חוק שמירת הנקיון
(הופנה מהדף חוק שמירת הניקיון)
חוק שמירת הנקיון מתוך
חוק שמירת הנקיון, התשמ״ד–1984
2000017
חוק קודם: ס״ח תשל״ו, 824.
חוק חדש: ס״ח תשמ״ד, 142; תשמ״ה, 58; תשמ״ח, 52; תשנ״ב, 22; תשנ״ג, 118; תשנ״ז, 132; תש״ס, 75, 271, 276; תשס״ד, 545; תשס״ז, 88; תשס״ח, 537, 864; תשס״ט, 94, 146, 164, 330; תש״ע, 330, 425; תשע״א, 298, 726, 745, 1063, 1203; תשע״ג, 205; תשע״ז, 502, 990; תשע״ח, 830; תש״ף, 22; תשפ״א, 386; תשפ״ב, 868; תשפ״ד, 4, 164.
העברת סמכויות: י״פ תשמ״ט, 2690. שינוי התוספת: ק״ת תשע״א, 469; תשע״ו, 1462. עדכון סכומים: י״פ תשע״ג, 1690, 2496; תשע״ד, 3499; תשע״ו, 3705; תשע״ז, 3791; תשע״ח, 6256; תשע״ט, 4644; תש״ף, 3430; תשפ״א, 3673; תשפ״ב, 3279; תשפ״ג, 4334.
תוכן עניינים
[תיקון: תשס״ז]
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשמ״ח, תשנ״ב, תשנ״ז, תשס״ז, תשע״א־3]
בחוק זה –
”גרוטות רכב“ – רכב שיצא מכלל שימוש מחמת שהתיישן, שפורק או שנקבע כרכב באובדן גמור, וכן שלד של רכב או חלקים ממנו;
”השלכה“ – לרבות זריקה, שפיכה, נטישה, השארה או גרם לכלוך באופן אחר;
”חוק הגנת הסביבה“ – חוק הגנת הסביבה (סמכויות פיקוח ואכיפה), התשע״א–2011;
”כלי שיט“ – כהגדרתו בפקודת הנמלים [נוסח חדש], התשל״א–1971;
”מכל למשקה“ – כלי קיבול לשימוש חד־פעמי עשוי מתכת, זכוכית, פלסטיק, נייר או חומר אחר, שמשווקים בו משקה, למעט חלב ומוצריו, בין שהוא ריק ובין שהוא מלא;
”פסולת“ – לרבות שיירי מזון, קליפות, ניירות, בקבוקים, תיבות, קופסאות, קרטונים, אריזות למיניהן, גרוטאות, פסדים, צמיגים, גזם, גזרי עץ, קרשים, סמרטוטים, בדלי סיגריות, אשפה מכל סוג וכן כל דבר אחר העלול לגרום אי נקיון או אי סדר, למעט פסולת בנין וגרוטות רכב;
”פסולת בנין“, ”פסולת גושית“ – חמרים ושיירי חמרים המשמשים לבניה, או שמשתמשים בהם בקשר לעבודות בניה, לרבות ערימות אדמה וחלקי הריסות של מבנים;
”רכב“, ”רכב מסחרי“ ו”רכב ציבורי“ – כמשמעותם בפקודת התעבורה;
”רשות הרבים“ – כל מקום שהציבור רשאי להשתמש בו או לעבור בו או שהציבור משתמש או עובר בו למעשה;
”רשות מקומית“ – למעט ועד מקומי;
”המשרד“ – המשרד להגנת הסביבה;
”השר“ – השר להגנת הסביבה.
[תיקון: תשס״ז, תשע״ח]
פרק ב׳: השלכת פסולת והבערתה ולכלוך ברשות הרבים
איסור לכלוך והשלכת פסולת
לא ישליך אדם פסולת, פסולת בנין או גרוטות רכב ברשות הרבים או מרשות הרבים לרשות היחיד, ולא ילכלך את רשות הרבים.
הבערת פסולת [תיקון: תשע״ח]
(א)
בסעיף זה –
”אירוע כבאות והצלה“ ו”רשות הכבאות וההצלה“ – כהגדרתם בחוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;
”הבערה“ – שרפה של פסולת באש פתוחה או לא מבוקרת, לרבות בכלי קיבול או במכל אצירה שאינם אטומים, ולמעט שרפת פסולת מבוקרת במיתקן המיועד לכך והמורשה לפי כל דין;
”זיהום אוויר חזק או בלתי סביר“ – כמשמעותו בחוק אוויר נקי;
”חוק אוויר נקי“ – חוק אוויר נקי, התשס״ח–2008;
”חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה“ – חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה, התשע״ב–2012;
”הממונה“ – כהגדרתו בחוק אוויר נקי;
”פסולת“ – לרבות פסולת בניין וגרוטות רכב.
(ב)
לא יבעיר אדם פסולת אלא כמפורט להלן:
(1)
הבערת גזם לשימוש פרטי לשם בישול, הסקה או פעילות פנאי, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין וכמות הגזם אינה עולה על הדרוש באופן סביר;
(2)
הבערת גזם לפי רישיון או היתר שניתן לפי כל דין;
(3)
הבערת פסולת לצורכי דת, ובלבד שהיא עומדת בהוראות כל דין;
(4)
(א)
הבערת פסולת לשם ביצוע תפקידי הרשות לכבאות והצלה, וכן הבערת פסולת לשם הכשרה ותרגול של גורמים אחרים לטיפול באירועים כאמור בהגדרה ”אירוע כבאות והצלה“, או לשם מחקר ופיתוח של דרכים ואמצעים לטיפול באירוע כאמור, ובלבד שרשות הכבאות וההצלה הכירה בכתב בהבערת הפסולת למטרות כאמור או שהבערת הפסולת נעשית בהנחיית מדריך, ממונה בטיחות אש, חבר צוות כיבוי והצלה מפעלי או חבר צוות כיבוי לשטחים פתוחים לפי הוראות חוק הרשות הארצית לכבאות והצלה;
(ב)
הובא לידיעת הרשות לכבאות והצלה כי הבערת פסולת למטרות האמורות בפסקת משנה (א) עלולה לגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר, רשאית היא, לאחר התייעצות עם הממונה, לבטל את ההכרה שנתנה להבערת הפסולת או לקבוע תנאים להבערה כאמור.
(ג)
השר, באישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, רשאי לקבוע נסיבות ותנאים נוספים על האמור בסעיף קטן (ב), שבהם תותר הבערת פסולת, ובלבד שיובטח שהבערת הפסולת לא תגרום לזיהום אוויר חזק או בלתי סביר.
אחריות לגבי קטינים ברכב
כל מי שבידו השגחה על קטין שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים, הנמצא עמו ברכב, לא יניח לקטין להשליך פסולת מהרכב.
חזקות לענין השלכת פסולת ופסולת בנין מתוך רכב [תיקון: תשנ״ב]
(א)
הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את בעל הרכב או את האדם האחראי לרכב, כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של האדם שהרכב היה ברשותו בעת ההשלכה, או שהרכב נלקח ללא הסכמתו.
(ב)
הוכח כי פסולת או פסולת בנין הושלכו מתוך רכב, רואים, לענין סעיף 2, את מי שנהג בו אותה עת כאילו הוא השליך את הפסולת או את פסולת הבנין, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן ואת זהותו של המשליך; הוראה זו לא תחול לגבי מי שנוהג באוטובוס או ברכב ציבורי, למעט מונית, וכן לא תחול על מי שנוהג ברכב מסחרי בלתי אחוד כאשר הפסולת הושלכה מתוך החלק הנפרד מתא הנהג.
(ג)
הוכח כי פסולת הושלכה מכלי שיט, רואים לענין סעיף 2 את בעל כלי השיט, קברניטו, מפעילו או האחראי לו, כאילו הוא השליך את הפסולת, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ההשלכה ולגלות את זהותו של משליך הפסולת.
