חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו-2010) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום התכנית הכלכלית לשנים 2009 ו־2010), התשס״ט–2009


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרת החוק

1.
מטרה
חוק זה בא לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות, במטרה לאפשר למשק הישראלי להתמודד עם השפעות המשבר הכלכלי–העולמי ולמזער את נזקיהן, להכין את התשתית שתביא בתום המשבר לצמיחת המשק תוך צמצום פערים כלכליים–חברתיים, וכן לצמצם את הגירעון הממשלתי תוך ייעול פעילות הממשלה, ולפתח אזורי פריפריה.

פרק ב׳: הגנת הסביבה

2.
[תיקון: תשס״ט]
הנוסח שולב בפקודת המכרות.
3.
4.
5.

פרק ג׳: עורכי דין זרים ומשרדי עורכי דין זרים

6.
7.
פרק ג׳ – תחילה
תחילתו של פרק זה שבעה חודשים מיום פרסומו של חוק זה, או ביום תחילתו של צו לפי סעיף 98ו(א)(4)(ב) לחוק לשכת עורכי הדין, התשכ״א–1961, כנוסחו בסעיף 6(13) לחוק זה, לפי המאוחר.

פרק ד׳: רשויות מקומיות

8.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
9.
הוראות סעיפים 146(א) לפקודת העיריות ו־39(א) לפקודת המועצות המקומיות, כנוסחם בסעיפים 8(1) ו־9 לחוק זה, יחולו על כהונתן של מועצה או ועדות ממונות שמונו לאחר תחילתו של חוק זה.
תחילתו של סעיף 5 לחוק הרשויות המקומיות (העברת תשלומים מהמדינה), התשנ״ה–1995, כנוסחו בסעיף 11 לחוק זה, ביום ח׳ בתמוז התשס״ט (30 ביוני 2009).

פרק ה׳: בריאות

פרק ו׳: עובדים זרים

תיקון חוק העבירות המינהליות – תחילה ותחולה
תחילתו של ביטול פרט 1 לתוספת השלישית לחוק העבירות המינהליות, כאמור בסעיף 17 לחוק זה, ביום כ״ד בתמוז התשס״ט (16 ביולי 2009), והוא יחול על קנסות מינהליים שהוטלו ביום האמור ואילך.
תיקון חוק עובדים זרים – תחילה והוראת מעבר
(א)
תחילתם של סעיפים 1י ו־1י1 לחוק עובדים זרים, כנוסחם בסעיף 19(1) ו־(2) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
(ב)
על אף האמור בסעיף 1י לחוק עובדים זרים, כנוסחו בסעיף 19(1) לחוק זה, אגרת הבקשה והאגרה השנתית שמעביד המבקש להעסיק עובד זר בענף המסעדות האתניות ישלם, בשנים 2010 ו־2011, בשל כל עובד זר שהוא מבקש להעסיק יהיו כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2010 – אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל־597 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל־4,762 שקלים חדשים;
(2)
בשנת 2011 – אגרת הבקשה תהיה בסכום השווה ל־764 שקלים חדשים והאגרה השנתית תהיה בסכום השווה ל־6,091 שקלים חדשים.
תיקון חוק התכנית להבראת כלכלת ישראל – תחילה והוראת מעבר
(א)
תחילתו של סעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
(ב)
על אף האמור בסעיף 45(א) לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל, כנוסחו בסעיף 21 לחוק זה, יהיה שיעור ההיטל המוטל על העסקת עובד זר בענף המסעדות האתניות בשנים 2010 ו־2011 כמפורט להלן:
(1)
בשנת 2010 – 10.75%;
(2)
בשנת 2011 – 13.75%.

פרק ז׳: תאגידים, פירוק וכינוס

תיקון פקודת החברות – תחולה
סעיף 354(א)(1)(א) לפקודת החברות, כנוסחו בסעיף 23 לחוק זה, יחול על חברה שניתן לגביה צו פירוק ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
תיקון פקודת פשיטת הרגל – תחולה
סעיף 78(1)(א) לפקודת פשיטת הרגל, כנוסחו בסעיף 25 לחוק זה, יחול על חייב שניתן לגביו צו כינוס ביום תחילתו של חוק זה ואילך.
תיקון חוק החברות – תחילה ותחולה
תחילתו של סימן ג׳ לחוק החברות, התשנ״ט–1999, כנוסחו בסעיף 27 לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), והוא יחול –
(1)
על חברה או חברת חוץ שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) לחוק האמור, לגבי השנים 2002 ואילך;
(2)
על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים 141 או 348 לחוק האמור, לגבי השנים 2008 ואילך;
(3)
לעניין סעיף 362א(ג)(1)(ג), על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), על חברה או חברת חוץ, שלא שילמה אגרה או תשלומים אחרים שהיא חייבת בתשלומם לפי סעיף 44(6) לחוק האמור או על חברה פרטית או חברת חוץ שהפרה חובה להגיש דין וחשבון שנתי לפי הוראות סעיפים 141 או 348 לחוק האמור, לגבי השנים 2009 ואילך.
תיקון חוק החברות הממשלתיות – תחילה והוראת מעבר
תחילתו של סעיף 18ד לחוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975, כנוסחו בסעיף 29 לחוק זה, ביום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009) והוא יחול גם לעניין הליך מינוי דירקטור מקרב העובדים שהחל לפני המועד האמור, ובלבד שאם התקבל כל המידע הנדרש או אישרה הוועדה לבדיקת מינויים את המועמדות לפני אותו המועד, יימנו התקופות האמורות באותו סעיף מיום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009).

פרק ח׳: גמלאות וקופות גמל

תיקון חוק שירות המדינה (גמלאות) – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של חוק הגמלאות, כנוסחו בסעיף 31 לחוק זה, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009), ואולם תשלום תוספת שחיקה בעד קצבת חודש יולי 2008 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, ותוספת בשל מדד לשנת 2008 בעד קצבת חודש ינואר 2009 עד קצבת חודש אוגוסט 2009, לפי סעיף 9א(ב) ו־(ג) לחוק הגמלאות, כנוסחו בסעיף 31(3) לחוק זה, ישולם לא יאוחר מהמועד שבו משולמת קצבת חודש ספטמבר 2009.
(ב)
הוראות סעיפים 1, 8 עד 9ב, 12(א)(1), 17א, 32(ד), 35, 46, התוספת השלישית והתוספת הרביעית לחוק הגמלאות, כנוסחם בסעיף 31(1) עד (8) ו־(16) לחוק זה, יחולו לגבי מי שפרש מתאגיד כאמור בסעיף 105 לחוק הגמלאות, גם אם פרש לפני מועד המעבר כהגדרתו בסעיף 8 לחוק הגמלאות, כנוסחו בסעיף 31(2)(א) לחוק זה, ויחול לגביהם האמור בסעיף קטן (א).
[תיקון: תשע״א־4]
תיקון חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל) – תחילה [תיקון: תשע״א־2, תשע״א־3]
תחילתו של סעיף 2(ג) עד (ו) לחוק קופות גמל, כנוסחו בסעיף 35(1) לחוק זה, ביום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012).

פרק ט׳: העברת האחריות לטיפול רפואי בנפגעי תאונות דרכים לקופות החולים

פרק ט׳ – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של פרק זה, למעט סעיף 12ד לחוק פיצויים כנוסחו בסעיף 39(3) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
(ב)
סעיף 3(ה) לפקודת ביטוח רכב מנועי, כנוסחו בסעיף 38 לחוק זה, וסעיפים 2(ב1) ו־5(ה) לחוק פיצויים, כנוסחם בסעיף 39(1) ו־(2) לחוק זה, יחולו לגבי שירותי בריאות הכלולים בתוספת השניה או בצו לפי סעיף 8(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, שיינתנו לנפגעי תאונות דרכים הזכאים להם לפי חוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ואילך.
(ג)
סעיף 12ה לחוק פיצויים, כנוסחו בסעיף 39(3) לחוק זה, יחול לגבי דמי ביטוח כהגדרתם בסעיף האמור שגובה מבטח בעד פוליסות ביטוח בענף ביטוח רכב מנועי שנכרתו ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) או במועד מאוחר יותר; לעניין זה, ”מבטח“ – כהגדרתו בחוק פיצויים.

פרק י׳: חינוך

פרק י״א: סיוע לעסקים במצוקה – הוראת שעה

הגדרות
”החלטת הממשלה“ – החלטת הממשלה מס׳ 150 מיום י״ח באייר התשס״ט (12 במאי 2009) ולפיה על המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, והממונה על התקציבים והחשב הכללי במשרד האוצר, להקים קרן, שתפעל למתן סיוע כלכלי לעסקים שנקלעו למצוקה בשל המצב הכלכלי כאמור באותה החלטת ממשלה כנוסחה, לרבות תיקונים שהתקבלו בה, ערב תחילתו של חוק זה;
”הקרן“ – הקרן שתוקם לפי החלטת הממשלה;
”מעביד ציבורי“ – מעביד כהגדרתו בסעיף 2 לחוק לתשלום חלקי, למעט המדינה;
”סכום החיסכון“ – הסכום שהופחת מדמי הבראה או ממשכורת של עובדיו של מעביד ציבורי בהתאם להסכם קיבוצי מאושר לפי סעיף 3 לחוק תשלום חלקי, או הסכום שהופחת, לפי חוק תשלום חלקי, מדמי ההבראה שעל מעביד ציבורי לשלם לעובדיו במהלך שנת 2009 או שנת 2010, לפי העניין;
”עובד“ – כהגדרתו בסעיף 1 לחוק הביטוח הלאומי, למעט עובד המדינה, מי שעובד אצל מעביד ציבורי ועובד במשק בית;
”שווי יום חופשה“ – סכום השווה למחצית השכר החודשי, כשהוא מחולק ב־30;
”שכר חודשי“ – השכר שממנו מגיעים דמי ביטוח לפי חוק הביטוח הלאומי בעד חודש ספטמבר 2009.
מקורות הקרן
(א)
מעביד החייב בתשלום דמי ביטוח לאומי בעד עובד בעבור חודש ספטמבר 2009, לפי סעיף 342 לחוק הביטוח הלאומי, יהא חייב באותו מועד בנוסף להם בתשלום סכום חד־פעמי בשווי יום חופשתו של כל אחד מעובדיו.
המועד לתשלום חד־פעמי נדחה למועד תשלום דמי הביטוח הלאומי שמשלם מעביד בעד עובד בעבור חודש מאי 2010 (ק״ת תש״ע, 44, 111, 618, 996).
(ב)
מעביד החייב בתשלום לפי סעיף קטן (א) ינכה מהשכר החודשי של העובד סכום השווה למחצית משווי יום חופשתו באופן שבו מנוכים דמי ביטוח לאומי.
(ג)
מעביד ציבורי הכלול ברשימה שיפרסם שר האוצר, בצו, יעביר למוסד לביטוח לאומי, לא יאוחר מיום 31 באוקטובר של כל אחת מהשנים 2009 ו־2010, את סכום החיסכון שלו באותה שנה; הסכום שיעביר מעביד ציבורי למוסד יהיה לפי אישור של רואה חשבון מטעם המעביד הציבורי על סכום החיסכון.
גבייה
המוסד לביטוח לאומי יגבה את הסכום המפורט בסעיף 48(א) בדרך שבה הוא גובה את דמי הביטוח הלאומי בעד אותו חודש; לעניין הגבייה והתשלום יחולו הוראות חוק הביטוח הלאומי, בשינויים המחויבים לפי העניין, כאילו היו הסכומים דמי ביטוח לאומי.
דחיית מועד הגבייה
לא נקבעו כללים להפעלת הקרן כנדרש לפי החלטת הממשלה, רשאי שר האוצר לאחר התייעצות עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה ושר הרווחה והשירותים החברתיים, לדחות את המועד לפי סעיף 48(א) למועד אחר.
העברת סכומים לקרן לאחר ניכוי
הוצאות המוסד לביטוח לאומי יעביר לקרן את הסכומים שגבה או שהועברו אליו לפי פרק זה, בניכוי הוצאות התפעול בשיעור של 0.5%, שינכה מהסכומים האמורים.
דיווח לכנסת
שר התעשייה המסחר והתעסוקה והממונה על התקציבים במשרד האוצר ידווחו לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, אחת לשישה חודשים מיום תחילתו של חוק זה, על הפעלת הקרן וחלוקת כספים מתוכה.
תוקף
פרק זה יעמוד בתוקפו עד מועד סיום הפעלתה של הקרן.

פרק י״ב: חשמל

פרק י״ג: בזק

פרק י״ד: תחבורה

פרק ט״ו: המרכז לגביית קנסות, אגרות והוצאות

פרק ט״ז: עידוד השקעות הון

פרק ט״ז – תחילה ותחולה
תחילתו של חוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 59 לחוק זה, למעט סעיף 18(א)(2) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(16) לחוק זה, סעיף 51 לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(24)(א)(2), (ב), (ה), (ו), (ז)(2) ו־(ח) לחוק זה, וסעיף 74(א) לחוק האמור כנוסחו בסעיף 59(26) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) (בסעיף זה – יום התחילה), והוא יחול לגבי בקשות לאישור שהוגשו לפי הוראות החוק כאמור ביום התחילה ואילך; ואולם רשאים מנהל מרכז ההשקעות ומנהל מינהלת השקעות בתיירות להחליט כי הטיפול בבקשה לאישור תכנית שהוגשה למרכז ההשקעות לפני יום התחילה לפי חוק לעידוד השקעות הון והנוגעת למפעל תיירותי, או הטיפול בתכנית שאושרה לפני יום התחילה לפי הוראות החוק האמור והנוגעת למפעל תיירותי, ייעשה לאחר יום התחילה בידי מינהלת השקעות בתיירות, וזאת אם סברו כי הדבר מוצדק בנסיבות העניין; לעניין זה, ”מינהלת השקעות בתיירות“, ”מנהל מינהלת השקעות בתיירות“, ”מנהל מרכז ההשקעות“ – כהגדרתם בחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בסעיף 59(1) לחוק זה.

פרק י״ז: הגדלת קצבאות הילדים והתנייתן

תיקון חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה
(א)
תחילתה של פסקה (2) ברישה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(א)(1) לחוק זה, ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
(ב)
תחילתה של פסקה (2א) ברישה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(א)(2) לחוק זה, ביום ט׳ בניסן התשע״ב (1 באפריל 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
(ג)
תחילתה של פסקה (2) בסיפה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(ב)(1) לחוק זה, ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
(ד)
תחילתה של פסקה (3) בסיפה של ההגדרה ”הסכום הבסיסי“, כנוסחה בסעיף 61(1)(ב)(2) לחוק זה, ביום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
(ה)
תחילתו של סעיף 68 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(2) לחוק זה תהיה כמפורט בפסקאות להלן:
(1)
סעיפים קטנים (א), (ב) ו־(ג) – ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009);
(2)
סעיפים קטנים (ד) עד (יא) – ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010);
הוראות פסקה זו יחולו גם על חיסונים שהמועד לנתינתם חל שישה חודשים לפני היום האמור, ובלבד שארבעה חודשים לאחר המועד שבו היה על הילד לקבל את החיסון נשלחה הודעה כאמור בסעיף 68(ה) לחוק הביטוח הלאומי כנוסחו בסעיף 61(2)(ד) לחוק זה; לא הושלמה הקמתו של מאגר מידע ממוחשב לפי הוראות סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם, כנוסחו בסעיף 66 לחוק זה, רשאי שר הבריאות לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).
(ו)
תחילתו של סעיף 69א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(3) לחוק זה, ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009).
(ז)
תחילתו של סעיף 384ב לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(4) לחוק זה ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010), ואם קבע שר הבריאות מועד מאוחר יותר לפי הוראות סעיף קטן (ה)(2) סיפה – במועד שקבע.
(ח)
תחילתו של סעיף 392(ג) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 61(5) לחוק זה, ביום ח׳ בטבת התשע״א (15 בדצמבר 2010).
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 15.12.2010 עד יום 30.6.2011.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.7.2009 עד יום 30.6.2010.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.7.2010 עד יום 31.3.2012.
מאגר מידע ממוחשב, לפי הוראות סעיף 65ב1 לפקודת בריאות העם, 1940, כנוסחו בסעיף 66 לחוק זה, יוקם לא יאוחר מיום ז׳ בטבת התשע״א (14 בדצמבר 2010); שר הבריאות רשאי לקבוע, בצו, יום תחילה מאוחר יותר ובלבד שלא יהיה מאוחר מיום כ״ה באדר א׳ התשע״א (1 במרס 2011).

