חוק קליטת חיילים משוחררים מתוך

חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994

חוקים קודמים: חוק חיילים משוחררים: ס״ח תשמ״ד, 188; תשמ״ו, 243; תשנ״ב, 116. חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראות שעה): ס״ח תשמ״א, 145; תשמ״ג, 59; תשמ״ד, 188; תשמ״ה, 101; תשנ״ג, 101; תשנ״ד, 42. חוק חיילים משוחררים (מענק הסתגלות): ס״ח תשמ״ח, 80; ח״ת תשמ״ח, 510.

חוק חדש: ס״ח תשנ״ד, 132, 272; תשנ״ה, 95, 382; תשנ״ז, 42; תש״ס, 262; תשס״א, 235; תשס״ב, 444, 445; תשס״ח, 121, 578; תשס״ט, 38, 88, 242; תש״ע, 508, 604, 653; תשע״ב, 146; תשע״ד, 293, 367, 392; תשע״ו, 266; תשע״ז, 666, 1019; תש״ף, 220, 302, 303, 330; תשפ״א, 210; תשפ״ב, 848; תשפ״ג, 562; תשפ״ד, 406.

תיקון התוספת: ק״ת תשס״ב, 151; תשע״ה, 1826.

תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

פרק ב׳: קרן לקליטת החייל המשוחרר

פרק א׳: פרשנות

1.

הגדרות [תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשס״ח־2, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ב, תשפ״ג]

בחוק זה –

”שירות לאומי–אזרחי“ – כהגדרתו בחוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, או שירות אזרחי כהגדרתו בסעיף 6(א) לחוק דחיית שירות לתלמידי ישיבות שתורתם אומנותם, התשס״ב–2002;

”שירות אזרחי במסלול אזרחי–ביטחוני“ – (נמחקה);

”שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים“ – (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): שירות לאומי–אזרחי בהיקף של 30 שעות שבועיות בממוצע;

”שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל“ – שירות לאומי–אזרחי במשך 20 שעות שבועיות בממוצע;

”שירות סדיר“ – שירות סדיר בצבא־הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בשירות מוכר לפי פרק ג׳ לחוק שירות בטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, ולפי סעיף 34 לחוק האמור, וכן שירות לאומי או שירות לאומי–אזרחי, אך למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במנין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק האמור;

”שירות לאומי“ – שירות לאומי או התנדבות קהילתית, כהגדרתם בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017 (להלן – חוק שירות אזרחי);

”חוק שירות ביטחון“ – חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986;

”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 [נוסח משולב]; (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): לעניין הגדרה זו ייחשב כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל כמחצית חודש שירות וכל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים כשלושת רבעי חודש שירות;

”חייל משוחרר בודד“ – חייל משוחרר שבמועד שחרורו משירות סדיר היה במעמד של חייל בודד, כהגדרתו בפקודות הצבא או בכללים שקבע מנהל הרשות לשירות אזרחי, בהסכמת השר;

”חייל מילואים פעיל“ – מי שהוגדר כחייל מילואים פעיל בהתאם להחלטות הממשלה שניתנו לפי סעיף 21 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;

”הרשות לשירות אזרחי“ – הרשות כהגדרתה בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;

”ההנהלה“ – הנהלת הקרן שמונתה לפי סעיף 4 לעניין הגדרה זו ייחשב כל חודש של שירות אזרחי במסלול מפוצל כמחצית חודש שירות;

”היום הקובע“ – י״ח בטבת התשנ״ד (1 בינואר 1994);

”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;

”מוסד להכשרה מקצועית“ – מוסד להכשרה מקצועית של משרד הכלכלה והתעשייה, מוסד על־תיכוני ששר החינוך הכיר בו לעניין חוק זה, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר משרי הממשלה הכיר בו, על פי סמכותו בחיקוק שבתחום אחריותו;

”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוא אחד מאלה:

(1)

מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);

(2)

מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(3)

מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

(4)

מוסד שקיבל רישיון לפי סעיפים 25ג ו־25ד לחוק המועצה להשכלה גבוהה או רישיון זמני לפי סעיף 25ט לחוק המועצה להשכלה גבוהה;

”מוסד לאמנות“ – כהגדרתו בחוק זכויות הסטודנט, התשס״ז–2007;

”מכינה קדם־אקדמית“ – מוסד להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או להכנה ללימודים אקדמיים או ללימודים במכינה קדם־הנדסאית או ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים, ששר החינוך והתרבות הכיר בו לענין חוק זה;

”פקדון“ – פקדון על שם חייל משוחרר שמנהלת הקרן לפי חוק זה;

”בית ספר חיצוני“ – בית ספר ללימודים להשלמת השכלה תיכונית לשם קבלת תעודת בגרות, לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים, ששר החינוך הכיר בו לענין חוק זה;

”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

”תומך לחימה“ – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;

”שירות אחר“ – שירות סדיר למעט שירות כלוחם או כתומך לחימה או שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל (הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): או שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים;

”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;

”השר“ – שר הבטחון.

פרק ב׳: קרן לקליטת החייל המשוחרר

2.

הקמת הקרן [תיקון: תשנ״ד]

(א)

מוקמת בזה קרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן – הקרן).

(ב)

פעולות הקרן יבוצעו במסגרת משרדו של השר.

(ג)

תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ועל אף האמור בסעיף קטן (ב), ייקבע בחוק התקציב, בסעיף נפרד, מחוץ לתקציב הבטחון, כמשמעותו בפרק ג׳ לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.

