חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק חתימה אלקטרונית

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק חתימה אלקטרונית, התשס״א–2001


קישור למאגר החקיקה הלאומי ס״ח תשס״א, 210; תשס״ה, 750; תש״ע, 558, 622; תשע״ח, 212.

תיקון התוספות: ק״ת תשס״ב, 754; תשס״ו, 730; תשע״ב, 528; תשע״ז, 250; תשע״ח, 346.

עדכון סכומים: י״פ תשע״א, 2450; תשע״ג, 2153; תשע״ד, 4542.


תוכן עניינים

פרק א׳: כללי

1.
הגדרות [תיקון: תש״ע, תשע״ח]
בחוק זה –
”אמצעי לאימות חתימה“ – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים כדי לזהות שחתימה אלקטרונית מאושרת מאובטחת הופקה באמצעי חתימה מסוים;
”אמצעי חתימה“ – תוכנה, חפץ או מידע ייחודיים, הדרושים להפקת חתימה אלקטרונית מאובטחת מאושרת;
”בעל אמצעי חתימה“ – מי שהופק לו אמצעי חתימה;
”גורם מאשר“ – גורם המנפיק תעודות אלקטרוניות מאושרות, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
”גורם מאשר זר“ – גורם שהוכר לפי הוראות סעיף 22, והרשום במרשם לפי הוראות חוק זה;
”חתימה אלקטרונית“ – חתימה שהיא מידע אלקטרוני או סימן אלקטרוני, שהוצמד או שנקשר למסר אלקטרוני;
”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ – חתימה אלקטרונית שמתקיימים בה כל אלה:
(1)
היא ייחודית לבעל אמצעי החתימה;
(2)
היא מאפשרת זיהוי לכאורה של בעל אמצעי החתימה;
(3)
היא הופקה באמצעי חתימה הניתן לשליטתו הבלעדית של בעל אמצעי החתימה;
(4)
היא מאפשרת לזהות שינוי שבוצע במסר האלקטרוני לאחר מועד החתימה;
”חתימה אלקטרונית מאושרת“ – חתימה אלקטרונית מאובטחת אשר גורם מאשר הנפיק תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה אותה;
”מחשב“, ”חומר מחשב“, ”פלט“ ו”חדירה לחומר מחשב“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־4 לחוק המחשבים, התשנ״ה–1995;
”מידע“, לעניין ההגדרות בסעיף זה – כהגדרתו בחוק המחשבים;
”מסר אלקטרוני“ – מידע אשר נוצר, נשלח, נקלט או נשמר באמצעים אלקטרוניים או אופטיים, כשהוא נראה, נקרא, נשמע או מאוחזר באמצעים כאמור;
”מרשם“ – המרשם כאמור בסעיף 9;
”רשם“ – הרשם שמונה לפי הוראות סעיף 9;
”תעודה אלקטרונית“ – מסר אלקטרוני המאשר כי אמצעי לאימות חתימה מסוים הוא של אדם מסוים;
”תעודה אלקטרונית מאושרת“ – תעודה אלקטרונית שהנפיק גורם מאשר לפי הוראות פרק ד׳;
”השר“ – שר המשפטים.
[תיקון: תשע״ח]

