”סימן מסחר מוכר היטב“ – סימן המוכר היטב בישראל כסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק;

”סימן מסחר רשום“ – סימן מסחר הרשום בפנקס סימני המסחר לפי הוראות פקודה זו והוא סימן מסחר לאומי או סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל;

”סימן שירות“ – סימן המשמש, או מיועד לשמש, לאדם לענין השירות שהוא נותן;

”סימן מאשר“ – סימן המיועד לשמש בידי אדם, שאינו מנהל עסק, לאישור מקורם של טובין פלונים שיש לו ענין בהם, מרכיביהם, דרכי ייצורם, איכותם או תכונה אחרת מתכונותיהם, או לאישור טיבו, איכותו או סוגו של שירות פלוני שיש לו ענין בו;

”סימן קיבוצי“ – סימן מסחר או סימן שירות השייך לחבר־בני־אדם שיש לו ענין בטובין או בשירות שהסימן מיועד לציינם, וחברי החבר משתמשים, או מתכוונים להשתמש, באותו סימן לגבי הטובין או השירות;

”הפרה“ – שימוש בידי מי שאינו זכאי לכך –

(1)

בסימן מסחר רשום או בסימן הדומה לו, לענין טובין שלגביהם נרשם הסימן או טובין מאותו הגדר;

(2)

בסימן מסחר רשום, לשם פרסום טובין מסוג הטובין שלגביהם נרשם הסימן או לשם פרסום טובין מאותו הגדר;

(3)

בסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו עד כדי להטעות לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן או לענין טובין מאותו הגדר;

(4)

בסימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, או בסימן הדומה לו, לענין טובין שאינם מאותו הגדר, ובלבד שיש בשימוש זה כדי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום ובעל הסימן הרשום, עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור;

”מדינת האיגוד“ – מדינה שהיא חברה באיגוד להגנת הקנין התעשייתי מכוח אמנת פריס בדבר הגנת הקנין התעשייתי, לרבות שטחי ארץ שהאמנה הוחלה עליהם מכוח סעיף 16 שני לאמנה;

”ארגון הסחר העולמי“ – ארגון הסחר העולמי שהוקם בהסכם שנחתם במרקש ביום 15 באפריל 1994;

”מדינה חברה“ – מדינת האיגוד או מדינה שהיא חברה בארגון הסחר העולמי;

”ציון גאוגרפי“ – ציון המזהה בישראל טובין כטובין שמקורם באזור גאוגרפי מסוים שהוא מדינה חברה, אזור או חבל ארץ בה, אם ניתן לייחס תכונה מסוימת, מאפיין מסוים או מוניטין של הטובין, בעיקר לכך שמקורם באותו אזור גאוגרפי;

”השר“ – שר המשפטים.

2.

תחולת הוראות על סימני שירות

הוראות פקודה זו החלות על סימני מסחר יחולו על סימני שירות, בשינויים המחוייבים לפי הענין, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו ”סימן מסחר“ – אף סימן שירות במשמע, ו”טובין“ – אף שירות במשמע, והוא כשאין הוראה אחרת לענין זה.

3.

דין סימן מאשר וסימן קיבוצי

סימן מאשר וסימן קיבוצי דינם כדין סימן מסחר וסימן שירות, וכל מקום בפקודה זו שנאמר בו ”סימן מסחר“ או ”סימן שירות“, אף סימן מאשר וסימן קיבוצי במשמע; והכל בכפוף לאמור בסעיפים 14 ו־15.

פרק ב׳: פנקס סימני המסחר

4.

הפנקס ותכנו [תיקון: תשס״ג־2]

לענין פקודה זו יתנהל פנקס לרישום סימני מסחר (להלן – הפנקס); הרישום יהיה לפי פרטים אלה:

(1)

שם בעל הסימן, מענו ומשלח ידו;

(2)

הודעות על העברה או מתן רשות;

(3)

ויתורים;

(4)

תנאים והגבלות;

(4א)

לענין סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל – ציון היותו סימן מסחר בין־לאומי;

(5)

כל פרט אחר שנקבע לענין סימני מסחר רשומים.

5.

הרשם [תיקון: תשס״ג־2]

השר ימנה רשם סימני מסחר (להלן – הרשם) ובפיקוחו יתנהל הפנקס.

5א.

הטלת תפקידים שיפוטיים וקבלת סמכויות [תיקון: תשס״א]

(א)

השר רשאי להטיל על עובד המדינה שהוא עורך דין הכשיר להיות שופט מחוזי (להלן – פוסק בקנין רוחני), למלא כל תפקיד שיפוטי שעל הרשם למלא, או שהרשם מוסמך או רשאי לעשותו לפי הוראות פקודה זו, למעט הסמכות להתקין תקנות לפי סעיפים 42 עד 45 ו־72, ואם יוטל התפקיד על סגן רשם הפטנטים יראו אותו, לצורך מילוי תפקידו זה, פוסק בקנין רוחני.

(ב)

פוסק בקנין רוחני שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א) ימלא את התפקיד לפי הוראות פקודה זו ומוקנות לו, לשם מילוי תפקידו, הסמכויות הנתונות לרשם בפקודה זו.

(ג)

כל פעולה שנעשתה כדין בידי פוסק בקנין רוחני, שהוטל עליו תפקיד כאמור בסעיף קטן (א), דינה – לענין פקודה זו, כדין פעולה שנעשתה בידי הרשם.

6.

פומביות

(א)

הפנקס יהיה פתוח לעיון הציבור בכל שעה נוחה, בהתאם לתקנות.

(ב)

העתק מאושר של כל רישום יינתן לכל אדם לפי דרישתו תמורת האגרה שנקבעה.

פרק ג׳: כשרות לרישום

7.

זכות ייחודית לסימן מסחר

אדם המבקש לו זכות ייחודית להשתמש בסימן פלוני כסימן מסחר רשאי לבקש רישום הסימן על פי הוראות פקודה זו.

8.

סימנים כשרים לרישום

(א)

אין סימן כשר לרישום כסימן מסחר אלא אם יש בו כדי להבחין בין הטובין של בעל הסימן לבין הטובין של אחרים (להלן – בעל אופי מבחין).

(ב)

הרשם או בית המשפט הבאים לקבוע אם סימן מסחר המשמש למעשה הוא בעל אופי מבחין, רשאים לשקול עד כמה הפך השימוש למעשה את הסימן לבעל אופי מבחין בטובין שלגביהם נתבקש או נעשה הרישום.

9.

הגבלה לצבעים מסויימים

סימן מסחר יכול שיוגבל, כולו או מקצתו, לצבע או לצבעים מוגדרים; הרשם או בית המשפט, בבואם להחליט בדבר אפיו המבחין, יתחשבו בהגבלה זו; במידה שסימן מסחרי רשום ללא הגבלת צבע יראו כאילו הוא רשום לכל הצבעים.

10.

היקף הרישום

(א)

סימן מסחר יירשם לגבי טובין מסויימים או סוגי טובין מסויימים.

(ב)

בכל שאלה בדבר סיווג טובין יכריע הרשם, והחלטתו תהיה סופית.

11.

סימנים שאינם כשרים לרישום [תיקון: תש״ס, תשע״ז]

סימנים אלה אינם כשרים לרישום:

(1)

סימן המרמז על קשר עם נשיא המדינה או עם ביתו או על חסותו של הנשיא, וסימן שניתן להסיק ממנו על קשר או חסות כאמור;

(2)

דגלי המדינה ומוסדותיה או סמליהם, דגלי מדינות חוץ וארגונים בין־לאומיים וסמליהם, וכל סימן הדומה לאחד מהם;

(3)

שלטי יוחסין רשמיים, אותות וחותמות רשמיים שמדינה נוהגת לציין בהם פיקוח או ערבות, וכל סימן הדומה להם, וכן סימן שניתן להסיק ממנו שבעלו נהנה מחסות ראש מדינה או ממשלה, או שהוא מספק טובין או מעניק שירותים לראש מדינה או ממשלה, והכל אם לא הוכח לרשם כי בעל הסימן זכאי להשתמש באותו סימן;

(4)

סימן שמופיע בו ביטוי מאלה – ”פטנט“, ”נרשם פטנט“, ”על פי כתב ממלכתי“, ”רשום“, ”מדגם רשום“, ”עיצוב“, ”עיצוב רשום“, ”עיצוב לא רשום“, ”זכות יוצרים“, ”חיקויו של זה – זיוף“ – או ביטוי כיוצא באלה;

(5)

סימן הפוגע או העלול לפגוע בתקנת הציבור או במוסר;

(6)

סימן שיש בו כדי להטעות את הציבור, סימן המכיל ציון מקור כוזב וסימן המעודד התחרות בלתי הוגנת במסחר;

(6א)

סימן הכולל ציון גאוגרפי לענין טובין שמקורם אינו באזור הגאוגרפי המצוין, אם יש בציון הגאוגרפי כדי להטעות ביחס לאזור הגאוגרפי האמיתי של מקור הטובין;

(6ב)

סימן הכולל ציון גאוגרפי נכון מילולית, אולם יש בו מצג שווא כאילו מקורם של הטובין באזור גאוגרפי אחר;

(7)

סימן הזהה עם סמל בעל משמעות דתית בלבד, או הדומה לו;

(8)

סימן שיש עליו תמונתו של אדם, זולת אם נתקבלה הסכמתו של הנוגע בדבר, ואם היא תמונתו של אדם שמת – ידרוש הרשם הסכמתם של שאיריו, זולת אם קיימים לדעתו טעמים סבירים שלא לעשות כן;

(9)

סימן הזהה עם סימן שהוא שייך לבעל אחר וכבר הוא רשום בפנקס לגבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר, והוא הדין בסימן הדומה לסימן כאמור עד כדי שיש בו להטעות;

(10)

סימן המורכב מספרות, אותיות או מלים, הנוהגות במסחר לציונם או לתיאורם של טובין או סוגי טובין או הנוגעות במישרין למהותם או לאיכותם, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;

(11)

סימן שמשמעותו הרגילה גיאוגרפית או שם משפחה, אם אינו מוצג בדרך מיוחדת, זולת אם הוא בעל אופי מבחין כמשמעותו בסעיפים 8(ב) או 9;

(12)

סימן המזהה יין או משקה אלכוהולי הכולל ציון גאוגרפי, אם מקורו של היין או המשקה האלכוהולי אינו באותו אזור גאוגרפי;

(13)

סימן שהוא זהה או דומה עד כדי להטעות לסימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, לענין טובין שלגביהם מוכר הסימן היטב או לגבי טובין מאותו הגדר;

(14)

סימן שהוא זהה או דומה לסימן מסחר מוכר היטב שהוא סימן מסחר רשום, וזאת אף לגבי טובין שאינם מאותו הגדר, אם יש בסימן המבוקש לרישום כדי להצביע על קשר בין הטובין שלגביהם מבוקש הסימן לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש בסימן המבוקש.

