”יבואן“ של טובין – כהגדרת ”בעל“ לענין טובין שבפקודת המכס, לרבות מי שהגיש הצהרת ייבוא לצריכה בארץ כאמור בסעיף 62(א)(1) לפקודה האמורה (להלן – הצהרת ייבוא לצריכה) וניתנה התרה לגבי הטובין הכלולים בהצהרה;

”ייצור“ – לרבות גידול וכריה;

”יצרן“ – לרבות מגדל וכורה, ולרבות מי שהחל להקים מפעל יצרני;

”מחזיק טובין“ – מי שברשותו או בפיקוחו טובין המשמשים או הנועדים לשמש לו להספקה, לייצור או למתן שירותים, בין אם הוא בעל הטובין ובין אם לאו;

”מטבע חוץ“ – כמשמעותו בחוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;

”עוסק“ – כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975 (להלן – חוק מס ערך מוסף);

”ערך“ –

(1)

לענין טובין מיובאים – ערכם לענין מכס כמשמעותו בפקודת המכס;

(2)

לענין טובין מיוצאים וטובין המוחזקים כמלאי – מחירם ממוכר מרצון לקונה מרצון בשער המפעל;

”השר“ – על אף האמור בכל דין, כמפורט להלן, לפי העניין:

(1)

לעניין פרק ב׳ – כל שר בתחום סמכותו;

(2)

לעניין פרק ב׳2, בכל הנוגע למוצרי חקלאות לא מעובדים – שר החקלאות ופיתוח הכפר;

(3)

לעניין פרק ב׳2, בכל הנוגע לטובין שאינם מוצרי חקלאות לא מעובדים ולעניין שאר הוראות חוק זה – שר התעשיה המסחר והתעסוקה.

פרק ב׳: היטל בטחה

2.

היטל בטחה [תיקון: תשס״ט, תשע״א]

(א)

השר רשאי להטיל בצו היטל על יבוא טובין לישראל, על יצוא טובין מישראל, על החזקתם של טובין או על מתן שירותים (בחוק זה – היטל בטחה), אם לדעתו ההיטל דרוש לאחת או יותר ממטרות אלה כפי שיפרט בצו:

(1)

מניעת שינוי לרעה במאזן התשלומים או ביתרות מטבע החוץ של המדינה;

(2)

הסדרת הייצור, הביקוש או הצריכה של תוצרת חקלאית ודגה, לרבות מניעת עודפים או הוזלה של תוצרת כזו;

(3)

הגנה על ייצור מקומי של מוצרי חקלאות המפורטים בנספח XLII להסכם ארגון הסחר העולמי, מפני נזק שנגרם או עלול להיגרם בידי יבוא מתחרה, בהתאם להוראות הפרק העוסק באמצעי הגנה מיוחדים שבהסכם החקלאות;

(4)

מניעת דלדולם של מחצבים;

(5)

הגבלה או מניעה של יצוא חמרי גלם המיוצרים או המופקים בישראל, כדי למנוע מחסור בשוק המקומי, או הסדרת מחיריהם של חמרי גלם כאמור; ”חמרי גלם“ – לרבות מחצבים כמשמעותם בפקודת המכרות, החמרים המנויים בהגדרת ”מחצבה“ בסעיף 108 לפקודת המכרות, טובין שעברו עיבוד ראשוני בלבד ונועדו לשמש מרכיבים בייצור מוצרים אחרים, תוצרת חקלאית שלא עברה תהליך עיבוד, וגרוטאות מתכת;

(6)

ספיגה או מניעה של ריווח עודף הנובע מהוראות חיקוק או מצעד כלכלי שנקטו הממשלה או שר משריה; ”ריווח עודף“ – ההפרש בין המחיר שהשיג מחזיק טובין או שהיה יכול להשיג בשוק הפתוח בעד טובין לבין המחיר ששילם בעד הטובין בפועל, בתוספת הוצאות וריווח סביר;

(7)

ספיגה של סיוע או של הטבה שניתנו מאת הממשלה בשל טובין שנועדו לצריכה בישראל אך למעשה יוצאו;

(8)

נקיטת צעדי נגד כלכליים כלפי מדינה פלונית שהפרה הסכם או הסדר עם מדינת ישראל;

(9)

הגבלה או מניעה של יבוא ממדינה האוסרת או המגבילה את הסחר עם ישראל או נוקטת נגדה צעדים מפלים, או הגבלה או מניעה של יצוא למדינה כאמור.

(א1)

החליט השר להטיל היטל בטחה לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור, ולעניין החלטה כאמור למטרה מהמטרות המפורטות בפסקאות (1), (2), (6) או (7) של סעיף קטן (א) – אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל בטחה.

(ב)

היטל בטחה יכול שיהיה כללי, לסוג טובין או לטובין מסויימים, לעוסק מסויים או לסוג של עוסקים, או לגבי יבוא טובין מארצות מסויימות או מספקים מסויימים, או לגבי משגור מסויים של טובין.

(ג)

היטל בטחה יהיה בשיעור מערכם של הטובין או בסכום קצוב או בשיעור הריווח העודף או לפי חישוב אחר, הכל כפי שקבע השר בצו.

(ד)

תקפו של צו המטיל היטל בטחה יהיה לתקופה שלא תעלה על שנתיים, אולם רשאי השר לחזור ולהטיל את ההיטל, או להאריך תקפו של צו, כל עוד הוא דרוש למטרה מהמטרות המפורטות בסעיף קטן (א).

3.

החייב בהיטל

אלה החייבים בהיטל בטחה:

(1)

ביבוא – היבואן;

(2)

ביצוא – היצואן;

(3)

בהחזקת טובין – המחזיק;

(4)

במתן שירותים – נותן השירותים.

[תיקון: תשנ״ט]

פרק ב׳1: היטל יבוא

3א.

היטל יבוא [תיקון: תשנ״ט, תשע״א]

(א)

השר רשאי להטיל, בצו, היטל על יבוא לישראל של טובין שמקורם במדינה שהסכם העדפה בינה לבין ישראל מאפשר הטלת היטל על יבוא טובין, שאינו היטל לפי פרקים ב׳ או ג׳ (להלן – היטל יבוא); לענין זה, ”הסכם העדפה“ – הסכם הקובע שיעור מס על יבוא טובין הנמוך משיעור המס המוטל על יבוא טובין ממדינה שחל עליה סעיף ”אומה מועדפת ביותר“ (M.F.N), בהתאם להסכם שישראל צד לו.

(א1)

החליט השר להטיל היטל יבוא לפי סעיף קטן (א), יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 21 ימים מיום שהתקבלה אצלו הבקשה לאישור כאמור ולאחר שנשלחה לשר האוצר הודעה על כך שבקשת השר ממתינה לאישורו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל יבוא.

(ב)

שיעור היטל היבוא, בתוספת המכס המוטל על הטובין, לא יעלה על שיעור המכס המוטל על טובין שמקורם במדינות שאין להן הסכם העדפה עם ישראל, המסווגים באותו פרט בצו תעריף המכס והפטורים ומס קניה על טובין המתפרסם לפי חוקים אלה:

(1)

פקודת תעריף המכס והפטורים, 1937;

(2)

חוק מסי מכס ובלו (שינוי התעריף), התש״ט–1949;

(3)

חוק מס קניה (טובין ושירותים), התשי״ב–1952;

(4)

חוק המכס, הבלו ומס קניה (ביטול פטור מיוחד), התשי״ז–1957.

(ג)

היטל היבוא יכול שיהיה לסוג טובין או לטובין מסוימים, לתקופה שתיקבע בצו.

(ד)

הוראות סעיפים 2(ג), 3 ופרק ה׳ יחולו, בשינויים המחויבים, על היטל היבוא לפי פרק זה.

[תיקון: תשס״ט]

פרק ב׳2: אמצעי הגנה

[תיקון: תשס״ט]

סימן א׳: הגדרות

3ב.

הגדרות [תיקון: תשס״ט, תשע״א]

בפרק זה –

”אמצעי הגנה“ – היטל הגנה או מכסת יבוא, כמשמעותם בסימן ה׳;

”גידול ביבוא“, של טובין – כמשמעותו בסעיף 3ג(ב)(1);

”טובין דומים“, לגבי טובין מיובאים ו”רשות מוסמכת“, של מדינת חוץ – כהגדרתם בסעיף 4;

”טובין מיובאים“ – טובין המיובאים לישראל ואשר הוגשה לגביהם בקשה לפי הוראות סעיף 3ג(א);

”טובין מתחרים“, לגבי טובין מיובאים – טובין המהווים תחליף ישיר לטובין המיובאים ושאינם טובין דומים;

”הממונה“ – מי שמונה לפי סעיף 5, ולעניין טובין שהם מוצרי חקלאות לא מעובדים – אדם בעל ידע ומומחיות בכלכלה ובסחר חוץ שמינה שר החקלאות ופיתוח הכפר;

”המנהל הכללי“ – המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, ולעניין טובין שהם מוצרי חקלאות לא מעובדים – המנהל הכללי של משרד החקלאות ופיתוח הכפר;

”נזק חמור“ – כמשמעותו בסעיף 3ג(ב)(2);

”צד מעוניין“ – כל אחד מאלה:

(1)

יצרן, יצואן או יבואן של טובין מיובאים, וכן ארגון שבו חברים יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור;

(2)

יצרן בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים או של טובין המתחרים בטובין המיובאים, וכן ארגון, לרבות תאגיד שהוקם על פי חוק, שבו חברים יצרנים כאמור;

(3)

רשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים;

”צד מעורב“ – כמשמעותו בסעיף 3ז;

”ענף יצרני מקומי“, לגבי טובין דומים לטובין מיובאים או טובין מתחרים בטובין מיובאים – כלל היצרנים בישראל של הטובין הדומים או המתחרים כאמור או חלק מהיצרנים כאמור, שתוצרתם הכוללת מהווה שיעור ניכר מסך כל התוצרת המקומית של הטובין הדומים או המתחרים.

[תיקון: תשס״ט]

סימן ב׳: הליכי בירור

3ג.

בקשה לקיום בירור בשל גידול ביבוא [תיקון: תשס״ט]

(א)

ענף יצרני מקומי של טובין דומים לטובין מיובאים או של טובין מתחרים בטובין מיובאים או מי שמייצג אותו (בסימן זה – המבקש), רשאי להגיש לממונה בקשה, בכתב, לקיים בירור בשל כך שגידול ביבוא של טובין ותנאי יבואם גורמים או עלולים לגרום לנזק חמור לענף היצרני המקומי (בפרק זה – בקשה לקיום בירור).

(ב)

בקשה לקיום בירור תכלול מידע וראיות לגבי כל אחד מהמפורטים להלן וכן מידע נוסף שיקבע השר, ובלבד שניתן להשיגם במאמץ סביר:

(1)

קיומו של גידול משמעותי בהיקף היבוא של טובין, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור או לצריכה בישראל של טובין דומים לטובין המיובאים או של טובין מתחרים בטובין המיובאים (בפרק זה – גידול ביבוא);

(2)

קיומה של פגיעה כוללת ומשמעותית או הסתברות לפגיעה כאמור (בפרק זה – נזק חמור) בענף היצרני המקומי של הטובין הדומים לטובין המיובאים או של טובין המתחרים בטובין המיובאים;

(3)

קיומו של קשר סיבתי בין הגידול ביבוא לבין הנזק החמור לענף היצרני המקומי.

(ג)

לבקשה לקיום בירור תצורף תכנית המפרטת את אופן היערכותו של הענף היצרני המקומי לשם הסתגלותו לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים.

(ד)

ראה הממונה כי בקשה לקיום בירור שהוגשה לו אינה כוללת את כל המידע והראיות הנדרשים לפי סעיפים קטנים (ב) ו־(ג), יודיע על כך למבקש, בכתב, ויאפשר לו להגיש את המידע או הראיות החסרים בתוך 15 ימים ממועד קבלת ההודעה; הממונה רשאי, על פי בקשת המבקש, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 15 ימים; לא הוגשו לממונה מידע וראיות כאמור בתוך התקופה שקבע לכך הממונה, יראו את הבקשה כאילו בוטלה בידי המבקש, ואולם אין בכך כדי למנוע מהמבקש להגיש בקשה חדשה באותו עניין.

3ד.

פתיחה בהליך של בירור [תיקון: תשס״ט]

(א)

הוגשה בקשה לקיום בירור, יפתח הממונה בהליך של בירור הבקשה, אם מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בבקשה, לרבות דיוקם ומהימנותם, וכן מידע נוסף שהיה זמין לו, כי יש ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 3ג(ב).

(ב)

החלטת הממונה לפי סעיף קטן (א) תתקבל בתוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה לקיום בירור, ואם הוגשו לממונה מידע וראיות נוספים לפי סעיף 3ג(ד) – בתוך 20 ימים מיום הגשתם.

(ג)

הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בהליך של בירור מיוזמתו, אף בלא הגשת בקשה לקיום בירור, ובלבד שמצא כי יש ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 3ג(ב); על הליך של בירור שנפתח כאמור יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.

3ה.

הודעות הממונה לעניין פתיחה בהליך של בירור [תיקון: תשס״ט]

(א)

החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 3ד, שלא לפתוח בהליך של בירור, יודיע על כך, בכתב, למבקש בצירוף נימוקים.

(ב)

החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 3ד, לפתוח בהליך של בירור, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש ולרשויות המוסמכות במדינות היצוא של הטובין המיובאים שהן צד להליך הבירור וכן לכל צד מעוניין אחר ששמו צוין בבקשה לקיום בירור; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה על פתיחה בהליך של בירור.

(ג)

בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות הבקשה, שם המבקש, סוג הטובין המיובאים, מדינת היצוא של הטובין המיובאים ומועד הפתיחה בהליך של בירור.

(ד)

ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל, ובאתר האינטרנט של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימי עבודה מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה על פתיחה בהליך של בירור.

3ו.

כתב תגובה [תיקון: תשס״ט]

(א)

(1)

צד מעוניין רשאי להגיש לממונה את תגובתו לבקשה לקיום בירור, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה לפי הוראות סעיף 3ה(ב) או (ד), לפי העניין; התגובה תכלול מידע וראיות בכל עניין הנוגע לבירור (בפרק זה – כתב תגובה) והצד המעוניין ישלח העתק ממנה למבקש.

(2)

השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות שעל צד מעוניין לכלול בכתב התגובה.

(ב)

המבקש רשאי להגיש לממונה את תגובתו לכתב התגובה, בכתב, בתוך 20 ימים מיום שהומצא לו כתב התגובה; המבקש ישלח העתק מתגובתו כאמור לכל צד מעוניין שהגיש כתב תגובה לפי סעיף קטן (א).

(ג)

הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופות האמורות בסעיפים קטנים (א) או (ב) בתקופה נוספת שלא תעלה על 21 ימים, וכן רשאי הוא לקצר את התקופות האמורות אם סבר כי קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

3ז.

זכויות צד מעורב ורשות מוסמכת במדינת יצוא [תיקון: תשס״ט]

(א)

הממונה רשאי לזמן כל צד מעוניין שהגיש כתב תגובה לפי הוראות סעיף 3ו ואת המבקש (בפרק זה – צד מעורב) להשמיע את טענותיו, כפי שהוגשו בכתב, גם בעל פה; כן רשאי הממונה לזמן רשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים להשמיע את טענותיה בעל פה, אף אם לא הגישה כתב תגובה.

(ב)

הממונה יאפשר לצד מעורב בהליך, לפי בקשתו, וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים אף אם לא הגישה כתב תגובה, לפי בקשתה, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לבירור, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב כפי שהוא מוחל בסעיף 3ט.

3ח.

החלטה מקדמית על הטלת ערובה זמנית [תיקון: תשס״ט, תשע״א]

(א)

הממונה רשאי, בכל שלב שלאחר תום המועד להגשת כתב תגובה לפי סעיף 3ו(א), לקבל החלטה מקדמית ולפיה בשל קיומם לכאורה של גידול ביבוא, של נזק חמור לענף היצרני המקומי ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 3ג(ב), קיים צורך במתן ערובה זמנית למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך הבירור, אשר יהיה קשה לתקנו אלמלא הערובה הזמנית. לעניין זה ישקול הממונה גם את הפגיעה הצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה.