פרק ב׳: תוקף חתימה אלקטרונית

2.
קיום דרישת חתימה לפי חיקוק [תיקון: תשע״ח]
(א)
נדרשה לפי חיקוק חתימתו של אדם על מסמך, ניתן לקיים דרישה זו לגבי מסמך שהוא מסר אלקטרוני, באמצעות אחת מאלה:
(1)
חתימה אלקטרונית מאושרת;
(2)
חתימה אלקטרונית אחרת, ובלבד שמתקיימות, ברמת ודאות מספקת בנסיבות העניין, התכליות לדרישת החתימה בהתאם לאותו חיקוק.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
דרישת חתימה לפי חיקוק על מסמך מהסוג המנוי בטור א׳ בחלק א׳ לתוספת הראשונה, ניתן לקיימה רק באמצעות חתימה אלקטרונית מהסוג הקבוע לגביו בטור ב׳ לצדו;
(2)
לגבי סוגי מסמכים המנויים בחלק ב׳ לתוספת הראשונה לא ניתן לקיים את דרישת החתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית.
(ג)
השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי, בצו, לשנות את התוספת הראשונה.
3.
קבילות חתימה אלקטרונית [תיקון: תשע״ח]
(א)
לא תישלל קבילותה של חתימה רק בשל היותה חתימה אלקטרונית.
(ב)
מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת, יהיה קביל בכל הליך משפטי ויהווה ראיה לכאורה לכך –
(1)
שהמסר האלקטרוני לא שונה לאחר מועד החתימה;
(2)
שהמסר האלקטרוני נחתם באמצעי החתימה המזוהה על ידי האמצעי לאימות החתימה אשר נמצא בתעודה האלקטרונית שצורפה למסר האלקטרוני, ככל שצורפה;
(3)
לעניין מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאושרת – גם לכך שהמסר האלקטרוני נחתם על ידי בעל אמצעי החתימה.
נטל ההוכחה בעניין חתימה על מסר אלקטרוני בקשר לחוזה או לכריתתו [תיקון: תשע״ח]
(א)
גורם מעצב המבקש להסתמך על חתימה של צד לחוזה עמו על מסר אלקטרוני בקשר לאותו חוזה או לכריתתו, עליו הנטל להוכיח כי אותו צד חתם על המסר האלקטרוני; לעניין זה, ”גורם מעצב“ – צד לחוזה שיש לו עדיפות בעיצוב אופן החתימה האלקטרונית על המסר האלקטרוני כאמור.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו על אף האמור בכל חוזה.
(ג)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין מסר אלקטרוני שנחתם בחתימה אלקטרונית מאושרת.
4.
חזקה לעניין חתימה אלקטרונית [תיקון: תשע״ח]
הנפיק גורם מאשר תעודה אלקטרונית מאושרת בדבר אמצעי אימות החתימה המזהה חתימה אלקטרונית, חזקה כי אותה חתימה אלקטרונית היא חתימה אלקטרונית מאושרת.
5.
תעודת גורם מאשר
(א)
בית המשפט רשאי, אם אין הוא רואה חשש לעיוות דין, לקבל כראיה תעודה החתומה בידי מנהל גורם מאשר או מי מטעמו, המאשרת כי תעודה אלקטרונית מסוימת הונפקה על ידי הגורם המאשר (להלן – תעודת גורם מאשר); תעודה כאמור תיערך לפי טופס שקבע השר.
(ב)
דין תעודת גורם מאשר כדין עדות לענין סעיף 237 לחוק העונשין, התשל״ז–1977.
(ג)
אין בהוראות סעיף קטן (א) כדי לגרוע מכוחו של בית המשפט לצוות כי מנהל הגורם המאשר או מי מטעמו שחתם על תעודת הגורם המאשר, ייחקר בבית המשפט, ובית המשפט ייעתר לבקשתו של בעל דין לצוות על כך.
(ד)
נתברר לבית המשפט שבקשתו של בעל דין לחקור מנהל גורם מאשר או מי מטעמו בבית המשפט, כאמור בסעיף קטן (ג), באה לשם קנטור או מתוך קלות דעת, רשאי הוא להטיל על המבקש את הוצאות החקירה.
6.
מעמדו של פלט [תיקון: תשע״ח]
(בטל ביום 28.2.2020).
(א)
פלט של מסר אלקטרוני החתום בחתימה אלקטרונית מאובטחת לא ייחשב, בכל הליך משפטי, כהעתק המסר האלקטרוני שעל בסיסו הופק, אלא כמקור.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על סוגים של מסרים אלקטרוניים, סוגים של הליכים משפטיים ושימושים מסוימים במסרים אלקטרוניים, שהשר קבע, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת, בתוספת השניה.
7.
חובות בעל אמצעי חתימה ואחריותו [תיקון: תשע״ח]
(א)
בעל אמצעי חתימה –
(1)
ינקוט את כל האמצעים הסבירים לשם שמירה על אמצעי החתימה שלו ולשם מניעת שימוש בו בלא הרשאתו;
(2)
ימסור הודעה, מיד כשנודע לו על פגיעה בשליטתו באמצעי החתימה, לכל מי שסביר שיסתמך על חתימתו האלקטרונית עקב קשרים שגרתיים ביניהם, ולכל מי שידוע לו כי קרוב לודאי שיסתמך על חתימתו האלקטרונית.
(א1)
השר רשאי לקבוע הוראות לעניין מסירת הודעה לפי סעיף קטן (א)(2); כמו כן רשאי השר לקבוע תנאים שבהתקיימם רשאי בעל אמצעי חתימה לקיים את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור באמצעות מסירת הודעה לגורם שהנפיק את אמצעי החתימה במקום מסירת הודעה לגורמים האמורים באותו סעיף קטן, ובלבד שמתקיימים לגבי אותו גורם תנאים שקבע השר.
(ב)
קיים בעל אמצעי החתימה את חובותיו כאמור בסעיף זה, לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.
8.
חובות בעל אמצעי חתימה אלקטרונית מאושרת ואחריותו
(א)
בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת:
(1)
יקיים את הוראות סעיף 7(א)(1);
(2)
ימסור לגורם מאשר, לפי בקשתו, מידע שהוא למיטב ידיעתו נכון ומלא, הדרוש לגורם המאשר לשם ביצוע תפקידיו לפי חוק זה;
(3)
ימסור הודעה לגורם המאשר שהנפיק תעודה אלקטרונית בעבורו, מיד כשנודע לו כי נפגעה שליטתו באמצעי החתימה.
(ב)
קיים בעל אמצעי חתימה המשמש להפקת חתימה אלקטרונית מאושרת את חובותיו, כאמור בסעיף קטן (א), לא יהיה אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש באמצעי החתימה שלו בלא הרשאתו.