12.

סימן זהה עם שמו של אחר

הרשם רשאי לסרב לבקשת רישומו של סימן מסחר הזהה עם שמו של אדם אחר או של עסקו או הדומה לאותו שם, לרבות שם עסקו, או המכיל שם זהה או דומה כאמור, אם יש בסימן כדי להטעות את הציבור או לגרום התחרות בלתי הוגנת.

13.

שם או תיאור של טובין

סימן המכיל גם שם או הגדר של טובין, רשאי הרשם לסרב לרשמו לגבי טובין אחרים, אולם הוא רשאי לרשמו כך אם בשימושו למעשה משתנה הסימן בהתאם לטובין שלהם הוא משמש, והמבקש הוסיף בבקשתו הערה על כך.

14.

רישום סימן מאשר

(א)

הרשם רשאי לרשום סימן מאשר, אם הוא שוכנע שיש ביכלתו של בעל הסימן לקיים את התכונות שאותו סימן מיועד לסמנן.

(ב)

סימן מאשר ניתן לרישום אף אם אינו בעל אופי מבחין כנדרש לפי סעיף 8(א).

(ג)

לא יועבר סימן מאשר אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

15.

רישום סימן קיבוצי

(א)

הרשם רשאי לרשום סימן קיבוצי אם שוכנע שהסימן מיועד לשימושם של חברי חבר־בני־אדם ושיש לחֶבר פיקוח על שימושם בסימן.

(ב)

לכל ענין שבפקודה זו יראו את שימושם של חברי החֶבר בסימן קיבוצי כשימושו של החֶבר, ואין נפקא מינה אם החבר עצמו משתמש או מתכוון להשתמש בו.

(ג)

לא יועבר סימן קיבוצי אלא לאחר קבלת רשות לכך מן הרשם.

16.

רישום סימנים הרשומים בחוץ־לארץ [תיקון: תש״ס, תשס״ב]

(א)

על אף האמור בסעיפים 8 עד 11 לא יסרב הרשם רישומו של סימן מסחר הרשום כסימן מסחר בארץ מוצאו, אלא באחת מאלה:

(1)

רישום הסימן בישראל יפגע בזכויות שרכש בישראל אדם אחר;

(2)

אין בסימן מידה כלשהי העושה אותו לבעל אופי מבחין; סימן מסחר לא ייפסל לרישום אם הוא שונה מסימן המסחר הרשום בארץ מוצאו, בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין ואינם פוגעים בזיהוי הסימן הרשום בארץ מוצאו;

(3)

הסימן מורכב אך ורק מאותיות או ציונים העשויים לשמש במסחר כדי לציין את סוג הטובין, איכותם, כמותם, מקום מוצאם, ייעודם, תקופת ייצורם או שוויים;

(4)

הסימן שגור בשפת הדיבור או במנהגי המסחר ההגונים והמקובלים בישראל;

(5)

הסימן נוגד את תקנת הציבור או המוסר;

(6)

יש בסימן כדי להטעות את הציבור.

(ב)

”ארץ מוצא“, לענין סימן מסחר שמבקשים לרשמו על פי סעיף זה – מדינה חברה שבה יש למבקש מפעל תעשייתי או מסחרי פועל ורציני, ואם אין לו מפעל כזה בתחומי מדינה כאמור – מדינה חברה שבה מקום מושבו, ואם אין לו מקום מושב בתחומי מדינה כאמור – מדינה חברה שהוא אזרחה.

(ג)

קיבל הרשם לרישום סימן שלא היה נרשם לולא הוראות סעיף קטן (א), יצויין הדבר בעת פרסום הבקשה ובפנקס.

פרק ד׳: הליכי רישום

17.

בקשה [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ז]

(א)

הטוען לבעלות על סימן מסחר שבשימושו או המיועד לשימושו ורוצה לרשום את הסימן, יגיש לרשם בקשה על כך בדרך שנקבעה.

(ב)

בקשה כאמור בסעיף קטן (א) יכול שתוגש לגבי סוג אחד של טובין או מספר סוגים של טובין.

17א.

חלוקת הבקשה [תיקון: תשס״ז־2]

(א)

מי שהגיש לרשם בקשה כאמור בסעיף 17(א), לגבי כמה סוגים של טובין, רשאי, כל עוד לא נרשם סימן המסחר נושא הבקשה לפי סעיף 26, לבקש מהרשם שהבקשה תחולק לבקשות נפרדות, לפי סוגי הטובין, בדרך שנקבעה (בסעיף זה – בקשה לחלוקה); החליט הרשם על חלוקה כאמור, יהיה תאריכה של כל אחת מהבקשות שהופרדו כתאריך שבו הוגשה הבקשה המקורית.

(ב)

הוגשה בקשה לחלוקה לאחר הפרסום של קיבול הבקשה המקורית לפי סעיף 23, יראו כל התנגדות שהוגשה לפי סעיף 24 לרישום סימן המסחר נושא הבקשה המקורית, כאילו הוגשה לגבי כל אחת מהבקשות שהופרדו, ככל שההתנגדות נוגעת אליה.

17ב.

איחוד בקשות [תיקון: תשס״ז־2]

(א)

מי שהגיש לרשם כמה בקשות כאמור בסעיף 17(א) לרישום של אותו סימן מסחר רשאי, כל עוד לא פורסם קיבול הבקשות לפי סעיף 23, לבקש מהרשם לאחד את הבקשות הנפרדות לבקשה אחת, בדרך שנקבעה (בסעיף זה – בקשה לאיחוד).

(ב)

הוגשה בקשה לאיחוד, רשאי הרשם לאחד את הבקשות הנפרדות לבקשה אחת, אם שוכנע כי התקיימו שניים אלה:

(1)

הבקשות הנפרדות הוגשו באותו מועד;

(2)

הטוען לבעלות על סימן המסחר נושא הבקשות הנפרדות הוא, בעת הגשת הבקשה לאיחוד, אותו אדם.

18.

סמכויות הרשם [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם לדחות בקשה או לקבל אותה כמו שהיא או בתנאים, בתיקונים או בשינויים, או בהגבלות שימצא לנכון להטיל לגבי דרך השימוש או מקום השימוש או לגבי ענין אחר.

(ב)

לענין בקשה לרישום סימן מסחר לגבי מספר סוגים של טובין, רשאי הרשם לדרוש את חלוקתה לכמה בקשות, ותאריך ההגשה של כל אחת מהבקשות שהופרדו כאמור יהיה תאריך הגשתה של הבקשה שחולקה.

19.

ערעור [תיקון: תש״ע]

דחה הרשם בקשה, תהא החלטתו נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי, והרשם יהיה המשיב בערעור.

20.

טעויות ותיקונים [תיקון: תש״ע]

הרשם רשאי בכל עת לתקן טעות שבבקשה או שבנוגע אליה, בין לפני קיבולה ובין לאחריו, או להרשות למבקש לתקן אותה בתנאים שיראה מתאימים.

21.

דרישת ויתור [תיקון: תש״ע]

(א)

היה סימן מסחר מכיל דבר המקובל באותו מסחר או דבר שאינו בעל אופי מבחין מבחינה אחרת, וראה הרשם שאין בעל הסימן זכאי לשימוש ייחודי בדבר האמור או במקצתו, רשאי הוא, בבואו להחליט אם יירשם הסימן או אם יישאר רשום בפנקס, לדרוש כתנאי לכך שבעל הסימן יוותר על הזכות לשימוש ייחודי באותו דבר או יוותר ויתור אחר הנחוץ, לדעתו, לשם קביעת זכויותיו לפי הרישום.

(ב)

ויתור לפי סעיף זה לא יפגע אלא בזכויות בעל הסימן הנובעות מרישומו של הסימן, אך לא בשום זכות אחרת שלו.

22.

ביטול בקשות [תיקון: תשס״ז]

(א)

לא מילא המבקש אחר דרישת הרשם תוך המועד שקבע ונתן הרשם למבקש הודעה בדרך שנקבעה, ועברו שלושה חדשים מיום מתן אותה הודעה ולא מילא המבקש אחר הדרישה – רשאי הרשם לראות את הבקשה כבטלה.

(ב)

הרשם רשאי להאריך את המועדים שנקבעו לפי סעיף זה אם נתבקש לעשות זאת בדרך ובמועד שנקבעו בתקנות ואם נתן המבקש טעמים סבירים למתן הארכה.

23.

פרסום [תיקון: תשס״ג־2]

קובלה בקשה, בין כמו שהיא ובין בתנאים או בהגבלות, יפרסם הרשם בהקדם האפשרי לאחר הקיבול ובדרך שנקבעה, את הבקשה כפי שקובלה ובנקיבת כל תנאי והגבלה שעל פיהם קובלה.

24.

התנגדות [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תשס״ז]

(א)

תוך שלושה חדשים מיום הפרסום, רשאי כל אדם להגיש לרשם הודעה על התנגדותו לרישום הסימן.

(א1)

ואלה עילות ההתנגדות לרישום סימן:

(1)

קיימת סיבה ולפיה מוסמך הרשם לפי הוראות פקודה זו לסרב לבקשת הרישום;

(2)

המתנגד טוען לבעלות על הסימן.

(ב)

הודעה כאמור תימסר בדרך שנקבעה, ויפורטו בה נימוקי ההתנגדות.

(ג)

עותק של ההודעה ישלח הרשם למבקש.