פרק י״ח: תכנון ובניה

פרק י״ט: שיכון

תיקון חוק זכויות הדייר בדיור הציבורי – סייג לתחולה והוראות מעבר
(א)
הוראות סעיף 3 לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על מי שביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009), התגורר עם זכאי בדירה ציבורית אם התגורר כאמור במשך ארבע שנים לפחות, בין אם קודם למועד האמור ובין אם לאחריו, וברציפות, עד למועד שבו נפטר הזכאי או עבר למוסד סיעודי, ובלבד שהיה אחד המנויים בהגדרה ”דייר ממשיך“ במהלך התקופה האמורה.
(ב)
הוראות סעיף 3(א) לחוק זכויות הדייר בדיור הציבורי, כנוסחו בסעיף 69(2) לחוק זה, יחולו גם על מי שביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) היה דייר ממשיך ולא מוקנית לו זכות לדירה ציבורית לפי הכללים, אלא אם כן עד המועד האמור התגורר ברציפות בדירה הציבורית, עם הזכאי או כדייר ממשיך, במשך ארבע שנים לפחות.

פרק כ׳: מים וביוב

תיקון חוק איגודי ערים – הוראות מעבר
(א)
בסעיף זה, ”איגוד ערים למים או לביוב“, ”מועצת רשות המים והביוב“ – כהגדרתם בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה.
(ב)
התעריפים שנקבעו לעניין זה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה (להלן – התעריפים הקיימים), ימשיכו לחול כל עוד לא נקבעו כללים לעניין חישוב עלות ותעריפים לתשלומים בעד ביצוע פעולות של איגוד ערים למים או לביוב, לפי הוראות סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה; ואולם רשאית מועצת רשות המים והביוב, כל עוד לא קבעה תעריפים לפי הסעיף האמור ולאחר ששוכנעה כי יש הצדקה לכך, לשנות לגבי איגוד ערים למים או לביוב את התעריפים הקיימים, על פי העקרונות לקביעת כללים לפי סעיפים 101 עד 103 לחוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, או לעדכנם לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם.
(ג)
הוראות סעיפים 17ה ו־18 לחוק איגודי ערים, כנוסחם בסעיף 71(3) ו־(4) לחוק זה, למעט הוראות סעיף 17ה(ב)(5) וההוראות לפי סעיף 18(ב)(2) ו־(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחם בסעיף האמור, לא יחולו לעניין איגוד ערים למים או לביוב, שערב תחילתו של חוק זה היו נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום שאינו קשור לתחום משק המים או הביוב – כל עוד נתונים לו תפקידים וסמכויות גם בתחום כאמור או עד תום שנה מיום תחילתו של חוק זה, לפי המוקדם (בסעיף קטן זה – תקופת הביניים); ואולם לא תצורף בתקופת הביניים רשות מקומית לאיגוד כאמור.
הנוסח שולב בפקודת העיריות.
(א)
בסעיף זה –
”איגוד ערים למים או לביוב“ – כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה;
”חוק איגודי ערים“ – חוק איגודי ערים, התשט״ו–1955;
”חוק הרשויות המקומיות (ביוב)“ – חוק הרשויות המקומיות (ביוב), התשכ״ב–1962;
”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים, התשי״ט–1959;
”רשות מקומית בלא תאגיד“ – כהגדרתה בסעיף 15א(א) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב
(1)
התעריפים בעד שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום המים שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר יום תחילתו של חוק לשינוי סדרי העדיפויות, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 112(א) לחוק המים, התשי״ט–1959;
(2)
התעריפים בעד שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד, למעט איגוד ערים למים או לביוב, שנקבעו לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק זה, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, ימשיכו לחול לעניין שירותים בתחום הביוב שנותנת רשות מקומית בלא תאגיד לאחר אותו יום, ורשאית מועצת רשות המים והביוב לקבוע עדכונים לתעריפים אלה לפי מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה או לפי מדד אחר שייראה לה הולם, עד שייכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה;
(3)
התעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת רשות מקומית שאינה רשות מקומית בלא תאגיד ואשר טרם העבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, שנקבעו על ידה לפי כל דין ושהיו בתוקף ערב תחילתו של חוק לשינוי סדרי העדיפויות, והסמכות לגבות תשלום לפי אותם תעריפים, יבוטלו החל ביום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013); מועצת רשות המים והביוב תקבע עד למועד האמור, בהתאם לסמכויותיה לפי דין, תעריפים בעד שירותים בתחום המים והביוב שנותנת אותה רשות; רשות מקומית כאמור שהעבירה את שירותי המים והביוב בתחומה לחברה, יחולו לגביה הוראות סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב.
(ג)
הוראות פרק שלישי לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו לפני ביטולו כאמור בסעיף 75(2) לחוק זה, ימשיכו לחול לאחר תחילתו של חוק זה על רשות מקומית, למעט ההוראות לעניין קביעת אגרות והיטלים בחוקי עזר, וזאת עד שיתקיים לגביה המפורט להלן, לפי העניין:
(1)
לגבי רשות מקומית בלא תאגיד – נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותה רשות מקומית לפי סעיף 15א(ב) לחוק הרשויות המקומיות (ביוב), כנוסחו בסעיף 75(1) לחוק זה, ואולם הוראות הפרק השלישי האמור בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;
(2)
לגבי איגוד ערים למים או לביוב – נכנסו לתוקפם תעריפים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לגבי אותו איגוד ערים לפי סעיף 18(ב)(3) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(4)(ב) לחוק זה, ואולם הוראות הפרק השלישי האמור בנוגע להגשת ערר או ערעור, ימשיכו לחול לגבי אותה רשות מקומית בנוגע להגשת ערר או ערעור בשל דרישת תשלום שנשלחה לצרכן לפני מועד כניסתם לתוקף של תעריפים אלה ובנוגע להליכים בקשר לערר או לערעור כאמור;
(3)
לגבי רשות מקומית אחרת – חלות לגביה הוראות סעיף 139(ב) לחוק תאגידי מים וביוב.
אמות מידה לעניין שירותים שנותנת רשות מקומית בתחומים הקשורים למשק המים והביוב
(א)
בסעיף זה –
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”מועצת רשות המים והביוב“ – מועצת הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124טו לחוק המים;
”רשות מקומית“ – למעט איגוד ערים למים או לביוב, כהגדרתו בסעיף 17ה(א) לחוק איגודי ערים, כנוסחו בסעיף 71(3) לחוק זה.
(ב)
מועצת רשות המים והביוב תקבע, בכללים, אמות מידה והוראות לעניין הרמה, הטיב והאיכות של שירותים בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב שנותנת רשות מקומית לצרכניה, והבטחתם ברציפות ולאורך זמן.
(ג)
בלי לגרוע מהוראות חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001, רשות מקומית תבצע כל פעולה שאותה היא רשאית לבצע לפי כל דין בתחומים הקשורים למשק המים או הביוב, בכפוף לכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב כאמור בסעיף קטן (ב).
(ד)
אמות מידה והוראות שנקבעו בכללים שקבעה מועצת רשות המים והביוב לפי הוראות סעיף קטן (ב), בתחומים הקשורים למשק המים או בתחומים המוסדרים לפי הוראות חוק המים, יראו אותן כחלק מתנאי רישיון שניתן לרשות המקומית לפי חוק המים.

פרק כ״א: היטל בשל צריכת מים עודפת – הוראת שעה

סימן א׳: פרשנות

מטרה
מטרתו של פרק זה לקבוע, כהוראת שעה, הסדר שנועד להביא להפחתת צריכת המים בידי צרכנים ביתיים, במסגרת ההתמודדות עם המשבר החמור במשק המים ולשם הבטחת מקורות מים בני־קיימא.
הגדרות [תיקון: תש״ע, תשע״ז]
”גינון ציבורי“ – גן הנמצא בבעלותו או בהחזקתו של צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“;
”החשב הכללי“ – החשב הכללי במשרד האוצר או מי שהוא הסמיך לעניין הוראות פרק זה, כולן או חלקן;
”היטל“ – היטל בעד צריכת מים עודפת, שצרכן ביתי חייב בתשלומו לפי הוראות סימן ב׳;
”הקצאה לגינון ציבורי“ – כמות המים החודשית להשקיה המוקצית לגינון ציבורי, לפי אזורים וסוגי צמחיה ובחודשים המותרים להשקיה, בהתאם לכללים שקבעה מועצת רשות המים שפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים, כשהיא מוכפלת במקדם המשקף את המחסור במים, הכל כפי שהורה מנהל רשות המים, בהודעה שתפורסם ברשומות;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק תאגידי מים וביוב“ – חוק תאגידי מים וביוב, התשס״א–2001;
”יום התחילה“ – יום תחילתו של חוק זה;
”יישוב מוכרז“ – יישוב שמתקיים לגביו אחד מאלה:
(1)
ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 38°C, הוא למעלה מ־20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;
(2)
ממוצע מספר הימים בשנה, בשנים 2006 עד 2008, שבהם עלתה בו הטמפרטורה על 40°C, הוא למעלה מ־20 ימים, בהתאם לנתוני השירות המטאורולוגי הישראלי במשרד התחבורה והבטיחות בדרכים, ואשר מנהל רשות המים הכריז, בהודעה ברשומות, שהוא יישוב מוכרז לעניין פסקה זו;
”מדד המחירים לצרכן“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מועצת רשות המים“ – מועצת רשות המים שמונתה לפי סעיף 124טו לחוק המים;
”מנהל רשות המים“ – מנהל רשות המים שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;
”מספר נפשות מוכר“ – כל אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – מספר הנפשות המתגוררות ביחידת דיור אחת של הצרכן הביתי, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה; ואולם כל עוד לא העביר הצרכן הביתי דיווח לספק המים בהתאם להוראות התוספת האמורה, ייחשב לגבי התקופה הראשונה והתקופה השניה מספר הנפשות המוכר כמספר הנפשות לפי נתוני ספק המים;
(2)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו־(3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – הגבוה מבין אלה:
(א)
סך הנפשות המתגוררות בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם להוראות התוספת לפרק זה;
(ב)
סך האוכלוסייה בכל יחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, בהתאם לפרסום האחרון של רשימת היישובים, אוכלוסייתם וסמליהם שפרסמה הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה; רשות המים תפרסם את הפרסום האמור באתר האינטרנט שלה;
”ספק“, ”ספק מים“ – מי שמספק מים לפי רישיון הספקה, בין אם הפיקם בעצמו ובין אם קיבלם מספק אחר, למעט ספק המספק מים לספק אחר;
”צריכת מים“ –
(1)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – צריכת מים למטרת צורכי בית, לרבות צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים;
(2)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ – כל כמות המים השפירים המסופקת לו ושהוא צורך, בניכוי כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשייה, ובלבד שאותה כמות נמדדה באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות;
”צרכן ביתי“ – כל אחד מאלה:
(1)
צרכן מים שמתקיימים לגביו שני אלה:
(א)
הוא מתגורר ביחידת דיור וצורך בה מים;
(ב)
הוא לא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009 שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה, ולא חלות על צריכת המים שלו ההוראות כאמור באותו סעיף;
(2)
צרכן מים שהוא קיבוץ וקיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה; ואולם לעניין צרכן ביתי כאמור בפסקה זו, שבו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית בכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו באמצעות מד מים המותקן בה, ייחשב כל אדם שמתגורר ביחידת דיור כאמור, ונכלל במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, כצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“, ויחולו לגבי אותו אדם ההוראות החלות על צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) האמורה, כקבוע בפרק זה, לכל דבר ועניין;
(3)
צרכן מים שהוא אחד מאלה:
(א)
יישוב שמתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
הוא קיבל רישיון הפקה לשנת הרישוי 2009, שבו נקבעה כמות לצריכה ביתית לפי סעיף 18(ד) לכללי הקיצוב במים, כנוסחם ערב יום התחילה;
(2)
הוא מספק מים למטרת צורכי בית לכמה יחידות דיור, שאין בכל אחת מהן מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן ביחידת הדיור;
(3)
הוא אינו קיבוץ;
(ב)
יחיד שמתגורר ביישוב כאמור בפסקת משנה (א) שבכל אחת מיחידות הדיור שבתחומו קיימת מדידה נפרדת של מים לצורכי בית באמצעות מד מים המותקן בה;
”קיבוץ“ – אגודה שיתופית שסווגה על ידי רשם האגודות השיתופיות, כמשמעותו בפקודת האגודות השיתופיות, לפי הפקודה האמורה כקיבוץ, כקיבוץ שיתופי או כקיבוץ מתחדש, למעט קיבוץ עירוני;
”רישיון הפקה“ – כמשמעותו בסעיף 23 לחוק המים;
”רשות המים“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב, שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
”תאגיד בנקאי“ – כהגדרתו בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”התקופה הראשונה“ – התקופה שמיום התחילה עד יום י״ג בחשוון התש״ע (31 באוקטובר 2009);
”התקופה השנייה“ – התקופה שמיום י״ד בחשוון התש״ע (1 בנובמבר 2009) עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009);
”התקופה השלישית“ – התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).