פרק ג׳: רישום

9.
רשם גורמים מאשרים
(א)
השר ימנה, מבין עובדי משרדו, אדם הכשיר להיות שופט בית משפט שלום, להיות רשם.
(ב)
הרשם ינהל מרשם, שבו ירשום גורמים מאשרים וגורמים מאשרים זרים לפי הוראות חוק זה; המרשם יהיה פתוח לעיון הציבור.
(ג)
הרשם יפקח על הגורמים המאשרים לפי הוראות חוק זה.
בקשה לרישום גורם מאשר [תיקון: תש״ע]
(א)
בקשה לרישום גורם מאשר במרשם תוגש לרשם, ותכלול את כל אלה:
(1)
שם המבקש, שמו של המועמד להיות מנהל הגורם המאשר ופרטי הזיהוי של כל אחד מהם ומענם; היה המבקש תאגיד, תכלול הבקשה גם את המסמכים שעל פיהם התאגד התאגיד או שעל פיהם הוא פועל, את שמות בעלי השליטה בתאגיד, וכן את שמות המנהלים, פרטי זיהוים ומענם; לענין זה, ”שליטה“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, וכל מונח בהגדרה האמורה יפורש לפי החוק האמור;
(2)
פרטים בדבר עיסוקיו האחרים של המבקש;
(3)
פרטים נוספים שקבע השר.
(א1)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו על בקשה לרישום שמגישה המדינה, או שמגיש תאגיד שהוקם לפי חוק, בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר.
(ב)
לבקשה יצורפו מסמכים המעידים על קיום התנאים לרישום כאמור בסעיף 11.
(ג)
הרשם רשאי לדרוש ממבקש הרישום כל מידע או מסמך נוספים הדרושים לצורך בדיקת הבקשה.
תנאים לרישום גורם מאשר [תיקון: תש״ע]
(א)
הרשם ירשום במרשם מבקש המקיים אחר ההוראות לפי חוק זה וכן את כל אלה:
(1)
הוא אחד מאלה:
(א)
אזרח ישראלי או תושב ישראל;
(ב)
תאגיד שהתאגד בישראל שמקום עסקיו או פעילותו בישראל ואחת ממטרותיו היא ניהול עסק או פעילות כגורם מאשר;
(ג)
תאגיד שהוקם לפי חוק, והשר הממונה על ביצוע החוק שלפיו הוקם אותו תאגיד אישר לו להגיש בקשה להירשם במרשם;
(ד)
המדינה; ואולם התנאים הקבועים בפסקה (3) לא יחול לגבי המדינה, והתנאים הקבועים בפסקה (5) יחולו לגביה בשינויים המחויבים כפי שיקבע השר; השר רשאי לקבוע תנאים נוספים לעניין רישום המדינה במרשם;
(2)
בידיו מערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות;
(3)
הוא הפקיד ערבות בנקאית או ערובה מתאימה אחרת, או ביטח את עצמו אצל מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, הכל לפי קביעת הרשם, לשם הבטחת פיצויו של מי שנפגע עקב מעשה או מחדל של הגורם המאשר;
(4)
הוא רשם את מאגרי התעודות האלקטרוניות, האמורים בסעיף 18(ג), כמאגרי מידע לפי חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981;
(5)
מבקש הרישום וכן מי שמועמד להיות מנהל הגורם המאשר לא הורשעו בעבירה; היה המבקש תאגיד – לא הורשעו בעבירה דירקטור המכהן בו וכן בעל השליטה בתאגיד; בפסקה זו –
”הורשע בעבירה“ – לרבות מי שהוגש נגדו כתב אישום וטרם ניתן פסק דין סופי בענינו;
”עבירה“ – עבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין זה מן הראוי כי המבקש יירשם כגורם מאשר;
”שליטה“ – כהגדרתה בסעיף 10.
(ב)
הרשם רשאי להתנות את הרישום בתנאים נוספים וכן לקבוע הגבלות על פעילותו של הגורם המאשר לענין היקף הפעילות או סוגה, בין השאר בשים לב גם לעיסוקיו האחרים של המבקש.
אישור אמצעי אימות חתימה של גורם מאשר
השר רשאי לקבוע כי הרשם יאשר בחתימתו האלקטרונית המאובטחת את אמצעי אימות החתימה של הגורמים המאשרים; בתקנות לפי סעיף זה יקבע השר את דרכי האישור ופרטיו.
דיווח לרשם על שינויים
חל שינוי בפרט מן הפרטים שנמסרו לפי סעיפים 10 או 11, ידווח על כך לרשם, מבקש הרישום או הגורם המאשר, לפי הענין, בתוך 15 ימים מהיום שבו נודע לו על השינוי.
מחיקת רישום של גורם מאשר או התליית תוקפו
(א)
