חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק קליטת חיילים משוחררים

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש

חוק קליטת חיילים משוחררים, התשנ״ד–1994


קישור למאגר החקיקה הלאומי חוקים קודמים: חוק חיילים משוחררים: ס״ח תשמ״ד, 188; תשמ״ו, 243; תשנ״ב, 116. חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראות שעה): ס״ח תשמ״א, 145; תשמ״ג, 59; תשמ״ד, 188; תשמ״ה, 101; תשנ״ג, 101; תשנ״ד, 42. חוק חיילים משוחררים (מענק הסתגלות): ס״ח תשמ״ח, 80; ח״ת תשמ״ח, 509.

חוק חדש: ס״ח תשנ״ד, 132, 272; תשנ״ה, 95, 382; תשנ״ז, 42; תש״ס, 262; תשס״א, 235; תשס״ב, 444; תשס״ח, 121, 578; תשס״ט, 38, 88, 242; תש״ע, 508, 604, 653; תשע״ב, 146; תשע״ד, 293, 367, 392; תשע״ז, 666, 1019.

תיקון התוספת: ק״ת תשס״ב, 151; תשע״ה, 1826.


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

1.
הגדרות [תיקון: תשנ״ד, תש״ס, תשס״ח, תשס״ט, תש״ע־3, תשע״ד־3, תשע״ז, תשע״ז־2]
בחוק זה –
”שירות אזרחי במסלול אזרחי–ביטחוני“ – (נמחקה);
”שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים“ – שירות לאומי–אזרחי בהיקף של 30 שעות שבועיות בממוצע;
”שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל“ – שירות לאומי–אזרחי במשך 20 שעות שבועיות בממוצע;
”שירות סדיר“ – שירות סדיר בצבא־הגנה לישראל, במשמר הגבול, ביחידות אחרות במשטרת ישראל, בשירות בתי הסוהר או בשירות מוכר לפי פרק ג׳ לחוק שירות בטחון (נוסח משולב), התשמ״ו–1986, ולפי סעיף 34 לחוק האמור, וכן שירות לאומי או שירות לאומי–אזרחי, אך למעט שירות צבאי לפי התחייבות לשירות קבע, ולמעט תקופות שאינן באות במנין זמן השירות לפי הוראות סעיף 18 לחוק האמור;
”שירות לאומי“ – שירות לאומי או התנדבות קהילתית, כהגדרתם בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017 (להלן – חוק שירות אזרחי);
”חייל משוחרר“ – מי שסיים את שירותו הסדיר, אף אם שוחרר כדין לפני תום התקופה שהוא חייב בה, ובלבד ששירת 12 חודשים לפחות, וכן מי ששוחרר לפני תום התקופה כאמור מטעמי בריאות או מחמת נכות כמשמעותה בחוק הנכים (תגמולים ושיקום), התשי״ט–1959 (נוסח משולב); לעניין הגדרה זו ייחשב כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל כמחצית חודש שירות וכל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים כשלושת רבעי חודש שירות;
”חייל משוחרר בודד“ – חייל משוחרר שבמועד שחרורו משירות סדיר היה במעמד של חייל בודד, כהגדרתו בפקודות הצבא או בכללים שקבע מנהל הרשות לשירות אזרחי, בהסכמת השר;
”חייל מילואים פעיל“ – מי שהוגדר כחייל מילואים פעיל בהתאם להחלטות הממשלה שניתנו לפי סעיף 21 לחוק שירות המילואים, התשס״ח–2008;
”הרשות לשירות אזרחי“ – הרשות כהגדרתה בחוק שירות אזרחי, התשע״ז–2017;
”ההנהלה“ – הנהלת הקרן שמונתה לפי סעיף 4 לעניין הגדרה זו ייחשב כל חודש של שירות אזרחי במסלול מפוצל כמחצית חודש שירות;
”היום הקובע“ – י״ח בטבת התשנ״ד (1 בינואר 1994);
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מוסד להכשרה מקצועית“ – מוסד להכשרה מקצועית של משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים, וכן מוסד אחר להכשרה מקצועית ששר משרי הממשלה הכיר בו, על פי סמכותו בחיקוק שבתחום אחריותו;
”מוסד להשכלה גבוהה“ – מוסד שהוא אחד מאלה:
(1)
מוסד שהוכר לפי סעיף 9 לחוק המועצה להשכלה גבוהה, התשי״ח–1958 (להלן – חוק המועצה להשכלה גבוהה);
(2)
מוסד שקיבל תעודת היתר או אישור לפי סעיף 21א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(3)
מוסד שהתואר שהוא מעניק הוכר לפי סעיף 28א לחוק המועצה להשכלה גבוהה;
(4)
”מכינה קדם־אקדמית“ – מוסד להשלמת השכלה תיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או להכנה ללימודים אקדמיים או ללימודים במכינה קדם־הנדסאית או ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים, ששר החינוך והתרבות הכיר בו לענין חוק זה;
”פקדון“ – פקדון על שם חייל משוחרר שמנהלת הקרן לפי חוק זה;
”בית ספר חיצוני“ – בית ספר ללימודים להשלמת השכלה תיכונית לשם קבלת תעודת בגרות, לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים, ששר החינוך הכיר בו לענין חוק זה;
”לוחם“ – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;
”תומך לחימה“ – כהגדרתו בפקודות הצבא, כפי שהן מיושמות גם לענין תשלום דמי קיום למשרתים בשירות סדיר;
”שירות אחר“ – שירות סדיר למעט שירות כלוחם או כתומך לחימה או שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל או שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים;
”פקודות הצבא“ – כמשמעותן בחוק השיפוט הצבאי, התשט״ו–1955;
”השר“ – שר הבטחון.

