תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות)
תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות) מתוך
תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968
תקנות בדבר אגרות, שכר והוצאות בהוצאה לפועל
ק״ת תשכ״ח, 2132, 2246, 2284; תשכ״ט, 1176; תשל״ד, 1352; תשל״ו, 158, 2294, 2660; תשל״ח, 1538, 1982, XL; תשל״ט, 289; תש״ם, 704, 1994; תשמ״א, 1052; תשמ״ב, 386; תשמ״ג, 583; תשמ״ד, 561, 598; תשמ״ה, 979; תשמ״ו, 445; תשמ״ז, 1030; תשמ״ח, 1011; תש״ן, 130, 1214; תשנ״ב, 340; תשנ״ח, 337, 400; תשס״א, 328; תשס״ב, 946; תשס״ג, 852; תשס״ד, 124, 836; תשס״ה, 277, 726, 948; תשס״ו, 56; תשס״ט, 1236, 1334; תשע״ד, 604; תשע״ה, 1878; תשע״ז, 1214; תש״ף, 2640; תשפ״ד, 3344.
עדכון סכומים: תשמ״ד, 789, 974, 1405, 1654, 1878, 2399, 2376; תשמ״ה, 164, 376, 425, 996, 1308, 1496, 1862; תשמ״ו, 227, 319, 320; תשמ״ז, 1130; תשמ״ח, 290, 291, 313, 1107; תשמ״ט, 519, 1051; תש״ן, 182, 723; תשנ״א, 302, 362, 920; תשנ״ב, 557; תשנ״ג, 157, 882, 1088; תשנ״ד, 1095; תשנ״ה, 414; תשנ״ו, 733, 1387; תשנ״ז, 911; תשנ״ח, 964; תשנ״ט, 227; תשס״ב, 844; תשס״ח, 307; תש״ע, 398, 640; תשע״ג, 468; תשע״ה, 216; תשפ״ג, 850.
בתוקף סמכותי לפי סעיף 88 לחוק ההוצאה לפועל, תשכ״ז–1967, וסעיף 47 לחוק בתי המשפט, תשי״ז–1957, ובתוקף שאר הסמכויות הנתונות לי על פי כל דין, אני מתקין תקנות אלה:
פירוש מונחים [תיקון: תשס״ט]
(א)
בתקנות אלה –
”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ב)
מונחים אחרים בתקנות אלה יתפרשו כמשמעותם בחוק ההוצאה לפועל, התשכ״ז–1967 (להלן – החוק), ובתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979, לפי העניין.
חובת תשלום אגרות [תיקון: תשס״ט]
(א)
רשם הוצאה לפועל ולשכת ההוצאה לפועל לא יזדקקו לבקשה שנקבעה לה אגרה בתוספת, אלא לאחר ששולמה האגרה, זולת אם אין המבקש חייב בתשלומה על פי תקנה 5.
(ב)
אגרת פרוטוקול [תיקון: תשנ״ח, תשס״ט]
עם הגשת בקשה מן הבקשות המנויות בפרט (א)(1) עד (6ב) בתוספת, תשולם אגרת פרוטוקול לפי פרט (ה) שבתוספת.
הגדלת קרן החוב – השלמת האגרה [תיקון: תשע״ד]
(א)
התיר רשם הוצאה לפועל לזוכה, להגדיל את קרן החוב בתיק, ישלים הזוכה את סכום האגרה הנדרש לפי פרט (א)(1) ו־(6) בתוספת, לפי העניין, בתוך 30 ימים מהמועד שהותרה ההגדלה; לא שולמה האגרה בפרק הזמן האמור יגיש הזוכה בקשה חדשה.
(ב)
יתרת האגרה תחושב על פי סכום ההפרש שבין קרן החוב המתוקנת לבין קרן החוב המקורית.
(ג)
לא שולמה יתרת האגרה כאמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), לא תוגדל קרן החוב בתיק, על אף החלטת הרשם להתיר הגדלת קרן החוב בתיק לפי תקנת משנה (א).
(ד)
תקנה זו לא תחול על ביצוע משכנתה לפי סעיף 81ב1(א) לחוק.
