תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק) מתוך

תקנות המים (מניעת זיהום מים) (קווי דלק), התשס״ו–2006

ק״ת תשס״ו, 592; תשע״ב, 953.

בתוקף סמכותי לפי סעיף 20ד(א)(1) ו־(2) לחוק המים, התשי״ט–1959 (להלן – החוק), וסעיף 10א לחוק רישוי עסקים, התשכ״ח–1968, בהתייעצות עם שר הבריאות ועם מועצת המים, ובאישור ועדת הכלכלה של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:

1.

מטרת התקנות

מטרתן של תקנות אלה להקטין את הסיכון מדליפות דלק מקווי דלק ועל ידי כך למנוע מפגעים ומטרדים לסביבה, ולמנוע זיהום מקורות מים.

2.

הגדרות [תיקון: תשע״ב]

בתקנות אלה –

”אזור סיכון“ – אזור המסווג לפי מידת סכנת הזיהום למקורות מים על ידי דלק, לפי האותיות א׳, א׳-1, ב׳, ב׳-1 ו־ג׳ במפה הגאולוגית, קנה מידה 1:250,000, אשר פרסמה נציבות המים בשנת 1992 ואשר הופקדה לעיון הציבור בלשכות המחוזיות של המשרד לאיכות הסביבה (להלן – המשרד);

”בדיקת תקינות“ – בדיקה המיועדת לבחון תקינות של קו דלק, המבוצעת על ידי בודק מוסמך בשיטה אחת מאלה:

(1)

לפי פרק 437 בתקן כאמור בפרט 1 בתוספת הראשונה, המופקד לעיון הציבור במשרד ובלשכות המחוזיות שלו;

(2)

לפי פרק 9.1 בתקן כאמור בפרט 3 בתוספת הראשונה לקו דלק קיים הנמצא בשימוש, המופקד לעיון הציבור במשרד ובלשכות המחוזיות שלו;

(3)

שיטה מוכחת אחרת, להנחת דעתו של הממונה;

”בודק מוסמך“ – כמשמעותו בתקנה 4א;

”דליפה“ – שחרור של דלק מקו דלק לסביבה לרבות לקרקע או למקור מים;

”דלק“ – דלק גולמי או מוצריו שהם נוזלים בלחץ אטמוספרי ובטמפרטורת הסביבה;

”הגנה קטודית“ – הגנה על קו דלק מפני שיתוך (קורוזיה) באמצעות תהליך אלקטרוכימי;

”הממונה“ – מי שהשר לאיכות הסביבה הסמיכו בכתב לענין תקנות אלה;

”מוסד תכנון“ – כהגדרתו בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965;

”מפעיל“ – כל אחד מאלה:

(1)

בעל רישיון עסק של קו דלק, לפי פרט ג.2.2 בתוספת לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשנ״ה–1995;

(2)

אדם שבהשגחתו, בפיקוחו, או בהנהלתו פועל קו דלק או קטע ממנו;

”מקור מים“ – כהגדרתו בסעיף 20א לחוק;

”מנהל רשות המים“ – מנהל הרשות הממשלתית שמונה לפי סעיף 124יט לחוק;

”קו מים“ – כהגדרתו בסעיף 84(ב) לחוק;

”קו דלק“ – צינור להולכת דלק ושינועו, המחבר בין מיתקנים המשמשים לזיקוק דלק או לאחסנתו או קטע של צינור כאמור, לרבות משאבות ומגופים, ולמעט צינור כאמור המצוי כולו במיתקן שבשליטתו ובהחזקתו של המפעיל.

3.

הודעה לממונה [תיקון: תשע״ב]

המגיש למוסד תכנון תכנית להתקנת קו דלק, יודיע לממונה ולמנהל רשות המים בכתב על הגשת תכנית כאמור, ויציין את מיקום קו הדלק ואת שם מוסד התכנון שהתכנית הוגשה לו.

4.

מידע למניעת זיהום מים [תיקון: תשע״ב]

התקנת קו דלק והפעלתו ייעשו באופן שלא ייגרם זיהום למקורות מים או קרקע הנמצאים בסביבתו, ולשם כך מתקין או מפעיל יחזיק בידו מפה בקנה מידה של 1:20,000, שבה יסומנו מיקום קו הדלק, מיקום מקורות המים עד למרחק 500 מטרים משני צדי הקו לרבות קווי מי שתיה, ביוב וניקוז, ככל שמידע זה ידוע, ואזורי המגן של מקורות המים כהגדרתם בתקנות בריאות העם (תנאים תברואיים לקידוח מי שתיה), התשנ״ה–1995 (להלן – תקנות בריאות העם), וימסור אותה לממונה ולמנהל רשות המים, לפי דרישת אחד מהם.