פרק ב׳: קרן לקליטת החייל המשוחרר

2.
הקמת הקרן [תיקון: תשנ״ד]
(א)
מוקמת בזה קרן לקליטת החייל המשוחרר (להלן – הקרן).
(ב)
פעולות הקרן יבוצעו במסגרת משרדו של השר.
(ג)
תקציב הקרן ימומן מאוצר המדינה ועל אף האמור בסעיף קטן (ב), ייקבע בחוק התקציב, בסעיף נפרד, מחוץ לתקציב הבטחון, כמשמעותו בפרק ג׳ לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
3.
תפקידי הקרן
אלה תפקידי הקרן:
(1)
לנהל את חשבונות הפקדונות;
(2)
לבדוק את הבקשות שיגישו חיילים משוחררים למימוש זכאויותיהם לפי חוק זה, להחליט בהן, ולממן את הזכאויות האמורות מתוך הפקדונות;
(3)
לבדוק את הבקשות לסיוע מהקרן לסיוע נוסף כמשמעותה בסעיף 7 שיגישו חיילים משוחררים, להחליט בהן ולממן את הסיוע שיאושר מתוך הקרן האמורה.
4.
הנהלת הקרן [תיקון: תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
הנהלת הקרן תהיה בת שנים עשר חברים שימנה השר לתקופה של שלוש שנים בכל פעם, והם:
(1)
חמישה נציגי ציבור, בהם לפחות אחד שהוא נציג שעוסק בתחום הנוגע לחיילי המילואים;
(2)
נציג משרד האוצר;
(3)
נציג משרד הבטחון;
(4)
נציג משרד הבינוי והשיכון;
(5)
נציג משרד החינוך והתרבות;
(6)
נציג משרד העבודה הרווחה והשירותים החברתיים;
(7)
נציג משרד הכלכלה והתעשייה;
(8)
נציג הרשות לשירות אזרחי.
(ב)
השר ימנה אחד מחברי ההנהלה שמונו לפי סעיף קטן (א)(1) ליושב ראש ההנהלה.
(ג)
לא ימונה אדם לחבר ההנהלה אם הועדה לבדיקת מינויים שמונתה לפי סעיף 18ב לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975 (להלן – חוק החברות הממשלתיות), קבעה כי מתקיים בו אחד הסייגים האמורים בסעיפים 17(א)(1) ו־(3) עד (6) או 17א לחוק האמור והוראות סעיף 18ג לחוק האמור יחולו, והכל בשינויים המחויבים; בין חברי ההנהלה יהיו לפחות רבע בני כל אחד משני המינים.
(ד)
קיום ההנהלה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו של חבר בה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו.
(ה)
ההנהלה רשאית למנות ועדות מבין חבריה או שלא מבין חבריה, ובלבד שיושב ראש ועדה יהיה חבר ההנהלה, ולאצול להן מסמכויותיה.
(ו)
החלטות ההנהלה יתקבלו ברוב קולות; היו הקולות שקולים – יהיה ליושב ראש ההנהלה קול נוסף.
5.
פקיעת כהונה של חבר הנהלה
(א)
חבר הנהלה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונה באחד מאלה:
(1)
התפטר במסירת כתב התפטרות לשר;
(2)
נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 17(א) או 17א לחוק החברות הממשלתיות;
(3)
נבצר ממנו דרך קבע למלא תפקידו, והשר, לאחר התייעצות עם יושב ראש הנהלת הקרן, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ב)
נעדר חבר הנהלה ללא סיבה סבירה מארבע ישיבות רצופות של הנהלת הקרן או מיותר ממחצית הישיבות שקיימה בשנה אחת, רשאי השר, לאחר התייעצות עם יושב ראש ההנהלה, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
(ג)
הוגש כתב אישום נגד חבר ההנהלה בעבירה שלכאורה יש עמה קלון, רשאי השר, לפי הצעת היועץ המשפטי לממשלה, להשעותו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו.
(ד)
ראה השר שיושב ראש ההנהלה אינו ממלא את תפקידו כראוי רשאי הוא, בהחלטה מנומקת, להעבירו מתפקידו לאחר שנתן לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
