תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל) מתוך

תקנות מחלות בעלי חיים (הסדרת תנועת בעלי חיים בישראל), התשמ״ב–1982

ק״ת תשמ״ב, 1118; תשנ״ד, 920, 1081; תשס״ז, 1002; תשע״ד, 1695.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20 לפקודת מחלות בעלי חיים, 1945, אני מתקין תקנות אלה:

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ז]

בתקנות אלה –

”בעל חיים“ – לרבות גוויות, זבל, מספוא ורפד;

”המנהל“ – מי שמנהל השירותים הווטרינריים הסמיכו להיות המנהל לענין תקנות אלה;

”משק“ – מיתקן, מבנה או שטח שניתן להחזיק בו בעל חיים;

”רכב“ – רכב מנועי וגרור שמצורף לרכב מנועי;

”תחום רשות מקומית“ – (נמחקה).

2.

היתר הובלת בעלי חיים [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]

(א)

לא יוציא אדם בעלי חיים ממשק, לא יובילם ולא יכניסם למשק אלא בהיתר בכתב מאת רופא וטרינר ממשלתי ובהתאם לתנאי ההיתר.

(א1)

על אף האמור בתקנת משנה (א), הובלה רגלית למרעה של כבשים או עזים (להלן – צאן), הוצאה של צאן ממשק לצורך הובלה כאמור והכנסה למשק של צאן שהובל מהמרעה כאמור, אינה טעונה היתר, ובלבד שהתקיימו שלושת אלה:

(1)

הצאן מסומן לפי תקנות מחלות בעלי חיים (סימון צאן), התשכ״ט–1969, או שאינו טעון סימון לפי התקנות האמורות;

(2)

הצאן חוסן נגד מחלת הפה והטלפיים ב־12 החודשים קודם יציאתו למרעה ונגד מחלת הברוצלוזיס לפי תקנה 1א(ג) לתקנות מחלות בעלי חיים (ביעור מחלת הברוצלוזיס בצאן), התשמ״ט–1989;

(3)

ההוצאה למרעה מהמשק וההכנסה בחזרה מהמרעה למשק בוצעו בתוך פרק זמן שאינו עולה על 48 שעות.

(ב)

רופא וטרינר ממשלתי רשאי לתת היתר להובלת בעלי חיים, לשנותו או להתנות בו תנאים, ובלבד שההובלה תואמת הוראות לענין הובלת בעלי חיים לפי תקנות שהותקנו מכוח חוק צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים), התשנ״ד–1994, ורשאי הוא לסרב לתתו.

(ג)

בתקנה זו, ”בעלי חיים“ – בקר, גמלים, חזירים, כבשים, עזים ועופות.

2א.

הוראות ביצוע [תיקון: תשס״ז, תשע״ד]

(א)

רופא וטרינר ממשלתי רשאי להורות בכתב לכל אדם שלא להעביר, להוביל, להוציא ממשק או להכניס למשק בעלי חיים, אם הופרו הוראות לפי הפקודה והדבר נחוץ למניעת הידבקות במחלה.

(ב)

הורה רופא וטרינר ממשלתי בכתב כאמור, לא יעביר, לא יוביל אדם לא יוציא ולא יכניס בעל חיים בניגוד להוראה.

(ג)

הוראה לפי תקנה זו תעמוד בתוקפה למשך 30 ימים, או עד שיוכח לרופא הווטרינר הממשלתי כי התנאים לנתינתה חדלו להתקיים, לפי המוקדם.

(ד)

מנהל השירותים הווטרינריים רשאי להאריך תוקף הוראה כאמור מנימוקים שיירשמו. הוראה שהוארך תוקפה תעמוד בתוקף למשך 30 ימים נוספים או עד שיוכח למנהל השירותים הווטרינריים שהתנאים לנתינתה חדלו להתקיים, לפי המוקדם.

3.

הובלת בעלי חיים ברכב [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ז]

לא יוביל אדם בעל חיים ברכב אלא אם כן –

(1)

הרכב נרשם בידי המנהל כרכב להובלת בעלי חיים;

(1א)

הוא מחזיק עמו את טופס רישום הרכב המקורי שנתן המנהל לפי תקנה 4(ג);

(2)

הרכב נושא, משני צדיו ומאחוריו, שלטים עשויים פח מצופה בצבע מחזיר אור לבן בגודל של 60 על 40 סנטימטרים שעליהם רשומות המילים ”הובלת בעלי חיים“ בירוק באותיות וספרות שגובהן 7 סנטימטרים לפחות, רוחבן עד 5 סנטימטרים ועוביין 1.5 סנטימטרים, ומתחתן מספר הרישום כאמור בתקנה 4(ג) ומספר הרישוי של הרכב;

(3)

אם נדרש היתר לפי תקנה 2 – ההיתר מצוי בידי נוהג הרכב.

4.

רישום רכב להובלת בעלי חיים [תיקון: תשנ״ד, תשנ״ד־2, תשס״ז]

(א)

בעליו של רכב שיוביל בעל חיים מסוג כאמור בתקנה 3 יגיש למנהל, בקשה לרישום הרכב (להלן – בקשה), לפי הטופס שבתוספת.

(ב)

בעל הרכב יצרף לבקשה צילום של רשיון הרכב שלו; בקשה שלא צורף לה צילום של רישיון הרכב לא תטופל.

(ג)

הוגשה למנהל בקשה, וראה המנהל כי הרכב ניתן לניקוי ולחיטוי בנקל ומתאים להובלת בעל חיים כאמור, ירשום המנהל את הרכב, ימלא בטופס את גודל תא ההובלה, סוג בעלי החיים, המספר המרבי של בעלי החיים שמותר להוביל בו ואת מספר הרישום וישלחו לבעל הרכב תוך 30 ימים מיום הגשת הבקשה.

(ד)

המנהל רשאי לסרב לרשום רכב או לבטל רישומו אם נעשה ברכב שלגביו מבוקש הרישום – או הרשום – שימוש תוך הפרת הפקודה או הוראות ביצוע כמשמעותן בסעיף 1 לפקודה, או אם לא מתקיימים ברכב התנאים הנדרשים בתקנה 11 לתקנות צער בעלי חיים (הגנה על בעלי חיים) (הובלת בהמות), התשס״ו–2006.

(ה)

מועד רישום הרכב לפי תקנת משנה (ג), מועד פקיעת תוקפו, מספר הרישוי של הרכב, סוגו, סוג בעלי החיים שמותר להוביל בו ופרטים נוספים שיורה עליהם המנהל, יירשמו במרשם שינוהל בשירותים הווטרינריים.

(ו)

תוקף רישום הרכב לשנתיים מיום עשייתו, וכל עוד רישיון הרכב בתוקף.

(ז)

על אף האמור בתקנת משנה (ו) רישום רכב שנעשה לפני י״ד בתשרי התשס״ז (6 אוקטובר 2006) יפקע תוקפו ביום י״ט בחשון התשס״ז (31 אוקטובר 2007).

3.

ביטול

(במקור תקנה 3; בתיקון תשנ״ד נוספו תקנות 3 ו־4, אך תקנה זו לא מוספרה מחדש כתקנה 5).

תקנות מחלות בעלי חיים (הגבלות תנועת בהמות בשטח המדינה), התשמ״א–1981 – בטלות.

[תיקון: תשנ״ד, תשס״ז]