4א.

בודק מוסמך [תיקון: תשע״ב]

(א)

בודק מוסמך הוא אדם שעמד בבחינה של המכון האמריקני לדלק (בתקנות אלה – American Petroleum Institute או API), או בבחינה שוות ערך להנחת דעתו של הממונה, ובידו תעודה בת־תוקף המעידה על כך, והכל בהתאם להוראות תקנה זו.

(ב)

בודק מוסמך שעמד בבחינה שוות ערך לבחינה של ה־API, כאמור בתקנת משנה (א), יידרש –

(1)

להוכיח, אחת לשלוש שנים ממועד הבחינה, כי הוא עומד בדרישות ניסיון התואמות לתקן API 570, להנחת דעתו של הממונה;

(2)

לעמוד, אחת לשש שנים, בבחינה תקופתית שוות ערך לבחינה התקופתית של ה־API‏ (re-certification), להנחת דעתו של הממונה, ולהציג תעודה בת־תוקף על כך.

(ג)

בודק מוסמך שעמד בבחינה של ה־API לפי תקנת משנה (א), יידרש לעמוד בדרישות ניסיון ובחינות התואמות לתקן API 570.

(ד)

בודק מוסמך יפעל לפי הנחיות, הוראות ותנאים שקבע הממונה לעניין בדיקת תקינות.

(ה)

דרישות ניסיון כאמור בתקנת משנה (ב), דרישות ניסיון ובחינות כאמור בתקנת משנה (ג) וכן הנחיות, הוראות ותנאים כאמור בתקנת משנה (ד), יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד ויופקדו לעיון הציבור, בלא תשלום, בלשכות המחוזיות של המשרד.

5.

בניה והפעלה של קו דלק [תיקון: תשע״ב]

(א)

קו דלק ייבנה ויופעל בהתאם למהדורה האחרונה של תקנים או נהלים לקו דלק, לפי הענין, כמפורט בתוספת הראשונה, וכן יתקיימו בו הוראות אלה:

(1)

באזורי סיכון א׳, א׳1, ב׳ וב׳1 יחושב חוזק קו דלק עם מקדם ביטחון של 1.1 לפחות, בהשוואה לחישוב לפי התקן שבפרט 1 בתוספת הראשונה;

(2)

קו דלק יותקן באופן שיאפשר להעביר דרכו מכשירים ואמצעים אחרים לניקוי קו הדלק ולבדיקת דפנותיו;

(3)

קו דלק, למעט קו דלק שהוסף לאורך קו צנרת קיים, יוטמן בהתאם למפורט בתוספת השניה ויתקיימו בו הוראות אלה:

(א)

אם הוא חוצה קו ביוב, קו מים, או קו ניקוז – יוטמן מתחת לקווים האמורים בעומקים שלא יפחתו מהאמור בתוספת השניה, ובקו מים או קו ביוב, ימוגן קו הדלק באמצעות שרוול פלדה או פלטות בטון, באזור החציה;

(ב)

אם הוא חוצה כביש או פסי רכבת יוטמן כאמור בתוספת השניה וימוגן באמצעות שרוול פלדה או פלטות בטון, באזור החציה;

(ג)

הוא לא יונח במרחק של פחות מ־5 מטרים מקו מים העובר במקביל אליו, אלא באישור הממונה, מנהל רשות המים ורשות הבריאות כמשמעותה בתקנות בריאות העם (להלן – רשות הבריאות);

(4)

חצה קו דלק נחל, ואדי, תעלת ניקוז או כביש, יבוצעו בדיקות רדיוגרפיות, לכל ריתוך שנעשה בקו הדלק, על ידי מעבדה מוסמכת שהסמיכה הרשות הלאומית להסמכת מעבדות כמשמעותה בחוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997, או מעבדה שאישר הממונה על התקינה במשרד התעשיה המסחר והתעסוקה;

(5)

בקו דלק תותקן מערכת הגנה קטודית, לפי התקן שבפרט 1 בתוספת הראשונה, ובהתאם לדרישת מומחה להגנה קטודית; מערכת כאמור תתוחזק ותיבדק לפי הנחיות מומחה כאמור, על פי תכנית עבודה שנתית, שיציג המפעיל לפני הממונה ומנהל רשות המים, לפי דרישת אחד מהם;