6.
התקנון
(א)
ההנהלה תתקין את תקנון הקרן ובו יהיו, בין השאר, הוראות בדבר פעולות הקרן, נוהלי הגשת בקשות לקרן והטיפול בהן, סדרי עבודת הנהלת הקרן וועדותיה, ודרכים לשינוי התקנון.
(ב)
התקנון וכל שינוי בו טעונים אישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, ואולם ניתן לקבוע בתקנון סוגי שינויים שאינם טעונים אישור ועדת העבודה והרווחה של הכנסת.
(ג)
התקנון וכל שינוי בו יפורסמו ברשומות.
7.
קרן לסיוע נוסף [תיקון: תש״ס, תשס״ב, תשס״ח, תשס״ט, תשע״ז־2]
(א)
במסגרת הקרן תהיה, בנוסף לפקדונות, קרן לסיוע נוסף, שתשמש למתן סיוע לחיילים משוחררים המבקשים סיוע מעבר לפקדון למטרות של לימודים במכינה קדם־אקדמית או במוסד להכשרה מקצועית ודמי קיום ללומדים כאמור.
(א1)
נוסף על האמור בסעיף קטן (א), הקרן לסיוע נוסף תעניק סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים; הנהלת הקרן, בהסכמת נציגי משרד האוצר והביטחון שבהנהלה, תקבע את תנאי הזכאות לקבלת הסיוע לפי סעיף קטן זה וכללים לעניין גובה הסכום שישולם והתקופה לתשלומו; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו באתר האינטרנט של הקרן.
(ב)
בתקציב המדינה יתוקצב, מדי שנה, לקרן לסיוע נוסף –
(1)
סכום של 80 מיליון שקלים חדשים כשהוא מעודכן בחודש ינואר 2004 לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש ינואר 2000 ועד למדד שפורסם בחודש דצמבר 2002;
(2)
תקציב נוסף על הסכום האמור בפסקה (1) למימון סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1).
(ג)
הסכום האמור בסעיף קטן (ב)(1) יוגדל מדי שנה החל בשנת הכספים 2004, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם בחודש דצמבר 2003 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני תחילת שנת הכספים; נוצל בשנת כספים פלונית סכום בשיעור העולה על 85% מתקציבה של הקרן לסיוע נוסף כפי שתוקצב באותה שנה לפי סעיף קטן (ב)(1) וכפי שהוא מוגדל בהתאם להוראות סעיף קטן זה, תועבר היתרה שלא נוצלה לשנה שאחריה ותיווסף לסכום שיתוקצב באותה שנה כאמור, או תשמש למטרת סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1), לפי החלטת הנהלת הקרן.
(ג1)
יתרת התקציב לפי סעיף קטן (ב)(2) שלא נוצלה תועבר לשנה שאחריה ותשמש למטרת סיוע בשכר דירה לחיילים משוחררים בודדים כאמור בסעיף קטן (א1) בלבד.
(ד)
הנהלת הקרן תקבע, באישור השר, שר האוצר וועדת העבודה והרווחה של הכנסת, כללים ומבחנים למתן סיוע לחיילים משוחררים מהקרן לסיוע נוסף למטרות המפורטות בסעיף קטן (א) ובהתאם לסכומים שבקרן לסיוע נוסף, וכן הוראות בדבר נוהלי הגשת הבקשות לסיוע והטיפול בהן; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
(ה)
(בוטל).
(ו)
עד לקביעת כללים ומבחנים לפי סעיף קטן (ד), תפעל הקרן לסיוע נוסף לפי הכללים והמבחנים שהיו נהוגים ערב תחילתו של חוק זה.
קרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה לחיילים משוחררים [תיקון: תש״ע־2, תשע״ד, תשע״ז, תשע״ז־2]
(א)
בסעיף זה –
”אזור סיוע“ – אזור עדיפות לאומית שעליו החליטה הממשלה לפי הוראות פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית, לפי הצעה כאמור בסעיף קטן (ה), לצורך ההוראות לפי סעיף זה, כולן או חלקן;
