חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020


תוכן עניינים

פרק א׳: הגדלת סכום ההוצאה הממשלתית

פרק ב׳: ביטוח אבטלה

פרק ג׳: מענק לבני 67 ומעלה

פרק ד׳: פיקדון חיילים משוחררים

פרק ה׳: מענקי סיוע לעצמאי ולשכיר בעל שליטה בחברת מעטים

[תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4, תשפ״א־5]
[תיקון: תשפ״א־4]

פרק ו׳: מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות ומענק סיוע בשל פגיעה ממושכת

[תיקון: תשפ״א־4]

סימן א׳: מענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות

הגדרות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4]
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1976;
”טובין“, ”המס“, ”עסק“, ”עסקה“, ”שירות“ ו”שנת המס“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
”מוסד ציבורי זכאי“ – מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, שמתקיימים בו שני אלה:
(1)
שליש לפחות מהכנסתו בשנת המס 2018, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, ואם הגיש דוח כאמור לגבי ההכנסה לשנת המס 2019 לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה – שליש מהכנסתו בשנת המס 2019 כפי שדווחה באותו דוח, לא היה מתמיכות ותרומות;
(2)
עיקר הכנסתו בשנת המס 2018, כפי שדווחה בדוח שהגיש לפי סעיף 131 לפקודה, ואם הגיש דוח כאמור לגבי שנת המס 2019 לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה – עיקר הכנסתו בשנת המס 2019, שאינה הכנסה מתמיכות ותרומות, התקבלה ממכירת שירותים או מוצרים שהתמורה בשלהם מתקבלת באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה;
”מחזור עסקאות“ –
(1)
לגבי מי שאינו מוסד ציבורי זכאי – מחזור עסקאות של עוסק, כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט מכירות הוניות ועסקאות שדווחו בידי הקונה לפי סעיפים 20 או 21 לחוק מס ערך מוסף;
(2)
לגבי מוסד ציבורי זכאי – הכנסה כהגדרתה בפקודה;
”מחזור עסקאות בשנת 2019“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין לגבי שנת 2019, ולעניין כל אחד מאלה, מחזור העסקאות כמפורט לצדו:
(1)
לעניין עוסק שפעילותו החלה אחרי יום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) – מחזור העסקאות שלו מיום 1 בחודש שלאחר יום תחילת הפעילות עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב־12;
(2)
לעניין עוסק הרשום כשותפות לפי חוק מס ערך מוסף או עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי סעיף 56 לחוק האמור – לפי מחזור העסקאות המאוחד של השותפות או של העוסקים הרשומים יחד, לפי העניין;
”מחזור עסקאות בשנת 2020“ – מחזור עסקאות כפי שדווח לרשות המסים בישראל על פי דין, מיום תחילת הפעילות ועד היום שלפני תקופת הזכאות, מחולק במספר חודשי הפעילות ומוכפל ב־12;
”המנהל“ – מנהל רשות המסים בישראל או מי שהמנהל הסמיכו לעניין פרק זה;
”מקדם הוצאות קבועות“ – אחד מאלה:
(1)
לגבי עוסק – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:
(א)
התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.9 ביחס שבין שני אלה:
(1)
סך כל התשומות השוטפות, למעט תשומות ציוד כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף (בפרק זה – תשומות ציוד), כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין בשל שנת המס 2019;
(2)
מחזור העסקאות לשנת 2019;
(ב)
סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות לשנת 2019;
(2)
לגבי עוסק שהוא מוסד ציבורי זכאי – הסכום המתקבל מצירוף של שני אלה:
(א)
סך כל ההוצאות הקשורות למכירת שירותים או מוצרים המסופקים באופן שוטף ובמהלך רוב חודשי השנה, בשל שנת המס 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 – סך כל ההוצאות האמורות בשל שנת המס 2019, מחולק בסך הכנסתו בשנת המס 2018 או 2019, לפי העניין;
(ב)
סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק במחזור העסקאות לשנת 2018, ואם הוגש לפני יום הגשת התביעה לקבלת מענק לפי פרק זה דוח לשנת המס 2019 – במחזור העסקאות לשנת 2019;
(3)
לגבי עוסק הרשום כעוסק אחד עם עוסק אחר לפי הוראות סעיף 56 לחוק מס ערך מוסף – הסכום שהיה מתקבל מצירוף של שני אלה, והכול אילולא היה העוסק רשום כעוסק אחד עם עוסק אחר:
(א)
התוצאה המתקבלת מהכפלת 0.9 ביחס שבין שני אלה:
(1)
סך כל התשומות השוטפות, למעט תשומות ציוד, כפי שדווח לרשות המסים בישראל לפי דין בשל שנת המס 2019;
(2)
סכום מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019;
(ב)
סכום הוצאות השכר הנחסכות מחולק בסכום הכנסתו לשנת המס 2019;
”מקדם השתתפות בהוצאות קבועות“ –
(1)
לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – 0.3;
(2)
לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ־0.3; המנהל רשאי לקבוע מקדם אחר לגבי עוסק כאמור בפסקה זו, אם שוכנע כי המקדם לפי פסקה זו אינו משקף את ההוצאות הקבועות של העסק במקרה של אי־הפעלת עסק מסוג עיסוקו של העוסק, ובלבד שהמקדם שיקבע לא יעלה על 0.3;
(3)
לגבי עוסק במסחר סיטונאי או קמעונאי בדלק – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ־0.075;
(4)
לגבי עוסק שבשנות המס 2019 ו־2020 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – ההפרש שבין 1 לבין מקדם הוצאות קבועות, ולא יותר מ־0.04;
”סכום הוצאות השכר הנחסכות“ – סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות בעבור כלל העובדים שהוצאו לחופשה ללא תשלום, שפוטרו או שעבודתם הופסקה בדרך אחרת, מוכפל ב־6;
”סכום השכר הקובע לתקופת הזכאות“ – סכום השווה למכפלת 1.25 בשני אלה:
(1)
שכר העבודה החודשי הממוצע של עובד שהוצא לחופשה ללא תשלום, שפוטר או שעבודתו הופסקה בדרך אחרת, החייב בדמי ביטוח לאומי, ומחושב לפי שלושת החודשים האחרונים שאותו עובד עבד בהם לפני תקופת הזכאות;
(2)
היחס שבין מספר ימי העבודה בתקופת הזכאות שבהם לא עבד העובד בשל הוצאתו לחופשה בלא תשלום, בשל פיטוריו או בשל הפסקת עבודתו, לבין סך ימי העבודה בתקופת הזכאות;
”עוסק“ – חייב במס כהגדרתו בחוק מס ערך מוסף, למעט כל אלה:
(1)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(2)
קופת חולים;
(3)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(4)
מוסד ציבורי כהגדרתו בסעיף 9(2)(ב) לפקודה, למעט מוסד כאמור שהוא מוסד ציבורי זכאי;
(5)
מי שעיסוקו במכירת זכות במקרקעין המהווה מלאי עסקי בידו או מי שבשנות המס 2019 ו־2020 חל בחישוב הכנסתו סעיף 8א לפקודה, בשל עבודה ממושכת שמשך ביצועה עולה על שנה;
(6)
מוסד פיננסי כמפורט להלן:
(א)
תאגיד בנקאי כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981, לרבות תאגיד עזר כהגדרתו בחוק האמור;
(ב)
(ג)
חבר בורסה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
(ד)
(ה)
(7)
תאגיד שהוקם בחוק או לפיו;
(8)
עוסק שדיווח לרשות המסים בישראל על סגירת עסקו לפני תקופת הזכאות; לעניין זה, יראו גם עוסק שחלה ירידה ניכרת בהוצאות שהוציא לצורך ייצור הכנסה בעסקו בשל הפסקת פעילות העסק, ודיווח על מחזור עסקאות בשיעור אפס לגבי תקופת הזכאות כמי שדיווח על סגירת עסקו;
(9)
עוסק שדיווח לגבי שלושת החודשים שלפני חודש מרס 2020 על מחזור עסקאות בשיעור אפס;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”תמיכות ותרומות“ – תמיכה לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, תמיכה מאת רשות מקומית או תרומות;
”תקופת הבסיס“ – התקופה המקבילה בשנת 2019 לתקופת הזכאות;
”תקופת הזכאות“ – התקופות כמפורט בפסקאות (1) עד (3) ובפסקה (5) אלא אם כן קבע שר האוצר בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי לא יינתן לגבי תקופה מסוימת מענק לפי פרק זה, וכן כל אחת מהתקופות המפורטות בפסקאות (4), (6) ו־(7) ששר האוצר קבע בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת, כי יינתן לגביה מענק לפי פרק זה:
(1)
התקופה שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020);
(2)
התקופה שמיום ט׳ בתמוז התש״ף (1 ביולי 2020) עד יום י״א באלול התש״ף (31 באוגוסט 2020);
(3)
התקופה שמיום י״ב באלול התש״ף (1 בספטמבר 2020) עד יום י״ג בחשוון התשפ״א (31 באוקטובר 2020);
(4)
התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020);
(5)
התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״א (1 בינואר 2021) עד יום ט״ז באדר התשפ״א (28 בפברואר 2021);
(6)
התקופה שמיום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021) עד יום י״ח באייר התשפ״א (30 באפריל 2021);
(7)
התקופה שמיום י״ט באייר התשפ״א (1 במאי 2021) עד יום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021);
פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (הארכת תקופת הזכאות למענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 518), לפיו יינתן מענק לתקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), כאמור בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“; פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (הארכת תקופת הזכאות למענק סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות) (מס׳ 2), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 2792), לפיו יינתן מענק לגבי התקופה שמיום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021) עד יום י״ח באייר התשפ״א (30 באפריל 2021) כאמור בפסקה (6) להגדרה ”תקופת הזכאות“.
”תשומות שוטפות“ – אחת מאלה, לפי העניין, למעט תשומות של חברה או שותפות בשל רכישת טובין או קבלת שירות מבעל מניות באותה חברה או שותף באותה שותפות, לפי העניין:
(1)
סך כל התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ושנוכה בשלהן מס תשומות בהתאם לחוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים בישראל באמצעות דוח תקופתי לפי סעיפים 67 או 67א לחוק מס ערך מוסף, לפי העניין, לרבות תשומות החייבות בשיעור מס ערך מוסף אפס ולרבות הוצאות שדווחו בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שאינן תשומות;
(2)
לגבי עסק שמקום רישומו בעיר אילת – סך התשומות כפי שדווח בדוח השנתי שהוגש לפקיד השומה לגבי שנת 2018, ואם הוגש דוח כאמור לגבי שנת 2019 – כפי שדווח בדוח כאמור;
(3)
לגבי עסק שפעילותו החלה בתקופה שמיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) – סך התשומות, למעט תשומות ציוד שנרכש לצורכי העסק ונוכה בשלהן מס תשומות לפי חוק מס ערך מוסף, כפי שדווח לרשות המסים לפי דין, מה־1 בחודש שלאחר תחילת הפעילות עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), מחולק במספר חודשי הפעילות בשנת 2019 ומוכפל ב־12.
מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־2, תשפ״א־4]
עוסק זכאי למענק בעד השתתפות בהוצאות קבועות בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש, בסכום כאמור בסעיף 9 ובהתאם להוראות פרק זה (בפרק זה – מענק סיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות), אם מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
מחזור עסקאותיו בשנת 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 400 מיליון שקלים חדשים;
(2)
(א)
מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס בסכום העולה על 40% ממחזור העסקאות בתקופת הבסיס; לגבי עוסק שפעילותו החלה לאחר תחילת תקופת הבסיס, יראו את מחזור העסקאות בתקופת הבסיס כמחזור עסקאותיו בתקופה שמה־1 בחודש שאחרי תחילת פעילותו עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), מחולק במספר חודשי הפעילות בתקופה האמורה ומוכפל ב־2; בפסקת משנה זו, ”עסקה“ – למעט מכר טובין או מתן שירות מאת בעל מניות בחברה או שותף בשותפות לחברה שהוא בעל מניות בה או לשותפות שהוא שותף בה, לפי העניין;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לעניין תקופת הזכאות הקובעת, יקראו את אותה פסקת משנה כך שבמקום ”40%“ יקראו ”25%“; לעניין פסקת משנה זו –
(1)
”תקופת הזכאות הקובעת“ – התקופות האמורות בפסקאות (3) ו־(5) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיימים לגביו שני אלה – התקופות האמורות בפסקאות (4) ו־(6) לאותה הגדרה:
(א)
בתקופת פעילותו שמיום כ״ד בטבת התשע״ט (1 בינואר 2019) ואילך, חל החיוב במס על עיקר עסקאותיו עם קבלת התמורה, והתמורה התקבלה בחלוף יותר מ־30 ימים מיום מסירת הטובין או מתן השירות, לפי העניין; לעניין זה, ”חיוב במס“ – כמשמעותו בפרק ו׳ לחוק מס ערך מוסף;
(ב)
לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7 – הוא אינו זכאי למענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה האמורה;
(2)