3.

תפקידי הקרן [תיקון: תש״ע־2, תשפ״ב]

אלה תפקידי הקרן:

(1)

לנהל את חשבונות הפקדונות;

(2)

לבדוק את הבקשות שיגישו חיילים משוחררים למימוש זכאויותיהם לפי חוק זה, להחליט בהן, ולממן את הזכאויות האמורות מתוך הפקדונות;

(3)

לבדוק את הבקשות לסיוע מהקרן לסיוע נוסף כמשמעותה בסעיף 7 שיגישו חיילים משוחררים, להחליט בהן ולממן את הסיוע שיאושר מתוך הקרן האמורה;

(4)

לנהל ולבקר את פעילות הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע כמשמעותה בסעיף 7א, בהתאם להוראות לפי הסעיף האמור, ובכלל זה –

(א)

לנהל ולבקר את מערך ההשתתפות בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, באמצעות הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע, ובין השאר לבדוק את הבקשות להשתתפות בשכר לימוד כאמור, להחליט בהן ולממן את ההשתתפות שתאושר, מתוך הקרן האמורה;

(ב)

לקיים ולנהל תכניות ופעילויות שמטרתן עידוד חיילים משוחררים המתגוררים באזורי סיוע ללמוד לימודי השכלה גבוהה, באמצעות הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע, ובכלל זה לפרסמן בציבור ולבדוק את הבקשות שיגישו חיילים משוחררים למימוש זכאותם להשתתפות בתכניות ופעילויות כאמור;

(5)

לנהל ולבקר את פעילות הקרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – ”ממדים ללימודים“, כמשמעותה בסעיף 7א1, בהתאם להוראות לפי אותו סעיף, ובכלל זה לבדוק את הבקשות להשתתפות בשכר לימוד כאמור, להחליט בהן ולממן את ההשתתפות שתאושר, מתוך הקרן האמורה.

4.

הנהלת הקרן [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]

(א)

הנהלת הקרן תהיה בת שנים עשר חברים שימנה השר לתקופה של שלוש שנים בכל פעם, והם:

(1)

חמישה נציגי ציבור, בהם לפחות אחד שהוא נציג שעוסק בתחום הנוגע לחיילי המילואים;

(2)

נציג משרד האוצר;

(3)

נציג משרד הבטחון;

(4)

נציג משרד הבינוי והשיכון;

(5)

נציג משרד החינוך והתרבות;

(6)

נציג משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;

(7)

נציג משרד הכלכלה והתעשייה;

(8)

נציג הרשות לשירות אזרחי.

(ב)

השר ימנה אחד מחברי ההנהלה שמונו לפי סעיף קטן (א)(1) ליושב ראש ההנהלה.

(ג)

לא ימונה אדם לחבר ההנהלה אם הועדה לבדיקת מינויים שמונתה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), קבעה כי מתקיים בו אחד הסייגים האמורים בסעיפים 17(א)(1) ו־(3) עד (6) או 17א לחוק האמור והוראות סעיף 18ג לחוק האמור יחולו, והכל בשינויים המחויבים; בין חברי ההנהלה יהיו לפחות רבע בני כל אחד משני המינים.

(ד)

קיום ההנהלה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.

(ה)

ההנהלה רשאית למנות ועדות מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ובלבד שיושב ראש ועדה יהיה חבר ההנהלה, ולאצול להן מסמכויותיה.

(ו)

החלטות ההנהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים – יהיה ליושב ראש ההנהלה קול נוסף.

5.

פקיעת כהונה של חבר הנהלה

(א)

חבר הנהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונה באחד מאלה:

(1)

התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;

(2)

נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 17(א) או 17א לחוק החברות הממשלתיות;

(3)

נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הנהלת הקרן, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

(ב)

נעדר חבר הנהלה ללא סיבה סבירה מארבע ישיבות רצופות של הנהלת הקרן או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש ההנהלה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.

(ג)

הוגש כתב אישום נגד חבר ההנהלה בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.

(ד)

ראה השר שיושב ראש ההנהלה אינו ממלא את תפקידו כראוי רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להעבירו מתפקידו לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.

6.

התקנון

(א)

ההנהלה תתקין את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן, סדרי עבודת הנהלת הקרן וועדותיה, ודרכים לשינוי התקנון.

(ב)

התקנון וכל שינוי בו טעונים אישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואולם ניתן לקבוע בתקנון סוגי שינויים שאינם טעונים אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.

(ג)

התקנון וכל שינוי בו יפורסמו ברשומות.

7.

קרן לסיוע נוסף [תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ח, תשס״ט, תשע״ז־2]

(א)

במסגרת הקרן תהיה, בנוסף לפקדונות, קרן לסיוע נוסף, שתשמש למתן סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפקדון למטרות של לימודים במכינה קדם־אקדמית או במוסד להכשרה מקצועית ודמי קיום ללומדים כאמור.

(א1)

נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הקרן לסיוע נוסף תעניק סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים; הנהלת הקרן, בהסכמת נציגי משרד האוצר והביטחון שבהנהלה, תקבע את תנאי הזכאות לקבלת הסיוע לפי סעיף קטן זה וכללים לעניין גובה הסכום שישולם והתקופה לתשלומו; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של הקרן.

