תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר) מתוך ספר החוקים הפתוח

תקנות רישוי שירותי התעופה (טיסות שכר), התשפ״ג–2023


ק״ת תשפ״ג, 1836.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 8ג(ג)(8) עד (ה) ו־23(א) לחוק רישוי שירותי התעופה, התשכ״ג–1963 (להלן – החוק), לפי הצעת רשות התעופה האזרחית, אני מתקינה תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדרות

הגדרות
בתקנות אלה –
”בית מלון“ – לרבות פנסיון, בית מרגוע, בית אירוח, וכל מקום כיוצא באלה שבו מספקים או מציעים לספק שירותי לינה בתמורה;
”בקשה“ – לפי תקנה 4;
”הסכם שכר“ – הסכם עם מוביל אווירי לביצוע טיסת שכר;
”חבילת תיור“ – שירות הכולל כרטיס טיסה עם אחד או יותר מהשירותים האלה:
(1)
העברה משדה התעופה לבית המלון או בחזרה ממנו לשדה התעופה;
(2)
שהייה בבית מלון;
(3)
שכירת כלי רכב;
(4)
שירותים אחרים, כגון: סיורים, טיולים, השתתפות באירועי תרבות או ספורט וכיוצא באלה;
”חוק הטיס“ – חוק הטיס, התשע״א–2011;
”טיסה סדירה“ – טיסה בתובלה אווירית מסחרית בין־לאומית שהיא חלק מסדרת טיסות שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
בכל טיסה בסדרה מציע מפעיל אווירי למכירה לציבור, בין בעצמו ובין באמצעות מי מטעמו שאינו מארגן, קיבולת, כולה או מקצתה;
(2)
היא מבוצעת לשם הסעת נוסעים או הובלת טובין, לרבות מטען, בין אותם שדות תעופה, בהתקיים אחד מאלה לפחות:
(א)
לפי לוח זמנים שפורסם;
(ב)
הטיסות בסדרה סדורות או תדירות עד כדי כך שהן מהוות סדרה שיטתית הניתנת לזיהוי בבירור;
”טיסה שאינה סדירה“ – טיסה בתובלה אווירית מסחרית שאינה טיסה סדירה;
”טיסת שכר“ – אחת מאלה: טיסת שכר לנוסעים, טיסת שכר למטען או טיסת שכר לשימוש עצמי, לפי העניין;
”טיסת שכר לנוסעים“ – טיסה שאינה סדירה שבה שוכר מארגן ממפעיל אווירי של כלי טיס מושבים בכלי הטיס, לשם מכירתם לאחרים להסעת נוסעים, עם מטען או בלעדיו;
”טיסת שכר למטען“ – טיסה שאינה סדירה שבה שוכר מארגן ממפעיל אווירי של כלי טיס קיבולת בכלי הטיס, לשם מכירתה לאחרים, להובלת מטען בלבד;
”טיסת שכר לשימוש עצמי“ – טיסת שאינה סדירה שבה שוכר אדם קיבולת לשימושו העצמי, ועלות שכירת הקיבולת מוטלת במלואה על אותו אדם ולא מועברת, כולה או מקצתה, במישרין או בעקיפין, ובכלל זה באמצעות מכירה או פרסום לציבור הרחב, לאחר;
”יום עבודה“ – יום מימי השבוע, למעט יום שישי, יום מנוחה כמשמעותו בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948, וערב יום מנוחה כאמור, חול המועד ויום שבתון שנקבע בחיקוק;
”כרטיס טיסה“ – אישור, לרבות במסר אלקטרוני, בדבר התחייבות להטיס נוסע שהנפיק מפעיל אווירי או מארגן, אף אם האישור הונפק כחלק מחבילת תיור;
”מארגן“ – אדם הקונה קיבולת, כולה או חלקה, לצורך מכירתה לאחר;
”מוביל אווירי“ – מפעיל אווירי המחויב לפי החוק בקבלת היתר הפעלה לצורך ביצוע הטיסה;
”מטען“ – לרבות דואר;
”מפעיל אווירי“ – מפעיל ישראלי בעל רישיון הפעלה אווירית לפי סעיף 17 לחוק הטיס, להפעלת כלי טיס בתובלה אווירית מסחרית או מפעיל זר בעל רישיון מקביל לרישיון הפעלה אווירית כאמור, שניתן לו מאת הרשות המוסמכת לכך במדינת המפעיל שלו, כהגדרתה בחוק הטיס;
”נתיב“ – רצף נקודות המציינות מיקום גאוגרפי שביניהן מבוצעת טיסה, הכוללות נקודת מוצא, נקודת יעד או נקודת ביניים, שבהן כלי הטיס נוחת או מהן הוא ממריא, ושאחת מהן לפחות נמצאת בשטח מדינת ישראל;
”קיבולת“ – מושבים להסעת נוסעים או קיבולת להובלת מטען, בכלי טיס, לפי העניין;
”תובלה אווירית מסחרית“ – הפעלה מסחרית שבה מסיעים בכלי טיס נוסעים או מובילים בו טובין, לרבות מטען.