על אף האמור בפסקת משנה (1), שר האוצר רשאי לקבוע, בצו, כי ”תקופת הזכאות הקובעת“ כאמור באותה פסקת משנה תכלול גם את אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו־(7) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, ולעניין עוסק שמתקיים לגביו האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של פסקת משנה (1) – גם את התקופות האמורות בפסקאות (5) ו־(7) לאותה הגדרה, לפי העניין, ובלבד ששר האוצר קבע כי יינתן לגבי אחת או יותר מהתקופות האמורות בפסקאות (4), (6) ו־(7) להגדרה האמורה מענק לפי פרק זה, כאמור ברישה לאותה הגדרה; שר האוצר ידווח לוועדת הכספים של הכנסת לא יאוחר מיום י״ב בחשוון התשפ״א (30 באוקטובר 2020) אם החליט שלא לכלול תקופות נוספות על תקופת הזכאות הקובעת לפי פסקת משנה זו;
פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (שיעור ירידת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות הקובעת), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 519), לפיו ”תקופת הזכאות הקובעת“ תכלול גם את התקופה שמיום י״ז בחשוון התשפ״א (1 בנובמבר 2020) עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), כאמור בפסקה (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7; פורסם צו התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (שיעור ירידת מחזור העסקאות בתקופת הזכאות הקובעת) (מס׳ 2), התשפ״א–2021 (ק״ת תשפ״א, 2793), לפיו ”תקופת הזכאות הקובעת“ תכלול גם את התקופה שמיום י״ז באדר התשפ״א (1 במרס 2021) עד יום י״ח באייר התשפ״א (30 באפריל 2021) כאמור בפסקה (6) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7.
(ג)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים, יקראו את אותה פסקת משנה, לעניין תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, כך שבמקום ”40%“ יבוא ”25%“;
(3)
הירידה במחזורי העסקאות כאמור בפסקה (2) נגרמה מההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש;
(4)
(נמחקה);
(5)
הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לתקופת הבסיס ולתקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לשנת 2020, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף, ולגבי עוסק שבשנות המס 2019 ו־2020 חל עליו הפטור לפי סעיף 33 לחוק מס ערך מוסף – הוא הגיש דוח שנתי לשנת המס 2018 בהתאם לסעיף 131 לפקודת מס הכנסה, אם היה חייב בהגשתו, עד יום הגשת תביעה לקבלת מענק לפי סעיף 11;
(6)
העוסק החל בפעילותו לפני יום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020).
סכום מענק הסיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות [תיקון: תשפ״א, תשפ״א־4]
(א)
מענק הסיוע בעד השתתפות בהוצאות קבועות יהיה בסכומים המפורטים להלן:
(1)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 אלף שקלים חדשים – 3,000 שקלים חדשים;
(2)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 100 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 200 אלף שקלים חדשים – 4,000 שקלים חדשים;
(3)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 200 אלף שקלים חדשים אך אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – 6,000 שקלים חדשים;
(4)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הסכומים המפורטים להלן, לפי העניין, ובלבד שלא יפחתו מ־6,000 שקלים חדשים ולא יעלו על 500 אלף שקלים חדשים:
(א)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 40% ואינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ב)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ג)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2), עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(4) –
(1)
לעניין סכום המענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (3) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7, ולעוסק שהתקיים בו האמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב) של סעיף 8(2)(ב)(1) – תקופת הזכאות האמורה בפסקה (4) לאותה הגדרה יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4) כך:
"(א)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ב)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ג)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ד)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס.";
(2)
לעניין תקופת זכאות קובעת כהגדרתה בסעיף 8(2)(ב)(1) שלא התקיים לגביה האמור בפסקה (1), יקראו את פסקאות משנה (א) עד (ג) של סעיף קטן (א)(4), לעניין סכום המענק בעד התקופות הנוספות כאמור, כך:
"(א)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 25% אך אינו עולה על 40% – סכום השווה למכפלה של 0.1 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ב)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 אינו עולה על 200 מיליון שקלים חדשים ושיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 40% אך אינו עולה על 60% – סכום השווה למכפלה של 0.2 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ג)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 60% אך אינו עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.35 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס;
(ד)
לעוסק ששיעור הירידה במחזור העסקאות שלו כאמור בסעיף 8(2) עולה על 80% – סכום השווה למכפלה של 0.5 במקדם ההשתתפות בהוצאות הקבועות ובמחזור העסקאות בתקופת הבסיס."
(ג)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), סכומי המענק לתקופה האמורה בפסקה (7) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7 יהיו מחצית הסכומים המפורטים בסעיף זה.
מענק לעוסק שהחל את פעילותו בשנת 2020 וסכומו
(א)
עוסק שהחל את פעילותו בתקופה שמיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) עד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), זכאי למענק בעבור תקופת הזכאות בסכום כמפורט בסעיף קטן (ב), אם מתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
מחזור עסקאותיו בשנת 2020 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 100 מיליון שקלים חדשים;
(2)
מחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020 עולה על 1,500 שקלים חדשים;
(3)
מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות נמוך ממחזור עסקאותיו בחודשים ינואר ופברואר 2020, בשל ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש; לגבי עוסק שפעילותו החלה מיום ד׳ בטבת התש״ף (1 בינואר 2020) ואילך, יראו לעניין פסקה זו את מחזור העסקאות בחודשים ינואר ופברואר 2020 כמחזור עסקאותיו בתקופה שמיום תחילת הפעילות ועד יום ד׳ באדר התש״ף (29 בפברואר 2020), כשהוא מחולק במספר חודשי הפעילות בחודשים ינואר ופברואר 2020 ומוכפל ב־2;
(4)
הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף, לגבי תקופת הזכאות, או הצהרה לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לשנת המס שתקופת הזכאות חלה בה, לפי העניין, אם היה חייב בהגשתם לפי חוק מס ערך מוסף.
(ב)
בכפוף להוראות סעיף קטן (א), סכום המענק לעוסק שהחל את פעילותו בשנת 2020, יהיה 4,000 שקלים חדשים לעניין עוסק מורשה ו־3,000 שקלים חדשים לעניין עוסק פטור; בסעיף קטן זה, ”עוסק מורשה“ ו”עוסק פטור“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף.
תביעה לקבלת מענק
(א)
המועד להגשת תביעה לקבלת מענק הוא החל ביום כ״ו באב התש״ף (16 באוגוסט 2020), לעניין פסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ והחל מה־15 בחודש העוקב לתום תקופת הזכאות הרלוונטית, לעניין יתר הפסקאות באותה הגדרה; המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה לתקופה אחת שלא תעלה על 30 ימים אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל מאחד המועדים האמורים.
(ב)
עוסק רשאי להגיש למנהל תביעה למענק בתוך 90 ימים מהמועד שקבע המנהל לפי סעיף קטן (א).
(ג)
המנהל רשאי להאריך את התקופה המרבית להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שסך כל תקופות ההארכה לא יעלה על 180 ימים; קביעת המנהל על הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
פורסמו הוראות התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (הארכת התקופה המרבית להגשת תביעה למענק השתתפות בהוצאות קבועות בעד תקופת הזכאות הראשונה), התשפ״א–2020 (ק״ת תשפ״א, 793), לפיהן התקופה המרבית להגשת תביעה למענק השתתפות בהוצאות קבועות בעד תקופת הזכאות שמיום ז׳ באייר התש״ף (1 במאי 2020) עד יום ח׳ בתמוז התש״ף (30 ביוני 2020) כאמור בפסקה (1) להגדרת ”תקופת הזכאות“ בסעיף 7, תוארך בשלושים ואחד ימים מיום כ״ח בחשוון התשפ״א (15 בנובמבר 2020) עד יום כ״ט בכסלו התשפ״א (15 בדצמבר 2020).
(ד)
תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות פרק זה.
קביעת זכאות למענק
(א)
הגיש עוסק למנהל תביעה לקבלת מענק לפי הוראות סעיף 11, יחולו הוראות אלה:
(1)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 או לשנת 2020 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – המנהל יקבע בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק וכן את סכום המענק, וישלם את סכום המענק בתוך 14 ימים ממועד הגשת התביעה;
(2)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת 2019 או לשנת 2020 עולה על 300 אלף שקלים חדשים – המנהל יקבע בהחלטה מנומקת את זכאותו של העוסק למענק ואת סכום המענק בתוך 100 ימים ממועד הגשת התביעה, ואם ביקש מהעוסק פרטים נוספים – רשאי הוא להאריך את המועד האמור בתקופה נוספת אחת בלבד של 20 ימים.
(ב)
המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
תשלום המענק והמקדמות
(א)
עוסק שמחזור עסקאותיו עולה על 300 אלף שקלים חדשים ונקבעה זכאותו למענק לפי הוראות סעיף 12, ישולם לו המענק בהקדם ולא יאוחר מתום 5 ימים ממועד קביעת הזכאות כאמור.
(ב)
לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי הוראות סעיף 12(א) בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 14 ימים מיום הגשת התביעה – ישלם לעוסק מקדמה בשיעור של 40% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.
(ג)
לא הודיע המנהל לעוסק על החלטתו לפי סעיף 12(א) בתוך 28 ימים מיום הגשת התביעה, ולעניין עסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 1.5 מיליון שקלים חדשים בתוך 21 ימים מיום הגשת התביעה – ישלם, נוסף על המקדמה האמורה בסעיף קטן (ב), מקדמה בשיעור של 20% מסכום המענק המגיע לעוסק להנחת דעתו של המנהל.
מקדמה על חשבון המענק בעד תקופת הזכאות הקובעת [תיקון: תשפ״א]
(א)
עוסק שיש לו יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת, כאמור בסעיף 8(2)(ב)(1), החלה לגביו, רשאי להגיש בקשה לקבלת מקדמה על חשבון המענק בעד אותה תקופה.
(ב)
עוסק שהגיש בקשה כאמור בסעיף קטן (א), תשולם לו מקדמה לפני תום תקופת הזכאות הקובעת כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – מקדמה מיוחדת), אם מתקיימים שני אלה:
(1)
נקבעה זכאותו של העוסק לאחד או לשני המענקים שלהלן:
(א)
מענק לפי החלטת הממשלה מס׳ 5015 מיום ל׳ בניסן התש״ף (24 באפריל 2020) (להלן – החלטת הממשלה מס׳ 5015);
(ב)
מענק בעד תקופת הזכאות האמורה בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7;
(2)
העוסק הצהיר, בבקשה כאמור בסעיף קטן (א), כי יש יסוד סביר להניח כי הוא יהיה זכאי למענק בעד תקופת הזכאות הקובעת.
(ג)
מקדמה מיוחדת תהיה בשיעור של 50% מסכום המענק שהעוסק זכאי לו כאמור בסעיף קטן (ב)(1)(א) או (ב), לפי העניין, ואם היה העוסק זכאי לשני המענקים כאמור, תהיה המקדמה כאמור בשיעור של 50% מאחד מהמענקים, לפי בחירת העוסק.
(ד)
בקשה לקבלת מקדמה מיוחדת תוגש בתוך 30 ימים מיום י״ב בתשרי התשפ״א (30 בספטמבר 2020), ויחולו עליה הוראות סעיף 11(ד), בשינויים המחויבים; רשות המסים בישראל תעביר תשלום של מקדמה מיוחדת בתוך 4 ימים ממועד הגשת הבקשה, וימי שבת וחג לא יבואו במניין הימים.
(ה)
שולמה לעוסק מקדמה מיוחדת לפי הוראות סעיף זה –
(1)
לא תשולם לאותו עוסק, לפי הוראות סעיף 13, מקדמה נוספת על חשבון המענק שהוא זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת;
(2)
יופחת סכום המקדמה המיוחדת מסכום המענק שהעוסק זכאי לו בעד תקופת הזכאות הקובעת.
(ו)
הוראות סעיף 19 יחולו על מקדמה לפי סעיף זה.
דין מענק ומקדמה
זכות למענק ולמקדמה לפי פרק זה לעוסק שמחזור עסקאותיו אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים אינה ניתנת להעברה, לשעבוד ולעיקול, בכל דרך שהיא, אלא לשם תשלום מזונות המגיעים מעוסק הזכאי למענק או למקדמה לפי פסק דין של בית משפט או של בית דין מוסמך; הוראות סעיף זה יחולו גם על מענק או מקדמה ששולמו לחשבון הבנק של העוסק, במשך 90 ימים מיום ששולמו כאמור.
[תיקון: תשפ״א־4]

