 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ״ד–1984, וסעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – חוק ההוצאה לפועל), ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי לפי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
הגדרות [תיקון: תשע״ב, תש״ף]
בתקנות אלה –
”בית משפט“ – בית המשפט העליון, בית משפט מחוזי, בית משפט שלום;
”לשכה“ – לשכת הוצאה לפועל כהגדרתה בחוק ההוצאה לפועל;
”מצב חירום מיוחד“ – מצב שבו נשתבשו סדרי החיים התקינים במדינה או בחלק ממנה מחמת מצב הבטחון, מחמת חשש ממשי לפגיעה חמורה בבריאות הציבור או מחמת פגע טבע;
”נשיא בית משפט“ – לרבות שופט אחר של אותו בית־משפט שהנשיא קבעו.
החלת התקנות [תיקון: תש״ף]
(א)
תקנות 3 עד 5, כולן או מקצתן, יחולו על בתי המשפט והלשכות, כולם או מקצתם, אם פרסם שר המשפטים הודעה על כך בשל מצב חירום מיוחד (להלן בתקנות אלה – ההודעה).
(ב)
תחולתן של התקנות כאמור בתקנת משנה (א) תהיה מן המועד שנקבע בהודעה, אף אם קדם לפרסומה, ועד למועד שייקבע.
(ג)
פרסום הודעה כאמור בתקנת משנה (א) ייעשה, סמוך ככל האפשר למועד חתימתה, באתרי האינטרנט של הרשות השופטת ושל רשות האכיפה והגבייה, וכן בשידורי רדיו או טלויזיה הניתנים לציבור או בשני עיתונים יומיים וכמו כן ייעשה ברשומות; הנוסח שפורסם ברשומות הוא המחייב אף אם קדם לו פרסום בדרך אחרת.
ענינים שבהם יקויימו הליכים [תיקון: תשע״ב, תש״ף, תשפ״ד, תשפ״ד־2, תשפ״ד־3, תשפ״ד־4, תשפ״ד־5, תשפ״ד־6]
(א)
בתקופת תקפה של ההודעה יקויימו דיונים רק בענינים המפורטים להלן:
(1)
מעצר ושחרור בערובה;
(2)
(3)
עתירות דחופות לבית המשפט הגבוה לצדק;
(4)
עבירות לפי חיקוקים הנוגעים למצב החירום המיוחד;
(5)
סעדים זמניים דחופים בענינים אזרחיים;
(6)
(נמחקה);
(7)
(פקעה);
(8)
(פקעה);
(9)
(פקעה);
(10)
(פקעה).
(א1)
בתקופת תוקפה של ההודעה לא יתקיימו במערכת ההוצאה לפועל ההליכים והפעולות כמפורט להלן, והכול לפי תקנת משנה זו:
(1)
הגשת בקשה לפתיחת תיק, למעט בקשה כאמור שהיא אחת מאלה:
(א)
בקשות לביצוע פסק דין למזונות שהזוכה בהם אינו המוסד לביטוח לאומי;
(ב)
בקשות לביצוע שבהן הזוכה ביקש נקיטת הליך לפני המצאת אזהרה, אלא אם כן צורפו לבקשה ראיות או תצהיר המצדיקים את הגשת הבקשה במצב חירום מיוחד;
(ג)
בקשה לפתיחת הליכים לפי פרק י״ב לחלק ג׳ לחוק חדלות פירעון ושיקום כלכלי, התשע״ח–2018;
(2)
הגשת בקשה כמפורט להלן למעט במקרים דחופים שרשם הוצאה לפועל אישר לקיים:
(א)
בקשה לנקיטת הליכים מבצעיים נגד חייב;
(ב)
בקשה להטלת עיקולים על כספי החייב, נכסיו או משכורתו המוחזקים אצל צד שלישי;
(ג)
הגשת בקשה להטלת הגבלות על חייב לפי פרק ו׳1 לחוק ההוצאה לפועל;
(ד)
הגשת בקשה לקבלת מידע על חייב לפי סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל;
(ה)
הגשת בקשה לביטול הכרה בחייב כחייב משלם לפי הוראה לתשלום בשיעורים לפי פרק ז׳ סימן ב׳ לחוק ההוצאה לפועל;
(3)
בתקנת משנה זו –
”הגשה באופן מקוון“ – הגשה באמצעות האזור האישי או ממשק בתי תכנה, ולגבי בקשות דחופות בלבד גם פקסימילה ודואר אלקטרוני כמפורט באתר האינטרנט של רשות האכיפה והגבייה;
”הטלת עיקול“ – לרבות מימוש גם אם העיקול התבקש טרם מצב החירום;
”הליכים מבצעיים“ – עיקול ותפיסת מיטלטלין, תפיסת רכב, פינוי לרבות מסירת הודעת פינוי, צו הבאה וצו מאסר ולמעט רישום עיקול על רכב או מקרקעין.
(ב)
הדחיפות לענין תקנת משנה (א)(3) ו־(5) תיקבע בידי נשיא בית משפט.
(ג)
מועד דיון בעניין שאינו מן העניינים המפורטים בתקנת משנה (א), שנקבע לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל; מועד דיון לעניין כאמור ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
(ג1)
דיון שנקבע בהוצאה לפועל לתקופת תוקפה של ההודעה – בטל, אלא אם כן הורה רשם ההוצאה לפועל אחרת; מועד דיון שבוטל לפי תקנת משנה זו, ייקבע מחדש לאחר תום תקופת תוקפה של ההודעה.
(ד)
על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי נשיא בית משפט, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסויים הנמנה עם הענינים המפורטים בתקנת משנה (א)(1) עד (5) לא יידון, או שהליך מסויים שאינו נמנה עמהם – יידון.
(ד1)
על אף האמור בתקנת משנה (א1), רשאי הממונה על הרשמים כמשמעותו בסעיף 3ג לחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967, מטעמים שיירשמו, לקבוע כי הליך מסוים הנמנה עם העניינים המפורטים בתקנת משנה (א1) יידון, או שהליך מסוים שאינו נמנה עמהם – לא יידון.
(ה)
מנהל בתי המשפט או מנהל מערכת ההוצאה לפועל, לפי העניין, רשאי, בהודעה שתפורסם בדרך האמורה בתקנה 2(ג), לקבוע סוגי ענינים נוספים שיידונו בבתי המשפט ובלשכות.
(ו)
(פקעה).
הארכת מועדים [תיקון: תשע״ב]
תקופת תקפה של ההודעה לא תבוא במנין הימים לעשיית דבר שבסדרי דין או בנוהג, שנקבעו בחיקוק או שקבע בית משפט, רשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.
אגרה [תיקון: תשע״ב, תש״ף־2]
אגרה שיש לשלמה, לפני תחילת הליך, לפי תקנות בית משפט (אגרות), התשמ״ח–1987, לפי תקנות בית המשפט לענייני משפחה (אגרות), התשנ״ו–1995, או לפי תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), התשכ״ח–1968, יידחה תשלומה עד תום תקופת תקפה של ההודעה, אלא אם כן קבע אחרת בית המשפט, הרשם, רשם הוצאה לפועל או מנהל לשכה.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום א׳ בשבט התשנ״א (16 בינואר 1991).
ח׳ בשבט התשנ״א (23 בינואר 1991)
- דן מרידור
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.