פרק ב׳: היתרי הפעלה לביצוע טיסות שכר

שיקולים במתן היתר הפעלה
בבואו לתת היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר ישקול המנהל את השיקולים כאמור בסעיף 5(א) לחוק, ובכלל זה:
(1)
קיומו של הסכם או הסדר בין־לאומי מתאים בתחום התעופה האזרחית הבין־לאומית;
(2)
יכולתו של המוביל האווירי לקיים את הוראות החקיקה הישימות של מדינת ישראל;
(3)
הבעלות על המוביל האווירי, מקום העסקים העיקרי שלו והשליטה בו, ובכלל זה הרשות שהעניקה לו רישיון המתיר לו לקיים תובלה אווירית מסחרית;
(4)
השפעת מתן ההיתר או הסירוב לתיתו על יחסי החוץ של מדינת ישראל;
(5)
היבטים של ביטחון הנוסעים ובטיחות הטיסה;
(6)
עמידתו של המוביל האווירי בהוראות היתרי ההפעלה שניתנו לו בעבר ומידת הציות שלו להוראות לפי חוק זה [צ״ל: החוק] או לפי חוק הטיס, לגבי טיסת שכר שבוצעה בתקופה של 24 חודשים טרם מועד הגשת הבקשה לקבלת היתר הפעלה;
(7)
מניעת תחרות המתקיימת בתנאים לא סבירים או לא הוגנים.
שמירה על הדדיות בין–לאומית
המנהל רשאי לסרב לתת היתר הפעלה לביצוע טיסת שכר, להתלותו או לקבוע בו תנאים, אם נוכח כי בכל הנוגע למתן היתרי הפעלה, אישורים או הזדמנויות הוגנות לא מתקיימת הדדיות בין מדינת ישראל לבין מדינות זרות הנוגעות להפעלת כלי טיס לפי היתר ההפעלה המבוקש, בין השאר משיקולי לאומיות.
בקשה למתן היתר
(א)
מוביל אווירי המבקש היתר הפעלה לביצוע טיסות שכר יגיש למנהל, בחתימתו, בקשה נפרדת לכל נתיב שבו הוא מבקש להפעיל טיסות שכר.
(ב)
מוביל אווירי יציין בבקשה את כל הפרטים האלה, אם הם ישימים לבקשה:
(1)
שמו;
(2)
סוג טיסות השכר שהוא מבקש לקיים;
(3)
מספר טיסות השכר שהוא מבקש לקיים והנתיב שבו הוא מבקש לקיימן;
(4)
מועדי טיסות השכר שהוא מבקש לקיים;
(5)
שם המארגן;
(6)
פרטים בנוגע לכלי הטיס שישמשו בטיסות השכר שהוא מבקש לקיים, ובכלל זה: סוג כלי הטיס, סימני הלאומיות והרישום שלו, זהות בעליו, מספר המושבים שבו ותצורתם.
(ג)
בקשה תוגש למנהל במועדים המפורטים להלן:
(1)
בקשה של מוביל אווירי שלא קיבל היתר הפעלה לביצוע טיסות שכר במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה או של מוביל אווירי שקיבל היתר הפעלה לביצוע טיסות שכר במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה, להפעלה של יותר מעשרים טיסות שכר, תוגש חמישה עשר ימי עבודה לפחות לפני המועד המתוכנן להפעלת הטיסה הראשונה;
(2)
בקשה של מוביל אווירי שקיבל היתר הפעלה לביצוע טיסות שכר במהלך השנה שקדמה להגשת הבקשה, להפעלה של עשרים טיסות שכר או פחות, תוגש חמישה ימי עבודה לפחות לפני המועד המתוכנן להפעלת הטיסה הראשונה;
(3)
בקשה של מוביל אווירי לעדכון היתר הפעלה שניתן לו, בשל שינוי בפרטי הטיסה שאירע לאחר מתן היתר ההפעלה, תוגש לפני המועד המתוכנן להפעלת הטיסה שהשינוי חל בפרטיה; לעניין זה, ”שינוי בפרטי הטיסה“ – שינוי של אחד מהפרטים האלה שפורטו בהיתר ההפעלה שניתן:
(1)
סוג כלי הטיס;
(2)
סימני הלאומיות והרישום של כלי הטיס;
(3)
מספר הטיסה;
(4)
המועד לביצוע הטיסה.
(ד)
המנהל רשאי שלא לתת היתר הפעלה לפי בקשה שהוגשה שלא לפי המועדים המפורטים בתקנת משנה (ג).
(ה)
מוביל אווירי יצרף לבקשה העתק מהסכם השכר בינו לבין המארגן או השוכר, לפי העניין.