סימן ב׳: חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל

חיוב צרכן ביתי בתשלום היטל [תיקון: תש״ע]
(א)
צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל, בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים בכמות חודשית העולה על הכמויות הנקובות בפסקאות שלהלן, ובתקופות האמורות בהן:
(1)
במהלך התקופה הראשונה – 16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור מעבר ל־4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 4.2 מטרים מעוקבים לחודש;
(2)
במהלך התקופה השנייה – 18 מטרים מעוקבים ליחידת דיור שבה מתגוררות עד 4 נפשות; ואולם בעד כל נפש נוספת ביחידת הדיור, מעבר ל־4 נפשות כאמור, הנכללת במספר הנפשות המוכר באותה יחידת דיור, תיווסף כמות של 5 מטרים מעוקבים לחודש;
(3)
במהלך התקופה השלישית – הכמות המתקבלת ממכפלה של 5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר, ובלבד שהכמות כאמור לא תפחת מ־16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.
(ב)
צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל בסכום של 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב של מים, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית, בכמות חודשית העולה על הכמות המתקבלת מסכום כל אלה:
(1)
המכפלה של 8 מטרים מעוקבים לחודש, במספר הנפשות המוכר;
(2)
בעד צריכת מים במהלך החודשים שבהם ניתן להשקות גנים ציבוריים לפי ההקצאה החודשית לגינון ציבורי החלה על הצרכן הביתי האמור בסעיף קטן זה, ובכפוף להוראות לפי כל דין החלות לגבי אותה השקיה – כמות המים המוקצית לגינון ציבורי כאמור;
(3)
לגבי צרכן ביתי כאמור בסעיף קטן זה המספק, דרך קבע, מים חמים ליחידות דיור שבתחומו באמצעות מערכת חימום מים מרכזית המופעלת על ידי קיטור, אם אישר מנהל רשות המים כי מערכת כאמור מופעלת – המכפלה של 2.5 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר.
(ג)
צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“ חייב בתשלום היטל, בהתאם להוראות אלה:
(1)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – במהלך התקופה השלישית יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה:
(א)
20 שקלים חדשים;
(ב)
מספר הנפשות המוכר של אותו צרכן ביתי;
(ג)
5.5 מטרים מעוקבים;
(2)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – בעד צריכת המים במהלך התקופה השלישית, יהיה גובה התשלום החודשי של ההיטל שווה לסכום המתקבל מהמכפלה של 20 שקלים חדשים בכמות צריכה חודשית העולה על המכפלה של 7 מטרים מעוקבים במספר הנפשות המוכר בכל יחידת דיור, ובלבד שכמות הצריכה החודשית שמעבר לה יחויב הצרכן הביתי בתשלום היטל לא תפחת מ־16 מטרים מעוקבים ליחידת דיור.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א)(2) ו־(3), בחישוב כמות צריכת המים החודשית לפי אותם סעיפים קטנים, תובא בחשבון בחישוב ההיטל, לעניין צריכה המיוחסת לצרכן ביתי מתוך צריכה של כמה צרכני מים, רק מחצית מהצריכה החודשית המיוחסת לו כאמור.
היטל ביישוב מוכרז
ביישוב מוכרז ייווספו על כמויות צריכת המים החודשית הנקובות בסעיף 82, הכמויות הנקובות להלן:
(1)
ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (1) להגדרה ”יישוב מוכרז“ –
(א)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה שמיום התחילה עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
(ב)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
(ג)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של חצי מטר מעוקב לנפש ביחידת דיור;
(2)
ביישוב מוכרז כאמור בפסקה (2) להגדרה ”יישוב מוכרז“ –
(א)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ –
(1)
בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה – תוספת של 2.8 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;
(2)
בעד צריכת מים במהלך התקופה השנייה – תוספת של 2 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור;
(3)
בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;
(ב)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 2.5 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור, ובלבד שהכמות שבשלה יחויב הצרכן הביתי בהיטל לא תפחת מ־15 מטרים מעוקבים לכל יחידת דיור;
(ג)
לגבי צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת של 1.25 מטרים מעוקבים לנפש ביחידת דיור.
הוראות מיוחדות לעניין תוספת לצריכת המים שבשלה חל החיוב בהיטל [תיקון: תש״ע]
(א)
צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“, יהיה זכאי, בכל חודש, לכמות צריכת מים נוספת אשר תיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה הוא חייב בתשלום היטל לפי סעיף 82, כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, ובלבד שמתקיימים בו התנאים האמורים באותן פסקאות ובכפוף להוראות סעיף קטן (ב):
(1)
4.2 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו־5 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם התקיים בו אחד מאלה:
(א)
נקבעה לו נכות רפואית, לפי סעיפים 118 או 208(א) לחוק הביטוח הלאומי, בשיעור של 100% או יותר;
(ב)
(ג)
הוא זכאי להטבות לפי הסכם בדבר גמלת ניידות, שנערך לפי סעיף 9 לחוק הביטוח הלאומי;
(2)
6.3 מטרים מעוקבים במהלך התקופה הראשונה, ו־10 מטרים מעוקבים במהלך התקופה השנייה והתקופה השלישית, אם נקבע כי הוא זכאי לקצבה לשירותים מיוחדים לפי סעיף 206 לחוק הביטוח הלאומי, לגמלה לפי פרק י׳ לחוק הביטוח הלאומי או לגמלת ילד נכה לפי סעיף 222 לחוק האמור.
(ב)
זכאות לתוספת בכמות צריכת המים לצרכן ביתי כאמור בסעיף קטן (א), מותנית במסירת אישור מאת הגורם שמשלם את הגמלה המגיעה לצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א), לפי החוק שחל לגביו לעניין דרגת נכותו הרפואית או לעניין זכאותו לגמלה או להטבות אחרות, לפי העניין, לספק המים.
(ג)
צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“, שהוראות סעיף קטן (א) מתקיימות לגבי יחיד המתגורר ביחידת דיור שלה הוא מספק מים, יהיה זכאי, בכל חודש, לתוספת בכמות צריכת המים, כמפורט באותו סעיף קטן, שתיווסף לכמות צריכת המים החודשית שבשלה חייב הצרכן הביתי האמור בתשלום היטל לפי סעיף 82(ב), בכפוף להוראות סעיף קטן (ב) לגבי כל יחיד כאמור.
תשלום היטל לספק מים
(א)
צרכן ביתי ישלם את ההיטל שהוא חייב בו לפי הוראות סימן זה, לספק מים, נוסף על כל תשלום אחר שעליו לשלם לספק בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק.
(ב)
ספק מים ימסור לצרכן ביתי, בהודעה בדבר התשלום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק או בהודעה נפרדת (בפרק זה – הודעת חיוב), את כל הפרטים האלה:
(1)
סכום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה ואופן חישובו, ואולם לגבי הודעת חיוב שנמסרה לצרכן הביתי במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה, רשאי ספק המים לפרט את סכום ההיטל כחלק מהפירוט שבהודעה האמורה לעניין תעריף המים שהצרכן חייב בו, בלא הפרדה בין התעריף האמור לבין סכום ההיטל;
(2)
היקף צריכת המים שבשלה הוא חייב בתשלום ההיטל;
(3)
פירוט כללי לעניין דרך החישוב של ההיטל כאמור בהוראות פרק זה, שאינו חישוב פרטני לגבי צרכן ביתי מסוים;
(4)
תקופת צריכת המים;
(5)
מספר הנפשות המוכר החל לגבי הצרכן הביתי;
(6)
הודעה בדבר החובה החלה על הצרכן הביתי לעדכן את מספר הנפשות המוכר בהתאם להוראות התוספת לפרק זה;
(7)
הסבר בדבר הזכאות לתוספת בכמות צריכת המים לפי סעיף 84;
(8)
כל פרט אחר שעליו יורה מנהל רשות המים כפי שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים.
(ג)
תשלום היטל כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה במועד שלא יאוחר מהמועד שבו על הצרכן הביתי לשלם לספק המים את התשלום בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק בהתאם להודעת החיוב, או בתוך 90 ימים מיום תחילתה של תקופת צריכת המים שאליה מתייחסת הודעת החיוב (בסעיף זה – התקופה הנמדדת), לפי המוקדם (בפרק זה – מועד החיוב).
(ד)
ספק מים יגבה מצרכן ביתי את סכום ההיטל שהוא חייב בו בהתאם להוראות סימן זה, ויהיו נתונות לו לשם הגבייה כאמור כל הסמכויות הנתונות לו לפי כל דין לעניין גבייה של תשלומים מצרכנים בעד השירותים שהוא מספק, לרבות פקודת המסים (גבייה), אם היא חלה לגביו לעניין גביית תשלומים כאמור.
(ה)
הרשאה לחיוב באמצעות הוראת קבע בבנק או הרשאה לחיוב באמצעות כרטיס חיוב כהגדרתו בחוק כרטיסי חיוב, התשמ״ו–1986, וכן כל הרשאה אחרת לחיוב חשבון הצרכן, שנתן צרכן ביתי לצורך תשלומים בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק, יראו אותן כחלות גם לעניין תשלום ההיטל שהצרכן הביתי חייב בו לפי הוראות סימן זה.
(ו)
כללה הודעת החיוב תקופה נמדדת שאינה חופפת, במלואה, את התקופה שבעד צריכת מים שבמהלכה חייב צרכן ביתי בתשלום היטל (בסעיף קטן זה – תקופת החיוב בהיטל), תחולק כמות הצריכה שנכללה בתקופה הנמדדת במספר הימים שבאותה תקופה, והצרכן יחויב בתשלום ההיטל בעד מחצית הכמות שצרך בימים שנכללים בתקופת החיוב בהיטל.
זקיפת סכום היטל במקרה של תשלום חלקי
על אף האמור בכל דין או הסכם, שילם צרכן ביתי לספק מים סכום שאינו מכסה את מלוא הסכום שהוא חייב בו בעד השירותים הניתנים לו בידי הספק ובעד ההיטל, כקבוע בהודעת החיוב, יזקוף ספק המים בעד ההיטל, מתוך הסכום ששולם לו כאמור, את החלק היחסי של ההיטל מסכום החיוב הכולל שנקבע בהודעת החיוב, ועל יתרת סכום ההיטל שהצרכן חייב בו יחולו הוראות סעיף 87; ספק המים יפקיד את סכום ההיטל שנזקף כאמור בהתאם להוראות סעיף 89.
פיגור בתשלום היטל
(א)
היטל שלא שולם, כולו או חלקו, עד מועד החיוב, ישולם בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, ודין הפרשי ההצמדה והריבית לעניין פרק זה ולעניין כל דין, כדין ההיטל.
(ב)
בסעיף זה –
”הפרשי הצמדה“ – כל אחד מאלה, לפני העניין:
(1)
לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב, עד המדד שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים מדד אחר שביחס אליו הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – תוספת לפי שיעור עליית אותו מדד;
(2)
לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – תוספת לפי שיעור עליית מדד המחירים לצרכן, כשהיא מחושבת מהמדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני מועד החיוב עד המדד כאמור שפורסם לאחרונה לפני יום התשלום בפועל;
”ריבית“ – כל אחת מאלה, לפי העניין:
(1)
לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה הראשונה והתקופה השנייה – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, ממועד החיוב ועד מועד התשלום בפועל, ואם קבע ספק המים ריבית אחרת שבה הוא חייב את צרכניו, כדין, ערב תחילתה של התקופה הראשונה, בשל איחור בתשלום בעד הספקת מים – אותה ריבית;
(2)
לגבי היטל בעד צריכת מים במהלך התקופה השלישית – ריבית צמודה למדד המחירים לצרכן בשיעור של 4% לשנה, כשהיא מחושבת ממועד החיוב עד מועד התשלום בפועל.
זיכוי או חיוב הצרכן הביתי בעקבות מסירת דיווח על מספר הנפשות של הצרכן
נמסר דיווח לפי התוספת לפרק זה על מספר הנפשות של צרכן ביתי, לגבי תקופה שקדמה למועד הדיווח שבשלה חויב הצרכן בהיטל, יזוכה הצרכן או יחויב, לפי העניין, בשל תקופת הדיווח שקדמה למועד הדיווח בהתאם לשינוי שבוצע בעקבות אותו דיווח, בכפוף להוראות התוספת האמורה.