אגרה בעד ביצוע משכנתה על דירת מגורים לפי סעיף 81ב1 לחוק [תיקון: תשע״ד]
הוגשה בקשה לביצוע משכנתה כאמור בסעיף 81ב1(א) לחוק, תשולם האגרה כמפורט להלן:
(1)
עם פתיחת התיק תשולם האגרה כמפורט בטור ב׳, בפרט (א)(1) בתוספת; סכום האגרה יחושב לפי סכום החוב שבפיגור כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק;
(2)
היה הזוכה זכאי להיפרע את מלוא חוב ההלוואה לפי סעיף 81ב1(ב)(5) לחוק, ישלם הזוכה את יתרת האגרה; סכום יתרת האגרה יהיה הסכום הנמוך מבין אלה:
(א)
ההפרש שבין האגרה בטור ב׳, בפרט (א)(1) בתוספת, כשהיא מחושבת מסכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו בסעיף 81ב1(ב) לחוק – כפי שיפורט בדף חשבון עדכני ומאושר שיגיש הזוכה – לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו; לעניין זה, ”מלוא חוב ההלוואה“ – כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק, למעט סכומים שנוספו לחוב בשל אגרה ששולמה בפתיחת התיק, הוצאות כינוס ושכר טרחת כונס נכסים;
(ב)
ההפרש שבין האגרה בטור ב, בפרט (א)(1) בתוספת, כשהיא מחושבת משווי הנכס כפי ערכו בהסכם מכירת המקרקעין, לבין הסכום המשוערך של האגרה ששולמה בתיק עם פתיחתו;
(3)
תשלום יתרת האגרה הוא תנאי להגשת בקשה למכירת המקרקעין;
(4)
ביקש הזוכה את סגירתו של התיק במהלך תקופת עיכוב ההליכים לפי סעיף 81ב1(ב)(4) לחוק או כתוצאה מהסדר חוב שקדם לבקשה למכירת המקרקעין, לא יחויב בתשלום יתרת האגרה;
(5)
הוגשה בקשה לביצוע מיידי של משכנתה על מלוא חוב ההלוואה לפי סעיף 81ב1(ג) לחוק, תשולם האגרה כמפורט בטור ב׳, בפרט (א)(1) בתוספת; סכום האגרה יחושב לפי סכום מלוא חוב ההלוואה כהגדרתו בסעיף 81ב1(ה) לחוק או לפי סכום קרן החוב בתיק, לפי הנמוך מבין שניהם;
(6)
הודיע החייב על רצונו למכור את דירת המגורים בעצמו לפי סעיף 81ב1(ב)(3) לחוק, לא תשולם יתרת האגרה לפי פסקאות משנה (2) ו־(3).
אגרה בעד ביצוע פסק דין לאחר שומה
שומת נכס לפי סעיף 61(ב) לחוק שהוגשה להוצאה לפועל, דינה, לענין תקנות אלה, כדין בקשה לביצוע פסק דין לגביית סכום השומה; ואולם מן האגרה שיש לשלמה ינוכה סכום האגרה ששולם בעת הגשת פסק הדין למסירת הנכס.
אגרה במסלול מקוצר [תיקון: תשס״ט]
(א)
הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מקוצר לפי פרק א׳1 לחוק, תשולם אגרה כמפורט בפרט (א)(6א) ו־(6ב) בתוספת, לפי העניין.
(ב)
הועבר תיק מהמסלול המקוצר למסלול הרגיל, לא תוחזר האגרה ששולמה במסלול המקוצר ויראו את ההליך כהליך ששולמה בעדו אגרה לפי פרטים (א)(1) ו־(א)(6) במסלול הרגיל.
(ג)
נסגר תיק במסלול המקוצר או הועבר למסלול הרגיל ולא ננקטו בו הליכים לפי סעיפים 7ב ו־20ה לחוק, יוחזר לזוכה סך של 60 שקלים חדשים מתוך האגרה ששולמה לפי תקנת משנה (א).
אגרה בעד ביצוע הליך מזונות [תיקון: תשע״ד, תש״ף]
(א)
הוגשה בקשה לביצוע הליך במסלול מזונות לפי פרק א׳2 לחוק או הועבר תיק מהמסלול הרגיל למסלול מזונות לפי סעיף 20כ לחוק, תשולם אגרה לפי פרט (א)(4א) בתוספת, נוסף על האגרה הקבועה בפרט (א)(4); אחרי שנה ממועד פתיחת התיק, ומדי שנה אחריה, תשולם אגרה נוספת לפי פרט (א)(4ב) לתוספת.