סימן ב׳: מענק סיוע בשל פגיעה ממושכת בעקבות ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש

זכאות למענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
”מענק פגיעה ממושכת“ – מענק בשל פגיעה ממושכת בעקבות ההשפעה הכלכלית של התפשטות נגיף הקורונה החדש;
”עוסק מורשה“ ו”עוסק פטור“ – כהגדרתם בחוק מס ערך מוסף;
”מענקי השתתפות בהוצאות קבועות“ – מענקי סיוע לעסקים בעד השתתפות בהוצאות קבועות לפי החלטת הממשלה מס׳ 5015 מיום ל׳ בניסן התש״ף (24 באפריל 2020) וכן מענקים לפי סימן א׳ לפרק זה, ששולמו בעד התקופות המפורטות בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7;
”תקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת“ – התקופה שמיום כ״ד באדר א׳ התשע״ט (1 במרס 2019), עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019), ולעוסק שהחל בעיסוקו מיום כ״ד באדר א׳ התשע״ט (1 במרס 2019) – התקופה שתחילתה ביום הראשון של תקופת הדיווח המלאה הראשונה שלו לפי סעיף 67 לחוק מס ערך מוסף וסופה ביום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019);
”תקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת“ – התקופה שתחילתה בתום 12 חודשים מהיום הראשון של תקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת וסופה ביום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020).
(ב)
עוסק זכאי למענק פגיעה ממושכת, בסכום כאמור בסעיף 14ב ובהתאם להוראות פרק זה, אם התקיימו לגביו התנאים כאמור בסעיף 8(1) ו־(3), בשינויים המחויבים, וכן התנאים המפורטים להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי עוסק מורשה – מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו אינו עולה על מחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג, ואם מחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 אינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – אם התקיימו לגביו גם כל אלה:
(א)
מחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום העולה על 25% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(ב)
הוא הגיש דוח תקופתי לפי סעיפים 67, 67א או 71א לחוק מס ערך מוסף לתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת ולתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת;
(2)
לגבי עוסק פטור – אם התקיימו לגביו כל אלה:
(א)
הוא הגיש הצהרות לפי תקנה 15 לתקנות מס ערך מוסף (רישום), התשל״ו–1976, לגבי שנות המס 2019 ו־2020;
(ב)
מחזור עסקאותיו לשנת המס 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 בסכום העולה על 25% ממחזור העסקאות לשנת המס 2019;
(ג)
מחזור עסקאותיו בשנת 2020, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו אינו עולה על סכום מחזור עסקאותיו בשנת 2019 והוא הצהיר על כך בתביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת שהגיש לפי סעיף 14ג;
(3)
לגבי עוסק שהחל בפעילות בתקופה שמיום כ״ד באדר א׳ התשע״ט (1 במרס 2019) עד יום ג׳ בטבת התש״ף (31 בדצמבר 2019) יחולו התנאי הקבוע ברישה של פסקה (1) או בפסקה (2)(ג), לפי העניין, וההגדרה ”עוסק שזכאי למענק חלקי“ שבסעיף 14ב, בתיאומים שיקבע המנהל, אם שוכנע שהדבר נדרש בנסיבות העניין;
(4)
לגבי עוסק שמחזור עסקאותיו בשנת המס 2019 עולה על 300 אלף שקלים – אם העוסק היה זכאי לשלושה או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות, ובלבד שהתקיים בו האמור ברישה של פסקה (1);
(5)
לגבי עוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א) – אם העוסק היה זכאי לשניים או יותר ממענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות.
סכום מענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
בסעיף זה, ”עוסק שזכאי למענק חלקי“ – עוסק שהתקיים לגביו אחד מאלה, לפי העניין, ולמעט עוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א):
(1)
עוסק מורשה שהסכום השווה למחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו בעד שנת 2020 שווה ל־90% או יותר ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
עוסק פטור שהסכום השווה למחזור עסקאותיו בשנת 2020, בתוספת סך סכומי מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות ששולמו לו בעד שנת 2020 שווה ל־90% או יותר ממחזור עסקאותיו בשנת 2019.
(ב)
מענק פגיעה ממושכת יהיה בסכומים המפורטים להלן, ולעוסק שזכאי למענק חלקי – 65% מהסכומים המפורטים להלן:
(1)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 18 אלף שקלים חדשים ואינו עולה על 300 אלף שקלים חדשים – בסכומים המפורטים להלן, לפי העניין:
(א)
מענק פגיעה ממושכת בסכום של 3,000 שקלים חדשים –
(1)
אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שאינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שאינו עולה על 40% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;
(ב)
מענק פגיעה ממושכת בסכום של 5,000 שקלים חדשים –
(1)
אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שעולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שעולה על 40% ואינו עולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;
(ג)
מענק פגיעה ממושכת בסכום של 9,000 שקלים חדשים –
(1)
אם הוא עוסק מורשה שמחזור עסקאותיו בתקופת הזכאות למענק פגיעה ממושכת נמוך ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת בסכום שעולה על 60% ממחזור עסקאותיו בתקופת הבסיס למענק פגיעה ממושכת;
(2)
אם הוא עוסק פטור שמחזור עסקאותיו בשנת 2020 נמוך ממחזור עסקאותיו בשנת 2019 בסכום שעולה על 60% ממחזור עסקאותיו בשנת 2019;
(2)
לעוסק שמחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עולה על 300 אלף שקלים חדשים – הגבוה מבין אלה:
(א)
9,000 שקלים חדשים;
(ב)
60% מסך מענקי ההשתתפות בהוצאות קבועות שקיבל, מחולקים בחמש, ואם מחזור עסקאותיו לשנת המס 2019 עלה על 20 מיליון שקלים חדשים – מחולקים בארבע, ובלבד שסכום כאמור לא יעלה על 50 אלף שקלים חדשים;
(3)
לעוסק שהתקיים לגביו האמור בסעיף 10(א)
(א)
אם הוא עוסק מורשה – 4,000 שקלים חדשים;
(ב)
אם הוא עוסק פטור – 3,000 שקלים חדשים.
תביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
תביעה לקבלת מענק פגיעה ממושכת תוגש בתוך שלושה חודשים מיום כ״ח בשבט התשפ״א (10 בפברואר 2021); המנהל רשאי לדחות את מועד התחילה להגשת תביעה לתקופה אחת שלא תעלה על חודש אם מתקיימות סיבות שבשלהן לא ניתן להגיש את התביעה בטופס מקוון החל ממועד זה.
(ב)
המנהל רשאי להאריך את התקופה להגשת תביעה כאמור בסעיף קטן (א) בתקופה נוספת, אחת או יותר, ובלבד שכלל תקופות ההארכה לא יעלו על שישה חודשים; קביעת המנהל בדבר הארכה כאמור תפורסם גם באתר האינטרנט של רשות המסים.
(ג)
תביעה לפי סעיף זה תוגש בטופס מקוון שקבע המנהל ותכלול את הפרטים הדרושים לשם בחינת עמידתו של העוסק בתנאים לקבלת המענק ולשם תשלום המענק לפי הוראות סימן זה.
תשלום מענק פגיעה ממושכת [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
המנהל יקבע את זכאותו של העוסק למענק פגיעה ממושכת וכן את סכום המענק וישלם את סכום המענק בתוך 14 ימים ממועד הגשת התביעה כאמור בסעיף 14ג או ביום ג׳ באדר התשפ״א (15 בפברואר 2021), לפי המאוחר.
(ב)
המנהל רשאי, ביוזמתו או לפי דרישת העוסק, לתקן את קביעתו כאמור בסעיף קטן (א), אם התגלו עובדות חדשות או אם מצא כי נפלה טעות בקביעה זו.
[תיקון: תשפ״א־4]