(ד)

המבקש ישלח לרשם, בדרך ובזמן שנקבעו, תשובה להתנגדות, המפרטת את הנימוקים שעליהם הוא מבסס את בקשתו.

(ה)

לא שלח המבקש תשובה כאמור, יראו כאילו זנח את בקשתו.

(ו)

שלח המבקש תשובה, יתן הרשם עותק ממנה למי שהודיע על התנגדותו, ישמע את בעלי הדין אם נדרש לכך, ישקול את הראיות ויחליט אם יש להרשות את הרישום, ובאילו תנאים.

25.

ערעור [תיקון: תשס״ג־2, תש״ע]

(א)

החלטת הרשם לפי סעיף 24(ו) תהיה נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ב)

ערעור לפי סעיף זה יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם.

(ב1)

המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף זה בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ג)

בערעור ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם, ויתן פסק דין הקובע אם יש להרשות את הרישום ובאילו תנאים.

(ד)

במשך שמיעת הערעור רשאי כל בעל דין להגיש בדרך שנקבעה, או ברשותו המיוחדת של בית המשפט, חומר נוסף לעיונו של בית המשפט.

(ה)

לא יוכל המתנגד או הרשם להגיש נימוקי התנגדות נוספים על אלה שפירט המתנגד בהודעה על התנגדותו אלא ברשות בית המשפט הדן בערעור; הוגשו נימוקים ברשות כאמור, רשאי המבקש, אם נתן הודעה בדרך שנקבעה, לבטל את בקשתו בלי שיחוייב בתשלום הוצאות המתנגד.

(ו)

בית המשפט רשאי, לאחר ששמע את הרשם, להרשות שסימן המסחר שמבקשים רישומו ישונה בדרך שאינה פוגעת באופן ממשי בזהותו; סימן ששונה כך יפורסם בדרך שנקבעה בטרם יירשם.

26.

רישום [תיקון: תשס״ג־2]

הוגשה בקשה וקובלה, ועבר זמנה של הודעת התנגדות ולא היתה התנגדות, או היתה התנגדות והוחלט בה לטובת המבקש, ירשום הרשם את סימן המסחר, זולת אם קובלה הבקשה בטעות או אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

27.

תאריך הרישום

התאריך שבו הוגשה הבקשה לרישום סימן מסחר יירשם כתאריך רישומו.

28.

תעודת רישום

נרשם סימן מסחר, יתן הרשם למבקש תעודה על כך בטופס שנקבע.

29.

בקשות מתחרות לסימנים זהים [תיקון: תשס״ג־2, תש״ע]

(א)

הגישו אנשים שונים בקשות נפרדות להירשם כבעלי סימני מסחר זהים או דומים עד כדי להטעות, לגבי אותם טובין או הגדר טובין, והבקשה המאוחרת הוגשה לפני שקובלה הבקשה המוקדמת, רשאי הרשם שלא לקבל את הבקשות עד שייקבעו זכויותיהם בהסכמה שבא עליה אישור הרשם, ובאין הסכמה או אישור כאמור יחליט הרשם, מנימוקים שיירשמו, לגבי איזו בקשה יימשכו ההליכים לפי פקודה זו.

(ב)

על החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער לפני בית משפט מחוזי בתוך שלושים ימים מיום החלטת הרשם.

(ג)

המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב), בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ד)

בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.

30.

שימוש מקביל [תיקון: תש״ע]

(א)

ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם.

(ב)

החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי; ערעור כאמור יוגש תוך שלושים יום מיום החלטת הרשם; בערעור יהיו לבית המשפט כל הסמכויות הנתונות בסעיף קטן (א) לרשם.

(ג)

המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ד)

בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.

פרק ה׳: תוקף הרישום וחידושו

31.

תקופת תקפו של רישום [תיקון: תשס״ג־2]

תקפו של רישום סימן מסחר הוא עשר שנים מיום הגשת הבקשה לרישום, ולאחר מכן ניתן להאריך את תוקף הרישום על פי הוראות סעיפים 32 עד 35.

32.

חידוש רישום [תיקון: תשס״ג־2]

על פי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה ותוך הזמן שנקבע, יחדש הרשם את רישום סימן המסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או לגבי חלקם לעשר שנים מיום הפקיעה של הרישום המקורי או של חידושו האחרון (להלן – יום הפקיעה).

33.

הודעת פקיעה [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

לפני יום הפקיעה ישלח הרשם לבעל הרשום, במועד ובדרך שנקבעו, הודעה בדבר התאריך שבו יפקע הרישום ובדבר התנאים לענין תשלום אגרות וענינים אחרים, שבהם יחודש הרישום.

(ב)

אם עד ששה חדשים לאחר יום הפקיעה (להלן – התקופה הראשונה) לא שולמה האגרה, ימחוק הרשם את סימן המסחר, ואולם –

(1)

אם שולמה האגרה תוך התקופה הראשונה, תיווסף לאגרה תוספת בשיעור שנקבע;

(2)

רשאי הרשם לבקשת בעל הסימן, אם שוכנע שמן הצדק לעשות כן, להחזיר את הרישום לתקפו, בתנאים שיראה ולאחר תשלום האגרות שלא שולמו והאגרה הנוספת שנקבעה לענין זה, ובלבד שהבקשה הוגשה בתוך שישה חודשים מתום התקופה הראשונה.

34.

סימן מסחר שלא חודש

סימן מסחר שנמחק מפני שלא שולמה אגרת חידוש, יראוהו בכל זאת, במשך שנה לאחר המחיקה, כאילו הוא סימן מסחר רשום לענין כל בקשה לרישום.

35.

סייגים לחידוש

הוראות סעיף 34 לא יחולו אם שוכנע הרשם שנתקיים אחד מאלה:

(1)

במשך שנתיים שקדמו למחיקת סימן המסחר לא היה בו שימוש עסקי בתום לב;

(2)

השימוש בסימן המסחר שמבקשים רישומו אינו עלול לגרום הטעיה או ערבוביה בגלל שימוש קודם בסימן המסחר שנמחק.

פרק ו׳: שינויים וביטולים

36.

שינוי ברישום לפי בקשת הבעל [תיקון: תש״ע]

(א)

הרשם רשאי, לפי בקשת הבעל הרשום של סימן מסחר, שהוגשה בדרך שנקבעה –

(1)

לתקן טעות בשמו או במענו;

(2)

לרשום שינוי בשמו או במענו;

(3)

למחוק טובין או סוגי טובין מאלה שלגביהם נרשם סימן המסחר;

(4)

לרשום לגבי סימן המסחר ויתור או תזכורת שאינה מרחיבה בשום פנים את הזכויות הנובעות מרישומו הקיים;

(5)

לבטל רישומו של סימן המסחר בפנקס.

(ב)

החלטת הרשם לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי, והרשם יהיה המשיב בערעור.

36א.

איחוד כמה רישומים של אותו סימן מסחר [תיקון: תשס״ז־2]

(א)

הבעל הרשום של כמה רישומים של אותו סימן מסחר רשאי לבקש מהרשם לאחד את הרישומים כאמור לרישום אחד, בדרך שנקבעה (בסעיף זה – בקשה לאיחוד רישומים).

(ב)

הוגשה בקשה לאיחוד רישומים, רשאי הרשם לאחד את הרישומים הנפרדים לרישום אחד, אם שוכנע שהבקשות לכל אחד מהרישומים כאמור הוגשו באותו מועד.

(ג)

החליט הרשם על איחוד רישומים לפי סעיף זה, ירשום את דבר האיחוד בפנקס ויציין בו כל פרט כאמור בסעיף 4 שנרשם לגבי כל אחד מהרישומים שאוחדו.

37.

[תיקון: תשס״ז־2]

(בוטל).

38.

תיקון הפנקס לפי בקשת מי שאינו הבעל [תיקון: תש״ע]

(א)

בכפוף להוראות פקודה זו, מי שנפגע על ידי שתרשומת פלונית לא נרשמה בפנקס או נשמטה ממנו, או נרשמה בו בלי סיבה מספקת, או נשארה בו שלא כדין, או חלו בה טעות או פגם, רשאי להגיש לרשם בקשת תיקון, בדרך שנקבעה.

(ב)

החלטת הרשם בבקשה לפי סעיף קטן (א) תהיה נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ב1)

המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ב2)

בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.

(ג)

(בוטל).

(ד)

(בוטל).

39.

מחיקת סימן [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2]

(א)

בקשה לפי סעיף 38 למחיקת סימן מסחר מהפנקס, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, מחמת שהסימן אינו כשר לרישום לפי סעיפים 7 עד 11 לפקודה, או מחמת שרישום הסימן יוצר התחרות בלתי הוגנת לגבי זכויותיו של המבקש בישראל, תוגש תוך חמש שנים מיום מתן תעודת הרישום לפי סעיף 28.

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א), בקשה למחיקת סימן מסחר בשל כך שהבקשה לרישום הסימן הוגשה שלא בתום לב, יכול שתוגש בכל עת.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

סימן מסחר של תושב חוץ הרשום בארץ מוצאו לא יימחק אלא אם נתקיים בו תנאי הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיף 16;

(2)

סימן מסחר של תושב חוץ אשר אינו כשר לרישום על פי הוראות סעיפים 8 עד 11 ונרשם על פי הוראות סעיף 16, יהא ניתן למחיקה, בשל כל נימוק הפוסל אותו לרישום על פי הוראות סעיפים 8 עד 11, בכל עת לאחר שחדל להיות רשום בארץ מוצאו; אין בהוראה זו כדי למנוע מבעל הסימן להוכיח כי בעת הגשת הבקשה למחיקה היה הסימן ראוי לרישום אילו הגיש תושב ישראל את הבקשה לרישומו.

40.

הנוהל בתיקון הפנקס

ציווה בית המשפט לתקן את הפנקס, יורה שבעל הדין שזכה ימציא לרשם הודעה על התיקון, ועם קבלת ההודעה יתקן הרשם את הפנקס בהתאם לצו.

41.

