חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק הממשלה

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
חוק הממשלה, התשס״א–2001

1.
פרסום הסכמים
(א)
נעשה הסכם בכתב בקשר לכינונה של ממשלה או בקשר להבעת אי אמון בה או בקשר להצבעה על חוק התקציב, או בקשר לצירוף שרים נוספים לממשלה לאחר כינונה, או בקשר למינויו של סגן שר, ימסרו הצדדים להסכם את נוסחו המלא למזכיר הכנסת, בתוך שלושה ימים מיום החתימה ולא יאוחר מ־48 שעות לפני יום הבחירות או מ־24 שעות לפני כינון הממשלה או ההצבעה בכנסת או ההודעה לכנסת, לפי הענין; במנין הימים והשעות לא יבואו בחשבון ימי מנוחה או שבתון על פי חיקוק; נעשה הסכם מטעם רשימת מועמדים לכנסת, ימסרו אותו הצדדים להסכם מיד למזכיר הכנסת.
(ב)
מזכיר הכנסת יביא מיד לידיעת חברי הכנסת, ובתקופה של בחירות לכנסת – גם לידיעת באי כוח רשימות המועמדים, כל הסכם שנמסר לו לפי סעיף זה.
(ג)
לאחר המועד האמור בסעיף קטן (א) לא ייחתם הסכם בקשר לענינים האמורים בו, אלא אם כן נקבע מועד חדש לאותו ענין, המאפשר פרסום ההסכם כאמור בסעיף זה.
2.
סייג להסכם
(א)
מקום שעל פי חוק נתונה סמכות להעביר אדם מתפקידו בכנסת, בממשלה, בשירות המדינה, בתאגיד שהוקם בחוק, בחברה ממשלתית או בכל גוף ציבורי אחר – לא ייעשה הסכם ולא תינתן התחייבות בענין אי העברתו של אותו אדם מתפקידו.
(ב)
לא תינתן ערבות במישרין או בעקיפין, בכסף, בשווה כסף, בשירות או בכל טובת הנאה אחרת, להבטחת ביצועם של הסכם או של התחייבות כאמור בסעיף זה, ולא יהיה תוקף לערבות כאמור.
3.
בקשה ליושב ראש ועדת הבחירות המרכזית לפי סעיף 6(ג) לחוק־יסוד: הממשלה (להלן – חוק היסוד), תוגש בידי ראש הממשלה, או חבר הכנסת שהוטל עליו התפקיד להרכיב ממשלה, לגבי מי שמועמד להיות שר.
4.
הוראות לענין כתב אישום תלוי ועומד [תיקון: תשע״ד־2]
הוגש כתב אישום נגד ראש ממשלה או שר בטרם החלו לכהן בתפקידם יחולו הוראות אלה:
(1)
הוחל בגביית הראיות – ימשיך בית המשפט שאליו הוגש כתב האישום במשפט;
(2)
טרם הוחל בגביית הראיות – יתקיים הדיון לפני בית המשפט המוסמך כאמור בסעיפים 17 או 23 לחוק היסוד, לפי הענין; הוגש כתב האישום לבית משפט שאינו בית המשפט המוסמך כאמור, יועבר הדיון לבית המשפט המוסמך.
5.
עבירות שסעיף 23(א) לחוק־יסוד: הממשלה לא יחול עליהן
הוראת סעיף 23(א) לחוק היסוד לא תחול על עבירות אלה:
(1)
עבירת תעבורה כהגדרתה בסעיף 1 לפקודת התעבורה, למעט עבירה לפי סעיף 64א לפקודה;
(2)
עבירה שנקבעה כעבירת קנס לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום;
(3)
עבירה שנקבעה כעבירה מינהלית לפי כל חיקוק, שתובע לא הגיש בשלה כתב אישום.
תקופת צינון למינוי כשר [תיקון: תשס״א, תשס״ב, תשס״ז]
המשרת בתפקיד מהתפקידים המפורטים להלן לא יתמנה לשר אלא אם כן הפסיק את שירותו שלוש שנים לפני יום המינוי:
(1)
ראש שירות הביטחון הכללי;
(2)
ראש המוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים;
(3)
קצין צבא בדרגת אלוף ומעלה;
(4)
קצין משטרה בדרגת נציב ומעלה;
(5)
נציב בתי הסוהר.