סימן ג׳: כללי

אופן תשלום מענק ומקדמות [תיקון: תשפ״א]
המענק והמקדמות לפי פרק זה ישולמו באמצעות רשות המסים בישראל על ידי זיכוי חשבון הבנק של העוסק שפרטיו היו בידי המנהל.
תשלום ביתר [תיקון: תשפ״א, תשפ״ב־2]
(א)
שולם לעוסק מענק, לרבות מקדמה, בסכום העולה על סכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, יחזיר העוסק את ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום היתר) באמצעות רשות המסים בישראל בתוך תשעים ימים מהיום שהמציא לו המנהל דרישה להחזר, בתוספת הפרשי הצמדה על סכום היתר, מיום ששולם סכום היתר עד יום ההחזר.
(ב)
על סכום היתר ועל הפרשי ההצמדה כאמור בסעיף קטן (א) יחולו הוראות פקודת המסים (גבייה), כאילו היו מס וכן יחולו עליהם הוראות חוק קיזוז מסים, התש״ם–1980, כאילו היו חוב מס.
(ג)
תשלום בחסר
שולם לעוסק מענק בסכום הנמוך מסכום המענק שהוא זכאי לו לפי פרק זה, ישולם לעוסק ההפרש שבין סכומים אלה (בסעיף זה – סכום החסר), באמצעות רשות המסים בישראל, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית על סכום החסר, החל בתום 30 ימים מיום הגשת התביעה עד יום תשלום סכום החסר.
קנס בשל הגשת תביעה ביתר
(א)
בסעיף זה, ”סכום ההפרש“ – ההפרש שבין סכום המענק שכלל עוסק בתביעה שהגיש לפי סעיף 11 ובין סכום המענק שהמנהל קבע שהוא זכאי לו לפי הוראות סעיף 12.
(ב)
עוסק שסכום ההפרש לגביו עולה על 50% מסכום המענק שכלל בתביעה שהגיש לפי סעיף 11 ולא הוכיח להנחת דעתו של המנהל שלא התרשל בעריכת התביעה שהגיש, יהיה חייב בקנס בשיעור שלא יעלה על 25% מסכום ההפרש.
פטור מס ערך מוסף
מענק לפי פרק זה לא ייחשב לחלק ממחיר עסקאותיו של עוסק לפי סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף.
השגה וערר [תיקון: תשפ״א־4]
(א)
(1)
הרואה את עצמו נפגע מהחלטת המנהל בנוגע למענק הניתן לפי פרק זה, לרבות בנוגע להטלת קנס בשל הגשת תביעה ביתר, רשאי להגיש השגה לעובד רשות המסים בישראל שהמנהל הסמיכו לשם כך, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה; החלטה בהשגה תהיה מנומקת ותינתן בכתב בתוך 120 ימים.
(2)
ההשגות יוגשו בטופס מקוון שיקבע המנהל ויכללו את הפרטים הדרושים לשם בחינת טענותיו של מבקש המענק ועמידתו בתנאי הזכאות למענק.
(3)
העובד המוסמך להחליט בהשגה רשאי לדון ולהכריע בה על פי טענות וראיות שיוגשו בכתב.
(ב)
על החלטה בהשגה לפי סעיף קטן (א) ניתן לערור לפני ועדת ערר כאמור בסעיף 21, בתוך 45 ימים מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר ועל המועד להגשתו.
ועדת ערר
(א)
שר המשפטים יקים ועדת ערר בת שני חברים, אחת או יותר, שתפקידה לדון בעררים כאמור בסעיף 20 (בסעיף זה – ועדת ערר); ואלה חברי ועדת הערר:
(1)
עובד המדינה הכשיר להתמנות לשופט בית משפט שלום, שיהיה יושב הראש;
(2)
נציג ציבור בעל ידע ומומחיות בתחום ראיית חשבון או כלכלה או בתחום מקצועי אחר הנוגע לעניין, שימנה שר האוצר.
(ב)
ועדת הערר מוסמכת לאשר את ההחלטה שעליה עוררים, לבטלה ולקבל החלטה אחרת במקומה או להחזיר את העניין עם הוראות למנהל.
(ג)
במקרה של מחלוקת בין חברי ועדת הערר, תכריע עמדת יושב הראש.
(ד)
דינו של חבר ועדת הערר שאינו עובד המדינה, כדין עובד המדינה, לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
(3)
(4)
(ה)
ההוראות לפי חוק בתי דין מינהליים, התשנ״ב–1992, למעט סעיפים 22(א), 37 ו־45 לחוק האמור, יחולו על ערר ועל ועדת ערר לפי פרק זה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
הסמכויות הנתונות לבית משפט מחוזי לפי סעיף 28(ד) ו־(ה) לחוק האמור יהיו נתונות לבית משפט לעניינים מינהליים;
(2)
החלטה סופית של ועדת הערר ניתנת לערעור לפני בית משפט לעניינים מינהליים;
(3)
על אף האמור בסעיף 26(ג) לחוק האמור, ועדת הערר רשאית לדון ולהחליט בערר על פי טענות וראיות שהוגשו בכתב בלבד, אם מצאה שאין בכך כדי לפגוע בעשיית צדק בעניינו של העורר;
(4)
החליטה ועדת הערר לקיים דיון בהשתתפות הצדדים, רשאית היא לקיים את הדיון באמצעים טכנולוגיים אם קבע שר המשפטים לפי סעיף קטן (ו) סדרי דין לעניין קיום דיון כאמור; לעניין זה, ”אמצעים טכנולוגיים“ – דיון באמצעים המאפשרים העברת תמונה וקול בזמן אמת, שבהם ניתן לשמוע ולראות את המשתתפים בדיון וכן להישמע במהלכו;
(5)
ועדת הערר רשאית לחייב בעל דין בהוצאות, לרבות שכר טרחת עורך דין, הוצאות נסיעה ושכר בטלה של עדים.
(ו)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות לעניין סדרי דין ודיני הראיות ולעניין סדרי המינהל בוועדת הערר לרבות בענייני אגרות.
עונשין וסמכויות אכיפה
(א)
עוסק שהגיש תביעה למענק בטופס לפי סעיף 11 ומסר בה פרטים לא נכונים לגבי תנאי הזכאות הקבועים בסעיף 8(1), (2), (5) ו־(6), דינו – מאסר שנה.
(ב)
התעורר חשד לביצוע עבירה לפי פרק זה, רשאי מי שהוסמך לפי סעיף 227 לפקודה לעשות שימוש בסמכויות הנתונות לו בסעיף 227(1) ו־(2) לפקודה לשם מניעת עבירות לפי פרק זה או לשם גילוין.
רשות לייצג
סעיף 236 לפקודה יחול על ייצוג עוסק לעניין פרק זה, בשינויים המחויבים.
המצאת הודעות
על המצאת הודעות לפי פרק זה יחולו הוראות סעיף 238 לפקודה.
תנאי לקביעת תקופת זכאות [תיקון: תשפ״א־4]
השר לא יקבע בצו את התקופה המפורטת בפסקה (7) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף 7 כתקופה שיינתן לגביה מענק לפי פרק זה אלא אם כן ההוצאה הכרוכה בקביעת התקופה כאמור נכללת במסגרת מימון ההוצאות הדרושות להתמודדות עם המשבר שנוצר בשל התפשטות נגיף הקורונה, בשנת 2021, לפי פסקת משנה (ה)(1) של סעיף 3ב(א)(1) לחוק־יסוד: משק המדינה, כנוסחה בסעיף 2 לחוק־יסוד: משק המדינה (תיקון מס׳ 11 והוראת שעה לשנת 2021), ואם התקבל חוק תקציב שנתי לשנת 2021 – ההוצאה האמורה נכללת במסגרת חוק התקציב השנתי האמור.
הוראת מעבר
לעניין ערר על החלטה בעניין מענק לפי החלטת הממשלה 5015 מיום ל׳ בניסן התש״ף (24 באפריל 2020) (בסעיף זה – החלטת הממשלה) יחולו הוראות אלה:
(1)
על החלטת רשות המסים בישראל בעניין זכאות למענק ניתן להגיש בקשה לתיקון טעות כאמור בסעיף 12(ב) או להגיש השגה לפי סעיף 20(א), לפי העניין;
(2)
על החלטה בהשגה שניתנה לפי סעיף 4 להחלטת הממשלה ניתן לערור לפני ועדת ערר לפי סעיף 21;
(3)
הליכים לפי פסקאות (1) ו־(2) יוגשו בתוך 45 ימים מיום תחילתו של חוק זה או מיום שנמסרה לעורר ההחלטה בצירוף הודעה על זכות הערר או ההשגה ועל המועד להגשתם, לפי המאוחר.
[תיקון: תשפ״א־3, תשפ״ב]

פרק ו׳1: דמי בידוד לעובדים

[תיקון: תשפ״א־3]

סימן א׳: הגדרות

הגדרות – פרק ו׳1 [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6, תשפ״ב]
”בדיקה“, ”חוזר“, ”חולה“ ו”מחלים“ – כהגדרתם בצו בידוד בית;
”בידוד“ – כמשמעותו בצו בידוד בית;
”דיווח“ – דיווח למשרד הבריאות על קיום הוראות צו בידוד בית כאמור בסעיף 3 לאותו צו;
”דמי בידוד“ – (נמחקה);
”הסכם קיבוצי“ – כהגדרתו בחוק דמי מחלה;
”חובת בידוד“ – חובת בידוד לפי צו בידוד בית;
”חוק דמי מחלה“ – חוק דמי מחלה, התשל״ו–1976;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985;
”חיסון“ – חיסון נגד נגיף הקורונה החדש, כמשמעותו בתוספת לחוק ביטוח נפגעי חיסון, התש״ן–1989;
”ילד“, של עובד – ובלבד שהתקיים בו אחד מאלה:
(1)
טרם מלאו לו 16 שנים;
(2)
הוא אדם עם מוגבלות הנזקק לסיוע אישי כאמור בסעיף 1ב לחוק דמי מחלה (היעדרות בשל מחלת ילד), התשנ״ג–1993;
(3)
(נמחקה);
”ימי עבודה“ – ימים בשבוע שהעובד נוהג לעבוד בהם במשרתו הרגילה, ולא יותר מחמישה ימי עבודה בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים – שישה ימי עבודה בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד;
”המוסד“ – המוסד לביטוח לאומי;
”עובד בבידוד מזכה“ – עובד השוהה בבידוד, שמתקיים בו אחד מהתנאים שבפסקאות (1) עד (4) או עובד שמתקיימים בו התנאים שבפסקה (5):
(1)
הוא המציא למעסיקו אישור המעיד כי מתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
הוא קיבל מנת חיסון ראשונה ובמועד תחילת תקופת הבידוד טרם חלפו 30 ימים מהמועד שבו קיבל את מנת החיסון האמורה;
(ב)
הוא קיבל שתי מנות חיסון ובמועד תחילת תקופת הבידוד טרם חלפו שבעה ימים מהמועד שבו קיבל את מנת החיסון השנייה;
(ג)
הוא קיבל את כל מנות החיסון הנדרשות לקבלת תעודת מחוסן תקפה כמשמעותה בצו בידוד בית, אך טרם חלף פרק הזמן הנדרש לקבלת תעודה כאמור;
(2)
הוא מחלים והמציא למעסיקו אישור על כך, והוא חייב בבידוד לפי צו בידוד בית;
(3)
רופא קבע, בהתאם להוראות המנהל כהגדרתו בפקודת בריאות העם, 1940, המתפרסמות באתר האינטרנט של משרד הבריאות, כי מתקיים אחד מאלה, והוא המציא למעסיקו אישור על כך מאת הרופא:
(א)
יש לגביו מניעה רפואית להתחסן;
(ב)
אין המלצה של משרד הבריאות להתחסן, לגבי הציבור שהוא נמנה עימו;
(4)
הוא קטין;
(5)
הוא שוהה בבידוד לפי צו בידוד בית עם ילדו שחלה עליו חובת בידוד, ומתקיימים לגביו כל אלה:
(א)
ילדו אינו חוזר או חולה;
(ב)
הוא נעדר מעבודתו משום שהוא שוהה בבידוד בשל חובת הבידוד של ילדו או משום שהוא עובד השוהה בבידוד;
(ג)
הוא מסר דיווח לגבי הבידוד שלו ושל ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור;
(ד)
הוא מסר הצהרה למעסיקו לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו של העובד מתקיים בו אחד מאלה:
(1)
ההורה האחר הוא עובד בבידוד מזכה לפי פסקה זו;
(2)
ההורה האחר הוא עובד שהוא הורה מלווה;
(3)
ההורה האחר הוא עצמאי, וחדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו בשל בידוד הילד;
”עובד השוהה בבידוד“ – עובד שמתקיימים לגביו כל התנאים בפסקאות (1) עד (3) שלהלן, למעט מי שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת או שהוא חולה:
(1)
הוא נעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד;
(2)
הוא מסר דיווח על הבידוד לפי צו בידוד בית והמציא למעסיקו העתק מהדיווח האמור;
(3)
הוא שהה בבידוד לפי צו בידוד בית;
”עובד שהוא הורה מלווה“ – עובד שמתקיימחם בו כל אלה:
(1)
הוא נעדר מעבודתו משום שחלה על ילדו חובת בידוד;
(2)
לא חלה עליו חובת בידוד לפי צו בידוד בית, והוא המציא למעסיקו אישור על היותו מחלים;
(3)
ילדו אינו חוזר או חולה;
(4)
הוא מסר הצהרה למעסיקו לפי הטופס שבתוספת הראשונה, ולפיה אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותו של העובד מתקיים בו אחד מאלה:
(א)
ההורה האחר הוא עובד בבידוד מזכה לפי פסקה (5) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“;
(ב)
ההורה האחר הוא עובד שהוא הורה מלווה;
(ג)
ההורה האחר הוא עצמאי, וחדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו בשל בידוד הילד;
(5)
הוא מסר דיווח לגבי הבידוד של ילדו והמציא למעסיקו העתק מהדיווח כאמור;
”עצמאי“ – יחיד שמתקיים בו אחד מאלה בחודש שבו חלה תקופת הבידוד:
(1)
הוא עובד עצמאי כהגדרתו בחוק הביטוח הלאומי;
(2)
הוא רשום במוסד כמי שיש לו הכנסה מעסק או ממשלח יד, אף שלא מתקיים בו האמור בפסקאות (1) עד (3) להגדרה ”עובד עצמאי“ שבחוק הביטוח הלאומי;
”תקופה מזערית לבידוד“ – תקופה שתחילתה ביום שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד, בשל עילת בידוד מסוימת, וסיומה במועד המוקדם ביותר שבו יכולה להסתיים לגבי העובד או ילדו, לפי העניין, חובת הבידוד כאמור;
”תקופת בידוד“ – תקופה רצופה שתחילתה ביום הראשון שבו נודע לעובד שחלה עליו או על ילדו חובת בידוד, וסיומה ביום האחרון שבו חלה חובת בידוד כאמור, אף אם במהלך אותה תקופה השתנתה העילה שבשלה חלה חובת הבידוד, ובלבד שכל תקופה הנמנית בשל אותה עילת בידוד לא תעלה על התקופה המזערית לבידוד; לעניין עובד שדיווח למשרד הבריאות לפי צו בידוד בית על חובת בידוד החלה עליו או על ילדו ארבעה ימים או יותר אחרי שנודע לו האמור – יחל מניין התקופה ארבעה ימים לפני המועד שבו דיווח כאמור;
”תקופת המחלה הצבורה“ – תקופת הזכאות שחושבה לפי חוק דמי מחלה או לפי הסכם קיבוצי שמסדיר לגבי העובד את עניין התשלום לתקופת מחלה.
[תיקון: תשפ״א־3]