(א1)

סבר הממונה כי יש לקבל החלטה מקדמית כאמור בסעיף קטן (א), יעבירה לאישור המנהל הכללי וכן יעביר העתק מההחלטה לממונה על התקציבים במשרד האוצר; החלטת המנהל הכללי תינתן לאחר התייעצות בעניין זה עם הממונה על התקציבים; אישר המנהל הכללי את החלטת הממונה שהועברה אליו כאמור, או לא מסר לממונה הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 14 ימים מיום שהממונה העביר את ההחלטה אל המנהל הכללי ואל הממונה על התקציבים, יקבל הממונה את ההחלטה המקדמית כאמור.

(ב)

קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה זמנית, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה הדרושה לדעתו לשם מניעת הנזק כאמור בסעיף קטן (א) ואת התקופה שבה תהיה מופקדת ובלבד שלא תעלה על 200 ימים; הממונה יודיע למנהל על החלטתו כאמור סמוך ככל האפשר למועד שבו ניתנה.

(ג)

הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה לצד מעורב, וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים אף אם לא הגישה כתב תגובה.

(ד)

מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (ב), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים, ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה הזמנית.

(ה)

עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לענינים מינהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה.

3ט.

החלת הוראות מפרק ג׳ לעניין מידע הנוגע לבירור [תיקון: תשס״ט]

הוראות סעיפים 31, 32, 32א, 32ב ו־32ג(א), יחולו לעניין בירור לפי פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

בסעיף 32(ב), ברישה, במקום ”הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא“ יקראו ”הנוגע לגידול ביבוא“;

(2)

בסעיף 32א(ב), המילים ”בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת“ – לא ייקראו.

[תיקון: תשס״ט]

סימן ג׳: ממצאי הממונה, מסקנותיו והמלצותיו

3י.

סיום הליך הבירור ומסירת ממצאים, מסקנות והמלצות [תיקון: תשס״ט]

(א)

הממונה יסיים את הליך הבירור ויעביר לשר, לא יאוחר מתום 215 ימים ממועד הפתיחה בהליך הבירור, את ממצאי הבירור ואת מסקנותיו והמלצותיו המנומקות (בפרק זה – ממצאי הבירור), ובין השאר –

(1)

מסקנות בדבר קיומו של גידול ביבוא לרבות ביחס לכמות הממוצעת של יבוא הטובין בשלוש השנים המייצגות האחרונות ובדבר קיומם של נזק חמור לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 3ג(ב);

(2)

המלצות בדבר –

(א)

הצורך לנקוט אמצעי הגנה, לאור המסקנות כאמור בפסקה (1), מטעמים של טובת המשק בכללו וכדי להקל על הסתגלותו של הענף היצרני המקומי לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים;

(ב)

סוג אמצעי ההגנה שיש לנקוט, שיעורו, תנאיו, תחולתו ותקופת תוקפו; המלצת הממונה בדבר נקיטת אמצעי הגנה מסוג מכסה להגבלת יבוא של טובין, תכלול המלצה בדבר אופן חלוקת המכסה כאמור בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים.

(ב)

עם העברת ממצאי הבירור לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור הממונה לצד מעורב וכן לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, את ממצאי הבירור, בכפוף להוראות סעיף 32ב כפי שהן מוחלות בסעיף 3ט.

3יא.

קביעת קיומו של נזק חמור [תיקון: תשס״ט]

(א)

הממונה, בבואו לקבוע קיומו של נזק חמור לענף יצרני מקומי, ישקול, בין השאר, את אלה:

(1)

היקף הגידול ביבוא ותנאי היבוא של הטובין המיובאים;

(2)

ההשפעה של הגידול ביבוא על מחירם בישראל של טובין דומים לטובין המיובאים או של טובין מתחרים בטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לעניין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים או המתחרים כאמור;

(3)

ההשפעה של הגידול ביבוא על הענף היצרני המקומי; לעניין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים לענף היצרני המקומי, ובין השאר את ההשפעה על מכירות, רווחים, תפוקה, נתח שוק, פריון ותעסוקה של הענף היצרני המקומי.

(ב)

הממונה יבסס את קביעתו לעניין קיומה של הסתברות לנזק חמור כאמור בסעיף 3ג(ב)(2) על עובדות, ולא על השערות בלבד או על אפשרות רחוקה; בבואו לקבוע את קיומה של הסתברות לנזק חמור, ישקול הממונה, נוסף על השיקולים האמורים בסעיף קטן (א), בין השאר את אלה:

(1)

קצב הגידול בהיקף היבוא של הטובין המיובאים;

(2)

אפשרות לעלייה בהיקף הגידול ביבוא בשל עלייה אפשרית בכושר הייצור של הטובין המיובאים.

3יב.

קביעת קיומו של קשר סיבתי [תיקון: תשס״ט]

הממונה, בבואו לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין הגידול ביבוא לבין הנזק החמור לענף היצרני המקומי, יבחן את כל הראיות הנוגעות לעניין הנמצאות לפניו; כמו כן יבחן הממונה כל גורם ידוע אחר, מלבד הגידול ביבוא, שגרם באותה עת לנזק לענף היצרני המקומי.

[תיקון: תשס״ט]

סימן ד׳: נקיטת אמצעי הגנה

3יג.

החלטת השר לנקוט אמצעי הגנה [תיקון: תשס״ט]

(א)

הגיש הממונה לשר את ממצאי הבירור לפי סעיף 3י, ולפי מסקנותיו קיימים גידול ביבוא, נזק חמור לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 3ג(ב), יעביר השר את ממצאי הבירור לשר האוצר ויחליט, בתוך 40 ימים מיום שנמסרו לו, אם לנקוט, בצו, אמצעי הגנה בהתאם להוראות סימן ה׳ (בפרק זה – צו המטיל אמצעי הגנה), או שלא לנקוט אמצעי כאמור, וזאת בהתחשב, בין השאר, בנימוקים הנוגעים למשק בכללו, ורשאי השר להתחשב לעניין זה גם ביחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ.

(ב)

החליט השר לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל היטל הגנה בהתאם להוראות סעיף 3טז, יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר; אישר שר האוצר את החלטת השר כאמור, או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 15 ימים מיום העברת ההחלטה אליו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל הגנה.

(ג)

הודעה על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) תימסר לצד מעורב ולרשות מוסמכת במדינת היצוא, בתוך חמישה ימים מיום מתן ההחלטה שלא לנקוט בצו המטיל אמצעי הגנה, או מיום מתן הצו, לפי העניין.

3יד.

נקיטת אמצעי הגנה פעם נוספת [תיקון: תשס״ט]

(א)

על אף הוראות סעיף 3יג, לא יחליט השר לנקוט אמצעי הגנה כאמור באותו סעיף לעניין טובין מיובאים שלגביהם ניתן צו קודם המטיל אמצעי הגנה, אלא אם כן חלפה ממועד פקיעתו של הצו הקודם תקופה השווה למחצית תקופת תוקפו או תקופה של שנתיים, לפי המאוחר.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי השר לנקוט אמצעי הגנה פעם נוספת לתקופה שלא תעלה על 180 ימים אף אם טרם חלפה התקופה הקבועה באותו סעיף קטן, ובלבד שהתקיימו כל אלה:

(1)

חלפה שנה לפחות ממועד פקיעתו של הצו הקודם;

(2)

לא ננקטו אמצעי הגנה לגבי אותם טובין מיובאים יותר מפעמיים בחמש השנים שקדמו למועד ההחלטה לנקוט אמצעי הגנה פעם נוספת.

[תיקון: תשס״ט]

סימן ה׳: סוגי אמצעי הגנה, תחולתם, שיעורם ותוקפם

3טו.

סוגי אמצעי הגנה ותחולתם [תיקון: תשס״ט]

(א)

אלה אמצעי ההגנה שרשאי השר לנקוט בצו המטיל אמצעי הגנה:

(1)

היטל הגנה לפי סעיף 3טז;

(2)

מכסה להגבלת יבוא של טובין לפי סעיף 3יז (בפרק זה – מכסת יבוא).

(ב)

אמצעי הגנה יהיה בשיעורים הנדרשים כדי למנוע את הנזק החמור לענף יצרני מקומי וכדי לאפשר לענף היצרני המקומי להסתגל לתנאי תחרות עם הטובין המיובאים.

(ג)

אמצעי הגנה יחול על סוג מסוים של טובין מיובאים שלגביהם חל גידול ביבוא כפי שנקבע בצו המטיל אמצעי הגנה, על טובין מיובאים מסוימים שלגביהם חל גידול כאמור או על יבוא של טובין מיובאים ממדינה מסוימת שלגביהם חל גידול כאמור.

3טז.

היטל הגנה – שיעורו והטובין שלגביהם ישולם [תיקון: תשס״ט]

(א)

היטל הגנה יהיה בשיעור מערכם של הטובין המיובאים, בסכום קצוב או לפי חישוב אחר, ולתקופה שלא תעלה על התקופה הקבועה בסעיף 3יח, הכל כפי שקבע השר בצו המטיל אמצעי הגנה.

(ב)

צו המטיל אמצעי הגנה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה – צו המטיל היטל הגנה) יחול על הטובין כמפורט בו שישוחררו מפיקוח רשות המכס החל ביום תחילת הצו ובתקופת תוקפו.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (ב), היתה מופקדת ביום תחילת הצו ערובה זמנית כאמור בסעיף 3ח, יחול הצו גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני יום תחילתו של הצו אך לאחר הפקדת הערובה.

3יז.

מכסת יבוא – שיעורה ואופן חלוקתה [תיקון: תשס״ט]

(א)

מכסת יבוא תהיה בשיעור שקבע השר בצו המטיל אמצעי הגנה, בהתייעצות עם שר האוצר, ואשר לא יפחת מהכמות הממוצעת של יבוא הטובין בשלוש השנים המייצגות האחרונות שקדמו למועד הטלת המכסה, כפי שנקבע בממצאי הבירור כאמור בסעיף 3י(א) (בסעיף זה – תקופה קודמת מייצגת); ואולם רשאי השר לקבוע בצו כאמור, מכסת יבוא בשיעור הנמוך מהכמות הממוצעת כאמור, אם הדבר נדרש לאור ממצאי הבירור.

(ב)

בצו המטיל אמצעי הגנה כאמור בסעיף קטן (א) (בפרק זה – צו המטיל מכסת יבוא) ייקבע אופן החלוקה של מכסת היבוא בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים; אופן החלוקה כאמור ייעשה לאחר שנעשה ניסיון להגיע להסכמה בעניין אופן החלוקה עם מדינות כאמור, שיש להן חלק משמעותי בהיקף היבוא של הטובין המיובאים, ואולם אם ניסיון להגיע להסכמה כאמור אינו מעשי, תחולק המכסה בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים, ביחס לחלקן בהיקף היבוא של הטובין כאמור במשך תקופה קודמת מייצגת ובהתחשב בגורמים המשפיעים או העלולים להשפיע על היבוא של אותם טובין.

(ג)

השר רשאי לקבוע בצו המטיל מכסת יבוא, את אופן החלוקה של מכסות יבוא בין מדינות היצוא של הטובין המיובאים שלא בהתאם להוראות סעיף קטן (ב), אם סבר כי מן הראוי לעשות כן בשל קיומו של גידול חריג, בתקופה קודמת מייצגת, בהיקף היבוא של הטובין המיובאים ממדינת יצוא מסוימת ביחס לגידול בהיקף היבוא של הטובין המיובאים ממדינות יצוא אחרות, בהתאם לממצאי הבירור כאמור בסעיף 3י(א), ובלבד שהחלוקה כאמור תיעשה באופן הוגן בנסיבות העניין כלפי מדינות היצוא של הטובין המיובאים.

3יח.

תקופת תוקפו של צו המטיל אמצעי הגנה [תיקון: תשס״ט]

צו המטיל אמצעי הגנה כאמור בסעיף 3יג יהיה לתקופה של ארבע שנים מיום תחילתו, אלא אם כן נקבעה בצו תקופה קצרה יותר או שהתקופה קוצרה או הוארכה לפי הוראות סימן ו׳; במניין תקופת ארבע השנים כאמור תבוא בחשבון התקופה שבה היתה מופקדת ערובה זמנית לפי הוראות סעיף 3ח(ב).

3יט.

הקלה הדרגתית באמצעי הגנה המוטל לתקופה העולה על שנה [תיקון: תשס״ט]

נקבעה בצו המטיל אמצעי הגנה תקופת תוקף העולה על שנה, תיקבע בצו הקלה באמצעי ההגנה המוטל בו, שתחול באופן הדרגתי במהלך תקופת תוקפו.

3כ.

חילוט ערובה זמנית [תיקון: תשס״ט]

הוראות סעיף 32כג יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין ערובה זמנית המופקדת לגבי טובין שעליהם חל צו המטיל היטל הגנה כאמור בסעיף 3יג(ב).

[תיקון: תשס״ט]

סימן ו׳: בחינה מחדש והארכת תוקף

3כא.

בחינה מחדש [תיקון: תשס״ט]

נקבעה בצו המטיל אמצעי הגנה תקופת תוקף העולה על שלוש שנים, יבחן הממונה מחדש, במהלך תקופת תוקפו של הצו ולא יאוחר מהמועד שבו חלפה מחצית מהתקופה כאמור, אם יש להשאיר את הצו על כנו, לבטלו או להקל באמצעי ההגנה המוטל בו באמצעות הגדלת התדירות של ההקלה ההדרגתית הקבועה בו, בהתאם להוראות סעיף 3יט, בהתחשב בשיקולים אלה:

(1)

ההשפעה של אמצעי ההגנה על הענף היצרני המקומי; לעניין זה רשאי הממונה לבחון, בין השאר, את הגורמים והמדדים כאמור בסעיף 3יא(א)(3);

(2)

ההתקדמות ביישומה של תכנית ההיערכות שצורפה לבקשה לקיום בירור בהתאם לסעיף 3ג(ג).

3כב.

בקשה להארכת צו [תיקון: תשס״ט]

(א)

מי שרשאי להגיש בקשה לפי הוראות סעיף 3ג(א) רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, להאריך את תוקפו של צו המטיל אמצעי הגנה בשל כך שפקיעת הצו עלולה להביא להמשכם או להישנותם של גידול ביבוא ושל נזק חמור לענף היצרני המקומי.

(ב)

בקשה להארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לממונה שישה חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו של הצו, ולעניין צו שתקופת תוקפו אינה עולה על שנתיים – שלושה חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו; לבקשה יצורף מידע בדבר ההתקדמות ביישומה של תכנית ההיערכות שצורפה לבקשה לקיום בירור בהתאם לסעיף 3ג(ג).

(ג)

הוגשה בקשה לממונה לפי סעיף זה, יעמוד הצו המטיל את אמצעי ההגנה בתוקפו עד לקבלת החלטה בידי השר לפי הוראות סעיף 3כד.

3כג.

טיפול הממונה בבקשה להארכת צו [תיקון: תשס״ט]

(א)

הוגשה בקשה להארכת תוקפו של צו המטיל אמצעי הגנה לפי סעיף 3כב יחליט הממונה, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, אם יש לכאורה יסוד לבקשה.

(ב)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א), כי אין לכאורה יסוד לבקשה יודיע על כך, בכתב, למבקש, בצירוף נימוקיו.

(ג)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יש לכאורה יסוד לבקשה, יחולו הוראות אלה:

(1)

הממונה יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, לצד מעורב, לכל צד מעוניין שצוין בבקשה ולרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, והעתק מהבקשה ומהחלטת הממונה יצורף להודעה; הממונה רשאי לפרסם הודעה כאמור בסעיף 3ה(ד) הכוללת הזמנה לצד מעוניין שלא צוין בבקשה לפנות לממונה, בתוך שבעה ימי עבודה מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה;

(2)

מי שקיבל, לפי הוראות פסקה (1), העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה, רשאי להגיש את תגובתו, בכתב, לבקשה, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו ההעתק כאמור;

(3)

הממונה יבדוק את הבקשה ויעביר לשר את ממצאי הבירור בתוך 155 ימים מיום החלטתו כאמור בסעיף קטן זה.

3כד.