(ב)

בתקציב המדינה יתוקצב, מדי שנה, לקרן לסיוע נוסף –

(1)

סכום של 80 מיליון שקלים חדשים כשהוא מעודכן בחודש ינואר 2004 לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר 2000 ועד למדד שפורסם בחודש דצמבר 2002;

(2)

תקציב נוסף על הסכום האמור בפסקה (1) למימון סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1).

(ג)

הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1) יוגדל מדי שנה החל בשנת הכספים 2004, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש דצמבר 2003 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת שנת הכספים; נוצל בשנת כספים פלונית סכום בשיעור העולה על 85% מתקציבה של הקרן לסיוע נוסף כפי שתוקצב באותה שנה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכפי שהוא מוגדל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, תועבר היתרה שלא נוצלה לשנה שאחריה ותיווסף לסכום שיתוקצב באותה שנה כאמור, או תשמש למטרת סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1), לפי החלטת הנהלת הקרן.

(ג1)

יתרת התקציב לפי סעיף קטן (ב)(2) שלא נוצלה תועבר לשנה שאחריה ותשמש למטרת סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1) בלבד.

(ד)

הנהלת הקרן תקבע, באישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים ומבחנים למתן סיוע לחיילים משוחררים מהקרן לסיוע נוסף למטרות המפורטות בסעיף קטן (א) ובהתאם לסכומים שבקרן לסיוע נוסף, וכן הוראות בדבר נוהלי הגשת הבקשות לסיוע והטיפול בהן; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

(ה)

(בוטל).

(ו)

עד לקביעת כללים ומבחנים לפי סעיף קטן (ד), תפעל הקרן לסיוע נוסף לפי הכללים והמבחנים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק זה.

7א.

קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה לחיילים משוחררים באזורי סיוע [תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ב]

(א)

בסעיף זה –

”אזור סיוע“ – אזור עדיפות לאומית שעליו החליטה הממשלה לפי הוראות פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, לפי הצעה כאמור בסעיף קטן (ה), לצורך ההוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן;

”חוק ההתייעלות הכלכלית“ – חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009;

”השר הממונה על ענייני שירות אזרחי“ – השר כהגדרתו בחוק שירות אזרחי.

(ב)

במסגרת הקרן תהיה, נוסף על האמור בסעיף 7, קרן שמטרותיה כמפורט להלן (בסעיף זה – הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע) –

(1)

עידוד חיילים משוחררים שמתקיימים בהם תנאי הזכאות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף קטן (ג), ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, באמצעות מימון השתתפות בשכר הלימוד באותם מוסדות;

(2)

עידוד חיילים משוחררים שמתקיימים בהם תנאי הזכאות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף קטן (ג), המתגוררים באזורי סיוע, ללמוד לימודי השכלה גבוהה, באמצעות קיום תכניות ופעילויות שמטרתן עידוד חיילים כאמור (בסעיף זה – תכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה), ובין השאר באמצעות השתתפות בשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ובאמצעות המימון לפעילויות להכנה ולהכשרה לקראת לימודי השכלה גבוהה, לרבות הכנה והכשרה במסגרת מכינות קדם־אקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה.

(ג)

השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבעו הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה בעניינים כמפורט להלן:

(1)

תנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת תשלום השתתפות בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע ולצורך השתתפות בתכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, כאמור בסעיף קטן (ב); תנאים כאמור יכול שייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך השירות הסדיר, בסוגו ובנסיבות השחרור ממנו, וכן בהתחשב במצבו הכלכלי–חברתי של החייל המשוחרר;

(2)

סוגי המוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, אשר הלומדים בהם יהיו זכאים להשתתפות בשכר הלימוד, בהתאם להוראות לפי סעיף זה;

(3)

התכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, שתקיים הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה באזורי סיוע, לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה תנאי תכניות כאמור וסוגי מוסדות להשכלה גבוהה או תחומי לימוד שלגביהם יחולו התכניות האמורות תוך שימת דגש על תחומי ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו גם בהתייעצות עם שר המדע הטכנולוגיה והחלל;

(4)

שיעור ההשתתפות בשכר לימוד שיוענק לחיילים משוחררים לפי הוראות סעיף זה והדרכים לתשלומו;

(5)

מניעת כפל הטבות לפי סעיף זה;

(6)

(נמחקה).

פורסמו תקנות קליטת חיילים משוחררים (קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה), התשע״א–2011.

(ד)

הנהלת הקרן רשאית לקבוע, בהסכמת השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי, ולאחר קבלת אישור ראש הממשלה, כללים ומבחנים הדרושים לצורך יישום הוראות סעיף זה והתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג), וכן הוראות בדבר דרך הגשת הבקשות למימוש הזכאות לפי סעיף זה והטיפול בהן; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.

(ה)

השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יציעו לממשלה אזורים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית ויהוו אזורי סיוע לצורך הוראות סעיף זה; לא הסכימו השרים על הצעה כאמור, יכריע ראש הממשלה בעניין.

7א1.