נוכח הרשם כי גורם מאשר אינו מקיים אחר הוראה מההוראות לפי חוק זה, ידרוש מהגורם המאשר לתקן את הטעון תיקון, ורשאי הוא, לאחר שנתן לגורם המאשר הזדמנות להשמיע את טענותיו, להתלות את תוקף רישומו במרשם לתקופה שלא תעלה על 30 ימים, או למחקו מהמרשם.
(ב)
התלה הרשם את תוקף הרישום של גורם מאשר לפי הוראות סעיף קטן (א), ונוכח בתום תקופת ההתליה כי לא תוקן הטעון תיקון, רשאי הוא להאריך את תקופת ההתליה ב־30 ימים נוספים; נוכח הרשם כי לא תוקן הטעון תיקון בתום תקופת ההארכה, ימחק הרשם את הגורם המאשר מהמרשם.
(ג)
הרשם יפרסם הודעה על התליה או מחיקה לפי סעיף זה, בדרך שקבע השר.
עיצום כספי [תיקון: תש״ע, י״פ [הודעות]]
לא קיים גורם מאשר דרישה של הרשם לתיקון לפי סעיף 14(א), רשאי הרשם להטיל עליו עיצום כספי בסכום של 70,000 שקלים חדשים (נכון לשנת 2010; משנת 2014, 75,900 ש״ח).
הפרה נמשכת והפרה חוזרת [תיקון: תש״ע]
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שיהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרה של דרישת הרשם לפי סעיף 14(א), בתוך שנתיים מהפרה קודמת של דרישה כאמור שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
הודעה על כוונת חיוב [תיקון: תש״ע]
(א)
הרשם ימסור לגורם מאשר שלא קיים דרישה לתיקון לפי סעיף 14(א) (בחוק זה – המפר), הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בחוק זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין הרשם בין השאר את אלה:
(1)
המעשה או המחדל המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 14ד;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 14ב.
זכות טיעון [תיקון: תש״ע]
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב רשאי לטעון את טענותיו בכתב לפני הרשם, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת הרשם ודרישת תשלום [תיקון: תש״ע]
(א)
טען המפר את טענותיו לפני הרשם לפי הוראות סעיף 14ד, יחליט הרשם, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 14ו.
(ב)
(1)
החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בחוק זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין הרשם, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו;
(2)
החליט הרשם לפי הוראות סעיף קטן (א) לא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג)
לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 14ד, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכומים מופחתים [תיקון: תש״ע]
(א)
הרשם אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכום הקבוע בסעיף 14א, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
השר רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסעיף 14א, בשיעורים שיקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי [תיקון: תש״ע]
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני הרשם כאמור בסעיף 14ד – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום ההחלטה בעתירה.
(ב)
(1)
סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010); הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(2)
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי פסקה (1), תפורסם ברשומות.
המועד לתשלום העיצום הכספי [תיקון: תש״ע]
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 14ה.
הפרשי הצמדה וריבית [תיקון: תש״ע]
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו, לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בחוק זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה [תיקון: תש״ע, תש״ע־2]
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
עתירה [תיקון: תש״ע]
(א)