ביטול רישום בגלל אי־שימוש [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2, תש״ע]

(א)

בלי לפגוע בכלליות הוראותיהם של סעיפים 38 עד 40 רשאי כל אדם מעונין להגיש בקשה לביטול רישומו של סימן מסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם (להלן – הטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום) על יסוד הנימוק, שלא היתה כוונה בתום לב להשתמש בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום ושלמעשה לא היה שימוש בתום לב בסימן המסחר בקשר לטובין שלגביהם מבוקש ביטול הרישום או לא היה שימוש כאמור בתוך שלוש השנים שקדמו לבקשת הביטול.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם הוכח שאי־השימוש נבע מנסיבות מיוחדות במסחר ולא מכוונה שלא להשתמש בסימן, או לזנוח אותו, לגבי הטובין האמורים.

(ג)

לענין סעיף זה יראו כל אחד מהמעשים המנויים להלן כאילו אין שימוש בתום לב בסימן מסחר:

(1)

שימוש בסימן המסחר בישראל בפרסומת בלבד, בין בעתונות מקומית ובין בעתונות חוץ המגיעה לישראל, זולת אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות, לדעת בית המשפט או הרשם, שלא להשתמש בסימן על גבי טובין המיוצרים בישראל או הנמכרים כאן;

(2)

ביטול רשות לשימוש בסימן שניתנה לפי סעיף 50, ליצרן בישראל זולת אם הרשות בוטלה עקב הפרת תנאים, או משום שנותן הרשות מתכוון לייצר בעצמו את המוצר שלסימונו נועד הסימן או לתת את הרשות ליצרן אחר בישראל.

(ד)

הבקשה לביטול תוגש לרשם, בדרך שנקבעה.

(ה)

החלטת הרשם בבקשה לביטול תהיה נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ה1)

המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ה) בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ה2)

בערעור לפי סעיף קטן (ה) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.

(ו)

בסעיף זה, ”שימוש“, בסימן מסחר, לרבות –

(1)

שימוש בסימן מסחר רשום על ידי בעליו או על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בצורה השונה מהרשום בפנקס בפרטים שאינם משנים את אופיו המבחין של הסימן כפי שהוא נרשם;

(2)

שימוש על ידי בעל רשות רשומה כאמור בסעיף 50, בתנאי ששימוש זה נעשה בכפוף לפיקוח בעל הסימן.

42.

זכות הרשם להודעה על הליכי תיקון [תיקון: תשס״ז]

(א)

בכל הליך משפטי שבו הסעד הנדרש כולל שינוי או תיקון בפנקס, רשאי הרשם להתייצב ולהשמיע דברו, וחובה עליו להתייצב אם הורה על כך בית המשפט.

(ב)

במקום שיתייצב וישמיע דברו רשאי הרשם, אם לא הורה בית המשפט הוראה אחרת, להגיש לבית המשפט הודעה חתומה בידו, ובה פרטים בדבר ההליכים לפניו בנושא הנדון, או בדבר נימוקי החלטתו בנושא, או בדבר הנוהג והנוהל המקובלים במשרד בענינים דומים, או בכל דבר הנוגע לענין ובגדר ידיעתו כרשם, כפי שיראה מתאים; הודעה כאמור יראו כראיה באותו הליך.

43.

תקנות בדבר התאמת רישומים לסיווג חדש [תיקון: תשס״ג־2]

רשאי הרשם, באישור השר, להתקין תקנות, לקבוע טפסים ולעשות כל דבר שיראה מועיל, כדי לייפות כוחו לתקן את הפנקס, דרך רישום, מחיקת רישום או שינויו, ככל שיידרש למען התאם תיאוריהם של טובין או של סוגי טובין שנרשמו לגביהם סימני מסחר לכל סיווג חדש או מתוקן שנקבע.

44.

התאמת רישומים

(א)

בהפעלת סמכות שניתנה לו לפי סעיף 43 לא יתקן הרשם את הפנקס תיקון שיש בו כדי להוסיף טובין או סוגי טובין על אלה שלגביהם נמצא רשום סימן מסחר, בין בסוג אחד ובין בכמה סוגים, בתכוף לפני התיקון, או שיש בו להקדים את תאריך רישומו של סימן מסחר לגבי טובין מסויימים.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו אם שוכנע הרשם כי מדובר בטובין שלגביהם מילוי ההוראות האמורות יגרום סיבוך בלתי סביר, וכי ההוספה או הקדמת התאריך אינה נוגעת לכמות ממשית של טובין ואינה פוגעת באופן ממשי בזכויותיו של אדם.

45.

סדר התאמת רישומים [תיקון: תש״ע]

(א)

הרשם ישלח לבעל הרשום של סימן המסחר הנוגע בדבר הודעה על הצעתו לתקן את הפנקס מכוח סמכותו לפי סעיף 44 והבעל הרשום יהא רשאי לערער עליה לפני בית משפט מחוזי, והרשם יהיה המשיב בערעור; הודעה על הצעת התיקון, עם השינויים שבו, תפורסם.

(ב)

הרואה עצמו נפגע בתיקון המוצע רשאי להגיש התנגדותו לרשם, על יסוד הטענה שהוא מנוגד להוראות סעיף 44, והחלטת הרשם בהתנגדות כאמור נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ג)

המערער ימסור לרשם הודעה על הגשת ערעור לפי סעיף קטן (ב) בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ד)

בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.

פרק ז׳: זכויותיו של בעל סימן מסחר

46.

זכות לשימוש ייחודי [תיקון: תש״ע]

(א)

רישומו התקף של אדם כבעל סימן מסחר יזכה אותו לשימוש ייחודי בסימן המסחר על הטובין שלגביהם נרשם הסימן ובכל הנוגע אליהם, בכפוף לכל תנאי וסייג הרשומים בפנקס.

(ב)

היו כמה בני אדם רשומים כבעלים של סימני מסחר זהים, או זהים בעיקרם, לגבי טובין זהים, יהיו זכויותיו של כל אחד מהם כאילו היה הבעל הרשום היחיד של הסימן, אך לא יזכה הרישום איש מהם לעומת רעהו לשימוש ייחודי בסימן המסחר אלא במידה שהרשם או בית משפט מחוזי קבעו לכל אחד את זכויותיו.

46א.

שימוש ייחודי בסימן מסחר מוכר היטב [תיקון: תש״ס]

(א)

סימן מסחר מוכר היטב אף אם אינו סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן לענין טובין שלגביהם הוא מוכר היטב בישראל או לענין טובין מאותו הגדר.

(ב)

סימן מסחר מוכר היטב, שהוא סימן מסחר רשום, יזכה את בעליו בשימוש ייחודי בסימן גם לענין טובין שאינם מאותו הגדר, אם השימוש בסימן על ידי מי שאינו בעליו עשוי להצביע על קשר בין הטובין האמורים לבין בעל הסימן הרשום, ובעל הסימן הרשום עלול להיפגע כתוצאה משימוש כאמור.

46ב.

הגנה על סימני מסחר בתערוכות [תיקון: תש״ס]

סימן שאינו סימן מסחר רשום ייחשב, לענין טובין המוצגים בתערוכה בין־לאומית רשמית או שהוכרה באופן רשמי, הנערכת בישראל, כסימן רשום במשך התקופה שבה נערכת התערוכה.

47.

שמירה על שימוש אמת [תיקון: תש״ס]

רישום לפי פקודה זו לא ימנע אדם מהשתמש שימוש אמת בשמו או בשם עסקו או בשמו הגאוגרפי של מקום עסקו, שלו או של קודמיו בעסק, או מהשתמש בהגדר אמיתי של מהותם או איכותם של טובין שלו.

48.

העברת סימן מסחר [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ז־2]

(א)

סימן מסחר רשום ניתן להעברה על ידי בעל הסימן ויכול לעבור מכוח הדין, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, בין יחד עם המוניטין של העסק בטובין שלגביהם רשום הסימן ובין בנפרד ממנו, ואולם רשאי הרשם לסרב לרשום העברה כאמור אם השימוש בסימן בידי הנעבר יש בו לדעת הרשם כדי להטעות את הציבור או אם ההעברה נוגדת לדעתו את תקנת הציבור.

(א1)

הועברה הבעלות כאמור בסעיף קטן (א) לגבי חלק מן הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום אותו סימן מסחר, יחלק הרשם את רישום סימן המסחר לרישומים נפרדים, בדרך שנקבעה.

(ב)

לענין סעיפים קטנים (א) ו־(א1), דין סימן מסחר שבקשה לרישומו תלויה ועומדת, כדין סימן מסחר רשום.

49.

רישום העברה [תיקון: תש״ע]

(א)

זכה אדם בסימן מסחר רשום מכוח העברה או מכוח הדין, יגיש לרשם בקשה לרשום את זכותו, ולאחר שהוכחה זכותו של המבקש, להנחת דעתו של הרשם – ירשום אותו כבעל הסימן וירשום בפנקס, בדרך שנקבעה, את דבר ההעברה או כל מסמך הנוגע לאותה זכות.

(ב)

כל החלטה של הרשם לפי סעיף זה נתונה לערעור לפני בית משפט מחוזי, והרשם יהיה המשיב בערעור.

(ג)

תעודה או מסמך שלא נרשמו בפנקס לפי סעיף זה לא יתקבלו לראיה בכל בית משפט, למעט בערעור לפי סעיף זה, להוכחת זכות לסימן מסחר, אלא אם הורה בית המשפט הוראה אחרת.

50.

רשות לשימוש בסימן [תיקון: תש״ס]

(א)

רשאי בעל סימן מסחר רשום להרשות לאדם אחר (בפקודה זו – בעל רשות) להשתמש בסימנו לענין הטובין שלגביהם רשום הסימן, כולם או מקצתם.

(ב)

לא יהיה תוקף לרשות אלא אם נרשמה לפי הוראות סעיף זה, ורשאי הרשם לרשום אותה בכפוף לתנאים ולהגבלות שייראו לו.

(ג)

כל עוד בעל רשות משתמש בסימן לענין הטובין במהלך עסקו בהתאם לרשות ובכפוף לתנאים או להגבלות שבה, יראו את זכות השימוש בסימן בידי בעל הרשות כשימוש ייחודי בידי בעל הסימן.