קרן להשתתפות במימון לימודים במוסדות להשכלה גבוהה – ”ממדים ללימודים“ [תיקון: תשפ״ב, תשפ״ד]

(א)

בסעיף זה –

”חייל משוחרר זכאי“ – חייל משוחרר שהתגייס לשירות ביטחון כהגדרתו בחוק שירות ביטחון החל מיום כ״ג בתמוז התשע״ג (1 ביולי 2013), ומתקיים לגביו אחד מאלה:

(1)

הוא שירת 85% לפחות מתקופת השירות שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, ובעת שחרורו משירות סדיר התקיים בו אחד מאלה:

(א)

הוא שירת 75% לפחות מתקופת שירותו כלוחם או שירת 70% לפחות מתקופת שירותו כלוחם והוכר כזכאי לעניין סעיף זה על ידי ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל או מי שהוא הסמיך לכך, מנימוקים מיוחדים שיירשמו; לעניין פסקה זו –

(1)

בתקופת השירות לא יובאו בחשבון תקופות שירות ללא תשלום ופרק משימה לאומית כמשמעותם בפקודות הצבא;

(2)

עלתה תקופת ההכשרה לתפקיד לוחם על ארבעה חודשים, יראו את יתרת תקופת ההכשרה שמעבר לארבעת החודשים הראשונים כתקופת שירות כלוחם;

(ב)

אושרה בקשתו לתשלומי משפחה להורי חייל, כמשמעותם בפקודות הצבא;

(ג)

הוא חייל משוחרר בודד;

(ד)

הוא בן האוכלוסייה הערבית, לרבות הדרוזית או הצ׳רקסית;

(ה)

הוא הוגדר במהלך שירותו הצבאי כעולה חדש, על פי פקודות הצבא;

(2)

מתקיים לגביו האמור באחת מפסקאות משנה (א) עד (ה) שבפסקה (1), אף אם לא השלים 85% לפחות מתקופת השירות שהוא חייב בה, ובלבד שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל קבע כי יראו אותו כאילו השלים את שירותו לפי סעיף 10א(ב), או לעניין פסקה (1) (א) – כאילו השלים את שירותו כלוחם לפי סעיף 10א(ג);

”קרן ”ממדים ללימודים““ – קרן שמטרתה השתתפות במימון שכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה ובמוסדות לאמנות לחיילים משוחררים זכאים;

”שכר לימוד שנתי“ – שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה שהמדינה משתתפת בתקציבו, כפי שקבעה המועצה להשכלה גבוהה כמשמעותה בחוק המועצה להשכלה גבוהה.

(ב)

נוסף על האמור בסעיף 7 ובסעיף 7א, במסגרת הקרן תהיה קרן ”ממדים ללימודים“.

(ג)

(1)

חייל משוחרר זכאי יהיה זכאי למימון שכר הלימוד השנתי במוסד להשכלה גבוהה או במוסד לאומנות, מטעם קרן ”ממדים ללימודים“ למשך שלוש שנים לכל היותר, ובמקצועות ההנדסה, הרפואה, האדריכלות וכן במקצועות שקבע השר בצו באישור ועדת החוץ והביטחון של הכנסת – למשך ארבע שנים לכל היותר.

(2)

מימון שכר הלימוד השנתי מטעם הקרן יהיה כמפורט להלן:

(א)

לחייל משוחרר זכאי הזכאי למימון שכר לימוד למשך שלוש שנים – בשנת הלימודים הראשונה ובשנת הלימודים השנייה 85% משכר הלימוד השנתי, ובשנת הלימודים השלישית 100% משכר הלימוד השנתי וכן מימון בשווי יתרת הסכום להשלמת שכר לימוד שנתי לשלוש שנות לימודים;

(ב)

על אף האמור בפסקת משנה (א), היה שכר הלימוד של חייל משוחרר זכאי בשנת הלימודים הראשונה או בשנת הלימודים השנייה קטן מ־85% משכר הלימוד השנתי או אם היה שכר הלימוד כאמור בשלוש שנות הלימודים בפועל קטן משכר הלימוד השנתי בשלוש שנים – מימון בשווי שכר הלימוד בפועל;

(ג)

לחייל משוחרר זכאי הזכאי למימון שכר לימוד למשך ארבע שנים – בשנת הלימודים הראשונה, בשנת הלימודים השנייה ובשנת הלימודים השלישית 85% משכר הלימוד השנתי, ובשנת הלימודים הרביעית 100% משכר הלימוד השנתי וכן מימון בשווי יתרת הסכום להשלמת שכר לימוד שנתי לארבע שנות לימודים;

(ד)

על אף האמור בפסקת משנה (ג), היה שכר הלימוד של חייל משוחרר זכאי בשנת הלימודים הראשונה, בשנת הלימודים השנייה או בשנת הלימודים השלישית קטן מ־85% משכר הלימוד השנתי או אם היה שכר הלימוד כאמור בארבע שנות הלימודים בפועל קטן משכר הלימוד השנתי בארבע שנים – מימון בשווי שכר הלימוד בפועל.

(ד)

הזכאות להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף זה תעמוד לחייל משוחרר זכאי אם החל את לימודיו במוסד להשכלה גבוהה, במוסד לאמנות או במכינה קדם־אקדמית, במהלך חמש השנים שלאחר תום השנה שבה השתחרר משירות סדיר; שירת חייל משוחרר זכאי שירות סדיר נוסף, שירות לפי התחייבות לשירות קבע או שירות מילואים בתנאי קבע כמשמעותם בפקודות הצבא, במשך למעלה משנה, בהמשך רציף לשירות הסדיר, לא תובא תקופה זו במניין חמש השנים האמורות, ובלבד שהחל את לימודיו בתוך שבע שנים מתום השנה שבה השתחרר משירות סדיר.

(ה)

הנהלת הקרן רשאית לקבוע בתקנון הקרן הוראות לעניין אופן הגשת בקשות להשתתפות במימון שכר לימוד לפי סעיף זה והטיפול בהן.

7א2.