”השר הממונה על ענייני שירות אזרחי“ – השר כהגדרתו בחוק שירות אזרחי.
(ב)
במסגרת הקרן תהיה, נוסף על האמור בסעיף 7, קרן שמטרותיה כמפורט להלן (בסעיף זה – הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה) –
(1)
עידוד חיילים משוחררים שמתקיימים בהם תנאי הזכאות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף קטן (ג), ללמוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, באמצעות מימון השתתפות בשכר הלימוד באותם מוסדות;
(2)
עידוד חיילים משוחררים שמתקיימים בהם תנאי הזכאות שנקבעו לעניין זה לפי סעיף קטן (ג), המתגוררים באזורי סיוע, ללמוד לימודי השכלה גבוהה, באמצעות קיום תכניות ופעילויות שמטרתן עידוד חיילים כאמור (בסעיף זה – תכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה), ובין השאר באמצעות השתתפות בשכר הלימוד במוסדות להשכלה גבוהה ובאמצעות המימון לפעילויות להכנה ולהכשרה לקראת לימודי השכלה גבוהה, לרבות הכנה והכשרה במסגרת מכינות קדם־אקדמיות במוסדות להשכלה גבוהה.
(ג)
השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יקבעו הוראות לביצוע סעיף זה, ובכלל זה בעניינים כמפורט להלן:
(1)
תנאי הזכאות הנדרשים לצורך קבלת תשלום השתתפות בשכר לימוד במוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע ולצורך השתתפות בתכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, כאמור בסעיף קטן (ב); תנאים כאמור יכול שייקבעו בהתחשב, בין השאר, במשך השירות הסדיר, בסוגו ובנסיבות השחרור ממנו, וכן בהתחשב במצבו הכלכלי־חברתי של החייל המשוחרר;
(2)
סוגי המוסדות להשכלה גבוהה באזורי סיוע, אשר הלומדים בהם יהיו זכאים להשתתפות בשכר הלימוד, בהתאם להוראות לפי סעיף זה;
(3)
התכניות לעידוד לימודי השכלה גבוהה, שתקיים הקרן לעידוד לימודי השכלה גבוהה, לפי הוראות סעיף זה, ובכלל זה תנאי תכניות כאמור וסוגי מוסדות להשכלה גבוהה או תחומי לימוד שלגביהם יחולו התכניות האמורות תוך שימת דגש על תחומי ההנדסה, המדעים והטכנולוגיה; הוראות לפי פסקה זו ייקבעו גם בהתייעצות עם שר המדע הטכנולוגיה והחלל;
(4)
שיעור ההשתתפות בשכר לימוד שיוענק לחיילים משוחררים לפי הוראות סעיף זה והדרכים לתשלומו;
(5)
מניעת כפל הטבות לפי סעיף זה;
(6)
(נמחקה).
(ד)
הנהלת הקרן רשאית לקבוע, בהסכמת השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי, ולאחר קבלת אישור ראש הממשלה, כללים ומבחנים הדרושים לצורך יישום הוראות סעיף זה והתקנות שנקבעו לפי סעיף קטן (ג), וכן הוראות בדבר דרך הגשת הבקשות למימוש הזכאות לפי סעיף זה והטיפול בהן; קביעות לפי סעיף קטן זה יפורסמו ברשומות.
(ה)
השר, שר האוצר, שר החינוך והשר לפיתוח הנגב והגליל, בהתייעצות עם השר הממונה על ענייני שירות אזרחי, באישור ראש הממשלה ובאישור ועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, יציעו לממשלה אזורים שייקבעו כאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות פרק כ״ו לחוק ההתייעלות הכלכלית ויהוו אזורי סיוע לצורך הוראות סעיף זה; לא הסכימו השרים על הצעה כאמור, יכריע ראש הממשלה בעניין.
חייל לקראת תום שירותו הסדיר – חייל משוחרר [תיקון: תשע״ז־2]
לעניין סעיפים 7(א) ו־7א, יראו כחייל משוחרר גם מי שנותרו לו עד שלושה חודשים לסיום שירותו הסדיר.