(ב)
נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר תיק ממסלול מזונות למסלול רגיל לפי סעיף 20יט לחוק, וננקטו הליכים בתיק, לא תוחזר האגרה ששולמה לפי פרט (א)(4א) או לפי פרט (א)(4ב) בתוספת, אם שולמה, אך לא תיגבה אגרה נוספת לפי הפרטים האמורים.
(ג)
נסגר תיק במסלול מזונות או שהועבר למסלול רגיל ובאותה שנה לא ננקטו בו הליכים, יוחזר סכום האגרה לפי פרטים (א)(4א) או (א)(4ב), לפי העניין.
אגרה בעד ביצוע פסק דין בתביעה לפיצויים בשל פעולת טרור או מעשה איבה [תיקון: תשפ״ד]
(החל מיום 1.3.2025): הוגשה בקשה לביצוע פסק דין בתביעה כאמור בתקנה 20(32) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007, תשולם אגרה כמפורט בפרט (א)(4ג) או (4ד) לתוספת, לפי העניין, ובלבד שסכום האגרה שישולם לא יעלה על השיעור האמור בפרט (א)(1) לתוספת ולא יפחת מהסכום האמור בו.
אישור ההוצאות הכרוכות בביצוע הליך וכיסוים [תיקון: תשס״ט]
(א)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל לא ינקוט הליך שנקיטתו גוררת הוצאות אלא לאחר ששולם סכום ההוצאות או שהופקד סכום לכיסוים.
(ב)
לכיסוי ההוצאות לנקיטת ההליכים המפורטים בתוספת ישולם הסכום המפורט בה.
(ג)
הוצאות שלא נקבעו בתוספת טעונות אישור מנהל לשכת ההוצאה לפועל לפני נקיטת ההליך; עם האישור יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את ההוצאות המשוערות בנקיטת ההליך, ועל מבקש ההליך להפקיד את אותו סכום לפני ביצוע ההליך.
(ד)
לאחר נקיטת ההליך יקבע מנהל לשכת ההוצאה לפועל את הסכום הסופי שיש לשלמו לכיסוי ההוצאות, ועם קביעתו יורה על תשלומן מתוך הסכום המופקד או על גביית ההפרש מידי החייב בו או על החזרת העודף לזכאי לו, לפי הענין.
(ה)
סכום ההוצאות לנקיטת ההליך שמנהל לשכת ההוצאה לפועל רשאי לאשרו לפי תקנת משנה (ג) יכלול את כל ההוצאות הכרוכות בפעולה מבצעית לרבות הוצאות נסיעה, פריצה למקום וסגירתו, סבלות, הובלה, שמירה, החסנת טובין, שכר שמאי, ביטוח ותשלומים שיש לשלמם לנאמן שהועמד על מעוקלים, ורשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לאשר כל הוצאה אחרת אם לדעתו היא דרושה לנקיטת ההליך או שהיא מוצדקת בנסיבות שבהן ננקט.
תשלומים לצד שלישי לעניין סעיף 49א לחוק [תיקון: תשס״ב, תשס״ד־2, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז]
(א)
צד שלישי שניתן להמציא לו צווי עיקול בדרך ממוחשבת כמשמעותה בתקנה 24(ג) לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979 (להלן – בדרך ממוחשבת), ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה, יהיה זכאי לתשלום ממבקש העיקול בסכום הנקוב בפרט (ב)(7) בתוספת, בין אם נמצאו נכסים של החייב בידי הצד השלישי ובין אם לאו; צד שלישי יהיה זכאי לקבל תשלום כאמור 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי עיקולים בדרך ממוחשבת; לעניין זה, ”נכסים של החייב“ אם היה הצד השלישי תאגיד בנקאי, כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981 – לרבות חשבון בנק הנמצא ביתרת חובה.
(ב)
בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (א), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו עיקול על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי (להלן – הגוף המתפעל), יועבר התשלום לגוף המתפעל בדרך ממוחשבת; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל.
(ג)
התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו 20 ימים מיום משלוח צו העיקול לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה ללשכת ההוצאה לפועל, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
(ד)
לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת עיקול או מימוש אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש העיקול שילם ללשכת ההוצאה לפועל את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום לצד השלישי במועד שתמציא לו את צו העיקול או את צו המימוש, או במועד אחר שהורה לה מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום המצאת צו העיקול או צו המימוש כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע״מ (מס״ב), או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע״מ.