סימן ג׳: הוראות בקשר להפקדת כספי ההיטל והעברתם לאוצר המדינה

הפקדתם של כספי היטל נטו בחשבון נפרד
(א)
”היטל נטו“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי התקופה הראשונה והתקופה השנייה – אחד משני הסכומים כמפורט בפסקת משנה (א) או (ב) שלהלן, לפי בחירתו של ספק המים, שתחייב את הספק למשך שתי התקופות כאמור:
(א)
הסכום המתקבל מהמכפלה של כל אלה, בניכוי סכום עלויות הספק:
(1)
כמות צריכת המים שבשלה ספק המים חייב את הצרכן הביתי בתשלום היטל כאמור בסימן ב׳;
(2)
סכום ההיטל לכל מטר מעוקב כאמור בסימן ב׳;
(3)
שיעור הגבייה השנתי של ספק המים מצרכניו בשנת 2008 בהתאם לדוחות הכספיים המבוקרים לשנה האמורה, שימסור ספק המים לחשב הכללי, ואם לא נמסרו הדוחות הכספיים כאמור – יהיה שיעור הגבייה השיעור שיקבע החשב הכללי;
(ב)
כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות סימן ב׳, בניכוי סכום עלויות הספק;
(2)
החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) – כספי ההיטל ששולמו לספק המים לפי הוראות סימן ב׳, בניכוי סכום עלויות הספק;
”מועד ההפקדה“ –
(1)
לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (1) להגדרה ”היטל נטו“, ובמהלך התקופות הקבועות באותה פסקה – עד היום העשירי בכל חודש, החל ביום י״ב באלול התשס״ט (1 בספטמבר 2009);
(2)
לגבי כספי ההיטל נטו כאמור בפסקה (2) להגדרה ”היטל נטו“ – מועד שהוא מיד או בסמוך למועד תשלום כספי ההיטל לספק המים, ולא יאוחר מתום שישה ימי עסקים ממועד התשלום כאמור;
”סכום עלויות הספק“ – כמפורט בפסקאות (1) או (2) שלהלן, לפי העניין, וספק המים לא יהיה זכאי לכל תשלום נוסף בקשר להיטל מעבר לסכומים לפי הגדרה זו:
(1)
לגבי התקופה כאמור בפסקה (1) להגדרה ”היטל נטו“ – סכום השווה ל־13% מהסכום המתקבל מהמכפלה של הרכיבים הקבועים בפסקת משנה (א) שבאותה פסקה, או סכום השווה ל־13% מכספי ההיטל ששולמו לספק כאמור בפסקת משנה (ב) שבאותה פסקה, לפי העניין;
(2)
החל ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) –
(א)
לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (1) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־13% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;
(ב)
לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקאות (2) ו־(3)(א) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־7.5% מסכום מכספי ההיטל ששולמו לספק המים;
(ג)
לעניין ספק מים המספק מים לצרכן ביתי כאמור בפסקה (3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ – סכום השווה ל־10% מכספי ההיטל ששולמו לספק המים.
(ב)
ספק מים יפקיד את כספי ההיטל נטו במועד ההפקדה בחשבון נפרד בתאגיד בנקאי שיפתח ספק המים לצורך הפקדת כספי ההיטל בלבד (בפרק זה – חשבון נפרד).
(ג)
על ספק מים לבצע את כלל הפעולות הנדרשות לצורך הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד, לרבות מתן הוראות לעניין ההתאמות הנדרשות בהוראות החיוב של הצרכן הביתי כאמור בסעיף 85(ה).
(ד)
בחשבון הנפרד לא יופקדו אלא כספי ההיטל נטו, והוא ישמש את ספק המים אך ורק לשם הפקדת הכספים כאמור לצורך העברתם לחשבון המדינה בהתאם להוראות סעיף 90.
(ה)
כספי ההיטל נטו המופקדים בחשבון הנפרד לא יועברו אלא לחשבון המדינה, אלא אם כן אישר החשב הכללי, בכתב, העברה של אותם כספים לחשבונו של ספק המים, לרבות לצורך זיכוי חשבונו של הצרכן הביתי בהתאם להוראות פרק זה; בפרק זה, ”חשבון המדינה“ – חשבון שאליו יש להעביר את כספי ההיטל נטו המיועדים לאוצר המדינה בהתאם להוראות סעיף 90, ושפרטיו יימסרו לתאגידים הבנקאיים ולספקי המים בידי החשב הכללי או יפורסמו באתר האינטרנט של רשות המים.
(ו)
ספק מים ימסור לחשב הכללי את פרטי החשבון הנפרד, סמוך למועד פתיחתו של אותו חשבון, וזכויות החתימה באותו חשבון יהיו נתונות לחשב הכללי בלבד; ואולם לעניין הוראה להעברת כספי היטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לחשבון המדינה, בהתאם להוראות סעיף 90, תהיה נתונה זכות חתימה בחשבון גם לספק המים לבדו.
(ז)
כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד לא יהיו ניתנים לשעבוד או לעיקול.
העברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה
ספק מים יעביר לחשבון המדינה, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון (בפרק זה – מועד ההעברה) את כספי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד במהלך הרבעון הקודם; הספק יודיע לחשב הכללי, במועד ההעברה, על העברת הכספים כאמור.
פיגור בהפקדה או בהעברה של כספי היטל נטו
לא הפקיד ספק מים במועד ההפקדה את כספי ההיטל נטו, במלואם, בחשבון הנפרד או לא העביר במועד ההעברה את כספי ההיטל נטו, במלואם, לחשבון המדינה, תיווסף לכספים כאמור ריבית פיגורים החשב הכללי, בחישוב יומי ממועד ההפקדה או ממועד ההעברה, לפי העניין, עד מועד ההפקדה בפועל או מועד ההעברה בפועל, לפי העניין, ודין הריבית כאמור לעניין פרק זה ולעניין כל דין כדין ההיטל נטו; בסעיף זה, ”ריבית פיגורים החשב הכללי“ – כמשמעותה בהודעה בדבר שיעור ריבית החשב הכללי כפי שהיא מתעדכנת מזמן לזמן ומפורסמת ברשומות.
ספק המים כנאמן בעבור המדינה לעניין גבייתו של היטל והעברת כספי היטל נטו לחשבון המדינה
ספק מים ישמש כנאמן בעבור המדינה לעניין גביית ההיטל מצרכניו כאמור בסעיף 85(ד), לעניין הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד כאמור בסעיף 89, לעניין העברתם לחשבון המדינה כאמור בסעיף 90, ולעניין החזקתם עד להעברתם לחשבון המדינה, והוא יפעל בשקידה ראויה למילוי החובות החלות עליו לפי סעיף זה.
העברת דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי
(א)
ספק מים יעביר למנהל רשות המים ולחשב הכללי, עד היום העשירי מתחילת כל רבעון, דיווח הכולל את הפרטים המפורטים להלן לגבי הרבעון הקודם, ועד היום העשירי מתחילת הרבעון השני של כל שנה – גם דיווח כאמור לגבי השנה שקדמה לה:
(1)
פרטים לגבי ספק המים, לרבות מספר הזהות שלו – אם הוא יחיד, ואם הוא תאגיד – מספר התאגיד, כתובת משרדו ומספר רישיון ההפקה שניתן לו;
(2)
הסכום הכולל של ההיטל שגבה ספק המים מצרכניו לפי הוראות סימן ב׳;
(3)
יתרת החוב הכוללת של צרכניו של ספק המים בעד ההיטל, ואם הורה על כך מנהל רשות המים או החשב הכללי לספק המים – גם פירוט החוב של כל אחד מצרכניו של הספק או של חלקם, בעד ההיטל והחיוב בעד הפרשי הצמדה וריבית על החוב כאמור בהתאם להוראות סעיף 87, ואופן חישובם;
(4)
פירוט סכומי ההיטל שספק המים השיב לצרכניו בשל גבייה ביתר כאמור בסעיפים 88, 111 עד 113, בצירוף אישור מאת הספק ולפיו הוא השיב לצרכניו תשלומים שהם שילמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם הם חויבו בהיטל כאמור;
(5)
פירוט סכומי ההיטל נטו שהופקדו בחשבון הנפרד ואופן חישובם;
(6)
פירוט סכום עלויות הספק שניכה ספק המים מסכום ההיטל בהתאם להוראות סעיף 89, לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;
(7)
פירוט סכום עלויות הספק שהשיב ספק המים לחשבון המדינה בהתאם להוראות פרק זה, לרבות סעיף 113(ב), לאחר שאושרו בידי רואה החשבון המבקר של הספק;
(8)
כמות המים הכוללת שסיפק ספק המים לצרכנים ביתיים וכמות המים שחל לגביה חיוב בהיטל לפי סימן ב׳;
(9)
סך מספר הנפשות המוכר שלהן הוא מספק מים בכלל יחידות הדיור כאמור, וכן פירוט של מספר הנפשות בכל אחת מיחידות הדיור כאמור;
(10)
כל פרט אחר שלגביו ניתנה הוראה מאת מנהל רשות המים או החשב הכללי לגבי כלל ספקי המים לשם הבטחת קיום הוראות פרק זה, כפי שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואם ההוראה ניתנה לגבי ספק מסוים – כפי שתפורט בהודעה שתימסר לו; פרטים כאמור בפסקה זו לא יכללו מידע כהגדרתו בסעיף 7 לחוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981.
(ב)
החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים להורות לספקי המים, כולם או חלקם, על העברת הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), כולם או חלקם, במועדים אחרים או לגבי תקופות דיווח אחרות, כפי שיפורטו בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, ואולם אם ההוראה כאמור מיועדת לספק מסוים – תימסר ההודעה לאותו ספק.
(ג)
החשב הכללי או מנהל רשות המים רשאים לפרסם באתר האינטרנט של רשות המים הוראות לעניין מתכונת הדיווח של הפרטים כאמור בסעיף קטן (א), לרבות נוסח הטפסים שיידרשו ספקי המים למלא, ולעניין אופן העברת הדיווח כאמור.
(ד)
דיווחים כאמור בסעיף זה יהיו חתומים בידי נושא משרה שספק המים הסמיך לעניין זה, ואם לא הוסמך נושא משרה כאמור – בידי המנהל הכללי של ספק המים או בידי כל מי שממלא תפקיד מקביל גם אם תואר משרתו שונה; הדיווחים יאומתו בתצהיר, אלא אם כן קבע החשב הכללי, בהודעה שתפורסם באתר האינטרנט של רשות המים, לגבי כלל הספקים או חלקם, כי פרטים מסוימים לא ייחתמו או לא יאומתו כאמור בסעיף קטן זה.
(ה)
(1)
נושא משרה בספק המים יפקח על העברת דיווחים לפי סעיף זה בידי ספק המים, לרבות על מידת נכונותם ואמינותם, עמידתם במידת הפירוט ובמתכונת הדיווח הנדרשת והעברתם במועדים שנקבעו לכך.
(2)
לא הועברו דיווחים בהתאם להוראות סעיף זה, יראו את נושא המשרה כאילו הפר את חובת הפיקוח החלה עליו כאמור בפסקה (1).
(ו)
בסעיף זה, ”נושא משרה“ – כהגדרתו בסעיף 110.
קיזוז סכומים כנגד חוב בעד כספי היטל נטו
(א)
החשב הכללי רשאי להורות על קיזוז סכום השווה לסכום ההיטל נטו, כולו או חלקו, שהיה על ספק המים להפקיד בחשבון הנפרד ולהעביר לחשבון המדינה, לפי הוראות סימן זה, ואשר לא הופקד או הועבר כאמור, לרבות סכומים כאמור בסעיף 113(ב), מכל סכום שעל הממשלה להעביר לספק המים, לפי הוראות כל דין או הסכם, לרבות בשל השתתפות הממשלה בתקציבו, במישרין או בעקיפין, למעט חוב מס.
(ב)
קיזוז כאמור בסעיף קטן (א) ייעשה לאחר שניתנה הודעה בכתב לספק המים על הכוונה לקזז את הסכום האמור באותו סעיף קטן, והוא לא הועבר לחשבון המדינה בתוך 30 ימים.
(ג)
בסעיף זה –
”הממשלה“ – הממשלה ומשרדי הממשלה, לרבות יחידותיהם ויחידות הסמך שלהם;
”חוב מס“ – כהגדרתו בחוק קיזוז מסים, התש״ם–1980.
גבייה בידי המדינה לפי פקודת המסים (גבייה)
על גבייה בידי המדינה של כל אחד מאלה תחול פקודת המסים (גבייה):
(1)
גבייה של היטל ושל היטל נטו; ואולם המדינה לא תנקוט הליכי גבייה לפי הפקודה כאמור לגבי צרכן ביתי, אלא לאחר שהודיעה לספק המים כי בכוונתה לנקוט הליכים כאמור;
(2)
גבייה של סכומים שעל ספק מים להשיב לחשבון המדינה כאמור בסעיף 113(ב).

סימן ד׳: עיצום כספי

עיצום כספי
(א)
הפר ספק מים הוראה מההוראות לפי פרק זה, כמפורט להלן, רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 100,000 שקלים חדשים:
(1)
לא העביר דיווחים למנהל רשות המים ולחשב הכללי, במועדים ועל פי הפירוט ומתכונת הדיווח הקבועים לפי סעיף 93(א) עד (ג), בניגוד להוראות לפי הסעיף האמור;
(2)
לא העביר דיווחים כאמור בפסקה (1) כשהם חתומים ומאומתים בתצהיר, בניגוד להוראות סעיף 93(ד).
(ב)
לא פיקח נושא משרה בספק מים על העברת דיווחים בידי ספק המים, בניגוד להוראות סעיף 93(ה), רשאי מנהל רשות המים להטיל עליו עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, בסכום של 50,000 שקלים חדשים.
הפרה נמשכת והפרה חוזרת
(א)
בהפרה נמשכת ייווסף על העיצום הכספי החלק החמישים שלו לכל יום שבו נמשכת ההפרה.
(ב)
בהפרה חוזרת ייווסף על העיצום הכספי שהיה ניתן להטיל בשלה אילו היתה הפרה ראשונה, סכום השווה לעיצום הכספי כאמור; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“ – הפרת הוראה מההוראות לפי סימן זה כאמור בסעיף 96, בתוך שישה חודשים מהפרה קודמת של אותה הוראה שבשלה הוטל על המפר עיצום כספי.
הודעה על כוונת חיוב
(א)
היה למנהל רשות המים יסוד סביר להניח כי ספק מים או נושא משרה בו כהגדרתו בסעיף 110 הפר הוראה מההוראות לפי סימן זה, כאמור בסעיף 96 (בסימן זה – המפר), ובכוונתו להטיל עליו עיצום כספי לפי אותו סעיף, ימסור למפר הודעה על הכוונה להטיל עליו עיצום כספי (בסימן זה – הודעה על כוונת חיוב).
(ב)
בהודעה על כוונת חיוב יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את אלה:
(1)
המעשה או המחדל (בסימן זה – המעשה), המהווה את ההפרה;
(2)
סכום העיצום הכספי והתקופה לתשלומו;
(3)
זכותו של המפר לטעון את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף 99;
(4)
שיעור התוספת על העיצום הכספי בהפרה נמשכת או בהפרה חוזרת לפי הוראות סעיף 97.
זכות טיעון
מפר שנמסרה לו הודעה על כוונת חיוב לפי הוראות סעיף 98 רשאי לטעון את טענותיו, בכתב, לפני מנהל רשות המים, לעניין הכוונה להטיל עליו עיצום כספי ולעניין סכומו, בתוך 30 ימים ממועד מסירת ההודעה.
החלטת מנהל רשות המים ודרישת תשלום
(א)
טען המפר את טענותיו לפני מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף 99, יחליט מנהל רשות המים, לאחר ששקל את הטענות שנטענו, אם להטיל על המפר עיצום כספי, והוא רשאי להפחית את סכום העיצום הכספי לפי הוראות סעיף 101.
(ב)
(1)
החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו דרישה לשלם את העיצום הכספי (בסימן זה – דרישת תשלום); בדרישת התשלום יציין מנהל רשות המים, בין השאר, את סכום העיצום הכספי המעודכן והתקופה לתשלומו.
(2)
החליט מנהל רשות המים לפי הוראות סעיף קטן (א) שלא להטיל על המפר עיצום כספי, ימסור לו הודעה על כך.
(ג)
לא ביקש המפר לטעון את טענותיו לפי הוראות סעיף 99, בתוך 30 ימים מיום שנמסרה לו ההודעה על כוונת חיוב, יראו הודעה זו, בתום 30 הימים האמורים, כדרישת תשלום שנמסרה למפר במועד האמור.
סכומים מופחתים
(א)
מנהל רשות המים אינו רשאי להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים הקבועים בסימן זה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
מועצת רשות המים, בהסכמת שר המשפטים, רשאית לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי הקבוע בסימן זה, בשיעורים שתקבע.
סכום מעודכן של העיצום הכספי
(א)
העיצום הכספי יהיה לפי סכומו המעודכן ביום מסירת דרישת התשלום, ולגבי מפר שלא טען את טענותיו לפני מנהל רשות המים כאמור בסעיף 99 – ביום מסירת ההודעה על כוונת החיוב; הוגשה עתירה לבית משפט לעניינים מינהליים ובית המשפט הורה על עיכוב תשלומו של העיצום הכספי – יהיה סכום העיצום הכספי לפי סכומו המעודכן ביום מתן פסק הדין בעתירה.
(ב)
סכום העיצום הכספי יעודכן ב־1 בינואר בכל שנה (בסעיף קטן זה – יום העדכון), בהתאם לשיעור עליית המדד הידוע ביום העדכון לעומת המדד שהיה ידוע ביום תחילתו של חוק זה; הסכום האמור יעוגל לסכום הקרוב שהוא מכפלה של 10 שקלים חדשים; לעניין זה, ”מדד“ – מדד המחירים לצרכן.
(ג)
הודעה על סכום העיצום הכספי המעודכן לפי סעיף קטן (ב), תפורסם ברשומות.
המועד לתשלום העיצום הכספי
העיצום הכספי ישולם בתוך 30 ימים מיום מסירת דרישת התשלום כאמור בסעיף 100.
הפרשי הצמדה וריבית
לא שולם עיצום כספי במועד, ייווספו עליו לתקופת הפיגור, הפרשי הצמדה וריבית כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961 (בסימן זה – הפרשי הצמדה וריבית), עד לתשלומו.
גבייה
עיצום כספי ייגבה לאוצר המדינה, ועל גבייתו תחול פקודת המסים (גבייה).
עתירה
(א)
אין בהגשת עתירה לבית המשפט לעניינים מינהליים לפי סימן זה, כדי לעכב את תשלום העיצום הכספי, אלא בהסכמת מנהל רשות המים או אם בית המשפט הורה על כך.
(ב)
התקבלה עתירה כאמור בסעיף קטן (א) לאחר ששולם העיצום הכספי לפי הוראות סימן זה, יוחזר העיצום הכספי, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום תשלומו עד יום החזרתו.
פרסום
הוטל עיצום כספי לפי הוראות סימן זה, רשאי מנהל רשות המים לפרסם בעיתון או בכל דרך אחרת את דבר הטלת העיצום הכספי וסכומו, את שמו של המפר ואת מהות ההפרה שבשלה הוטל העיצום הכספי ונסיבותיה, ורשאי מנהל רשות המים להורות למפר לפרסם על חשבונו של המפר פרסום כאמור.

סימן ה׳: עונשין

אי־מסירת סכום החיוב בהיטל לצרכן הביתי
ספק מים שלא מסר לצרכן ביתי, בהודעת החיוב, את הפרטים כאמור בסעיף 85(ב)(1) עד (3) ו־(5) בניגוד להוראות אותו סעיף, דינו – מאסר חצי שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין.
אי־הפקדה או אי־העברה של כספי היטל נטו
ספק מים שלא הפקיד בחשבון נפרד, במועד ההפקדה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות סעיף 89(ב), או שלא העביר לחשבון המדינה, במועד ההעברה, את כספי ההיטל נטו, בניגוד להוראות סעיף 90, ולעניין ספק מים שהוא חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב – הספק לא העביר את כספי ההיטל נטו לפי הוראות סעיף 123 במהלך התקופה הקבועה באותו סעיף, דינו – מאסר שנה או קנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
אחריות נושא משרה בספק המים
נושא משרה בספק מים חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת ביצוע עבירות לפי סעיפים 108 ו־109 בידי ספק המים או בידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – קנס כאמור בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין; בסעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בספק המים, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם הספק על גבייתו של היטל הצריכה העודפת או על הפקדת כספי ההיטל נטו בחשבון הנפרד והעברתם לחשבון המדינה, ולעניין ספק המים שהוא רשות מקומית – ראש הרשות המקומית, גזבר הרשות המקומית או ממונה על הגבייה ברשות המקומית; יראו נושא משרה לעניין סעיף זה, כל מי שממלא תפקיד כאמור, גם אם תואר משרתו שונה.