פרק ג׳: פקדון ומענק

8.
פתיחת חשבון הפקדון [תיקון: תש״ס, תשע״ז־2]
(א)
סיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תפתח הקרן על שמו חשבון פקדון בקרן.
(ב)
הפקדון הוא אישי ואינו ניתן להעברה, לשעבוד או לעיקול בכל דרך שהיא.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), יורשיו של חייל, של משרת בשירות לאומי או של משרת בשירות לאומי–אזרחי (בסעיף זה – משרת) אשר נפטר במהלך שירותו הסדיר, או יורשיו של חייל משוחרר שנפטר, זכאים לקבלת הפיקדון שהנפטר היה זכאי לקבלו וכן למענק לפי הוראות סעיף 10, בהתאם להוראות חוק זה, בשל תקופת שירותו, אף אם נפטר החייל או המשרת במהלך תקופת שירותו הסדיר בטרם סיים 12 חודשי שירות סדיר.
(ד)
כספי הפיקדון אינם ניתנים למימוש מחוץ לישראל.
9.
סכום הפקדון [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תש״ס, תשס״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2]
(א)
בתוך חודש ימים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר, תזקוף הקרן לזכות הפיקדון סכומים כלהלן:
(1)
בעד כל חודש של שירות כלוחם – 612 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);
(2)
בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 510 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);
(3)
בעד כל חודש של שירות בשירות אחר – 408 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);
(4)
בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל – 204 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000);
(5)
בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים – 306 שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000).
(ב)
בתחילת כל חודש תעודכן יתרת הפקדון לפי שיעור עליית המדד.
(ג)
הקרן תודיע בדרך שתמצא לנכון לכל חייל משוחרר על פתיחת הפקדון על שמו בקרן ועל הסכום שנזקף לזכותו.
(ד)
הקרן תודיע לכל חייל משוחרר על מצב הפיקדון בתום כל אחת מחמש השנים שלאחר שחרורו, בדרך שתמצא לנכון.
מענק [תיקון: תשנ״ה, תש״ס, תשס״ט, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד־3, תשע״ז־2]
(א)
בתוך חודשיים מיום שסיים חייל משוחרר את שירותו הסדיר תשלם הקרן לחייל המשוחרר סכומים כלהלן (כל הסכומים מתואמים לשנת 2012):
(1)
בעד כל חודש של שירות כלוחם – 556 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 204 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 333 ש״ח; בשנת 2013, 389 ש״ח; בשנת 2014, 444 ש״ח; בשנת 2015, 500 ש״ח; החל משנת 2016, 556 ש״ח);
(2)
בעד כל חודש של שירות כתומך לחימה – 463 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 170 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 278 ש״ח; בשנת 2013, 324 ש״ח; בשנת 2014, 370 ש״ח; בשנת 2015, 417 ש״ח; החל משנת 2016, 463 ש״ח);
(3)
בעד כל חודש שירות בשירות אחר – 370 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 136 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 222 ש״ח; בשנת 2013, 259 ש״ח; בשנת 2014, 296 ש״ח; בשנת 2015, 333 ש״ח; החל משנת 2016, 370 ש״ח);
(4)
בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול מפוצל – 185 שקלים חדשים (עד שנת 2011, 68 ש״ח (מתואם לשנת 2000); בשנת 2012, 111 ש״ח; בשנת 2013, 130 ש״ח; בשנת 2014, 148 ש״ח; בשנת 2015, 167 ש״ח; החל משנת 2016, 185 ש״ח);
(5)
בעד כל חודש של שירות לאומי–אזרחי במסלול ביניים – 277.5 שקלים חדשים.
(ב)
(בוטל).
מענק ופיקדון בעקבות פטירה או פציעה [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
חייל או משרת כמשמעותו בסעיף 8(ג) שנפטר בתקופת שירותו הסדיר, יראו אותו לעניין תקופת השירות כאמור בסעיפים 9(א) ו־10(א), כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהיה חייב בה או שהתחייב לשרת בה.
(ב)
חייל שראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש אגף כוח אדם) קבע כי הוא שוחרר מחמת פציעה שאירעה תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית, יראו אותו לעניין תקופת השירות כאמור בסעיפים 9(א) ו־10(א), כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986.
(ג)
חייל ששירת כלוחם או כתומך לחימה ושראש אגף כוח אדם קבע כי הוא נפצע תוך כדי אימון או פעילות מבצעית ועקב אימון או פעילות מבצעית וחזר לשרת בשירות אחר, יראו אותו לעניין תקופת השירות כאמור בסעיפים 9(א) ו־10(א), כמי שהשלים את מלוא תקופת השירות הסדיר שהוא חייב בה לפי חוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ״ו–1986, כלוחם או כתומך לחימה, לפי העניין.
(ד)
על החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור בסעיף זה ניתן להשיג לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל.
תקרה ועדכון [תיקון: תש״ס, תשס״א, תשס״ב, תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
סכום הפיקדון ייזקף והמענק ישולם בעד כל חודשי השירות הסדיר, ואולם אם שירתו חייל או חיילת בשירות ללא תשלום כמשמעותו בפקודות הצבא כך שתקופת שירותם הסדיר עלתה על 36 חודשים (החל מיולי 2015, 32 חודשים) לחייל ו־24 חודשים (החל מיוני 2015, 28 חודשים) לחיילת, לא ייזקף פיקדון ולא ישולם מענק בעד תקופת השירות ללא תשלום, ובלבד שייזקף לזכותם פיקדון וישולם להם מענק בעד תקופה של 36 חודשים (החל מיוני 2015, 28 חודשים) לחייל ו־24 חודשים לחיילת.
(ב)
הסכומים הנקובים בסעיפים 9(א) ו־19(ד)
(1)
יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש ינואר 2001 ועד לחודש דצמבר 2002, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 2000 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון;
(2)
יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש ינואר 2004, לפי שיעור עליית המדד בתקופה הנזכרת בפסקה (1) בתוספת שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש דצמבר 2003 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(ב1)
הסכומים הנקובים בסעיף 10 יעודכנו בתחילת כל חודש בתקופה שמחודש פברואר 2012, לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 2012 ועד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום העדכון.
(ב2)
הודעה על הסכומים המעודכנים לפי סעיף זה תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של משרד הביטחון.
(ג)
שירת החייל המשוחרר במהלך חודש מסוים ביותר מסוג שירות אחד, תחושב זכאותו בעד אותו חודש, לפי סוג השירות במרבית ימי שירותו באותו החודש; לענין זה, ”סוג שירות“ – שירות כלוחם, כתומך לחימה או שירות בשירות אחר.
(ד)
לענין חוק זה, תוכר תקופת שירות העולה על מחצית חודש שלם כחודש שירות.