(ה)
התשלום בעד עיקול מתחדש בתיק מזונות לפי סעיף 45ג לחוק, ישולם פעם אחת בשנה.
תשלומים לצד שלישי לעניין סעיף 7ב לחוק [תיקון: תשס״ט, תשע״ז]
(א)
צד שלישי שניתן להמציא לו בדרך ממוחשבת צווי מידע ותשובותיו לצווים האמורים יומצאו ללשכת ההוצאה לפועל אף הן בדרך האמורה יהיה זכאי לתשלום ממבקש המידע לפי סעיף 7ב לחוק 30 ימים מיום שמנהל מערכת ההוצאה לפועל פרסם באתר האינטרנט של מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא לצד השלישי צווי מידע בדרך ממוחשבת.
(ב)
שיעור התשלום לצד שלישי לפי תקנה זו, הוא כאמור בפרטים (ז) או (ט) בתוספת, לפי העניין, בין אם נמצא מידע כמבוקש בצו בידי הצד השלישי לפי תקנה זו ובין אם לאו.
(ג)
בלי לגרוע מהאמור בתקנת משנה (ב), הודיעה חברה מנהלת למנהל מערכת ההוצאה לפועל כי ניתן להמציא צו מידע בדרך ממוחשבת על נכסי חייבים הנמצאים בקופות הגמל שבניהולה, לגוף הנותן שירותי תפעול לקופות הגמל שבניהולה, לרבות מרכז תאגיד בנקאי, ישולם סכום כאמור בפרט (ז)(1) בתוספת והוא יועבר לגוף המתפעל; הגוף המתפעל יהיה זכאי לתשלום אחד בעד כל החברות המנהלות שהוא מתפעל; בתקנה זו, ”גוף מתפעל“ – גוף המתפעל יותר משתי חברות מנהלות.
(ד)
התשלום לצד השלישי יבוצע באמצעות לשכת ההוצאה לפועל; חלפו עשרים ימים מיום משלוח צו המידע לצד השלישי והוא לא השיב לצו, יחזיר הצד השלישי, לפי בקשת הזוכה, את התשלום לזוכה באמצעות לשכת ההוצאה לפועל.
(ה)
לשכת ההוצאה לפועל לא תזדקק לבקשת מידע אצל צד שלישי שניתן להמציא לו צווים בדרך ממוחשבת אלא לאחר שמבקש המידע שילם לה את התשלום האמור בתקנה זו; לשכת ההוצאה לפועל תעביר את התשלום האמור לצד השלישי המוכר במועד שתמציא לו את צו המידע או במועד אחר שהורה לה עליו מנהל מערכת ההוצאה לפועל, ולא יאוחר מ־14 ימים מיום המצאת צו המידע כאמור, באמצעות מרכז סליקה בנקאי בע״מ (מס״ב) או באמצעות מרכז סליקה של חברות הביטוח בע״מ.
אגרה לקבלת מידע [תיקון: תשס״ט, תשע״ז]
(א)
בקשה לקבלת מידע מגורם המנוי בפרט (ח) בתוספת, תחויב באגרה כאמור בפרט (ח) בתוספת.
(ב)
הוראת תקנת משנה (א) לא תחול על בקשה לקבלת מידע מצד שלישי כמשמעותו בתקנה 4א1.
אגרה לקבלת מידע בדבר כתובת [תיקון: תשס״ט]
בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב תחויב באגרה כאמור בפרט (ט) בתוספת.
הוצאות הכרוכות בהמצאת אזהרה לנתבע על ידי המבקש [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]
(א)
נדרש המבקש לפי תקנה 109ו(ב) לתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979, להמציא את האזהרה לנתבע, תצורף לחוב הפסוק עלות המצאת האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה לפי תקנות רשות הדואר (תשלומים בעד שירותי הרשות לפי סעיף 37(ג) לחוק), התשס״ג–2003.
