חוק לעידוד השקעות הון
חוק לעידוד השקעות הון מתוך
חוק לעידוד השקעות הון, תשי״ט–1959
2000780
חוק קודם: ס״ח תש״י, 129; תשי״א, 70; תשי״ב, 118; תשט״ו, 108; תשי״ט, 246; תשכ״ג, 19; תשכ״ה, 38. חוק חדש: ס״ח תשי״ט, 234, X; תשכ״א, 78; תשכ״ג, 14, XII; תשכ״ה, 39; תשכ״ז, 62; תשכ״ח, 36; תשכ״ט, 242; תש״ל, 62, 152; תשל״א, 30; תשל״ד, 16, 108; תשל״ה, 83, 150, 166, XVI; תשל״ו, 284; תשל״ז, 3, 203; תשל״ח, 44, 46, 168; תשל״ט, 92; תש״ם, 103; תשמ״א, 160, 307; תשמ״ב, 190, 262; תשמ״ד, 109; תשמ״ה, 77, 200; תשמ״ו, 133, 136, 140, 170; תשמ״ז, 6, 8, 92, 116, 140, 142; תשמ״ח, 172; תשמ״ט, 2; תש״ן, 23, 37, 138; תשנ״א, 4; תשנ״ב, 103, 112, 155, 187, 252; תשנ״ג, 20, 212; תשנ״ד, 45, 51, 51, 103, 365; תשנ״ה, 102, 102; תשנ״ו, 378; תשנ״ז, 16, 16, 73; תשנ״ח, 81; תשנ״ט, 38; תשס״א, 142, 239; תשס״ב, 170, 173, 240, 491, 577, 578; תשס״ג, 496; תשס״ד, 44; תשס״ה, 51, 397, 452, 808; תשס״ו, 246; תשס״ח, 121; תשס״ט, 85, 86, 206; תש״ע, 279; תשע״א, 165; תשע״ג, 12, 103, 170, 171; תשע״ו, 232; תשע״ז, 261, 271; תשפ״ב, 57, 242, 991; תשפ״ד, 154.
צווים שונים: ק״ת תשל״ט, 923; י״פ תשמ״ט, 3371; ק״ת תשס״ד, 898; תשס״ה, 226. תיקון התוספות: תשע״ג, 1130; תשע״ו, 126; תשע״ח, 978; תשפ״א, 3268; תשפ״ד, 1568.
תוכן עניינים
פרק ראשון: מבוא
מטרה [תיקון: תשע״א]
מטרת חוק זה היא עידוד השקעות הון ויוזמה כלכלית, באופן שבו תינתן עדיפות לחדשנות ולפעילות באזורי פיתוח, לשם –
(1)
פיתוח כושר הייצור של משק המדינה;
(2)
שיפור יכולתו של המגזר העסקי להתמודד בתנאי תחרות בשווקים בין־לאומיים;
(3)
יצירת תשתית למקומות עבודה חדשים ובני־קיימא.
הגדרות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
בחוק זה –
”חברה בבעלות ממשלתית מלאה“ – כהגדרתה בחוק החברות הממשלתיות;
”חוק החברות הממשלתיות“ – חוק החברות הממשלתיות, התשל״ה–1975;
”חוק לעידוד מחקר ופיתוח“ – חוק לעידוד מחקר, פיתוח וחדשנות טכנולוגית בתעשייה, התשמ״ד–1984;
”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963;
”חוק מס ערך מוסף“ – חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
”מועצת מרכז ההשקעות“ – (נמחקה);
”מינהלת השקעות בתיירות“ – מינהלת השקעות בתיירות שמונתה לפי סעיף 16א;
”מינהלת הרשות“ – מינהלת הרשות שמונתה לפי סעיף 9(א);
”מנהל מינהלת השקעות בתיירות“ – מי שמונה לפי סעיף 16ב;
”מנהל הרשות“ – מי שמונה לפי סעיף 7;
”מפעל תיירותי“ – כהגדרתו בסעיף 40א;
”המינהלה“ – מינהלת הרשות או מינהלת השקעות בתיירות, לפי העניין;
”המנהל“ – מנהל הרשות או מנהל מינהלת השקעות בתיירות, לפי העניין;
”הפקודה“ – פקודת מס הכנסה;
”פקודת השותפויות“ – פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975;
”הרשות“ – הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה שהוקמה בסעיף 5;
”הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית“ – הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית שהוקמה בסעיף 5 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח;
”השרים“ –
(1)
בכל עניין לפי חוק זה, למעט בעניין הנוגע למפעל תיירותי, ולעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו־74(ה), אף בנוגע למפעל תיירותי – שר האוצר יחד עם שר התעשייה המסחר והתעסוקה;
(2)
בכל עניין לפי חוק זה הנוגע למפעל תיירותי, למעט לעניין סעיפים 18א(ד)(3)(ג) ו־74(ה) – שר האוצר יחד עם שר התיירות;
”תושב חוץ“ – כהגדרתו בסעיף 1 לפקודה, למעט חבר בני אדם שהתקיים בו האמור בסעיף 68א לפקודה.
