חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק פסיקת ריבית והצמדה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק פסיקת ריבית והצמדה, תשכ״א–1961


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשכ״א, 192; תשל״ו, 240; תשל״ז, 36; תשל״ט, 28; תשמ״א, 197; תשמ״ד, 52; תשמ״ז, 14; תשמ״ט, 52; תשס״א, 206.

ק״ת תשל״ג, 1264; תשל״ה, 715; תשל״ז, 881; תשל״ט, 166; תשנ״ג, 866.


1.
הגדרות [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט, תשס״א; צו תשנ״ג]
בחוק זה –
”רשות שיפוטית“ – בית משפט, בית דין או רשות אחרת המוסמכת על פי דין לפסוק תשלום לבעל דין, או לקבוע סכום המשתלם לבעל דין, לרבות בורר וכן ראש ההוצאה לפועל כשהוא מוסמך על פי דין לפסוק או לקבוע סכום כסף;
”יום הגשת התביעה“ – לרבות היום שבו פנה בעל הדין לראשונה לרשות השיפוטית לפסוק בענין;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן המתפרסם מדי פעם מטעם הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לסכום שנפסק או שנקבע, לפי שיעור העליה של המדד מן המדד שפורסם סמוך לפני תחילת התקופה האמורה בסעיף 5(א) עד המדד שפורסם סמוך לפני תשלום הסכום, ואם שולם הסכום בשיעורים – לפני תשלום כל שיעור ושיעור;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – הפרשי הצמדה, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, על הסכום שמדובר בו בסעיף 2;
”ריבית צמודה“ – ריבית על הסכום שמדובר בו לאחר שנוספו עליו הפרשי הצמדה.
2.
הסמכות לפסוק ריבית
רשות שיפוטית שפסקה לבעל דין סכום כסף, או שציוותה על ביצועו של פסק כזה, או שקבעה סכום כסף המגיע על פי חיקוק, רשאית, לפי שיקול דעתה, לפסוק ריבית על אותו סכום, כולו או מקצתו.
3.
ריבית על הוצאות ושכר טרחה
רשות שיפוטית רשאית לפסוק ריבית גם על הוצאות משפט ועל שכר טרחה של עורך דין שפסקה לבעל דין.
הצמדה [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ט]
(א)
במקום לפסוק ריבית רשאית רשות שיפוטית, לפי שיקול דעתה, לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית, במלואם או במקצתם.
(ב)
(נמחק).
(ג)
הוראות סעיפים 5 ו־7 עד 11 יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על פסיקה לפי סעיף זה.
(ד)
לענין תשלומים על חשבון החוב, דין הפרשי הצמדה כדין הקרן.
4.
שיעור הריבית [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד, תשמ״ז, תשס״א; צו תשל״ג, תשל״ה, תשל״ז, תשל״ט, תשנ״ג]
(א)
הריבית לפי סעיפים 2 ו־3 וכן הריבית הנפסקת על סכום שיש לשלמו במטבע חוץ או במטבע ישראלי כשהוא צמוד למטבע חוץ, יהיו בשיעורים ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אלא אם כן קבעה הרשות השיפוטית שיעור נמוך יותר.
(ב)
נפסקה ריבית בשיעור הקבוע לפי סעיף קטן (א) ולאחר מכן שונה שיעור זה, יחול כל שיעור חדש, מיום השינוי, על הסכום שטרם שולם.
(ג)
(בוטל).
5.
תקופת הריבית וריבית פיגורים [תיקון: תשל״ו, תשמ״ט, תשס״א]
(א)