(ב)
המציא המבקש את האזהרה שלא בדואר רשום עם אישור מסירה, רשאי מנהל לשכת ההוצאה לפועל להוסיף לחוב הפסוק את ההוצאות הסבירות שהוציא המבקש בעד ההמצאה, אם שוכנע כי המבקש ניסה תחילה להמציא את האזהרה בדואר רשום עם אישור מסירה, ואישור המסירה מעיד כי הכתב לא הומצא כדין לחייב או לא הומצא המצאה מלאה, ובלבד שסכומן לא יעלה על הסכום הנקוב בפרט (ו) בתוספת.
פטור מאגרה [תיקון: תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״ח, תשס״ה, תשס״ט, תשפ״ד]
(א)
היה הזוכה פטור מתשלום אגרת בית משפט לפי תקנות 14, 19 או 20(32) לתקנות בתי המשפט (אגרות), התשס״ז–2007 (בתקנה זו – תקנות האגרות) לא תחול עליו חובת תשלום אגרה בהוצאה לפועל בשל ההליך שבעבורו קיבל את הפטור כאמור; לענין תקנת משנה זו, ”הליך“ – כמשמעותו בתקנות האגרות.
(ב)
המגיש בקשה לביצוע חיוב שדינו כפסק דין לפי סעיף 81 לחוק, לביצוע שטר לפי סעיף 81א(ב) לחוק או לביצוע תביעה על סכום קצוב לפי סעיף 81א1(א) לחוק, שהיה פטור מתשלום אגרת בית המשפט לפי תקנה 19 לתקנות האגרות אילו היה בעל דין כאמור בה, לא תחול עליו חובת אגרה בהוצאה לפועל.
(ג)
(בוטלה).
גביית אגרה שלא שולמה [תיקון: תשכ״ח, תשל״ד, תשל״ח־2, תשמ״ח, תשס״ט]
(א)
אגרה שלא שולמה לפי תקנה 5 ישלם אותה החייב, והיא תהיה חוב ראשון לטובת המדינה ותיגבה מהכספים הראשונים שישלם החייב על חשבון החוב הפסוק.
(ב)
היה חוב האגרה לפי תקנת משנה (א) בעד הגשת פסק דין לתשלום מזונות, תיגבה מן החייב, יחד עם כל סכום מזונות הנגבה, אגרה בסכום שהיה חייב בו אילו היה אותו סכום מזונות נגבה לפי פסק דין המוגש לביצוע לפי בקשה נפרדת.
(ג)
שילם החייב לזוכה שלא באמצעות הלשכה כל סכום שהמדינה זכאית לו לפי תקנה זו, אין בכך כדי לפטור את החייב מאותו תשלום והוא יהיה ניתן לגביה לטובת המדינה מן החייב או מן הזוכה, או מקצתו מזה ומקצתו מזה.
(ד)
לא שולמה האגרה או חלק הימנה, כנדרש בתקנות אלה, ימציא מנהל לשכת ההוצאה לפועל דרישה לתשלום האגרה למי שחייב באגרה בעת תשלום הדרישה.
(ה)
לא שולמה האגרה כנדרש, תוך 30 יום מיום המצאת הדרישה, יודיע מנהל לשכת ההוצאה לפועל למי שהסמיך לכך שר האוצר על כל חוב המגיע למדינה כאגרה, יצרף להודעתו העתק מהדרישה ויציין על סמך מה נדרשה האגרה.
תשלום הפרשים לכיסוי הוצאות
(א)
לא הספיק הסכום שהופקד כדי תשלום הוצאות בקשר להליך, יהיה מבקש ההליך חייב לשלם את ההפרש תוך שלושה ימים מיום שהומצאה לו דרישה לכך מאת מנהל לשכת ההוצאה לפועל; לא שולם ההפרש תוך המועד שנקבע כאמור, יהיה הסכום המגיע ניתן לגבייה מאת מבקש ההליך כמו חוב לפי פסק־דין לטובת המדינה, זולת אם נגבה על ידי הלשכה מאת החייב לפי פסק הדין.
(ב)
לענין תקנה זו יראו את המצאת הדרישה לתשלום ההפרש כאזהרה בצירוף העתק מאושר של פסק־דין לפי סעיף 7 לחוק.
שכר בעד פעולה מבצעית [תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ו־2, תשס״ט]
(א)
מי שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, והוטלה עליו פעולה מבצעית לפי סעיף 5 לחוק, יהיה זכאי לשכר שאישר מנהל לשכת ההוצאה לפועל.
