תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר)

תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר) מתוך

תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר), תשל״ז–1977

תקנות בדבר בדיקה וטרינרית של בשר חזירי בר

---

ק״ת תשל״ז, 2142.

---

בתוקף סמכותי לפי סעיפים 20 ו־22 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945 (להלן – הפקודה), וסעיפים 5 ו־15 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, תשי״ח–1957, אני מתקין תקנות אלה:

---

1.

הגדרות

בתקנות אלה –

”אברים פנימיים“ – לרבות לב, ראה, כבד, טחול, כליות, קיבה ומעיים;

”בית נחירה“ – מקום שיועד לנחירת חזירים ומתנהל לפי תקנות מחלות בעלי חיים (הקמת בתי מטבחיים ובתי נחירה והפעלתם), תשכ״ח–1967;

”הדברה“ – לכידתם של חזירי בר או קטילתם באמצעות סם;

”המנהל“ – מנהל השירותים הוטרינריים במשרד החקלאות, או מי שהוא הסמיך לענין תקנות אלה;

”מחזיק“ – צייד, מדביר או מוביל;

”מיתקן בדיקה“ – מקום שיוקם בידי הרשות המקומית שבתחומה ניצוד חזיר בר ושיועד לביצוע בדיקה וטרינרית לחזירי בר, והמכיל מיתקנים ואבזרים כאמור בתוספת הראשונה ואשר מופעל בידי רשות מקומית;

”סם“ – הסם המכונה אלפא כלורלוז, או חומר אחר שהמנהל התיר לשימוש לפי תקנות אלה;

”ציד“ – ציד חזירי בר או קטילתם שלא באמצעות סם;

”רופא וטרינרי“ – רופא וטרינרי של הרשות המקומית, שהמנהל מינהו להיות אחראי לביצוע פיקוח וטרינרי בבית נחירה או במיתקן בדיקה.

2.

חובת בדיקה

חזיר בר שניצוד או הודבר יובא על ידי המחזיק בו, תוך 6 שעות מעת שניצוד או הודבר, לבדיקה וטרינרית בבית נחירה או במיתקן בדיקה.

3.

איסור אחזקה ללא בדיקה

לא יקבל אדם לרשותו בשר חזיר בר שלא הוטבעו בו לאחר בדיקתו כל החותמות כנדרש בתקנות אלה.

4.

אופן הבדיקה

את הבדיקה הוטרינרית של בשר חזיר בר יבצע הרופא הוטרינרי לפי ההוראות שבתוספת הראשונה.

5.

בשר נגוע

(א)

נמצאה שערונית בבשר שנבדק, תושמד הגופה על אבריה.

(ב)

נמצא בבשר שנבדק מחלה או פגע שאינו שערונית, ינהגו בבשר בהתאם לאמור בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964.

6.

סימון בשר שנבדק

(א)

בשר שנמצא לאחר הבדיקה ראוי למאכל אדם, יסמן הרופא הוטרינרי הבודק את כל רבע של גופת חזיר הבר בתווית סימון כאמור בתוספת השניה שעל כל אחת מהן, כשבצד אחד המלים ”בדיקה וטרינרית“ ושם הרשות המקומית ובצד השני – ”נבדק ואושר“.

(ב)

בנוסף לסימון לפי תקנת משנה (א) תוטבע חותמת שלוש פעמים על כל חצי גופה בנפרד באזור קרומי החזה והבטן לפי הדגם שבתוספת השניה.

7.

תעודה וטרינרית

הרופא הוטרינרי שערך בדיקה לפי תקנה 4, ימסור למי שהביא גופת חזיר בר לבדיקה ושנמצא חפשי משערונית, תעודה וטרינרית בנוסח שבתוספת השלישית, המתירה להעביר את הבשר ליעד שיצויין בתעודה.

8.

יומן רישום בדיקות

רופא וטרינרי ינהל יומן במתכונת שבתוספת הרביעית שבו יירשמו הבדיקות של חזירי בר.

9.

תחילה

תחילתן של תקנות אלה ביום השלושים לאחר פרסומן.

10.

שמירת דינים

אין בהוראות תקנות אלה כדי לפגוע בהוראות כל דין.

11.

השם

לתקנות אלה ייקרא ”תקנות מחלות בעלי חיים (בדיקה וטרינרית של בשר חזיר בר), תשל״ז–1977“.

תוספת ראשונה

(תקנות 1, 4 ו־6)

הוראות בדבר בדיקה וטרינרית של בשר חזירי בר

1.

המיתקנים והאבזרים במיתקן בדיקה יהיו אלה:

מבנה עם רצפה מוצקה וגג שיש בו ביוב;

מנגנון לתליית 2 חזירי בר לפחות;

2 כיורים לרחיצת ידיים במים קרים וחמים;

2 ברזי מים חמים וקרים שאליהם מחוברים צינורות לרחיצת הרצפה;

בור רקב לחיסול פסולת;

חמרי חיטוי וחמרים להדברת זבובים.

2.