החלטת השר בבקשה להארכת צו [תיקון: תשס״ט]

(א)

השר יחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו ממצאי הבירור לפי סעיף 3כג(ג)(3), בהתחשב בשיקולים האמורים בסעיף 3יג(א), אם להשאיר את הצו המטיל אמצעי הגנה על כנו, להקל באמצעי ההגנה המוטל בו, לבטלו או להאריך את תוקפו בתקופה נוספת, ובלבד שסך כל תקופת תוקפו של הצו לא יעלה על שמונה שנים; החליט השר להאריך את תוקפו של הצו, יחולו לעניין תקופת ההארכה הוראות סעיפים 3יח ו־3יט.

(ב)

הודעה על החלטת השר לפי סעיף קטן (א) תימסר, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לרשות מוסמכת במדינת היצוא של הטובין המיובאים, למבקש ולצד מעורב, בצירוף ממצאי הבירור.

3כה.

תחולת הוראות [תיקון: תשס״ט]

הסמכויות הנתונות לממונה לפי הוראות פרק זה, לרבות לעניין הטלת ערובה זמנית, יהיו נתונות לו גם לגבי הליך של בחינה מחדש ולגבי טיפול בבקשות להארכת צו לפי סימן זה.

[תיקון: תשס״ט]

סימן ז׳: הוראות שונות

3כו.

החלת הוראות שונות מפרק ג׳ [תיקון: תשס״ט]

הוראות סעיפים 32לד, 32לה, 32לו ו־32לז יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין סמכויות הממונה, הליכים והודעות לפי פרק זה.

3כז.

שמירת דינים [תיקון: תשס״ט]

הוראות פרק זה יחולו נוסף על האמור בכל דין.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ג׳: היטל היצף והיטל משווה

[תיקון: תשס״ה]

סימן א׳: הגדרות

4.

הגדרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]

בפרק זה –

”ארגון צרכנים“ – כהגדרתו בסעיף 31(ג) לחוק הגנת הצרכן, התשמ״א–1981;

”הסכם ארגון הסחר העולמי“ – (נמחקה);

”הסכם החקלאות“ – (נמחקה);

”הסכם התמיכות“ – ההסכם בדבר תמיכות ואמצעים משווים, המובא כנספח A1 להסכם ארגון הסחר העולמי;

”טובין“ – (נמחקה);

”טובין דומים“, לגבי טובין מיובאים – טובין הזהים מכל בחינה שהיא לטובין המיובאים, ובהעדר טובין זהים כאמור – טובין אשר אף שאינם זהים לחלוטין לטובין המיובאים הם בעלי מאפיינים הדומים להם במידה ניכרת;

”טובין מיובאים“ – טובין המיובאים לישראל שהוגשה לגביהם תלונה לפי הוראות סעיף 21;

”יבוא בהיצף“ – כמשמעותו לפי סימן ג׳;

”יבוא במחיר נתמך“ – כמשמעותו לפי סימן ד׳;

”יחסים מיוחדים“ – יחסים בין צדדים כמפורט להלן, ובלבד שיש יסוד סביר להניח, בנסיבות הענין, כי היחסים כאמור משפיעים על שיקוליהם העסקיים של הצדדים:

(1)

אחד מהצדדים שולט באחר, במישרין או בעקיפין;

(2)

הצדדים נשלטים בידי צד שלישי, במישרין או בעקיפין;

(3)

הצדדים שולטים יחד בצד שלישי, במישרין או בעקיפין; לענין הגדרה זו, יראו אדם כשולט באחר כאשר הוא מצוי בעמדה חוקית או מעשית המאפשרת לו להגביל או לכוון את פעילותו של האחר;

”מחיר יצוא“ – כמשמעותו לפי סעיף 14;

”מחיר מקובל“ – כמשמעותו לפי סעיפים 10 ו־13;

”מתלונן“ – מי שהגיש תלונה לפי הוראות סעיף 21;

”עלויות ייצור“ – לרבות הוצאות קבועות, הוצאות משתנות והוצאות תקורה;

”ענף יצרני מקומי“, לענין טובין דומים לטובין מיובאים – כלל היצרנים בישראל של הטובין הדומים או חלק מהיצרנים כאמור, שתוצרתם הכוללת מהווה שיעור ניכר מסך כל התוצרת המקומית של הטובין הדומים, והכל למעט יצרנים כמפורט להלן, אם החליט על כך הממונה לגבי חקירה מסוימת, מנימוקים שיירשמו:

(1)

יצרנים של הטובין הדומים שלהם יחסים מיוחדים עם יצואן או יבואן של הטובין המיובאים;

(2)

יצרנים של הטובין הדומים שהם גם יבואנים של הטובין המיובאים;

”צד מיודע“ – כמשמעותו בסעיף 28;

”צד מעוניין“ – כל אחד מאלה:

(1)

יצרן, יצואן או יבואן של טובין מיובאים, וכן ארגון שבו חברים יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור;

(2)

יצרן בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, וכן ארגון שבו חברים יצרנים כאמור;

(3)

רשות מוסמכת במדינה שהיא צד להליך חקירה לפי פרק זה;

”רשות מוסמכת“, של מדינת חוץ – הרשות האחראית במדינת החוץ על עניני סחר חוץ;

”שיעור ההיצף“ – ההפרש שבין המחיר המקובל למחיר היצוא, לאחר השוואתם לפי הוראות סעיף 15;

”שיעור התמיכה“ – כמשמעותו בסעיף 18;

”תמיכה ייחודית“ – כמשמעותה בסעיף 17.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ב׳: הממונה והוועדה המייעצת

5.

הממונה [תיקון: תשס״ה]

השר ימנה ממונה, בעל ידע ומומחיות בכלכלה ובסחר חוץ, שימלא את התפקידים המוטלים עליו לפי הוראות פרק זה.

6.

הוועדה המייעצת [תיקון: תשס״ה]

(א)

תמונה ועדה מייעצת לשר לענין היטל היצף והיטל משווה, ואלה חבריה:

(1)

שישה נציגי ציבור ובהם שני משפטנים לפחות, שחמישה מהם ימנה השר ואחד מהם ימנה שר האוצר;

(2)

ארבעה עובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, שימנה השר;

(3)

ארבעה עובדי משרד האוצר, שימנה שר האוצר.

(ב)

לענין תלונה שענינה טובין שמצויים בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג בוועדה, או שיש לה השלכה על נושא שבתחום טיפולו, יצורף כחבר נוסף בוועדה נציג אותו משרד, שימנה השר האחראי על המשרד.

(ג)

חברי הוועדה יהיו בעלי ידע ומומחיות בכלכלה או בסחר חוץ.

(ד)

השר ימנה מבין נציגי הציבור שהם משפטנים את יושב ראש הוועדה ואת סגנו.

(ה)

יושב ראש הוועדה ימנה מבין חברי הוועדה את מותבי הוועדה; לכל מותב ימונו שבעה חברים, ובהם אחד לפחות בעל מומחיות בסחר חוץ, ואלה הם:

(1)

יושב ראש הוועדה או סגנו, והוא יהיה יושב ראש המותב;

(2)

שני נציגי ציבור, שאחד מהם מינה שר האוצר;

(3)

שני עובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(4)

שני עובדי משרד האוצר; ואולם לענין תלונה כאמור בסעיף קטן (ב), יצרף יושב ראש המותב, למותב, את נציג המשרד הממשלתי האמור באותו סעיף קטן.

(ו)

נעדר חבר ועדה משלוש ישיבות רצופות שאליהן זומן או ממספר ישיבות העולה על מחצית ממספר הישיבות שהתקיימו ב־12 החודשים שלאחר מינויו – יחדל לכהן כחבר הוועדה.

(ז)

נתפנה מקומו של חבר הוועדה, ימונה לוועדה חבר חדש בתוך 30 ימים, בדרך הקבועה בסעיף קטן (א).

(ח)

ליושב ראש הוועדה, לסגנו ולנציגי הציבור האחרים בה ישולמו גמול והוצאות כפי שיקבע השר.

(ט)

הממונה ועובדי משרד התעשיה המסחר והתעסוקה הכפופים לו, לא יתמנו כחברי הוועדה.

7.

דיוני הוועדה המייעצת [תיקון: תשס״ה]

(א)

שלושה מחברי המותב ובהם יושב ראש המותב יהיו מנין חוקי בישיבות הוועדה המייעצת.

(ב)

(1)

חבר הוועדה המייעצת לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה אם יש לו ענין אישי בענין הנדון לפני המותב.

(2)

חבר הוועדה המייעצת שהוא נציג ציבור לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה, אם עיסוקיו האחרים עלולים ליצור חשש לניגוד ענינים עם הענין הנדון לפני המותב.

(3)

כיהן חבר הוועדה המייעצת, לפני מינויו לוועדה, כממונה, לא ישתתף בדיון במותב של הוועדה לגבי תלונה שהיתה בטיפולו כממונה.

(ג)

החלטות הוועדה המייעצת יתקבלו ברוב דעות של חברי המותב הנוכחים באותה ישיבה; היו הדעות במותב הוועדה שקולות, תכריע דעת יושב ראש המותב.

(ד)

הממונה או נציגו יהיו נוכחים בכל דיון של מותב הוועדה.

8.

דיון בדלתיים סגורות [תיקון: תשס״ה]

דיוני הוועדה המייעצת ומותביה יהיו בדלתיים סגורות.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ג׳: יבוא בהיצף

9.

יבוא בהיצף [תיקון: תשס״ה]

יבוא בהיצף הוא יבוא טובין כשמחיר היצוא שלהם נמוך ממחירם המקובל.

10.

מחיר מקובל וקביעתו [תיקון: תשס״ה]

(א)

המחיר המקובל של טובין מיובאים, הוא מחיר בר השוואה של טובין דומים לטובין המיובאים, המיועדים לצריכה מקומית במדינת היצוא, והנמכרים בשוק המקומי של מדינת היצוא במהלך העסקים הרגיל.

(ב)

לא היו בשוק המקומי של מדינת היצוא מכירות של טובין דומים לטובין המיובאים במהלך העסקים הרגיל, או שלא ניתן לערוך השוואה נאותה בין מחיר טובין מיובאים לבין מחיר טובין דומים להם במדינת היצוא, לפי הוראות סעיף קטן (א), בשל תנאי השוק במדינת היצוא או בשל היקף המכירות של הטובין הדומים באותה מדינה, ייקבע המחיר המקובל לפי אחד מאלה:

(1)

המחיר של הטובין הדומים כשהם מיוצאים למדינה שלישית התואמת מבחינת תנאי השוק למדינת היצוא, ובלבד שהמחיר האמור הוא מחיר מייצג;

(2)

סך עלויות הייצור של הטובין הדומים, במדינת הייצור, בתוספת רווח סביר.

(ג)

יובאו טובין שלא במישרין ממדינת הייצור רשאי הממונה, על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), לקבוע כי המחיר המקובל של הטובין האמורים יהיה מחירם של טובין דומים במדינת הייצור ולא במדינת היצוא, בין השאר, בהתקיים אחד מאלה:

(1)

מדינת היצוא שימשה למעבר בלבד של הטובין;

(2)

הטובין אינם מיוצרים במדינת היצוא;

(3)

לא ניתן לקבוע לטובין מחיר מקובל במדינת היצוא לפי הוראות סעיף קטן (א).

(ד)

הממונה רשאי לקבוע לענין סעיף זה כי מכירה של טובין דומים לטובין המיובאים אינה במהלך העסקים הרגיל, בין השאר מהטעמים האלה:

(1)

המכירה היא בין צדדים שקיים ביניהם הסדר מפצה; לענין זה, ”הסדר מפצה“ – הסדר לענין תמורה בעד מכירת טובין שקבועה בו הטבה מעבר למחיר המכירה;

(2)

המכירה היא בין צדדים שקיימים ביניהם יחסים מיוחדים.

11.

היקף מכירות לקביעת המחיר המקובל [תיקון: תשס״ה]

לענין סעיף 10(א), היקף המכירות של טובין דומים לטובין המיובאים בשוק המקומי של מדינת היצוא, הנדרש לשם קביעת המחיר המקובל, הוא 5% לפחות ממכירות הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן הוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי די בהיקף מכירות נמוך מזה כדי לערוך השוואה נאותה לשם קביעת המחיר המקובל, כאמור באותו סעיף.

12.

מכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה רשאי לקבוע כי מכירות של טובין דומים לטובין המיובאים בשוק המקומי של מדינת היצוא או מכירות של טובין כאמור למדינה שלישית, במחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה, אינן במהלך העסקים הרגיל, ולא להביאן בחשבון בקביעת המחיר המקובל לפי הוראות סעיף 10(א), בהתקיים לגביהן כל אלה:

(1)

המכירות נעשו במשך תקופה של שנה לפחות, ואולם רשאי הממונה לקבוע תקופה קצרה מזו ובלבד שלא תפחת משישה חודשים;

(2)

המכירות הן בכמויות ממשיות; לענין זה יראו כמכירות בכמויות ממשיות מכירות שמתקיים לגביהן אחד מאלה:

(א)

הממוצע המשוקלל של מחיר המכירה של הטובין הדומים במכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל, נמוך מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה;

(ב)

היקף המכירות במחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה מהווה 20% לפחות מהיקף המכירות המובאות בחשבון לצורך קביעת המחיר המקובל;

(3)

המכירות הן במחיר שאין בו כדי לכסות את סך עלויות הייצור בתוך זמן סביר; לענין זה, יראו מחיר הנמוך מעלויות הייצור ליחידה בזמן המכירה, אך הגבוה מהממוצע המשוקלל של עלויות הייצור ליחידה בתקופה הנחקרת כמשמעותה בסעיף 25, כמחיר שיש בו כדי לכסות את עלויות הייצור בתוך זמן סביר.

(ב)

השר יקבע הוראות לענין חישובן של עלויות הייצור לפי הוראות סעיף זה.

13.

מחיר טובין המושפע מהתערבות המדינה בסחר [תיקון: תשס״ה]

(א)

היתה מדינת היצוא של הטובין המיובאים מדינה שבה מחיר טובין לצריכה מקומית או ליצוא מושפע מהתערבות המדינה בסחר, בין על ידי סחר של המדינה עצמה ובין באמצעות תאגידים שעליהם יש למדינה השפעה, רשאי הממונה, על אף הוראות סעיף 10, לקבוע את המחיר המקובל של הטובין המיובאים, לפי אחד מאלה:

(1)

המחיר של טובין דומים לטובין המיובאים המיועדים לצריכה מקומית, והנמכרים במהלך העסקים הרגיל במדינה שלישית שבה אין מחיר הטובין מושפע כאמור ושמתקיימים בה תנאים כלכליים המאפשרים השוואה נאותה בין המחירים (בסעיף זה – מדינה שיש בה כלכלת שוק);

(2)

מחיר היצוא של טובין דומים לטובין המיובאים במדינה שיש בה כלכלת שוק;

(3)

סך עלויות הייצור של טובין דומים לטובין המיובאים, במדינה שיש בה כלכלת שוק, בתוספת רווח סביר.

(ב)

לא ניתן לקבוע את המחיר המקובל לפי הוראות פסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (א) בשל העדר נתונים על מחיר או עלויות ייצור כאמור באותן פסקאות, רשאי הממונה לקבוע את המחיר המקובל בכל דרך סבירה אחרת.

14.

מחיר יצוא וקביעתו [תיקון: תשס״ה]

(א)

מחיר היצוא של טובין מיובאים הוא המחיר ששולם בעדם בפועל, או שיש לשלמו, בעת מכירתם ליצוא ממדינת היצוא לישראל.

(ב)

מצא הממונה, כי אין לטובין מיובאים מחיר יצוא כאמור בסעיף קטן (א) או כי מחיר היצוא אינו מהימן בשל קיומם של יחסים מיוחדים או הסדר מפצה כהגדרתו בסעיף 10(ד)(1), בין היצואן, לבין היבואן או צד שלישי, רשאי הוא לקבוע את מחיר היצוא לפי המחיר שבו נמכרו הטובין לראשונה לאחר מכירתם ליצוא כאמור בסעיף קטן (א), לקונה מרצון, ואם לא נמכרו הטובין כאמור או שנמכרו במצב השונה מכפי שיובאו, רשאי הממונה לקבוע את מחיר היצוא על בסיס סביר אחר.