(ב)
מנהל מכירה פומבית שאינו פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל, יהיה זכאי לשכר בשיעור שקבע רשם ההוצאה לפועל בהתחשב עם מהות הפעולות, קשיין ומשך הזמן שנדרש לביצוען, ושלא יעלה על השיעור הקבוע בתוספת, והקונה ישלם את השכר עם תשלום המחיר באותה מכירה כאילו היה חלק ממנו.
(ג)
מנהל לשכת ההוצאה לפועל שביצע פעולה מבצעית שנקבעה בידי רשם ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות או פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהוטלה עליו פעולה מבצעית ושנקבעה בידי מנהל לשכת ההוצאה לפועל לביצוע לאחר שעות העבודה הרגילות יהיו זכאים לשכר הקבוע בתוספת; בוצעו ביום אחד מספר מכירות במחסן מרכזי, ייחשבו המכירות לענין שכרו של מנהל המכירות כפעולה מבצעית אחת; לענין תקנת משנה זו, ניהול מכירה דינה כפעולה מבצעית.
(ד)
בעד פעולה מבצעית של מנהל לשכת ההוצאה לפועל, פקיד בית המשפט או פקיד מערכת ההוצאה לפועל שהצריכה זמן למעלה מן הרגיל, מחמת ריחוק מקום או מכל סיבה אחרת, או שהיתה קשורה בקושי מיוחד לפי הנסיבות, רשאי רשם ההוצאה לפועל לקבוע סכום העולה על הקבוע בתוספת, אם ראה הצדקה לכך.
(ה)
לא בוצעה פעולה מבצעית מטעמים שאינם תלויים במבצע, יחולו הוראות תקנת משנה (ד), בשינויים המחוייבים, בתנאי שהסכום שיקבע רשם ההוצאה לפועל, במקרה כזה, לא יעלה על 50% מן השכר שנקבע בפריט 5(א) [צ״ל: פריט (ב)] בתוספת.
אגרה בעד אישור של בעל תפקיד [תיקון: תשנ״ב]
(א)
המבקש לקבל אישור של בעל תפקיד לפי סעיף 5(ב) לחוק, ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת אישור חד־פעמית בסכום הנקוב בתוספת.
(ב)
המבקש לחדש אישור של בעל תפקיד ישלם בעת הגשת בקשתו אגרת חידוש שנתית בסכום הנקוב בתוספת.
(ג)
הוגשה בקשה לחידוש אישור של בעל תפקיד לאחר המועד שנקבע לכך בתקנות ההוצאה לפועל, התש״ם–1979, ישלם המבקש, אם הגיש בקשתו –
(1)
תוך חודש מהמועד האמור – תוספת של 50%;
(2)
לאחר מכן – כפל אגרת החידוש.
חישוב האגרה לפי שווי הענין [תיקון: תשל״ו־2, תשמ״ח]
בחישוב האגרה לפי שווי הענין – כל חלק של 100 שקלים חדשים של שווי הענין העולה על 50 שקלים חדשים ייחשב כ־100 שקלים חדשים וחלק של 50 שקלים חדשים או פחות לא יובא בחשבון.
החזרת אגרה [תיקון: תשל״ח־2, תשס״ט]
רשם ההוצאה לפועל רשאי להורות על החזרת אגרות ששולמו בטעות או מחמת שומת יתר או מסיבה אחרת.
הביצוע שהועבר ללשכה אחרת
הועבר ביצועה של פעולה אל לשכה אחרת, ישולמו ההוצאות הקשורות בביצועה של אותה פעולה בלשכה האחרת.
הצמדה למדד [תיקון: תשל״ט, תש״ם, תשמ״ה, תשמ״ח, תשס״ה, תשס״ט]
(א)
(נמחקה).
(ב)
הסכומים הנקובים בתוספת ישתנו ב־1 בינואר של כל שנה (להלן – יום השינוי), לפי שיעור עליית המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם לו, לעומת המדד שפורסם בחודש דצמבר שקדם ליום השינוי הקודם, ולענין יום השינוי הראשון שלאחר תחילתה של תקנת משנה זו, לעומת המדד שפורסם בחודש מאי 2002.