חזקה לענין גרוטות רכב
הושלכה גרוטת רכב, רואים, לענין סעיף 2, את בעלה כאילו הוא שהשליכה, זולת אם הוכיח שלא הוא עשה כן וברשות מי היתה גרוטת הרכב אותה עת, או שגרוטת הרכב נלקחה ללא הסכמתו.
חזקות לענין לכלוך רשות הרבים [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז]
(א)
הכותב, מצייר, משרטט או חורט על מקרקעין של זולתו, שלא כדין, או מדביק, תולה, מניח או קובע עליהם, שלא כדין, כל כתב, מודעה או שלט, רואים אותו, לענין סעיף 2, כמלכלך את רשות הרבים.
(ב)
הודבקו או נקבעו כתב, מודעה או שלט כאמור בסעיף קטן (א), רואים לענין סעיף 2, גם מי שתכנם של הכתב, המודעה או השלט מצביע עליו כמי שהזמין את הכנתם או הדבקתם או הורה על כך, זולת אם הוכיח כי לא הוא עשה כן וכי המעשה נעשה שלא בידיעתו והוא נקט את כל האמצעים הסבירים למנוע את ביצוע המעשה.
(ג)
(בוטל).
(ד)
בסעיף זה, ”כתב“ – לרבות ציור, שרטוט או חריטה.
חובת שילוט ברכב [תיקון: תשע״א־5]
באוטובוס, ברכב ציבורי, ברכבת וברכב מסחרי בלתי אחוד בחלק הנפרד מתא הנהג, יקבע לעניין רכב – בעל הרכב או נהגו, ולעניין רכבת – בעל הרכבת; לעניין זה, ”רכבת“ – כהגדרתה בפקודת מסילות הברזל [נוסח חדש], התשל״ב–1972, בצורה גלוייה לעין, שלטים המורים על איסור השלכת פסולת מהרכב.
[תיקון: תשס״ז]
פרק ג׳: סילוק פסולת וגרוטות רכב
אתרים לסילוק פסולת בנין, גזם, צמגים וגרוטות רכב [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז]
(א)
רשות מקומית תקבע, בכפוף לכל דין, אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת בנין, גזם, צמיגים או גרוטות רכב, בין בתחומה ובין מחוצה לו בתאום עם הרשות המקומית הנוגעת בדבר; קביעה כאמור יכול שתיעשה במשותף בידי מספר רשויות מקומיות ויכול שתיעשה על פי הוראת, השר לאיכות הסביבה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
הרשות המקומית תפרסם ברבים הודעה על מקומם של אתרים שנקבעו כאמור.
(ד)
לא יפנה אדם פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף קטן (א), אלא לאתר שנקבע לכך, למפעל טיפול באשפה, למפעל מיחזור או למישרפה, או בהתאם להוראות שנקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית הנוגעת בדבר.
(ה)
לענין סעיף זה, ”רשות מקומית“ – עיריה או מועצה מקומית.
סמכות סילוק גרוטות רכב [תיקון: תשמ״ה, תשנ״ב]
(א)
רשות מקומית או מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו לכך (להלן – רשות מוסמכת), רשאית לסלק גרוטות רכב שהושלכו ברשות הרבים או ברשות היחיד, למעט גרוטאות המצויות בחצריו של מי שמחזיק בהן כדין, או מנהל בהן כדין עסק בגרוטות רכב.
(ב)
לא תשתמש רשות מוסמכת בסמכותה לסלק גרוטת רכב לפי סעיף זה אלא לאחר שדרשה בכתב מבעלה או מהמחזיק בה לפנותה תוך תקופה שקבעה בדרישה והוא לא עשה כן, ולאחר שהודעה בדבר כוונתה לסלק את הגרוטה הודבקה עליה במקום הנראה לעין, 48 שעות לפחות לפני ביצוע הסילוק.
(ג)
לא ניתן לזהות את בעלה של גרוטת הרכב, רשאית הרשות המוסמכת לסלקה אם היא נמצאת באותו מקום לפחות חודש ימים ואם בנסיבות הענין סביר להניח כי בעלה התייאש ממנה מחמת מיעוט שוויה.
(ד)
סולקה גרוטת רכב כאמור בסעיף קטן (א), זכאית הרשות המוסמכת שסילקה את הגרוטה להחזר הוצאותיה ממי שנמסרה לו דרישה כאמור בסעיף קטן (ב); תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת הוצאות אלו, תהא ראיה לכך.
השארת רכב ברשות הרבים [תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב]
(א)
(1)
הושאר ברשות הרבים רכב שנחזה להיות רכב נטוש, רשאית הרשות המוסמכת להודיע לבעל הרכב כי רכבו נחזה להיות רכב נטוש וכי אם לא יוכיח לה אחרת להנחת דעתה, היא רשאית לפעול בהתאם לסמכויותיה לפי סעיף זה.
(2)
חלפו שלושים ימים מיום מתן ההודעה לפי פסקה (1) והרכב עדיין נחזה להיות רכב נטוש, ובעל הרכב לא פנה לרשות המוסמכת כאמור באותה פסקה, רשאית הרשות המוסמכת להורות על גרירתו מהמקום.
(ב)
לא תשתמש הרשות המוסמכת בסמכותה כאמור בסעיף קטן (א)(2), אלא לאחר שדרשה מבעל הרכב לפנותו תוך תקופה שתקבע בדרישה ולא תעלה על 21 ימים, והודיעה לו כי אם לא יעשה כן בכוונתה לגרור את הרכב ולהעמידו במקום שיפורט בהודעה; הודעה לפי סעיף קטן זה תימסר 14 ימים לפחות לפני הגרירה.
(ג)
הודעות כאמור בסעיף זה יודבקו על הרכב במקום הנראה לעין ויישלחו בדואר רשום לבעל הרשום של הרכב, אם ניתן לזהותו; הודעות לבעל רכב כאמור שניתן לזהותו יימסרו ככל הניתן גם בדרך מקוונת, ובלבד שבידי הרשות המוסמכת פרטי בעל הרכב להתקשרות עימו בדרך זו.
(ד)
בסעיף זה –
”דרך מקוונת“ – דואר אלקטרוני או מסרון הנשלחים לכתובת הדואר האלקטרוני או למספר הטלפון הנייד של בעל הרכב הרשום;
”רכב שנחזה להיות רכב נטוש“ – לרבות רכב שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא אינו נושא לוחית זיהוי כמחויב לפי פקודת התעבורה;
(2)
אין לו רישיון רכב תקף שניתן לפי פקודת התעבורה, במשך שלושים ימים לפחות;
(3)
ניכר כי הוא מושאר במקום אחד או שאינו מוזז ממקומו מרחק של ממש, ובנסיבות העניין סביר להניח כי אינו משמש למטרות נסיעה באופן תדיר.
מכירת רכב שנגרר או החזרתו לבעליו [תיקון: תשמ״ח, תשפ״ב]
(א)
נגרר רכב לפי האמור בסעיף 8א, ובעליו לא בא לקבלו בתוך 45 ימים מהיום שבו נמסרה לו הודעה כאמור בסעיף 8א(ג), תהא הרשות המוסמכת רשאית למכור את הרכב.
(ב)
ביקש בעל רכב לקבל את רכבו, תהא הרשות המוסמכת זכאית לדרוש החזר כל הוצאותיה בגין גרירת הרכב והחזקתו ותשלום כל קנס בגין עבירה הכרוכה בשימוש באותו רכב.
(ג)
נמכר רכב כאמור בסעיף זה, תעמוד תמורת מכירתו לרשות בעל הרכב, בניכוי הסכומים המפורטים בסעיף קטן (ב).