פרק ג׳: תנאים כלליים לביצוע טיסת שכר

איסור מכירה או הצעה ישירה לציבור של כרטיס טיסה בטיסת שכר לנוסעים
(א)
לא יציע מפעיל אווירי ולא ימכור לציבור כרטיס טיסה בטיסת שכר לנוסעים אלא באמצעות מארגן, אלא אם כן אישר לו המנהל, מראש ובכתב, אחרת.
(ב)
לא יציע אדם ולא ימכור לציבור כרטיס טיסה בטיסת שכר לנוסעים באמצעות מערכות הזמנה ממוחשבות (CRS – Computer Reservation Systems), אלא אם כן אישר לו זאת המנהל מראש, בכתב; לעניין זה, ”אדם“ – לרבות מארגן.
פרטים שיש לכלול בכרטיס טיסה בטיסת שכר לנוסעים
לא ינפיק מפעיל אווירי או מארגן כרטיס טיסה לטיסת שכר לנוסעים בלי שפירט בו את כל אלה:
(1)
שם המפעיל האווירי של הטיסה ומספרה;
(2)
שם המארגן;
(3)
מחיר כרטיס הטיסה, ובמקרה של חבילת תיור – המחיר הכולל תמורתה;
(4)
תאריך ושעה של ההמראה והנחיתה של הטיסה;
(5)
נקודות המוצא והיעד;
(6)
שם הנוסע;
(7)
תאריך הוצאת כרטיס הטיסה;
(8)
פרטים בדבר הכבודה המותרת להטסה, ובכלל זה: מספר פריטי הכבודה, מגבלות לעניין ממדיהם ומשקלם המרבי;
(9)
תנאים לגבי ביטול הטיסה, שינוי מועד הטיסה ותנאי התובלה האווירית.
שימוש בזכויות טיס בטיסות שכר
(א)
לא יפעיל מפעיל אווירי טיסת שכר לנוסעים או טיסת שכר למטען שבה נעשה שימוש בזכויות החופש החמישי, החופש השישי, החופש השביעי, החופש השמיני או החופש התשיעי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1)
הטיסה מותרת לפי הסכם או הסדר בין ישראל ובין המדינה או המדינות הנוגעות בדבר;
(2)
המנהל אישר לו זאת לאחר ששוכנע כי הדבר מוצדק מהטעמים המפורטים בתקנה 2.
(ב)
לא יפעיל מפעיל אווירי טיסת שכר לשימוש עצמי שבה נעשה שימוש בזכויות החופש השביעי, החופש השמיני או החופש התשיעי, אלא אם כן מתקיים אחד מאלה:
(1)
הטיסה מופעלת לפי הסכם או הסדר בין ישראל ובין המדינה או המדינות הנוגעות בדבר;
(2)
המנהל אישר לו זאת, לאחר ששוכנע כי הדבר מוצדק מהטעמים המפורטים בתקנה 2.
(ג)
בתקנה זו, ”חופש חמישי“ (Fifth freedom of the air), ”חופש שישי“ (Sixth freedom of the air), ”חופש שביעי“ (Seventh freedom of the air), ”חופש שמיני“ (Eighth freedom of the air), ו”חופש תשיעי“ (Ninth freedom of the air) – כמשמעותם במסמך (9626 Doc) שעניינו: ”Manual on the regulation of international air transport“, שפרסם ארגון התעופה הבין־לאומי, שעותק ממנו מופקד לעיון הציבור במשרדי רשות התעופה האזרחית, בלא תשלום. המנהל יפרסם באתר הרשות במרשתת את עיקרי החופשים האמורים.