סימן ו׳: הוראות שונות

הסכמה בין צרכן ביתי לספק מים על השבת כספים שנגבו ביתר
פנה צרכן ביתי כאמור בפסקאות (1) ו־(3)(ב) להגדרה ”צרכן ביתי“ לספק מים בבקשה להשיב לו סכומים שנגבו בעד היטל, לרבות בשל דיווח של הצרכן שנמסר לספק המים לאחר מועד החיוב כאמור בהוראות התוספת לפרק זה, ומצא ספק המים כי נגבו מהצרכן כספים ביתר בעד ההיטל, ישיב הספק לצרכן את כל הכספים שנגבו ביתר או יפחיתם מהחיוב לצרכן; ספק מים לא ישיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר או לא יפחיתם מהחיוב לצרכן, אלא אם כן עליו להשיב לו, לפי כל דין, תשלומים ששולמו ביתר בעד הספקת המים שבשל צריכתם חויב הצרכן בהיטל כאמור, והספק השיב תשלומים אלה לצרכן או תיקן את החיוב של הצרכן בעד אותם תשלומים, לפי העניין.
(ב)
ספק מים ישיב לפנייתו של הצרכן הביתי כאמור בסעיף קטן (א) בתוך שלושים ימים מהמועד שבו קיבל את פנייתו או במועד מסירת הודעת החיוב שחל סמוך לאחר קבלת הפנייה כאמור, לפי המאוחר; מצא ספק המים כי יש להשיב לצרכן הביתי כספים שנגבו בעד ההיטל כאמור בסעיף קטן (א), ישיב הספק במועד האמור את כל אותם כספים או יזכה את חשבונו של הצרכן, לפי העניין.
(ג)
ספק המים רשאי לנכות מכספי ההיטל נטו שעליו להפקיד בחשבון הנפרד לפי הוראות פרק זה את כספי ההיטל שנגבו ביתר ושהוא משיבם לצרכניו לפי הוראות סעיף זה, והוא ידווח לחשב הכללי על השבת הכספים כאמור.
בירור תלונות של צרכנים ביתיים [תיקון: תש״ע]
(א)
רשות המים רשאית לברר תלונה של צרכן ביתי בעניינים כמפורט להלן, שהוגשה אליה, בכתב, בתוך שישים ימים ממועד החיוב בהיטל, ובלבד שהצרכן פנה תחילה לספק המים לקבל את עמדתו בעניין נושא התלונה:
(1)
קביעת מספר הנפשות המוכר, שלא בהתאם להוראות פרק זה;
(2)
גביית היטל בעד כמות מים שלא נצרכה בידי הצרכן הביתי;
(3)
קביעת זכאות לעניין תוספת בכמות צריכת המים, לרבות לצרכן ביתי שאינו זכאי לתוספת האמורה לפי הוראות סעיף 84;
(4)
עניין אחר מאלו המנויים בפסקאות (1) עד (3), ובלבד שרשות המים מצאה כי העניין מצדיק את בירורו על ידה.
(ב)
רשות המים רשאית, לבקשת צרכן ביתי, להאריך את המועד להגשת תלונה לפי סעיף קטן (א), אם מצאה כי קיימים טעמים מיוחדים לכך.
(ג)
רשות המים לא תיתן החלטה בתלונה שהוגשה לפי סעיף זה, ולפיה יש להשיב לצרכן ביתי כספים ששילם ביתר, אלא לאחר שקיבלה אישור לכך מאת החשב הכללי; החשב הכללי ייתן אישור כאמור אם נוכח כי החלטת רשות המים ניתנה בהתאם להוראות סעיף זה.
(ד)
רשות המים תודיע על החלטתה בתלונה שהוגשה אליה לפי סעיף זה, לצרכן הביתי שהגיש את התלונה כאמור ולספק המים.
(ה)
צרכן ביתי או ספק מים רשאים לערער על החלטתה של רשות המים לפי סעיף זה לבית משפט שלום, בתוך 45 ימים מיום קבלת ההחלטה.
הוראות נוספות לגבי השבת כספים שנגבו ביתר
(א)
כספים שיש להשיב לצרכן ביתי בהתאם להוראות סעיפים 88, 111 ו־112, יושבו לצרכן בתוספת הפרשי הצמדה וריבית; בסעיף זה –
”הפרשי הצמדה“ – תוספת לפי שיעור עליית המדד, מהמדד שפורסם לאחרונה לפני המועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד המדד שפורסם לאחרונה לפני מועד השבת הכספים לאותו צרכן;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן;
”ריבית“ – ריבית צמודה למדד בשיעור של 4% לשנה, מהמועד שבו שילם הצרכן הביתי את ההיטל עד מועד השבת הכספים לאותו צרכן.
(ב)
הוחלט להשיב לצרכן ביתי כספים שנגבו ביתר בעד ההיטל, בהתאם להוראות סעיפים 88, 111 ו־112, ישיב ספק המים לחשבון המדינה, בתוך שלושים ימים ממועד קבלת ההחלטה כאמור, את סכום עלויות הספק, כאמור בסעיף 89(א), בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (א).
דיווח למנהל רשות המים על הגינון הציבורי
צרכן ביתי כאמור בפסקה (2) להגדרה ”צרכן ביתי“ ימסור למנהל רשות המים דיווחים לעניין הגינון הציבורי בשטח היישוב של הצרכן האמור, כפי שיורה עליהם מנהל רשות המים בהודעה שיפרסם באתר האינטרנט של רשות המים; הדיווחים האמורים יימסרו במועדים שהובאו באותה הודעה, והם יכללו את המידע והנתונים שפורטו בה, לרבות לעניין מתכונת הדיווח האמור.
שמירת סודיות
ספק מים שהגיע אליו מידע לפי הוראות פרק זה, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, ישמרנו בסוד ולא יגלה אותו לאחר ולא יעשה בו כל שימוש, אלא לפי הוראות פרק זה, או לצורך גביית תשלומים בשל שירותי מים או ביוב לפי הוראות כל דין.
שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, לשנות את התוספת לפרק זה; ואולם שינוי של התוספת שלדעת שר האוצר אין בו השפעה כלכלית או תקציבית, ייעשה בידי מועצת רשות המים, בהתייעצות עם שר האוצר ושר התשתיות הלאומיות ובאישור הוועדה כאמור.
שינוי סכום ההיטל
שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו, להפחית את סכום ההיטל הקבוע לפי סעיף 82, וכן להעלות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את סכום ההיטל האמור; בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות פרק זה, ככל שהם נדרשים בשל הצו האמור.
התאמת כללי הרשויות המקומיות להוראות פרק זה
מועצת רשות המים תתקן את כללי הרשויות המקומיות, כהוראת שעה לתקופה הראשונה ולתקופה השנייה כדי להתאימם להוראות פרק זה, כך שצריכת מים בכמות המחייבת תשלום היטל לפי פרק זה תחויב בתשלום לפי תעריף המים הקבוע בסעיף 4(1)(1.1)(1.1.3) לכללי הרשויות המקומיות, כפי שהיו בתוקפם ביום התחילה; הוראות סעיפים 113(א) ו־124יח(ד) לחוק המים לא יחולו על תיקון כללי הרשויות המקומיות כאמור בסעיף זה.
תקנות לביצוע פרק כ״א
שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ובהסכמת מועצת רשות המים, רשאי לקבוע הוראות לעניין ביצוע פרק זה.
פרק כ״א – הוראת שעה [תיקון: תש״ע, תש״ע־2]
(א)
הוראות פרק זה יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה המסתיימת ביום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010); ואולם שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות ועל פי המלצת מועצת רשות המים, רשאי, בצו –
(1)
להקדים את מועד סיום התקופה כאמור, אם נוכח כי חיוב בהיטל אינו נדרש עוד לשם השגת מטרות פרק זה;
(2)
לדחות, באישור ועדת הכספים של הכנסת, את מועד סיום התקופה כאמור, בתקופות נוספות שלא יעלו על שנה כל אחת, אם נוכח כי הדבר נדרש לשם השגת מטרות פרק זה, ובלבד שהמועד לא יידחה למועד המאוחר מיום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012).
(ב)
בצו לפי סעיף זה יפורטו ההתאמות והשינויים בהוראות פרק זה, ככל שהם נדרשים בשל הצו.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
הוראות פרק זה, למעט סעיף 82(ב) ו־(ג)(1), לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום א׳ באייר התש״ע (15 באפריל 2010);
(2)
הוראות סעיף 82(ב) יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופה השלישית, אלא אם כן כמות המים למטרת חקלאות ולמטרת תעשיה של הצרכן הביתי כאמור באותו סעיף נמדדת באמצעות מדי מים נפרדים בכל אחד מהשטחים המשמשים למטרות האמורות.
(ד)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ג), הוראות פרק זה לא יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים מיום ב׳ באייר התש״ע (16 באפריל 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010) (בסעיף זה – תקופת אי־התחולה); ואולם במהלך תקופת אי־התחולה רשאי שר האוצר, בהסכמת שר התשתיות הלאומיות, לפי המלצת מועצת רשות המים, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, בצו, כי הוראות פרק זה יחולו לעניין חיוב בתשלום היטל בעד צריכת מים בתקופת אי־התחולה, כולה או חלקה.
הוראה מיוחדת לעניין כספי ההיטל נטו
ספק מים שחל לגביו סכום ההיטל נטו כאמור בפסקה (1)(א) שבהגדרה ”היטל נטו“ שבסעיף 89(א), יעביר לחשב הכללי, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), דוח כספי מבוקר לשנת 2009, הכולל את שיעור הגבייה השנתי של ספק המים לאותה שנה; היה שיעור הגבייה השנתי של ספק המים בשנת 2009 שונה משיעור הגבייה השנתי כאמור בפסקה (1)(א)(3) בהגדרה האמורה, תתבצע התחשבנות בין המדינה לבין ספק המים לעניין השבת כספים שהועברו לאוצר המדינה ביתר או לעניין העברת כספים לאוצר המדינה שהועברו בחסר.
הוראת מעבר לעניין העברת כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה בידי חברה
(א)
בתקופה הראשונה ובתקופה השנייה, חברה כהגדרתה בסעיף 2 לחוק תאגידי מים וביוב תעביר את כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, באופן כמפורט להלן:
(1)
שיעור מהכספים כאמור, השווה לשיעור שנקבע לפי סעיף 2 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975, יועבר לאוצר המדינה באמצעות רשות המסים בישראל, במועד שבו על החברה האמורה לשלם מס ערך מוסף לפי החוק האמור; למען הסר ספק, לא יראו בדרך ההעברה של כספי ההיטל נטו לאוצר המדינה, כאמור בפסקה זו, משום הטלת מס ערך מוסף, משתמעת או מפורשת, על סכום ההיטל או על כספי ההיטל נטו;
(2)
השיעור הנותר – בהתאם להוראות סימן ג׳.
(ב)
למען הסר ספק, הסכום שייגבה מצרכן ביתי בעבור ההיטל לא יעלה על 20 שקלים חדשים לכל מטר מעוקב, בשל כמות צריכת מים שבשלה על הצרכן הביתי לשלם את ההיטל האמור, אלא אם כן נקבע אחרת בצו לפי סעיף 117.
הוראת מעבר לעניין חיובו בהיטל של צרכן ביתי כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“
מצא שר האוצר, על פי המלצת מועצת רשות המים ובהסכמת שר התשתיות הלאומיות, כי התקיימו נסיבות חריגות שבשלהן לא השלים צרכן מים כאמור בפסקה (3) להגדרה ”צרכן ביתי“, את התקנת מדי המים כאמור עד יום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), אף שנקט את כל האמצעים הנדרשים כדי להתקין מדי מים בכל אחת מיחידות הדיור שלהן הוא מספק מים, רשאי הוא לדחות את תחילתה של תקופת צריכת המים שבה תחול על אותו צרכן החובה לשלם היטל לפי פרק זה, עד לתקופה ההכרחית הנדרשת להשלמת התקנת מדי המים כאמור, בשל אותן נסיבות.

תוספת לפרק כ״א
(ההגדרה ”מספר נפשות מוכר“ בסעיף 81)

1.
הודעה מאת ספק מים לעניין החובה של צרכן ביתי לדווח על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור [תיקון: תש״ע]
עד יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ישלח ספק מים, בדואר, לצרכן ביתי, לכתובת שאליה הוא שולח את הודעת החיוב, הודעה לעניין החובה החלה על הצרכן לדווח לספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לטופס הדיווח שצורף להודעה האמורה, ולעניין אפשרותו לדווח על מספר הנפשות שהתגוררו ביחידת הדיור בתקופה שמיום התחילה ועד למועד שבו ימסור את הדיווח כאמור, שיהיה לא יאוחר מיום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009), וכן להצהיר בדבר נכונות הפרטים הנכללים באותו דיווח; טופס הדיווח שיצורף להודעה יהיה לפי נוסח שיפרסם מנהל רשות המים, ביום התחילה, באתר האינטרנט של רשות המים.
2.
הודעה מאת צרכן ביתי על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור [תיקון: תש״ע]
(א)
קיבל צרכן ביתי הודעה כאמור בסעיף 1, ישלח לספק המים, בדואר, בפקסימיליה או בדואר אלקטרוני, את הדיווח בהתאם להודעה האמורה, כשהוא כולל את כל הפרטים שאותם נדרש הצרכן למלא, לרבות הצהרה בדבר נכונות אותם פרטים, בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 או תצלום ספח תעודות הזהות, של כל המתגוררים דרך קבע ביחידת הדיור של אותו צרכן, המעיד על שמם ומקום מגוריהם, ולגבי ילדים שטרם מלאו להם 18 שנים – בצירוף תמצית מן הרישום במרשם כמשמעותו בחוק מרשם האוכלוסין, התשכ״ה–1965 או ספח תעודת הזהות של ההורה שבו מפורטים פרטי הילדים.
(ב)
היה הצרכן הביתי מי שאינו אזרח ישראלי, יעביר לספק המים צילום של דרכונו וכן אישור שהייה כדין, במקום תעודת הזהות כאמור בסעיף קטן (א), וכן אחד מאלה לפי בחירתו של הצרכן:
(1)
תצהיר מאומת לגבי מקום מגוריו;
(2)
ספח תעודת זהות של בעל ההיתר להעסקתו של הצרכן הביתי לפי חוק עובדים זרים, התשנ״א–1991.
(ג)
צרכן ביתי המתגורר ביחידת דיור שלא במקום מגוריו לפי ספח תעודת הזהות שלו (בפרט זה – מקום מגוריו הרשום), יצרף לדיווח מטעמו כאמור בסעיף קטן (א) תצהיר מאומת מטעמו בדבר מקום מגוריו בפועל ואישור בכתב מטעם ספק המים של מקום מגוריו הרשום כי לעניין חישוב היטל המים, הוא לא מתגורר ביחידת דיור במקום מגוריו הרשום אלא במקום מגוריו בפועל.
3.
הודעה מאת ספק המים על מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור
בתוך 14 ימים מהיום שבו קיבל ספק המים דיווח כאמור בסעיף 2, ימסור לצרכן הביתי, בדואר או באמצעי שבו העביר לו הצרכן את הדיווח האמור, הודעה על מספר הנפשות שהוא מכיר בהן; הספק יציין בכל הודעת חיוב של אותו צרכן את מספר הנפשות כאמור.
4.
הודעה על שינוי
צרכן ביתי ידווח לספק המים על כל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור; דיווח כאמור יכלול את הפרטים כאמור בסעיף 2 וייעשה בהתאם למתכונת הדיווח הקבועה באותו סעיף; חל שינוי במספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור בשל לידה או פטירה, תצורף לדיווח תעודת לידה או תעודת פטירה, לפי העניין.
5.
עדכון בהתאם להודעה על שינוי
שינה ספק המים את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור, בהתאם לדיווח לפי סעיף 4, יחול אותו שינוי החל בהודעת החיוב הקרובה לאחר הודעת הצרכן כאמור, ואולם אם מסר הצרכן הביתי מסמכים ונתונים כאמור בסעיף 4, המאמתים את השינוי האמור לתקופת 30 הימים שקדמה למועד הדיווח, יחול השינוי האמור גם לגבי תקופה זו.
6.
סתירה בין דיווח הצרכן הביתי לבין הנתונים הידועים לספק המים
(א)
ראה ספק המים כי קיימת סתירה בין מספר הנפשות שדווח בידי צרכן ביתי, כמתגוררות ביחידת הדיור, לבין הנתונים הידועים לו, יודיע על כך לצרכן הביתי בהודעת החיוב הקרובה, ויחייב את הצרכן בהתאם, רק החל מהודעת החיוב העוקבת להודעה האמורה.
(ב)
במקרה של סתירה לעניין מספר הנפשות המתגוררות ביחידת הדיור, שהצרכן הביתי דיווח עליו לספק המים בעד התקופה הראשונה, יעדכן ספק המים בהתאם לכך את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת הדיור בתקופת החיוב הראשונה שלאחר התקופה שלגביה נמסרה הודעת החיוב האמורה, והשינוי האמור יחול לגבי התקופה שתחילתה ביום התחילה.
7.
שינוי מספר הנפשות הרשומות אצל הספק בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט
ספק המים יעדכן את מספר הנפשות הרשומות אצלו כמתגוררות ביחידת דיור, בהתאם להוראות סעיף 111 או בהתאם להחלטת רשות המים או בית משפט לפי הוראות סעיף 112.

