חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית

פרק ב׳: ביטוח אבטלה

פרק ג׳: מענק לבני 67 ומעלה

פרק ד׳: פיקדון חיילים משוחררים

פרק ה׳: מענקי סיוע לעצמאי ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4, תשפ״א־5]
[תיקון: תשפ״א־4]

פרק ו׳: מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות ומענק סיוע בשל פגיעה ממושכת

[תיקון: תשפ״א־4]

סימן א׳: מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות

הגדרות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4]
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;
”טובין“, ”המס“, ”עסק“, ”עסקה“, ”שירות“ ו”שנת המס“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2018, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, ואם הגיש דוח כאמור לגבי ההכנסה לשנת המס 2019 לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה – שליש מהכנסתו בשנת המס 2019 כפי שדווחה באותו דוח, לא היה מתמיכות ותרומות;
(2)
עיקר הכנסתו בשנת המס 2018, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, ואם הגיש דוח כאמור לגבי שנת המס 2019 לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה – עיקר הכנסתו בשנת המס 2019, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, התקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
”מחזור עסקאות“ –
(1)
לגבי מי שאינו מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט מכירות הוניות ועסקאות שדווחו בידי הקונה לפי סעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף;
(2)
לגבי מוסד ציבורי זכאי – הכנסה כהגדרתה בפקודה;
”מחזור עסקאות בשנת 2019“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת 2019, ולעניין כל אחד מאלה, מחזור העסקאות כמפורט לצדו:
(1)
לעניין עוסק שפעילותו החלה אחרי יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) – מחזור העסקאות שלו מיום 1 בחודש שלאחר יום תחילת הפעילות עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב־12;
(2)
לעניין עוסק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
”מחזור עסקאות בשנת 2020“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מיום תחילת הפעילות ועד היום שלפני תקופת הזכאות, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־12;
”המנהל“ – מנהל רשות המסים בישראל או מי שהמנהל הסמיכו לעניין פרק זה;
”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
(1)
לגבי עוסק – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:
(א)
התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.9 ביחס שבין שני אלה:
(1)
סך כל התשומות השוטפות, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף (בפרק זה – תשומות ציוד), כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין בשל שנת המס 2019;
(2)
מחזור העסקאות לשנת 2019;
(ב)
סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות לשנת 2019;
(2)
לגבי עוסק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:
(א)
סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, בשל שנת המס 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 – סך כל ההוצאות האמורות בשל שנת המס 2019, מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2018 או 2019, לפי העניין;
(ב)
סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות לשנת 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 – במחזור העסקאות לשנת 2019;
(3)
לגבי עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – הסכום שהיה מתקבל מצירוף של שני אלה, והכול אילולא היה העוסק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר:
(א)
התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.9 ביחס שבין שני אלה:
(1)
סך כל התשומות השוטפות, למעט תשומות ציוד, כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין בשל שנת המס 2019;
(2)
סכום מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019;
(ב)
סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום הכנסתו לשנת המס 2019;
”מקדם השתתפות בהוצאות קבועות“ –
(1)
לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – 0.3;
(2)
לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ־0.3; המנהל רשאי לקבוע מקדם אחר לגבי עוסק כאמור בפסקה זו, אם שוכנע כי המקדם לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.3;
(3)
לגבי עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ־0.075;
(4)
לגבי עוסק שבשנות המס 2019 ו־2020 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ־0.04;
”סכום הוצאות השכר הנחסכות“ – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל ב־6;
”סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות“ – סכום השווה למכפלת 1.25 בשני אלה:
(1)
שכר העבודה החודשי הממוצע של עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום, שפוטר או שעבודתו הופסקה בדרך אחרת, החייב בדמי ביטוח לאומי, ומחושב לפי שלושת החודשים האחרונים שאותו עובד עבד בהם לפני תקופת הזכאות;
(2)
היחס שבין מספר ימי העבודה בתקופת הזכאות שבהם לא עבד העובד בשל הוצאתו לחופשה בלא תשלום, בשל פיטוריו או בשל הפסקת עבודתו, לבין סך ימי העבודה בתקופת הזכאות;
”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אלה:
(1)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(2)
קופת חולים;
(3)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(4)
מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט מוסד כאמור שהוא מוסד ציבורי זכאי;
(5)
מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2019 ו־2020 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה;
(6)
מוסד פיננסי כמפורט להלן:
(א)
תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;
(ב)
(ג)
חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(ד)
(ה)
(7)
תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(8)
עוסק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו לפני תקופת הזכאות; לעניין זה, יראו גם עוסק שחלה ירידה ניכרת בהוצאות שהוציא לצורך ייצור הכנסה בעסקו בשל הפסקת פעילות העסק, ודיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות כמי שדיווח על סגירת עסקו;
(9)
עוסק שדיווח לגבי שלושת החודשים שלפני חודש מרס 2020 על מחזור עסקאות בשיעור אפס;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תמיכה מאת רשות מקומית או תרומות;
”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2019 לתקופת הזכאות;
”תקופת הזכאות“ – התקופות כמפורט בפסקאות (1) עד (3) ובפסקה (5) אלא אם כן קבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי לא יינתן לגבי תקופה מסוימת מענק לפי פרק זה, וכן כל אחת מהתקופות המפורטות בפסקאות (4), (6) ו־(7) ששר האוצר קבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי יינתן לגביה מענק לפי פרק זה:
(1)
התקופה שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
(2)
התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י״א באלול התש״ף (31 באוגוסט 2020);
(3)
התקופה שמיום י״ב באלול התש״ף (1 בספטמבר 2020) עד יום י״ג בחשוון התשפ״א (31 באוקטובר 2020);
(4)
התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);
(5)
התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) עד יום ט״ז באדר התשפ״א (28 בפברואר 2021);
(6)
התקופה שמיום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021) עד יום י״ח באייר התשפ״א (30 באפריל 2021);
(7)
התקופה שמיום י״ט באייר התשפ״א (1 במאי 2021) עד יום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021);
פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (הארכת תקופת הזכאות למענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 518), לפיו יינתן מענק לתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), כאמור בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“; פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (הארכת תקופת הזכאות למענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות) (מס׳ 2), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 2792), לפיו יינתן מענק לגבי התקופה שמיום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021) עד יום י״ח באייר התשפ״א (30 באפריל 2021) כאמור בפסקה (6) להגדרה ”תקופת הזכאות“.
”תשומות שוטפות“ – אחת מאלה, לפי העניין, למעט תשומות של חברה או שותפות בשל רכישת טובין או קבלת שירות מבעל מניות באותה חברה או שותף באותה שותפות, לפי העניין:
(1)
סך כל התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות;
(2)
לגבי עסק שמקום רישומו בעיר אילת – סך התשומות כפי שדווח בדוח השנתי שהוגש לפקיד השומה לגבי שנת 2018, ואם הוגש דוח כאמור לגבי שנת 2019 – כפי שדווח בדוח כאמור;
(3)
לגבי עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – סך התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ונוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, מה־1 בחודש שלאחר תחילת הפעילות עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב־12.
מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־4]
עוסק זכאי למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, בסכום כאמור בסעיף 9 ובהתאם להוראות פרק זה (בפרק זה – מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות), אם מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
(2)
(א)
מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 40% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמה־1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2; בפסקת משנה זו, ”עסקה“ – למעט מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות לחברה שהוא בעל מניות בה או לשותפות שהוא שותף בה, לפי העניין;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לעניין תקופת הזכאות הקובעת, יקראו את אותה פסקת משנה כך שבמקום ”40%“ יקראו ”25%“; לעניין פסקת משנה זו –
(1)
”תקופת הזכאות הקובעת“ – התקופות האמורות בפסקאות (3) ו־(5) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיימים לגביו שני אלה – התקופות האמורות בפסקאות (4) ו־(6) לאותה הגדרה:
(א)
בתקופת פעילותו שמיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) ואילך, חל החיוב במס על עיקר עסקאותיו עם קבלת התמורה, והתמורה התקבלה בחלוף יותר מ־30 ימים מיום מסירת הטובין או מתן השירות, לפי העניין; לעניין זה, ”חיוב במס“ – כמשמעותו בפרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף;
(ב)
לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7 – הוא אינו זכאי למענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה האמורה;
(2)
על אף האמור בפסקת משנה (1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי ”תקופת הזכאות הקובעת“ כאמור באותה פסקת משנה תכלול גם את אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו־(7) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקת משנה (1) – גם את התקופות האמורות בפסקאות (5) ו־(7) לאותה הגדרה, לפי העניין, ובלבד ששר האוצר קבע כי יינתן לגבי אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו־(7) להגדרה האמורה מענק לפי פרק זה, כאמור ברישה לאותה הגדרה; שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשפ״א (30 באוקטובר 2020) אם החליט שלא לכלול תקופות נוספות על תקופת הזכאות הקובעת לפי פסקת משנה זו;
פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (שיעור ירידת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות הקובעת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 519), לפיו ”תקופת הזכאות הקובעת“ תכלול גם את התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), כאמור בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7; פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (שיעור ירידת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות הקובעת) (מס׳ 2), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 2793), לפיו ”תקופת הזכאות הקובעת“ תכלול גם את התקופה שמיום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021) עד יום י״ח באייר התשפ״א (30 באפריל 2021) כאמור בפסקה (6) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7.
(ג)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, יקראו את אותה פסקת משנה, לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, כך שבמקום ”40%“ יבוא ”25%“;
(3)
הירידה במחזורי העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש;
(4)
(נמחקה);
(5)
הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לתקופת הבסיס ולתקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לשנת 2020, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, ולגבי עוסק שבשנות המס 2019 ו־2020 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – הוא הגיש דוח שנתי לשנת המס 2018 בהתאם לסעיף 131 לפקודת מס הכנסה, אם היה חייב בהגשתו, עד יום הגשת תביעה לקבלת מענק לפי סעיף 11;
(6)
העוסק החל בפעילותו לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).
סכום מענק הסיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4]
(א)
מענק הסיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות יהיה בסכומים המפורטים להלן:
(1)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים;
(2)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 100 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים;
(3)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – 6,000 שקלים חדשים;
(4)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יפחתו מ־6,000 שקלים חדשים ולא יעלו על 500 אלף שקלים חדשים:
(א)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 40% ואינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ב)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ג)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) –
(1)
לעניין סכום המענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, ולעוסק שהתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) – תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) לאותה הגדרה יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4) כך:
"(א)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ב)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ג)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ד)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.";
(2)