(ג)

התחייב יצואן במדינה זרה לשפות את היבואן, במישרין או בעקיפין, בשל היטל היצף, כולו או חלקו, שיחוב בו היבואן לפי הוראות חוק זה בשל הטובין המיובאים, ינוכה ממחיר היצוא שנקבע לפי הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) סכום השיפוי האמור.

15.

השוואת מחיר היצוא למחיר המקובל [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה יערוך השוואה לענין סעיף 9 בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל; ההשוואה תיערך באותו מישור מסחרי, בדרך כלל ברמה של שער המפעל, ולגבי מכירות שנעשו בפרק זמן קרוב ככל האפשר; לשם ההשוואה יובאו בחשבון, בשים לב לנסיבות המקרה, הבדלים המשפיעים על השוואת המחירים, ובין השאר הבדלים בתנאי המכר, במיסוי, במישור המסחרי, בכמויות ובתכונות פיסיות וכן הבדלים אחרים שהוכח, להנחת דעתו של הממונה, כי הם משפיעים על השוואת המחירים.

(ב)

צד מיודע, כמשמעותו בסעיף 28(ג), הטוען לקיומם של הבדלים כאמור בסעיף קטן (א) המשפיעים על ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל, ימציא לממונה ראיות לכך.

(ג)

השר רשאי לקבוע הוראות לענין אופן ביצוע ההשוואה בין מחיר היצוא לבין המחיר המקובל לפי הוראות סעיף זה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ד׳: יבוא במחיר נתמך

16.

יבוא במחיר נתמך [תיקון: תשס״ה]

(א)

יבוא במחיר נתמך הוא יבוא טובין כאשר היצרן או היצואן במדינת הייצור נהנה מתמיכה, במישרין או בעקיפין.

(ב)

לענין פרק זה, יראו כתמיכה, השתתפות כספית של הממשלה או של גוף ציבורי במדינת הייצור (בפרק זה – הגוף התומך), כמפורט בפסקאות (1) עד (5), וכן כל השתתפות כספית או פעולה אחרת של הגוף התומך, שיש בה כדי להבטיח, במישרין או בעקיפין, את הכנסתו של היצרן או היצואן או את רמת מחירם של הטובין המיוצאים, ובלבד שיש בהשתתפות או בפעולה כאמור משום הטבה למקבל התמיכה:

(1)

העברה ישירה של כספים מאת הגוף התומך, לרבות מתן מענק, הלוואה או השקעה, וכן העברת כספים המותנית בהתקיימות תנאים מסוימים, לרבות בטוחה להבטחת הלוואה;

(2)

ויתור על הכנסה המגיעה לגוף התומך או אי גביה של הכנסה כאמור, בין השאר בדרך של מתן תמריץ כספי לרבות זיכוי ממס ולמעט פטור שניתן לגבי טובין מיוצאים מהיטל או ממס המוטלים על טובין דומים להם המיועדים לצריכה מקומית או הישבון של היטל או מס כאמור ששולמו לגבי הטובין המיוצאים;

(3)

אספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, למעט שירותי תשתית המיועדים לכלל הציבור, וכן רכישת טובין על ידי הגוף התומך;

(4)

העברת כספים מאת הגוף התומך לגורם מממן;

(5)

ביצוע של פעולה מהפעולות האמורות בפסקאות (1) עד (3) בידי גוף פרטי על פי הוראה מהגוף התומך ובהתאם להנחיותיו, ובלבד שהפעולות האמורות מבוצעות בדרך כלל בידי הגוף התומך.

17.

ייחודיות [תיקון: תשס״ה]

(א)

בסעיף זה –

”מפעלים מסוימים“ – מפעל או ענף תעשיה מסוימים או מסוג מסוים;

”תמיכה ייחודית“ – תמיכה הניתנת למפעלים מסוימים.

(ב)

הליכים לפי פרק זה לענין יבוא במחיר נתמך יינקטו רק כאשר התמיכה היא ייחודית, ויחולו לענין זה הוראות אלה:

(1)

הגביל הגוף התומך או החיקוק שמכוחו הוא פועל, במפורש, את מתן התמיכה למפעלים מסוימים, תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית;

(2)

פעל הגוף התומך, לענין מתן התמיכה ושיעורה, על פי אמות מידה ותנאים אובייקטיבים, לא תיחשב התמיכה כתמיכה ייחודית, ובלבד שאמות המידה והתנאים האובייקטיבים האמורים נקבעו בחיקוק או בהוראת מינהל ושהתמיכה מוענקת לכל מי שממלא אחריהם; לענין זה, ”אמות מידה ותנאים אובייקטיבים“ – אמות מידה ותנאים, כלכליים במהותם, שהם עניניים, אחידים ושוויוניים ושאינם מעדיפים מפעלים מסוימים, ובין השאר אמות מידה ותנאים לענין מספר המועסקים במפעל או גודל המפעל;

(3)

(א)

תמיכה שלפי פסקאות (1) ו־(2) אינה תמיכה ייחודית, רשאי הממונה לקבוע, על אף האמור בפסקאות האמורות, כי היא תמיכה ייחודית, בין השאר משיקולים אלה:

(1)

כל כספי התמיכה או שיעור משמעותי מהם ניתנו בפועל למפעלים מסוימים;

(2)

אופן הפעלת שיקול הדעת בידי הגוף התומך בהחלטתו למתן התמיכה מעיד על כך שהתמיכה היא ייחודית;

(ב)

קביעה כאמור בפסקת משנה (א) תיעשה בשים לב, בין השאר, למגוון הפעילויות הכלכליות בתחום שיפוטו של הגוף התומך, להיקפן, וכן למשך הזמן שבו הגוף התומך מפעיל את תכנית התמיכות שבמסגרתה ניתנה התמיכה האמורה;

(4)

תמיכה המוגבלת למפעלים מסוימים הממוקמים באזור גאוגרפי מוגדר שבתחום שיפוטו של הגוף התומך, תיחשב כתמיכה ייחודית; ואולם לענין זה קביעתם או שינויים של שיעורי מסים בעלי תחולה כללית על ידי הרשות המוסמכת על פי דין לעשות כן, לא ייחשבו כתמיכה ייחודית;

(5)

תמיכה כמפורט להלן תיחשב כתמיכה ייחודית:

(1)

תמיכה שהענקתה מותנית, על פי חיקוק או בפועל, ביצוא, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים;

(2)

תמיכה שהענקתה מותנית בהעדפת השימוש בטובין מייצור מקומי על פני השימוש בטובין מיובאים, בין כתנאי יחיד ובין יחד עם תנאים אחרים.

18.

חישוב שיעור התמיכה [תיקון: תשס״ה]

לענין פרק זה, יחושב שיעור התמיכה הניתנת למקבל התמיכה כאמור בסעיף 16, לפי גובה ההטבה שממנה נהנה מקבל התמיכה בשל התמיכה, ויחולו לענין זה הוראות אלה:

(1)

השקעה של הממשלה לשם החזקת אמצעי שליטה לא תיחשב כהטבה, אלא אם כן ההשקעה חורגת מנוהגי ההשקעה הרגילים;

(2)

הלוואה מאת הגוף התומך לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לבין הסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(3)

בטוחה שנתן הגוף התומך להבטחת הלוואה לא תיחשב כהטבה למקבל ההלוואה, אלא אם כן הסכום שמקבל ההלוואה שילם בעדה, לרבות עמלות, נמוך מהסכום שהיה משלם בעד הלוואה מסחרית דומה בתנאי שוק, לרבות עמלות, שלהבטחתה ניתנה בטוחה שלא על ידי הגוף התומך; היה הסכום ששילם מקבל ההלוואה בעדה נמוך כאמור יחושב גובה ההטבה כהפרש שבין הסכום ששילם לסכום שהיה משלם, כאמור בפסקה זו;

(4)

הספקה של טובין או מתן שירותים על ידי הגוף התומך, או רכישת טובין על ידו לא ייחשבו כהטבה למקבל התמיכה, אלא אם כן התמורה שניתנה לגוף התומך בעד אספקת הטובין או מתן השירותים פחותה מתמורה ראויה, או שהתמורה שנתן הגוף התומך בעד רכישת הטובין גבוהה מתמורה ראויה; לענין זה, תיקבע התמורה הראויה בשים לב לתנאי השוק במדינה שבה סופקו או נרכשו הטובין או שבה ניתנו השירותים, לפי הענין, לרבות מחיר הטובין או השירותים, איכותם, זמינותם, אפשרויות שיווקם ותנאי הובלתם.

19.

יבוא שלא ממדינת הייצור [תיקון: תשס״ה]

לענין יבוא טובין במחיר נתמך והטלת היטל משווה לפי פרק זה, יראו טובין כמיובאים במישרין ממדינת ייצורם אף אם יוצאו לישראל דרך מדינה אחרת.

20.

יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות [תיקון: תשס״ה]

הליכים לפי פרק זה יינקטו לגבי יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות בהתאם להוראות סעיף 13 להסכם החקלאות.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ה׳: תלונות והטיפול בהן

21.

תלונה על יבוא בהיצף או במחיר נתמך [תיקון: תשס״ה]

(א)

יצרן של טובין הדומים לטובין המיובאים לישראל או מי שמייצג אותו, רשאי להגיש לממונה תלונה, בכתב, על כך שהטובין יובאו בהיצף או במחיר נתמך, וכי כתוצאה מכך נגרם או עלול להיגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי או נמנעה התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם.

(ב)

תלונה כאמור בסעיף קטן (א) תכלול מידע וראיות לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, וכן מידע נוסף שיקבע השר, ובלבד שניתן להשיגם במאמץ סביר:

(1)

קיומו של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך, ובתלונה על יבוא במחיר נתמך – גם קיומה של תמיכה ייחודית, וכן שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, הכל לפי הענין;

(2)

קיומם של נזק ממשי או הסתברות לנזק ממשי לענף היצרני המקומי של הטובין הדומים, או מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים שהוחל בהקמתם (בפרק זה – נזק ממשי לענף היצרני המקומי);

(3)

קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

22.

איסור פרסום הגשת תלונה [תיקון: תשס״ה]

בכפוף להוראות סעיף 23, הממונה או מי מטעמו לא יגלה ולא יפרסם את דבר הגשתה של תלונה כאמור בסעיף 21, אלא אם כן החליט, לפי הוראות סעיף 24, על פתיחה בחקירה.

23.

הודעה לרשות מוסמכת במדינת היצוא [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא בהיצף והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה לרשות המוסמכת במדינת היצוא הודעה על הגשת התלונה, לפני מתן החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24.

(ב)

הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 לגבי יבוא במחיר נתמך, והתקיימו בה, לדעת הממונה, הוראות הסעיף האמור, ימסור הממונה הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לכל רשות מוסמכת במדינה העשויה להיות צד להליך החקירה ויידע אותה על ההזדמנות הניתנת לה, בהתאם להוראות הסכם התמיכות, להגיע לפתרון מוסכם לפני המועד האמור בסעיף 24(ג) למתן החלטה על פתיחה בחקירה.

24.

פתיחה בחקירה [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוגשה תלונה לפי הוראות סעיף 21 והתקיימו כל אלה, יפתח הממונה בחקירת התלונה:

(1)

בתלונה תומכים יצרנים בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שתוצרתם הכוללת מהווה יותר מ־50% מתוצרתם הכוללת של יצרנים בישראל של הטובין הדומים שהביעו תמיכה בתלונה או שהתנגדו לה, ולא פחות מ־25% מהתוצרת הכוללת של הענף היצרני המקומי;

(2)

הממונה מצא, לאחר שבחן את המידע והראיות שנכללו בתלונה לרבות דיוקם ומהימנותם, וכן מידע נוסף שהיה זמין לו, כי ישנן ראיות מספיקות לכאורה לקיום האמור בסעיף 21(ב);

(3)

לגבי תלונה על יבוא במחיר נתמך – הרשויות המוסמכות שנמסרה להן הודעה לפי הוראות סעיף 23(ב) לא הגיעו לפתרון מוסכם כאמור באותו סעיף, לפני המועד לקבלת החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג).

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), מצא הממונה, לפני המועד למתן החלטה על פתיחה בחקירה כאמור בסעיף קטן (ג), כי מתקיימות הוראות סעיף 32ז, לא יפתח בחקירה.

(ג)

הממונה יחליט על פתיחה בחקירה לפי סעיף זה בתוך 21 ימים מיום הגשת התלונה, ואולם רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ד)

הממונה רשאי, בנסיבות מיוחדות, לפתוח בחקירה מיזמתו אף בלא הגשת תלונה כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שמצא כי ישנן ראיות מספיקות לקיום האמור בסעיף 21(ב); על החקירה שנפתחה כאמור יחולו הוראות פרק זה, בשינויים המחויבים.

25.

התקופה הנחקרת [תיקון: תשס״ה]

(א)

התקופה שלגביה יערוך הממונה את החקירה לפי הוראות פרק זה (בסעיף זה – התקופה הנחקרת) תיקבע על ידו, ובלבד –

(1)

שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לא תפחת משישה חודשים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה ולא תעלה על 12 חודשים שבתכוף לפני המועד האמור;

(2)

שהתקופה הנחקרת לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי לענף היצרני המקומי לא תעלה על שלוש שנים שבתכוף לפני מועד הגשת התלונה.

(ב)

הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך או לקצר את התקופה הנחקרת האמורה בסעיף קטן (א)(1) או (2), ובלבד שהתקופה הנחקרת לא תימשך מעבר למועד הגשת התלונה.

(ג)

על אף הוראות סעיף קטן (ב), רשאי הממונה, במקרים חריגים ומטעמים שיירשמו, לחקור, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, או לצורך קביעת קיומו של נזק ממשי, כאמור בפסקאות (1) ו־(2) של סעיף 21(ב), מידע המתייחס ליבוא של טובין שלגביהם מתנהלת החקירה, שנעשה לאחר מועד הגשת התלונה.

26.

הודעות הממונה לענין פתיחה בחקירה [תיקון: תשס״ה]

(א)

החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, שלא לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, למתלונן בצירוף נימוקים.

(ב)

החליט הממונה, לפי הוראות סעיף 24, לפתוח בחקירה, יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למתלונן, ליצרן הטובין המיובאים ולרשויות המוסמכות במדינות שהן צד להליך החקירה, וכן ליצואן וליבואן, ככל שזהותם ידועה לו; ההודעה תכלול את הפרטים האמורים בסעיף קטן (ג) ויצורף לה העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה; היה מספר רב של יצואנים, רשאי הממונה שלא לצרף להודעה, הנשלחת אליהם לפי הוראות פסקה זו, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, והדבר יצוין בהודעה הנמסרת לרשות המוסמכת במדינת היצוא.

(ג)

בהודעה כאמור בסעיף קטן (ב) יצוינו מהות התלונה, שם המתלונן, סוג הטובין המיובאים, מדינת הייצור, מדינת היצוא ומועד הפתיחה בחקירה.

(ד)

ההודעה כאמור בסעיף קטן (ב) תפורסם, בתוך המועד האמור באותו סעיף קטן, בשני עיתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה בישראל; הפרסום יכלול הזמנה לצד מעוניין לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום בעיתונים כאמור, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה על פתיחה בחקירה.

27.

כתב תשובה [תיקון: תשס״ה]

(א)

צד מעוניין רשאי להגיש את תגובתו לתלונה, בכתב, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו העתק מן התלונה ומהחלטת הממונה, לפי הוראות סעיף 26(ב) או (ד), לפי הענין; התגובה תכלול מידע וראיות בכל ענין הנוגע לחקירה (בפרק זה – כתב תשובה).

(ב)

הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ג)

השר רשאי לקבוע פרטי מידע וראיות, שעל צד מעוניין לכלול בכתב התשובה.

28.

החלטה מקדמית [תיקון: תשס״ה, תשע״א]

(א)

הממונה יקבל, בתקופה שתחילתה 60 ימים מיום החלטתו על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24, וסיומה 90 ימים מיום ההחלטה כאמור, החלטה מקדמית בענינים אלה (בפרק זה – החלטה מקדמית):

(1)

קיומם או אי קיומם, לכאורה, של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי, ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2)

הצורך במתן ערובה למניעת נזק העלול להיגרם לענף היצרני המקומי במהלך החקירה; לעניין זה, ישקול הממונה גם את הפגיעה הצפויה בענפים אחרים בישראל שעלולים להיות מושפעים מההחלטה.