פרק ד׳: זכאויות

השלמת השכלה תיכונית ולימודים קדם־אקדמיים [תיקון: תש״ס]
חייל משוחרר המשלים את השכלתו התיכונית עד לקבלת תעודת בגרות, או המתכונן ללימודים אקדמיים, לרבות ללימודי הכנה למבחנים פסיכומטריים במכינה קדם־אקדמית או בבית ספר חיצוני, זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במכינה כאמור מכספי הפקדון.
לימודים אקדמיים
חייל משוחרר הלומד במוסד להשכלה גבוהה או בישיבה על תיכונית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במוסד כאמור מכספי הפקדון.
הכשרה מקצועית
חייל משוחרר הלומד במוסד להכשרה מקצועית זכאי להשתתפות בתשלום שכר הלימוד במוסד מכספי הפקדון.
דרכי תשלום
(א)
הקרן תשלם את סכומי ההשתתפות בשכר הלימוד במישרין למוסדות כאמור בסעיפים 12 עד 14, בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.
(ב)
נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, כולו או מקצתו, יחזירו המוסד לקרן וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר.
הלוואה לשיכון
חייל משוחרר הזכאי, על פי הכללים והנהלים הנהוגים לענין זה, להלוואה מאת המדינה או מטעמה לצורכי דיור, יוגדל סכום ההלוואה בשיעורים ובתנאים שקבע שר הבינוי והשיכון בהסכמת שר האוצר; הוראות סעיף זה יחולו, בשינויים המחויבים, גם לגבי הלוואות לצורכי דיור שמקבל קיבוץ בשל חייל משוחרר החבר בו.
השתתפות ברכישת דירת מגורים [תיקון: תשנ״ה, תשנ״ז, תש״ס]
(א)
חייל משוחרר שהתקשר בחוזה לרכישת דירת מגורים, זכאי להשתתפות בהוצאות רכישת הדירה מכספי הפקדון.
(ב)
הקרן תעביר את סכום ההשתתפות ישירות למוכר דירת המגורים בהתאם להסדרים שתקבע הקרן.
(ג)
נוצרה זכות להחזר סכום ששולם כאמור, יחזירו המוכר לקרן, וזו תזכה את חשבון הפקדון של החייל המשוחרר בסכום ההחזר.
(ד)
בסעיף זה, ”רכישה“ – לרבות חכירה לדורות, ו”מוכר“ – לרבות מחכיר לדורות.
(ה)
(בוטל).
מימון לצורך הקמת עסק חדש
חייל משוחרר המקים עסק חדש לפרנסתו, או נכנס לעסק קיים לצורך פרנסתו, זכאי לפנות לקרן בבקשה לסייע לו מכספי הפקדון; ההנהלה תקבע תנאים, כללים ומבחנים לענין זה; הוראת סעיף זה באה להוסיף על קבלת סיוע ממקורות אחרים ולא לגרוע מהם.
מטרות נוספות [תיקון: תש״ס]
שר הביטחון, בהתייעצות עם שר האוצר, רשאי לקבוע, בתוספת, מטרות נוספות למימוש הפיקדון.
תקופת הזכאות [תיקון: תשנ״ז, תש״ס]
(א)
הזכאויות לפי חוק זה ניתנות למימוש רק למטרות הקבועות לפי פרק זה ובתקופת חמש השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.
(א1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל מילואים פעיל וחייל משוחרר בודד יהיו רשאים לממש את הזכאויות לפי סעיפים 7(א) ו־7א בתקופת עשר השנים הראשונות שלאחר סיום השירות הסדיר.
(ב)
(עד יום 1.1.2019):
(1)
נותרה יתרת פיקדון בתום חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א), זכאי החייל המשוחרר לקבלה לידיו, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך 18 חודשים מתום חמש השנים האמורות; לא הגיש החייל המשוחרר בקשה כאמור ונותרה יתרת פיקדון בתום שש וחצי שנים מיום שחרורו מהשירות הסדיר – תעביר הקרן את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר שמסר במועד שחרורו, בתוך 60 ימים; לא איתרה הקרן את חשבון הבנק האמור בתוך 60 ימים – תפנה לחייל המשוחרר ותודיע לו בדרך שתמצא לנכון על סכום היתרה העומדת לזכותו ועל זכותו לפדותה בתוך 120 ימים ממועד פניית הקרן.
(2)
על אף הוראת סעיף קטן (ב)(1), לוחם, אשר שירת לאחר שירותו הסדיר, בשירות קבע, תקופה נוספת של שלוש שנים כלוחם או כתומך לחימה, והתחייב להמשיך ולשרת בשירות קבע כלוחם או כתומך לחימה תקופה נוספת של שנה או יותר, זכאי לקבל את יתרת הפיקדון לידיו, בתום שלוש שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך ארבע שנים מתום שלוש השנים האמורות.
(החל מיום 1.1.2019):
(1)
נותרה יתרת פיקדון בתום חמש השנים האמורות בסעיף קטן (א), זכאי החייל המשוחרר לקבלה לידיו, והקרן תעביר את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר שמסר במועד שחרורו בתוך 60 ימים; לא איתרה הקרן את חשבון הבנק האמור בתוך 60 ימים – תפנה לחייל המשוחרר ותודיע לו בדרך שתמצא לנכון על סכום היתרה העומדת לזכותו ועל זכותו לפדותה בתוך 120 ימים ממועד פניית הקרן;