מועד הפסקת כהונה של שר [תיקון: תשע״ד, תשע״ה־2]
הסתיימה התקופה המנויה בסעיף 22(א) או (ב) או בסעיף 26 לחוק־היסוד ביום מנוחה, יידחה סיומה ליום שלאחר מכן שאינו יום מנוחה בשעה 10:00; לעניין זה, ”יום מנוחה“ – שבת או מועד ממועדי ישראל המפורטים בסעיף 18א(א) לפקודת סדרי השלטון והמשפט, התש״ח–1948.
6.
ועדת שרים לביטחון לאומי
בממשלה תפעל ועדת שרים לעניני ביטחון לאומי שהרכבה: ראש הממשלה – יושב ראש, ממלא מקום ראש הממשלה אם מונה, שר הביטחון, שר המשפטים, שר החוץ, השר לביטחון הפנים ושר האוצר; הממשלה רשאית, לפי הצעת ראש הממשלה, להוסיף חברים לועדה, ובלבד שמספר חברי הועדה לא יעלה על מחצית מספרם של חברי הממשלה.
7.
[תיקון: תשס״ח]
(בוטל).
8.
מזכיר הממשלה
הממשלה, על פי הצעת ראש הממשלה, תמנה את מזכיר הממשלה ותקבע את תפקידיו; הודעה על המינוי תפורסם ברשומות.
סמכויות לועדת בדיקה ממשלתית [תיקון: תשס״ג, תשע״א]
(א)
מינה שר ועדה לבדיקת נושא או אירוע מסוים המצוי בתחום אחריותו (בסעיף זה – השר הממנה), ובראש הועדה עומד שופט בדימוס, רשאי שר המשפטים, לבקשת השר הממנה ובאישור הממשלה, לקבוע כי לאותה ועדה יהיו הסמכויות של ועדת חקירה, לפי סעיפים 9 עד 11 ו־27(ב) לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968 (להלן – ועדת בדיקה ממשלתית); השר הממנה יפרסם ברשומות הודעה על מינויה של ועדת בדיקה ממשלתית, הרכבה, תפקידיה וסמכויותיה.
(ב)
לא יתמנה ולא יכהן כחבר בועדת בדיקה ממשלתית מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד ענינים בין תפקידו כחבר הועדה לבין תפקיד אחר שהוא ממלא או ענין אחר שלו.
(ב1)
בהרכב ועדת בדיקה ממשלתית יינתן ביטוי הולם לייצוגם של בני שני המינים.
(ג)
על ועדת בדיקה ממשלתית יחולו הוראות סעיפים 14 ו־22 לחוק ועדות חקירה, התשכ״ט–1968.
(ד)
מצאה ועדת בדיקה ממשלתית כי קיים חשש לביצוע עבירה פלילית, תביא את הענין לידיעת היועץ המשפטי לממשלה.
(ה)
ועדת בדיקה ממשלתית תגיש לשר הממנה דין וחשבון על תוצאות בדיקתה והמלצותיה; השר יביא את הדין וחשבון בפני הממשלה.
(ו)
לענין סעיף זה, ”שר“ – לרבות כמה שרים הממנים ועדה אחת.
שחרור אסירים מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה [תיקון: תשע״ד־3, תשע״ה]
(א)
הממשלה רשאית להחליט לשחרר אסיר ממאסר ולהתנות את שחרורו בתנאים, בהתאם להוראות סעיף זה, אם סברה כי שחרור האסיר מתחייב מטעמים של ניהול יחסי החוץ של המדינה וביטחונה, ובלבד שהשחרור נעשה במסגרת אחד מאלה:
(1)
שחרור שבויים או חטופים שהם אזרחים ישראלים או תושבי ישראל, לרבות השבת גופותיהם, או קבלת מידע לגבי שבויים, חטופים או נעדרים שהם אזרחים ישראלים או תושבי ישראל;
(2)
מחווה מדינית;
(3)
הסכם מדיני, לרבות הסדר ביניים או הסדר הבנות.
(א1)
לא ייכלל בהחלטה על שחרור אסיר כאמור בסעיף קטן (א), אדם שהורשע ברצח, שלגביו קבע בית המשפט כאמור בסעיף 30ב(א) לחוק שחרור על־תנאי ממאסר, התשס״א–2001, שהוא ביצע את המעשה בנסיבות חריגות בחומרתן.
(ב)
לא ייזמו הממשלה, חבר הממשלה או מי שנתון למרותה או כפוף להנחיותיה שחרור אסיר בנסיבות המפורטות בסעיף קטן (א) בדרך אחרת מהאמור בו, לרבות בדרך של חנינה או הקלה בעונש, לא יפעלו לשם כך ולא ייטלו חלק בפעולות שנועדו לכך; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על גורמי המינהל לעניין פעילות ונטילת חלק בפעולות הדרושות להשלמת טיפול בחנינה או הקלה בעונש ולהפעלת סמכות חתימת קיום, לפי סעיף 12לחוק־יסוד: נשיא המדינה.