(ד)

הרשם רשאי לרשום רשות, אם הוכח להנחת דעתו שהשימוש בסימן המסחר לענין הטובין שלגביהם מתבקש הרישום אינו נוגד את תקנת הציבור ואין בו כדי להטעות.

51.

בקשה לרישום רשות

(א)

בקשה לרישום רשות, בטופס שנקבע, תוגש מאת בעל הסימן ומאת הבא להירשם כבעל רשות, ותפרט, בין היתר, את –

(1)

היחסים בין בעל הסימן לבין הבא להירשם כבעל הרשות, לרבות מידת הבקורת של בעל הסימן על השימוש בו בידי בעל הרשות;

(2)

הטובין שלגביהם מתבקשת הרשות;

(3)

התנאים או ההגבלות שיחולו על השימוש בסימן מכוח הרשות, אם תירשם;

(4)

תקופת הרשות, אם נתבקש רישומה לזמן קצוב.

(ב)

הרשם רשאי לדרוש כל מסמך, ראיה או פרט שייראה לו מועיל לבירור הבקשה.

(ג)

פרטים כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), למעט פרטים שיירשמו, לא יהיו פתוחים לעיון הקהל.

52.

שינוי רישום רשות וביטולו

(א)

הרשם רשאי לשנות רישום רשות, בכל הנוגע לטובין שהרשות חלה עליהם ולתנאים או להגבלות שהרשות כפופה להם, אם בעל הסימן ביקש על כך בטופס שנקבע.

(ב)

הרשם רשאי לבטל רישום רשות, אם בעל הרשות ביקש על כך בטופס שנקבע.

(ג)

הרשם רשאי לבטל רישום רשות אם נתבקש על כך והוכח להנחת דעתו כי יש בקיום הרשות, או בשימוש בסימן המסחר בידי בעל הרשות, כדי לפגוע בתקנת הציבור או כדי להטעות.

(ד)

לפני שהרשם יבטל לפי סעיף זה רישום רשות או ישנה את תנאיה, יתן לכל צד הנוגע בדבר הזדמנות להשמיע טענותיו.

(ה)

בוטל רישום סימן או נמחק, בטלה גם רשות שניתנה לגביו.

(ו)

הוראות סעיף זה לא יפגעו בהוראות סעיפים 38 עד 40.

52א.

המשך שימוש בסימן מסחר [תיקון: תש״ס]

על אף הוראות פקודה זו, הוגשה בקשה לרישום סימן מסחר או נרשם סימן מסחר בתום לב, או נרכשו זכויות בסימן מסחר בדרך של שימוש בו בתום לב, לא ייפגעו כשירותו לרישום, תוקף הרישום או זכות השימוש בסימן המסחר, בשל כך בלבד שסימן המסחר זהה או דומה לציון גאוגרפי או לסימן מסחר מוכר היטב, ובלבד שהגשת הבקשה לרישום סימן המסחר, הרישום או רכישת הזכויות כאמור, נעשו לפני –

(1)

לענין סימן מסחר מוכר היטב – היום שבו היה סימן המסחר לסימן מסחר מוכר היטב;

(2)

לענין ציון גאוגרפי – כ״ג בטבת התש״ס (1 בינואר 2000) או היום שבו ניתנה לציון הגאוגרפי הגנה במדינה חברה שבה נמצא האזור הגאוגרפי המצוין בציון הגאוגרפי.

53.

זכות ערעור [תיקון: תש״ע]

(א)

החלטות הרשם מכוח סעיפים 50 עד 52 נתונות לערעור לפני בית משפט מחוזי.

(ב)

בערעור על החלטת הרשם לפי סעיפים 50 או 51 יהיה הרשם המשיב בערעור.

(ג)

המערער על החלטת הרשם לפי סעיף 52 ימסור לרשם הודעה על הגשת הערעור בתוך שלושים ימים מיום הגשתו.

(ד)

בערעור לפי סעיף קטן (ב) ישמע בית המשפט, אם נדרש לכך, את הרשם.

פרק ח׳: רישום סימני חוץ

54.

הגנה מכוח הסכם הדדי

(א)

חתמה הממשלה על הסכם עם ממשלתה של מדינת חוץ להגנה הדדית של סימני מסחר, ושר החוץ הודיע על כך, הרי כל עוד ההסכם בתקפו יהיה לכל אדם שביקש הגנה לסימן מסחר באותה מדינה, או לבא־כוחו החוקי או למי שהועבר לו הסימן, דין קדימה לרישום סימן המסחר שלו לפי פקודה זו על פני מבקשים אחרים, ובלבד שהגיש את בקשתו תוך ששה חדשים מיום שביקש הגנה במדינת החוץ.

(ב)

הוראות סעיף קטן (א) אינן באות לזכות את בעל סימן המסחר לגבות פיצויים בשל הפרות שאירעו לפני התאריך שבו נרשם סימן המסחר שלו בישראל למעשה.

(ג)

רישומו של סימן מסחר לא ייפסל משום כך בלבד שסימן המסחר שימש בישראל בתקופת ששת החדשים האמורה בסעיף קטן (א).

55.

דין קדימה [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2]

(א)

אדם או מי שקדם לו בבעלות שהגיש במדינה חברה בקשה לרישום סימן מסחר (בסעיף זה – בקשה קודמת), רשאי לבקש רישום הסימן בישראל על פי הוראות סעיף זה, ולדרוש כי לבקשתו יהיה דין קדימה לפני כל בקשה לרישום שהוגשה אחרי תאריך הגשת הבקשה הקודמת, ובלבד שהתקיימו שניים אלה:

(1)

דרישת דין הקדימה הוגשה יחד עם הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל;

(2)

הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל הוגשה בתוך שישה חודשים מתאריך הגשת הבקשה הקודמת הראשונה.

(ב)

ניתן לדרוש דין קדימה לגבי חלק מהטובין או סוגי הטובין שנכללו בבקשה לרישום סימן מסחר בישראל, ומשנעשה כן, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי אותו חלק.

(ב1)

היתה הדרישה לדין קדימה לפי הוראות סעיף קטן (א) מבוססת על יותר מבקשה קודמת אחת, ונדרש דין קדימה על סמך כל אחת מאותן הבקשות, יחולו הוראות סעיף קטן (א) לגבי הטובין או סוגי הטובין שלגביהם התבקש רישום סימן המסחר, לפי תאריך הבקשה הקודמת המוקדמת ביותר, המתייחסת לאותם טובין או לאותו סוג, לפי הענין.

(ב2)

היתה הדרישה לדין קדימה מבוססת על חלק מבקשה קודמת אחת, יחולו הוראות סעיף קטן (א) כאילו הוגש לרישום בחוץ לארץ אותו חלק, בבקשה קודמת נפרדת.

(ג)

הוראות סעיף זה אין בהן כדי להקנות זכות לפיצויים על הפרה שנעשתה לפני יום הגשת הבקשה לרישום הסימן בישראל.

56.

הגשת בקשה

בקשה לרישום סימן מסחר על פי סעיפים 54 או 55 תוגש כדרך שמגישים בקשה רגילה לפי פקודה זו.

[תיקון: תשס״ג־2]

פרק ח׳1: בקשות בין־לאומיות

[תיקון: תשס״ג־2]

סימן א׳: הגדרות

56א.

הגדרות [תיקון: תשס״ג־2]

בפרק זה –

”בעל רשום של סימן מסחר בין־לאומי“ – מי שעל שמו רשום סימן מסחר בין־לאומי;

”בקשה בין־לאומית“ – בקשה לרישום סימן מסחר כסימן מסחר בין־לאומי המוגשת למשרד הבין־לאומי לפי סעיפים 2(2) ו־3 לפרוטוקול;

”בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל“ – בקשה בין־לאומית שהמבקש מציין בה את ישראל כיעד לרישום סימן המסחר;

”בקשת הרחבה“ – בקשה להרחבת רישום סימן מסחר כסימן מסחר בין־לאומי המוגשת למשרד הבין־לאומי לפי סעיף 3ter(2) לפרוטוקול, שהמבקש ציין בה צד נוסף לפרוטוקול, שלא צוין בבקשה הבין־לאומית, כיעד לרישום סימן המסחר;

”בקשת הרחבה המייעדת את ישראל“ – בקשת הרחבה שהמבקש מציין בה את ישראל כיעד לרישום סימן המסחר;

”בקשה המייעדת את ישראל“ – בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל או בקשת הרחבה המייעדת את ישראל;

”הסכם מדריד“ – הסכם מדריד (שטוקהולם), כמשמעותו בסעיף 1 לפרוטוקול;

”המשרד הבין־לאומי“ – כמשמעותו בסעיפים 2 ו־11 לפרוטוקול;

”פנקס הרישום הבין־לאומי“ – כמשמעותו בסעיף 2(1) לפרוטוקול;

”הפרוטוקול“ – הפרוטוקול המתייחס להסכם מדריד בנוגע לרישום בין־לאומי של סימנים כפי שנחתם במדריד ביום 27 ביוני 1989; לענין זה, ”סימנים“ – סימני מסחר;

”צד לפרוטוקול“ – מדינה או ארגון בין־מדינתי שהם צד לפרוטוקול לפי סעיף 1 שבו;

”משרד המקור“ – משרד של צד לפרוטוקול, כמשמעותו בסעיף 2(2) לפרוטוקול, שאליו הוגשה בקשה בין־לאומית או בקשת הרחבה;

”תקנות מדריד“ – התקנות המשותפות לפי הסכם מדריד והפרוטוקול כפי שהיו בתוקף ביום 1 באפריל 2002 כנוסחן לפי תיקונים לתקנות האמורות המאוזכרים בתוספת.

[תיקון: תשס״ג־2]

סימן ב׳: בקשות בין־לאומיות שמקורן בישראל

56ב.

הרשם כמשרד המקור [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

הרשם ישמש כמשרד המקור לענין בקשות בין־לאומיות ובקשות הרחבה שאינן מייעדות את ישראל, המוגשות לפי הוראות סעיף 56ג.