(א1)

סבר הממונה כי יש לקבל החלטה מקדמית בעניין כאמור בסעיף קטן (א)(2), יעבירה לאישור המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (בסעיף זה – המנהל הכללי) וכן יעביר העתק מההחלטה לממונה על התקציבים במשרד האוצר; החלטת המנהל הכללי תינתן לאחר התייעצות בעניין זה עם הממונה על התקציבים; אישר המנהל הכללי את החלטת הממונה שהועברה אליו כאמור, או לא מסר לממונה הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 14 ימים מיום שהממונה העביר את ההחלטה אל המנהל הכללי ואל הממונה על התקציבים, יקבל הממונה את ההחלטה המקדמית כאמור.

(ב)

הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן (א) ב־30 ימים נוספים, וכן בתקופות נוספות לפי הוראות סעיף 32כד.

(ג)

הממונה יודיע על ההחלטה המקדמית שקיבל, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לצד מעוניין שהגיש כתב תשובה לפי הוראות סעיף 27 ולמתלונן (בפרק זה – צד מיודע), וכן לרשות המוסמכת במדינה שהיא צד להליך החקירה אף אם לא הגישה כתב תשובה כאמור.

(ד)

אין בקבלת ההחלטה המקדמית כדי להפסיק את חקירת התלונה לפי הוראות פרק זה.

(ה)

עתירה על החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף זה תוגש לבית משפט לענינים מינהליים, בתוך 15 ימים מיום שנודע לעותר על ההחלטה או מיום פרסומה ברשומות, לפי המוקדם.

29.

ערובה זמנית [תיקון: תשס״ה]

(א)

קבע הממונה בהחלטה מקדמית כי קיים צורך במתן ערובה, יקבע בהחלטתו את שיעור הערובה והתקופה שבה תהיה מופקדת, ויודיע על כך למנהל סמוך ככל האפשר למתן החלטתו.

(ב)

שיעור הערובה יהיה השיעור המשוער, לדעת הממונה, של היטל ההיצף או ההיטל המשווה, לפי הענין, שיחול לגבי אותם טובין לפי הוראות סעיפים 32יט או 32כ.

(ג)

התקופה שבה תהיה מופקדת הערובה לא תעלה על התקופה כמפורט להלן:

(1)

לענין חקירה על יבוא בהיצף – שישה חודשים; ואולם רשאי הממונה, לפי בקשה של יצואנים של הטובין המיובאים המייצאים לישראל שיעור משמעותי מהטובין האמורים, להאריך את התקופה האמורה בשלושה חודשים נוספים;

(2)

לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך – ארבעה חודשים.

(ד)

לא יידרש יבואן להפקיד ערובה זמנית נוספת ביחס לטובין שהותרו מרשות פיקוח המכס לאחר התקופות האמורות בסעיף קטן (ג) במסגרת אותה חקירה.

(ה)

מסר הממונה הודעה למנהל כאמור בסעיף קטן (א), ידרוש המנהל מכל יבואן של הטובין המיובאים ערובה בשיעור שעליו הודיע הממונה, ויורה לעכב את שחרור הטובין האמורים מפיקוח רשות המכס עד להפקדת הערובה.

30.

זכויות צד מיודע [תיקון: תשס״ה]

(א)

צד מיודע רשאי להגיש לממונה, בכתב, טענות, ראיות או מידע נוספים הנוגעים לחקירה, שלא היו לפני הממונה בעת קבלת ההחלטה המקדמית, בתוך 30 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה האמורה, ורשאי הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ב)

הממונה רשאי לזמן צד מיודע להשמיע את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, גם בעל פה.

(ג)

הממונה יאפשר לצד מיודע, לפי בקשתו, לעיין בכל מידע המצוי ברשותו והנוגע לחקירה, ובלבד שאינו מידע חסוי כמשמעותו בסעיף 32ב.

31.

מסירת מידע על ידי יצרן וארגון צרכנים [תיקון: תשס״ה]

הממונה ייתן הזדמנות למפורטים להלן למסור בכתב, בתוך המועד שיורה, מידע וראיות הנוגעים לחקירה:

(1)

לענין טובין מיובאים המשמשים כתשומה בתהליך ייצורם של טובין אחרים בישראל – ליצרן בישראל של הטובין האחרים;

(2)

לענין טובין מיובאים הנמכרים בישראל בקמעונאות – לארגון הצרכנים.

32.

סמכויות הממונה בחקירתו [תיקון: תשס״ה]

(א)

בסעיף זה –

”חומר מחשב“ ו”פלט“ – כהגדרתם בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

”מסמך“ – לרבות פנקס, תעודה, תחשיב, חומר מחשב ופלט.

(ב)

הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי לדרוש המצאת מסמך הנוגע למחיר יבוא או למחיר יצוא וכן מתן תשובה לשאלון, בתוך מועד סביר בנסיבות הענין, שעליו יורה, מכל אחד מאלה, אף אם מקום מושבו מחוץ לישראל:

(1)

המתלונן;

(2)

היצרן, היצואן או היבואן של הטובין המיובאים;

(3)

אדם אחר, או רשות מרשויות המדינה או גוף אחר לרבות הגוף התומך, שיש לגביהם יסוד סביר להניח כי בידיהם מידע או ראיות הנוגעים לחקירה.

(ג)

הממונה או מי שהוא הסמיך לכך בכתב, רשאי להיכנס לחצרים המוחזקים על ידי צד מיודע, או המוחזקים על ידי מי שהמציא מסמך או שהגיש תשובה לשאלון לפי הוראות סעיף זה, בהסכמת המחזיק, כדי לאמת מידע או ראיות שנמסרו לו.

32א.

אי שיתוף פעולה בהליכי הטיפול בתלונה [תיקון: תשס״ה]

(א)

לא הגיש צד מעוניין לממונה לפי דרישתו בהתאם להוראות פרק זה ובמועד שקבע, מידע או ראיות הנוגעים לחקירה, או שהגישם באופן חלקי, או לא שיתף פעולה לשם קידום החקירה בדרך אחרת, באופן מלא או חלקי, רשאי הממונה לקבוע ממצאים ולקבל החלטות לפי הוראות פרק זה, על סמך המידע והראיות שהיו זמינים לו באותה עת; השר רשאי לקבוע נסיבות שבהן רשאי הממונה להסתמך על מידע וראיות הזמינים לו לפי הוראות סעיף קטן זה.

(ב)

לא הגיש מתלונן לממונה מסמך או תשובה לשאלון, שנדרש להגישו לפי הוראות סעיף 32, או לא נתן את הסכמתו לכניסת הממונה לחצריו לפי הוראות הסעיף האמור, רשאי הממונה, בהתייעצות עם יושב ראש הוועדה המייעצת, להפסיק את הטיפול בתלונה.

32ב.

מידע חסוי [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה רשאי לקבוע, לגבי מידע שנמסר לפי הוראות פרק זה, לפי בקשה בכתב מאת מוסר המידע או מיזמתו, כי המידע הוא חסוי מחמת שגילויו עלול לגרום נזק למי שמסר אותו או לאדם אחר.

(ב)

ביקש מוסר המידע לקבוע כי מידע הוא חסוי לפי הוראות סעיף קטן (א), יצרף לבקשתו את תמצית המידע שלגביו הוא מבקש חיסיון; תמצית המידע כאמור תכלול פרטים שאינם חסויים לענין מהות המידע שלגביו מתבקש החיסיון, ככל שניתן לעשות כן בלי שייגרם נזק למוסר המידע או לאדם אחר; סבר מוסר המידע כי לא ניתן לתמצת את המידע בלי לגרום לנזק כאמור, יפרט בכתב את הטעמים לכך.

(ג)

קבע הממונה, לפי הוראות סעיף קטן (א), כי המידע אינו חסוי, יודיע על כך למוסר המידע; לא הסכים מוסר המידע לאפשר את גילוי המידע בתוך המועד שקבע לכך הממונה, לא יובא המידע האמור בחשבון על ידי הממונה לצורך קביעת ממצאיו וקבלת החלטותיו לפי הוראות פרק זה.

(ד)

אדם שהגיע אליו, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, מידע שנקבע לגביו לפי הוראות סעיף קטן (א) כי הוא מידע חסוי, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו שימוש אלא לפי הוראות חוק זה או כל דין אחר או על פי הרשאה מפורשת בכתב ממי שביקש את חיסיון המידע.

32ג.

בדיקת מידע ואימותו [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה יבחן, במהלך החקירה, את מהימנותם ואת מידת דיוקם של המידע והראיות שנמסרו לו לפי הוראות פרק זה ושעליהם יבוססו ממצאיו והחלטותיו; אין בהוראות סעיף קטן זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 32א.

(ב)

הממונה או מי שהוא הסמיך לכך רשאי, כדי לאמת מידע או לאסוף מידע נוסף הנוגע לחקירה, לנהל חקירה בתחומה של מדינה אחרת שהיא צד להליך החקירה, ובלבד שהרשות המוסמכת באותה מדינה קיבלה הודעה על החקירה בתחומה זמן סביר מראש ולא התנגדה לכך, ולגבי חקירה של יצרן הטובין המיובאים או היצואן באותה מדינה – ניתנה גם הסכמתם לחקירה.

(ג)

ניהל הממונה או מי שהוא הסמיך לכך חקירה לפי הוראות סעיף קטן (ב), יערוך דוח בדבר החקירה וימסור העתק ממנו, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ליצרן וליצואן של הטובין המיובאים שלגביהם התנהלה החקירה.

(ד)

לא נתן יצרן או יצואן של טובין מיובאים את הסכמתו לחקירה לפי סעיף זה לשם אימות המידע שמסר, רשאי הממונה שלא להביא מידע זה בחשבון בקביעת ממצאיו והחלטותיו.

(ה)

השר רשאי לקבוע הוראות לענין ניהול חקירה לפי סעיף זה, ורשאי הוא לקבוע הוראות שונות לגבי חקירה על יבוא בהיצף ולגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך.

32ד.

שיעור היצף ושיעור תמיכה לכל יצרן ויצואן בנפרד [תיקון: תשס״ה]

(א)

לכל יצרן ויצואן של הטובין המיובאים ייקבע שיעור היצף או שיעור תמיכה, לפי הענין, בנפרד, ואולם במקרים שבהם מעורבים יצרנים, יצואנים או יבואנים רבים של טובין כאמור כך שקביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה בנפרד אינה מעשית, רשאי הממונה להגביל את הבדיקה, לצורך קביעת שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לאחת מאלה:

(1)

בדיקה מדגמית, התקפה מבחינה סטטיסטית, של מספר סביר של יצרנים, יצואנים או יבואנים כאמור או של סוגי טובין מיובאים כאמור, לפי הענין, בהסתמך על מידע שהיה זמין לממונה באותה עת;

(2)

בדיקה של טובין מיובאים מסוג מסוים, המהווים את האחוז הגבוה ביותר מהיקף היצוא הכולל של הטובין המיובאים ממדינת היצוא לישראל, ושניתן, באופן סביר, לנהל לגביהם חקירה.

(ב)

בחירת היצרנים, היצואנים, היבואנים או סוגי הטובין המיובאים, לפי הענין, לצורך עריכת בדיקה לפי הוראות פסקאות (1) ו־(2) של סעיף קטן (א), תיעשה, במידת האפשר, לאחר התייעצות עם כל היצרנים, היצואנים והיבואנים שהם צדדים מיודעים, ובהסכמתם.

(ג)

הגביל הממונה את בדיקתו לפי הוראות סעיף קטן (א) והגיש לו יצרן או יצואן של הטובין המיובאים, מיזמתו ובתוך זמן סביר, את המידע הנחוץ לו לשם קביעת שיעור היצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, בנפרד, יקבע הממונה לאותו יצרן או יצואן שיעור היצף נפרד או שיעור תמיכה נפרד, אלא אם כן מספר היצרנים והיצואנים כה רב עד שעריכת בדיקות נפרדות כאמור תהווה נטל כבד על הממונה ותמנע את השלמת החקירה במועדה.

32ה.

קביעת קיומו של נזק ממשי [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה, בבואו לקבוע קיומו של נזק ממשי לענף יצרני מקומי לפי הוראות פרק זה, ישקול את אלה:

(1)

היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך לפי הענין; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם בתקופה הנחקרת, כמשמעותה בסעיף 25, חל גידול משמעותי בהיקף היבוא כאמור, במונחים מוחלטים או ביחס לייצור או לצריכה בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים;

(2)

ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על מחירם בישראל של טובין הדומים לטובין המיובאים, שיוצרו בישראל; לענין זה יבחן הממונה, בין השאר, אם מחיר הטובין המיובאים נמוך באופן משמעותי בהשוואה למחיר הטובין הדומים, אם יבוא כאמור הביא להורדה משמעותית במחירם של הטובין הדומים או אם יבוא כאמור מנע באופן משמעותי עליה במחירם שהיתה מתרחשת אילולא היבוא;

(3)

ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, על הענף היצרני המקומי; לענין זה יבחן הממונה את כל הגורמים הכלכליים והמדדים הנוגעים למצב הענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה:

(א)

ירידה, בפועל או בכוח, במכירות, ברווחים, בתפוקה, בנתח שוק, בפריון, בתשואה על השקעות ובכושר הייצור;

(ב)

גורמים המשפיעים על מחירם של הטובין הדומים לטובין המיובאים בישראל;

(ג)

השפעה שלילית, בפועל או בכוח, על תזרים מזומנים, מלאי, תעסוקה, שכר, צמיחה, והיכולת לגייס הון או השקעות;

(ד)

לענין חקירה על יבוא בהיצף – שיעור ההיצף;

(ה)

לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך של מוצרי חקלאות – הגדלת הסיוע הממשלתי לענף היצרני המקומי.

(ב)

הממונה יעריך את ההשפעה של יבוא בהיצף או במחיר נתמך, בהתאם להוראות סעיף זה, בהתייחס לטובין הדומים לטובין המיובאים, המיוצרים בישראל, ובלבד שקיימים נתונים זמינים המאפשרים את זיהוים הנפרד של הטובין הדומים לרבות לענין תהליך הייצור, מכירות היצרנים ורווחיהם; לא ניתן לזהות בנפרד את הטובין הדומים, יעריך הממונה את השפעת היבוא כאמור בהתייחס לקבוצת הטובין המצומצמת ביותר הכוללת את הטובין הדומים, שקיימים לגביה נתונים זמינים כאמור המאפשרים את זיהויה בנפרד.

(ג)

הממונה יבסס את קביעתו לענין קיומה של הסתברות לנזק ממשי כאמור בסעיף 21(ב)(2) על עובדות, ולא על השערות בלבד או על אפשרות רחוקה, ושינוי הנסיבות שיביא לגרימת הנזק הממשי צריך שיהיה חזוי מראש וקרוב; בבואו לקבוע את קיומה של הסתברות לנזק ממשי ישקול הממונה, בין השאר, את אלה:

(1)

עליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, המצביעה על אפשרות ממשית שעליה כאמור תימשך;

(2)

עליה משמעותית בכושר הייצור של הטובין המיובאים, שהתרחשה או שצפויה להתרחש בעתיד הקרוב, המצביעה על אפשרות ממשית לעליה משמעותית בהיקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין; לענין זה יביא הממונה בחשבון את יכולתן של מדינות אחרות לייבא את הטובין האמורים;

(3)

אם מחיר הטובין המיובאים יביא להורדה משמעותית במחירם של טובין הדומים לטובין המיובאים או ימנע באופן משמעותי עליה במחירם, כך שקיימת אפשרות ממשית לעליית הביקוש לטובין המיובאים;

(4)

כמות המלאי של הטובין המיובאים;

(5)

לענין חקירה על יבוא במחיר נתמך – טיב התמיכה והשפעתה האפשרית על הסחר עם ישראל.