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים על דרישה לתשלום עיצום כספי לפי חוק זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת הרשם או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב)
התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א), לאחר ששולם העיצום הכספי, יוחזר העיצום הכספי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום [תיקון: תש״ע]
הוטל עיצום כספי לפי הוראות חוק זה, רשאי הרשם לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי הרשם להורות למפר לפרסם על חשבונו אל המפר פרסום כאמור.
שינוי נסיבות
(א)
נוכח הרשם כי מערכת חומרה או תוכנה שבידי גורם מאשר אינה מקיימת עוד את התנאים האמורים בסעיף 11(א)(2), רשאי הוא להורות לגורם המאשר להתאימה לתנאים האמורים, בתוך תקופה שיקבע.
(ב)
נוכח הרשם כי השתנו הנסיבות באופן המחייב את שינוי הערובה או הביטוח שהופקדו לפי הוראות סעיף 11(א)(3), רשאי הוא להורות על שינוי הערובה או הביטוח, בתוך התקופה שיורה.
(ג)
לא קיים גורם מאשר את הוראות הרשם לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי הוא להתלות את תוקף רישומו במרשם או למחקו מן המרשם, לפי הוראות סעיף 14.
[תיקון: תשס״ה]
(בוטל).
סמכויות הרשם
(א)
לצורך מילוי תפקידיו רשאי הרשם או עובד המדינה שהוא הסמיך לכך בכתב (בסעיף זה – הרשם), לפקח על פעולות הגורמים המאשרים כלהלן:
(1)
לדרוש מכל אדם הנוגע בדבר למסור לו מידע ומסמכים המתייחסים לפעילותו של גורם מאשר;
(2)
להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שבו פועל גורם מאשר, ולערוך בו בדיקה; ואולם לא ייכנס הרשם למקום המשמש למגורים בלבד, אלא על פי צו של בית משפט;
(3)
לחדור לחומר מחשב ולהפיק פלט תוך חדירה כאמור, ובלבד שפעולות כאמור ייעשו רק על ידי בעל תפקיד המיומן לבצע פעולות אלה;
(4)
לתפוס כל חפץ, לרבות מסמך, אם שוכנע כי הדבר דרוש לשם הבטחת ביצוע חוק זה או כדי למנוע הפרה של הוראותיו; לענין תפיסת חפץ שהוא מחשב או חומר מחשב, יחולו הוראות אלה:
(א)
הרשם יעתיק את חומר המחשב ויותיר את המקור בידי בעליו;
(ב)
סבר הרשם כי הותרת המקור של חומר המחשב בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את המקור ויותיר העתק בידי הבעלים;
(ג)
סבר הרשם כי העתקת חומר המחשב או הותרתו בידי הבעלים עלולה לפגוע בפיקוח או בתוצאותיו, יתפוס את חומר המחשב בלא להעתיקו;
(ד)
לא יפעל הרשם לפי הוראות פסקת משנה (ג) ולא יתפוס חפץ שהוא מחשב או רכיב מרכיביו אלא אם כן קיבל צו של בית משפט;
(ה)
בית המשפט ייתן צו לפי סעיף זה רק אם שוכנע כי התפיסה חיונית לביצוע הפיקוח; תוקפו של צו כאמור לא יעלה על 48 שעות, ולענין זה לא יובאו במנין השעות שבתות וחגים; בית המשפט רשאי להאריך את תוקף הצו לאחר שנתן לבעלים הזדמנות להשמיע את טענותיו.
(ב)
הרשם לא יסמיך אדם לפי הוראות סעיף קטן (א) אלא בהתקיים כל אלה:
(1)
משטרת ישראל לא הודיעה כי היא מתנגדת למינוי מטעמים של ביטחון הציבור;
(2)
הוא מיומן לביצוע פעולות של חדירה לחומר מחשב והפקת פלט תוך חדירה כאמור;
(3)
הוא קיבל הכשרה מתאימה כפי שקבע השר.
(ג)
פעל הרשם לפי הוראות סעיף זה, יחולו ההוראות האלה:
(1)
הרשם יערוך רשימה של כל החפצים שנתפסו אגב ביצוע הפיקוח, והמקומות שבהם נמצאו;
(2)
הגורם המאשר או אדם מטעמו, יינתן לו להיות נוכח בעת ביצוע הפיקוח, ויימסר לו העתק של רשימת החפצים שנתפסו;
(3)
בית משפט השלום שבתחום שיפוטו נתפס חפץ, רשאי לפי בקשת הרשם או לפי בקשת אדם התובע זכות בחפץ, לצוות כי החפץ יימסר לתובע הזכות בו או לפלוני שינהגו בו אחרת כפי שיורה בית המשפט והכל בתנאים שיקבע;
(4)
חפץ שנתפס יוחזר בהקדם האפשרי, ולא יאוחר מ־15 ימים מיום שנתפס.