לעניין תקופת זכאות קובעת כהגדרתה בסעיף 8(2)(ב)(1) שלא התקיים לגביה האמור בפסקה (1), יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4), לעניין סכום המענק בעד התקופות הנוספות כאמור, כך:
"(א)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ב)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ג)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ד)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס."
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), סכומי המענק לתקופה האמורה בפסקה (7) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7 יהיו מחצית הסכומים המפורטים בסעיף זה.
מענק לעוסק שהחל את פעילותו בשנת 2020 וסכומו
(א)
עוסק שהחל את פעילותו בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), זכאי למענק בעבור תקופת הזכאות בסכום כמפורט בסעיף קטן (ב), אם מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
מחזור עסקאותיו בשנת 2020 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
(2)
מחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020 עולה על 1,500 שקלים חדשים;
(3)
מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020, בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש; לגבי עוסק שפעילותו החלה מיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ואילך, יראו לעניין פסקה זו את מחזור העסקאות בחודשים ינואר ופברואר 2020 כמחזור עסקאותיו בתקופה שמיום תחילת הפעילות ועד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בחודשים ינואר ופברואר 2020 ומוכפל ב־2;
(4)
הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לגבי תקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לשנת המס שתקופת הזכאות חלה בה, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף קטן (א), סכום המענק לעוסק שהחל את פעילותו בשנת 2020, יהיה 4,000 שקלים חדשים לעניין עוסק מורשה ו־3,000 שקלים חדשים לעניין עוסק פטור; בסעיף קטן זה, ”עוסק מורשה“ ו”עוסק פטור“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף.
תביעה לקבלת מענק
(א)
המועד להגשת תביעה לקבלת מענק הוא החל ביום כ״ו באב התש״ף (16 באוגוסט 2020), לעניין פסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ והחל מה־15 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית, לעניין יתר הפסקאות באותה הגדרה; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה לתקופה אחת שלא תעלה על 30 ימים אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאחד המועדים האמורים.
(ב)
עוסק רשאי להגיש למנהל תביעה למענק בתוך 90 ימים מהמועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א).
(ג)
המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; קביעת המנהל על הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
פורסמו הוראות התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (הארכת התקופה המרבית להגשת תביעה למענק השתתפות בהוצאות קבועות בעד תקופת הזכאות הראשונה), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 793), לפיהן התקופה המרבית להגשת תביעה למענק השתתפות בהוצאות קבועות בעד תקופת הזכאות שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) כאמור בפסקה (1) להגדרת ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7, תוארך בשלושים ואחד ימים מיום כ״ח בחשוון התשפ״א (15 בנובמבר 2020) עד יום כ״ט בכסלו התשפ״א (15 בדצמבר 2020).
(ד)
תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות פרק זה.
קביעת זכאות למענק
(א)
הגיש עוסק למנהל תביעה לקבלת מענק לפי הוראות סעיף 11, יחולו הוראות אלה:
(1)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 או לשנת 2020 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – המנהל יקבע בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק וכן את סכום המענק, וישלם את סכום המענק בתוך 14 ימים ממועד הגשת התביעה;
(2)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 או לשנת 2020 עולה על 300 אלף שקלים חדשים – המנהל יקבע בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק ואת סכום המענק בתוך 100 ימים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את המועד האמור בתקופה נוספת אחת בלבד של 20 ימים.
(ב)
המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
תשלום המענק והמקדמות
(א)
עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 300 אלף שקלים חדשים ונקבעה זכאותו למענק לפי הוראות סעיף 12, ישולם לו המענק בהקדם ולא יאוחר מתום 5 ימים ממועד קביעת הזכאות כאמור.
(ב)
לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי הוראות סעיף 12(א) בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 14 ימים מיום הגשת התביעה – ישלם לעוסק מקדמה בשיעור של 40% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.
(ג)
לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 12(א) בתוך 28 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה – ישלם, נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (ב), מקדמה בשיעור של 20% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.
מקדמה על חשבון המענק בעד תקופת הזכאות הקובעת [תיקון: תשפ״א]
(א)
עוסק שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת, כאמור בסעיף 8(2)(ב)(1), החלה לגביו, רשאי להגיש בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה תקופה.
(ב)
עוסק שהגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), תשולם לו מקדמה לפני תום תקופת הזכאות הקובעת כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – מקדמה מיוחדת), אם מתקיימים שני אלה:
(1)
נקבעה זכאותו של העוסק לאחד או לשני המענקים שלהלן:
(א)
מענק לפי החלטת הממשלה מס׳ 5015 מיום ל׳ בניסן התש״ף (24 באפריל 2020) (להלן – החלטת הממשלה מס׳ 5015);
(ב)
מענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7;
(2)
העוסק הצהיר, בבקשה כאמור בסעיף קטן (א), כי יש יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת.
(ג)
מקדמה מיוחדת תהיה בשיעור של 50% מסכום המענק שהעוסק זכאי לו כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) או (ב), לפי העניין, ואם היה העוסק זכאי לשני המענקים כאמור, תהיה המקדמה כאמור בשיעור של 50% מאחד מהמענקים, לפי בחירת העוסק.
(ד)
בקשה לקבלת מקדמה מיוחדת תוגש בתוך 30 ימים מיום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020), ויחולו עליה הוראות סעיף 11(ד), בשינויים המחויבים; רשות המסים בישראל תעביר תשלום של מקדמה מיוחדת בתוך 4 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים.
(ה)
שולמה לעוסק מקדמה מיוחדת לפי הוראות סעיף זה –
(1)
לא תשולם לאותו עוסק, לפי הוראות סעיף 13, מקדמה נוספת על חשבון המענק שהוא זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת;
(2)
יופחת סכום המקדמה המיוחדת מסכום המענק שהעוסק זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת.
(ו)
הוראות סעיף 19 יחולו על מקדמה לפי סעיף זה.
דין מענק ומקדמה
זכות למענק ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי למענק או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף זה יחולו גם על מענק או מקדמה ששולמו לחשבון הבנק של העוסק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.
[תיקון: תשפ״א־4]