(ג)
על אף האמור בתקנת משנה (ב), ישתנו האגרות רק אם שיעור העליה במדד הגיע ל־5% לפחות מיום השינוי האחרון; לא הגיע השיעור האמור ל־5%, יצטבר שיעור העליה לשיעור שיחושב ביום השינוי הבא אחריו, וכן הלאה, עד שהשיעור המצטבר מיום ההעלאה האחרון יגיע ל־5% לפחות.
(ד)
אגרה, שכר או הוצאות שסכומם מסתיים בשבר של שקל חדש, ייראה השבר שהוא חמישים אגורות או יותר כשקל חדש שלם, וסכום השבר שהוא פחות מחצי שקל – בטל.
(ה)
מנהל מערכת ההוצאה לפועל יפרסם בהודעה ברשומות את נוסח התוספת, כפי שהשתנה עקב האמור בתקנות משנה (ב) ו־(ג) ויעביר העתק הודעתו לועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
תחילה [תיקון: תשכ״ח־2]
תחילתן של תקנות אלה היא ביום ח׳ באלול תשכ״ח (1 בספטמבר 1968).
השם
לתקנות אלה ייקרא ”תקנות ההוצאה לפועל (אגרות, שכר והוצאות), תשכ״ח–1968“.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ט, תש״ם־2, תשמ״א, תשמ״ב, תשמ״ג, תשמ״ד, תשמ״ה, [הודעות], תשמ״ח]
תוספת
בשקלים חדשים
[תיקון: תש״ן־2, תשס״ה, תשס״ט, תשע״ד, תשע״ה, תש״ף]
האגרה בעד –
(1)
בקשה לביצוע תביעה על סכום קצוב ובקשה לביצוע של פסק־דין או של חיוב שדינו כפסק דין שהסכום בהם קצוב, למעט בקשה לביצוע שטר, או בקשה לביצוע עיקול שמקורו בהחלטה אחרת של בית משפט 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ־20 (מתואם לשנת 1988; בשנת 2023, 102)
(2)
בקשה לביצוע פסק־דין להחזרת מיטלטלין 20 (מתואם לשנת 1988; בשנת 2023, 102)
(3)
בקשה לביצוע פסק־דין לפינוי מקרקעין, לסילוק יד או להחזרת חזקה 40 (מתואם לשנת 1988; בשנת 2023, 203)
(4)
בקשה לביצוע פסק־דין למזונות 1% מהשווי בעת התשלום
(4א)
בקשה לביצוע לפי פרט (א)(4) שהוגשה במסלול מזונות 64 (מתואם לשנת 2020; בשנת 2023, 69) בעת הגשת הבקשה
(4ב)
אחרי שחלפה שנה ממועד פתיחת התיק ומדי שנה 60 (מתואם לשנת 2020; בשנת 2023, 64)
(4ג)
(החל מיום 1.3.2025): בקשה לביצוע פסק דין בתביעה לפיצויים בשל פעולת טרור או מעשה איבה, כאמור בתקנה 3ג 1,285 (מתואם לשנת 2025) בעת הגשת הבקשה
(4ד)
(החל מיום 1.3.2025): אחרי שחלפה שנה ממועד פתיחת התיק ומדי שנה 400 (מתואם לשנת 2025)
(5)
בקשה לביצוע פסק־דין בענין שאינו מפורט בפריטים (1) עד (4) לעיל 40 (מתואם לשנת 1988; בשנת 2023, 204)
(6)
בקשה לביצוע שטר 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה ולא פחות מ־50 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 177)
(6א)
בקשה לביצוע לפי פרט (א)(1) שהוגשה במסלול מקוצר 1% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 70 ש״ח) ולא פחות מ־140 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 145 ש״ח; צ״ל: 149 ש״ח)
(6ב)
בקשה לביצוע לפי פרט (א)(6) שהוגשה במסלול מקוצר 1.25% מהשווי בעת הגשת הבקשה בתוספת 60 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 70 ש״ח) ולא פחות מ־202 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 203 ש״ח; צ״ל: 215 ש״ח)
(7)
בקשה בכתב, לרבות הגשת התנגדות לביצוע שטר או התנגדות לביצוע תביעה על סכום קצוב פטור
(8)
(נמחק)
(9)
בקשה למתן צו מאסר לשם ביצוע פסק־דין למזונות פטור
(10)
(נמחק)
(11)
העתק מכל מסמך שנעשה על ידי לשכת הוצאה לפועל 0.3 לכל עמוד (מתואם לשנת 2015; בשנת 2023, 0.3 לכל עמוד) החל בהעתק 30 במספר
(12)
אישור העתק כמתאים למקור 1 לכל עמוד (מתואם לשנת 1988; בשנת 2023, 5 לכל עמוד)
(13)
(נמחק)
(14)
שאילתה 2 מתואם לשנת 1988; בשנת 2023, 5 לכל שאילתה