סימן ב׳: תשלום דמי בידוד לעובד

זכאות עובד השוהה בבידוד לדמי בידוד [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6, תשפ״ב]
(א)
עובד בבידוד מזכה, עובד שהוא הורה מלווה ועובד השוהה בבידוד זכאים לקבל ממעסיקם תשלום כמפורט להלן, לפי העניין, בעד ימי העבודה שבהם נעדרו מעבודתם בתקופת הבידוד, למעט תשלום בעד יום עבודה מלא אחד באותה תקופה (להלן – דמי בידוד), אולם העובד זכאי לבחור לקבל תשלום גם בעד יום העבודה האמור, על חשבון יום חופשה המגיע לו:
(1)
עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה – סכום השווה לדמי מחלה לפי סעיפים 5 ו־6 לחוק דמי מחלה;
(2)
עובד השוהה בבידוד – 75% מהסכום האמור בפסקה (1).
(א1)
לעניין עובדים שהם הורים מלווים אשר נעדרו מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא כאמור בסעיף קטן (א), רק מהתשלום המגיע להורה שנעדר ראשון מעבודתו במהלך אותה תקופת בידוד, ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי חוק זה הוא הודיע על ימי ההיעדרות של ההורה האחר מעבודתו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה הצהרה כאמור שהגיש ההורה האחר למעסיקו.
(א2)
לעניין עובד שהוא הורה מלווה, שנעדר מעבודתו, לסירוגין עם עצמאי שהוא הורה מלווה כהגדרתו בסעיף 26יט, במהלך תקופת הבידוד של ילדם, לא יופחת התשלום בעד יום העבודה המלא של העובד כאמור בסעיף קטן (א), ובלבד שבהצהרה שמסר העובד למעסיקו לפי פרק זה הוא הודיע על כך שההורה שהוא עצמאי חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו בשל חובת הבידוד שחלה על ילדם, וצירף אליה את ההצהרה שהגיש ההורה שהוא עצמאי למוסד לפי התוספת השנייה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), עובד שלפי דין, הסכם קיבוצי או חוזה אישי חל לגביו הסדר דמי מחלה מיטיב או הסדר דמי בידוד מיטיב זכאי לתשלום גם בעד יום העבודה האמור בסעיף קטן (א); ואולם, מעסיק, למעט המדינה או גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, שהוא צד להסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי רשאי להודיע לעובד שהוראות סעיף קטן זה לא יחולו על העובד לעניין ההסדר האמור; בסעיף קטן זה –
”הסדר דמי מחלה מיטיב“ – הסדר הקובע זכאות של עובד לדמי מחלה מהיום הראשון להיעדרותו;
”הסדר דמי בידוד מיטיב“ – הסדר הקובע זכאות של עובד לתשלום בעד ימי עבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד מהיום הראשון להיעדרותו.
(ג)
(1)
מתקופת המחלה הצבורה של עובד ששולמו לו דמי בידוד לפי הוראות סעיף קטן (א), יופחת מספר ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד, ובלבד שלא יופחתו יותר משלושה ימי עבודה בתקופת הבידוד, אולם נעדרו עובדים שהם הורים מלווים מעבודתם לסירוגין במהלך תקופת הבידוד של ילדם, יופחתו הימים באופן יחסי לימי ההיעדרות של כל אחד מהם מתוך כלל ימי ההיעדרות בתקופת הבידוד אך לא יופחתו יותר משלושה ימים כאמור לשניהם יחד.
(2)
לא עמד לרשות העובד בתקופת המחלה הצבורה שלו מספר הימים שיש להפחיתם כאמור, יופחתו הימים העומדים לרשותו, אם ישנם, וההפרש שבין הימים שיש להפחיתם ובין הימים העומדים לרשותו ייזקף על חשבון ימי המחלה שהעובד יהיה זכאי להם בעתיד (בסעיף קטן זה – ימי מחלה מחויבים).
(3)
הסתיימו יחסי העבודה והעובד לא צבר תקופת מחלה שקוזזה כנגד ימי המחלה המחויבים, יקוזזו ימי המחלה המחויבים הנותרים שנזקפו עקב הבידוד כנגד ימי חופשה שטרם ניצל, ואם לא נותרה לעובד יתרת ימי חופשה מספקת – לא יהיה לעובד חוב בעד ימי המחלה המחויבים הנותרים.
(ד)
מעסיק ישלם לעובדו דמי בידוד במועד שהיה משלם לו שכר עבודה אילו עבד, ובלבד שהעובד מסר למעסיק את העתק הדיווח לפחות שבעה ימים לפני המועד האמור, ואם העתק הדיווח לא נמסר למעסיק לפני המועד האמור – במועד הקרוב לתשלום שכר העבודה שלאחר מסירת העתק הדיווח.
זכאות לדמי בידוד לעובד שנסע למדינה אחרת מטעם המעסיק [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
עובד שנעדר מעבודתו משום שחלה עליו חובת בידוד בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת שאליה נסע מטעם המעסיק ומתקיימות לגביו הוראות פסקאות (1) עד (3) להגדרה ”עובד השוהה בבידוד“, למעט חולה, יהיה זכאי ממעסיקו לתשלום דמי בידוד בסכום כאמור בסעיף 26ב(א)(1) בעד כל ימי העבודה שבהם נעדר מעבודתו בתקופת הבידוד.
דין היעדרות בתקופת בידוד ודמי בידוד [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
דין היעדרות עובד השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה בתקופת הבידוד כדין היעדרותו בתקופת מחלה ודין דמי בידוד כדין דמי מחלה, לרבות לעניין איסור פיטורים, ביצוע הפרשות לקופת גמל וצבירת ותק.
דין עבודה בתקופת בידוד לעניין דמי בידוד [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
עובד השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, שעבד למעשה אצל מעסיקו בשכר בתקופת הבידוד לא יהיה זכאי לדמי בידוד מאותו מעסיק ולא יופחתו לו ימי מחלה בעד פרק הזמן בתקופת הבידוד שבו עבד כאמור.
רציפות תקופות [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
עובד שחדל להיות עובד השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, בשל היותו או היות ילדו, לפי העניין, חולה, יימנו לעניין חישוב דמי המחלה המגיעים לו בעד תקופת מחלתו או תקופת מחלת ילדו, לפי העניין, ימי הבידוד שבעדם הופחתו ימי המחלה שעמדו לרשותו כאילו חושבו כחלק מתקופת המחלה.
שמירת זכויות [תיקון: תשפ״א־3]
(א)
בכפוף להוראות סעיף 26ב(ג), הוראות סימן זה באות להוסיף על זכותו של עובד מכוח דין או הסכם ולא לגרוע ממנה.
(ב)
עובד הזכאי לדמי בידוד בשל אותה תקופת בידוד, הן מכוח הוראות סימן זה והן מכוח הסכם קיבוצי לעניין ימי בידוד החל לגביו אצל מעסיקו או חוזה אישי, יחול לגביו ההסדר המיטיב מהם.
זכאות עובד שהוא אומן [תיקון: תשפ״א־6]
הוראות פרק זה יחולו לגבי עובד שהוא אומן ובידו אישור מאת מנחה אומנה על שהיית ילד באומנה אצלו, בעת שחלה על אותו ילד חובת בידוד בתקופת היעדרות העובד מעבודתו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: ההצהרה שהעובד נדרש למסור למעסיקו לפי פסקה (5)(ד) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ או לפי פסקה (4) להגדרה ”עובד שהוא הורה מלווה“, לא תכלול את פרטי הילד באומנה, והעובד יצרף להצהרה האמורה את האישור מאת מנחה האומנה; בסעיף זה, ”אומן“ ו”מנחה אומנה“ – כהגדרתם בחוק אומנה לילדים, התשע״ו–2016.
[תיקון: תשפ״א־3]