סימן ב׳: מענק סיוע בשל פגיעה ממושכת בעקבות ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש

זכאות למענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
”מענק פגיעה ממושכת“ – מענק בשל פגיעה ממושכת בעקבות ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש;
”עוסק מורשה“ ו”עוסק פטור“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
”מענקי השתתפות בהוצאות קבועות“ – מענקי סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות לפי החלטת הממשלה מס׳ 5015 מיום ל׳ בניסן התש״ף (24 באפריל 2020) וכן מענקים לפי סימן א׳ לפרק זה, ששולמו בעד התקופות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7;
”תקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת“ – התקופה שמיום כ״ד באדר א׳ התשע״ט (1 במרס 2019), עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), ולעוסק שהחל בעיסוקו מיום כ״ד באדר א׳ התשע״ט (1 במרס 2019) – התקופה שתחילתה ביום הראשון של תקופת הדיווח המלאה הראשונה שלו לפי סעיף 67 לחוק מס ערך מוסף וסופה ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019);
”תקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת“ – התקופה שתחילתה בתום 12 חודשים מהיום הראשון של תקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת וסופה ביום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020).
(ב)
עוסק זכאי למענק פגיעה ממושכת, בסכום כאמור בסעיף 14ב ובהתאם להוראות פרק זה, אם התקיימו לגביו התנאים כאמור בסעיף 8(1) ו־(3), בשינויים המחויבים, וכן התנאים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי עוסק מורשה – מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו אינו עולה על מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג, ואם מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – אם התקיימו לגביו גם כל אלה:
(א)
מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום העולה על 25% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(ב)
הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף לתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת ולתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת;
(2)
לגבי עוסק פטור – אם התקיימו לגביו כל אלה:
(א)
הוא הגיש הצהרות לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לגבי שנות המס 2019 ו־2020;
(ב)
מחזור עסקאותיו לשנת המס 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 בסכום העולה על 25% ממחזור העסקאות לשנת המס 2019;
(ג)
מחזור עסקאותיו בשנת 2020, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו אינו עולה על סכום מחזור עסקאותיו בשנת 2019 והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג;
(3)
לגבי עוסק שהחל בפעילות בתקופה שמיום כ״ד באדר א׳ התשע״ט (1 במרס 2019) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) יחולו התנאי הקבוע ברישה של פסקה (1) או בפסקה (2)(ג), לפי העניין, וההגדרה ”עוסק שזכאי למענק חלקי“ שבסעיף 14ב, בתיאומים שיקבע המנהל, אם שוכנע שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(4)
לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 עולה על 300 אלף שקלים – אם העוסק היה זכאי לשלושה או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות, ובלבד שהתקיים בו האמור ברישה של פסקה (1);
(5)
לגבי עוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א) – אם העוסק היה זכאי לשניים או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות.
סכום מענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
בסעיף זה, ”עוסק שזכאי למענק חלקי“ – עוסק שהתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין, ולמעט עוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א):
(1)
עוסק מורשה שהסכום השווה למחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו בעד שנת 2020 שווה ל־90% או יותר ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
עוסק פטור שהסכום השווה למחזור עסקאותיו בשנת 2020, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו בעד שנת 2020 שווה ל־90% או יותר ממחזור עסקאותיו בשנת 2019.
(ב)
מענק פגיעה ממושכת יהיה בסכומים המפורטים להלן, ולעוסק שזכאי למענק חלקי – 65% מהסכומים המפורטים להלן:
(1)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – בסכומים המפורטים להלן, לפי העניין:
(א)
מענק פגיעה ממושכת בסכום של 3,000 שקלים חדשים –
(1)
אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שאינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שאינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;
(ב)
מענק פגיעה ממושכת בסכום של 5,000 שקלים חדשים –
(1)
אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שעולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שעולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;
(ג)
מענק פגיעה ממושכת בסכום של 9,000 שקלים חדשים –
(1)
אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שעולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שעולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;
(2)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הגבוה מבין אלה:
(א)
9,000 שקלים חדשים;
(ב)
60% מסך מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות שקיבל, מחולקים בחמש, ואם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עלה על 20 מיליון שקלים חדשים – מחולקים בארבע, ובלבד שסכום כאמור לא יעלה על 50 אלף שקלים חדשים;
(3)
לעוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א)
(א)
אם הוא עוסק מורשה – 4,000 שקלים חדשים;
(ב)
אם הוא עוסק פטור – 3,000 שקלים חדשים.
תביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
תביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת תוגש בתוך שלושה חודשים מיום כ״ח בשבט התשפ״א (10 בפברואר 2021); המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה לתקופה אחת שלא תעלה על חודש אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל ממועד זה.
(ב)
המנהל רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שכלל תקופות ההארכה לא יעלו על שישה חודשים; קביעת המנהל בדבר הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
(ג)
תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות סימן זה.
תשלום מענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
המנהל יקבע את זכאותו של העוסק למענק פגיעה ממושכת וכן את סכום המענק וישלם את סכום המענק בתוך 14 ימים ממועד הגשת התביעה כאמור בסעיף 14ג או ביום ג׳ באדר התשפ״א (15 בפברואר 2021), לפי המאוחר.
(ב)
המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
[תיקון: תשפ״א־4]