(ד)
תעודה מאת הרשות המוסמכת המפרטת את ההוצאות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), תהא ראיה להוצאותיה.
עידוד מסירה לסילוק [תיקון: תשמ״ח]
רשות מוסמכת רשאית, לשם עידוד סילוק גרוטות רכב ורכב שאינו בשימוש, לשלם לבעל רכב אשר יביא את רכבו לאתר לסילוק גרוטאות, סכום שייקבע על ידה.
פורסמה הודעה בדבר קביעת סכום לתשלום לבעל רכב (י״פ תשע״ח, 7052).
דין גרוטות רכב [תיקון: תשמ״ח]
רכב שהובא או נגרר כאמור בסעיפים 8 עד 8ג, יראו אותו כגרוטאה לענין חוק זה ולענין פקודת התעבורה, והוא יהיה לקנינה של הרשות המוסמכת.
[תיקון: תשס״ז]
פרק ד׳: מכלים למשקה
סימון מכלים למשקה
לא ייצר אדם ולא ישווק יבואן מכלים למשקה, אלא אם כן מודפס או מוטבע עליהם או על תווית שעליהם, סימון נראה לעין בדבר איסור השלכת פסולת, הכל לפי קביעת שר התעשיה והמסחר, בהתייעצות עם שר הבריאות.
[תיקון: תשס״ז]
פרק ה׳: קרן לשמירת הניקיון
קרן לשמירת הנקיון [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ז, תשס״ד, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־2, תשפ״ד]
(א)
מוקמת בזה קרן לשמירת הנקיון במסגרת המשרד לאיכות הסביבה (להלן – הקרן).
(ב)
מטרת הקרן תהיה לרכז אמצעים כספיים לשמירה על איכות נאותה של הסביבה ובכלל זה לשמירה על הנקיון, למניעת השלכת פסולת וטיפול בפסולת, למיחזור, למניעת מפגעים, למניעת שילוט בלתי חוקי ולמניעת עבירות לפי חוק החומרים המסוכנים, התשנ״ג–1993 (להלן – חוק החומרים המסוכנים) וכן להגנה על הסביבה החופית כהגדרתה בחוק שמירת הסביבה החופית, התשס״ד–2004, למניעת פגיעה בה ולשיקומה וליישום הוראות חוק למניעת מפגעי אסבסט ואבק מזיק, התשע״א–2011, ולקידום מטרותיו.
(ג)
השר לאיכות הסביבה יתקין תקנות בדבר סדרי הפעלת הקרן.
(ד)
כספי הקרן ייועדו למטרותיה בלבד ויוצאו לפי הוראות השר לאיכות הסביבה בהסכמת שר האוצר.
(ה)
כספי הקרן יבואו מהיטל על הטמנת פסולת לפי סעיף 11ב, קנסות לפי סעיף 13, הקצבות מתקציב המדינה תרומות, וכל מקור אחר שנקבע לפי דין.
(ו)
השר להגנת הסביבה יגיש לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, בסוף כל שנת תקציב ולא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת, דיווח על פעולות הקרן, הכנסותיה והוצאותיה.
[תיקון: תשס״ז]
פרק ו׳: היטלים
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ז, תש״ס, תש״ס־2, תש״ע, תשע״א]
(בוטל).
בפרק זה –
”אתר לסילוק פסולת“ – מקום המשמש לפינוי ולסילוק של פסולת המפורטת בתוספת;
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – (החל מיום 1.1.2025): כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”היטל הטמנה“ – היטל בשל הטמנת פסולת באתר לסילוק פסולת בסכום המפורט בטור ג׳ לתוספת, לפי סוג הפסולת וסוג האתר כמפורט בטורים א׳ ו־ב׳ לתוספת בהתאמה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – (החל מיום 1.1.2025): חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961;
”מפעיל“ – מחזיק או מנהל של אתר לסילוק פסולת;
”פסולת“ – לרבות פסולת בנין וגרוטות רכב.
היטל על הטמנת פסולת [תיקון: תשס״ז]
(א)
מפעיל אתר לסילוק פסולת ישלם היטל הטמנה לפי הוראות פרק זה.
(ב)
היו לאתר לסילוק פסולת שני מפעילים או יותר, חייבים הם בתשלום היטל הטמנה, יחד ולחוד.
ייעוד כספי היטל הטמנה [תיקון: תשס״ז, תשס״ט־3, תשע״ג, תשע״ז־2, תש״ף, תשפ״א, תשפ״ד]
(א)
היטל הטמנה ישולם לקרן.
(ב)
כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן לפי הוראות סעיף זה יתנהלו בחשבון נפרד וישמשו, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב1), למטרות אלה:
(1)
פיתוח, הקמה וייעול של אמצעים חלופיים להטמנת פסולת שפגיעתם בסביבה פחותה מזו של ההטמנה ועידוד השימוש בהם (בסעיף זה – מטרות פיתוח);
(2)
(א)
שיקום אתרים לסילוק פסולת שההטמנה בהם הסתיימה לפני יום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), טיפול במפגעי אסבסט, ופעולות חינוך והסברה לשמירה על איכות נאותה של הסביבה (בסעיף זה – מטרות נוספות);
(ב)
(הוראת שעה מיום 17.10.2023 עד יום 31.12.2028): לעניין סעיף זה, יראו כמטרות נוספות גם טיפול במפגעי פסולת והקמת תשתיות לטיפול בפסולת ברשויות מקומיות המשויכות לאשכולות 1 עד 5 בהתאם לפרסום האחרון לאפיון רשויות מקומיות וסיווגן לפי הרמה החברתית־כלכלית של האוכלוסייה שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, וסיוע, לתקופה שלא תעלה על שלוש שנים, בהסדרת הטיפול השוטף בפסולת ברשויות מקומיות כאמור.
(ב1)
כספי היטל ההטמנה שיתקבלו בקרן ישמשו למטרות פיתוח; הוקצו, בשנה מסוימת, כספים למטרות האמורות, ובתום אותה שנה נותרה יתרה מכספי היטל ההטמנה, תוכל היתרה לשמש למטרות הנוספות, ובלבד שהסכום המיועד למטרות הנוספות לא יעלה על 25% מכספי היטל ההטמנה שהתקבלו באותה שנה.
(ג)
הנהלת הקרן רשאית להחליט על סיוע למטרות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ב1), לפי אמות מידה שתקבע, ובלבד שאמות מידה שלפיהן יינתן סיוע לרשויות מקומיות ייקבעו, בין היתר, בהתחשב במצבן הכלכלי.
(ד)
(פקע).
תשלום היטל הטמנה וגבייתו [תיקון: תשס״ז, תשפ״ד־2]
(א)
היטל הטמנה ישולם לא יאוחר מיום ה־15 בכל חודש, בעד הפסולת שהוטמנה באתר לסילוק פסולת בחודש הקודם.
(ב)
לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד למועד תשלומו.
(החל מיום 1.1.2025): לא שולם היטל הטמנה במועד כאמור בסעיף קטן (א), ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, ריבית שקלית ודמי פיגורים, עד למועד תשלומו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
(ג)
על גביית היטל הטמנה יחולו הוראות פקודת המסים (גביה).
רישום כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת [תיקון: תשס״ז]
(א)
מפעיל אתר לסילוק פסולת ינהל, לגבי כל רכב מוביל פסולת הנכנס לאתר, רישום הכולל את הפרטים האלה:
(1)
מספר רישוי של הרכב;
(2)
שם הנהג;
(3)
מועד כניסת הרכב לאתר;
(4)
סוג הפסולת המובלת ברכב, כמות הפסולת לפי משקלה, ומקור הפסולת על פי הרשום בתעודת המשלוח.