פרק כ״ב: האפוטרופוס הכללי

פרק כ״ב – הוראת שעה לעניין נכס מקרקעין
(א)
סעיף 15(א), (ג), (ג3) ו־(ג4) לחוק האפוטרופוס הכללי, ולעניין נכס מקרקעין – סעיף 15(ד) לחוק האמור, וכן סעיף 5 לחוק הסדרי משפט ומינהל [נוסח משולב], התש״ל–1970, כנוסחם בפרק זה, יעמדו בתוקפם עד יום כ״א בתמוז התשע״ז (15 ביולי 2017).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר המשפטים, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, להאריך את תוקפם של הסעיפים האמורים באותו סעיף קטן, לתקופה אחת שלא תעלה על שלוש שנים.
תיקון חוק האפוטרופוס הכללי – הוראות מעבר
(א)
על אף האמור בסעיף 15(ג2) לחוק האפוטרופוס הכללי, כנוסחו בסעיף 125(4) לחוק זה, לגבי נכסים כאמור באותו סעיף, שביום תחילתו של חוק זה (בסעיף זה – יום התחילה) חלפו 14 שנים ושלושה חודשים לפחות מתחילת ניהולם לפי אותו חוק
(1)
לא יועברו הנכסים כאמור לקניין המדינה בטרם חלפו תשעה חודשים מיום התחילה; ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי לעכב את העברתו לקניין המדינה של נכס כאמור, אם הוגשה לאפוטרופוס הכללי או לבית משפט בקשה לשחרור הנכס לפני תום תשעת החודשים האמורים וטרם ניתנה החלטה בתום אותה תקופה – עד למתן החלטה או פסק דין בבקשה;
(2)
האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות המנויות בפסקאות משנה (א) ו־(ב) שבסעיף 15(ג2)(1) האמור, בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויבצע אותן במשך שישה חודשים לפחות.
(ב)
בתקופה שמיום התחילה עד יום ט׳ בתמוז התשע״ו (15 ביולי 2016) (בסעיף קטן זה – תקופת המעבר) –
(1)
יקראו את סעיף 15(ג3)(1) לחוק האפוטרופוס הכללי, כנוסחו בסעיף 125(4) לחוק זה, כאילו במקום ”25 שנים“ יבוא ”32 שנים“ ובמקום ”23 שנים וחצי“ יבוא ”30 שנים וחצי“;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), לגבי נכסים כאמור בסעיף 15(ג3)(1) לחוק האפוטרופוס הכללי כנוסחו בסעיף 125(4) לחוק זה, שביום התחילה –
(א)
חלפו 30 שנים וחצי לפחות מתחילת ניהולם לפי החוק האמור
(1)
לא יועברו נכסים כאמור לקניין המדינה בטרם חלפה שנה מיום התחילה; ואולם רשאי האפוטרופוס הכללי לעכב את העברתו לקניין המדינה של נכס כאמור, אם הוגשה לאפוטרופוס הכללי או לבית משפט בקשה לשחרור הנכס לפני תום התקופה האמורה או תום 32 שנים מתחילת הניהול, לפי העניין, וטרם ניתנה החלטה בתום אותה תקופה – עד למתן החלטה או פסק דין בבקשה;
(2)
האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע הפעולות האמורות בסעיף 15(ג3)(1) האמור (בסעיף קטן זה – פעולות האיתור), בתוך שלושה חודשים מיום התחילה, ויבצע אותן במשך שנה לפחות;
(ב)
חלפו בין 18 שנים ל־25 שנים מתחילת ניהולם לפי החוק האמור, האפוטרופוס הכללי יתחיל בביצוע פעולות האיתור לא יאוחר מ־18 חודשים לפני תום תקופת המעבר, ויבצע את הפעולות עד תום תקופת המעבר.

פרק כ״ג: קליטת חיילים משוחררים

על אף הוראות סעיף 7(ב) ו־(ג) לחוק קליטת חיילים משוחררים, בתקציב המדינה המתייחס לשנת הכספים 2009 יתוקצב לקרן לסיוע נוסף הסכום המחושב לפי הסעיף האמור בניכוי 35 מיליון שקלים חדשים.

פרק כ״ד: שיפור זכויות עובדים

פרק כ״ה: ביטוח לאומי

חוק הביטוח הלאומי – הוראת מעבר
שר האוצר ייתן הוראות לאקטואר המוסד לביטוח לאומי (בפרק זה – המוסד) על אופן הגשת דין וחשבון אקטוארי מלא לפי הוראות סעיף 24(ב1) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 139(1) לחוק זה, לא יאוחר מיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
חוק הביטוח הלאומי – תחילה ותחולה
(א)
תחילתו של סעיף 28ב לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 139(2) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010).
(ב)
סעיפים 65(ב) ו־324(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(3) ו־(20) לחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת בעד יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך, ובלבד שיחולו רק על מי שיצא מישראל ביום האמור ואילך.
(ג)
סעיפים 158, 160(ו), 161(ה), 163(ג) ו־171(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(4) עד (6), (7)(א) ו־(8) לחוק זה, יחולו על מי שהתאריך הקובע לגביו חל ביום ז׳ באייר התשס״ט (1 במאי 2009) ואילך, ובלבד שמועד פתיחת העסק כמשמעותו בסעיף 158 חל ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
(ד)
סעיפים 163(ד) ו־176(א) לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(7)(ב) ו־(9)(א) לחוק זה, יחולו על מי שנבחן כאמור בהוראות סעיף 163(ד), בבחינה שנערכה ביום י״ט בסיוון התש״ע (1 ביוני 2010) ואילך.
(ה)
סעיפים 176(ב) ו־176א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(9)(ב) ו־(10) לחוק זה, יחולו לגבי מי שהחל לעבוד בעבודה כאמור באותם סעיפים, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
(ו)
סעיף 183 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 139(11) לחוק זה, יחול על מי שניתן לגבי מעבידו צו כאמור בסעיף 182 לחוק הביטוח הלאומי, ביום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
(ז)
סעיפים 223א, 224(א) ו־225א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(13) עד (15) לחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת ביום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009) ואילך.
(ח)
תחילתם של סעיפים 244, 247א, 252 ו־256א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(16) עד (19) לחוק זה, ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והם יחולו על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
(ט)
סעיף 384א ולוח י״ז לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 139(21) ו־(24) לחוק זה, יחולו לגבי מידע שדרש המוסד ביום תחילתו של חוק זה ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה ליום האמור.
(י)
לוח ב׳1 לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 139(22) לחוק זה, יחול על מענק אשפוז המשתלם בעד יום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ואילך.
(יא)
תחילתו של לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 139(23) לחוק זה, ביום כ״ו באדר ב׳ התשע״א (1 באפריל 2011), והוא יחול על הקצבות אוצר המדינה למוסד ועל דמי ביטוח המשתלמים בעד היום האמור ואילך.
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2010.
חוק הביטוח הלאומי – תחולה לעניין הוראות השעה שבסעיף 142
(א)
לוח י״א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף 142(א) לחוק זה, יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).
(ב)
סעיפים 244, 247א, 252 ו־256א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 142(ב) לחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009).
(ג)
סעיפים 244, 247א, 252 ו־256א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בסעיף 142(ג) לחוק זה, יחולו על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.3.2011.
חוק הביטוח הלאומי – הוראת שעה לעניין לוח י׳
(א)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.3.2011.
(ב)
לוח י׳ לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בסעיף קטן (א), יחול על דמי ביטוח המשתלמים בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) ועד יום כ״ה באדר ב׳ התשע״א (31 במרס 2011).
חוק הבטחת הכנסה – תחילה ותחולה
תחילתה של התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף 146 לחוק זה, ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), והיא תחול על גמלה המשתלמת בעד היום האמור ואילך.
תיקון חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה לשנת 2009
(א)
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 כהוראת שעה מיום 1.8.2009 ועד יום 31.12.2009.
(ב)
התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום י״א באב התשס״ט (1 באוגוסט 2009) עד יום י״ד בטבת התש״ע (31 בדצמבר 2009).
חוק הבטחת הכנסה – הוראת שעה לשנת 2010
(א)
הנוסח שולב בחוק הבטחת הכנסה, התשמ״א–1980 כהוראת שעה מיום 1.1.2010 ועד יום 31.12.2010.
(ב)
התוספת השניה לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחה בסעיף קטן (א), תחול על גמלה המשתלמת בעד התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) ועד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010).

פרק כ״ו: אזורי עדיפות לאומית

מטרה
מטרת פרק זה היא לעודד פיתוח של אזורים או יישובים שהממשלה החליטה כי הם בעלי עדיפות לאומית, וקידומם, בכפוף להוראות פרק זה.
החלטה על אזור עדיפות לאומית
(א)
הממשלה רשאית להחליט כי אזור מסוים או יישוב מסוים הוא בעל עדיפות לאומית (בפרק זה – אזור עדיפות לאומית); החלטה כאמור יכול שתהיה כללית ויכול שתהיה לגבי עניין מסוים או לתקופה מסוימת.
(ב)
לצורך קבלת החלטה לפי סעיף קטן (א), רשאית הממשלה לשקול שיקולים אלה:
(1)
המצב הביטחוני באזור או ביישוב;
(2)
חוסנו הכלכלי והחברתי של האזור או היישוב ורמת השירותים שבו;
(3)
תכנון הפריסה של האוכלוסיה;
(4)
מיקומו הגאוגרפי של האזור או היישוב או המרחק שלו מריכוזי אוכלוסיה וממרכז הארץ;
(5)
הצורך בצמצום פערים בין האזור או היישוב לבין אזורים או יישובים אחרים או בין קבוצות אוכלוסיה תושבות האזור או היישוב לבין קבוצות אוכלוסיה אחרות;
(6)
נטל קליטת העלייה על האזור או היישוב;
(7)
שיקולים נוספים הנוגעים לצורכי האוכלוסיה באזור או ביישוב שבשלהם יש לעודד פיתוח של אותו אזור או יישוב או קידומו, ובלבד שוועדת הכספים של הכנסת אישרה אותם (בפרק זה – הוועדה).
(ג)
החלטת הממשלה בדבר אזור עדיפות לאומית תהיה מנומקת ומבוססת על נתונים, ויפורטו בה מקור הנתונים והשיקולים כאמור בסעיף קטן (ב), שהביאו לקביעת אזור העדיפות כאמור.
מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית
(א)
הממשלה רשאית להחליט על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית ולעניין זה, וככל שהדבר נוגע לעניין ובאופן ההולם את נסיבותיו, תשקול הממשלה, בין השאר, את שיעור ההכנסות מתוך פוטנציאל ההכנסות של האזור או היישוב; הטבות כאמור יינתנו בתחום מתחומי פעילות הממשלה, ובכלל זה בתחום החינוך, התרבות, התעסוקה, הרווחה, הבינוי, השיכון, התעשייה, החקלאות, התיירות, הפנים, הגנת הסביבה, קליטת העלייה או התשתיות.
(ב)
החליטה הממשלה על מתן הטבות לאזור עדיפות לאומית, תחליט בדבר סוג ההטבות שיינתנו לאותו אזור, הדרכים או האמצעים למתן ההטבות, ובכלל זה דרכים כאמור בסעיף קטן (ג), וכן התקופה שבה יינתנו ההטבות ואמות המידה לנתינתן, והכל באופן ההולם את נסיבות העניין; הממשלה רשאית להחליט כי החלטות כאמור בסעיף קטן זה יתקבלו בידי שר משרי הממשלה בשטח הפעולה של משרדו.
(ג)
הטבות לאזורי עדיפות לאומית יכול שיינתנו, בין השאר, בדרך של מתן מענק כספי או העמדת הלוואה, או בדרך של מתן הטבות בשטח הפעולה של משרד ממשרדי הממשלה, לתגבור פעילות קיימת או לביצוע פעילות ייעודית.
(ד)
התחומים שבהם יינתנו הטבות לאזורי עדיפות לאומית לפי סעיף זה וכן סוגי ההטבות, הדרכים, האמצעים ואמות המידה לנתינתן והתקופות שבהן יינתנו, יכול שיהיו שונים לגבי אזורי עדיפות לאומית שונים.
ביטול החלטה על אזור עדיפות לאומית או על מתן הטבות, או הפחתה משמעותית של ההטבות
(א)
הממשלה לא תחליט על ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה לפי סעיפים 151 או 152, או על הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי סעיף 152 (בסעיף זה – החלטת ביטול או הפחתה משמעותית), ככלל או לגבי עניין מסוים, אלא לאחר שחלפו ארבע שנים ממועד קבלת ההחלטה לפי סעיפים 151 או 152, לפי העניין.
(ב)
קיבלה הממשלה החלטת ביטול או הפחתה משמעותית, לא יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה אותה החלטה, אלא לאחר שחלפו שלוש שנים ממועד קבלתה.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), רשאית הממשלה לקבל החלטת ביטול או הפחתה משמעותית בטרם חלפו ארבע שנים מהמועד שבו התקבלה ההחלטה לפי סעיפים 151 או 152, לפי העניין, או לקבוע כי יבוטלו או יופחתו ההטבות הניתנות לפי פרק זה לאזור או ליישוב שלגביו ניתנה החלטת הביטול או ההפחתה המשמעותית בטרם חלפו שלוש שנים מיום קבלת ההחלטה כאמור, והכל אם ניתן לכך אישור מאת הוועדה.
(ד)
הוראות סעיף זה לא יחולו לעניין ביטול של החלטה על אזור עדיפות לאומית או של החלטה על מתן הטבות לאזור כאמור, שקיבלה הממשלה לפי סעיפים 151 או 152 או לעניין הפחתה משמעותית של הטבות שנתנה הממשלה לאזור עדיפות לאומית מכוח החלטה שקיבלה לפי סעיף 152, ככלל או לעניין מסוים, אם תוקפה של ההחלטה לפי סעיף 151 או תוקפן של ההטבות שניתנו מכוח החלטה לפי סעיף 152, נקבעו מראש לתקופה הקצרה מארבע שנים.
חובת דיון תקופתי בהחלטה על אזור עדיפות לאומית
החלטה על אזור עדיפות לאומית שקיבלה הממשלה לפי סעיף 151, תובא לדיון בממשלה בכל שלוש שנים, אם לא פג תוקפה קודם לכן; במסגרת הדיון כאמור, יוצגו לפני הממשלה אופן ביצועה של ההחלטה וההתקדמות בהשגת מטרותיה, לרבות ההטבות שניתנו מכוחה; הממשלה תבחן את הצורך בשינוי ההחלטה או בביטולה.
דיווח שנתי לממשלה
שרי הממשלה ידווחו לממשלה, בכל שנה, על הטבות שנתנו לאזורי עדיפות לאומית לפי הוראות פרק זה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית.
דיווח חצי שנתי לוועדה
(א)
ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, ידווח בכתב, בכל שישה חודשים, לוועדה, על החלטות הממשלה בדבר אזורי עדיפות לאומית, שהתקבלו לפי פרק זה, בתקופה שלאחר מועד הדיווח הקודם, ועל הנמקותיהן, על מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה לפי החלטות אלה, על עלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ועל אופן ביצוען, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.
(ב)
הוועדה תדון בדיווח שנמסר לה לפי סעיף קטן (א).
(ג)
דיווח ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יימסר לוועדה בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של פרק זה.
דין וחשבון שנתי
(א)
ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, יניח על שולחן הכנסת, בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו כל החלטות הממשלה לפי פרק זה, התקפות באותו מועד, בדבר אזורי עדיפות לאומית והנמקותיהן, מהות ההטבות שניתנו לאזורים אלה מכוח החלטות אלה ולפי חוקים אחרים המקנים הטבות לאזור או ליישוב, ועלותן התקציבית או הערכת שוויין, לפי העניין, ואופן ביצועו, לרבות ההתקדמות בהשגת מטרותיהן.
(ב)
דין וחשבון ראשון כאמור בסעיף קטן (א) יונח על שולחן הכנסת בתוך שנה מיום תחילתו של פרק זה.
פרסום
החלטות הממשלה לפי פרק זה, דיווח לפי סעיף 156 ודין וחשבון לפי סעיף 157, יפורסמו באתר האינטרנט של משרד ראש הממשלה.
ביצוע והפעלת סמכויות
(א)
ראש הממשלה ממונה על ביצוע פרק זה.
(ב)
סמכויות ראש הממשלה לפי פרק זה, לרבות הסמכות להתקין תקנות, יופעלו בהתייעצות עם שר האוצר.
שמירת דינים וסמכויות
אין בהוראות פרק זה כדי לגרוע –
(1)
מהסמכות, לפי חוק אחר, לקבוע כי אזור מסוים או יישוב מסוים זכאי לקבל הטבות או לתת הטבות לאזור או ליישוב כאמור, או מכל הטבה הניתנת לפי חוק אחר לאזור או ליישוב;
(2)
מהסמכות הנתונה לממשלה, למשרדי הממשלה או לרשויות המדינה לתת הטבות, בתחומי פעילותם ועל פי אמות מידה מקצועיות, לאזור או ליישוב בהתאם לצרכיו.
ביטול חוק ערי ואזורי פיתוח
חוק ערי ואזורי פיתוח, התשמ״ח–1988 – בטל.
פרק כ״ו – הוראת מעבר
(א)
החלטת ממשלה שניתנה ערב תחילתו של פרק זה, שלא לפי הוראות חיקוק, ומקנה הטבות לאזור או ליישוב על בסיס עדיפות לאומית, תתבטל בתום שנתיים וחצי מיום תחילתו של פרק זה או עד המועד הקבוע בה, לפי המוקדם; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על החלטת הממשלה מספר 3960 ועל החלטת הממשלה מספר 3964, מיום כ״ג באב התשס״ח (24 באוגוסט 2008), ואין בהוראות סעיף קטן זה כדי לקבוע הוראות לעניין תוקפן.
(ב)
בתוך שישה חודשים מיום תחילתו של פרק זה ימסור ראש הממשלה או שר שימנה לעניין זה, לכנסת, דין וחשבון בדבר החלטות הממשלה שניתנו ערב תחילתו של חוק זה, והן בתוקף, כאמור בסעיף קטן (א).