תקופת הריבית תהיה בפסיקה לפי סעיף 2 מיום הגשת התביעה או מיום אחר, החל מיום היווצרות עילת התביעה, שהחליטה עליו הרשות השיפוטית – עד מועד הפרעון; בהוצאות משפט – מיום הוצאתן עד מועד הפרעון; בשכר טרחה של עורך דין – מיום מתן הפסק עד מועד הפרעון; והכל אם לא קבעה הרשות השיפוטית תקופה קצרה יותר.
בסעיף זה, ”מועד הפרעון“ – המועד שבו ניתן פסק הדין או המועד שנקבע בפסק הדין לתשלומו של החוב, לפי המאוחר.
(ב)
סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית לבעל דין ולא שולם על ידי החייב במועד הפירעון, ייווספו עליו, ממועד הפירעון עד מועד התשלום בפועל – הפרשי הצמדה וריבית, בצירוף ריבית צמודה, בשיעור ובדרך חישוב שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם שר המשפטים ועם נגיד בנק ישראל ובאישור ועדת הכספים של הכנסת (להלן – ריבית פיגורים).
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאים הרשות השיפוטית או ראש ההוצאה לפועל לקבוע, מטעמים מיוחדים שיירשמו, שיעור ריבית צמודה הנמוך מריבית הפיגורים לגבי התקופה שממועד הפירעון עד התשלום בפועל, ובלבד שהריבית לא תפחת מהשיעור שנקבע בפסק הדין לתקופה שעד מועד הפירעון.
6.
סייגים [תיקון: תשל״ט, תשמ״ד]
(א)
אין לפסוק ריבית לפי חוק זה –
(1)
אם קיים הסכם בין בעלי הדין על תשלום ריבית או פיצוי אחר בשל פיגור בתשלום;
(2)
אם נקבע בחיקוק תשלום ריבית או סעד אחר כפיצוי על פיגור בתשלום, וכל עוד ניתן להעניק אותו סעד.
(ב)
אין לפסוק הפרשי הצמדה או הפרשי הצמדה וריבית לפי חוק זה –
(1)
אם קיים בין בעלי הדין הסכם על הצמדה;
(2)
אם קיים בין בעלי הדין הסכם על ריבית פיגורים וההסכם נכרת אחרי יום ה׳ בכסלו תשל״ד (30 בנובמבר 1973);
(3)
אם נקבעה בחיקוק אחת מאלה:
(א)
הוראה בדבר תשלום הפרשי הצמדה או סעד אחר, למעט ריבית, מחמת פיגור בתשלום;
(ב)
הוראה בדבר שלילת תשלום הפרשי הצמדה, בין שלילה מלאה ובין שלילה חלקית מבחינת השיעור או התקופה.
7.
ריבית דריבית [תיקון: תשמ״ט, תשס״א]
ריבית וכן הפרשי הצמדה וריבית שנפסקו לפי חוק זה, יצורפו לקרן אחת לשנה; לענין זה, ”קרן“ – סכום כסף שפסקה רשות שיפוטית וכן הפרשי ההצמדה והריבית לפי חוק זה.
8.
פיצויים במשפט פלילי [תיקון: תשל״ז]
9.
פטור מחיוב בתשלום ריבית
בעל דין ששילם ליריבו את הסכום שהוא עשוי להתחייב בו, כולו או מקצתו, בכפוף להחלטת הרשות השיפוטית, לא תוטל על הסכום ששולם כאמור ריבית לפי חוק זה לתקופה שאחר התשלום; הוא הדין כשהציע סכום זה ליריב והלה סירב לקבלו.
שמירת זכויות
תשלום או הצעת תשלום כאמור בסעיף 9, וכן קבלת תשלום כאמור, לא יפגעו בזכויותיהם וטענותיהם של בעלי הדין במהלך הדין.
תחולה על המדינה
חוק זה יחול על המדינה.
[תיקון: תשל״ט]
(בוטל).
ביטולים
סעיף 112 לחוק הפרוצידורה האזרחית העותומנית מיום 2 רג״ב 1296 (21 ביוני 1879) – בטל; סעיף 106 לאותו חוק לא יחול לגבי פסיקת ריבית לפי חוק זה.


נתקבל בכנסת ביום ל׳ בסיון תשכ״א (14 ביוני 1961).
  • דוד בן־גוריון
    ראש הממשלה
  • יצחק בן־צבי
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.