(ב)

הרשם אחראי על הטיפול בבקשות האמורות בסעיף קטן (א) ועל העברתן למשרד הבין־לאומי, ולענין זה יחולו ההוראות לפי סימן זה, ובכל ענין שלא הוסדר לפי סימן זה יחולו הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד.

56ג.

הגשת בקשה בין־לאומית או בקשת הרחבה [תיקון: תשס״ג־2]

אזרח ישראלי, תושב ישראל או מי שיש לו בישראל מפעל תעשייתי או מסחרי פעיל, שהגיש בקשה לרישום סימן מסחר בישראל כסימן מסחר לאומי או שהוא הבעל הרשום של סימן מסחר לאומי, רשאי להגיש לרשם בשמשו כמשרד המקור, על בסיס הבקשה או הרישום כאמור, ולפי הוראות פרק זה –

(1)

בקשה בין־לאומית שאינה מייעדת את ישראל;

(2)

בקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל, ובלבד שהמבקש הוא הבעל הרשום של סימן מסחר בין־לאומי.

56ד.

הודעות הרשם למשרד הבין־לאומי [תיקון: תשס״ג־2]

העביר הרשם למשרד הבין־לאומי בקשה בין־לאומית, יודיע למשרד הבין־לאומי על כל אחד מאלה, לפי הוראות פרק זה:

(1)

החלטה חלוטה שניתנה לפי סעיפים 18 או 22 בדבר דחיה, ביטול, או קבלה בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות של הבקשה הבסיסית, ובלבד שההליך שבסיומו התקבלה ההחלטה האמורה החל לפני המועד הקובע;

(2)

פסק דין חלוט שניתן בערעור לפי סעיף 19 ובלבד שההליך שבו ניתנה ההחלטה נושא הערעור החל לפני המועד הקובע;

(3)

החלטה חלוטה או פסק דין חלוט כי אין להרשות את רישום סימן המסחר לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם התבקש הרישום או חלקם, ובלבד שההחלטה או פסק הדין ניתנו בעקבות הודעת התנגדות, שהוגשה לפי הוראות סעיף 24 לפני המועד הקובע, לרישום סימן המסחר כסימן מסחר לאומי בהתאם לבקשה הבסיסית;

(4)

הרישום הבסיסי פקע לפני המועד הקובע ולא חודש לפי הוראות סעיפים 32 ו־33;

(5)

החלטה בדבר מחיקה או ביטול של הרישום הבסיסי או של טובין או סוגי טובין מהרישום האמור, בהתאם לבקשת הבעל הרשום של סימן המסחר שהוגשה לפי הוראות סעיף 36 לפני המועד הקובע;

(6)

החלטה חלוטה או פסק דין חלוט בדבר מחיקה או ביטול של הרישום הבסיסי או של טובין או סוגי טובין מהרישום האמור, בהתאם לבקשה שהוגשה לפי הוראות סעיפים 39 או 41 לפני המועד הקובע;

(7)

ענינים נוספים שקבע השר לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד.

בסעיף זה –

”הבקשה הבסיסית“ – הבקשה לרישום סימן המסחר בישראל כסימן מסחר לאומי שעליה מסתמכת הבקשה הבין־לאומית;

”המועד הקובע“ – מועד שלאחר תום חמש שנים ממועד הרישום הבין־לאומי של סימן המסחר;

”הרישום הבסיסי“ – סימן המסחר הלאומי שעליו מסתמכת הבקשה הבין־לאומית.

56ד1.

תיקון טעות בבקשה בין־לאומית או בבקשת הרחבה [תיקון: תשס״ז־2]

תיקון טעות בבקשה בין־לאומית שאינה מייעדת את ישראל או בבקשת הרחבה שאינה מייעדת את ישראל, יהיה לפי תקנות מדריד, ולא יחולו לענין זה הוראות סעיף 20.

[תיקון: תשס״ג־2]

סימן ג׳: בקשות בין־לאומיות המייעדות את ישראל

56ה.

תחולת הוראות הפקודה על בקשות המייעדות את ישראל [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ז־2]

קיבל הרשם הודעה מהמשרד הבין־לאומי בדבר הגשת בקשה המייעדת את ישראל, יחליט בדבר כשרותו לרישום של סימן המסחר המבוקש לרישום, ויחולו ההוראות לפי פקודה זו בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:

(1)

הוראות סעיף 17 לא יחולו;

(1א)

לענין סעיפים 17א ו־17ב, חלוקת בקשות או איחוד בקשות יהיו לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;

(1ב)

לענין סעיף 20, תיקון טעות בבקשה המייעדת את ישראל או בנוגע אליה יהיה לפי תקנות מדריד;

(2)

לענין סעיף 24(ג), עותק מהודעת ההתנגדות כאמור בסעיף 24(ב) יישלח למשרד הבין־לאומי לפי הוראות הפרוטוקול ותקנות מדריד ובתוך התקופה הקבועה בסעיף 56ו רישה;

(3)

לענין הרישום לפי סעיף 26, יצוין בפנקס כי סימן המסחר הוא סימן מסחר בין־לאומי;

(4)

במקום הוראות סעיף 27 יחולו הוראות אלה:

(א)

תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, שנרשם לפי בקשה בין־לאומית המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשם סימן המסחר הבין־לאומי בפנקס הרישום הבין־לאומי;

(ב)

תאריך רישומו בפנקס של סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, שנרשם לפי בקשת הרחבה המייעדת את ישראל, יהיה התאריך שבו נרשמה בקשת ההרחבה בפנקס הרישום הבין־לאומי.

56ו.

הודעות על סירוב או על הגשת התנגדות [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

בתוך 18 חודשים מהיום שבו נשלחה לרשם הבקשה המייעדת את ישראל ימסור למשרד הבין־לאומי הודעה על כל אחד מאלה, לפי הוראות פרק זה:

(1)

החלטה כי סימן המסחר אינו כשר לרישום או שניתן לקבל את הבקשה רק בתנאים, בתיקונים, בשינויים או בהגבלות, לפי הוראות סעיף 18;

(2)

הגשת התנגדויות לרישום סימן המסחר, או קיומה של אפשרות להגיש התנגדויות כאמור גם לאחר 18 החודשים האמורים.

(ב)

הודיע הרשם למשרד הבין־לאומי על קיומה של אפשרות להגיש התנגדויות לפי הוראת סעיף קטן (א)(2), ימסור למשרד הבין־לאומי בתוך חודש לאחר תום התקופה להגשת ההתנגדויות, הודעה על כל התנגדות שהוגשה באותה התקופה.

56ז.

רישום סימן מסחר בין־לאומי [תיקון: תשס״ג־2]

לא מסר הרשם למשרד הבין־לאומי הודעות לפי סעיף 56ו בתוך התקופות האמורות בו, ירשום את סימן המסחר בפנקס ויציין כי הוא סימן מסחר בין־לאומי.

56ח.

הודעה על החלטה סופית בהתנגדות [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

החליט הרשם בהתנגדות שהודיע על הגשתה למשרד הבין־לאומי לפי הוראות סעיף 56ו(א) או (ב), ולא קיבל בתוך 30 ימים מיום מתן החלטתו הודעה לפי סעיף 25(ב1) על הגשת ערעור, יודיע למשרד הבין־לאומי על החלטתו בהתנגדות.

(ב)

הוגש ערעור על החלטת הרשם בהתנגדות לפי סעיף 25, יודיע הרשם למשרד הבין־לאומי על פסק דין חלוט של בית המשפט בערעור.

56ט.

סימן מסחר בין־לאומי – במקום סימן מסחר לאומי [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

רישום סימן מסחר בין־לאומי בפנקס לפי הוראות סימן זה יבוא במקום רישום סימן המסחר הלאומי, לכל דבר וענין, אם התקיימו כל אלה:

(1)

במועד הגשת הבקשה המייעדת את ישראל, למשרד הבין־לאומי, היה סימן המסחר הבין־לאומי המבוקש בה סימן מסחר לאומי;

(2)

סימן המסחר הבין־לאומי וסימן המסחר הלאומי רשומים הן בפנקס הבין־לאומי והן בפנקס, על שמו של אותו אדם;

(3)

סימן המסחר הבין־לאומי רשום בפנקס הבין־לאומי, לענין ישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם רשום סימן המסחר הלאומי בפנקס.

(ב)

אין בהחלפת הרישום לפי הוראות סעיף קטן (א) כדי לפגוע בזכויות שנרכשו בשל רישום סימן המסחר הלאומי.

(ג)

החלפת רישום סימן המסחר הלאומי ברישום סימן מסחר בין־לאומי, תצוין בפנקס.

56י.

תחולת הוראות הפקודה על סימן מסחר בין־לאומי [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ז־2]

הוראות פקודה זו לענין סימן מסחר רשום יחולו לענין סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, בשינויים המחויבים, ובשינויים אלה:

(1)

לענין סעיפים 31 סיפה ו־32, הארכת תוקף או חידוש של רישום סימן המסחר יהיו לפי הוראות סעיפים 6(1), 7 ו־8 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;

(2)

הוראות סעיף 33 לא יחולו;

(3)

(א)

לענין סעיפים 36, 49, 51 ו־52, הבקשות לרישום המפורטות להלן יוגשו למשרד הבין־לאומי ישירות או באמצעות משרד המקור, לפי תקנות מדריד:

(1)

בקשה לשינוי ברישום לפי סעיף 36(א);

(1א)

בקשה לרישום מכוח העברה או מכוח הדין לפי סעיף 49(א);

(2)

בקשה לרישום רשות לפי סעיף 51(א);

(3)

בקשה לשינוי רישום רשות לפי סעיף 52(א) או בקשה לביטול רישום רשות לפי סעיף 52(ב);

(4)

לענין סעיף 36א, איחוד כמה רישומים של אותו סימן מסחר יהיה לפי הוראות סעיף 9 לפרוטוקול ולפי תקנות מדריד.

(ב)

קיבל הרשם מהמשרד הבין־לאומי הודעה בדבר הגשת בקשה מהבקשות המפורטות בפסקת משנה (א) יחליט בענינה לפי הוראות פקודה זו.

56יא.