פרק כ״ז: מסים

סימן א׳: מס הכנסה שלילי

סימן א׳ – תחולה
(א)
סעיף 26(ג) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות, כנוסחו בסעיף 163(1) לחוק זה, יחול לגבי מענק המשתלם בעד חודשי עבודה בפועל בשנות המס 2009 ו־2010.
(ב)
סעיף 27(ב) לחוק להגדלת שיעור ההשתתפות, כנוסחו בסעיף 163(2) לחוק זה, יחול לגבי הכנסה חודשית ממוצעת שהופקה בשנות המס 2009 ו־2010.

סימן ב׳: תיקון פקודת מס הכנסה

[תיקון: תשע״ב]
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.

סימן ג׳: מס הכנסה – הוראות שעה

הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה לגבי שנות המס 2012 עד 2015.
[תיקון: תשע״א, תשע״ב]
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה לגבי שנות המס 2010 עד 2015 לגבי שנת המס 2010.
הוראת שעה לגבי חלוקת דיבידנד בשנים 2009 ו־2010, לעניין סעיף 125ב לפקודה
על אף הוראות סעיף 125ב(1) עד (3) לפקודה, שיעור המס על הכנסה מדיבידנד בידי יחיד או בידי חברה משפחתית, שמקורו ברווחים ראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם בסעיף 94ב(א)(2) לפקודה, שנצברו בידי החברה מחלקת הדיבידנד עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002), יהיה 12%, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
ההכנסה מדיבידנד שולמה על ידי החברה מחלקת הדיבידנד והתקבלה בידי מקבלה בתקופה שמיום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009) עד יום כ״ב בתשרי התשע״א (30 בספטמבר 2010) (בסעיף זה – תקופת ההטבה);
(2)
יום רכישת המניות שבשלהן התקבלה ההכנסה מדיבידנד היה לפני יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003);
(3)
בכל אחת משנות המס 2009 עד 2012, הסכום הכולל של הכנסת עבודה, דמי ניהול, הפרשי הצמדה או ריבית ותשלומים אחרים ששולמו למקבל ההכנסה מדיבידנד על ידי החברה מחלקת הדיבידנד, במישרין או בעקיפין, בהפחתת ההכנסה מדיבידנד שחויבה במס לפי סעיף זה, לא פחת מממוצע סכום התשלומים כאמור ששולמו לו על ידי החברה האמורה, במישרין או בעקיפין, בשנות המס 2007 ו־2008;
(4)
אילו מקבל הדיבידנד היה מוכר את מניותיו בתקופת ההטבה, היו חלות הוראות סעיף 94ב(א)(2) לפקודה לגבי הרווחים הראויים לחלוקה עד המועד הקובע, כהגדרתם בסעיף האמור, שנצברו עד יום כ״ו בטבת התשס״ג (31 בדצמבר 2002).
[תיקון: תשע״ב]
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה כהוראת שעה לגבי שנות המס 2011 ו־2015 לגבי שנת המס 2011.

סימן ד׳: מס הכנסה – תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר

תחילה, תחולה, תקנות ראשונות והוראות מעבר [תיקון: תשע״ב]
(א)
תחילתם של סעיפים 3(ה4)(1) ו־9 לפקודה, כנוסחם בסעיף 165(1), (2)(ב) ו־(ג) לחוק זה, ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009), והם יחולו על ריבית, הפרשי הצמדה ורווחים אחרים שמקורם בתשלומי היחיד, ששולמו לקופת הגמל אחרי יום כ״ז בטבת התשס״ג (1 בינואר 2003), ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
היחיד היה זכאי לקבל את ההכנסות האמורות לפי הוראות סעיף 23 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
(2)
קופת הגמל שילמה ליחיד את ההכנסות האמורות ביום ט׳ בתמוז התשס״ט (1 ביולי 2009) ואילך.
(ב)
תחילתה של פסקה (3) של סעיף 9(2)(ג) לפקודה, כנוסחה בסעיף 165(2)(א) לחוק זה, ביום תחילתן של תקנות שקבע שר האוצר לפי הפסקה האמורה.
(ג)
תחילתו של סעיף 11 לפקודה, כנוסחו בסעיף 165(3) לחוק זה, ביום כ׳ בטבת התשע״ו (1 בינואר 2016), והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
(ד)
(1)
סעיפים 14(ד), 75ז(ה), 75יא(א) ו־75יב(ז) לפקודה, כנוסחם בסעיף 165(4) עד (7) לחוק זה, יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק, ביום כ״ג בטבת התשס״ח (1 בינואר 2008) ואילך.
(2)
על אף האמור בפסקה (1), הסעיפים האמורים באותה פסקה יחולו על מי שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק בתקופה שתחילתה ביום י״א בטבת התשס״ז (1 בינואר 2007) וסיומה ביום כ״ב בטבת התשס״ח (31 בדצמבר 2007), ובלבד שביצע את ההשקעות כאמור בסעיף 14(ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף 165(4) לחוק זה, לפני המועד שהיה לתושב ישראל לראשונה או לתושב חוזר ותיק.
(3)
תקנות ראשונות לפי סעיף 14(ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף 165(4) לחוק זה, יובאו לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישה חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
(ה)
תחילתו של סעיף 94ב(א)(2) לפקודה, כנוסחו בסעיף 165(8) לחוק זה, ביום י״ג בתשרי התש״ע (1 באוקטובר 2009).
(ו)
לעניין סעיף 120ב לפקודה, יראו את הסכומים הנקובים בסעיף 121 לפקודה, כנוסחו בסעיפים 165(9) ו־167 לחוק זה, כאילו תואמו לאחרונה ביום ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009).
(ז)
תחילתו של סעיף 121 לפקודה כנוסחו בסעיף 165(9) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) והוא יחול על הכנסה שהופקה ביום האמור ואילך.
(ח)
(בוטל).
(ט)
סעיפים 140א ו־235(ב) לפקודה, כנוסחם בסעיף 165(11) ו־(12) לחוק זה, יחולו גם לגבי מידע שנדרש כאמור באותם סעיפים ביום תחילתו של חוק זה ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה לאותו יום.
(י)
סעיף 240ב(ג) ו־(ד) לפקודה, כנוסחו בסעיף 165(13) לחוק זה, יחול לגבי דיווח בשל שנת המס 2010 ואילך.

סימן ה׳: תיקון חוק מס ערך מוסף

[תיקון: תשע״ב־2, תשע״ג־2]

סימן ו׳: מס ערך מוסף – הוראות שעה

פרשנות
לכל מונח בסימן זה תהא המשמעות הנודעת לו בחוק מס ערך מוסף.
הוראת שעה בשל שנת 2010
(א)
עוסק שבשנת 2009 מתקיים בו האמור בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן, יגיש, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010) עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), וזאת בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל:
(1)
מחזור עסקאותיו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים;
(2)
חלה עליו חובה לנהל מערכת חשבונות לפי שיטת החשבונאות הכפולה, כפי שנקבעה בהוראות ניהול פנקסי חשבונות שנקבעו לפי סעיף 130 לפקודת מס הכנסה.
(ב)
(1)
כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
(2)
כל חשבוניות המס שהוצאו, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
(3)
כל רשימוני הייבוא הנושאים את שמו של העוסק, שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל;
(4)
כל חשבוניות הקנייה שהוצאו לעוסק בתקופת הדוח התקופתי והנכללות בו, וסכומן הכולל.
(ג)
לגבי כל חשבונית מס וחשבונית קנייה כאמור בסעיף קטן (ב) יפורטו בדוח לפי סעיף זה: מספרה הסידורי, הסמל שלה לפי הסימן שקבע לה המנהל, תאריכה, סכומה וסכום המס הנובע ממנה, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל רשימון ייבוא כאמור בסעיף קטן (ב) – יפורט מספרו הסידורי.
(ד)
המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח לפי אותו סעיף קטן, וכן רשאי הוא לפטור כאמור עוסק מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.
(ה)
עוסק רשאי להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) במקום הדוח התקופתי, אם אישר זאת המנהל, בתנאים ובתיאומים שיורה, ובלבד שדוח כאמור יוגש במועד שיש להגיש את הדוח התקופתי לפי סעיף 67(ב)(1) לחוק מס ערך מוסף.
הוראת שעה בשל שנת 2011 [תיקון: תשע״ב־2]
עוסק שבשנת 2010 מחזור עסקאותיו עולה על 4,000,000 שקלים חדשים או שמתקיים בו האמור בפסקה (2) של סעיף 173(א), יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011) עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), דוח כאמור בסעיף 173 ויחולו לעניין דוח כאמור הוראות אותו סעיף.
הוראת שעה בשל שנת 2012 [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
עוסק שבשנת 2011 מתקיים בו האמור בסעיף 69א(ז) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(4) לחוק זה, יגיש, נוסף לכל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012), דוח שבו יפורט כל האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), בתוך 15 ימים ממועד הגשת הדוח התקופתי או במועד מאוחר יותר שיורה המנהל.
(ב)
בדוח לפי סעיף קטן (א) יפורטו כל אלה:
(1)
כל חשבוניות המס שהמועד להוצאתן חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
(2)
כל חשבוניות המס שהעוסק הוציא, אף אם המועד להוצאתן טרם הגיע, הנכללות בדוח התקופתי, וסכומן הכולל;
(3)
סכומן הכולל של כל חשבוניות העסקה שהמועד להוצאתן לפי סעיף 46 לחוק מס ערך מוסף חל בתקופת הדוח התקופתי, אף אם העוסק הופטר מהוצאת חשבוניות, וסכום המס הכולל הנובע מהן;
(4)
כל רשימוני הייצוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי סעיף 30(א)(1) לחוק מס ערך מוסף הנושאים את שמו של העוסק, שהותרו בתקופת הדוח התקופתי והנכללים בו, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור;
(5)
כל חשבוניות המס, רשימוני הייבוא וכל מסמך אחר שאישר המנהל לפי סעיף 38(א) לחוק מס ערך מוסף, שהעוסק דורש בדוח לנכות על פיהם מס תשומות לפי הסעיף האמור, וסכומם הכולל של כל אחד מסוגי המסמכים כאמור.
(ג)
לגבי כל חשבונית מס ומסמך אחר שאישר המנהל כאמור בסעיף קטן (ב) יפורטו בדוח לפי סעיף קטן (א) מספרם הסידורי, הסמל שלהם לפי הסימן שקבע להם המנהל, תאריכם, סכומם וסכום המס הנובע מהם, וכן מספר הרישום של המוכר או של נותן השירות, לפי העניין, ומספר הרישום של הקונה, ולגבי כל רשימון ייבוא ורשימון ייצוא כאמור בסעיף קטן (ב) – יפורט מספרם הסידורי.
(ד)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב)(1) ו־(2) ו־(ג), עוסק יהיה פטור מפירוט חשבוניות המס שסכום כל אחת מהן ללא המס אינו עולה על 5,000 שקלים חדשים, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות יפורט בדוח; המנהל, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את הסכום האמור.
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג), ובלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (ד), המנהל רשאי לפטור עוסק מפירוט החשבוניות האמורות בסעיף קטן (ב), או מפירוט המסמכים האחרים שאישר המנהל האמורים באותו סעיף קטן, כולם או חלקם, בשל סכומה של כל אחת מחשבוניות אלה או בשל סכומו של כל אחד מהמסמכים האחרים, לפי העניין, ובלבד שהסכום הכולל של החשבוניות האמורות או של המסמכים האחרים האמורים, לפי העניין, יפורט בדוח; פטור לפי סעיף קטן זה יכול שיינתן דרך כלל או לסוגים של עוסקים או עסקאות, הכל כפי שיקבע המנהל.
(ו)
המנהל רשאי לפטור סוגי עוסקים שמתקיים לגביהם האמור בסעיף קטן (א), מהגשת דוח לפי אותו סעיף קטן, וכן הוא רשאי לפטור כאמור עוסק מסוים, דרך כלל או במקרה מיוחד, אם מצא כי קיימים טעמים מיוחדים המצדיקים זאת בנסיבות העניין.
(ז)
עוסק רשאי להגיש דוח כאמור בסעיף קטן (א) במקום הדוח התקופתי, אם אישר זאת המנהל, בתנאים ובתיאומים שיורה, ובלבד שדוח כאמור יוגש במועד שיש להגיש את הדוח התקופתי לפי סעיף 67(ב) לחוק מס ערך מוסף.
(ח)
הוראות סעיף זה יחולו גם על עוסק שנרשם לפי פרק י׳ לחוק מס ערך מוסף במהלך שנת 2012 ובאותה שנה התקיים בו האמור בסעיף קטן (א); עוסק כאמור יהיה חייב בהגשת דוח לפי הוראות סעיף זה, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמהיום שבו עלה מחזור עסקאותיו על הסכום כאמור עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012).
הוראת שעה בשל שנת 2013 [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
עוסק שבשנת 2012 מתקיים בו האמור בסעיף 69א(ז) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(4) לחוק זה, יגיש, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013), דוח כאמור בסעיף 174א ויחולו לעניין דוח כאמור הוראות אותו סעיף.
(ב)
הוראות סעיף זה יחולו גם על עוסק שנרשם לפי פרק י׳ לחוק מס ערך מוסף במהלך שנת 2013 ובאותה שנה התקיים בו האמור בסעיף קטן (א); עוסק כאמור יהיה חייב בהגשת דוח לפי הוראות סעיף זה, נוסף על כל דוח תקופתי שהוא מגיש בשל התקופה שמהיום שבו עלה מחזור עסקאותיו על הסכום כאמור עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013).
הוראת שעה לעניין מאגר מידע [תיקון: תשע״ב־2]
הוראות סעיף 75א לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(9) לחוק זה, יחולו, בשינויים המחויבים, לעניין דוחות המוגשים לפי סעיפים 173 עד 174ב לחוק זה.
עונשין [תיקון: תשע״ב־2]
(א)
עוסק שלא פירט בדוח כאמור בסעיפים 173 עד 174ב, פרט שהיה עליו לפרט לפי הסעיפים האמורים, דינו – מאסר שנה.
(ב)
עוסק שלא הגיש במועד דוח כאמור בסעיפים 174, 174א או 174ב, בניגוד להוראות אותם סעיפים, דינו – מאסר שנה.
הגשת דוחות באופן מקוון
דוחות לפי סימן זה, יוגשו באופן מקוון, כשהם חתומים בחתימה אלקטרונית מאושרת או בחתימה אלקטרונית מאובטחת, כפי שיורה המנהל.