(6)

לאורך קו הצנרת יותקנו מגופים חוצצים או אמצעים שווי ערך לפי התקן שבפרט 1 בתוספת הראשונה; המפעיל יחשב את נפח הדלק המרבי העלול לדלוף עקב פגיעה בקו דלק לאחר מיקום המגופים לכל אורך הקו, וימסור את החישובים לממונה ולמנהל רשות המים, על פי דרישת אחד מהם;

(7)

מערכת בקרת דליפות תותקן ותתוחזק לפי תקן שבפרט 2 שבתוספת הראשונה.

(ב)

על אף האמור בתקנת משנה (א), רשאי אדם להתקין ולהפעיל קו דלק לפי תקנים או מפרטים אחרים מן המפורטים בתוספת הראשונה, ובלבד שקיבל לכך אישור, בכתב ומראש, מאת הממונה, לאחר ששוכנע כי אין בכך כדי לגרום לזיהום מים; העתק אישור הממונה יועבר למנהל רשות המים.

(ג)

בסיום התקנת קו דלק ולפני הפעלתו, יאשר מתקין קו דלק לממונה ומנהל רשות המים, בכתב, שקו הדלק הותקן לפי הוראות תקנות אלה ויצרף לאישור מפה המציינת את תוואי קו הדלק ומידע מדויק בדבר עומק הטמנתו.

6.

בדיקה אטימות מקדמית [תיקון: תשע״ב]

(א)

מפעיל לא יזרים דלק לקו דלק אלא לאחר ביצוע בדיקת תקינות שהראתה כי קו הדלק אטום.

(ב)

הראתה הבדיקה כי קו הדלק לא אטום – לא יפעיל אותו המפעיל אלא לאחר שיתוקן ותבוצע בו בדיקה חוזרת שתראה כי הוא אטום; תוצאות הבדיקה יוצגו לממונה ולמנהל רשות המים על פי דרישת אחד מהם.

7.

תפעול קו דלק [תיקון: תשע״ב]

לשם שמירה נאותה על תקינותו של קו דלק, ינהג מפעיל כמפורט להלן:

(1)

יפעל לגילוי דליפות בקו הדלק באמצעות מדידה רצופה ויחזיק ברשותו דוח שנתי המציג את תפקוד מערכת בקרת הדליפות האמורה בתקנה 5(א)(7) ובהסתמך על תרגול המערכת פעם בשנה; הדוח השנתי יישלח לממונה ולמנהל רשות המים;

(2)

יבצע בדיקת תקינות, אחת לחמש שנים או במועד אחר, אם יש חשש סביר לדליפה, ויתקן ליקויים שהתגלו; הממונה רשאי להתיר ביצוע הבדיקה במועד אחר מן האמור לעיל אם הוכח, להנחת דעתו, כי אין בכך סיכון למקורות מים ולסביבה;

(3)

יערוך סיור פעם בשבועיים לפחות לאורך קו הדלק לאיתור דליפות ופעילות העלולה לפגוע בו וימלא דוח על ממצאי הסיור;

(4)

יערוך בדיקה שתוודא קיומה של הגנה קתודית על פי התקן שבפרט 1 בתוספת הראשונה, ועל פי האמור בתקנה 5(א)(5), ויתקן ליקויים שהתגלו;

(5)

יערוך רישומים של תוצאות הבדיקות שנעשו לפי פסקאות (1) עד (4), וישמור אותם לתקופה שלא תפחת מחמש שנים וימסרן לממונה, לפי דרישתו;

(6)

יכין נוהל לתחזוקה השוטפת של קו דלק, לרבות הטמנתו כאמור בתקנה 5(א)(3), ונוהל לטיפול בדליפה בו, שיבטיח את הפעלתו התקינה תוך מניעת מפגעים סביבתיים; בנוהל יתייחס המפעיל, בין השאר, לענינים אלה: שאיבת דלק, סגירת מגופים, תיקון קו הדלק, פינוי קרקע מזוהמת בדלק וטיפול במים עיליים שזוהמו; מפעיל ינהג לפי הנוהל שקבע ויתרגל הפעלה של נוהל טיפול בדליפה פעם בשנה לפחות, הנוהל יועבר לממונה ולמנהל רשות המים על פי דרישת אחד מהם;

(7)

מפעיל קו דלק רשאי לבצע עבודות אחזקה שוטפות ואחזקה מתוכננת שנתית לקו, לרבות החלפת קטע צנרת, החלפת ציפוי הקו, טיפול בהגנה קטודית והחלפת אבזרים, בלא התניות והגבלות מטעם הממונה.