סימן ג׳: כללי

אופן תשלום מענק ומקדמות [תיקון: תשפ״א]
המענק והמקדמות לפי פרק זה ישולמו באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק של העוסק שפרטיו היו בידי המנהל.
תשלום ביתר [תיקון: תשפ״א]
(א)
שולם לעוסק מענק, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, יחזיר העוסק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) באמצעות רשות המסים בישראל בתוך תשעים ימים מהיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
(ב)
על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980, כאילו היו חוב מס.
(ג)
סכום היתר יקוזז מכל סכום המגיע לעוסק לפי הוראות פרק זה.
תשלום בחסר
שולם לעוסק מענק בסכום הנמוך מסכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, ישולם לעוסק ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום החסר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום החסר, החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר.
קנס בשל הגשת תביעה ביתר
(א)
בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום המענק שכלל עוסק בתביעה שהגיש לפי סעיף 11 ובין סכום המענק שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 12.
(ב)
עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום המענק שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 11 ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור שלא יעלה על 25% מסכום ההפרש.
פטור מס ערך מוסף
מענק לפי פרק זה לא ייחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף.
השגה וערר [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
(1)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע למענק הניתן לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 120 ימים.
(2)
ההשגות יוגשו בטופס מקוון שיקבע המנהל ויכללו את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש המענק ועמידתו בתנאי הזכאות למענק.
(3)
העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
(ב)
על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 21, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.
ועדת ערר
(א)
שר המשפטים יקים ועדת ערר בת שני חברים, אחת או יותר, שתפקידה לדון בעררים כאמור בסעיף 20 (בסעיף זה – ועדת ערר); ואלה חברי ועדת הערר:
(1)
עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שיהיה יושב הראש;
(2)
נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום ראיית חשבון או כלכלה או בתחום מקצועי אחר הנוגע לעניין, שימנה שר האוצר.
(ב)
ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות למנהל.
(ג)
במקרה של מחלוקת בין חברי ועדת הערר, תכריע עמדת יושב הראש.
(ד)
דינו של חבר ועדת הערר שאינו עובד המדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
(3)
(4)
(ה)
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט סעיפים 22(א), 37 ו־45 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק האמור יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים;
(2)
החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;
(3)
על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק האמור, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר;
(4)
החליטה ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, רשאית היא לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים אם קבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ו) סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור; לעניין זה, ”אמצעים טכנולוגיים“ – דיון באמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו;
(5)
ועדת הערר רשאית לחייב בעל דין בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
(ו)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי דין ודיני הראיות ולעניין סדרי המינהל בוועדת הערר לרבות בענייני אגרות.
עונשין וסמכויות אכיפה
(א)
עוסק שהגיש תביעה למענק בטופס לפי סעיף 11 ומסר בה פרטים לא נכונים לגבי תנאי הזכאות הקבועים בסעיף 8(1), (2), (5) ו־(6), דינו – מאסר שנה.
(ב)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק זה, רשאי מי שהוסמך לפי סעיף 227 לפקודה לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו בסעיף 227(1) ו־(2) לפקודה לשם מניעת עבירות לפי פרק זה או לשם גילוין.
רשות לייצג
סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.
המצאת הודעות
על המצאת הודעות לפי פרק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה.
תנאי לקביעת תקופת זכאות [תיקון: תשפ״א־4]
השר לא יקבע בצו את התקופה המפורטת בפסקה (7) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7 כתקופה שיינתן לגביה מענק לפי פרק זה אלא אם כן ההוצאה הכרוכה בקביעת התקופה כאמור נכללת במסגרת מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשנת 2021, לפי פסקת משנה (ה)(1) של סעיף 3ב(א)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה, כנוסחה בסעיף 2 לחוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס׳ 11 והוראת שעה לשנת 2021), ואם התקבל חוק תקציב שנתי לשנת 2021 – ההוצאה האמורה נכללת במסגרת חוק התקציב השנתי האמור.
הוראת מעבר
לעניין ערר על החלטה בעניין מענק לפי החלטת הממשלה 5015 מיום ל׳ בניסן התש״ף (24 באפריל 2020) (בסעיף זה – החלטת הממשלה) יחולו הוראות אלה:
(1)
על החלטת רשות המסים בישראל בעניין זכאות למענק ניתן להגיש בקשה לתיקון טעות כאמור בסעיף 12(ב) או להגיש השגה לפי סעיף 20(א), לפי העניין;
(2)
על החלטה בהשגה שניתנה לפי סעיף 4 להחלטת הממשלה ניתן לערור לפני ועדת ערר לפי סעיף 21;
(3)
הליכים לפי פסקאות (1) ו־(2) יוגשו בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה או מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר או ההשגה ועל המועד להגשתם, לפי המאוחר.
[תיקון: תשפ״א־3]

פרק ו׳1: דמי בידוד

[תיקון: תשפ״א־3]