סימן ג׳: שיפוי למעסיק

הגדרת ”מעסיק“ [תיקון: תשפ״א־3]
בסימן זה, ”מעסיק“ – למעט אחד מאלה:
(1)
המדינה;
(2)
גוף מתוקצב כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב, למעט חברה ממשלתית כהגדרתה באותו סעיף;
(3)
גוף נתמך כהגדרתו בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב שסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 25% לפחות מתקציבו;
(4)
קופת חולים;
(5)
תאגיד בריאות כהגדרתו בסעיף 21 לחוק יסודות התקציב;
(6)
מוסד חינוך שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;
(7)
מוסד מוכר כמשמעותו בסעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958, או מוסד שניתנה לו תעודת היתר מאת המועצה להשכלה גבוהה לפי סעיף 21א לחוק האמור, שהממשלה משתתפת בתקציבו, במישרין או בעקיפין, וסכום השתתפות הממשלה בתקציבו בשנת 2019 היה 40% לפחות מתקציבו;
(8)
מעסיק של מסתנן, לעניין העסקה של מסתנן כהגדרתו בחוק למניעת הסתננות (עבירות ושיפוט), התשי״ד–1954.
שיפוי [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
(א)
שילם מעסיק לעובד דמי בידוד לפי הוראות פרק זה, יעביר המוסד למעסיק תשלום בשיעורים כלהלן מהעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה:
(1)
בעד יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדו דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה – 100%;
(2)
בעד שאר ימי העבודה בתקופת הבידוד שהמעסיק שילם בעדם דמי בידוד לעובדו לפי פרק זה
(א)
למי שביום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) העסיק לכל היותר עשרים עובדים – 75%;
(ב)
למי שביום י״א באב התש״ף (1 באוגוסט 2020) העסיק יותר מעשרים עובדים – 50%.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ג לא יהיה זכאי לתשלום כאמור בסעיף קטן (א) בעד העלות שבה נשא בשל יום עבודה מלא אחד בתקופת הבידוד; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לעניין מעסיק ששילם לעובד דמי בידוד לפי סעיף 26ב(ב), מכוח הסדר דמי מחלה מיטיב לפי הסכם קיבוצי או חוזה אישי או מכוח הסדר דמי בידוד מיטיב.
(ג)
תשלום לפי סעיף זה יבוצע רק בעד ימים בתקופת הבידוד שלגביהם משרד הבריאות הודיע למנהל המוסד, בהתאם להוראות סעיף 26יב, כי העובד דיווח לגביהם על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, ובעד לא יותר מחמישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת בידוד, ואם נהוג במקום העבודה שבוע עבודה בן שישה ימים – שישה ימים בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד.
(ד)
בסעיף זה, ”העלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה“ – הסכום המתקבל מצירוף שני אלה:
(1)
דמי הבידוד ששילם המעסיק בפועל לעובד;
(2)
סכום השווה לעלויות הנלוות ששילם המעסיק בפועל בעד העובד בשל תשלום דמי הבידוד כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא יעלה על 30% מדמי הבידוד כאמור באותה פסקה.
דין עבודה בתקופת בידוד לעניין שיפוי [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
עובד השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה שעבד למעשה אצל מעסיקו בשכר ושולמו לו דמי בידוד על אף האמור בסעיף 26ה, לא יהיה המעסיק זכאי לתשלום מהמוסד בעד דמי בידוד ששילם לעובד בשל פרק הזמן שבו עבד העובד כאמור.
בקשה לשיפוי [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
(א)
מעסיק יגיש למוסד בקשה לתשלום בעד דמי הבידוד ששילם לעובד לפי הוראות סימן ב׳ (בסימן זה – בקשה לשיפוי).
(ב)
בקשה לשיפוי תוגש למוסד באופן מקוון כפי שיורה המוסד בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט שלו, לא יאוחר מ־60 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העובד או של ילדו, לפי העניין.
(ג)
בקשה לשיפוי תכלול הצהרה של המעסיק על תשלום דמי בידוד לעובד בהתאם להוראות פרק זה ועל כך שהעובד המציא לו את המסמכים הנדרשים לפי פרק זה לשם הוכחת זכאותו לדמי בידוד וכן את פרטי המידע שלהלן:
(1)
שם המעסיק ומספר מזהה, מספר טלפון, כתובת דואר אלקטרוני, מספר חשבון בנק ומספר תיק ניכויים של המעסיק;
(2)
שם, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית (להלן – מספר מזהה) של העובד או של ילדו, לפי העניין, שבאמצעותו דיווח העובד למשרד הבריאות על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, מספר טלפון של העובד וכן כתובת דואר אלקטרוני שלו, אם ישנה;
(3)
היקף המשרה שבה הועסק העובד אצל המעסיק בשלושת החודשים שקדמו לתקופת הבידוד;
(4)
מועד תחילת תקופת הבידוד של העובד או של ילדו, לפי העניין, מועד סיומה ומספר הימים בתקופת הבידוד שבשלהם שילם לעובד דמי בידוד לפי הוראות סעיפים 26ב או 26ג בציון ההוראה שבשלה זכאי העובד לדמי בידוד, ולעניין הסדר דמי מחלה מיטיב לפי דין כאמור בסעיף 26ב(ב) – הדין שבו נקבע ההסדר;
(5)
גובה דמי הבידוד לפי שווים ביום העבודה הראשון לתקופת הבידוד של העובד, השכר הממוצע של העובד ברבעון האחרון שלפיו חושב שווי דמי הבידוד, והעלות שבה נשא המעסיק הנובעת מזכאות העובד לדמי בידוד לפי פרק זה;
(6)
היות העובד עובד השוהה בבידוד, עובד שהוא הורה מלווה או עובד בבידוד מזכה, לפי העניין – תוך ציון הפסקה בהגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ שמכוחה הוא זכאי לתשלום דמי בידוד, ואם הוא עובד שהוא הורה מלווה שנעדר מעבודתו לסירוגין עם ההורה האחר של הילד – מי מההורים נעדר מעבודתו ראשון לפי ההצהרה שנמסרה לו.
העברת מידע [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6, תשפ״ב]
(א)
מנהל המוסד או מי שהוא הסמיכו לעניין זה מקרב עובדי המוסד (בסעיף זה – המנהל) יעביר למשרד הבריאות את רשימת שמות העובדים שהוגשה בשלהם בקשה לשיפוי, את מספרם המזהה ואת תקופות הבידוד של אותם עובדים שעליהן דיווח המעסיק למוסד כאמור בסעיף 26יא(ג)(4), ולעניין בקשה לשיפוי שהוגשה בשל דמי בידוד ששולמו לעובד שהוא הורה מלווה או עובד כאמור בפסקה (5) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ – גם רשימה ובה המספר המזהה של הילד שבשלו שולמו לעובד דמי בידוד, ותקופת הבידוד שלו.
(ב)
משרד הבריאות יודיע למנהל לגבי כל עובד או ילד של עובד ששמו נכלל ברשימה כאמור בסעיף קטן (א) –
(1)
אם העובד דיווח על שהייתו או על שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, תקופת הבידוד המדווחת והמועד שבו דיווח כאמור;
(2)
אם ברציפות לתקופת הבידוד העובד או ילדו היה לחולה, ואם כן – המועד שבו היה לחולה;
(3)
אם העובד היה מחלים בתחילת תקופת הבידוד;
(4)
אם העובד או ילדו, לפי העניין, ביצע בדיקה הנדרשת לפי דין לשם קיצור הבידוד לתקופה המזערית לבידוד, ואם כן – מועד ביצוע הבדיקה האחרונה שבהן;
(5)
לגבי עובד שמתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ – אם בתקופת הבידוד התקיים בו האמור באותה פסקה.
(ג)
המוסד יודיע למעסיק, לגבי כל עובד שבשלו הוגשה בקשה, על ימים שלגביהם העובד לא דיווח למשרד הבריאות על שהייתו בבידוד ועל כך שהעובד אינו זכאי לתשלום דמי בידוד בעד אותם ימים.
(ד)
המוסד ישמור מידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) בהתאם להוראות אלה:
(1)
המידע יישמר במחשבי המוסד בנפרד מכל מידע אחר, ולא יועבר או יחובר לכל מאגר מידע אחר;
(2)
המידע יישמר לפרק הזמן המזערי הדרוש, ולכל היותר לתקופה שלא תעלה על 18 חודשים, ובתום התקופה – ימחק המוסד את המידע אלא אם כן המידע דרוש לשם ניהול הליך משפטי הנוגע לביצוע פרק זה או הנובע ממנו;
(3)
המוסד יעשה שימוש במידע שהתקבל לפי סעיף קטן (ב) לשם ביצוע סימן זה ובמידה הנדרשת, בלבד;
(4)
לא יתאפשרו עיבוד, שימוש או צפייה בפרטי המידע שהתקבלו לפי סעיף זה אלא בידי בעלי תפקידים במוסד שהמנהל נתן להם אישור פרטני לכך וחתמו על התחייבות לשמירה על סודיות המידע;
(5)
לבעלי התפקידים במוסד כאמור בפסקה (4), ולהם בלבד, תהיה גישה לפרטי המידע האמורים באותה פסקה;
(6)
פרטי המידע יישמרו בדרך שתבטיח את אבטחת המידע ואת סודיותו;
(7)
על אף האמור בכל דין, למעט פקודת הסטטיסטיקה [נוסח חדש], התשל״ב–1972, לא יעביר המוסד כל מידע שהתקבל או שנוצר לפי סעיף זה אלא לשם ביצוע סימן זה ובמידה הנדרשת.
(ה)
אדם שהגיע אליו מידע לפי פרק זה ישמור אותו בסוד, לא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש אלא לשם ביצוע סימן זה.
שווי דמי בידוד לעניין שיפוי [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6]
לעניין שיפוי מהמוסד למעסיק לפי סעיף 26ט, יראו שווי דמי בידוד בעד יום בידוד של עובד או של ילדו, לעניין כל תקופת הבידוד של אותו עובד או של ילדו, כפי שחושבו ביום הראשון של התקופה האמורה וכפי שצוין בבקשה לשיפוי שהגיש המעסיק, גם אם שווי דמי הבידוד בעד יום היעדרות של העובד בתקופת הבידוד שלו או של ילדו השתנה לאחר מועד הגשת הבקשה.
תחולת הוראות מחוק הביטוח הלאומי על תשלום שיפוי למעסיק [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״ב]
על תשלום שיפוי לפי סימן זה יחולו הוראות לפי סעיף 281, פרק י״ד למעט סעיף 296, וסעיף 396 לחוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים.
שיפוי המוסד [תיקון: תשפ״א־3]
אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לשם ביצוע סימן זה וסימן ד׳.
[תיקון: תשפ״א־3]

סימן ד׳: הוראות שונות

סמכות שיפוט [תיקון: תשפ״א־3]
לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תביעה של עובד לתשלום ממעסיק לפי הוראות סימן ב׳ או תביעה של מעסיק לשיפוי מהמוסד לפי הוראות סימן ג׳ וסימן זה.
פרק ו׳1 – תחילה ותוקף, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשפ״א־3, תשפ״א־6, תשפ״ב]
(א)
”יום התחילה“ – י״א בחשוון התשפ״א (29 באוקטובר 2020);
”התקופה הקובעת“ – התקופה שמיום י״ג בתשרי התשפ״א (1 באוקטובר 2020) עד ערב יום התחילה;
”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה:
(1)
התקופה שמיום התחילה עד יום כ״ז באדר א׳ התשפ״ב (28 בפברואר 2022);
(2)
תקופה של שישה חודשים לכל היותר, שקבע שר האוצר, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שתחילתה לאחר תום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם הוארכה אותה תקופה לפי הוראות סעיף קטן (ג) – לאחר תום תקופת ההארכה כאמור.
תקופת הזכאות הוארכה עד יום 31.7.2022 (ק״ת תשפ״ב, 3240).
(ב)
(1)
עובד זכאי לדמי בידוד לפי פרק זה בשל תקופת בידוד שחלה בתקופת הזכאות; ואולם, הוראות סעיף 26ב(א2) יחולו לעניין עובד שהוא הורה מלווה רק לעניין תקופת בידוד שחלה גם בתקופת הזכאות כאמור בסעיף 26כח(א).
(2)
עובד זכאי לדמי בידוד לפי פרק זה בעד הימים בתקופת הזכאות שבהם נעדר מעבודתו, אף אם תקופת הבידוד שבשלה נעדר כאמור מעבודתו החלה לפני תקופת הזכאות.
(ג)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת, רשאי להאריך בצו את התקופה האמורה בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף קטן (א) בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), מעסיק ששילם לעובד דמי מחלה בשל שהייתו בבידוד לפי צו בידוד בית בתקופה הקובעת, למעט אם היה בבידוד כאמור בשל היותו חולה כהגדרתו באותו צו, זכאי לשיפוי בשיעורים האמורים בסעיף 26ט(א), לפי העניין, בעד הימים שבעדם שילם דמי מחלה, כאילו היו דמי המחלה ששילם המעסיק לאותו עובד דמי בידוד ששולמו לפי פרק זה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיפים 26ט(ג), ו־26י עד 26טו.
(ה)
הוראות פרק זה יחולו גם על עובד ששהה בבידוד ביום התחילה, אף אם תקופת הבידוד החלה לפני יום התחילה.
(ו)
יראו עובד שחייב בבידוד בתקופה שמיום התחילה ועד יום הפרסום כאילו הוא עובד השוהה בבידוד אף אם לא התקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”עובד השוהה בבידוד“ ויראו את התקופה ששהה בבידוד כאילו היא תקופת בידוד.
(ז)
לעניין הוראות פרק זה, יראו דיווח על שהיית ילד בבידוד שמסר עובד ששהה בבידוד עם ילדו שחייב בבידוד בתקופה שמיום התחילה ועד יום הפרסום כדיווח על שהיית העובד בבידוד, ולעניין הוראות סעיפים 26יא(ג)(2) ו־26יב יימסרו וייבחנו גם פרטיו של הילד שלגביו נמסר הדיווח.
(ח)
בקשה לשיפוי לפי סעיף 26יא(א) תוגש החל מיום י״ט בשבט התשפ״א (1 בפברואר 2021).
(ט)
יראו עובד זר שיצא מישראל לארץ מוצאו בששת החודשים שקדמו ליום התחילה וחזר לישראל מארץ מוצאו לשם עבודה אצל מעסיק שאצלו הועסק לפני יציאתו מישראל כעובד השוהה בבידוד לעניין פרק זה, גם אם חובת הבידוד חלה עליו בשל הגעתו לישראל ממדינה אחרת; בסעיף זה, ”עובד זר“ – כהגדרתו בחוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
פרק ו׳1 – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
הוראות פרק זה יחולו על עובד בתקופת בידוד שחלה, כולה או חלקה, בתקופת הוראת השעה, בשינויים אלה:
(1)
(א)
בסעיף קטן (א), ברישה, במקום הקטע החל במילים ”הבידוד, למעט תשלום“ עד המילים ”המגיע לו“ יקראו ”הבידוד (בפרק זה – דמי בידוד)“;
(ב)
סעיפים קטנים (א1), (א2) ו־(ב) – לא ייקראו;
(ג)
בסעיף קטן (ג)(1), אחרי ”שבהם נעדר מעבודתו בשל הבידוד“ יבוא ”החל מיום העבודה השני שבו נעדר העובד כאמור“;
(2)
בסעיף 26ט(א)(1), במקום ”יום עבודה מלא אחד“ יקראו ”שני ימי עבודה מלאים“ ובמקום ”בעדו“ יקראו ”בעדם“.
(ב)
(1)
בסעיף זה, ”תקופת הוראת השעה“ – התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״ב (21 בדצמבר 2021) ועד יום כ״ט בשבט התשפ״ב (31 בינואר 2022).
פורסם צו התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 2006), לפיו תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה הוארכה עד יום 14.2.2022.
(2)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבועיים.
(3)
תשלום בעד דמי בידוד לעובד בשל תקופת בידוד בחודש דצמבר 2021 שלגביה חלות הוראות סעיף זה, ישולם החל מיום י״ד באדר א׳ התשפ״ב (15 בפברואר 2022).
[תיקון: תשפ״ב]