(ב)
הרישום כאמור בסעיף קטן (א) ישמש בסיס לחישוב סכום היטל ההטמנה שהמפעיל חייב בתשלומו לפי התוספת.
דיווח לענין תשלום היטל הטמנה [תיקון: תשס״ז]
במועד תשלום היטל הטמנה, ימסור כל מפעיל לחשב המשרד דיווח בדבר פירוט החישוב לקביעת הסכום ששולם, במתכונת שיורה עליה חשב המשרד; כן ימציא כל מפעיל לחשב המשרד, בתום כל שנת כספים ולא יאוחר מששה חודשים מתום שנת הכספים, דיווח שנתי הכולל פירוט של סכומי היטל ההטמנה ששילם בשנה הקודמת והחישוב לקביעת הסכומים כאמור; הדיווח השנתי יוגש כשהוא מאומת בתצהיר ומאושר בידי רואה חשבון.
דרישת מידע ששימש לעריכת דיווח [תיקון: תשס״ז]
חשב המשרד או נציג מטעמו רשאים לדרוש ממפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא להם כל מידע ששימש בסיס לעריכת הדיווח לפי סעיף 11ו; נדרש מפעיל אתר לסילוק פסולת להמציא מידע כאמור, ימציאו במועד ובאופן שצוינו בדרישה.
קביעת סכום היטל הטמנה על ידי חשב המשרד [תיקון: תשס״ז]
לא מסר מפעיל אתר לסילוק פסולת דיווח כאמור בסעיף 11ו, או שמסר דיווח כאמור אך לחשב המשרד יש טעמים סבירים להניח שהדיווח אינו נכון, רשאי חשב המשרד, לאחר שנתן למפעיל האתר הזדמנות להשמיע את טענותיו, לקבוע בהחלטה מנומקת את סכום היטל ההטמנה שעל מפעיל האתר לשלם.
עיכוב תשלום ההיטל והחזרתו [תיקון: תשס״ז, תשע״א־4, תשפ״ד־2]
(א)
(בוטל).
(ב)
אין בהגשת עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים כדי לעכב תשלום היטל הטמנה, אלא אם כן הסכים לכך חשב המשרד או שהורה בית המשפט אחרת.
(ג)
התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
(החל מיום 1.1.2025): התקבלה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים, יוחזר היטל ההטמנה בהתאם לקביעת בית המשפט בתוספת ריבית שקלית מיום תשלומו עד יום החזרתו, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה לעניין ריבית זו, בשינויים המחויבים.
(ד)
(בוטל).
הצמדה למדד [תיקון: תשס״ז]
(א)
סכומי היטל ההטמנה הנקובים בטור ג׳ לתוספת, יהיו צמודים למדד ויעודכנו ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף זה – יום העדכון), לפי שיעור עליית המדד החדש לעומת המדד היסודי.
(ב)
בסעיף זה –
”המדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”המדד החדש“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
”המדד היסודי“ – המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון הקודם, ולענין יום העדכון הראשון – המדד שפורסם בחודש ינואר 2007;
”יום העדכון הראשון“ – כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008).
תשלום קנס אינו פוטר מהיטל הטמנה [תיקון: תשס״ז]
אין בתשלום קנס שהוטל לפי סעיף 13(א)(6) עד (9) כדי לפטור מתשלום היטל הטמנה.
שינוי התוספת [תיקון: תשס״ז]
השר רשאי, בצו, בהסכמת שר האוצר ובאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, לשנות את התוספת.
דיווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת [תיקון: תשס״ז, תשפ״ד]
הנהלת הקרן תדווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת על יישום מטרות הקרן לפי חוק זה פעמיים בשנה; דיווח לעניין המחצית הראשונה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 בספטמבר באותה שנה, ודיווח לעניין המחצית השנייה של כל שנה יוגש לא יאוחר מיום 30 ביוני בשנה העוקבת.
[תיקון: תשס״ז]
פרק ז׳: אכיפה ועונשין
מפקחים ונאמני נקיון [תיקון: תשנ״ב, תשס״ח, תשס״ח־2, תשס״ט־2, תשס״ט־4, תשע״א־3]
(א)
בלי לגרוע מסמכות השר למנות מפקחים מבין עובדי משרדו לפי חוק הגנת הסביבה, רשאי השר להסמיך מפקחים לעניין חוק זה מקרב כל אחד מאלה:
(1)
עובדי המדינה שאינם עובדי משרדו;
(2)
עובדי רשויות נחלים ומעיינות;
(3)
עובדי הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
(ב)
לא יוסמך מפקח לפי הוראות סעיף זה, אלא אם כן מתקיימים בו התנאים המנויים בסעיף 4 לחוק הגנת הסביבה, בשינויים המחויבים, ובשינוי זה:
במקום האמור בסעיף 4(1) לחוק האמור יבוא ”הוא לא הורשע בעבירה שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה יש בה לדעת השר כדי למנוע את הסמכתו“.
(ב1)
לשם פיקוח על ביצוע הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוסמך לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – מפקח) –
(1)
לדרוש מכל אדם למסור לו את שמו ומענו ולהציג לפניו תעודת זהות או תעודה רשמית אחרת המזהה אותו;
(2)
לערוך מדידות או ליטול דגימות של חומרים, וכן למסור את המדידות והדגימות למעבדה, לשמור אותן או לנהוג בהן בדרך אחרת;
(3)
להיכנס למקום, לרבות לכלי תחבורה כהגדרתו בחוק הגנת הסביבה כשהוא נייח, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים, אלא על פי צו של בית משפט.
(ג)
השר לאיכות הסביבה או ראש רשות מקומית, לגבי תחום אותה רשות ובהסכמת מפקד מחוז במשטרת ישראל, רשאים למנות כל אדם להיות נאמן נקיון; נאמן נקיון שמונה כאמור רשאי, לאחר שהציג תעודת מינויו כנאמן נקיון, לדרוש ממי שעבר לנגד עיניו עבירה על חוק זה להזדהות בפניו; מי שנדרש להזדהות כאמור חייב לעשות כן.
(ד)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי הוראות חוק זה, רשאי מפקח שהוא עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים לחקור כל אדם הקשור לעבירה כאמור, או שעשויות להיות לו ידיעות הנוגעות לעבירה כאמור; על חקירה לפי פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 2 ו־3 לפקודת הפרוצדורה הפלילית (עדות), בשינויים המחויבים.
(ה)
מפקח לא יפעיל את סמכויותיו לפי חוק זה כלפי המדינה ומוסדותיה, ואולם מפקח שהוא עובד המדינה רשאי להפעיל את סמכויותיו כלפי המדינה ומוסדותיה, למעט כלפי מערכת הביטחון, כהגדרתה בסעיף 10 לחוק הגנת הסביבה.
איסור מינהלי על שימוש ברכב [תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־3, תשע״א־4]
(א)
היה למפקח שמונה לפי חוק הגנת הסביבה יסוד להניח כי נעברה לעיניו עבירה לפי סעיף 13(ג)(1א)(א) באמצעות רכב או מרכב, רשאי הוא למסור לנוהג ברכב הודעה האוסרת את השימוש בו לתקופה שלא תעלה על שלושים ימים וליטול את רישיון הרכב לאותה תקופה; בהודעה תצוין הסיבה לאיסור השימוש ברכב ולנטילת הרישיון.
(ב)
הוראות סעיפים 57א(ב) עד (ו), 57ב, 57ד, 57ה, 57ו ו־57ז לפקודת התעבורה, יחולו, לעניין זה, בשינויים המחוייבים; הסמכות הנתונה בסעיפים אלה לבית המשפט המוסמך לדון בעבירות תעבורה תהיה נתונה לעניין סעיף זה לבית משפט השלום, והסמכויות הנתונות באותם סעיפים לקצין משטרה יהיו נתונות לעניין סעיף זה למפקח כאמור בסעיף קטן (א) שהשר הסמיך לעניין זה.