[תיקון: תש״ן, תשס״א, תשס״ב, תשס״ו, תשס״ט, תשע״ז]
השכר לביצוע עיקול בעד –
(1)
המצאת צו עיקול לבנק, לרשם המקרקעין, למשרד הרישוי או למוסד אחר פטור
(2)
פעולה שבוצעה כהלכה של –
עיקול מטלטלין המצריך כניסה לחצרים 30 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 119)
חיפוש 30 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 119)
מסירת נכס או קטין 30 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 119)
מסירת הודעת פינוי 30 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 119)
(3)
פעולה שבוצעה כהלכה של –
הוצאת מיטלטלין מעוקלים 30 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 119)
פינוי בפועל של מקרקעין 30 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 119)
הוצאת מעוקלים בעת ביצוע העיקול 45 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 179)
תפיסת מכונית 36 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 143)
ניהול מכירה פומבית 36 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 143)
(4)
פעולה אשר מטעמים שאינם תלויים במבצע לא בוצעה 13 (מתואם לשנת 1990; בשנת 2023, 52)
(5)
תשלום שכרו של פקיד עזר המתלווה לפקיד למנהל לשכת ההוצאה לפועל 75% מהשכר כאמור בפריטים (ב) עד (ד), לפי הענין
(6)
תשלום שכרו של מנהל מכירה פומבית (שאינו פקיד של בית המשפט) 1% מהמחיר שהושג באותה מכירה
(7)
תשלום לצד שלישי מוכר, לעניין תקנה 4א 7 (מתואם לשנת 2017; בשנת 2023, 8)
(8)
(נמחק)
[תיקון: תשס״א, תשע״ד]
(נמחק)
[תיקון: תשנ״ב, תשס״א, תשע״ד]
האגרה בעד –
(1)
בקשה לקבל אישור של בעל תפקיד 450 (מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2023, 1,268)
(2)
בקשה לחידוש שנתי של אישור בעל תפקיד 150 (מתואם לאוקטובר 1991; בשנת 2023, 424)
(3)
עשיית תצהיר 48 (מתואם לשנת 2014; בשנת 2023, 52)
[תיקון: תשנ״ח, תשנ״ח־2, תשס״א]
אגרת פרוטוקול 18 (מתואם לשנת 2001; בשנת 2023, 26)
[תיקון: תשס״ה]
ההוצאות בעד המצאת אזהרה לנתבע 55 (מתואם לשנת 2005; בשנת 2023, 74)
[תיקון: תשס״ט, תשע״ז]
השכר למסירת מידע מצד שלישי לעניין תקנה 4א1 –
(1)
גוף מתפעל, חברת כרטיסי אשראי, תאגיד בנקאי וכן מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981 5 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 5)
(2)
חברה מנהלת 3 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 3)
(3)
צד שלישי מוכר שאינו מנוי בפרטי משנה (1) ו־(2) 4 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 4)
[תיקון: תשס״ט]
אגרה בעד בקשה לקבלה של –
(1)
מידע ממרשם האוכלוסין בדבר יציאותיו של חייב מישראל וכניסותיו לישראל 3 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 4)
(2)
מידע מן המוסד לביטוח לאומי, כונס הנכסים הרשמי, רשם האגודות השיתופיות, רשם החברות והשותפויות, רשם כלי שיט, רשם כלי טיס, רשות הרישוי, הממונה על רישום צמ״ה במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, מינהל מקרקעי ישראל, מרשם המקרקעין, תאגיד כמפורט בפרט 12 לחלק א׳ לתוספת השניה לחוק, רשם המשכונות, הנהלת בתי המשפט 3 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 4)
[תיקון: תשס״ט]
אגרה בעד בקשה לקבלת מידע בדבר כתובתו של חייב מכל אחד מן הגורמים המפורטים בתוספת השלישית לחוק 2 (מתואם לשנת 2009; בשנת 2023, 2)
ט״ו באב תשכ״ח (9 באוגוסט 1968)
- יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.