הבדיקה:

(1)

בשר חזיר בר ייבדק בדיקה אורגנולפטית לאחר הוצאת האברים הפנימיים והקרביים.

(2)

כל אבר ייבדק לפי חזותו, הן במישוש והן על ידי חיתוך.

(3)

כל גופה תיבדק לשם קביעת אלה:מצבה התזונתי;

נוכחות פצעים;

מידת הקזת דם;

תפיחויות ושינויים יוצאי דופן בעצמות ובפרקים;

ריחות בלתי רגילים;

מצב קרום החזה והבטן.

3.

בדיקת מחלת זניבן הכיס בחזיר הבר תבוצע על ידי חתכים בלשון, שרירי המסטר, לב, והשרירים שבין הצלעות והסרעפת.

4.

פרטי הבדיקה לאבחנת מחלת השערונית:

(1)

הרופא הוטרינרי חייב לשים לב, באופן מיוחד, לאבחנת מחלת השערונית (טרכינוזיס) ולבדוק כל גופה בהתאם להוראות אלה:

(א)

נוטלים שתי דוגמאות בשר מעמודי הסרעפת על גבול המעבר שבין החלק השרירי לחלק הגידי;

(ב)

מכל אחת מהדוגמאות של עמודי הסרעפת מכינים 7 חתיכות בגודל שעורה, ובסך הכל 14 דגמים מכל חזיר;

(ג)

מניחים את כל 14 הדגמים בין שתי זכוכיות־לחץ (קומפרסור, לטריכינוסקופיה) ובודקים במיקרוסקופ בהגדלה נמוכה – פי 40;

(ד)

מובא לבדיקה חזיר ללא עמודי הסרעפת, מותר ליטול 2 דוגמאות מהשרירים שבין הצלעות או משריר הבטן או מהחלק של שריר הסרעפת הסמוך לצלעות אך ללא שומן.במקרים אלה יש להכין 14 דגמים מכל דוגמה – סך הכל 28 דגמים.

(2)

על הבודק לזכור כי קיימים בהתפתחות של הטיפול בשריר הבשר או הסרעפת שלושה שלבים כלהלן:

(א)

שלב הנדידה ההתחלתית של השערונית – תקופה זו אורכה בין 7 ל־30 יום, ובה ימצא הטיפול בתוך סיב השריר, גודלו אינו שווה וצורתו ישרה, עם קצוות הנוטות להתקפלות.

(ב)

שלב התקפלות הטיפול – מתחיל בין 30 ל־40 יום לאחר ההדבקה, ומתבטא בהתקפלות אופיינית לשערונית וכן בהתחלת אינקפסולציה.

(ג)

לאחר כ־40 יום הקפסולה מושלמת ובתוכה שוכן הטפיל.

(3)

אם מוצאים שערונית בדוגמא אחת של הסרעפת או של הבשר, יש להשמיד את הבשר על כל חלקיו, וזאת ללא כל הבדל בשלב התפתחותה, גם אם הטפיל נמצא במצב של הסתיידות.

5.

החרמה והשמדה:

(1)

אברים פנימיים של חזירי בר שהודברו על ידי תרדמון (אלפא כלורלוז) שיש חשד להימצאות שאריות סם בהם יוחרמו ויושמדו בבור רקב, גם אם לא גילו בהם שינויים פתולוגיים.

(2)

במקרה של הימצאות שינויים בבשר ובאברים יטופל בבשר בהתאם לאמור בתקנות מחלות בעלי חיים (שחיטת בהמות), תשכ״ד–1964.

6.

בגמר כל הבדיקות יסמן הרופא את הגופה בארבע תוויות רשמיות כאמור בתקנה 6.

תוספת שניה

(תקנה 6)

סימון בשר שנבדק

(1)

בשר שנמצא ראוי למאכל אדם לאחר בדיקה וטרינרית יסומן בתוית סימון מחותם עופרת לפי הדוגמה שלהלן:

בדיקה וטרינרית
(רשות מקומית)

צד א׳

נבדק ואושר

צד ב׳

(2)

להלן דגם החותמת שיש להטביעה לפי תקנה 6(ב):

תוספת שלישית

(תקנה 7)

תעודה וטרינרית לבשר חזירי בר

אני הח״מ, ד״ר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . רופא וטרינר ב. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מודיע בזה, שביום . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . בדקתי בשר חזיר הבר שהובא אלי על ידי מר . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . מ. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . (להלן – המחזיק) ומצאתי את בשרו ראוי למאכל אדם.

. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימה

עותק: למחזיק

עותק: ישמר בידי הרופא הוטרינר

תוספת רביעית

(תקנה 8)

מדינת ישראל
משרד החקלאות – השירותים הוטרינריים

יומן לרישום חזירי בר

מס׳ סידורי	תאריך הבדיקה	שם מבקש הבדיקה של חזיר הבר	תוצאות בדיקה ארגנולפטית	תוצאות בדיקה טריכינוסקופית	החרמות	הערות

---

י״ז בסיון תשל״ז (3 ביוני 1977)

• אהרן אוזן
  שר החקלאות

  אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.