פרסום טיסת שכר
(א)
לא יפרסם לציבור מפעיל אווירי טיסת שכר לנוסעים לפני שניתן היתר הפעלה לביצועה או לפני שהוקצו חלונות זמן לביצועה, במדינת ישראל ובמדינה הזרה, בלי שפרסם בצורה בולטת לעין: ”הפעלת הטיסה מותנית בקבלת אישור הרשויות הנוגעות בדבר“; לעניין זה, ”חלון זמן“ (slot) – הזמן המיועד לנחיתת כלי הטיס בשדה התעופה או להמראת כלי הטיס משדה התעופה, שהקצה מפעיל שדה התעופה למפעיל האווירי.
(ב)
מפעיל אווירי יבטיח כי בהתקשרות בינו לבין מארגן לגבי מכר קיבולת בכלי טיס שהוא מפעיל, קיים תנאי ולפיו המארגן מתחייב שלא לפרסם טיסת שכר לנוסעים לפני שניתן היתר הפעלה לביצועה או לפני שהוקצו חלונות זמן לביצועה, במדינת ישראל ובמדינה הזרה, בלי שפרסם בצורה בולטת לעין: ”הפעלת הטיסה מותנית בקבלת אישור הרשויות הנוגעות בדבר“.
שמירת מידע והמצאתו למנהל
(א)
מפעיל אווירי ומארגן –
(1)
ישמור פרטים לגבי טיסת שכר שהפעיל או ארגן לתקופה של שלושה חודשים מיום סיומה;
(2)
ימסור למנהל פרטים לגבי טיסת שכר שהפעיל או ארגן בתוך שבעה ימים מיום שדרש ממנו המנהל את מסירתם.
(ב)
הפרטים כאמור בתקנת משנה (א) יכללו את כל אלה, אם הם ישימים לטיסת השכר שהופעלה:
(1)
שם המפעיל האווירי;
(2)
תאריך הטיסה ומספרה;
(3)
כלי הטיס שהופעל וסימני הלאומיות והרישום שלו;
(4)
בעליו של כלי הטיס;
(5)
רשימת הנוסעים בטיסה;
(6)
מספר המושבים במחלקות הנמכרות בכלי הטיס;
(7)
התעריפים שבהם נמכרת הקיבולת בטיסת השכר;
(8)
המועד שתוכנן להגעת כלי הטיס או ליציאתו והמועד שבו הגיע כלי הטיס או יצא בפועל;
(9)
כמות המטען שהובל בטיסה;
(10)
שם מארגן הטיסה;
(11)
מספר הנוסעים שהמארגן מכר להם כרטיסים;
(12)
חלוקת הנוסעים לפי נקודות מוצא ויעד.

פרק ד׳: הוראות שונות

תקנות כתנאים בהיתר ההפעלה
יראו את תקנות 5 עד 9(א)(1) כאילו נקבעו בתור תנאי לפי סעיף 8ג(ג)(8) לחוק.
תנאים לגבי טיסות שכר בין ישראל לארצות הברית
על אף האמור בתקנות אלה, רשאי המנהל לכלול בהיתר שעניינו טיסות שכר בין ארצות הברית של אמריקה לבין ישראל תנאים ליישום החקיקה האמריקאית השייכת לעניין, חלף הוראות תקנות אלה, אם ביקש זאת המוביל האווירי.
ביטול
תחילה
תחילתן של תקנות אלה שלושים ימים מיום פרסומן.
התקנות פורסמו ביום 29.5.2023 ותחילתן ביום 28.6.2023.


כ״ו באייר התשפ״ג (17 במאי 2023)
  • מירי רגב
    שרת התחבורה והבטיחות בדרכים
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.