(2)
על אף הוראת סעיף קטן (ב)(1), לוחם, אשר שירת לאחר שירותו הסדיר, בשירות קבע, תקופה נוספת של שלוש שנים כלוחם או כתומך לחימה, והתחייב להמשיך ולשרת בשירות קבע כלוחם או כתומך לחימה תקופה נוספת של שנה או יותר, זכאי לקבל את יתרת הפיקדון לידיו, בתום שלוש שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, ובלבד שהגיש בקשה לכך בתוך שנתיים וחצי מתום שלוש השנים האמורות.
(ג)
לא הגיש חייל משוחרר בקשה לקבלת יתרת הפיקדון בתקופות האמורות בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי הענין, תועבר היתרה, בתום שבע שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, לקרן לסיוע נוסף.
(החל מיום 1.1.2019):
לא איתרה הקרן את חשבון הבנק של חייל משוחרר או לא הגיש חייל משוחרר בקשה לקבלת יתרת הפיקדון בתקופות האמורות בסעיף קטן (ב)(1) או (2), לפי הענין, תועבר היתרה, בתום שבע שנים ממועד סיום שירותו הסדיר, לקרן לסיוע נוסף.
(ג1)
(עד יום 1.1.2019): ביקש חייל משוחרר לקבל את יתרת פיקדונו בתוך שלוש שנים מיום העברת יתרת פיקדונו לקרן לסיוע נוסף כאמור בסעיף קטן (ג), תעביר הקרן את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר.
(החל מיום 1.1.2019): ביקש חייל משוחרר לקבל את יתרת פיקדונו בתוך ארבע שנים וחצי מיום העברת יתרת פיקדונו לקרן לסיוע נוסף כאמור בסעיף קטן (ג), תעביר הקרן את יתרת הפיקדון לחשבון הבנק של החייל המשוחרר.
(ד)
על אף האמור בסעיף זה, יתרת פיקדון אשר תישאר לאחר תום חמש שנים מסיום השירות הסדיר, שסכומה אינו עולה על חמישים שקלים חדשים (מתואם לשנת 2000), תועבר לאוצר המדינה.
שלילת הטבות [תיקון: תש״ס, תשע״ז־2]
(א)
ראש אגף כוח אדם בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש אגף כוח אדם), רשאי להחליט מטעמים שיירשמו, כי חייל שהורשע בעבירה שעבר במהלך שירותו הסדיר ואשר מפאת חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי להטבות הניתנות לפי חוק זה או ששוחרר משירות סדיר עקב אי־התאמה, לא יהיה זכאי להטבות כאמור, כולן או מקצתן.
(ב)
ראש אגף כוח אדם רשאי להורות על עיכוב במתן הטבות לפי חוק זה, במקרים שבהם מתנהלים נגד החייל המשוחרר חקירה או משפט, או שפסק דין שניתן במשפט שהתנהל נגדו טרם נעשה חלוט, והכל אם מדובר בעבירה אשר מפאת חומרתה ונסיבותיה אין הוא ראוי לכאורה להטבות הניתנות לפי חוק זה.
(ג)
הסתיימה החקירה ולא הועמד החייל המשוחרר לדין בעבירה שיש עמה קלון או שהועמד לדין וזוכה, יהא החייל המשוחרר זכאי למלוא ההטבות המגיעות לו לפי חוק זה.
(ד)
חייל אשר נשללה או עוכבה זכאותו לפי החלטת ראש אגף כוח אדם כאמור בסעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאי לערער על ההחלטה לפני ראש המטה הכללי בצבא הגנה לישראל (בסעיף זה – ראש המטה הכללי), אשר החלטתו תהא סופית.
(ה)
ראש אגף כוח אדם מוסמך לאצול סמכותו לפי סעיף זה לסגנו בלבד.
(ו)
החלטת ראש אגף כוח אדם וראש המטה הכללי, לפי הענין, לעכב או לשלול הטבות לפי סעיף זה, תינתן לאחר שיעיינו בחוות דעת של ועדה מייעצת, שימנו לענין זה; הרכב הועדה המייעצת וסדרי עבודתה ייקבעו בפקודות הצבא.
(ז)
בסעיף זה, ”משפט“ ו”הרשעה“ – למעט משפט והרשעה בדין משמעתי.
(ח)
הוראות סעיף זה, למעט סעיף קטן (ד) שבו, יחולו לעניין מי שמשרת שירות לאומי או שירות לאומי–אזרחי, בשינויים המחויבים ובשינויים אלה: הסמכויות הנתונות לראש אגף כוח אדם יהיו נתונות למנהל הרשות לשירות אזרחי והחלטתו תהיה סופית.
מתן הטבות במוסדות לימוד [תיקון: תשס״ח]
למען הסר ספק, מוסד להשכלה גבוהה, מוסד להכשרה מקצועית ומכינה קדם אקדמית רשאים לקבוע כי בקביעת הזכאות לדיור במעונות או להטבות כלכליות אחרות, יינתן משקל, בין השאר, להיותו של המבקש חייל משוחרר.
הטבות נוספות [תיקון: תשס״ח]
אין בהוראות חוק זה כדי למנוע מתן כל הטבה או זכות לחיילים משוחררים לפי כל הסדר או דין אחר.