הודעה על מחיקה או ביטול של סימן מסחר בין־לאומי [תיקון: תשס״ג־2]

הרשם יודיע למשרד הבין־לאומי על החלטה חלוטה או פסק דין חלוט בדבר מחיקה או ביטול לפי הוראות סעיפים 39 או 41 של רישום של סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, לגבי כל הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, לפי הוראות פרק זה.

56יב.

תוצאות של מחיקה או ביטול מהפנקס הבין־לאומי [תיקון: תשס״ג־2]

(א)

(1)

הודיע המשרד הבין־לאומי לרשם על מחיקה או ביטול, מהפנקס הבין־לאומי, של רישום של סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, ימחק הרשם או יבטל את רישום סימן המסחר הבין־לאומי הרשום בישראל בפנקס, לגבי אותם טובין שפורטו בהודעה; תאריך המחיקה או הביטול מהפנקס הבין־לאומי יהיה תאריך המחיקה או הביטול, לפי הענין, מהפנקס;

(2)

הוראות פסקה (1) יחולו גם על סימן מסחר הרשום בפנקס לפי הוראות סעיף 16, והוראות סעיף 39(ב) לא יחולו לענין זה.

(ב)

הודיע המשרד הבין־לאומי לרשם על מחיקה או ביטול מהפנקס הבין־לאומי של רישום סימן מסחר בין־לאומי, לגבי כל הטובין שלגביהם הוא רשום או חלקם, ולגבי הטובין שפורטו בהודעה הוגשה בקשה המייעדת את ישראל, יפסיק הרשם את הטיפול בבקשה לגבי אותם טובין.

56יג.

המרת סימן מסחר בין־לאומי לסימן מסחר לאומי [תיקון: תשס״ג־2]

נמחק או בוטל רישומו של סימן מסחר בין־לאומי בפנקס הבין־לאומי, בהתאם להודעה של משרד המקור לפי סעיף 6(4) לפרוטוקול, לגבי כל הטובין או סוגי הטובין שלגביהם רשום הסימן או חלקם, ובתוך שלושה חודשים ממועד המחיקה או הביטול הגיש מי שהיה הבעל הרשום של סימן המסחר הבין־לאומי, בקשה לרישום סימן מסחר זהה כסימן מסחר לאומי לגבי הטובין שלגביהם נמחק או בוטל הרישום, יחולו הוראות אלה:

(1)

לענין סימן מסחר בין־לאומי הרשום בישראל אשר רישומו מהפנקס נמחק או בוטל לפי הוראות סעיף 56יב(א) – ירשום הרשם את סימן המסחר בפנקס כסימן מסחר לאומי בהתאם לבקשה;

(2)

(א)

לענין בקשה המייעדת את ישראל שפורסמה לפי הוראות סעיף 23 – תבוא הבקשה לרישום סימן המסחר הלאומי במקום הבקשה המייעדת את ישראל, לכל דבר וענין, ויראו בכל התנגדות שהוגשה לרישומו של סימן המסחר הבין־לאומי כהתנגדות שהוגשה לרישומו של סימן המסחר הלאומי;

(ב)

היה לבקשה המייעדת את ישראל דין קדימה לפי הוראות סעיף 55, יחול דין הקדימה על הבקשה לרישום סימן המסחר הלאומי;

(3)

תאריך רישומו של סימן המסחר הלאומי יהיה כאמור בסעיף 56ה(4).

פרק ט׳: הפרה

57.

תובענה על הפרה [תיקון: תש״ס]

(א)

בעל סימן מסחר רשום או בעל סימן מסחר מוכר היטב רשאי להגיש תובענה על הפרה; לא ייזקק בית המשפט לתובענה על הפרה לגבי סימן מסחר שאינו רשום; ואולם לענין סימן מסחר מוכר היטב רשאי הוא להיזקק לתובענה על הפרה לגביו אף אם אינו רשום.

(ב)

(בוטל).

58.

הנוהג – ראיה במשפט

על הפרה יהיו קבילות ראיות על הנוהג במסחר בדבר חזי הטובין שסימן מסחר רשום לגביהם ועל סימני מסחר או חזי שמשתמשים בהם כדין אנשים אחרים לגבי טובין כאמור.

59.

סעדים [תיקון: תש״ס]

(א)

במשפט על הפרה יהיה התובע זכאי לסעד בדרך של צו־מניעה ולדמי־נזק בנוסף על כל סעד אחר שבית המשפט הדן בדבר מוסמך לתיתו וכן יהא זכאי לסעדים המנויים בסעיף 59א.

(ב)

לענין הפרה לגבי סימן מסחר מוכר היטב שאינו סימן מסחר רשום יהא התובע זכאי לסעד בדרך של צו מניעה בלבד.

59א.

סעדים נוספים [תיקון: תש״ס, תשס״ג־2]

(א)

בית המשפט רשאי להורות, בסיום הדיון בתובענה, על אחד מאלה:

(1)

על השמדת נכסים אשר הופקו תוך ביצוע ההפרה או אשר שימשו לביצועה (בסעיף זה – הנכסים);

(2)

אם ביקש זאת התובע – על העברת הבעלות בנכסים לידיו, בתמורה לתשלום שוויים, כערכם אלמלא ביצוע ההפרה;

(3)

על עשיית כל פעולה אחרת בנכסים,

ואולם בית המשפט לא יאפשר החזקת הנכסים בידי הנתבע, גם אם הנתבע הסיר את הסימנים המפרים, אלא במקרים חריגים.

(ב)

צד המגיש בקשה להשמדת נכסים יודיע על כך למשטרת ישראל בדרך שיקבע השר, ובית המשפט לא ידון בבקשה בלי שנתן הזדמנות למשטרה לטעון את טענותיה.

פרק י׳: עונשין

60.

עונשין [תיקון: תשס״ג]

(א)

העושה אחד מאלה, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שבעה מהקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (להלן – חוק העונשין):

(1)

מסמן לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, סימן מסחר רשום או חיקויו, על טובין שלגביהם נרשם הסימן בפנקס, או על אריזה של טובין כאמור, ועלול להטעות בכך אדם אחר;

(2)

מייבא לשם מסחר, בלא רשות בעל הסימן או מי מטעמו, טובין או אריזתם שסומנו בסימן מסחר הרשום בפנקס לגבי אותם טובין או בחיקוי של סימן כאמור, והסימון עלול להטעות אדם אחר; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי טובין שסומנו בהרשאת מי שהוא בעל הסימן בארץ שבה נעשה הסימון;

(3)

עוסק במכירה, בהשכרה או בהפצה של טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), או מוכר, משכיר או מפיץ טובין כאמור, בהיקף מסחרי;

(4)

מחזיק טובין שסומנו או יובאו לישראל בניגוד להוראות פסקאות (1) או (2), לשם מסחר בהם.

(ב)

נעברה עבירה לפי סעיף קטן (א) בידי תאגיד, דינו – כפל הקנס הקבוע לעבירה.

(ג)

המוסר מידע כוזב לרשם בקשר עם בקשה לרישומו של סימן בפנקס, דינו – מאסר שנה.

(ד)

(1)

נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירה מהעבירות המפורטות בסעיף זה (להלן – עבירה) בידי התאגיד או בידי עובד מעובדיו; הפר את חובתו האמורה, דינו – הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.

(2)

נעברה עבירה בידי תאגיד או עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא המשרה הפר את חובתו לפי פסקה (1), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה.

(3)

בסעיף קטן זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, ופקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.

61.

ציווי

לאחר הרשעה בעבירה כאמור בסעיף 60 רשאי בית המשפט, בין במקום הענשים שנקבעו ובין בנוסף עליהם, ליתן ציווי כדי למנוע את הישנותה של העבירה.

62.

צו לחילוט או להשמדה

בית המשפט שלפניו הובא אדם לדין בשל עבירה לפי סעיף 60 רשאי לצוות על חילוטם או על השמדתם של טובין, של חמרי עטיפה, אריזה או פרסום, ושל גלופות, מטבעות וציוד וחומר אחר להדפסת הסימן או החמרים האחרים שנעברה בהם העבירה.

63.

הצגת שוא של סימן

הטוען כי סימן מסחר פלוני רשום ואין הדבר כן, דינו – קנס 750 לירות על כל עבירה; ”טוען“, לענין זה – משתמש לגבי סימן מסחר במלה ”רשום“ או במלים שמשתמע מהן, במפורש או מכללא, שהושג רישום לסימן המסחר.

[תיקון: תש״ע]

פרק י״א: שפיטה, ראיות וסדרי דין

63א.

ערעור על החלטה אחרת של הרשם [תיקון: תש״ע]

החלטה אחרת של הרשם, לפי חוק זה, ניתנת לערעור לפני בית המשפט, אם ניתנה רשות לכך מאת בית המשפט; לעניין זה, ”החלטה אחרת“ – החלטה שאין בה כדי לסיים את הדיון בהליך שנערך בפניו.

63ב.

בית המשפט המחוזי המוסמך [תיקון: תש״ע]

(א)

בית המשפט המחוזי המוסמך, לעניין חוק זה, הוא בית המשפט המחוזי במחוז ירושלים או במחוז תל אביב, לפי בחירת מגיש ההליך; ואולם רשאי השר, בצו, להורות שהסמכות של בית משפט מחוזי לפי חוק זה תהיה גם בידי בתי משפט מחוזיים אחרים שיקבע.

(ב)

הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין פרקים ט׳ ו־י׳.

63ג.

ערעור על פסק דין או על החלטה אחרת של בית משפט מחוזי [תיקון: תש״ע]

פסק דין והחלטה אחרת כהגדרתה בסעיף 63א, של בית משפט מחוזי, לפי חוק זה, ניתנים לערעור לפני בית המשפט העליון, אם ניתנה רשות לכך מאת נשיא בית המשפט העליון או מאת שופט אחר של בית המשפט העליון שנשיאו קבע לכך; ההוראות לפי סעיף 41(ב) סיפה ו־(ג) לחוק בתי המשפט יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין מתן רשות ערעור על החלטה אחרת כאמור.

64.

הרישום ראיה לתוקף

בכל הליך משפטי בדבר סימן מסחר רשום תהא העובדה שפלוני רשום כבעל סימן המסחר ראיה לכאורה לתוקף הרישום המקורי של סימן המסחר ולכל העברותיו שלאחר מכן.