(ד)

התנהלה חקירה לפי פרק זה לגבי טובין מיובאים שיובאו משתי מדינות לפחות, רשאי הממונה, לענין סעיף זה, להעריך במצטבר את ההשפעה של היבוא כאמור, אם מצא כי התקיימו שניים אלה:

(1)

לגבי כל אחת מהמדינות, שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, אינו מזערי והיקף היבוא בהיצף או היבוא במחיר נתמך, לפי הענין, אינו זניח, כאמור בסעיף 32ז;

(2)

ההערכה המצטברת מתאימה לאור תנאי התחרות שבין הטובין המיובאים לבין עצמם ובינם לבין טובין דומים להם המיוצרים בישראל.

32ו.

קביעת קיומו של קשר סיבתי [תיקון: תשס״ה]

הממונה, בבואו לקבוע קיומו של קשר סיבתי בין היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, לבין הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יבחן את כל הראיות הנוגעות לענין הנמצאות לפניו; כן יבחן הממונה כל גורם ידוע אחר, מלבד היבוא כאמור, שגרם באותה עת לנזק לענף היצרני המקומי, ובין השאר את אלה:

(1)

היקף היבוא של טובין הדומים לטובין המיובאים שלא יובאו בהיצף או במחיר נתמך, ומחירם;

(2)

ירידה בביקוש לטובין הדומים לטובין המיובאים או שינוי בדפוסי הצריכה שלהם;

(3)

הסדר בין יצרנים זרים לבין יצרנים בישראל להגבלת התחרות ביניהם;

(4)

התפתחויות טכנולוגיות;

(5)

ירידה בהיקף היצוא או בפריון של הענף היצרני המקומי.

32ז.

הפסקת חקירה בשל קלות ערך [תיקון: תשס״ה]

(א)

בסעיף זה, ”מדינה מפותחת“ (developed country), ”מדינה מתפתחת“ (developing country) ו”מדינה מפותחת פחות“ (least developed country) – כמשמעותן בסעיף 27 להסכם התמיכות.

(ב)

מצא הממונה, בכל שלב משלבי חקירתו, כי שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, הוא מזערי, כי היקף היבוא בהיצף או במחיר נתמך, לפי הענין, הוא זניח או עשוי להיות זניח, או כי הנזק הממשי הוא זניח, יפסיק את החקירה.

(ג)

(1)

לענין סעיף קטן (ב), לגבי חקירה על יבוא בהיצף –

(א)

שיעור ההיצף ייחשב מזערי אם הוא נמוך מ־2% ממחיר היצוא;

(ב)

היקף היבוא בהיצף ייחשב זניח אם היקף היבוא ממדינת היצוא נמוך מ־3% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות יצוא שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 7% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל או אם קבע הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, כי על אף הוראות פסקת משנה זו, היקף היבוא אינו זניח.

(2)

לענין סעיף קטן (ב) לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך –

(א)

שיעור התמיכה ייחשב מזערי, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת – אם הוא נמוך מ־1% ממחיר היצוא, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת – אם הוא נמוך מ־2% ממחיר היצוא, ולגבי תמיכה שניתנה במדינה מפותחת פחות – אם הוא נמוך מ־3% ממחיר היצוא;

(ב)

היקף היבוא במחיר נתמך, לגבי תמיכה שניתנה במדינה מתפתחת, ייחשב זניח, אם היקף היבוא מאותה מדינה נמוך מ־4% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל, אלא אם כן היקף היבוא מכמה מדינות מתפתחות שמתקיים לגביהן האמור בפסקת משנה זו, יחד, עולה על 9% מהיקף היבוא הכולל של הטובין המיובאים לישראל.

(ד)

החלטת הממונה להפסיק חקירה, לפי הוראות סעיף זה, תינתן בכתב, בצירוף נימוקים, ותישלח לצד מיודע בתוך חמישה ימים מיום קבלתה.

32ח.

סיום חקירת הממונה ומסירת ממצאיה [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה יסיים את חקירת התלונה ויעביר את ממצאי חקירתו לוועדה המייעצת לא יאוחר מתום 240 ימים מיום הפתיחה בחקירה, ורשאי הוא להאריך את המועד האמור ב־30 ימים נוספים, מטעמים שיירשמו, וכן בתקופות נוספות לפי הוראות סעיף 32כד.

(ב)

עם העברת ממצאי החקירה לוועדה המייעצת, לפי הוראות סעיף קטן (א), ימסור הממונה למתלונן ולצד מיודע את הממצאים האמורים, בכפוף להוראות סעיף 32ב, ויודיע להם כי באפשרותם להגיש את טענותיהם לוועדה המייעצת, בכתב, ולבקש מהוועדה להשמיען לפניה גם בעל פה, כאמור בסעיף 32ט.

32ט.

הגשת טענות לוועדה המייעצת על ידי צד מיודע [תיקון: תשס״ה]

צד מיודע שקיבל מהממונה את ממצאי חקירתו לפי הוראות סעיף 32ח רשאי, בתוך 14 ימים מיום קבלת הממצאים האמורים, להגיש לוועדה המייעצת, בכתב, את טענותיו, וכן לבקש מהוועדה להשמיע לפניה בעל פה את טענותיו כפי שהוגשו בכתב, ובלבד שלא יוגשו לוועדה ראיות או טענות חדשות שלא הוגשו לממונה במהלך החקירה לפי הוראות פרק זה, אלא אם כן סברה הוועדה כי ישנם טעמים מיוחדים שיירשמו המצדיקים זאת.

32י.

תפקידי הוועדה המייעצת [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוועדה המייעצת תדון בממצאי החקירה שהעביר לה הממונה לפי הוראות סעיף 32ח ובטענות שהוגשו לפי הוראות סעיף 32ט, וכן תזמין את הצדדים המיודעים שביקשו זאת לפי הוראות אותו סעיף, להשמיע את טענותיהם לפניה; הוועדה רשאית להזמין כל אדם אחר אשר יכול, לדעתה, לסייע לה בגיבוש מסקנותיה והמלצותיה.

(ב)

הוראות סימנים ג׳ ו־ד׳ וכן הוראות סעיפים 25, 32א, 32ב, ו־32ד עד 32ז, החלות על הממונה ועל חקירתו, והסמכויות הנתונות לו במהלך החקירה לפי הוראות אלה, יחולו גם על הוועדה המייעצת ודיוניה, בשינויים המחויבים, לפי הענין.

32יא.

מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוועדה המייעצת תגיש לשר, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שהעביר לה הממונה את ממצאי חקירתו כאמור בסעיף 32ח או עד המועד האחרון שנקבע לפי הוראות סעיף 32כד, את מסקנותיה והמלצותיה המנומקות, ובין השאר –

(1)

מסקנות בדבר קיומם של יבוא בהיצף או במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, בדבר שיעורו של ההיצף או שיעורה של התמיכה, ובדבר קיומם של נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב);

(2)

המלצות לענין הטלת היטל היצף או היטל משווה, שיעורו, תחולתו ותקופת תוקפו.

(ב)

הגיעה הוועדה המייעצת למסקנות שלפיהן לא התקיים האמור בפסקה (1) של סעיף קטן (א), תעביר את מסקנותיה כאמור גם לצד מיודע ולרשות המוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ו׳: התחייבות

32יב.

קבלת התחייבות [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה, לאחר שנתן למתלונן הזדמנות להשמיע את טענותיו ובהסכמת המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה, ישעה או יפסיק את הטיפול בתלונה אם התקבלה התחייבות, להנחת דעתו, כמפורט להלן:

(1)

לגבי חקירה על יבוא בהיצף – מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין או להפסקת יצואם לישראל בהיצף, כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא בהיצף;

(2)

לגבי חקירה על יבוא במחיר נתמך – מאת אחד מאלה:

(א)

מאת הגוף התומך, ולענין גוף תומך שהוא גוף ציבורי כאמור בסעיף 16 – גם מאת הממשלה במדינת הייצור, להפסיק את התמיכה, לצמצמה או לנקוט אמצעים אחרים כך שתתבטל השפעת התמיכה;

(ב)

מאת יצואן הטובין המיובאים, לשינוי מחיר הטובין כך שיימנע הנזק הממשי לענף היצרני המקומי הנגרם כתוצאה מהיבוא במחיר נתמך.

(ב)

שיעור השינוי במחיר הטובין המיובאים לפי התחייבות היצואן כאמור בסעיף קטן (א), לא יעלה על שיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, ויהיה נמוך מהשיעור האמור, אם מצא הממונה כי די בשיעור נמוך כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי.

(ג)

הממונה רשאי, מיזמתו, להציע ליצואן או לגוף תומך, לפי הענין, לתת התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (א); לא נענו היצואן או הגוף התומך כאמור, אין בכך כדי להשפיע, בכל צורה שהיא, על ממצאיו או החלטותיו של הממונה, ואולם הוא רשאי לקבוע כי ההסתברות לכך שייגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי גבוהה יותר אם יימשך היבוא בהיצף.

(ד)

לא יקבל הממונה התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (א) ולא יציע מתן התחייבות לפי הוראות סעיף קטן (ג), אלא אם כן קיבל, לפי הוראות סעיף 28, החלטה מקדמית על קיומם לכאורה של יבוא בהיצף או של יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, לפי הענין, של נזק ממשי לענף היצרני המקומי ושל קשר סיבתי, כאמור בסעיף 21(ב).

(ה)

על אף הוראות סעיף קטן (א), רשאי הממונה שלא לקבל התחייבות כאמור בסעיף זה, אם לדעתו קבלת התחייבות כאמור אינה מעשית בשל מספרם הרב של היצואנים, בפועל או בכוח, משיקולי מדיניות או מטעמים אחרים; הממונה ימסור ליצואן או לגוף התומך, לפי הענין, את נימוקי החלטתו שלא לקבל את ההתחייבות, וייתן להם, במידת האפשר, הזדמנות להגיש את טענותיהם בכתב.

32יג.

הודעה על קבלת התחייבות [תיקון: תשס״ה]

(א)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף 32יב לקבל התחייבות, ימסור על כך הודעה, בתוך חמישה ימים מיום קבלת ההחלטה, לצד מיודע ולרשות מוסמכת במדינה שהיא צד להליך החקירה.

(ב)

התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף זה, והופקדה ערובה זמנית לפי הוראות סעיף 29, יודיע על כך הממונה למנהל והערובה תוחזר בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976.

32יד.

תקופת ההתחייבות [תיקון: תשס״ה]

התחייבות לפי סעיף זה תהיה לתקופה של חמש שנים מיום שניתנה, אלא אם כן קבע הממונה תקופה קצרה יותר או שהתקופה קוצרה או הוארכה לפי הוראות סימן ט׳.

32טו.

המשך הטיפול בתלונה [תיקון: תשס״ה]

התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב, רשאי הממונה, על אף הוראות אותו סעיף, להמשיך בטיפול בתלונה מיזמתו או לפי בקשת הגוף התומך, היצואן או המתלונן; המשיך הממונה בטיפול בתלונה ולפי מסקנות הוועדה המייעצת לא התקיים האמור בפסקאות (1) עד (3) של סעיף 21(ב) תפקע ההתחייבות, אלא אם כן קבלת ההתחייבות היא שהביאה למסקנות האמורות; הגיעה הוועדה המייעצת למסקנות ולפיהן התקיים האמור באותן פסקאות, תעמוד ההתחייבות בתוקפה לפי הוראות פרק זה.

32טז.

עמידה בתנאי ההתחייבות [תיקון: תשס״ה]

(א)

הממונה רשאי, בכל עת, לדרוש מהגוף התומך או מהיצואן שנתן התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב, כל מידע הנוגע לעמידה בתנאי ההתחייבות, וכן לדרוש ממנו לאפשר את אימות המידע כאמור; לא מילא הגוף התומך או היצואן אחר דרישה כאמור יראו אותו כמפר את תנאי ההתחייבות.

(ב)

מצא הממונה כי הופרה התחייבות שניתנה לפי סעיף 32יב, רשאי הוא, בהסתמך על המידע הזמין לו, לדרוש, על אף הוראות סעיף 29(ד), הפקדת ערובה זמנית, ויחולו לענין זה הוראות סעיף 29(ב), (ג) ו־(ה); נדרשה הפקדת ערובה זמנית כאמור רשאי השר, על אף הוראות סעיף 32כב, להטיל היטל היצף או היטל משווה, לפי הענין, לפי הוראות סעיף 32יח, גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס החל במועד שבו הופרה ההתחייבות או 90 ימים לפני המועד שבו הופקדה הערובה הזמנית, לפי המאוחר מביניהם.

32יז.

קבלת התחייבות לאחר העברת ממצאי החקירה לוועדה המייעצת [תיקון: תשס״ה]

התקבלה התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב לגבי תלונה שהממונה העביר את ממצאי חקירתו לגביה לוועדה המייעצת לפי הוראות סעיף 32ח, תפסיק הוועדה המייעצת את הטיפול בתלונה, אלא אם כן הורה הממונה על המשך הטיפול בתלונה לפי הוראות סעיף 32טו.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ז׳: היטל היצף והיטל משווה

32יח.

הטלת היטל היצף או היטל משווה [תיקון: תשס״ה]

(א)

הגישה הוועדה המייעצת לשר את המלצותיה ומסקנותיה לפי סעיף 32יא ולפיהן קיימים יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך ותמיכה ייחודית, נזק ממשי לענף היצרני המקומי וקשר סיבתי כאמור בסעיף 21(ב), יעביר השר את המלצות הוועדה ומסקנותיה לשר האוצר ויחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו המלצות הוועדה, אם להטיל היטל היצף או היטל משווה, לפי הענין, או שלא להטילו, בהתחשב, בין השאר, ביחסי הסחר של ישראל עם מדינות חוץ ובנימוקים הנוגעים למשק בכללו.

(ב)

החליט השר לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל היטל היצף או היטל משווה, יעביר את החלטתו לאישור שר האוצר.

(ג)

אישר שר האוצר את ההחלטה כאמור בסעיף קטן (ב) או לא מסר לשר הודעה על הסירוב לאשרה בתוך 15 ימים מיום העברת ההחלטה אליו, יטיל השר, בצו, בתוך חמישה ימים, היטל היצף או היטל משווה.

(ד)

(1)

הודעה על הטלת היטל היצף או היטל משווה בצו לפי סעיף זה, תימסר לרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה ולצד מיודע, בצירוף מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה; הודעה על אי הטלת היטל כאמור או על הטלתו בצו שלא לפי המלצות הוועדה המייעצת, תימסר, בנוסף על כך, גם לוועדה המייעצת, בצירוף נימוקים.

(2)

הודעה כאמור בפסקה (1) תימסר בתוך חמישה ימים מיום מתן הצו או מיום ההחלטה על אי הטלת ההיטל, לפי הענין.

32יט.

היטל היצף – תחולה ושיעור [תיקון: תשס״ה]

(א)

היטל היצף יחול על סוג מסוים של טובין שיובאו בהיצף ממדינת הייצור או ממדינת היצוא כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף 32יח, שיוצרו בידי יצרנים או שיוצאו בידי יצואנים שצוינו בצו, ובשיעורים שנקבעו בצו לגבי כל אחד מהם; היה מספר רב של יצרנים או של יצואנים כך שציון השמות של כולם אינו מעשי, תצוין מדינת הייצור או מדינת היצוא, בלבד.

(ב)

היטל היצף יהיה בשיעור ההיצף, ויכול שיהיה בסכום קצוב, באחוזים או לפי חישוב אחר; ואולם אם מצאו הממונה או הוועדה המייעצת, לפי הענין, כי די בהיטל הנמוך משיעור ההיצף כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יהיה היטל ההיצף בשיעור הנדרש לשם מניעת הנזק כאמור.

(ג)

הוגבלה הבדיקה לצורך קביעת שיעור ההיצף כאמור בסעיף 32ד, לא יעלה שיעורו של היטל ההיצף המוטל על יבוא הטובין מיצואנים או מיצרנים שלא נכללו בבדיקה, על הממוצע המשוקלל של שיעור ההיצף שנקבע לגבי היצואנים או היצרנים שנכללו בבדיקה, ובלבד שבקביעת הממוצע המשוקלל לענין זה לא יובאו בחשבון שיעור היצף מזערי כאמור בסעיף 32ז ושיעור היצף שנקבע בנסיבות כאמור בסעיף 32א; ואולם ליצרן או ליצואן שנקבע שיעור היצף נפרד לפי הוראות סעיף 32ד(ג) ייקבע גם שיעור ההיטל בנפרד.

32כ.