כפל זכאות [תיקון: תשפ״ב]

על חייל משוחרר הזכאי להשתתפות במימון שכר לימוד, בשנת לימודים מסוימת, הן לפי הוראות סעיף 7א והן לפי הוראות סעיף 7א1, יחולו הוראות אלה:

(1)

הייתה הזכאות לפי הוראות סעיף 7א(ב)(1) – לא יהיה החייל המשוחרר זכאי להשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף 7א1 באותה שנת לימודים;

(2)

הייתה הזכאות לפי הוראות סעיף 7א(ב)(2) – יהיה החייל המשוחרר זכאי למלוא ההשתתפות במימון שכר הלימוד לפי סעיף 7א1, באותה שנת לימודים, וכן להשתתפות לפי סעיף 7א, ובלבד שסך ההשתתפות במימון לא תעלה על גובה שכר הלימוד השנתי.

7ב.

חייל לקראת תום שירותו הסדיר – חייל משוחרר [תיקון: תשע״ז־2]

לעניין סעיפים 7(א) ו־7א, יראו כחייל משוחרר גם מי שנותרו לו עד שלושה חודשים לסיום שירותו הסדיר.

פרק ג׳: פקדון ומענק

8.

פתיחת חשבון הפקדון [תיקון: תש״ס, תשע״ז־2]

(א)

סיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תפתח הקרן על שמו חשבון פקדון בקרן.

(ב)

הפקדון הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (ב), יורשיו של חייל, של משרת בשירות לאומי או של משרת בשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה – משרת) אשר נפטר במהלך שירותו הסדיר, או יורשיו של חייל משוחרר שנפטר, זכאים לקבלת הפיקדון שהנפטר היה זכאי לקבלו וכן למענק לפי הוראות סעיף 10, בהתאם להוראות חוק זה, בשל תקופת שירותו, אף אם נפטר החייל או המשרת במהלך תקופת שירותו הסדיר בטרם סיים 12 חודשי שירות סדיר.

(ד)

כספי הפיקדון אינם ניתנים למימוש מחוץ לישראל.

9.

סכום הפקדון [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ט, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז־2, תשפ״ג]

(א)

בתוך חודש ימים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תזקוף הקרן לזכות הפיקדון סכומים כלהלן:

(1)

בעד כל חודש של שירות כלוחם – 612 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);

(2)

בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 510 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);

(3)

בעד כל חודש של שירות בשירות אחר – 408 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);

(4)

בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל – 204 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);

(5)

(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים – 306 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000).

(ב)

בתחילת כל חודש תעודכן יתרת הפקדון לפי שיעור עליית המדד.

(ג)

הקרן תודיע בדרך שתמצא לנכון לכל חייל משוחרר על פתיחת הפקדון על שמו בקרן ועל הסכום שנזקף לזכותו.

(ד)

הקרן תודיע לכל חייל משוחרר על מצב הפיקדון בתום כל אחת מחמש השנים שלאחר שחרורו, בדרך שתמצא לנכון.

10.

מענק [תיקון: תשנ״ה, תש״ס, תשס״ט, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז־2, תשפ״ג]

(א)

בתוך חודשיים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר תשלם הקרן לחייל המשוחרר סכומים כלהלן (כל הסכומים מתואמים לשנת 2012):

(1)

בעד כל חודש של שירות כלוחם – 556 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 204 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 333 ש״ח; בשנת 2013, 389 ש״ח; בשנת 2014, 444 ש״ח; בשנת 2015, 500 ש״ח; החל משנת 2016, 556 ש״ח);

(2)

בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 463 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 170 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 278 ש״ח; בשנת 2013, 324 ש״ח; בשנת 2014, 370 ש״ח; בשנת 2015, 417 ש״ח; החל משנת 2016, 463 ש״ח);

(3)

בעד כל חודש שירות בשירות אחר – 370 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 136 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 222 ש״ח; בשנת 2013, 259 ש״ח; בשנת 2014, 296 ש״ח; בשנת 2015, 333 ש״ח; החל משנת 2016, 370 ש״ח);

(4)

בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל – 185 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 68 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 111 ש״ח; בשנת 2013, 130 ש״ח; בשנת 2014, 148 ש״ח; בשנת 2015, 167 ש״ח; החל משנת 2016, 185 ש״ח);

(5)

(הוראת שעה עד מועד הפקיעה של חוק שירות לאומי–אזרחי, התשע״ד–2014, ביום 30.6.2024, חלה גם על מי שהתחיל את שירותו לפני המועד האמור גם אחרי המועד האמור עד שייסים את שירותו): בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים – 277.5 שקלים חדשים.

(ב)

(בוטל).

10א.

מענק ופיקדון בעקבות פטירה או פציעה [תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ב]

(א)

חייל או משרת כמשמעותו בסעיף 8(ג) שנפטר בתקופת שירותו הסדיר, יראו אותו לעניין תקופת השירות כאמור בסעיפים 9(א) ו־10(א), כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה או שהתחייב לשרת בה.

(ב)

חייל שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש אגף כוח אדם) קבע כי הוא שוחרר מחמת פציעה שאירעה תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית, יראו אותו לעניין תקופת השירות כאמור בסעיפים 9(א) ו־10(א), כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון.

(ג)

חייל ששירת כלוחם או כתומך לחימה ושראש אגף כוח אדם קבע כי הוא נפצע תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית וחזר לשרת בשירות אחר, יראו אותו לעניין תקופת השירות כאמור בסעיפים 9(א) ו־10(א), כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון, כלוחם או כתומך לחימה, לפי העניין.