פרק ו׳2: דמי בידוד לעצמאים

[תיקון: תשפ״ב]

סימן א׳: הגדרות

הגדרות – פרק ו׳2 [תיקון: תשפ״ב]
”בדיקה“, ”בידוד“, ”דיווח“, ”חובת בידוד“, ”חוזר“, ”חולה“, ”חוק הביטוח הלאומי“, ”חיסון“, ”המוסד“, ”מחלים“, ”עצמאי“ ו”צו בידוד בית“ – כהגדרתם בסעיף 26א;
”ילד“, של עצמאי – כהגדרת ”ילד“, של עובד, שבסעיף 26א, בשינויים המחויבים;
”ימי עבודה“ – ימים בשבוע שהעצמאי נוהג לעסוק בהם בעסקו או במשלח ידו, ולא יותר משישה ימי עבודה בכל שבעה ימים בתקופת הבידוד;
”תקופה מזערית לבידוד“ ו”תקופת בידוד“ – כהגדרתן בסעיף 26א, בשינויים המחויבים;
”עצמאי בבידוד מזכה“ – כהגדרת ”עובד בבידוד מזכה“ שבסעיף 26א, בשינויים אלה:
(1)
בכל מקום, במקום ”למעסיקו“ יקראו ”למוסד“;
(2)
ברישה, בכל מקום, במקום ”עובד“ יקראו ”עצמאי“;
(3)
בפסקה (5) –
(א)
בפסקת משנה (ב), במקום ”נעדר מעבודתו“ יקראו ”חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו“ ובמקום ”עובד“ יבוא ”עצמאי“;
(ב)
בפסקת משנה (ד) –
(1)
ברישה, במקום ”שבתוספת הראשונה“ יקראו ”שבתוספת השנייה“ ובמקום ”שבימי היעדרותו של העובד“ יקראו ”שבימים שבהם העצמאי חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו“;
(2)
בפסקה (1), במקום ”לפי פסקה זו“ יקראו ”כאמור בפסקה (5)(ד)(1) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ שבסעיף 26א“;
”עצמאי השוהה בבידוד“ – כהגדרת ”עובד השוהה בבידוד“ שבסעיף 26א, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
ברישה, במקום ”עובד“ יבוא ”עצמאי“, ואחרי ”ממדינה אחרת“ יבוא ”שאליה נסע שלא בשל עסקו או משלח ידו“;
(2)
בפסקה (1), במקום ”נעדר מעבודתו“ יקראו ”חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו“;
(3)
בפסקה (2), במקום ”למעסיקו“ יקראו ”למוסד“;
”עצמאי שהוא הורה מלווה“ – כהגדרת ”עובד שהוא הורה מלווה“ שבסעיף 26א, בשינויים אלה:
(1)
ברישה, במקום ”עובד“ יקראו ”עצמאי“;
(2)
בפסקה (1), במקום ”נעדר מעבודתו“ יקראו ”חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו“;
(3)
בפסקה (2), במקום ”למעסיקו“ יקראו ”למוסד“;
(4)
בפסקה (4), ברישה, במקום ”למעסיקו“ יקראו ”למוסד“, במקום ”שבתוספת הראשונה“ יקראו ”שבתוספת השנייה“ ובמקום ”שבימי היעדרותו של העובד“ יקראו ”שבימים שבהם העצמאי חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו“;
(5)
בפסקה (5), במקום ”למעסיקו“ יבוא ”למוסד“.
[תיקון: תשפ״ב]

סימן ב׳: תשלום דמי בידוד לעצמאים

זכאות עצמאי לדמי בידוד [תיקון: תשפ״ב]
(א)
עצמאי בבידוד מזכה, עצמאי שהוא הורה מלווה ועצמאי השוהה בבידוד זכאים לקבל מהמוסד תשלום כמפורט להלן, לפי העניין, בעד כל יום עבודה שבו חדלו מלעסוק בעסקם או במשלח ידם בתקופת הבידוד, ובלבד שלא יקבלו תשלום כאמור בעד יותר משלושה ימי עבודה כאמור באותה תקופת בידוד (בפרק זה – דמי בידוד):
(1)
לעניין עצמאי בבידוד מזכה או עצמאי שהוא הורה מלווה – 570 שקלים חדשים;
(2)
לעניין עצמאי השוהה בבידוד – 75% מהסכום האמור בפסקה (1).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לעצמאי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”עצמאי“ שבסעיף 26א ישולמו דמי בידוד בשיעור של 50% מדמי הבידוד לפי אותו סעיף קטן.
(ג)
הסכום הקבוע בסעיף קטן (א)(1) יעודכן ב־1 בינואר של כל שנה לפי שיעור השינוי של המדד שפורסם לאחרונה לפני אותו מועד לעומת המדד שפורסם לאחרונה ב־1 בינואר של השנה שקדמה לה; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה.
דין עיסוק בעסק או במשלח יד בתקופת בידוד לעניין דמי בידוד וזכאות עצמאי שהוא אומן [תיקון: תשפ״ב]
(א)
עצמאי, עצמאי השוהה בבידוד, עצמאי בבידוד מזכה ועצמאי שהוא הורה מלווה שעסקו למעשה בעסקם או במשלח ידם בתקופת הבידוד, לא יהיו זכאים לדמי בידוד בעד פרק הזמן בתקופת הבידוד שבו עסקו בעסקם או במשלח ידם.
(ב)
הוראות סעיף 26ז1 החלות לעניין עובד, עובד השוהה בבידוד, עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, יחולו לעניין עצמאי, עצמאי השוהה בבידוד, עצמאי בבידוד מזכה ועצמאי שהוא הורה מלווה, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
במקום ”בתקופת היעדרות העובד מעבודתו“ יקראו ”בתקופה שבה חדל העצמאי מלעסוק בעסקו או במשלח ידו“;
(2)
במקום ”למעסיקו“ יקראו ”למוסד“;
(3)
בקשה לתשלום [תיקון: תשפ״ב]
(א)
עצמאי הזכאי לדמי בידוד לפי סעיף 26כ יגיש למוסד, באופן מקוון כפי שיורה המוסד בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט שלו, בקשה לתשלום דמי בידוד; בקשה כאמור תוגש לא יאוחר מ־180 ימים מתום החודש שבו הסתיימה תקופת הבידוד של העצמאי או של ילדו, לפי העניין (בסעיף זה – בקשה לתשלום).
(ב)
בקשה לתשלום תכלול את אלה:
(1)
הצהרה על זכאותו של העצמאי לדמי בידוד בהתאם להוראות פרק זה;
(2)
שם, שם משפחה ומספר זהות, מספר דרכון או מספר מזהה אחר שניתן על ידי רשות שלטונית (להלן – מספר מזהה), של העצמאי או של ילדו, לפי העניין, שבאמצעותו דיווח העצמאי למשרד הבריאות על שהייתו או שהיית ילדו, לפי העניין, בבידוד, מספר טלפון של העצמאי וכן כתובת דואר אלקטרוני שלו, אם ישנה;
(3)
מועד תחילת תקופת הבידוד של העצמאי או של ילדו, לפי העניין, מועד סיומה ומספר הימים בתקופת הבידוד שבהם חדל העצמאי מלעסוק בעסקו או במשלח ידו;
(4)
הצהרה על היות העצמאי עצמאי השוהה בבידוד, עצמאי שהוא הורה מלווה או עצמאי בבידוד מזכה, לפי העניין – תוך ציון הפסקה בהגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ שבסעיף 26א, כפי שהוחלה בהגדרה ”עצמאי בבידוד מזכה“ שבסעיף 26יט, שמכוחה הוא זכאי לתשלום דמי בידוד;
(5)
לעניין עצמאי המצוי בבידוד בשל היותו חוזר – הצהרה כי נסע למדינה אחרת בשל עסקו או משלח ידו;
(6)
כל מסמך או דיווח שנדרש עצמאי להמציא למוסד לפי פרק זה להוכחת זכאותו לדמי בידוד.
[תיקון: תשפ״ב]