עונשין [תיקון: תשנ״ז, תש״ס, תשס״ז, תשע״א, תשע״א־4, תשע״ח]
(א)
העושה אחד מאלה, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין), ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)
(נמחקה);
(2)
אינו מקיים חובת שילוט ברכב בניגוד להוראות סעיף 6;
(3)
אינו מקיים חובת סימון מכלים למשקה בהתאם להוראות סעיף 9;
(4)
(נמחקה);
(5)
(נמחקה);
(6)
אינו מקיים חובת תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות סעיפים 11ב או 11ד;
(7)
אינו מנהל רישום לענין כניסת פסולת לאתר לסילוק פסולת, בניגוד להוראות סעיף 11ה;
(8)
אינו מוסר לחשב המשרד דיווח לענין תשלום היטל הטמנה, בניגוד להוראות סעיף 11ו;
(9)
אינו ממציא לחשב המשרד או לנציג מטעמו מידע שנדרש ממנו, בניגוד להוראות סעיף 11ז.
(ב)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – כפל הקנס האמור:
(1)
משליך פסולת או מלכלך את רשות הרבים בניגוד להוראות סעיף 2, למעט השלכת פסולת כאמור בסעיף קטן (ג);
(2)
(נמחקה);
(3)
(נמחקה);
(3א)
מבעיר פסולת בניגוד להוראות לפי סעיף 2א;
(4)
אינו קובע אתרים לסילוק או לריכוז וטיפול בפסולת לפי הוראות סעיף 7(א);
(4א)
מפנה פסולת בניגוד להוראות סעיף 7(ד);
(5)
אינו מבצע צו לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף 13ב.
(ג)
העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או כפל הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם נעברה העבירה על ידי תאגיד, דינו – ארבע פעמים הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
משליך פסולת המכילה חומר מסוכן או אריזה של חומר מסוכן כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים, בניגוד להוראות סעיף 2;
(1א)
(א)
משליך פסולת גושית, פסולת בניין, גרוטאות, גרוטות רכב, פסדים או צמיגים, בניגוד להוראות סעיף 2;
(ב)
השליך אדם פסולת כאמור בפסקת משנה (א) מרכב, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש ועל אף האמור בכל דין –
(1)
לפסול אותו אדם מהחזיק ברישיון נהיגה לתקופה שלא תעלה על שנה אחת;
(2)
לפסול אדם מהחזיק ברישיון הרכב שממנו הושלכה הפסולת, וזאת בין אם אותו אדם הוא המורשע ובין אם לאו, לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים; ואולם לא יחליט בית המשפט על פסילת אדם שאינו המורשע מהחזיק ברישיון הרכב, אלא לאחר שנתן לו הזדמנות להשמיע את טענותיו;
(3)
הורה בית המשפט על פסילת אדם מהחזיק ברישיון הרכב, יורה על מקום הימצא הרכב במהלך תקופת הפסילה;
(2)
עובר עבירה לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) באופן או בנסיבות מחמירות שכתוצאה מהם נגרם או עלול להיגרם נזק או זיהום ממשי של הסביבה.
(ד)
היתה העבירה עבירה נמשכת, רשאי בית המשפט להטיל קנס נוסף, בשיעור של חמישה אחוזים מסכום הקנס הקבוע לאותה עבירה, לכל יום שבו נמשכת העבירה מעבר לתקופת הזמן שנקבעה בצו הניקוי לפי סעיף 13ב.
(ה)
הורשע אדם, בתוך שנתיים, פעם נוספת בעבירה לפי סעיף זה, דינו – מאסר כאמור בסעיף קטן (ב) או בסעיף קטן (ג), לפי הענין, או כפל הקנס שבית המשפט היה רשאי להטיל עליו, לפי הוראות סעיף זה, בשל העבירה שבה הורשע.
(ו)
עבירה לפי סעיף זה היא מסוג העבירות של אחריות קפידה.
(ז)
קנס שהוטל בשל עבירה לפי חוק זה ישולם לקרן לשמירת הנקיון.
(ח)
(1)
בשל עבירה שעבר אדם לפי סעיפים קטנים (א)(1), (ב) או (ג), שכתוצאה ממנה השיג טובת הנאה או רווח, לעצמו או לאחר, רשאי בית המשפט להטיל עליו קנס בשיעור טובת ההנאה או הרווח שהשיג כאמור, נוסף על כל עונש אחר.
(2)
לעניין סעיף קטן זה, ”טובת הנאה“ – לרבות הוצאה שנחסכה.
(3)
אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 63 לחוק העונשין.
שיעורי קנסות [תיקון: תשנ״ז]
על אף הוראות סעיף 221(ב) לחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982 (להלן – חוק סדר הדין הפלילי), רשאי שר המשפטים, בהסכמת השר לאיכות הסביבה, לקבוע שיעור קנס העולה על סכום הקנס הקבוע בסעיף האמור לעבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, וכן לעבירת קנס חוזרת, נמשכת או נוספת שעבר אותו אדם, בהתחשב בסוג העבירה ובנסיבות ביצועה, ובלבד שסכום הקנס לא יעלה על עשרה אחוזים מסכום הקנס המרבי הקבוע לאותה עבירה.
צו לשמירת ניקיון [תיקון: תשנ״ז, תש״ס־2, תשס״ח־2, תשע״א־4]
(א)
(1)
נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה כי מתקיים אחד מאלה, וטרם הוגש כתב אישום, רשאי הוא לתת צו לשמירת הניקיון לפי הוראות סעיף זה:
(א)
הושלכו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או לוכלכה רשות הרבים, בניגוד להוראות סעיף 2, או שקיים יסוד סביר להניח כי תושלך פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או תלוכלך רשות הרבים כאמור;
(ב)
פונתה פסולת מאחד הסוגים המפורטים בסעיף 7(א) שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 7(ד), או שקיים יסוד סביר להניח כי תפונה פסולת כאמור.
(2)
צו לשמירת הניקיון יכול שיינתן לכל אחד מאלה, לפי העניין:
(א)
מי שהשליך את הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב או מי שלכלך את רשות הרבים, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פעולה מהפעולות כאמור;
(ב)
מי שפינה את הפסולת כאמור בפסקה (1)(ב), או מי שקיים יסוד סביר להניח כי הוא עומד לבצע פינוי כאמור;
(ג)
בעל הנכס או מחזיק הנכס שבו בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות כאמור בפסקאות (1)(א) או (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הנכס או מחזיק הנכס נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
(ד)
הרשות המקומית שבתחומה בוצעה או עומדת להתבצע פעולה מהפעולות המנויות בפסקה (1)(א);
(ה)
מי שהזמין את פינוי הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב שהושלכו או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו, כאמור בפסקה (1)(א), או מי שהזמין את פינוי הפסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי מי שהזמין את הפינוי כאמור נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות;
(ו)
בעל הרכב או האחראי לרכב שממנו הושלכו הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות רכב או שקיים יסוד סביר להניח כי יושלכו ממנו, כאמור בפסקה (1)(א), או בעל הרכב או האחראי לרכב אשר הוביל פסולת שפונתה או שיש יסוד סביר להניח כי תפונה, כאמור בפסקה (1)(ב), ובלבד שלא יינתן צו כאמור אם נוכח השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה, כי בעל הרכב או האחראי לרכב נקט אמצעים סבירים למניעת ביצוע פעולה כאמור באותן פסקאות.