היטל משווה – תחולה ושיעור [תיקון: תשס״ה]

(א)

היטל משווה יחול על סוג מסוים של טובין שיובאו במחיר נתמך ממדינת הייצור שבה ניתנה התמיכה, כפי שנקבע בצו כאמור בסעיף 32יח.

(ב)

היטל משווה יהיה בשיעור התמיכה, שיחושב במונחים של תמיכה ליחידה של הטובין שיובאו במחיר נתמך; ואולם אם מצאו הממונה או הוועדה המייעצת, לפי הענין, כי די בהיטל הנמוך משיעור התמיכה כאמור כדי למנוע את הנזק הממשי לענף היצרני המקומי, יהיה ההיטל המשווה בשיעור הנדרש לשם מניעת הנזק כאמור.

(ג)

הוגבלה הבדיקה לצורך קביעת שיעור התמיכה כאמור בסעיף 32ד, יחולו הוראות סעיף 32יט(ג), בשינויים המחויבים.

32כא.

תקופת תוקפו של צו היטל [תיקון: תשס״ה]

צו המטיל היטל לפי סעיף 32יח יהיה לתקופה של חמש שנים מיום תחילתו, אלא אם כן נקבעה בצו תקופה קצרה יותר, או שהתקופה קוצרה או הוארכה לפי הוראות סימן ט׳.

32כב.

הטובין שלגביהם ישולם ההיטל [תיקון: תשס״ה]

(א)

צו המטיל היטל כאמור בסעיף 32יח יחול על הטובין כמפורט בו שישוחררו מפיקוח רשות המכס החל ביום תחילת הצו ובמהלך תוקפו.

(ב)

על אף הוראות סעיף קטן (א), היתה מופקדת ביום תחילת הצו ערובה זמנית כאמור בסעיף 29, יחול הצו גם על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני יום תחילתו של הצו אך לאחר הפקדת הערובה, והערובה תחולט בהתאם לצו, ובלבד שלפי מסקנות הוועדה המייעצת כאמור בסעיף 32יא נגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי, שאינו מניעת התפתחות של מפעלים לייצור טובין דומים לטובין המיובאים שהוחל בהקמתם, או שלפי מסקנותיה קיימת הסתברות לנזק ממשי כאמור שהיה נגרם אילולא הופקדה הערובה.

(ג)

על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי השר להחיל את ההיטל גם על טובין כמפורט בצו ששוחררו מפיקוח רשות המכס לפני מועד הפקדת הערובה הזמנית אך לאחר המועד הקובע, ובלבד שהמלצת הוועדה המייעצת לפי סעיף 32יא היתה כמפורט להלן:

(1)

לגבי יבוא במחיר נתמך – כי הנזק הממשי לענף היצרני המקומי נגרם בשל יבוא בהיקף רב של הטובין המיובאים במהלך תקופה קצרה יחסית, וכי לאור העיתוי וההיקף של היבוא במחיר נתמך ונסיבות אחרות, כגון הצטברות מלאי של הטובין המיובאים, הטלת ההיטל לא תביא בהכרח למניעת הנזק לענף היצרני המקומי;

(2)

לגבי יבוא בהיצף – כי התקיים האמור בפסקה (1), בשינויים המחויבים, וכן כי הטובין המיובאים יובאו בעבר בהיצף לישראל ונגרם נזק ממשי לענף היצרני המקומי, או שהיבואן ידע או שהיה עליו לדעת כי היצואן נוהג לייצא את הטובין האמורים בהיצף וכי ההיצף יגרום לנזק ממשי לענף היצרני המקומי.

(ד)

בסעיף זה, ”המועד הקובע“ – 90 ימים לפני מועד הפקדת הערובה הזמנית, או מועד החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי סעיף 24, לפי המאוחר מביניהם.

32כג.

חילוט ערובה זמנית [תיקון: תשס״ה]

(א)

ערובה זמנית המופקדת לגבי טובין שעליהם חל צו כאמור בסעיף 32כב תחולט בהתאם להוראות הצו, ואולם אם פחת שיעור ההיטל מסכום הערובה הזמנית המופקדת, תחולט הערובה בגובה סכום ההיטל וההפרש יוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בסעיף 93 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976 (בסעיף זה – הפרשי הצמדה וריבית), ואם עלה שיעור ההיטל על סכום הערובה הזמנית המופקדת, תחולט הערובה אך לא ייגבה ההפרש.

(ב)

לא הוטל היטל היצף או היטל משווה לפי הוראות סעיף 32יח, יודיע על כך הממונה למנהל והערובה הזמנית שהופקדה לפי הוראות סעיף 29 תוחזר בתוספת הפרשי הצמדה וריבית.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ח׳: משך הליכי הטיפול בתלונה

32כד.

משך הליכי הטיפול בתלונה והארכת מועדים [תיקון: תשס״ה]

(א)

הליכי הטיפול בתלונה לפי הוראות פרק זה יסתיימו בתוך שנה מיום החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 24;

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), הממונה או יושב ראש הוועדה המייעצת, לפי הענין, רשאי, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את המועדים הקבועים בסעיפים 28(ב), 32ח ו־32יא, ולקבוע כי הליכי הטיפול בתלונה יסתיימו בתוך 15 חודשים מיום ההחלטה על פתיחה בחקירה; הממונה או יושב ראש הוועדה המייעצת, לפי הענין, רשאי לשוב ולהורות על הארכה נוספת של המועדים האמורים, במקרים חריגים ומטעמים מיוחדים שיירשמו, ובלבד שהליכי הטיפול בתלונה יסתיימו בתוך 18 חודשים מיום ההחלטה על פתיחה בחקירה כאמור.

[תיקון: תשס״ה]

סימן ט׳: בחינה מחדש והארכת תוקף

32כה.

בקשה לבחינה מחדש [תיקון: תשס״ה]

(א)

צד מעוניין רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, לבחון מחדש ענין מהענינים המפורטים להלן, ולבקש את שינוי הצו המטיל את ההיטל או את ביטולו:

(1)

אם המשך הטלתו של היטל היצף או היטל משווה בצו נחוץ כדי למנוע את היבוא בהיצף או את היבוא במחיר נתמך, לפי הענין;

(2)

אם הנזק הממשי לענף היצרני המקומי עלול להימשך או להישנות אם ההיטל ישונה או יבוטל;

(3)

אם ההיטל שהוטל אינו מספיק כדי למנוע נזק לענף היצרני המקומי.

(ב)

לא תידון בקשה כאמור בסעיף קטן (א) אלא אם כן חלפה שנה לפחות מהמועד שבו הוטל ההיטל, ואולם רשאי הממונה להחליט על דיון בבקשה קודם לכן אם נוכח כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות זאת.

(ג)

בחינה מחדש של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה לפי סעיף זה יכול שתיערך גם מיזמתו של הממונה.

32כו.

בקשה להארכת צו [תיקון: תשס״ה]

(א)

מי שרשאי להגיש תלונה לפי הוראות סעיף 21, רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, להאריך את תוקפו של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה בשל כך שפקיעת הצו עלולה להביא להמשכם או להישנותם של יבוא בהיצף או יבוא במחיר נתמך, לפי הענין, ושל נזק ממשי לענף היצרני המקומי.

(ב)

הארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתיעשה גם מיזמתו של הממונה.

(ג)

בקשה להארכת תוקפו של צו כאמור בסעיף קטן (א) תוגש לממונה 12 חודשים לפחות לפני מועד פקיעתו של הצו, ואולם רשאי הממונה, מטעמים מיוחדים, לאשר הגשת בקשה כאמור במועד מאוחר יותר, ובלבד שלא יהיה מאוחר משישה חודשים לפני מועד פקיעתו של הצו.

(ד)

לא תידון בקשה לפי סעיף זה אלא אם כן התקיים האמור בסעיף 24(א)(1).

(ה)

הוגשה בקשה לממונה לפי סעיף זה, יעמוד הצו המטיל את ההיטל בתוקפו עד לקבלת החלטה על ידי השר לפי הוראות סעיף 32כט(ג).

32כז.

בקשה לקביעת היטל היצף בנפרד ליצואנים או ליצרנים חדשים [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוטל בצו היטל היצף על טובין מיובאים, רשאי יצואן או יצרן של אותם טובין במדינת היצוא, שלא ייצא את הטובין האמורים לישראל בתקופה הנחקרת כמשמעותה בסעיף 25, להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, לקביעת שיעור היצף ושיעור היטל נפרד, ובלבד שאותו יצואן או יצרן הוכיח, להנחת דעתו של הממונה, כי אין בינו ובין יצואן או יצרן אחר של טובין כאמור במדינת היצוא, שההיטל חל לגביהם, יחסים מיוחדים כאמור בפסקאות משנה (1) עד (3) להגדרה ”יחסים מיוחדים“.

(ב)

היטל היצף לא ייגבה לגבי טובין מיובאים של יצרן או של יצואן שהגיש בקשה לפי סעיף קטן (א), כל עוד לא ניתנה החלטת השר בבקשה לפי הוראות סעיף 32כט(ג); ואולם רשאי הממונה לדרוש מיבואן של טובין כאמור להפקיד ערובה זמנית, בהתאם להוראות סעיף 29, להבטחת תשלום ההיטל למפרע ממועד החלטת הממונה לפי הוראות סעיף 32כח, אם לפי ממצאי בדיקתו לפי הוראות אותו סעיף יובאו הטובין האמורים בהיצף ויש לשנות את הצו המטיל את היטל ההיצף.

32כח.

טיפול הממונה בבקשה [תיקון: תשס״ה]

(א)

הוגשה בקשה לפי הוראות סעיפים 32כה, 32כו, או 32כז (בסעיף זה – בקשה), יחליט הממונה, בתוך 21 ימים מיום הגשת הבקשה, אם יש לכאורה יסוד לבקשה; הממונה רשאי, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בסעיף קטן זה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים.

(ב)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי אין לכאורה יסוד לבקשה, יודיע על כך, בכתב, למבקש, בצירוף נימוקיו.

(ג)

החליט הממונה לפי הוראות סעיף קטן (א) כי יש לכאורה יסוד לבקשה, יחולו הוראות אלה:

(1)

הממונה יודיע על כך, בכתב, בתוך חמישה ימים מיום החלטתו, למבקש, לצד מיודע, לכל צד מעוניין שצוין בבקשה ולרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה, והעתק מהבקשה ומהחלטת הממונה יצורף להודעה, ורשאי הוא לפרסם הודעה כאמור בסעיף 26(ד) הכוללת הזמנה לצד מעוניין שלא צוין בבקשה לפנות לממונה, בתוך שבעה ימים מיום הפרסום, בבקשה לקבל, בדרך ובמועד שקבע השר, העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה;

(2)

מי שקיבל, לפי הוראות פסקה (1), העתק מהבקשה ומהחלטת הממונה, רשאי להגיש את תגובתו, בכתב, לבקשה, בתוך 30 ימים מיום שהומצא לו ההעתק כאמור, ורשאי הממונה, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 30 ימים;

(3)

הממונה יבדוק את הבקשה ויעביר את ממצאי בדיקתו, בצירוף הבקשה וכל מסמך שהוגש לו, לדיון בוועדה המייעצת בתוך 170 ימים מיום החלטתו כאמור בסעיף קטן זה, ורשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים; הממונה יעביר את ממצאי בדיקתו לכל מי שהגיש את תגובתו, בכתב, לפי הוראות פסקה (2).

32כט.

דיוני הוועדה המייעצת והחלטת השר בבקשה [תיקון: תשס״ה]

(א)

העביר הממונה לוועדה המייעצת את ממצאי בדיקתו לפי הוראות סעיף 32כח, תדון בהם הוועדה המייעצת.

(ב)

הוועדה המייעצת תגיש לשר, לא יאוחר מתום 45 ימים מהמועד שהעביר לה הממונה את ממצאי בדיקתו, את מסקנותיה והמלצותיה לענין שינוי הצו המטיל את ההיטל, ביטולו או הארכתו, לפי הענין.

(ג)

(1)

השר יחליט, בתוך 15 ימים מיום שנמסרו לו מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה, בהתחשב בשיקולים ובתנאים האמורים בסעיף 32יח, אם להשאיר את הצו על כנו, לשנותו, לבטלו או להאריך את תוקפו.

(2)

הודעה על החלטת השר לפי פסקה (1) תימסר, בתוך חמישה ימים מיום קבלתה, לרשות מוסמכת במדינה שהיתה צד להליך החקירה, למבקש ולצד מיודע, בצירוף מסקנות הוועדה המייעצת והמלצותיה; החליט השר שלא בהתאם לבקשה או שלא בהתאם להמלצות הוועדה המייעצת, יודיע על כך גם לוועדה המייעצת ולמבקש, בצירוף נימוקיו.

32ל.

תחולת הוראות [תיקון: תשס״ה]

הסמכויות הנתונות לממונה לפי הוראות פרק זה לרבות לענין הטלת ערובה זמנית, וכן הסמכויות הנתונות לוועדה המייעצת לפי פרק זה, יהיו נתונות להם גם לגבי בקשות שהוגשו לפי סימן זה, ויחולו לגבי הדיון בבקשות כאמור הוראות פרק זה לענין ראיות, נהלים וסדרי דין, בשינויים המחויבים.

32לא.

בחינה מחדש והארכת תוקף של התחייבות [תיקון: תשס״ה]

הוראות סימן זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי בקשה לבחינה מחדש של התחייבות שניתנה לפי הוראות סעיף 32יב או בקשה להארכת תוקפה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י׳: החזר היטל היצף או היטל משווה

32לב.

החזר היטל היצף או היטל משווה [תיקון: תשס״ה, תשע״ח]

(א)

יבואן של טובין מיובאים ששילם בעבורם היטל היצף או היטל משווה, רשאי להגיש לממונה בקשה מנומקת, בכתב, להחזר סכום ההיטל ששילם בתקופה מסוימת, בשל כך ששיעור ההיצף או שיעור התמיכה, לפי הענין, באותה תקופה, היה נמוך משיעור ההיצף או משיעור התמיכה שלפיו נקבע שיעור ההיטל.

(ב)

(1)

בקשה כאמור בסעיף קטן (א) תוגש בתוך שישה חודשים מיום ששולם סכום ההיטל שלגביו מתבקש ההחזר, והיא תכלול מידע מפורט הנתמך בראיות מבוססות לענין סכום ההחזר המבוקש, לרבות הצהרות ייבוא לצריכה שניתנה לגבי הטובין הכלולים בהן התרה לפי פקודת המכס (להלן – התרה לצריכה בארץ), חשבונות המכר וכל מסמך אחר שהוגש לרשות המכס או שהונפק על ידה, המתייחסים לחישוב הסכום האמור ולתשלומו, וכן לענין המחיר המקובל ומחיר היצוא של הטובין המיובאים שלגביהם שולם היטל ההיצף, או שיעור התמיכה לענין הטובין המיובאים שלגביהם שולם ההיטל המשווה, לפי הענין.

(2)

יבואן, שאין בידו, בעת הגשת הבקשה כאמור בסעיף קטן (א), ראיות מבוססות כאמור בפסקה (1), רשאי לצרף לבקשה תצהיר מאת היצרן או היצואן, על כך ששיעור ההיצף או שיעור התמיכה שלפיו נקבע שיעור ההיטל הופחת בתקופה שלגביה מתבקש ההחזר, וכי ראיות מבוססות כאמור יצורפו בהמשך; לא סיפק היצרן או היצואן ראיות כאמור בתוך זמן סביר, תידחה הבקשה.

(ג)

הממונה יחליט בבקשה בתוך 12 חודשים ממועד הגשתה, והוא רשאי להאריך את התקופה האמורה בתקופה נוספת שלא תעלה על שישה חודשים; הממונה יודיע לוועדה המייעצת על החלטתו.

(ד)

החליט הממונה להיעתר לבקשה, יודיע על כך למנהל וההחזר ישולם למבקש בתוך 90 ימים ממועד קבלת ההחלטה.

[תיקון: תשס״ה]

סימן י״א: הוראות שונות

32לג.