(ד)

על החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור בסעיף זה ניתן להשיג לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל.

11.

תקרה ועדכון [תיקון: תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשע״ב, תשע״ד־2]

(א)

סכום הפיקדון ייזקף והמענק ישולם בעד כל חודשי השירות הסדיר, ואולם אם שירתו חייל או חיילת בשירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות הצבא כך שתקופת שירותם הסדיר עלתה על 32 חודשים לחייל ו־28 חודשים לחיילת, לא ייזקף פיקדון ולא ישולם מענק בעד תקופת השירות ללא תשלום, ובלבד שייזקף לזכותם פיקדון וישולם להם מענק בעד תקופה של 28 חודשים לחייל ו־24 חודשים לחיילת.

(ב)

הסכומים הנקובים בסעיפים 9(א) ו־19(ד) –

(1)

יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש ינואר 2001 ועד לחודש דצמבר 2002, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 2000 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;

(2)

יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש ינואר 2004, לפי שיעור עליית המדד בתקופה הנזכרת בפסקה (1) בתוספת שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש דצמבר 2003 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

(ב1)

הסכומים הנקובים בסעיף 10 יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש פברואר 2012, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 2012 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.

(ב2)

הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הביטחון.

(ג)

שירת החייל המשוחרר במהלך חודש מסוים ביותר מסוג שירות אחד, תחושב זכאותו בעד אותו חודש, לפי סוג השירות במרבית ימי שירותו באותו החודש; לענין זה, ”סוג שירות“ – שירות כלוחם, כתומך לחימה או שירות בשירות אחר.

(ד)

לענין חוק זה, תוכר תקופת שירות העולה על מחצית חודש שלם כחודש שירות.

פרק ד׳: זכאויות

12.

השלמת השכלה תיכונית ולימודים קדם־אקדמיים [תיקון: תש״ס]

חייל משוחרר המשלים את השכלתו התיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או המתכונן ללימודים אקדמיים, לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים במכינה קדם־אקדמית או בבית ספר חיצוני, זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במכינה כאמור מכספי הפקדון.

13.

לימודים אקדמיים [תיקון: תשפ״ב]

חייל משוחרר הלומד במוסד להשכלה גבוהה, במוסד לאמנות או בישיבה על תיכונית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במוסד כאמור מכספי הפקדון.

14.

הכשרה מקצועית

חייל משוחרר הלומד במוסד להכשרה מקצועית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במוסד מכספי הפקדון.

15.

דרכי תשלום

(א)

הקרן תשלם את סכומי ההשתתפות בשכר הלימוד במישרין למוסדות כאמור בסעיפים 12 עד 14, בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.

(ב)

נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, כולו או מקצתו, יחזירו המוסד לקרן וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר.

16.

הלוואה לשיכון

חייל משוחרר הזכאי, על פי הכללים והנהלים הנהוגים לענין זה, להלוואה מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור, יוגדל סכום ההלוואה בשיעורים ובתנאים שקבע שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר האוצר; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הלוואות לצורכי דיור שמקבל קיבוץ בשל חייל משוחרר החבר בו.

17.

השתתפות ברכישת דירת מגורים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תש״ס]

(א)

חייל משוחרר שהתקשר בחוזה לרכישת דירת מגורים, זכאי להשתתפות בהוצאות רכישת הדירה מכספי הפקדון.

(ב)

הקרן תעביר את סכום ההשתתפות ישירות למוכר דירת המגורים בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.

(ג)

נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, יחזירו המוכר לקרן, וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר.

(ד)

בסעיף זה, ”רכישה“ – לרבות חכירה לדורות, ו”מוכר“ – לרבות מחכיר לדורות.

(ה)

(בוטל).

18.

מימון לצורך הקמת עסק חדש

חייל משוחרר המקים עסק חדש לפרנסתו, או נכנס לעסק קיים לצורך פרנסתו, זכאי לפנות לקרן בבקשה לסייע לו מכספי הפקדון; ההנהלה תקבע תנאים, כללים ומבחנים לענין זה; הוראת סעיף זה באה להוסיף על קבלת סיוע ממקורות אחרים ולא לגרוע מהם.

18א.

מטרות נוספות [תיקון: תש״ס]

שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע, בתוספת, מטרות נוספות למימוש הפיקדון.

18ב.

מימוש חלק מהפיקדון לכל מטרה – הוראת שעה [תיקון: תש״ף, תש״ף־2, תש״ף־3]

(א)

נוסף על המטרות הקבועות בפרק זה, חייל משוחרר זכאי לפנות לקרן בבקשה לקבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו סכום שלא יעלה על הסכומים שלהלן, למימוש לכל מטרה:

(1)

חייל משוחרר שביום כ״ח בתמוז התש״ף (20 ביולי 2020) (להלן – יום התחילה), טרם חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר – 5,300 שקלים חדשים;

(2)

חייל משוחרר שביום התחילה חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר – 3,500 שקלים חדשים.

(ב)

נוסף על המטרות הקבועות בפרק זה, חייל משוחרר זכאי לפנות לקרן בבקשה לקבל מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו סכום שלא יעלה על הסכומים שלהלן, למימוש לכל מטרה:

(1)

חייל משוחרר שביום התחילה טרם חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר – 11,000 שקלים חדשים, ואם קיבל סכומים מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו לפי סעיף קטן (א)(1) – 5,700 שקלים חדשים;

(2)

חייל משוחרר שביום התחילה חלפו 18 חודשים ממועד שחרורו משירות סדיר – 7,500 שקלים חדשים, ואם קיבל סכומים מיתרת הפיקדון שנזקפה לזכותו לפי סעיף קטן (א)(2) – 4,000 שקלים חדשים.