סימן ג׳: הוראות שונות

העברת מידע [תיקון: תשפ״ב]
הוראות סעיף 26יב החלות לעניין עובדים שהוגשה בשלהם בקשה לשיפוי יחולו לעניין עצמאים שהגישו למוסד בקשה לתשלום דמי בידוד לפי סעיף 26כב, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה:
(1)
בסעיף קטן (א), במקום הסיפה החל במילים ”שמות העובדים“ יקראו ”שמות העצמאים שהגישו בקשה לתשלום, את מספרם המזהה ואת תקופות הבידוד שלהם כפי שדיווחו עליהן למוסד, ולעניין בקשה לתשלום דמי בידוד לעצמאי שהוא הורה מלווה או עצמאי שמתקיים לגביו האמור בפסקה (5) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ שבסעיף 26א, כפי שהוחלה בהגדרה ”עצמאי בבידוד מזכה“ שבסעיף 26יט – גם רשימה ובה המספר המזהה של הילד שחלה עליו חובת בידוד, ותקופת הבידוד שלו.“;
(2)
בסעיף קטן (ב) –
(א)
ברישה ובפסקאות (1) עד (4), בכל מקום, במקום ”עובד“ יקראו ”עצמאי“ ובמקום ”העובד“ יקראו ”העצמאי“;
(ב)
בפסקה (5), במקום ”לגבי עובד“ יקראו ”לגבי עצמאי“ ובמקום "”עובד בבידוד מזכה“ יקראו ””עצמאי בבידוד מזכה“ כפי שהוחלה בהגדרה ”עצמאי בבידוד מזכה“ שבסעיף 26יט“;
(3)
בסעיף קטן (ג), במקום ”למעסיק, לגבי כל עובד שבשלו הוגשה בקשה,“ יקראו ”לעצמאי“, במקום ”העובד“ יבוא ”הוא“ ובמקום ”שהעובד“ יקראו ”שהוא“.
כפל זכאות [תיקון: תשפ״ב]
על אף האמור בפרק זה, על מי שזכאי לדמי בידוד לפי פרק ו׳1 ולפי פרק זה, בעד אותה תקופת בידוד, יחולו הוראות אלה:
(1)
אם מתקיים בו האמור בפסקה (1) להגדרה ”עצמאי“, הוא יהיה זכאי לדמי בידוד הן לפי פרק ו׳1 והן לפי פרק זה;
(2)
אם מתקיים בו האמור בפסקה (2) להגדרה ”עצמאי“, הוא יהיה זכאי לדמי בידוד לפי פרק ו׳1 בלבד.
סמכות שיפוט [תיקון: תשפ״ב]
לבית דין אזורי לעבודה תהיה סמכות ייחודית לדון בכל תביעה של עצמאי לתשלום דמי בידוד מהמוסד לפי הוראות סימן ב׳.
שיפוי המוסד [תיקון: תשפ״ב]
אוצר המדינה ישפה את המוסד בשל כל הוצאה שהוציא לשם ביצוע פרק זה.
דמי בידוד אינם הכנסה [תיקון: תשפ״ב]
לא יראו תשלום דמי בידוד לעצמאי לפי פרק זה כהכנסה לעניין חוק הביטוח הלאומי.
תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה, ”תקופת הזכאות“ – אחת מאלה:
(1)
התקופה שמיום כ״א בתמוז התשפ״א (1 ביולי 2021) עד יום כ״ז באדר א׳ התשפ״ב (28 בפברואר 2022);
(2)
תקופה של שישה חודשים לכל היותר, שקבע שר האוצר, בצו, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, שתחילתה לאחר תום התקופה האמורה בפסקה (1), ואם הוארכה אותה תקופה לפי הוראות סעיף קטן (ג) – לאחר תום תקופת ההארכה כאמור.
תקופת הזכאות הוארכה עד יום 31.7.2022 (ק״ת תשפ״ב, 3240).
(ב)
(1)
עצמאי זכאי לדמי בידוד לפי פרק זה בשל תקופת בידוד שחלה בתקופת הזכאות.
(2)
עצמאי זכאי לדמי בידוד לפי פרק זה בעד הימים בתקופת הזכאות שבהם חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו, אף אם תקופת הבידוד שבשלה חדל כאמור החלה לפני תקופת הזכאות.
(ג)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את התקופה האמורה בפסקה (1) להגדרה ”תקופת הזכאות“ שבסעיף קטן (א), בתקופות נוספות שלא יעלו על שישה חודשים כל אחת.
(ד)
עצמאי שלפני יום פרסומו של חוק התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (תיקון מס׳ 7), התשפ״ב–2022 (ביום 1.2.2022), הסתיימה תקופת הבידוד שלו או של ילדו, לפי העניין, רשאי, על אף הוראות סעיף 26כב(א), להגיש בקשה לתשלום דמי בידוד בשל תקופת הבידוד האמורה, לפי הוראות אותו סעיף, בתוך 180 ימים מיום הפרסום האמור.
פרק ו׳2 – הוראת שעה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
הוראות פרק זה יחולו על עצמאי בתקופת בידוד שחלה, כולה או חלקה, בתקופת הוראת השעה, בשינויים אלה:
(1)
בסעיף 26יט, בהגדרה ”עצמאי השוהה בבידוד“ שבפסקה (1), בסופה יקראו ”והמילים ”או שהוא חולה“ – לא ייקראו“;
(2)
בסעיף 26כ, ברישה, במקום ”יותר משלושה“ יקראו ”יותר מארבעה“;
(3)
בסעיף 26כג(2), אחרי פסקת משנה (ב) יבוא:
"(ג)
אחרי פסקה (5) יבוא:
”(6)
מועדי התחילה והסיום של התקופה שבה היה העצמאי חולה ומועד התחילה והסיום של תקופת הבידוד;“".
(ב)
(1)
בסעיף זה, ”תקופת הוראת השעה“ – התקופה שמיום י״ז בטבת התשפ״ב (21 בדצמבר 2021) ועד יום כ״ט בשבט התשפ״ב (31 בינואר 2022).
פורסם צו התוכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה) (מס׳ 3), התשפ״ב–2022 (ק״ת תשפ״ב, 2006), לפיו תקופת הוראת השעה לפי סעיף זה הוארכה עד יום 14.2.2022.
(2)
שר האוצר, באישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תקופת הוראת השעה, בתקופה נוספת שלא תעלה על שבועיים.

פרק ז׳: קרנות השתלמות

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה שמיום 10.8.2020 עד יום 9.2.2021.
הנוסח שולב בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005 כהוראת שעה בתקופה שמיום 10.8.2020 עד יום 9.2.2021.

פרק ח׳: הוראות שונות

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה בתקופה שמיום 29.7.2020 עד יום 31.12.2020.
(א)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה בתקופה שמיום 1.8.2020 ועד יום 30.6.2021.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו לעניין קצבה המשולמת בעד חודש יולי 2020 ואילך.
תקציב לתמיכה במוסד ציבור שהכנסותיו פחתו
(א)
יוקצה תקציב של 100 מיליון שקלים חדשים לחלוקה לפי הוראות סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985 (בסעיף זה – חוק יסודות התקציב), לצורך תמיכה במוסד ציבור כהגדרתו באותו סעיף, שהכנסותיו, לרבות מתרומות, פחתו בשל התפשטות נגיף הקורונה החדש והוא אינו זכאי למענק לפי פרק ו׳; לא יראו בקבלת תמיכה כאמור משום כפל תמיכה, ובלבד שסך התמיכות במוסד הציבור בשנת 2020 לא יעלה על 90% מכלל עלות הפעולות של אותו מוסד בשנת 2020.
(ב)
משרד האוצר יפרסם מבחנים לחלוקת הסכום כאמור בסעיף קטן (א) לפי סעיף 3א לחוק יסודות התקציב, בתוך 30 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג)
שר האוצר, או מי מטעמו, ידווח לוועדת הכספים של הכנסת על יישום הוראות סעיף זה בתוך 60 ימים מיום תחילתו של חוק זה.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, והוא רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות לביצועו.
[תיקון: תשפ״א־6, תשפ״ב]

תוספת ראשונה

(סעיף 26א, ההגדרות ”עובד בבידוד מזכה“ ו”עובד שהוא הורה מלווה“)

הצהרה

לעניין היעדרותי מהעבודה וזכאותי לדמי בידוד, בשל חובת בידוד של ילדי שפרטיו להלן (להלן – ילדי או הילד), לפי פסקה (5)(ד) להגדרה ”עובד בבידוד מזכה“ או לפי פסקה (4) להגדרה ”עובד שהוא הורה מלווה“, שבסעיף 26א לחוק התכנית לסיוע כלכלי (נגיף הקורונה החדש) (הוראת שעה), התש״ף–2020
אני החתום מטה –
שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מודיע בזה, כי נעדרתי מעבודתי בשל חובת בידוד שחלה על ילדי, עקב היותי עובד בבידוד מזכה או עובד שהוא הורה מלווה, בימים אלה:
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לעניין זה, ”עובד בבידוד מזכה“, ו”עובד שהוא הורה מלווה“ – כהגדרתם בסעיף 26א לחוק.
(מצורף העתק מהדיווח לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020 על הבידוד של ילדי ולעניין עובד בבידוד מזכה – גם העתק דיווח כאמור על שהייתי בבידוד).
פרטי הילד:
שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
תאריך לידה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשפ״ב]
אני מצהיר כי אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותי המפורטים בפסקה (1), נעדר מעבודתו או מעסקו או ממשלח ידו, לשם השגחה על הילד; מצורף העתק מההצהרה של ההורה האחר למעסיקו, ואם הוא עצמאי שהוא הורה מלווה לפי פרק ו׳2 לחוק – מההצהרה של ההורה האחר למוסד; לעניין זה:
פרטי ההורה האחר של הילד:
שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אם ההורה האחר הוא עצמאי:
שם העסק או משלח היד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען העסק או משלח היד: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אם ההורה האחר הוא עובד – פרטי המעסיק של ההורה האחר:
שם מלא: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם בית העסק או מקום העבודה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
[תיקון: תשפ״ב]
אם ההיעדרות הייתה של שני עובדים שהם הורים מלווים או של עובד שהוא הורה מלווה ועצמאי שהוא הורה מלווה, לסירוגין –
אני מצהיר כי אני והורהו האחר של הילד שפרטיו מופיעים בסעיף (3) נעדרנו מעבודתנו או חדלנו מלעסוק בעסקנו או במשלח ידנו, לסירוגין, בשל הבידוד של ילדנו.
ההורה האחר של ילדי נעדר מעבודתו או חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו בשל חובת בידוד שחלה על ילדנו, עקב היותו עובד שהוא הורה מלווה או עצמאי שהוא הורה מלווה, בימים אלה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אני נעדרתי מעבודתי/ההורה האחר של הילד נעדר מעבודתו או חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו (יש לסמן את אחת האפשרויות) ביום ההיעדרות הראשון בשל הבידוד של ילדנו.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תאריך
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימת העובד
[תיקון: תשפ״ב]

תוספת שנייה

(סעיף 26יט, ההגדרות ”עצמאי בבידוד מזכה“, ”עצמאי שהוא הורה מלווה“)

הצהרה

אני החתום מטה –
שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מודיע בזה, כי חדלתי מלעסוק בעסקי או במשלח ידי בשל חובת בידוד שחלה על ילדי, עקב היותי עצמאי בבידוד מזכה או עצמאי שהוא הורה מלווה, בימים אלה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
לעניין זה, ”עצמאי בבידוד מזכה“ ו”עצמאי שהוא הורה מלווה“ – כהגדרתם בסעיף 26יט לחוק.
(מצורף העתק מהדיווח לפי צו בריאות העם (נגיף הקורונה החדש) (בידוד בית והוראות שונות) (הוראת שעה), התש״ף–2020, על הבידוד של ילדי, ולעניין עצמאי בבידוד מזכה – גם העתק דיווח כאמור על שהייתי בבידוד).
פרטי הילד:
שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
תאריך לידה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אני מצהיר כי אין לילד הורה אחר שבימי היעדרותי המפורטים בפסקה (1), נעדר מעבודתו או מעסקו או ממשלח ידו, לשם השגחה על הילד; מצורף העתק מההצהרה של ההורה האחר למעסיקו; לעניין זה:
פרטי ההורה האחר של הילד:
שם פרטי: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם משפחה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מספר זהות: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אם ההורה האחר הוא עצמאי:
שם העסק או משלח היד:. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען העסק או משלח היד:. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אם ההורה האחר הוא עובד – פרטי המעסיק של ההורה האחר:
שם מלא: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
שם בית העסק או מקום העבודה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
מען: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אם ההיעדרות הייתה של שני עצמאים שהם הורים מלווים או של עובד שהוא הורה מלווה ועצמאי שהוא הורה מלווה, לסירוגין –
אני מצהיר כי אני והורהו האחר של הילד שפרטיו מופיעים בסעיף (3) נעדרנו מעבודתנו או חדלנו מלעסוק בעסקנו או במשלח ידנו, לסירוגין בשל הבידוד של ילדנו.
ההורה האחר של ילדי נעדר מעבודתו או חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו בשל חובת בידוד שחלה על ילדנו, עקב היותו עובד שהוא הורה מלווה או עצמאי שהוא הורה מלווה, בימים אלה: . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .
אני חדלתי מלעסוק בעסקי או במשלח ידי/ההורה האחר של הילד נעדר מעבודתו או חדל מלעסוק בעסקו או במשלח ידו (יש לסמן את אחת האפשרויות) ביום ההיעדרות הראשון בשל הבידוד של ילדנו.
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .תאריך
. . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . . .חתימת העצמאי


התקבל בכנסת ביום ז׳ באב התש״ף (28 ביולי 2020).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • ישראל כץ
    שר האוצר
  • ראובן ריבלין
    נשיא המדינה
  • יריב לוין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.