(3)
בצו לשמירת הניקיון רשאי השר או עובד המשרד שהוא הסמיך לעניין זה לצוות על ביצוע פעולות כמפורט להלן, לפי העניין, במועד ובאופן שייקבעו בצו –
(א)
להפסיק את הפעולה שלגביה ניתן הצו, להימנע ממנה או לצמצמה, ולנקוט אמצעים סבירים אחרים הדרושים בנסיבות העניין למניעה או לצמצום של הפעולה כאמור, לסילוק הפסולת, פסולת הבניין או גרוטות הרכב, או לניקוי הלכלוך, ולעניין צו הניתן לבעל נכס או למחזיק נכס כאמור בפסקה (2)(ג) – לצוות עליו לנקוט אמצעים סבירים שימנעו מאדם אחר לבצע את הפעולה שלגביה ניתן הצו בנכס שבבעלותו או בהחזקתו;
(ב)
להחזיר, במידת האפשר ובהתאם לנסיבות, את המצב לקדמותו.
(א1)
(1)
נוכח ראש רשות מקומית או מי שהוא הסמיך לענין זה, כי מתקיים האמור בסעיף קטן (א)(1)(א) או (א)(1)(ב), בתחום שיפוט הרשות המקומית וטרם הוגש כתב אישום, ולא הופעלה הסמכות כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לצוות כאמור בסעיף קטן (א)(3) על המנויים בסעיף קטן (א)(2), לפי העניין; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מסמכותו של השר או של מי שהוא הסמיך לענין זה לצוות על הרשות המקומית כאמור בסעיף קטן (א)(3) באותו ענין;
(2)
ניתן לרשות מקומית צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אין בהוצאת צו על ידי הרשות המקומית לפי הוראות סעיף קטן זה, באותו ענין, כדי לגרוע מחובתה למלא אחר הוראות הצו שניתן לה.
(א2)
הוצא צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) על ידי השר, ראש הרשות המקומית או מי שהוסמך לכך, ימציא העתק הצו לבעל הסמכות להוציא צווים כאמור שלא השתמש בסמכותו; הוצא נגד אדם צו לפי סעיף קטן (א) וכן צו לפי סעיף קטן (א1), באותו ענין, יחייבו הראשון מבין הצווים שהומצאו לו.
(ב)
מי שלא קיים הוראות צו שניתן לפי סעיף זה, רשאי השר, ראש הרשות המקומית או מי שכל אחד מהם הסמיך לענין זה, לבצע את הנדרש לפי הצו; בוצע הנדרש כאמור, יהיה מי שנצטווה אך לא מילא אחר הוראות הצו, חייב בתשלום כפל ההוצאות שהוצאו; בוצע הצו על ידי השר או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקרן לשמירת הניקיון; בוצע הצו על ידי ראש הרשות המקומית או מי שהוא הסמיך לכך, יהיה התשלום לקופת הרשות המקומית; על גבייתן של הוצאות שהוצאו לפי סעיף זה תחול פקודת המסים (גביה).
(ג)
מי שהשר או ראש רשות מקומית הסמיך לענין ביצוע צו כאמור בסעיף קטן (ב), רשאי להיכנס לכל מקום לשם ביצוע הצו, ובלבד שלא ייכנס למקום המשמש למגורים אלא על פי צו של בית המשפט.
(ד)
על מסירת צו לפי חוק זה יחולו הוראות סעיף 237 לחוק סדר הדין הפלילי בדבר המצאת מסמכים, בשינויים המחויבים.
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), רשאי מי שמוסמך לתת צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) להורות, בעל פה, לאדם המשליך לנגד עיניו פסולת, פסולת בניין או גרוטות רכב או המלכלך לנגד עיניו את רשות הרבים, בניגוד להוראות סעיף 2, או המפנה לנגד עיניו פסולת בניגוד להוראות סעיף 7(ד), להימנע באופן מיידי מביצוע הפעולה כאמור או להורות לו, בעל פה, כיצד לבצעה; הוראה כאמור תעמוד בתוקפה עד למתן צו לפי סעיפים קטנים (א) או (א1) או עד תום שבעה ימים מהמועד שבו ניתנה ההוראה, לפי המוקדם; מי שנתן הוראה כאמור בסעיף קטן זה יתעדה בכתב סמוך ככל האפשר למועד נתינתה.
בקשה לביטול צו על ידי בית המשפט [תיקון: תשס״ח־2, תשע״א־4]
(א)
הרואה עצמו נפגע על ידי צו שהוצא לפי הוראות סעיף 13ב, רשאי להגיש לבית משפט השלום בקשה לביטולו, ולעניין צו לפי סעיף 13ב(א1) – לבית משפט השלום או לבית המשפט לעניינים מקומיים.
(ב)
הגשת בקשה לביטול צו לפי הוראות סעיף קטן (א), אינה מתלה את תוקפו של הצו, כל עוד לא החליט בית המשפט אחרת; החליט בית המשפט להתלות את תוקפו של הצו במעמד צד אחד, תידון הבקשה במעמד הצדדים בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מתום שבעה ימים מיום ההחלטה.
(ג)
בית המשפט רשאי לבטל את הצו, לאשרו או לשנותו.
התיישנות [תיקון: תשנ״ז]
על אף האמור בסעיף 225א(א) לחוק סדר הדין הפלילי, ניתן להגיש כתב אישום, להמציא הזמנה, או להמציא הודעת תשלום קנס כאמור באותו סעיף, בשל עבירה לפי חוק זה שנקבעה כעבירת קנס, אם טרם חלפו שנתיים מיום ביצוע העבירה.
חיוב בהוצאות ניקוי
(א)
בית משפט שהרשיע אדם בעבירה על חוק זה רשאי, בגזר הדין, בנוסף לכל עונש שיטיל, לחייבו בתשלום הוצאות הניקוי, אם הוגשה לו על כך בקשה מאת מי שהוציאן.
(ב)
לענין גביית הסכום שנפסק, החלטה לפי סעיף זה כמוה כפסק דין של אותו בית משפט שניתן בתובענה אזרחית.
(ג)
הורשעו בעבירה יותר מאדם אחד, רשאי בית המשפט בהחלטה לפי סעיף זה, להטיל את תשלום ההוצאות על כולם או חלקם, יחד ולחוד, או לחלק סכום זה ביניהם, הכל כפי שנראה לבית המשפט בנסיבות הענין.
(ד)
לא פסק בית המשפט בבקשה לפי סעיף זה לגופה, לא יגרע הדבר מזכותו של מי שהוציא את ההוצאות לתבען בתובענה רגילה.
סמכויות בית משפט [תיקון: תשנ״ז]
(א)
הוגשו כתב אישום או קובלנה בשל עבירה לפי חוק זה, רשאי בית משפט ליתן צו עשה, צו אל תעשה וכל סעד אחר ככל שיראה לנכון בנסיבות שלפניו, לרבות לביצוע צו לפי סעיף 13ב, והכל כדי למנוע, להפסיק או לצמצם את לכלוך רשות הרבים.
(ב)
על צווים שהוציא בית המשפט לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 20כג(ב) עד (ח) לחוק המים, התשי״ט–1959, בשינויים המחויבים.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשנ״ז]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 13 על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין; לענין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף, למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב)
נעברה עבירה לפי סעיף 13 על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו.
תשלום למודיע על השלכת פסולת בניין שלא כדין [תיקון: תש״ע־2, תשע״א־4, תשע״ז]
(א)
בסעיף זה –
”הרשעה“ – לרבות קביעה של בית המשפט שהנאשם ביצע את העבירה בלא הרשעה;
”השלכת פסולת“ – השלכת פסולת בניין או פסולת גושית מתוך רכב הנעשית שלא בדרך של פינוי כאמור בסעיף 7(ד) ובניגוד להוראות סעיף 2;
”מתעד“ – אדם שביצע בעצמו תיעוד, לרבות מי שמונה כאמור בסעיף 12(ג) ולמעט כל אחד מאלה –
(1)
שוטר;
(2)
מי שמונה כדין כפקח או כמפקח מכוח חיקוק;
(3)
עובד המשרד או עובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, כהגדרתה בחוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
”עובד מוסמך“ – עובד המשרד שהשר הסמיכו לעניין זה והודעה על מינויו פורסמה ברשומות;
”תיעוד“ – צילום של השלכת פסולת באופן שניתן לזהות בו את הרכב שממנו בוצעה ואת אופן השלכתה, או את מי שנהג ברכב האמור, בצירוף דוח חתום בידי המצלם המפרט את מועד השלכת הפסולת ומקומה, את אופן השלכתה ואת פרטי הזיהוי של הרכב האמור או של מי שנהג בו.