(ג)
תוקם ועדה שתפקידה יהיה לבדוק אם יש לבטל את שחרורו של אסיר לפי הוראות סעיף קטן (ד)(2) או (3) (בסעיף זה – הוועדה); בוועדה יהיו חברים –
(1)
שופט בדימוס שימנה ראש הממשלה, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
נציג שר המשפטים;
(3)
עובד משרד הביטחון שימנה שר הביטחון, או עובד המשרד לביטחון הפנים, שימנה השר לביטחון הפנים, לפי העניין.
(ד)
שחרור אסיר לפי סעיף זה יהיה מותנה ויהיה ניתן לבטלו בהתקיים אחת מאלה, וכל עוד לא חלף המועד שבו היה האסיר צפוי להשתחרר ממאסרו:
(1)
בהחלטת הממשלה הקובעת כי אין עוד עניין מדיני או ביטחוני בהמשך שחרורו;
(2)
הוועדה החליטה על ביטול שחרורו לאחר שקבעה כי האסיר עבר עבירה שעונשה המרבי שלושה חודשי מאסר לפחות בתוך התקופה שבה היה אמור לרצות את עונשו אלמלא שוחרר;
(3)
הוועדה החליטה על ביטול שחרורו לאחר שקבעה כי האסיר הפר תנאי מהתנאים שהממשלה קבעה לגביו בעת שחרורו.
(ה)
החלטה בדבר ביטול שחרורו של אסיר לפי הוראות סעיף קטן (ד) או החלטת הוועדה בדבר מאסרו של אסיר לפי הוראות סעיף קטן (ז)(2) דינן כדין צו למאסרו של האסיר.
(ו)
הפר אסיר ששוחרר תנאי מתנאי שחרורו או היה חשד שהפר אסיר ששוחרר תנאי מתנאי שחרורו, ניתן לעצרו, בלא צו מעצר או פקודת מעצר, לשם הבאתו לפני הוועדה.
(ז)
(1)
הפר אסיר ששוחרר תנאי מתנאי שחרורו או עבר עבירה נוספת כאמור בסעיף קטן (ד)(2) בתוך תקופת התנאי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לפנות בכתב לוועדה בבקשה להורות על ביטול שחרורו.
(2)
הוגשה בקשה כאמור בפסקה (1), רשאית הוועדה להורות על מאסרו של האסיר עוד לפני שהחל הדיון בעניינו ועד למתן החלטתה בעניינו.
(ח)
מצאה הוועדה כי התקיימה נסיבה מהנסיבות האמורות בסעיף קטן (ד)(2) או (3), רשאית היא –
(1)
להורות כי שחרורו של האסיר יבוטל וכי הוא ימשיך לרצות את עונשו עד המועד שבו היה צפוי להשתחרר ממאסרו בהתאם לעונש שנגזר עליו, ובכפוף להוראות כל דין;
(2)
להורות על המשך שחרורו בתנאי השחרור או בתנאים נוספים שתקבע; החליטה הוועדה כאמור, רשאית היא להאריך את התקופה שבה על האסיר לעמוד בתנאי השחרור אף לאחר תום תקופת התנאי, ותחול לגביו תקופת תנאי חדשה; לעניין זה, ”תקופת תנאי חדשה“ – תקופה שתחילתה ביום החלטת הוועדה ומשכה כמשך תקופת התנאי; החלטה כאמור תינתן פעם אחת בלבד לגבי אותו אסיר;
(3)
להורות כי שחרורו של האסיר יבוטל וכי הוא ימשיך לרצות רק חלק מיתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו; הורתה הוועדה כאמור, תהיה התקופה שממועד שחרורו של האסיר ועד המועד שבו היה צפוי להשתחרר ממאסר בהתאם לעונש שנגזר עליו תקופת תנאי; תקופת תנאי כאמור תצטבר לכל תקופת תנאי אחרת שלו.
(ט)
בוטל שחרור לפי הוראות סעיף קטן (ד)(1) או (ח), יישא האסיר את יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול שחרורו לפני ובמצטבר לכל מאסר אחר שהוטל עליו, ואם עבר עבירה נוספת בתקופת התנאי – גם לפני ובמצטבר לכל מאסר שיוטל עליו בשל אותה עבירה; היה האסיר נושא מאסר בעת שבוטל השחרור, יופסק אותו מאסר לשם נשיאת יתרת תקופת המאסר שעליו לשאת בשל ביטול השחרור וישוב ויימשך מתום אותה תקופה.