סימן א׳: הגדרות

הגדרות – פרק ו׳1 [תיקון: תשפ״א־3]
בחוק זה –
”בידוד“ – כמשמעותו בצו בידוד בית;
”דיווח“ – דיווח למשרד הבריאות על קיום הוראות צו בידוד בית כאמור בסעיף 3 לאותו צו;
”דמי בידוד“ – תשלום לעובד לפי פרק זה, השווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו־6 לחוק דמי מחלה;
”הסכם קיבוצי“ – כהגדרתו בחוק דמי מחלה;
”חובת בידוד“ – חובת בידוד לפי צו בידוד בית;
”חוק דמי מחלה“ – חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”ילד“, של עובד – ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
טרם מלאו לו 16 שנים;
(2)
הוא אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי כאמור בסעיף 1ב לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993;
(3)
הוא מנוי בפסקאות (1) או (2) ושוהה אצל עובד שהוא הורה במשפחת אומנה;
”ימי עבודה“ – ימים בשבוע שהעובד נוהג לעבוד בהם במשרתו הרגילה, ולא יותר מחמישה ימי עבודה בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים – שישה ימי עבודה בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”עובד השוהה בבידוד“ – עובד שמתקיימים לגביו כל התנאים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, למעט מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת או שהוא חולה כהגדרתו בצו בידוד בית:
(1)
הוא נעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד או משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת בידוד שחלה על ילדו;
(2)
הוא מסר דיווח על הבידוד לפי צו בידוד בית והמציא למעסיקו העתק מהדיווח האמור;
(3)
הוא שהה בבידוד לפי צו בידוד בית;
”תקופת בידוד“ – תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו חובת בידוד או שהוא נדרש לשהות בבידוד בשל חובת בידוד של ילדו (בהגדרה זו – דרישת בידוד) וסיומה ביום האחרון שבו חלה עליו חובת בידוד או דרישת בידוד, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה על העובד חובת הבידוד או דרישת הבידוד; לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד או דרישת בידוד החלה עליו ארבעה ימים או יותר אחרי שנודע לו האמור – יחל מניין התקופה ארבעה ימים לפני המועד שבו דיווח כאמור;
”תקופת המחלה הצבורה“ – תקופת הזכאות שחושבה לפי חוק דמי מחלה או לפי הסכם קיבוצי שמסדיר לגבי העובד את עניין התשלום לתקופת מחלה.
[תיקון: תשפ״א־3]

סימן ב׳: תשלום דמי בידוד לעובד

זכאות עובד השוהה בבידוד לדמי בידוד [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
עובד השוהה בבידוד זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד, למעט תשלום בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד, אולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד היום האמור על חשבון יום חופשה המגיע לו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד שלפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה אישי חל לגביו הסדר דמי מחלה מיטיב או הסדר דמי בידוד מיטיב זכאי לתשלום גם בעד יום העבודה האמור בסעיף קטן (א); ואולם, מעסיק, למעט המדינה או גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, שהוא צד להסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי רשאי להודיע לעובד שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על העובד לעניין ההסדר האמור; בסעיף קטן זה –
”הסדר דמי מחלה מיטיב“ – הסדר הקובע זכאות של עובד לדמי מחלה מהיום הראשון להיעדרותו;
”הסדר דמי בידוד מיטיב“ – הסדר הקובע זכאות של עובד לדמי בידוד מהיום הראשון להיעדרותו.
(ג)
(1)
מתקופת המחלה הצבורה של עובד השוהה בבידוד ושולמו לו דמי בידוד לפי הוראות סעיף קטן (א), יופחת מספר ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד, ובלבד שלא יופחתו יותר מארבעה ימי עבודה בתקופת הבידוד.
(2)
לא עמד לרשות העובד בתקופת המחלה הצבורה שלו מספר הימים שיש להפחיתם כאמור, יופחתו הימים העומדים לרשותו, אם ישנם, וההפרש שבין הימים שיש להפחיתם ובין הימים העומדים לרשותו ייזקף על חשבון ימי המחלה שהעובד יהיה זכאי להם בעתיד (בסעיף קטן זה – ימי מחלה מחויבים).
(3)
הסתיימו יחסי העבודה והעובד לא צבר תקופת מחלה שקוזזה כנגד ימי המחלה המחויבים, יקוזזו ימי המחלה המחויבים הנותרים שנזקפו עקב הבידוד כנגד ימי חופשה שטרם ניצל, ואם לא נותרה לעובד יתרת ימי חופשה מספקת – לא יהיה לעובד חוב בעד ימי המחלה המחויבים הנותרים.
(ד)
מעסיק ישלם לעובדו דמי בידוד במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שהעובד מסר למעסיק את העתק הדיווח לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור, ואם העתק הדיווח לא נמסר למעסיק לפני המועד האמור – במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר מסירת העתק הדיווח.
זכאות לדמי בידוד לעובד שנסע למדינה אחרת מטעם המעסיק [תיקון: תשפ״א־3]
עובד שנעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת שאליה נסע מטעם המעסיק ומתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1) עד (3) להגדרה ”עובד השוהה בבידוד“, למעט חולה כהגדרתו בצו בידוד בית, יהיה זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בעד כל ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד.
דין היעדרות בתקופת בידוד ודמי בידוד [תיקון: תשפ״א־3]
דין היעדרות עובד בתקופת הבידוד כדין היעדרותו בתקופת מחלה ודין דמי בידוד כדין דמי מחלה, לרבות לעניין איסור פיטורים, ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק.
דין עבודה בתקופת בידוד לעניין דמי בידוד [תיקון: תשפ״א־3]
עובד השוהה בבידוד ועבד למעשה אצל מעסיקו בשכר בתקופת הבידוד לא יהיה זכאי לדמי בידוד מאותו מעסיק ולא יופחתו לו ימי מחלה בעד פרק הזמן בתקופת הבידוד שבו עבד כאמור.
רציפות תקופות [תיקון: תשפ״א־3]
עובד שחדל להיות עובד השוהה בבידוד בשל היותו חולה כהגדרתו בצו בידוד בית, יימנו לעניין חישוב דמי המחלה המגיעים לו בעד תקופת מחלתו ימי הבידוד שבעדם הופחתו ימי המחלה שעמדו לרשותו כאילו חושבו כחלק מתקופת המחלה.
שמירת זכויות [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
בכפוף להוראות סעיף 26ב(ג), הוראות סימן זה באות להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.
(ב)
עובד הזכאי לדמי בידוד בשל אותה תקופת בידוד, הן מכוח הוראות סימן זה והן מכוח הסכם קיבוצי לעניין ימי בידוד החל לגביו אצל מעסיקו או חוזה אישי, יחול לגביו ההסדר המיטיב מהם.
[תיקון: תשפ״א־3]