8.

קו דלק לא אטום

(א)

נמצא קו דלק לא אטום ינקז המפעיל את קטע קו הצנרת מדלק באופן שימנע זיהום קרקע ומקורות מים ולא יפעילו אלא לאחר שיתוקן ותבוצע בו בדיקת תקינות שתראה כי קו הדלק תקין.

(ב)

החליט מפעיל לא לתקן קו דלק שנמצא לא אטום, ירוקן ממנו את הדלק, וינהג לפי אחת מאלה:

(1)

ינתק את קו הדלק הקשור אליו, יסגור כל פתח שבו וינקוט אמצעים למניעת הצטברות אוויר נפיץ בו;

(2)

יוציא את קו הדלק מהקרקע ויסלק אותו בהתאם לכל דין.

9.

דליפת דלק [תיקון: תשע״ב]

(א)

במקרה של דליפה, ינקוט מפעיל אמצעים להפסקתה המיידית, ויתקן את קו הדלק, כולל החלפת עטיפתו הפגומה ותיקון אמצעי ההגנה הקתודית, לפי הענין.

(ב)

קיים חשש סביר לדליפה לדעת הממונה, יבצע מפעיל, לאחר שקיבל הודעה על כך מהממונה –

(1)

בדיקת תקינות; נמצא קו הדלק לא אטום יפעל לפי תקנה 8;

(2)

סקר בקרקע לאיתור נוכחות מזהמים שמקורם בדלק, כדי לבדוק אם זוהמה הקרקע ולקבוע את גבולות הזיהום ואת עומקו, וידווח על תוצאותיו לממונה ולמנהל רשות המים.

10.

דיווח על דליפה ובדיקת תקינות [תיקון: תשע״ב]

(א)

נודע למפעיל על דליפה לקרקע בנפח העולה על מטר מעוקב אחד, או על דליפה למקורות מים בריכוז דלק העולה על האמור בכל דין, או על קו לא אטום, ידווח על כך מיד לממונה, למנהל רשות המים, לרשות הבריאות ולרשות מקומית שבתחומה אירעה הדליפה, או, לחברה כהגדרתה בחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, לפי הענין.

(ב)

בתוך 48 שעות מגילוי דליפה כאמור בתקנת משנה (א), ימסור המפעיל לממונה ולמנהל רשות המים דוח בכתב על הדליפה שיכלול את הפרטים האלה:

(1)

שם המפעיל;

(2)

מיקום קו הדלק ונקודת ציונו;

(3)

התאריך והשעה שבה אירעה או התגלתה הדליפה;

(4)

סיבת הדליפה, תיאורה ואופן גילויה.

(ג)

בתוך שבועיים מגילוי הדליפה, ימסור המפעיל לממונה ולמנהל רשות המים פרטים אלה:

(1)

סוג הדלק שדלף וכמותו;

(2)

שטח הקרקע שזוהם;

(3)

כמות דלק שנאספה ושיטת האיסוף;

(4)

פעולות שננקטו להפסקת הדליפה.

(ד)

נדרש מפעיל לבצע בדיקת תקינות לפי תקנות אלה, ימסור לממונה הודעה על כך בכתב 14 ימים לפני מועד ביצועה; הודעה כאמור תישלח בדואר רשום או תימסר במסירה ידנית, שאם לא כן יראו אותה כאילו לא נשלחה או נמסרה, לפי העניין; לא הודיע מפעיל כאמור, יראו אותו כאילו לא ביצע בדיקת תקינות; הממונה או מי מטעמו רשאי להיות נוכח במהלך הבדיקה.

(ה)

מפעיל ימסור לממונה את תוצאות בדיקת התקינות בתוך 14 ימים ממועד סיומה; הממונה רשאי לקבל מהמפעיל נתונים נוספים הקשורים לביצוע הבדיקה ולדרוש מהמפעיל לבצע תיקונים בבדיקה ובקו הדלק, לרבות בדיקה חוזרת.

10א.