(ג)

הוראות סעיף זה יעמדו בתוקפן כמפורט להלן:

(1)

הוראות סעיף קטן (א) – מיום התחילה ועד יום י״ט באב התש״ף (9 באוגוסט 2020);

(2)

הוראות סעיף קטן (ב) – מיום כ׳ באב התש״ף (10 באוגוסט 2020) ועד יום כ׳ בתמוז התשפ״א (30 ביוני 2021).

18ג.

מענקים להתמודדות עם נגיף הקורונה החדש [תיקון: תש״ף־4, תשפ״א]

(א)

חייל משוחרר שסיים את שירותו הסדיר בשנת 2020 זכאי לקבל מאוצר המדינה, פעם אחת בלבד, מענקים כמפורט להלן:

(1)

מענק בסכום של 500 שקלים חדשים;

(2)

אחד מהמענקים המפורטים להלן, לפי העניין:

(א)

4,500 שקלים חדשים – לאחד מאלה:

(1)

חייל משוחרר בודד;

(2)

חייל משוחרר שבתקופת שירותו הצבאי אושרה בקשתו לתשלום משפחתי, בהתאם להוראות חוקת התשלומים למשפחות חיילים בשירות חובה כנוסחה בפקודות הצבא;

(3)

חייל משוחרר שבתקופת שירותו בשירות לאומי־אזרחי קיבל דמי כלכלה כנשוי או כנשוי עם ילד אחד לפחות, בהתאם להוראות לעניין דמי כלכלה לפי חוק שירות לאומי־אזרחי, התשע״ד–2014, או שהיה נשוי בתקופת שירותו בשירות לאומי;

(4)

חייל משוחרר שבעת סיום שירותו בשירות לאומי- אזרחי או בשירות לאומי התקיים בו אחד מאלה:

(א)

הוריו גרים דרך קבע בחוץ לארץ;

(ב)

הוא יתום משני הוריו;

(ג)

הוא זכאי לגמלה לפי פרט (2) לתוספת הראשונה לחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980;

(ב)

1,800 שקלים חדשים – לחייל משוחרר ששירת 22 חודשי שירות לפחות;

(ג)

1,000 שקלים חדשים – לחייל משוחרר אחר.

(ב)

מענק כאמור בסעיף קטן (א)(1) ישולם לחייל משוחרר בתוך 30 ימים מיום סיום שירותו הסדיר, ולעניין חייל שסיים את שירותו הסדיר עד יום י׳ באב התש״ף (31 ביולי 2020) – ביום י״א באלול התש״ף (31 באוגוסט 2020).

(ג)

מענק כאמור בסעיף קטן (א)(2) ישולם לחייל משוחרר בתוך חודש מיום סיום שירותו הסדיר, ולחייל שסיים את שירותו הסדיר לפני יום כ״ט בכסלו התשפ״א (15 בדצמבר 2020) – עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020).

19.

תקופת הזכאות [תיקון: תשנ״ז, תש״ס]

(א)

הזכאויות לפי חוק זה ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות לפי פרק זה ובתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.

(א1)

על אף האמור בסעיף קטן (א) –

(1)

חייל מילואים פעיל וחייל משוחרר בודד יהיו רשאים לממש את הזכאויות לפי סעיפים 7(א) ו־7א בתקופת עשר השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר;

(2)

הזכאות לפי סעיף 7א1 ניתנת למימוש בתקופות הקבועות באותו סעיף, לפי העניין.

(ב)

(1)

נותרה יתרת פיקדון בתום חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א), זכאי החייל המשוחרר לקבלה לידיו, והקרן תעביר את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר שמסר במועד שחרורו בתוך 60 ימים; לא איתרה הקרן את חשבון הבנק האמור בתוך 60 ימים – תפנה לחייל המשוחרר ותודיע לו בדרך שתמצא לנכון על סכום היתרה העומדת לזכותו ועל זכותו לפדותה בתוך 120 ימים ממועד פניית הקרן.

(2)

על אף הוראת סעיף קטן (ב)(1), לוחם, אשר שירת לאחר שירותו הסדיר, בשירות קבע, תקופה נוספת של שלוש שנים כלוחם או כתומך לחימה, והתחייב להמשיך ולשרת בשירות קבע כלוחם או כתומך לחימה תקופה נוספת של שנה או יותר, זכאי לקבל את יתרת הפיקדון לידיו, בתום שלוש שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך שנתיים וחצי מתום שלוש השנים האמורות.

(ג)

לא איתרה הקרן את חשבון הבנק של חייל משוחרר או לא הגיש חייל משוחרר בקשה לקבלת יתרת הפיקדון בתקופות האמורות בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי הענין, תועבר היתרה, בתום שבע שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, לקרן לסיוע נוסף.

(ג1)

ביקש חייל משוחרר לקבל את יתרת פיקדונו בתוך ארבע שנים וחצי מיום העברת יתרת פיקדונו לקרן לסיוע נוסף כאמור בסעיף קטן (ג), תעביר הקרן את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר.

(ד)

על אף האמור בסעיף זה, יתרת פיקדון אשר תישאר לאחר תום חמש שנים מסיום השירות הסדיר, שסכומה אינו עולה על חמישים שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000), תועבר לאוצר המדינה.