סימן ג׳: שיפוי למעסיק

הגדרת ”מעסיק“ [תיקון: תשפ״א־3]
בסימן זה, ”מעסיק“ – למעט אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה ממשלתית כהגדרתה באותו סעיף;
(3)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 25% לפחות מתקציבו;
(4)
קופת חולים;
(5)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(6)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;
(7)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;
(8)
מעסיק של מסתנן, לעניין העסקה של מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954.
שיפוי [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
שילם מעסיק לעובד דמי בידוד לפי הוראות פרק זה, יעביר המוסד למעסיק תשלום בשיעורים כלהלן מהעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה:
(1)
בעד יום עבודה אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה – 100%;
(2)
בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה
(א)
למי שביום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) העסיק לכל היותר עשרים עובדים – 75%;
(ב)
למי שביום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) העסיק יותר מעשרים עובדים – 50%.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד העלות שבה נשא בשל יום אחד בתקופת הבידוד; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב.
(ג)
תשלום לפי סעיף זה יבוצע רק בעד ימים בתקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות הודיע למנהל המוסד, בהתאם להוראות סעיף 26יב, כי העובד דיווח לגביהם על שהייתו בבידוד, ובעד לא יותר מחמישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת בידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים – שישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד.
דין עבודה בתקופת בידוד לעניין שיפוי [תיקון: תשפ״א־3]
עובד השוהה בבידוד, שעבד למעשה אצל מעסיקו בשכר ושולמו לו דמי בידוד על אף האמור בסעיף 26ה, לא יהיה המעסיק זכאי לתשלום מהמוסד בעד דמי בידוד ששילם לעובד בשל פרק הזמן שבו עבד העובד כאמור.
בקשה לשיפוי [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
מעסיק יגיש למוסד בקשה לתשלום בעד דמי הבידוד ששילם לעובד לפי הוראות סימן ב׳ (בסימן זה – בקשה לשיפוי).
(ב)
בקשה לשיפוי תוגש למוסד באופן מקוון כפי שיורה המוסד בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מ־60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד.
(ג)
בקשה לשיפוי תכלול הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד ואת פרטי המידע שלהלן:
(1)
שם המעסיק ומספר מזהה, מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, מספר חשבון בנק ומספר תיק ניכויים של המעסיק;
(2)
שם, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית (להלן – מספר מזהה) של העובד שבאמצעותו דיווח העובד למשרד הבריאות על שהייתו בבידוד, מספר טלפון של העובד וכן כתובת דואר אלקטרוני שלו, אם ישנה;
(3)
היקף המשרה שבה הועסק העובד אצל המעסיק בשלושת החודשים שקדמו לתקופת הבידוד;
(4)
מועד תחילת תקופת הבידוד של העובד, מועד סיומה ומספר הימים בתקופת הבידוד שבשלהם שילם לעובד דמי בידוד לפי הוראות סעיפים 26ב או 26ג בציון ההוראה שבשלה זכאי העובד לדמי בידוד, ולעניין הסדר דמי מחלה מיטיב לפי דין כאמור בסעיף 26ב(ב) – הדין שבו נקבע ההסדר;
(5)
גובה דמי הבידוד לפי שווים ביום העבודה הראשון לתקופת הבידוד של העובד, השכר הממוצע של העובד ברבעון האחרון שלפיו חושב שווי דמי הבידוד, והעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה.
העברת מידע [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
מנהל המוסד או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מקרב עובדי המוסד (בסעיף זה – המנהל) יעביר למשרד הבריאות את רשימת שמות העובדים שהוגשה בשלהם בקשה לשיפוי, את מספרם המזהה ואת תקופות הבידוד של אותם עובדים שעליהן דיווח המעסיק למוסד כאמור בסעיף 26יא(ג)(4).
(ב)
משרד הבריאות יודיע למנהל, לגבי כל עובד ששמו נכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (א), אם העובד דיווח על שהייה בבידוד לפי צו בידוד בית בתקופות האמורות, המועד שבו דיווח כאמור, אם היה לחולה כהגדרתו בצו בידוד בית ברציפות לתקופת הבידוד, ואם כן – באיזה תאריך היה לחולה.
(ג)
המוסד יודיע למעסיק, לגבי כל עובד שבשלו הוגשה בקשה, על ימים שלגביהם העובד לא דיווח למשרד הבריאות על שהייתו בבידוד ועל כך שהעובד אינו זכאי לתשלום דמי בידוד בעד אותם ימים.
(ד)
המוסד ישמור מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) בהתאם להוראות אלה:
(1)
המידע יישמר במחשבי המוסד בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר;
(2)
המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הנוגע לביצוע פרק זה או הנובע ממנו;
(3)
המוסד יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) לשם ביצוע סימן זה ובמידה הנדרשת, בלבד;
(4)
לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים במוסד שהמנהל נתן להם אישור פרטני לכך וחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;
(5)
לבעלי התפקידים במוסד כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע האמורים באותה פסקה;
(6)
פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו;
(7)
על אף האמור בכל דין, למעט פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972, לא יעביר המוסד כל מידע שהתקבל או שנוצר לפי סעיף זה אלא לשם ביצוע סימן זה ובמידה הנדרשת.
(ה)
אדם שהגיע אליו מידע לפי פרק זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע סימן זה.
שווי דמי בידוד לעניין שיפוי [תיקון: תשפ״א־3]
לעניין שיפוי מהמוסד למעסיק לפי סעיף 26ט, יראו שווי דמי בידוד בעד יום בידוד של עובד, לעניין כל תקופת הבידוד של אותו עובד, כפי שחושבו ביום הראשון של התקופה האמורה וכפי שצוין בבקשה לשיפוי שהגיש המעסיק, גם אם שווי דמי הבידוד בעד יום בידוד של העובד השתנה לאחר מועד הגשת הבקשה.
תחולת הוראות מחוק הביטוח הלאומי על תשלום שיפוי למעסיק [תיקון: תשפ״א־3]
על תשלום שיפוי לפי סימן זה יחולו הוראות לפי סעיף 281, פרק י״ד למעט סעיף 296, וסעיף 396 לחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995, בשינויים המחויבים.
שיפוי המוסד [תיקון: תשפ״א־3]
אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לשם ביצוע סימן זה וסימן ד׳.
[תיקון: תשפ״א־3]