פרק ד׳: גורם מאשר

פעילותו של גורם מאשר [תיקון: תש״ע]
(א)
גורם מאשר רשאי להנפיק לאדם מסוים, לפי בקשתו (להלן – המבקש), תעודה אלקטרונית, המאשרת כי אמצעי אימות חתימה מסוים הוא שלו.
(ב)
גורם מאשר לא ינפיק תעודה אלקטרונית אלא לאחר שנקט אמצעים סבירים לזהות את המבקש, לבדוק את אמצעי אימות החתימה שבידיו ולבדוק כי הפרטים שבבקשה להנפקת התעודה נכונים ומלאים.
(ג)
גורם מאשר ינהל מאגר של תעודות אלקטרוניות שהנפיק וכן מאגר של תעודות אלקטרוניות בטלות, לפי הוראות חוק זה.
(ד)
לצורך ביצוע תפקידיו, ישתמש גורם מאשר רק במערכות חומרה ותוכנה מהימנות, המעניקות הגנה סבירה מפני חדירה, שיבוש, הפרעה או גרימת נזק למחשב או לחומר מחשב, והמקנות רמה סבירה של זמינות ואמינות; ניהול מערכות כאמור ייעשה כך שפעילותו הטכנולוגית של הגורם המאשר לפי חוק זה תופרד מפעילויות אחרות המבוצעות על ידו.
פרטי תעודה אלקטרונית
(א)
גורם מאשר יכלול בתעודה אלקטרונית לפחות את הפרטים האלה:
(1)
שמו של בעל התעודה ומספר הזהות שלו, או פרט מזהה אחר, כפי שקבע השר;
(2)
אישור בדבר בדיקת אמצעי אימות החתימה של בעל התעודה;
(3)
המספר הסידורי של התעודה האלקטרונית במאגר שהוא מנהל;
(4)
ציון האופן שבו זוהה בעל התעודה;
(5)
ציון מועדי התחילה והסיום של תוקף התעודה;
(6)
שמו ומענו של הגורם המאשר, ודבר רישומו במרשם;
(7)
חתימתו האלקטרונית המאובטחת של הגורם המאשר;
(8)
מידע בדבר קיומן של הגבלות על השימושים המותרים לפי התעודה, ככל שישנן, ואם היתה הגבלה על סכום העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה – פירוט הסכום;
(9)
מידע בדבר קיומן של הגבלות על אחריותו של הגורם המאשר, ככל שישנן;
(10)
הפניה למאגר התעודות האלקטרוניות הבטלות, כאמור בסעיף 18(ג).
(ב)
השר, באישור הועדה לעניני מחקר ופיתוח מדעי וטכנולוגי של הכנסת, רשאי לקבוע פרטים נוספים אשר ייכללו בתעודה אלקטרונית.
ביטול תעודה אלקטרונית
(א)
גורם מאשר יבטל תעודה אלקטרונית בכל אחד מאלה:
(1)
לפי בקשה של בעל התעודה, מיד לאחר קבלת הבקשה ואימות זהות המבקש;
(2)
מיד כשנודע לגורם המאשר כי פרט מהפרטים המופיעים בתעודה אינו נכון, או כי נפגמה מהימנות התעודה בדרך אחרת, או כי נפל פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת של בעל התעודה;
(3)
בשל מותו של בעל התעודה, ואם הוא תאגיד – בשל מתן צו לפירוקו, מיד לאחר קבלת הודעה על כך, ובלבד שהשתכנע הגורם המאשר במהימנות ההודעה;
(4)
מיד כשנודע לגורם המאשר על פגם בחתימתו האלקטרונית המאובטחת, או במערכות החומרה והתוכנה שלו, שיש בו כדי לפגוע במהימנות חתימתו או במהימנות התעודות האלקטרוניות שהוא מנפיק.
(ב)
מיד עם ביטול תעודה אלקטרונית, יודיע על כך הגורם המאשר לבעל התעודה, וירשום את דבר הביטול במאגר כאמור בסעיף 81(ג), באופן שקבע השר.
אחריות גורם מאשר [תיקון: תש״ע]
(א)
גורם מאשר לא יהא אחראי לנזק שנגרם עקב הסתמכות על תעודה אלקטרונית שהנפיק, אם הוכיח כי נקט את כל האמצעים הסבירים לקיום חובותיו לפי חוק זה.
(ב)
קבע גורם מאשר הגבלות על סוגי השימוש בתעודה או על סכומי העסקאות שלגביהן ניתן לעשות שימוש בתעודה, לא יהיה הגורם המאשר אחראי לנזק שנגרם עקב שימוש החורג מההגבלה, ובלבד שפירט הגבלה זו על גבי התעודה לפי הוראות סעיף 19; אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מזכותו של גורם מאשר לקבוע הגבלות נוספות על אחריותו, בכפוף לכל דין.