(י)
אסיר ששוחרר זכאי להיות נוכח בכל דיון לפני הוועדה לפי סעיף זה, בכפוף להוראות סעיף קטן (יא).
(יא)
(1)
בהליכים לפי סעיף זה רשאית הוועדה לקבל מידע אף שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו או בלי לגלותו להם, ובלבד ששוכנעה, לאחר שעיינה בראיה או שמעה טענות, כי גילויו של המידע עלול לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור וכי אי־גילויו עדיף על פני גילויו לשם עשיית צדק (בסעיף זה – מידע חסוי).
(2)
בטרם תקבל החלטה לפי פסקה (1), רשאית הוועדה לעיין במידע או לשמוע הסברים שלא בנוכחות האסיר או בא כוחו; החליטה הוועדה לקבל מידע חסוי, תורה על העברת תמצית של המידע החסוי לאסיר או לבא כוחו, ככל שניתן לעשות כן בלי לפגוע בביטחון המדינה או בביטחון הציבור.
(יב)
החליטה הוועדה בהתאם להוראות סעיף קטן (יא) לגלות מידע חסוי או הורה בית המשפט בהתאם להוראות סעיף קטן (יג), על גילויו של מידע חסוי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לבקש מהוועדה כי לא תביא בחשבון את המידע האמור לשם החלטה בעניינו של האסיר; ביקש זאת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, לא תתחשב הוועדה במידע האמור, והמידע לא יועבר לאסיר ולבא כוחו.
(יג)
(1)
החליטה הוועדה לגלות לאסיר או לבא כוחו מידע חסוי, רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש עתירה נגד גילוי המידע החסוי, כולו או מקצתו, לבית המשפט בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו החלטת הוועדה.
(2)
נדחתה עתירה נגד גילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך, בתוך 15 ימים מיום שהומצאה לו ההחלטה לדחות את עתירתו, לבית המשפט העליון שידון בערעור בשופט אחד.
(3)
הדיון בעתירה ובערעור על החלטה לפי סעיף זה יתקיים בדלתיים סגורות, ורשאי בית המשפט לעיין במידע החסוי לשם החלטה בעתירה ולקבל פרטים נוספים מבא כוח היועץ המשפטי לממשלה לעניין המידע, שלא בנוכחות האסיר ובא כוחו.
(4)
עתירת אסיר נגד החלטת הוועדה שלא לגלות מידע חסוי תהיה רק במסגרת עתירה נגד החלטת הוועדה על ביטול שחרורו או נגד החלטת הוועדה על שינוי תנאי שחרורו, לפי העניין.
(5)
התקבלה עתירת אסיר לגילוי מידע חסוי, רשאי בא כוח היועץ המשפטי לממשלה לערער על כך, ויחולו לעניין הערעור כאמור הוראות פסקאות (2) ו־(3), בשינויים המחויבים.
(6)
כל עוד לא התקבלה החלטה סופית על גילוי מידע חסוי, לא יועבר המידע.
(יד)
החליטה הוועדה שלא להורות על ביטול שחרורו של אסיר, רשאית היא, לבקשת בא כוח היועץ המשפטי לממשלה, להורות על השהיית ביצוע החלטתה לתקופה שלא תעלה על 72 שעות ממועד החלטתה; לעניין זה לא יבואו שבתות ומועדים במניין השעות; החלטת הוועדה להורות על השהיית ביצוע כאמור, דינה כדין צו למאסרו של האסיר.
(טו)
הוועדה תנהל פרוטוקול של דיוניה, שייחתם בידי יושב ראש הוועדה; האסיר ובא כוחו רשאים לעיין בפרוטוקול הדיון בעניינו של האסיר ולקבל העתק ממנו, אלא אם כן החליטה הוועדה כי הפרוטוקול, כולו או חלקו, יהיה חסוי, בשל קבלת מידע חסוי בהתאם להוראות סעיף קטן (יא) או (יג).
(טז)
הוועדה רשאית לסטות מדיני הראיות, ובכל עניין של סדר דין שלא נקבע בסעיף זה תדון הוועדה בדרך הנראית לה מועילה ביותר להכרעה צודקת ומהירה בעניין.
(יז)
(1)
האסיר ובא כוח היועץ המשפטי לממשלה רשאים להגיש עתירה נגד החלטת הוועדה (בסעיף זה – עתירה), בכפוף להוראות סעיף קטן (יג).