סימן ד׳: הוראות שונות

סמכות שיפוט [תיקון: תשפ״א־3]
לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תביעה של עובד לתשלום ממעסיק לפי הוראות סימן ב׳ או תביעה של מעסיק לשיפוי מהמוסד לפי הוראות סימן ג׳ וסימן זה.
פרק ו׳1 – תחילה ותוקף, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
יום הפרסום הינו 19 בנובמבר 2020.
”יום התחילה“ – י״א בחשוון התשפ״א (29 באוקטובר 2020);
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ג בתשרי התשפ״א (1 באוקטובר 2020) עד ערב יום התחילה;
”תקופת הוראת השעה“ – התקופה שמיום התחילה ועד יום י״ח בניסן התשפ״א (31 במרס 2021).
(ב)
פרק זה יעמוד בתוקפו בתקופת הוראת השעה, והוא יחול לעניין תקופת בידוד שחלה בתקופת הוראת השעה.
(ג)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך בצו את תקופת הוראת השעה בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), מעסיק ששילם לעובד דמי מחלה בשל שהייתו בבידוד לפי צו בידוד בית בתקופה הקובעת, למעט אם היה בבידוד כאמור בשל היותו חולה כהגדרתו באותו צו, זכאי לשיפוי בשיעורים האמורים בסעיף 26ט(א), לפי העניין, בעד הימים שבעדם שילם דמי מחלה, כאילו היו דמי המחלה ששילם המעסיק לאותו עובד דמי בידוד ששולמו לפי פרק זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 26ט(ג), ו־26י עד 26טו.
(ה)
הוראות פרק זה יחולו גם על עובד ששהה בבידוד ביום התחילה, אף אם תקופת הבידוד החלה לפני יום התחילה.
(ו)
יראו עובד שחייב בבידוד בתקופה שמיום התחילה ועד יום הפרסום כאילו הוא עובד השוהה בבידוד אף אם לא התקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”עובד השוהה בבידוד“ ויראו את התקופה ששהה בבידוד כאילו היא תקופת בידוד.
(ז)
לעניין הוראות פרק זה, יראו דיווח על שהיית ילד בבידוד שמסר עובד ששהה בבידוד עם ילדו שחייב בבידוד בתקופה שמיום התחילה ועד יום הפרסום כדיווח על שהיית העובד בבידוד, ולעניין הוראות סעיפים 26יא(ג)(2) ו־26יב יימסרו וייבחנו גם פרטיו של הילד שלגביו נמסר הדיווח.
(ח)
בקשה לשיפוי לפי סעיף 26יא(א) תוגש החל מיום י״ט בשבט התשפ״א (1 בפברואר 2021).
(ט)
יראו עובד זר שיצא מישראל לארץ מוצאו בששת החודשים שקדמו ליום התחילה וחזר לישראל מארץ מוצאו לשם עבודה אצל מעסיק שאצלו הועסק לפני יציאתו מישראל כעובד השוהה בבידוד לעניין פרק זה, גם אם חובת הבידוד חלה עליו בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת; בסעיף זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.

פרק ז׳: קרנות השתלמות

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה שמיום 10.8.2020 עד יום 9.2.2021.
הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 כהוראת שעה בתקופה שמיום 10.8.2020 עד יום 9.2.2021.

פרק ח׳: הוראות שונות

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה שמיום 29.7.2020 עד יום 31.12.2020.
(א)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה בתקופה שמיום 1.8.2020 ועד יום 30.6.2021.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו לעניין קצבה המשולמת בעד חודש יולי 2020 ואילך.
תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו
(א)
יוקצה תקציב של 100 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש והוא אינו זכאי למענק לפי פרק ו׳; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2020 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2020.
(ב)
משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג)
שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.


התקבל בכנסת ביום ז׳ באב התש״ף (28 ביולי 2020).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • ישראל כץ
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יריב לוין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.