סימן ז׳: מס ערך מוסף – תחילה, תחולה והוראות מעבר

תחילה, תחולה והוראות מעבר [תיקון: תשע״ב־2, תשע״ב־3]
(א)
תחילתו של חוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסימן ה׳ לפרק זה, ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) –
(1)
תחילתם של ההגדרות ”חתימה אלקטרונית מאובטחת“ ו”חתימה אלקטרונית מאושרת“ שבסעיף 1 לחוק מס ערך מוסף, ושל סעיף 145 לחוק האמור, כנוסחם בסעיף 171(1)(א) ו־(16) לחוק זה, ביום כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009).
(2)
(א)
סעיפים 67א, 69א, 70, 71, 72א, 75א, 88, 107(א), 113(א1) ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 171(3) עד (6), ו־(8) עד (13) לחוק זה, יחולו לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014) ואילך;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), סעיפים 70, 72א, 75א ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 171(5), (8), (9) ו־(13) לחוק זה, יחולו לגבי מלכ״ר ומוסד כספי שרכשו נכס או שקיבלו שירותים מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום י״ט בתמוז התש״ע (1 ביולי 2010), ובלבד שלגבי מלכ״ר כאמור, היו רשומים אצלו 600 עובדים או יותר בדוח שהגיש לגבי תשלום הכנסת עבודה לעובד לפי הוראות סעיף 166(ב) לפקודת מס הכנסה (להלן – טופס 0126) לשנת 2009;
(ג)
על אף האמור בפסקת משנה (א) ונוסף על האמור בפסקת משנה (ב), סעיפים 70, 72א, 75א ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 171(5), (8), (9) ו־(13) לחוק זה, יחולו לגבי מלכ״ר שרכש נכס או שקיבל שירותים מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל תקופה שתחילתה ביום כ״ה בטבת התשע״א (1 בינואר 2011), ובלבד שהיו רשומים אצלו 300 עובדים או יותר בטופס 0126 שהגיש לשנת 2010;
(ד)
על אף האמור בפסקאות משנה (א) עד (ג), סעיפים 70, 72א, 75א ו־117(א) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחם בסעיף 171(5), (8), (9) ו־(13) לחוק זה, יחולו לגבי מלכ״ר שמחזורו בשנת 2010 עולה על 20 מיליון שקלים חדשים או מוסד כספי שמחזורו בשנת 2010 עולה על 4 מיליון שקלים חדשים, שרכשו נכס או שקיבלו שירות מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום ו׳ בטבת התשע״ב (1 בינואר 2012) עד יום י״ח בטבת התשע״ג (31 בדצמבר 2012);
(ה)
הוראות פסקת משנה (ד) יחולו גם לגבי מלכ״ר ומוסד כספי שמחזורם בשנת 2011 עולה על הסכומים האמורים בפסקת משנה (ד), לפי העניין, שרכשו נכס או שקיבלו שירות מעוסק, לעניין דוחות המוגשים בשל התקופה שמיום י״ט בטבת התשע״ג (1 בינואר 2013) עד יום כ״ח בטבת התשע״ד (31 בדצמבר 2013);
(ו)
בפסקה זו, ”מחזור“, לעניין מלכ״ר – כאמור בסעיף 70(ב) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בסעיף 171(5) לחוק זה, ולעניין מוסד כספי – המחזור שיש לדווח עליו בדוח השנתי לפי סעיף 131 לפקודה.
(3)
(א)
תחילתו של סעיף 47(א) ו־(ד) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(2) לחוק זה, ביום ג׳ בטבת התשע״ז (1 בינואר 2017); ואולם שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לדחות את מועד התחילה האמור לתקופות נוספות שלא יעלו על שלוש שנים, וכן רשאי הוא, החל מיום כ״ט בטבת התשע״ד (1 בינואר 2014), באישור ועדת הכספים של הכנסת, להקדים את מועד התחילה האמור;
(ב)
(נמחקה).
(4)
(נמחקה).
(5)
תחילתו של סעיף 71א לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(7) לחוק זה, ביום ט״ו בטבת התש״ע (1 בינואר 2010), והוא יחול לגבי עסקאות כאמור באותו סעיף, שנעשו בשנת 2009 ואילך.
(6)
תחילתו של סעיף 142(א)(3) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(15) לחוק זה, ביום תחילתו של חוק זה, והוא יחול גם לגבי מידע שנדרש כאמור באותו סעיף ביום האמור ואילך, לרבות לגבי תקופה שקדמה לאותו יום.
(ג)
על אף האמור בסעיף 126(ב1) לחוק מס ערך מוסף כנוסחו בסעיף 171(14) לחוק זה, הסכום שנקבע בסעיף 88(א1) לחוק מס ערך מוסף, כנוסחו בסעיף 171(10) לחוק זה, יתואם לראשונה ביום תחילתו של סימן זה, כאמור בסעיף קטן (א), לפי שיעור עליית המדד שפורסם לאחרונה לפני יום כ״ו באלול התשע״ד (1 בספטמבר 2013) לעומת המדד שפורסם לאחרונה לפני יום א׳ באלול התשס״ח (1 בספטמבר 2008), ויעוגל ל־5,000 השקלים החדשים הקרובים.
[תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]

פרק כ״ח: הוראות מיוחדות לתקציב המדינה לשנים 2009 עד 2016

הגדרות [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
”חוק התקציב הדו־שנתי“ – חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2009 ו־2010, חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2011 ו־2012, חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2013 ו־2014 או חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2015 ו־2016, כמשמעותו בחוק היסוד;
”חוק יסודות התקציב“ – חוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
הוראות לעניין חוק יסודות התקציב [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
(1)
ההוצאה, ההוצאה המותנית בהכנסה, ההרשאה להתחייב ומספרי שיא כוח אדם בחוק התקציב הדו־שנתי בכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, בכל אחת משנות הכספים 2011 ו־2012, בכל אחת משנות הכספים 2013 ו־2014 ובכל אחת משנות הכספים 2015 ו־2016 תהיה עד לסכום או למספר הנקוב בסעיף התקציב ביחס לאותה שנת כספים;
(2)
לכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו־2014 ולכל אחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין, יהיה נקוב, בסעיף תקציב, בתחום פעולה או בתכנית, בחוק התקציב הדו־שנתי, סכום או מספר המתייחס לאותה שנה, ויראו אותם כסעיף תקציב, כתחום פעולה או כתכנית לאותה שנת כספים;
(3)
נקבע בדין כי ייקבע סכום בתקציב שנתי למטרה מסוימת, ייקבע סכום כאמור בתקציב הדו־שנתי לכל אחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לכל אחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לכל אחת משנות הכספים 2013 ו־2014 או לכל אחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין;
(4)
(א)
על פי הצעת השר הנוגע בדבר או ממונה אחר על סעיף תקציב, חוץ מסעיף תקציב ”הכנסת“, רשאי שר האוצר, בכפוף להוראות חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית, התשנ״ב–1992, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב, המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו־2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין, לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים האחרת, או לסעיף אחר בהתאם להוראות סעיף 11(ד) לחוק יסודות התקציב, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;
(ב)
לגבי סעיף תקציב ”הכנסת“ רשאית הוועדה המשותפת האמורה בסעיף 11(ב) לחוק יסודות התקציב, לפי הצעת יושב ראש הכנסת, להעביר הוצאה, הוצאה מותנית בהכנסה והרשאה להתחייב המתייחסת לאחת משנות הכספים 2009 ו־2010, לאחת משנות הכספים 2011 ו־2012, לאחת משנות הכספים 2013 ו־2014 או לאחת משנות הכספים 2015 ו־2016, לפי העניין, לסעיף תקציב ”הכנסת“ המתייחס לשנת הכספים האחרת, ואולם אין להעביר כמה משרות משנת כספים אחת לשנת כספים אחרת;
(5)
(א)
(1)
נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;
(2)
נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;
(3)
נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;
(4)
נותר סכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2015, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2016, רק בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור, יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2016;
(ב)
(1)
נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2009, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2010, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהתווסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2010;
(2)
נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2011, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2012, רק בהתאם להוראות סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2012;
(3)
נותר סכום עודף בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2013, יהיה השימוש באותו סכום מותר, בשנת הכספים 2014, רק בהתאם להוראת סעיף 14 לחוק יסודות התקציב; סכום שהשימוש בו הותר כאמור יראו אותו כסכום שהיתוסף לאותו סעיף תקציב המתייחס לשנת הכספים 2014;
(6)
(א)
בשנת הכספים 2011 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2010;
(ב)
בשנת הכספים 2013 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2012;
(ג)
בשנת הכספים 2015 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 או 14, לפי העניין, לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב או בתכנית המנויה ברשימת העודפים המיוחדים, לפי העניין, שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2014;
(ד)
בשנת הכספים 2017 יותר שימוש, בהתאם להוראות סעיף 13 לחוק יסודות התקציב, רק בסכום עודף באחד מסעיפי התקציב שבחוק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת הכספים 2016;
(7)
לכל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 יראו את הסכום שנקבע לפי סעיף 48 לחוק יסודות התקציב, לשם קבלת הלוואה מבנק ישראל, כסכום שנקבע לאותה מטרה לאותה שנת כספים.
אישור תקציב התאמות לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016 ושינויים בתקציב [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
(א)
השימוש בתקציב ההתאמות כמשמעותו בחוק היסוד, ייעשה בהתייחס לשנת 2012, לשנת 2014 ולשנת 2016, לפי העניין, ובהתאם להוראות סעיף זה בלבד.
(ב)
הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך שישים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012 את הצעת הממשלה –
(1)
לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2012;
(2)
לשינויים בחלק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2012, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2011 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, ”שינויים“ – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;
ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכומים שהתווספו לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2012.
(ב1)
הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014 את הצעת הממשלה –
(1)
לשימוש ולהקצאה של תקציב ההתאמות בשנת 2014;
(2)
לשינויים בחלק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2014, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2013 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; לעניין פסקה זו, ”שינויים“ – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב;
ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהיתוסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2014.
(ב2)
הממשלה תביא לאישור ועדת הכספים של הכנסת בתוך 14 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2016 את הצעות הממשלה לשינויים בחלק התקציב הדו־שנתי המתייחס לשנת 2016, בשים לב לשינויים שבוצעו לגבי חלק התקציב המתייחס לשנת 2015 וכן לשינויים הדרושים לממשלה באותו מועד; ניתן אישור להצעות כאמור, יראו את הסכומים שאושרו כסכום שהתווסף לתקציב המתייחס לשנת הכספים 2016; לעניין זה, ”שינויים“ – כמשמעותם בסעיף 11 לחוק יסודות התקציב.
(ג)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מהוראות סעיף 11 לחוק יסודות התקציב או מהוראות סעיף 179(4).
דיווח לוועדת הכספים של הכנסת [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
(א)
בתוך 90 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2012, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
(1)
תחזית מאקרו־כלכלית לשנת 2012, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
(2)
התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
(3)
תחזית ההכנסות לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;
(4)
תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2012, המעודכנת לאותו מועד;
(5)
היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו;
(6)
(א1)
בתוך תשעים ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת תכנית תקציב בהתייחס לשנת הכספים 2016, לפי הוראות סעיף 1(א)(4א) לחוק היסוד.
(א2)
בתוך 21 ימים לפני תחילת שנת הכספים 2014, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
(1)
תחזית מאקרו־כלכלית לשנת 2014, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
(2)
התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
(3)
תחזית ההכנסות לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;
(4)
תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2014, המעודכנת לאותו מועד;
(5)
היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.
(א3)
בתוך 90 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ונוסף על חובות הדיווח לפי חוק יסודות התקציב או לפי כל דין אחר, תגיש הממשלה לוועדת הכספים של הכנסת דין וחשבון על כל אלה, ותציג אותו לפניה:
(1)
תחזית מאקרו־כלכלית לשנת 2016, על התפתחויות בכלכלת ישראל, ובכלל זה תחזית הצמיחה והתפתחויות בשוק העבודה;
(2)
התפתחויות בכלכלת העולם והשלכותיהן על כלכלת ישראל;
(3)
תחזית ההכנסות לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;
(4)
תחזית צורכי ההוצאה התקציבית לשנת 2016, המעודכנת לאותו מועד;
(5)
היערכות הממשלה כתוצאה משינויים בתחזיות כאמור או כתוצאה מהתפתחויות כלכליות אחרות, ככל שהיערכות כזו נדרשת לעמידה ביעדי המדיניות שנקבעו.
(א4)
בתוך 45 ימים מתחילת שנת הכספים 2016, ידווח החשב הכללי במשרד האוצר לוועדת הכספים של הכנסת לגבי ניהול הוצאות הממשלה במהלך שנת כספים, במצב שבו לא התקבל חוק תקציב לפני תחילתה של שנת הכספים.
(א5)
הממונה על התקציבים במשרד האוצר יגיש לוועדת הכספים של הכנסת דיווח לעניין שאלת קביעתו של תקציב המדינה כתקציב דו־שנתי לא יאוחר מיום כ״ג בניסן התשע״ו (1 במאי 2016).
(ב)
ועדת הכספים של הכנסת תקיים דיון בדין וחשבון ובתכנית התקציב שהגישה הממשלה, והיא רשאית לדרוש מהממשלה דיווח נוסף על העניינים המנויים בסעיפים קטנים (א) עד (א3) וכן דיווח בדבר ביצוע לפי חוק התקציב הדו־שנתי לשנים 2011 ו־2012, לשנים 2013 ו־2014 או לשנים 2015 ו־2016, לפי העניין, כפי שתורה הוועדה.
הוראות לעניין חוק הפחתת הגירעון והגבלת ההוצאה התקציבית [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
(1)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2009, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית לשנת התקציב 2008;
(2)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2010, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2009;
(3)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2011 יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי לשנת הכספים 2010;
(4)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2012, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי לשנת הכספים 2011;
(5)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2013, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2012;
(6)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2014, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2013;
(7)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2015, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2014;
(8)
סכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2016, יתייחס, בהתאם להוראות סעיף 6א האמור, לסכום ההוצאה הממשלתית בחוק התקציב הדו־שנתי, לשנת הכספים 2015.
הוראות לעניין חוק ערבויות מטעם המדינה [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
לעניין סעיף 3(ב) לחוק ערבויות מטעם המדינה, התשי״ח–1958, יראו את הסכומים בתקציב הדו־שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו־2010, לכל אחת מהשנים 2011 ו־2012, לכל אחת מהשנים 2013 ו־2014 או לכל אחת מהשנים 2015 ו־2016, לפי העניין, כתקציב המדינה לאותה שנת כספים.
הוראות לעניין חוק בנק ישראל [תיקון: תש״ע־3]
לעניין סעיף 45 לחוק בנק ישראל, התשי״ד–1954, יראו את הסכומים בתקציב הדו־שנתי המתייחסים לכל אחת מהשנים 2009 ו־2010, או לכל אחת מהשנים 2011 ו־2012, לפי העניין, כתקציב השנתי הרגיל לאותה שנת כספים.
הוראות לעניין חוק ביטוח בריאות ממלכתי [תיקון: תש״ע־3, תשע״ג, תשע״ו]
לעניין סעיף 8(ב) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי, התשנ״ד–1994, יראו כל אחת משנות הכספים 2009 עד 2016 כשנת תקציב.

פרק כ״ט: הוראות שונות

תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ג בתמוז התשס״ט (15 ביולי 2009), אלא אם כן נקבע בו אחרת.


התקבל בכנסת ביום כ״ב בתמוז התשס״ט (14 ביולי 2009).
  • בנימין נתניהו
    ראש הממשלה
  • יובל שטייניץ
    שר האוצר
  • שמעון פרס
    נשיא המדינה
  • ראובן ריבלין
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.