(2)
בית המשפט ידון בעתירה במותב של שלושה, שיקבע נשיא בית המשפט המחוזי שאליו הוגשה העתירה.
(3)
החלטת בית המשפט בעתירה ניתנת לערעור לפני בית המשפט העליון, אם התקבלה רשות לכך מבית המשפט בגוף ההחלטה או מאת שופט בית המשפט העליון.
(יח)
עתירה לפי סעיפים קטנים (יג) ו־(יז) תוגש כעתירה מינהלית לפי הוראות חוק בתי משפט לעניינים מינהליים, התש״ס–2000, בכפוף להוראות פרק זה.
(יט)
בסעיף זה, ”אסיר“ – מי שמוחזק במשמורת שירות בתי הסוהר.
9.
הודעות לכנסת [תיקון: תשס״ד]
(א)
על פעולות אלה, לפי הסעיפים המפורטים להלן בחוק היסוד, תודיע הממשלה לכנסת:
(1)
מילוי מקום של ראש הממשלה לפי סעיף 16(ב) או (ג);
(2)
מתן פסק דין נגד ראש הממשלה בעבירה שיש עמה קלון לפי סעיף 17(ד);
(3)
הפסקת כהונת ראש הממשלה בשל פסק דין סופי בעבירה שיש עמה קלון לפי סעיף 18(ד);
(4)
התפטרות ראש הממשלה לפי סעיף 19;
(5)
ראש הממשלה שנפטר או שנבצר ממנו דרך קבע מלמלא את תפקידו לפי סעיף 20;
(6)
הפסקת כהונה של שר לפי סעיפים 22 או 23;
(7)
מילוי מקומו של שר לפי סעיף 24;
(8)
הפסקת כהונתו של סגן שר לפי סעיפים 26(1), (2) או (3) או 27;
(9)
קביעת ראש ממשלה בפועל לפי סעיף 30(ג);
(10)
מינוי שר לפי סעיף 30(ד);
(11)
העברת שטחי פעולה ממשרד למשרד לפי סעיף 31(ד);
(ב)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) תימסר ליושב ראש הכנסת; ההודעה על פעולות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (6) ו־(11) תובא לידיעת הכנסת.
פרסום ברשומות [תיקון: תשע״ד]
(א)
על פעולות אלה, לפי הסעיפים המפורטים להלן בחוק היסוד, תפורסם הודעה ברשומות מטעם הכנסת:
(1)
הודעות נשיא המדינה לפי סעיפים 11(א), 29(ג) או 29(ה);
(2)
דחיית בקשה להביע אמון בממשלה כאמור בסעיפים 11(ב) או 29(ו);
(3)
העברת ראש הממשלה מכהונתו לפי סעיף 18(א);
(4)
החלטות לענין משכורת וגמלאות של שרים וסגני שרים לפי סעיף 36;
(5)
החלטה בענין שינוי במועד הבחירות לפי סעיף 43.
(ב)
על פעולות אלה, לפי הסעיפים המפורטים להלן בחוק היסוד, תפורסם הודעה ברשומות מטעם הממשלה:
(1)
כינון ממשלה, הרכבה וחלוקת התפקידים בין השרים לפי סעיף 13;
(2)
צירוף שר לממשלה לפי סעיף 15;
(3)
מילוי מקום של ראש הממשלה לפי סעיף 16(ב) או (ג);
(4)
הפסקת כהונתו של ראש הממשלה לפי סעיפים 18(ד), 19, 20 או 21;
(5)
הפסקת כהונה של שר לפי סעיפים 22 או 23;
(6)
מילוי מקום של שר לפי סעיף 24;
(7)
מינוי סגן לפי סעיף 25(א);
(8)
הפסקת כהונתו של סגן שר לפי סעיפים 26(1), (2), (3) או (5) או 27;
(9)
קביעת ראש ממשלה בפועל לפי סעיף 30(ג);
(10)
מינוי שר לפי סעיף 30(ד);
(11)
החלטת ממשלה לפי סעיפים 31(א), (ב), (ג) או (ד);
(12)
אצילת סמכות לפי סעיף 33;
(13)
נטילת סמכות לפי סעיף 34.
תחילה ותחולה
(א)
הוראות חוק זה יחולו על הבחירות ועל כינון הממשלה, החל בבחירות לכנסת השש עשרה.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף קטן (א), תהא תחילתו של חוק זה ביום שתיכון הממשלה כאמור בסעיף קטן (א).

נתקבל בכנסת ביום י״ב באדר התשס״א (7 במרס 2001).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
  • משה קצב
    נשיא המדינה
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך, היוועצו בעורך-דין.