65.

תעודת הרשם

תעודה הנחזית חתומה ביד הרשם, לענין רישום או לענין כל דבר שהוא מוסמך לעשותו לפי פקודה זו או תקנות שהותקנו לפיה, תהא ראיה לכאורה לעשיית הרישום ולתכנו ולעשיית הדבר או לאי־עשייתו.

66.

שמיעת המבקש

כל מקום שניתנה לרשם בפקודה זו או בתקנות שהותקנו לפיה סמכות שבשיקול דעת או סמכות אחרת, לא יפעיל הרשם את הסמכות כנגד המבקש רישום או כנגד הבעל הרשום של סימן המסחר אלא לאחר שנתן למבקש או לבעל הרשום הזדמנות להשמיע דברו, אם דרשו זאת ממנו תוך הזמן שנקבע.

67.

ראיות לפני הרשם

בכפוף לכל תקנה לפי פקודה זו, יהיו הראיות בהליכים לפני הרשם בתצהיר לפי סעיף 15 לפקודת הראיות [נוסח חדש], תשל״א–1971, או בהצהרה שניתנה בחוץ לארץ לפי דיני מקום נתינתה – כל עוד לא הורה הרשם אחרת, אולם רשאי הרשם, אם נראה לו הדבר, לגבות עדות בעל פה במקום ראיה שבכתב או בנוסף לראיה כאמור, וכן רשאי הוא להרשות שהמצהיר ייחקר חקירה שכנגד.

68.

סמכויות הרשם לענין עדים [תיקון: תש״ע]

לרשם יהיו הסמכויות של בית משפט לכפיית התייצבותו של עד לפניו ולשמיעת עדותו.

69.

הוצאות

בכל דיון לפני הרשם רשאי הוא לפסוק לבעל דין הוצאות הנראות לו סבירות.

69א.

מתן הודעה למנהל המכס [תיקון: תש״ס, תשע״ז]

(א)

בעל סימן מסחר רשום שזכותו הופרה או שקיים חשש סביר שתופר, רשאי למסור הודעה בכתב, למנהל המכס, שהוא בעל הזכות בסימן המסחר, ולבקש ממנו לעכב את שחרור הטובין שהוא טוען לגביהם שהם טובין מפרים, ולנהוג בהם כטובין שייבואם אסור על פי פקודת המכס.

(ב)

ההודעה לפי סעיף קטן (א) תכלול העתק מהרישום של סימן המסחר בפנקס וכן אחד מאלה:

(1)

דוגמה של הטובין המקוריים שלגביהם יש למבקש זכות בסימן המסחר ושלגביהם הוא מודיע על ייבוא טובין מפרים;

(2)

קטלוג או כל מסמך אחר המאפשר למנהל המכס להשוות בין הטובין המקוריים לבין הטובין המפרים.

(ג)

בעל סימן המסחר ימסור למנהל המכס בהודעה את הפרטים האלה ככל הידוע לו:

(1)

מספר החבילות העומדות להתקבל;

(2)

ציון מספיק של אמצעי הייבוא או שם האניה המביאים את הטובין המפרים;

(3)

היום שבו עומדים הטובין המפרים להגיע לישראל.

(ד)

בעל סימן המסחר חייב להמציא למנהל המכס ראיות ראשוניות, וערבות עצמית בסכום שקבע מנהל המכס כדי לכסות כל הוצאה הקשורה לעיכוב או כדי לפצות על כל נזק שייגרם על ידי העיכוב, אם יתברר שהעיכוב לא היה מוצדק, וכן לשלם כל אגרה שנקבעה לענין זה לפי פקודת המכס.

(ה)

הוראות סעיף זה לא יחולו על טובין מפרים שיובאו לשימוש עצמי כהגדרתו בסעיף 129 לפקודת המכס.

פרק י״ב: אגרות ותקנות

70.

אגרות

על בקשות, רישומים ודברים אחרים שלפי פקודה זו, ישולמו אגרות כפי שנקבע בתקנות.

פורסמו תקנות סימני המסחר, 1940.

פורסמו תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס״ז–2007.

71.

ביצוע ותקנות [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ז]

(א)

השר ממונה על ביצוע פקודה זו, והוא רשאי להתקין תקנות לביצועה, לרבות בענינים אלה:

(1)

אופן העריכה וההעברה של מסמכים לפי פקודה זו, ורשאי השר לקבוע הוראות לענין עריכה והעברה של מסמכים אלקטרוניים ולענין השימוש בחתימה אלקטרונית מאובטחת או בחתימה אלקטרונית מאושרת ביחס אליהם; בפסקה זו –

”מסמכים אלקטרוניים“ – מסמכים לפי פקודה זו שהם מסרים אלקטרוניים הניתנים לשמירה אלקטרונית ולהפקה כפלט;

”מסר אלקטרוני“, ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“, ”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – כהגדרתם בחוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001;

”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;

(2)

אגרות בעד בקשות, הודעות, פעולות ושירותים לפי פקודה זו;

(3)

סדרי דין לערעורים, להתנגדויות ולבקשות לפי פקודה זו;

(4)

כל ענין הנוגע לביצוע פרק ח׳1, ובלבד שבכל ענין שיש לגביו הוראות בפרוטוקול או בתקנות מדריד, כהגדרתם בפרק האמור, יותקנו התקנות לפי הפרוטוקול ולפי תקנות מדריד;

(5)

אופן שמירת מסמכים שהוגשו לרשם לפי פקודה זו, לרבות באמצעים אלקטרוניים;

(6)

עיון בפנקס, וכן הפקה והפצה של עותקים מאושרים מהרישומים בפנקס לרבות באמצעות מסמכים אלקטרוניים כהגדרתם בפסקה (1).

(ב)

תקנות לפי סעיף קטן (א)(2) יותקנו באישור ועדת הכלכלה של הכנסת.

פורסמו תקנות סימני מסחר (יישום פרוטוקול מדריד), התשס״ז–2007.

71א.

שינוי התוספת [תיקון: תשס״ג־2]

השר רשאי, בצו, לשנות את התוספת.

72.

תקנות הרשם [תיקון: תשס״ג־2, תשס״ז]

בכפוף להוראות פקודה זו רשאי הרשם, באישור השר, להתקין תקנות, לקבוע טפסים ולעשות כל דבר שיראה מועיל לענינים אלה:

(1)

הסדרת הנוהל לפי פקודה זו;

(2)

(נמחקה);

(3)

סיווג טובין לענין רישום סימני מסחר;

(4)

עשייתם או דרישתם של העתקי סימני מסחר ותעודות אחרות;

(5)

הבטחתם והסדרתם של הפרסום, המכירה וההפצה של העתקי סימני מסחר ותעודות אחרות בדרך שהרשם יראה מתאימה;

(6)

הסדרת כל פרט אחר של עבודת המשרד בעניני סימני מסחר וכל דבר הנתון לפיקוח הרשם לפי פקודה זו.

פורסמו תקנות סימני המסחר, 1940.

[תיקון: תשס״ג־2]

תוספת

(סעיף 56א)

(התיקונים לתקנות מדריד)

[תיקון: ק״ת תשע״ו]

1 באפריל 2004

1 באפריל 2007

1 בינואר 2008

1 בספטמבר 2008

1 בספטמבר 2009

1 בינואר 2012

1 בינואר 2013

1 בינואר 2015

וכן התיקון שייכנס לתוקף ב־1 באפריל 2016

וכל התיקונים שיאמץ המשרד הבין־לאומי, בנוסחן העדכני של תקנות מדריד כפי שהן מפורסמות באתר האינטרנט של הארגון העולמי לקניין רוחני (WIPO – World Intellectual Property Organization)

[תיקון: תשס״ג־2]

תרגומי מונחים המופיעים בפרוטוקול מדריד ובתקנות מדריד

”בעל רשום של סימן מסחר בין־לאומי“

”Holder“ (as defined in the Common Regulations)

”בקשה בין־לאומית“

”International Application“

”בקשת הרחבה“

”Subsequent Designation“

”המשרד הבין־לאומי“

”International Bureau“

”הפרוטוקול“

”Protocol Relating to the Madrid Agreement Concerning the International Registration of Marks“

”הסכם מדריד (שטוקהולם)“

”The Madrid Agreement Concerning the International Registration of Marks as revised at Stockholm in 1967 and as amended in 1979“

”משרד מקור“

”Office of Origin“

”פנקס הרישום הבין־לאומי“

”The International Register“

”צד לפרוטוקול“

”Contracting Party“, ”Contracting State“, ”Contracting Organization“

”תקנות מדריד“

”Common Regulations Under the Madrid Agreement Concerning the International Registration of Marks and the Protocol Relating to that Agreement“

נקבע בועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת ביום ב׳ בסיון תשל״ב (15 במאי 1972).

יעקב ש׳ שפירא
שר המשפטים

לוח השוואה

הסעיף הקודם	הסעיף החדש	הסעיף הקודם	הסעיף החדש
1	השם	21(1)	32
2	1	21(2)	33
2א	2	21(3)	34
2ב	3	21(3) תנאי	35
3 סיפה	4	22	41
3 רישה	5	23	49
4	הושמט	24	37
5	6	25(1)–(4)	39
6	7	25(5)	39
7(1),(2)	8	25(6)	40
7(3)	9	26	46
7(4)–(6)	10	27	36
8	11	28(1)	43
8א	12	28(2)	44
9	13	28(3)	45
10	14	29	64
10א	15	30	הושמט
11(1)	17	31	42
11(2)	18	32	65
11(3)	19	33	63
11(4)	20	34	57
11א	16	35	58
12	21	36	47
13	23	37	59
14(1)–(4)	24	38(1)	60
14(5)–(9)	25	38(2)	61
15(1) רישה	26	39	62
15(1) סיפה	27	40	66
15(2)	28	40א	69
16	22	40ב	67
17	29	40ג	68
18	30	41	54
19	48	41א	55
19א	50	42	56
19ב	51	45	71
19ג	52	46	72
19ד	53	47	70
20	31	48	הושמט

אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.