פרסום ברשומות [תיקון: תשס״ה]

(א)

על כל אלה תפורסם הודעה ברשומות:

(1)

החלטת הממונה על פתיחה בחקירה לפי הוראות סעיף 26;

(2)

החלטה מקדמית של הממונה לפי הוראות סעיף 28;

(3)

החלטת הממונה לקבל התחייבות לפי הוראות סעיף 32יב;

(4)

החלטת השר להטיל בצו היטל היצף או היטל משווה לפי הוראות סעיף 32יח, או החלטה שלא להטיל היטל כאמור לפי הוראות אותו סעיף;

(5)

פקיעת תוקפם של התחייבות או של צו המטיל היטל היצף או היטל משווה;

(6)

החלטת הממונה, לפי הוראות סעיף 32כח, על בדיקת בקשה שהוגשה לו לפי הוראות סעיפים 32כה, 32כו או 32כז, והחלטת השר בבקשה כאמור לפי הוראות סעיף 32כט.

(ב)

בהודעה על החלטה כאמור בסעיף קטן (א) יצוין המקום שבו מופקד העתק ההחלטה הפתוח לעיון הציבור.

32לד.

ביסוס על חומר כתוב [תיקון: תשס״ה]

כל החלטה של הממונה או של הוועדה המייעצת תתבסס רק על מידע וטיעונים שהיו לפניהם בכתב ושעמדו לעיון הצדדים המיודעים, לפי הוראות פרק זה בכפוף להוראות סעיף 32ב.

32לה.

עזרה לצד מעוניין [תיקון: תשס״ה]

בעת הפעלת סמכויותיהם לפי הוראות פרק זה, יושיטו הממונה והוועדה המייעצת, במידת האפשר, עזרה סבירה לצד מעוניין, לשם מילוי הדרישות החלות עליו לפי הוראות פרק זה.

32לו.

אי עיכוב הליכי מכס [תיקון: תשס״ה]

ההליכים לפי הוראות פרק זה לא יעכבו שחרור של טובין מרשות פיקוח המכס לפי פקודת המכס; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 29(ה).

32לז.

מסירת הודעות [תיקון: תשס״ה]

הודעה שנשלחה לפי הוראות פרק זה בדואר רשום, חזקה שהגיעה למענה, אם נשלחה למען בישראל – בתוך שלושה ימים ממועד מסירתה למשלוח, ואם נשלחה למען מחוץ לישראל – בתום עשרה ימים מהמועד האמור.

[תיקון: תשס״ה]

פרק ד׳: היטל לקידום המחקר, השיווק וההכשרה המקצועית (בוטל)

33.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

33א.

[תיקון: תשנ״ד, תשס״ה]

(בוטל).

34.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

35.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

36.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

37.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

38.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

39.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

40.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

41.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

41א.

[תיקון: תשנ״ד, תשס״ה]

(בוטל).

פרק ה׳: הוראות כלליות

42.

הישבון

(א)

השר רשאי לקבוע כי טובין שיוצרו בישראל ויוצאו ממנה, יושב ההיטל ששולם לפי פרקים ב׳ ו־ג׳ על הטובין ששימשו בייצורם, או על חלקם, ורשאי הוא לקבוע תנאים שלפיהם יינתן ההישבון.

(ב)

השר רשאי לקבוע כי ההישבון יהיה שיעור מערך הטובין שיוצאו או סכום מסויים לפי כמות או משקל של הטובין ששימשו בייצור הטובין שיוצאו או לפי חישוב אחר.

(ג)

לא יהיה הישבון של היטל שהוטל על יצוא טובין.

43.

דין וחשבון

המנהל רשאי לדרוש ממחזיק טובין מסוג שחל עליו היטל בטחה, שיגיש לו דין וחשבון על כמות הטובין שייבא, ייצא או החזיק, ערכם, מחיר רכישתם, מחיר מכירתם, מקום החזקתם, שכר העבודה ששילם, שכר השירותים שנתן, מען בית העסק או המחסנים שברשותו וכל פרט אחר הדרוש לענין, הכל כפי שיפורט בדרישה.

44.

אגרות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]

השר רשאי לקבוע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, שיעורי אגרות שישלם המגיש בקשה לפי הוראות סימנים ב׳ או ו׳ לפרק ב׳2 המגיש תלונה לפי הוראות סימן ה׳ לפרק ג׳, או המגיש בקשה לפי הוראות סימן ט׳ לפרק האמור.

45.

המועד לסילוק היטל [תיקון: תשס״ה, תשס״ט, תשע״ח]

היטל בטחה, היטל הגנה, היטל היצף והיטל משווה (להלן בפרק זה – ההיטל), ישולמו במועדים כמפורט להלן, אם לא נקבע אחרת בצו שעל פיו הוטל ההיטל:

(1)

בהיטל על יבוא טובין, לרבות בהיטל היצף ובהיטל משווה – עד למועד שבו משתלמים דמי המכס, ואם היו הטובין פטורים ממכס – עד למועד מתן ההתרה לצריכה בארץ לגביהם; בהיטל היצף שהוטל על טובין ששוחררו מפיקוח רשות המכס כאמור בסעיף 32כב(ב) או (ג) – תוך 30 ימים מיום הטלת ההיטל;

(2)

בהיטל על יצוא טובין – עד למועד התרתם לייצוא; לעניין זה, ”התרה לייצוא“, של טובין – מתן התרה לגבי טובין הכלולים בהצהרת ייצוא לפי הוראות סעיף 103 לפקודת המכס;

(3)

בהיטל על מחזיק טובין – תוך 30 ימים מיום שהגיעו הטובין לרשות המחזיק או מיום שהוטל ההיטל, לפי המאוחר;

(4)

בהיטל על מתן שירותים – תוך 30 ימים מיום מתן השירותים.

46.

דחיית המועד לתשלום היטל

(א)

על אף האמור בסעיף 45 רשאי המנהל לדחות את המועד לתשלום היטל ורשאי הוא להתנות את הדחיה במתן ערובות להנחת דעתו.

(ב)

דחה המנהל את המועד לתשלום ההיטל, יווספו עליו, לתקופת הדחיה, הפרשי הצמדה לפי שיעור העליה של מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, מן המדד שפורסם לאחרונה לפני המועד לתשלום ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד התשלום בפועל.

47.

קביעת היטל למי שלא הגיש דו״ח [תיקון: תשס״ה]

(א)

לא הגיש מחזיק טובין דין וחשבון כאמור בסעיף 43, רשאי המנהל לקבוע את ההיטל שעליו לשלם, בהתחשב בהיקף עסקיו או פעילותו, ובאין נתונים – לפי המשוער.

(ב)

קביעת היטל כאמור בסעיף קטן (א) תתבטל אם יוגש הדין וחשבון תוך 12 חדשים מיום שנקבע ההיטל.

48.

שומה

הגיש חייב בהיטל דין וחשבון ולדעת המנהל הדין וחשבון איננו מלא או איננו מדוייק או שאינו נתמך במסמכים או בפנקסי חשבונות נאותים, רשאי המנהל לשום את ההיטל המגיע לפי מיטב שפיטתו.

49.

עיון חוזר [תיקון: תשס״ה]

(א)

(בוטל).

(ב)

החולק על החלטת המנהל לענין היות טובין מסוימים מהסוג שסווגו בו או מסוג שעליו הוטל היטל, על שומת המנהל לפי סעיף 48 או על החלטת המנהל לגבי ערכם של הטובין שנקבע לענין ההיטל, רשאי לפנות למנהל, בכתב, בתוך 15 ימים מיום הטלת ההיטל או מיום מתן ההחלטה, לפי הענין, בבקשה לעיון חוזר בהחלטה; ורשאי המנהל, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להאריך את התקופה להגשת בקשה לעיון חוזר לפי סעיף קטן זה.

(ג)

לא החליט המנהל בהשגה תוך חדשיים מיום הגשתה, יראו את הבקשה כאילו נתקבלה.

50.

[תיקון: תשס״ה]

(בוטל).

51.

סמכויות המנהל

לשם ביצוע חוק זה יהיו למנהל הסמכויות הקבועות בסעיפים 108 עד 111, 114 ו־115 לחוק מס ערך מוסף.

52.

עבירות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]

(א)

מי שעשה אחת מאלה, דינו – מאסר שנה:

(1)

מסר דין וחשבון, ידיעה, פנקס, מסמך או תעודה אחרת (להלן בסעיף זה – מסמך), כשהם כוזבים בפרט חשוב;

(2)

לא הגיש דין וחשבון שנדרש להגישו על פי הוראות חוק זה או התקנות לפיו, למעט תשובה לשאלון לפי סעיף 32 או לפי הסעיף האמור כפי שהוא מוחל בסעיף 3ט, או הגישם באיחור;

(3)

הפריע לאדם הפועל כדין על פי חוק זה מלבצע סמכויותיו;

(4)

סירב או נמנע למסור מסמך או דוגמה שהוא חייב למסרם, לאחר שנדרש לעשות כן;

(5)

גילה שלא כדין מידע חסוי שהובא לידיעתו לענין חוק זה;

(6)

עבר על הוראה מהוראות חוק זה או תקנות וצווים לפיו.

(ב)

עבר אדם עבירה מן המפורטות בסעיף קטן (א) מתוך כוונה להתחמק מתשלום היטל או עשה מעשה אחר מתוך כוונה כאמור, או הסתיר, השמיד או שינה בכוונה מסמך שנדרש לנהלו או למסרו לפי הוראות חוק זה, דינו – מאסר שלוש שנים.

53.

עבירת חבר־בני־אדם

נעברה עבירה לפי חוק זה בידי חבר־בני־אדם, יהיה אשם בה גם מי שבעת ביצוע העבירה היה בו מנהל פעיל, מזכיר, שותף – למעט שותף מוגבל – חשב או עובד מינהלי בכיר האחראי לאותו תחום, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות חוק זה.

54.

אחריות למעשי עובד

נעברה עבירה לפי חוק זה במהלך עסקו של חייב בהיטל בידי עובד או שלוח, ניתן להאשים בביצוע העבירה גם את החייב בהיטל, זולת אם הוכיח שהעבירה נעברה שלא בידיעתו ושנקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח קיום הוראות חוק זה.

55.

כופר כסף

(א)

עבר אדם עבירה לפי חוק זה או נחשד בה, רשאי המנהל, בהסכמת אותו אדם, לקחת מידו כופר כסף בסכום שלא יעלה על כפל הקנס הגבוה ביותר שניתן להטיל בשל אותה עבירה או על פי שלושה משווי הטובין אשר בקשר אתם נעברה העבירה, לפי הסכום הגבוה יותר, ומשעשה כן יופסק כל הליך משפטי לענין העבירה; אולם אם הוגש כתב אישום אין לקחת כופר כסף אלא באישור היועץ המשפטי לממשלה או מי שהוא הסמיך לכך.

(ב)

המנהל רשאי להתנות כופר כסף במתן התחייבות להימנע מעבירה לפי חוק זה תוך תקופה שיקבע ושלא תעלה על שלוש שנים; ההתחייבות תהיה בערובה שלא תעלה על הקנס הגבוה ביותר שמותר להטיל בשל עבירה כאמור ותהיה בערבות צד שלישי או בלי ערבות, כפי שיקבע המנהל.

(ג)

הורשע אדם בעבירה שהתחייב לפי סעיף קטן (ב) להימנע ממנה, תיגבה הערובה כהיטל לפי חוק זה.

56.

אישור ועדת הכספים של הכנסת להטלת היטל [תיקון: תשס״ה, תשע״א]

החלטת השרים, לפי העניין, להטיל היטל לפי חוק זה טעונה את אישורה של ועדת הכספים של הכנסת; הוגשה בקשה לאישור כאמור תחל ועדת הכספים לדון בה בתוך 14 ימים מיום שהוגשה; סיום הדיונים כאמור ייעשה בהתחשב בהתחייבויותיה של מדינת ישראל בהסכמים בין־לאומיים.

57.

גביה

היטל לפי חוק זה ייגבה על פי פקודת המסים (גביה), כאילו היה מס כמשמעותו באותה פקודה.

58.

תחולת דיני המכס [תיקון: תשס״ה]

הוראות סעיפים 31 עד 36, 39א, 124 עד 127, 136, 145, 148, 150 למעט פסקה (2) בו, 152, 156, 158, 159, 160ב ו־161 לפקודת המכס יחולו, בשינויים המחוייבים, גם על היטל לפי חוק זה.

59.

מס ששולם ביתר או בחסר [תיקון: תשס״ה]

הוראות חוק מסים עקיפים (מס ששולם ביתר או בחסר), התשכ״ח–1968, יחולו על היטל לפי חוק זה, ואולם סעיפים 3 ו־6 לחוק האמור לא יחולו לענין היטל היצף והיטל משווה.

60.

קנס פיגורים

הוראות חוק המסים (קנס פיגורים), התשמ״א–1980, יחולו על היטל לפי חוק זה כאילו הוטל לפי חוק מס כמשמעותו בחוק האמור; למנהל תהא סמכות, מטעמים מיוחדים שיירשמו, לוותר על קנס פיגורים או להקטינו.

61.

חיוב הקונה

(א)

הוטל היטל לפי חוק זה על טובין או שירותים לאחר שהוסכם על מכירתם, רשאי החייב בהיטל לדרוש מהקונה או ממקבל השירות שישלם לו את הסכום ששולם כהיטל, זולת אם נקבע אחרת בהסכם ביניהם.

(ב)

הועלה שיעורו של היטל, יחולו הוראות סעיף זה על סכום ההיטל שנוסף.

(ג)

הופחת ההיטל או בוטל, יפחית המוכר או נותן השירות את המחיר, זולת אם נקבע אחרת בהסכם.

62.

דין המדינה

הוראות פרק ג׳ יחולו על טובין שייבאה הממשלה, למעט ציוד לחימה ייחודי שיש עליו פטור ממכס.

63.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ה, תשס״ט]

(א)

השר ממונה על ביצועו של חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו.

(ב)

שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר דרך הגשת ערעורים לפי חוק זה וסדרי הדין בהם ובדבר אגרות, הוצאות ודמי בטלה לעדים בערעורים כאמור.

(ג)

תקנות לביצוע הוראות פרקים ב׳2 ו־ג׳, בכל ענין שיש לגביו הוראות אמנה בין־לאומית שישראל צד לה, יותקנו בהתאם להוראות האמנה כאמור; נקבעו באמנה כאמור הוראות מיוחדות לעניין נקיטת אמצעי הגנה לגבי יבוא של טובין ממדינה מסוימת, רשאי השר לקבוע בתקנות לביצוע הוראות פרק ב׳2, כי הוראות אותו פרק יחולו לגבי יבוא של טובין מאותה מדינה, בשינויים הנובעים מהוראות האמנה.

64.

בטלים

בטלים –

(1)

תקנות שעת חירום (תשלומי חובה), התשי״ח–1958;

(2)

חוק מניעת היצף, התשל״ז–1977.

65.

תחילה, תחולה והוראות מעבר

(א)

תחילתו של חוק זה ביום ט״ו בטבת התשנ״א (1 בינואר 1991).

(ב)

הוראות חוק זה לענין היטל היצף והיטל משווה יחולו על תלונות שהוגשו מיום פרסומו ואילך; מי שהגיש תלונה לפני תחילתו של חוק זה והודעה על הגשתה פורסמה לפי החוק שהיה קיים ערב פרסומו של חוק זה, והיא טרם הובאה לדיון בוועדה, רשאי להודיע לממונה על רצונו שהתלונה תתברר לפי הוראות חוק זה; הודעה כאמור תימסר לממונה בכתב תוך חודש ימים מיום פרסומו של חוק זה.

(ג)

על אף האמור בכל דין –

(1)

צו שניתן לפי תקנות שעת חירום (תשלומי חובה), התשי״ח–1958, יחולו לגביו הוראות סעיף 2(ד) לחוק זה, אם לא נקבע באותו צו מועד מוקדם יותר לפקיעתו, ובלבד שתקפו יפקע לא יאוחר מיום ז׳ בטבת התשנ״ג (31 בדצמבר 1992);

(2)

צו שניתן לפי חוק מניעת היצף, התשל״ז–1977, אפשר יהיה להגיש לגביו בקשה לבחינה מחדש לפי חוק זה.

נתקבל בכנסת ביום ט״ו בטבת התשנ״א (1 בינואר 1991).

יצחק שמיר
ראש הממשלה
משה נסים
שר התעשיה והמסחר
חיים הרצוג
נשיא המדינה
דב שילנסקי
יושב ראש הכנסת

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.