(ב)
הגיש מתעד לעובד מוסמך תיעוד, ימסור לו העובד אישור על הגשת התיעוד והסבר על זכויותיו לפי הוראות סעיף זה שבו יצוין, בין השאר, כי יכול שהמתעד יידרש להעיד בכל הליך שבו ישמש התיעוד כראיה.
(ג)
קבע בית המשפט כי תיעוד שהוגש לפי סעיף קטן (ב) תרם תרומה ממשית להרשעתו של אדם בעבירה לפי סעיף 13(ב)(4א) או לפי סעיף 13(ג)(1א)(א), בשל השלכת פסולת, יורה בית המשפט לקרן לשלם למתעד סכום של 5,000 שקלים חדשים; קבע בית המשפט כאמור לגבי כמה מתעדים של אותה עבירה, יחולק הסכום האמור ביניהם, כפי שיורה בית המשפט.
(ד)
הסכום כאמור בסעיף קטן (ג) יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון) בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום העדכון בשנה שקדמה לו; בסעיף קטן זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
(ה)
הוראות סעיף זה לא יחולו על הליך שהחל בהודעת תשלום קנס לפי סעיף 228 לחוק סדר הדין הפלילי.
(ו)
השר רשאי להורות בדבר ביצוע סעיף זה, בהנחיות שעליהן יורה.
(ז)
השר ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, מדי שנתיים, על יישומו של סעיף זה בשנתיים שקדמו למועד הדיווח; דיווח כאמור יכלול, בין השאר, את כל אלה:
(1)
מספר התיעודים שהוגשו בידי מתעדים;
(2)
מספר החקירות שנפתחו בעקבות תיעוד;
(3)
מספר החקירות כאמור בפסקה (2) שהסתיימו בלא הגשת כתב אישום והעילות לכך;
(4)
כתבי אישום שהוגשו בעקבות חקירות כאמור בפסקה (2), בשל עבירות כאמור בסעיף קטן (ג);
(5)
פסקי דין וגזרי דין בהליכים כאמור בפסקה (4);
(6)
מספר הקביעות שקבע בית המשפט לפי סעיף קטן (ג), והסכום המצטבר של תשלומים ששילמה הקרן למתעדים לפי אותו סעיף קטן.
[תיקון: תשע״א־4]
פרק ז׳1: הוראות חילוט
חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה [תיקון: תשע״א־4]
(א)
הורשע אדם בעבירה לפי חוק זה, רשאי בית המשפט, נוסף על כל עונש, לצוות על חילוט חפץ ששימש לביצוע עבירה כאמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), הורשע אדם בביצוע עבירה לפי סעיף 13(ג)(1א)(א) (בסעיף זה – העבירה הראשונה), וביצע את אותה עבירה פעם נוספת בשלוש השנים ממועד ביצוע העבירה הראשונה (בסעיף זה – העבירה השנייה), יצווה בית המשפט לאחר שהרשיעו בעבירה השנייה, נוסף על כל עונש, על חילוט הרכב שממנו הושלכה הפסולת כאמור בסעיף 13(ג)(1א)(א), אלא אם כן סבר שלא לעשות כן מנימוקים מיוחדים שיירשמו.
(ג)
על חילוט לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 10 רישה, 11(א) ו־(ג), 12, 13, 18(א)(2), ו־20 עד 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, התשס״ג–2003 (בסעיף זה – חוק מאבק בארגוני פשיעה), בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף 13(א) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, במקום ”בבית משפט מחוזי“ יקראו ”בבית משפט השלום“;
(2)
בסעיף 21 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, במקום ”פרקליט מחוז“ יקראו ”תובע“, במקום ”לאפוטרופוס הכללי“ יקראו ”לחשב המשרד להגנת הסביבה“ ובהגדרה ”בית המשפט“, במקום האמור בה יקראו ”בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום“;
(3)
(א)
בסעיף קטן (א), במקום ”פרקליט מחוז“ יקראו ”תובע“;
(ב)
בסעיף קטן (ב), במקום ”שישה חודשים“ יקראו ”שלושה חודשים“;
(ג)
בסעיף קטן (ג), במקום ”שופט של בית המשפט העליון“ יקראו ”שופט של בית משפט מחוזי“;
(4)
בסעיפים 27 ו־28(ג) ו־(ד) לחוק מאבק בארגוני פשיעה, בכל מקום, במקום ”מאוצר המדינה“ יקראו ”מהקרן לשמירת הניקיון שהוקמה לפי סעיף 10 לחוק שמירת הניקיון, התשמ״ד–1984“;
(5)
בסעיף 30 לחוק מאבק בארגוני פשיעה, במקום ”לבית המשפט העליון“ יקראו ”לבית משפט מחוזי“ ובמקום ”בית המשפט העליון“ יקראו ”בית משפט מחוזי“.
ניהול הרכוש המחולט [תיקון: תשע״א־4]
החלטת בית המשפט על חילוט לפי פרק זה תהיה אסמכתה בידי חשב המשרד או מי מטעמו לתפוס את הרכוש המחולט; הרכוש שחולט, או תמורתו, יועבר לקרן.
[תיקון: תשס״ז]
פרק ח׳: הוראות שונות
ביצוע ותקנות [תיקון: י״פ תשמ״ט, תשנ״ז, תשע״א־4]
(א)
השר לאיכות הסביבה ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין, באישור ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת, תקנות בכל הנוגע לביצועו, לרבות למניעת לכלוך רשות הרבים.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין סדרי דין לענין ביצוע סעיף 13(ג)(1א)(ב)(2).
תחולה על המדינה
חוק זה יחול גם על המדינה.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין אחר ולא לגרוע מהן.
חוקי עזר [תיקון: תש״ס, תשע״א]
רשות מקומית רשאית להתקין חוקי עזר בכל ענין שחוק זה דן בו, למעט בעניינים הנידונים בסעיפים 9, 10 ו־11א ולרבות –
(1)
קביעת הוראות בדבר אחריותו של בעל מגרש לנקיון מגרשו והטלת אחריות זו גם על מי שמייצג את בעל המגרש לצורך תשלום מסים או לענין ניצולו המסחרי או שמירת ערכו;
(2)
התנאת מתן תעודה לפי סעיף 324 לפקודת העיריות, בתשלום כל קנס שהוטל לפי חוק זה או לפי חוק עזר שהותקן לפי סעיף זה.
הנוסח שולב בחוק בתי המשפט, התשי״ז–1957.
הנוסח שולב בחוק סדר הדין הפלילי [נוסח משולב], התשמ״ב–1982.
קובלנה [תיקון: תשנ״ז]
(א)
על עבירה לפי חוק זה, רשאים המנויים להלן, להגיש קובלנה כאמור בסעיף 68 לחוק סדר הדין הפלילי:
(1)
כל אדם – לגבי עבירה שנעברה ברשות היחיד שלו או שגרמה לו נזק;
(2)
רשות מקומית – לגבי עבירה שנעברה בתחומה;
(3)
כל אחד מהגופים הציבוריים והמקצועיים הקבועים בתוספת לחוק למניעת מפגעים סביבתיים (תביעות אזרחיות), התשנ״ב–1992.