19א.

שלילת הטבות [תיקון: תש״ס, תשע״ז־2]

(א)

ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש אגף כוח אדם), רשאי להחליט מטעמים שיירשמו, כי חייל שהורשע בעבירה שעבר במהלך שירותו הסדיר ואשר מפאת חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי להטבות הניתנות לפי חוק זה או ששוחרר משירות סדיר עקב אי־התאמה, לא יהיה זכאי להטבות כאמור, כולן או מקצתן.

(ב)

ראש אגף כוח אדם רשאי להורות על עיכוב במתן הטבות לפי חוק זה, במקרים שבהם מתנהלים נגד החייל המשוחרר חקירה או משפט, או שפסק דין שניתן במשפט שהתנהל נגדו טרם נעשה חלוט, והכל אם מדובר בעבירה אשר מפאת חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכאורה להטבות הניתנות לפי חוק זה.

(ג)

הסתיימה החקירה ולא הועמד החייל המשוחרר לדין בעבירה שיש עמה קלון או שהועמד לדין וזוכה, יהא החייל המשוחרר זכאי למלוא ההטבות המגיעות לו לפי חוק זה.

(ד)

חייל אשר נשללה או עוכבה זכאותו לפי החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי לערער על ההחלטה לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש המטה הכללי), אשר החלטתו תהא סופית.

(ה)

ראש אגף כוח אדם מוסמך לאצול סמכותו לפי סעיף זה לסגנו בלבד.

(ו)

החלטת ראש אגף כוח אדם וראש המטה הכללי, לפי הענין, לעכב או לשלול הטבות לפי סעיף זה, תינתן לאחר שיעיינו בחוות דעת של ועדה מייעצת, שימנו לענין זה; הרכב הועדה המייעצת וסדרי עבודתה ייקבעו בפקודות הצבא.

(ז)

בסעיף זה, ”משפט“ ו”הרשעה“ – למעט משפט והרשעה בדין משמעתי.

(ח)

הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד) שבו, יחולו לעניין מי שמשרת שירות לאומי או שירות לאומי–אזרחי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לראש אגף כוח אדם יהיו נתונות למנהל הרשות לשירות אזרחי והחלטתו תהיה סופית.

19ב.

מתן הטבות במוסדות לימוד [תיקון: תשס״ח־2, תשפ״ב]

למען הסר ספק, מוסד להשכלה גבוהה, מוסד לאמנות, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם אקדמית רשאים לקבוע כי בקביעת הזכאות לדיור במעונות או להטבות כלכליות אחרות, יינתן משקל, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר.

19ג.

הטבות נוספות [תיקון: תשס״ח־2]

אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לחיילים משוחררים לפי כל הסדר או דין אחר.

פרק ה׳: הוראות שונות

20.

ערר

(א)

הרואה עצמו נפגע מהחלטה שנתנה הקרן על פי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני בית משפט השלום שבאזור מגוריו.

(ב)

שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות סדרי דין לענין סעיף זה.

21.

תחילה והוראות נלוות [תיקון: תשנ״ד]

(א)

(בוטל).

(ב)

השר ימנה את ההנהלה הראשונה תוך ארבעה חודשים מיום קבלתו של חוק זה בכנסת.

(ג)

ההנהלה תקבע את תקנון הקרן תוך שלושה חודשים מיום מינויה.

22.

תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשנ״ה]

(א)

הזכאויות וההטבות לפי חוק זה יחולו לגבי חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר ביום הקובע או אחריו.

(ב)

על אף האמור בסעיף קטן (א), תתן הקרן לסיוע נוסף סיוע למטרות המפורטות בסעיף 7(א), גם לחייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום הקובע.

(ג)

על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום הקובע וסיימו ביום ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994) או אחריו, יהיה זכאי להטבות כלהלן:

(1)

אם תקופת שירותו הסדיר, החל ביום הקובע, היתה 12 חודשים או פחות, יהיה זכאי למענק שחרור בסכום של 4,000 שקלים חדשים לחייל ו־2,800 שקלים חדשים לחיילת;

(2)

אם תקופת שירותו הסדיר, החל ביום הקובע, היתה יותר מ־12 חודשים, יהיה זכאי להטבות לפי חוק זה ואולם, במקום סעיף 9(א) יחולו הוראות אלה:

תוך חודש מיום שסיים את שירותו הסדיר תזקוף הקרן לזכות הפיקדון סכום השווה ל־340 שקלים חדשים כפול מספר החודשים השלמים ששירת החייל בשירות סדיר, החל ביום הקובע, פחות סכום המענק שלו הוא זכאי על פי פסקה (3).

(3)

על אף הוראות סעיף 10, תוך חודשיים מיום סיום השירות הסדיר תשלם הקרן לחייל משוחרר סכום השווה ל־70 שקלים חדשים כפול מספר החודשים השלמים ששירת בשירות סדיר, לרבות לפני היום הקובע.

(ד)

הסכומים האמורים בסעיף קטן (ג) יהיו צמודים למדד ויעודכנו לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 1994 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום סיום השירות.

23.

סייג להקפאה

הוראות סעיף 41 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, בענין הקפאת ביצועו של חיקוק או חלק ממנו, לא יחולו לגבי חוק זה.

24.

(א)

הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשכ״ח–1968.

(ב)

הוראות סעיף זה יחולו לגבי חייל ומתנדבת בשירות לאומי שסיימו את שירותם ביום כ׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994) או אחריו.

25.

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

26.

ביטול חוקים