פרק ה׳: הוראות שונות

ערר
(א)
הרואה עצמו נפגע מהחלטה שנתנה הקרן על פי חוק זה, רשאי לערור עליה בפני בית משפט השלום שבאזור מגוריו.
(ב)
שר המשפטים רשאי לקבוע תקנות סדרי דין לענין סעיף זה.
תחילה והוראות נלוות [תיקון: תשנ״ד]
(א)
(בוטל).
(ב)
השר ימנה את ההנהלה הראשונה תוך ארבעה חודשים מיום קבלתו של חוק זה בכנסת.
(ג)
ההנהלה תקבע את תקנון הקרן תוך שלושה חודשים מיום מינויה.
תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשנ״ה]
(א)
הזכאויות וההטבות לפי חוק זה יחולו לגבי חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר ביום הקובע או אחריו.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תתן הקרן לסיוע נוסף סיוע למטרות המפורטות בסעיף 7(א), גם לחייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום הקובע.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), חייל משוחרר שהתחיל את שירותו הסדיר לפני היום הקובע וסיימו ביום ב׳ בניסן התשנ״ד (1 באפריל 1994) או אחריו, יהיה זכאי להטבות כלהלן:
(1)
אם תקופת שירותו הסדיר, החל ביום הקובע, היתה 12 חודשים או פחות, יהיה זכאי למענק שחרור בסכום של 4,000 שקלים חדשים לחייל ו־2,800 שקלים חדשים לחיילת;
(2)
אם תקופת שירותו הסדיר, החל ביום הקובע, היתה יותר מ־12 חודשים, יהיה זכאי להטבות לפי חוק זה ואולם, במקום סעיף 9(א) יחולו הוראות אלה:
תוך חודש מיום שסיים את שירותו הסדיר תזקוף הקרן לזכות הפיקדון סכום השווה ל־340 שקלים חדשים כפול מספר החודשים השלמים ששירת החייל בשירות סדיר, החל ביום הקובע, פחות סכום המענק שלו הוא זכאי על פי פסקה (3).
(3)
על אף הוראות סעיף 10, תוך חודשיים מיום סיום השירות הסדיר תשלם הקרן לחייל משוחרר סכום השווה ל־70 שקלים חדשים כפול מספר החודשים השלמים ששירת בשירות סדיר, לרבות לפני היום הקובע.
(ד)
הסכומים האמורים בסעיף קטן (ג) יהיו צמודים למדד ויעודכנו לפי שיעור עליית המדד מן המדד שפורסם לחודש ינואר 1994 עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום סיום השירות.
סייג להקפאה
הוראות סעיף 41 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985, בענין הקפאת ביצועו של חיקוק או חלק ממנו, לא יחולו לגבי חוק זה.
ביטול חוקים
בטלים –
(1)
חוק חיילים משוחררים, התשמ״ד–1984;
(2)
חוק מס הכנסה (הטבות לחיילים משוחררים) (הוראת שעה), התשמ״א–1981;
(3)
חוק חיילים משוחררים (מענק הסתגלות), התשמ״ח–1988.
ביצוע ותקנות
השר ממונה על ביצועו של חוק זה, והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו.
[תיקון: תש״ס]

תוספת: מטרות נוספות (סעיף 18א)

1.
[תיקון: ק״ת תשס״ב]
נישואין.
2.
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
לימודים אצל מורה לנהיגה שהסמיכו משרד התחבורה והבטיחות בדרכים, לצורך קבלת רישיון נהיגה.


נתקבל בכנסת ביום ח׳ באייר התשנ״ד (19 באפריל 1994).
  • יצחק רבין
    ראש הממשלה
  • עזר וייצמן
    נשיא המדינה
  • שבח וייס
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.