(ב)
לא תוגש קובלנה לפי סעיף קטן (א) אלא אם כן מסר הקובל הודעה לשר לאיכות הסביבה על כוונתו לעשות כן ולא הוגש, תוך 60 ימים לאחר מכן, כתב אישום מטעם היועץ המשפטי לממשלה.
יום ניקיון ארצי [תיקון: תשס״ט]
(א)
השר יקבע יום ניקיון ארצי במטרה להגביר את המודעות בקרב הציבור לשמירה על הניקיון בשטחים הפתוחים והציבוריים ולהגנה על הסביבה; יום הניקיון הארצי יתקיים בכל שנה בחודש שלפני ט״ו בניסן.
פורסם צו שמירת הניקיון (יום ניקיון ארצי), התש״ע–2010 (ק״ת תש״ע, 877), לפיו יום הניקיון הארצי יחול אחת לשנה, ביום שלישי האחרון של חודש אדר, ובשנה מעוברת ביום שלישי האחרון של חודש אדר ב׳.
(ב)
ביום הניקיון הארצי יקוימו ברחבי הארץ במחנות צה״ל, ברשויות המקומיות ובמוסדות החינוך פעולות חינוך והסברה בנושא שמירת הניקיון והגנה על הסביבה, לרבות בנושא מיחזור, שיכללו השתתפות בפעולות ניקיון מיוחדות.
ביטול
חוק שמירת הנקיון, התשל״ו–1976 – בטל.
תחילה
(א)
תחילתו של חוק זה למעט סעיף 9, בתום 60 ימים מיום פרסומו; תחילתו של סעיף 9 בתום שנה מיום פרסומו של חוק זה.
(ב)
קביעת אתר כאמור בסעיף 7 תיעשה לא יאוחר מתום שנה מיום פרסום חוק זה.
[תיקון: תשס״ז, תש״ף]
תוספת
(סעיף 11ב)
(היטל הטמנה)
[תיקון: ק״ת תשע״א, ק״ת תשע״ו]
”בוצה“ – חומר שהוא תוצר לוואי של תהליך טיפול בשפכים במפעל טיפול בשפכים, למעט חומר כאמור המתקבל בתהליך המקדמי של טיפול בשפכים שמבוצעים בו סינון גס והפרדת חול ושמנים, ואשר אינו מכיל חומר מסוכן;
”בוצה תעשייתית“ – בוצה הנוצרת בתהליך טיפול בשפכי תעשיה;
”גניזה“ – ספרי קודש ותשמישי קדושה לאחר שימוש;
”חומר מסוכן“ – כהגדרתו בחוק החומרים המסוכנים;
”פסולת מעורבת“ – פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, לרבות ממשק בית, מבית עסק, מתעשייה או מחקלאות, המכילה מרכיבים אורגניים ואנאורגניים מעורבים, כגון שאריות מזון, אריזות פלסטיק או גזם, ואשר אינה מכילה חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
”פסולת יבשה“ – פסולת מוצקה, מכל מקור שהוא, שאינה מכילה מרכיבים אורגניים רקבוביים, כגון גרוטות, צמיגים או עץ מעובד, ואשר אינה מכילה פסולת בניין או חומר מסוכן, ולמעט גניזה;
”שאריות מיון פסולת“ – פסולת הנוצרת בתהליך מיון והפרדה של פסולת מעורבת ואשר חומר אורגני רקבובי מהווה עד חמישה אחוזים ממשקלה.
סכומי היטל הטמנה לפי סוגי פסולת וסוגי אתרים לסילוק פסולת
| טור א׳ סוג הפסולת | טור ב׳ סוג האתר לסילוק פסולת | טור ג׳ סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון) | ||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בשנת 2007 | בשנת 2008 | בשנת 2009 | בשנת 2010 | ינואר 2011 | פברואר עד דצמבר 2011 | |||
| 1. | פסולת מעורבת או פסולת יבשה | אתר לסילוק פסולת מעורבת | 10 | 20 | 30 | 40 | 50 | 50 |
| 2. | פסולת יבשה | אתר לסילוק פסולת יבשה | 0.80 | 1.60 | 2.40 | 3.20 | 4 | 10 |
| 3. | שאריות מיון פסולת | אתר לסילוק פסולת | 0.80 | 1.60 | 2.40 | 3.20 | 4 | 50 |
| 4. | בוצה | אתר לסילוק פסולת מעורבת | 24 | 48 | 72 | 96 | 120 | 120 |
| 5. | בוצה תעשייתית | אתר לסילוק פסולת | 8 | 16 | 24 | 32 | 40 | 40 |
| 6. | פסולת בנין | אתר לסילוק פסולת | 0.80 | 1.60 | 2.40 | 3.20 | 4 | 4 |
[תיקון: [י״פ הודעות]]
| טור א׳ סוג הפסולת | טור ב׳ סוג האתר לסילוק פסולת | טור ג׳ סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון) | ||||
|---|---|---|---|---|---|---|
| בשנת 2012 | בשנת 2013 | בשנת 2014 | בשנת 2015 ואילך | |||
| 1. | פסולת מעורבת או פסולת יבשה | אתר לסילוק פסולת מעורבת | 70.19 | 83.07 | 102.80 | 90 |
| 2. | פסולת יבשה | אתר לסילוק פסולת יבשה | 23.40 | 35.60 | 54.42 | 60 |
| 3. | שאריות מיון פסולת | אתר לסילוק פסולת | 70.19 | 83.07 | 102.80 | 90 |
| 4. | בוצה | אתר לסילוק פסולת מעורבת | 140.38 | 142.21 | 145.13 | 120 |
| 5. | בוצה תעשייתית | אתר לסילוק פסולת | 46.79 | 47.47 | 48.38 | 40 |
| 6. | פסולת בנין | אתר לסילוק פסולת | 4.68 | 4.75 | 4.84 | 4 |
[תיקון: [י״פ הודעות]]
| טור א׳ סוג הפסולת | טור ב׳ סוג האתר לסילוק פסולת | טור ג׳ סכום היטל ההטמנה (בשקלים חדשים לטון) | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| בשנת 2016 | בשנת 2017 | בשנת 2018 | בשנת 2019 | בשנת 2020 | בשנת 2021 | בשנת 2022 | בשנת 2023 | |||
| 1. | פסולת מעורבת או פסולת יבשה | אתר לסילוק פסולת מעורבת | 107.76 | 107.43 | 107.76 | 109.05 | 109.38 | 108.73 | 111.34 | 117.22 |
| 2. | פסולת יבשה | אתר לסילוק פסולת יבשה | 71.84 | 71.62 | 71.84 | 72.70 | 72.92 | 72.49 | 74.23 | 78.15 |
| 3. | שאריות מיון פסולת | אתר לסילוק פסולת | 107.76 | 107.43 | 107.76 | 109.05 | 109.38 | 108.73 | 111.34 | 117.22 |
| 4. | בוצה | אתר לסילוק פסולת מעורבת | 143.68 | 143.24 | 143.38 | 145.40 | 145.84 | 144.97 | 148.45 | 156.29 |
| 5. | בוצה תעשייתית | אתר לסילוק פסולת | 47.89 | 47.75 | 47.89 | 48.47 | 48.61 | 48.32 | 49.48 | 52.10 |
| 6. | פסולת בניין | אתר לסילוק פסולת | 4.79 | 4.77 | 4.79 | 4.85 | 4.86 | 4.83 | 4.95 | 5.21 |
[תיקון: תש״ף]
תוספת שנייה (פקעה)
נתקבל בכנסת ביום כ״ז באייר התשמ״ד (29 במאי 1984).
- יצחק שמיר
ראש הממשלה - יוסף בורג
שר הפנים - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.