(ג)
השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לגבי אחריות המדינה לפי סעיף זה, ואולם לא ייקבעו הוראות שיפחיתו מרמת האחריות של גורם מאשר לפי סעיף זה.
הנפקת תעודות אלקטרוניות בידי המדינה [תיקון: תש״ע]
(א)
המדינה רשאית להנפיק תעודה אלקטרונית לפי חוק זה, בכל אחד מאלה:
(1)
על גבי מסמך זיהוי כהגדרתו בחוק הכללת אמצעי זיהוי ביומטריים ונתוני זיהוי ביומטריים במסמכי זיהוי ובמאגר מידע, התש״ע–2009; ואולם מקום שבו נדרשת חתימה אלקטרונית מאושרת לפי כל דין, תוכל תעודה אלקטרונית שהונפקה לפי סעיף זה לשמש רק לשם ביצוע פעולה של בעל התעודה מול המדינה, ובלבד שאינה פעולה של תאגיד או פעולה כאמור של בעל תעודה שהוא בעל מקצוע מורשה לפי כל דין, המתבצעת במסגרת מקצועו או רישיונו;
(2)
לעובד המדינה, למי שממלא תפקיד או נושא משרה מטעמה או במוסד ממוסדות המדינה, או למי שממלא תפקיד על פי דין, לצורך ביצוע עבודתו או תפקידו כאמור; לעניין זה, ”עובד המדינה“ – לרבות חייל, שוטר וסוהר.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאית המדינה, החל ביום כ״ו בטבת התשע״א (2 בינואר 2011) (בסעיף זה – המועד הקובע), להנפיק תעודה אלקטרונית אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
התעודה דרושה לצורך ביצוע חובה המוטלת על מבקש התעודה על פי דין או על פי דרישה של רשות מרשויות המדינה;
(2)
הממשלה החליטה על כך לאחר שנוכחה כי רק גורם מאשר אחד מנפיק תעודות אלקטרוניות למטרות האמורות בפסקה (1) וקיימים ליקויים מהותיים באופן פעולתו, ועקב כך קיים חשש לפגיעה ביכולתם של מי שהוטלה עליהם חובה או דרישה כאמור בפסקה (1), למלא הוראות או דרישות בהתאם לכל דין ובאופן סביר.
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאית המדינה להנפיק תעודה אלקטרונית אף שלא כאמור בסעיף קטן (א), לפני המועד הקובע, ובלבד שלא קיים גורם מאשר אחר שיכול לספק את השירות, והתקיים אחד מאלה:
(1)
גורם מאשר נמחק מהמרשם;
(2)
הותלה תוקף רישומו של גורם מאשר במרשם;
(3)
נפסקה פעילותו של גורם מאשר;
(4)
הממשלה נוכחה, על פי חוות דעתו של הרשם, כי קיימים בפעולתו של גורם מאשר ליקויים מהותיים המעלים חשש לפגיעה במהימנות התעודות האלקטרוניות שהוא מנפיק.
(ד)
התקיימו התנאים להנפקת תעודות אלקטרוניות בידי המדינה לפי סעיף קטן (ב) או (ג), יודיע השר לגורם המאשר על ההחלטה להנפיק תעודות אלקטרוניות בידי המדינה.
(ה)
החליטה הממשלה כי הוסר החשש האמור בסעיף קטן (ב)(2) או (ג)(4), או חדלו להתקיים התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3) של סעיף קטן (ג), תחדל המדינה להנפיק תעודות אלקטרוניות לפי סעיפים קטנים (ב) או (ג); השר רשאי לקבוע הוראות לעניין זה, לרבות לעניין חדילה מדורגת של הנפקה כאמור על ידי המדינה.
(ו)
השר, באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הנפקת תעודות אלקטרוניות וביטולן בידי המדינה לפי פרק זה, ואולם לא יקבע השר הוראות שיפחיתו מרמת האבטחה ואיכות השירות הנדרשות מגורם מאשר לפי חוק זה.