טיפול בזיהום [תיקון: תשע״ב]

(א)

בלי לגרוע מהוראות תקנה 9, זוהמה קרקע עקב דליפה, יפעל המפעיל לאלתר לסילוק הדלק שנקווה בקרקע, וכן יטפל בקרקע המזוהמת על פי שיטה לפי תקנת משנה (ב), לאחר שערך סקר כאמור בתקנה 9(ב)(2), ויערוך דיגום בקרקע כדי לוודא שסולק כל הזיהום להנחת דעתו של הממונה.

(ב)

מפעיל יטפל בקרקע שזוהמה באחת משיטות אלה:

(1)

סילוק מיידי של הקרקע שזוהמה לאתר פסולת או לצורך מיחזור של הפסולת או שימוש חוזר בה, על פי הוראות כל דין;

(2)

טיפול ביולוגי בקרקע;

(3)

שיטה אחרת, במקרה שהאמור בפסקאות (1) ו־(2) אינו ישים.

(ג)

שיטת הטיפול בקרקע המזוהמת וביצוע דיגום בקרקע לאחר טיפול כאמור, בהתאם להוראות תקנה זו, מותנים באישור מראש של הממונה.

(ד)

הממונה יפעיל את סמכויותיו לפי תקנה זו בהתאם לנוהל לשיתוף פעולה המוסכם על רשות המים והמשרד להגנת הסביבה, ובכלל זה שינויים מוסכמים שישולבו בו מזמן לזמן.

10ב.

הוראות לעניין סקר ודיגום בקרקע [תיקון: תשע״ב]

סקר בקרקע לפי תקנה 9(ב)(2) ודיגום בקרקע לאחר סילוק הזיהום לפי תקנה 10א(א), יבוצעו על ידי מי שמתקיימים בו כל אלה:

(1)

הרשות הלאומית להסמכת מעבדות שהוקמה לפי חוק הרשות הלאומית להסמכת מעבדות, התשנ״ז–1997, הסמיכה אותו לביצוע הפעולות האמורות, בהתאם להוראות החוק האמור;

(2)

המנהל הכללי של המשרד או מי שהוא הסמיך לכך, הכיר בו לצורך ביצוע אותן פעולות, בהתאם לאמות מידה שהורה המנהל הכללי ופורסמו באתר האינטרנט של המשרד.

11.

סימון

(א)

מפעיל יטמין בקרקע סרטי אזהרה בעומק של 50 סנטימטרים מעל קו צנרת.

(ב)

מפעיל יסמן קו צנרת שנטמן באדמה לאורכו, מעל פני הקרקע, בשלטי סימון שיוצבו במרחקים המבוססים על האמור בסעיף 1 שבתוספת הראשונה.

12.

השבתת קו דלק

מפעיל קו דלק שהחליט להשביתו לצמיתות ינהג כאמור בתקנה 8(ב).

13.

סייג לתחולה

הוראות תקנות 3, 5(א)(1) עד (4), 6 ו־11(א) לא יחולו על קו דלק שהותקן לפני תחילתן של תקנות אלה.

14.

תחילה

(א)

תחילתן של תקנות אלה למעט תקנה 5(א)(5), (6) ו־(7), תשעים ימים מיום פרסומן (להלן – יום הפרסום).

(ב)

תחילתה של תקנה 5(א)(5) שנתיים מיום הפרסום, ותחילתה של תקנה 5(א)(6) ו־(7) חמש שנים מיום הפרסום, זולת אם האריך השר את המועדים האמורים, בהודעה ברשומות, בשל עיכובים הנובעים מאי קבלת היתרים ממוסדות תכנון.

15.

הוראות מעבר

מפעיל, שערב תחילתן של תקנות אלה, טרם התקין בקו דלק אמצעים לבקרת דליפות כאמור בתקנה 5(א)(7), יפעל לגילוי דליפות באמצעות בדיקה שתשווה כמויות של דלק בין הנקודה שממנה מוזרם הדלק לבין הנקודה שאליה הוא מוזרם או באמצעות בדיקת לחצים בנקודות מוגדרות לאורך הקו, כל אלה בהתאם לסוג הדלק, הטופוגרפיה לאורך תוואי קו הדלק, וקוטרו של קו הדלק; בדיקה כאמור תיעשה ותירשם פעם בשעה לפחות, תוך התחשבות בטמפרטורה של הסביבה, והקו יהיה תמיד מלא, למעט בעת עבודות אחזקה ולמעט אם קוטרו עולה על 36 אינטש.