פרק ה׳: שונות

תעודה אלקטרונית של גורם מאשר זר
(א)
הרשם רשאי להכיר בגורם המאשר חתימות אלקטרוניות והפועל מחוץ לישראל כגורם מאשר, ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים הדומים לאלה הנדרשים ממי שמבקש להירשם כגורם מאשר לפי חוק זה; קבע השר תנאים נוספים לפי סעיף קטן (ד) – ובלבד שנוכח שהוא עומד בתנאים נוספים כאמור.
(ב)
הרשם ירשום במרשם את הגורמים המאשרים הזרים שהכיר בהם לפי סעיף קטן (א).
(ג)
דין תעודה אלקטרונית שהונפקה בידי גורם מאשר זר שהוכר בידי הרשם ונרשם על ידו לפי סעיף זה, כדין תעודה אלקטרונית שהונפקה על ידי גורם מאשר בישראל, לפי חוק זה.
(ד)
השר רשאי לקבוע מה הם תנאים דומים לענין סעיף קטן (א) וכן תנאים נוספים להכרה בגורם מאשר זר לפי סעיף זה.
דין רשויות המדינה
שר המשפטים רשאי לקבוע תנאים מיוחדים להעברת מסרים אלקטרוניים החתומים בחתימה אלקטרונית, אל רשויות המדינה ומהן, באישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת.
ביצוע ותקנות [תיקון: תש״ע, תש״ע־2]
(א)
שר המשפטים ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות לביצועו, וכן לקבוע –
(1)
אגרות בעבור הרישום במרשם והעיון בו;
(2)
פרטים שייכללו במרשם, והוראות לענין אופן ניהול המרשם;
(3)
את דרכי העיון במרשם, לרבות בתקשורת האלקטרונית ובאתר האינטרנט של הממשלה;
(4)
הוראות לענין ביטוח, ערבות בנקאית, או ערובה אחרת, לרבות סוג הערובה, סכומיה, דרכי הפקדתה, שינויה וחילוטה, לפי סעיפים 11(א)(3) ו־15(ב);
(5)
תנאים נוספים לרישום גורם מאשר, הוראות לענין סוג ואופן ההגבלה על פעילותו ודרישות לענין אופן פעולתו, לפי סעיף 11;
(6)
הוראות לענין ניהול מאגרים של תעודות אלקטרוניות תקפות ותעודות אלקטרוניות בטלות או מותלות, לרבות לענין אופן העיון בהם, משך החזקתן של תעודות אלקטרוניות במאגר ודרכי שמירתן, לפי סעיפים 14, 18 ו־20;
(7)
פרטי הבקשה לקבלת תעודה אלקטרונית לפי סעיף 18;
(8)
פירוט המידע שעל גורם מאשר למסור לבעל אמצעי חתימה, לרבות בדבר הסיכונים הכרוכים בשימוש בחתימה אלקטרונית מאושרת, והחובות המוטלות על בעל אמצעי החתימה לפי חוק זה;
(9)
סוגי מערכות אשר חזקה עליהן שהן מערכות חומרה ותוכנה מהימנות לפי סעיפים 11, 15 ו־18, וכן סוגי חתימה אלקטרונית אשר חזקה שהן מהוות חתימה אלקטרונית מאובטחת;
(10)
דרכים לזיהוי המבקש ובדיקת אמצעי החתימה שבידיו, לצורך קבלת תעודה אלקטרונית, לפי סעיף 18;
(11)
פרטים שייכללו בתעודה אלקטרונית ואופן הצגתם, לפי סעיף 19;
(12)
תנאים להכרה בגורם מאשר זר, לפי סעיף 22(ד).
(ב)
(1)
(נמחקה);
(2)
תקנות לפי סעיף קטן (א)(1) עד (12) יותקנו באישור ועדת המדע והטכנולוגיה של הכנסת.
שמירת דינים
הוראות חוק זה באות להוסיף על הוראות כל דין ולא לגרוע מהן.
חובת התקנת תקנות
תקנות ראשונות לפי סעיפים 2(ב) ו־6(ב) יובאו לאישור ועדת החוקה חוק ומשפט של הכנסת בתוך ארבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
תחילה
תחילתו של חוק זה שישה חודשים מיום פרסומו.
[תיקון: תשע״ח]

תוספת ראשונה

(סעיף 2(ב)(1))

חלק א׳

(סעיף 2(ב)(1))

סוגי מסמכים שלגביהם נדרשת חתימה אלקטרונית מסוג מסוים

טור א׳
סוג המסמך
טור ב׳
סוג החתימה האלקטרונית
1.צוואה לפי סעיף 20 או 22 לחוק הירושה, התשכ״ה–1965 (להלן – חוק הירושה)חתימה אלקטרונית מאושרת
2.זיכרון דברים על צוואה בעל פה לפי סעיף 23(ב) לחוק הירושהחתימה אלקטרונית מאושרת

חלק ב׳

סעיף 2(ב)(2))

סוגי מסמכים שלגביהם לא ניתן לקיים דרישת חתימה לפי חיקוק באמצעות חתימה אלקטרונית

1.
צוואה בכתב יד לפי סעיף 19 לחוק הירושה.
[תיקון: תשע״ח]

תוספת שניה

(סעיף 6(ב))

(התוספת בטלה ביום 28.2.2020).
1.
[תיקון: ק״ת תשס״ב]
פסקי דין של בית משפט, בית דין או כל ערכאה שיפוטית או מעין שיפוטית שהוקמה על פי דין, אלא אם כן נקבע אחרת בכל דין;
2.
[תיקון: ק״ת תשס״ב]
שטרות לפי פקודת השטרות;
3.
[תיקון: ק״ת תשס״ב]
שטרי מניה למוכ״ז;
4.
[תיקון: ק״ת תשע״ב]
פלט נייר של נסח כהגדרתו בתקנות המקרקעין (ניהול ורישום), התשע״ב–2011, וכן פלט נייר של עותק מאושר מאוסף תעודות כמשמעותו בתקנה 93 לתקנות האמורות.


נתקבל בכנסת ביום ב׳ בניסן התשס״א (26 במרס 2001).
  • אריאל שרון
    ראש הממשלה
  • מאיר שטרית
    שר המשפטים
  • משה קצב
    נשיא המדינה
  • אברהם בורג
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.