אמצעי הגשמה [תיקון: תשל״ח־3, תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
לשם הגשמתה של מטרת חוק זה יוענקו המענקים, הפטורים, ההנחות, ההקלות וההיתרים האמורים בו (להלן – הטבות), שיינתנו אם דרך כלל ואם על יסוד תכנית, הכל כפי שיפורט בפרקים הבאים.
תכנית [תיקון: תשכ״ח, תשל״ו, תשל״ח־3, תשע״א, תשפ״ב־2]
תכנית לענין חוק זה היא תכנית לאחד או לאחדים מאלה:
(1)
הקמתו או הרחבתו של מפעל או של חלק ממנו;
(2)
הקמתו, הרחבתו או רכישתו של נכס שהוא בנין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית כהגדרתם בסעיף 53א;
(3)
השקעה של מפעל תעשייתי שמגשימה את מטרות החוק, לפי מסלולים שקבעו השרים לפי סעיף 18ג;
(4)
(נמחקה).
ביצוע [תיקון: תשל״ו, תשס״ט־3]
השרים הם הממונים על ביצוע חוק זה, והם יקבעו כללים מנחים להגשמת מטרתו; הכלליים יפורסמו ברבים.
[תיקון: תשע״ז]
פרק שני: הרשות
הקמת הרשות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״ז]
מוקמת בזה הרשות להשקעות ולפיתוח התעשייה והכלכלה, אשר תפעל להגשמתה של מטרת חוק זה, למעט בכל עניין הנוגע למפעלים תיירותיים.
רשויות הרשות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
ואלה רשויות הרשות:
(1)
מנהל הרשות;
(2)
מינהלת הרשות;
(3)
(נמחקה).
מינוי מנהל הרשות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
הממשלה תמנה את מנהל הרשות והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת הרשות והיושב ראש שלה.
תפקידי מנהל הרשות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
(א)
מנהל הרשות ממונה על ביצוע החלטות מינהלת הרשות, יפעל בשמה וימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי כל חיקוק.
(ב)
כל שיש להגישו למינהלת הרשות או לשרים יוגש באמצעות מנהל הרשות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידיו.
מינהלת הרשות [תיקון: תשכ״ט, תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ו, תש״ן, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
(א)
מינהלת הרשות תכלול בנוסף למנהל הרשות את החברים הבאים:
(1)
נציג רשות המסים, שימנה שר האוצר;
(2)
נציג אגף התקציבים במשרד האוצר, שימנה שר האוצר;
(3)
נציג משרד התעשיה והמסחר, שימנה שר התעשיה והמסחר;
(4)
נציג משרד החקלאות, שימנה שר החקלאות;
(5)
(נמחקה);
(6)
נציג משרד ראש הממשלה שימנה ראש הממשלה;
(7)
נציג ציבור בעל ניסיון או השכלה מתאימים, שימנה שר התעשייה המסחר והתעסוקה, מבין מי שארגונים שעניינם התעשייה בישראל המליצו עליהם;
והממשלה רשאית למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלת הרשות.
(ב)
היו הדעות במינהלת הרשות שקולות, תכריע דעתו של מנהל הרשות.
(ג)
לא ימונה ולא יכהן נציג ציבור כחבר המינהלה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המינהלה לבין עניין אישי שלו או תפקיד אחר שלו.
(ד)
חבר המינהלה יודיע ליושב הראש המינהלה אם נושא הנדון בישיבת המינהלה עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של ניגוד עניינים בין כהונתו לבין עניין אישי שלו או לבין תפקיד אחר שלו, ויימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבה כאמור; הוראה זו לא תחול לגבי חבר המינהלה שהוא עובד המדינה בשל כך בלבד שתפקידו בשירות המדינה קשור לנושא הנדון בישיבה.
(ה)
בסעיף זה –
”עניין אישי“ – לרבות עניין אישי של קרובו של חבר המינהלה או של גוף שחבר המינהלה או קרובו הם בעלי עניין בו;
”קרוב“ – בן זוג, הורה, הורי הורה, אח, צאצא, צאצא של בן זוג ובני זוגם של כל אחד מאלה, או אדם אחר הסמוך על שולחנו, וכן שותפו, מעבידו או עובדו;
”בעל עניין“ – מנהל, עובד אחראי או מי שיש לו חלק העולה על 5% בהון או ברווחים של גוף כאמור.
חברים בלתי קבועים במינהלת הרשות [תיקון: תשל״ו, תשס״ט־3, תשע״ז]
לענין מתן אישור לתכנית שנושאה הוא בתחום טיפולו של משרד ממשלתי שאינו מיוצג במינהלת הרשות, יהיה חבר נוסף במינהלה נציג אותו משרד, שמינה אותו השר האחראי על המשרד.
תפקידי מינהלת הרשות [תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
אלה תפקידי מינהלת הרשות, למעט בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים:
(1)
ליזום ולארגן פעולות למען עידוד השקעות הון בישראל;
(2)
ליתן אישור לתכניות (להלן – אישור);
(3)
לקיים את הקשר בין המשקיעים ובין משרדי ממשלה ורשויות אחרות הנוגעות בדבר, לתת ידיעות בעניני השקעות הון בישראל ולהפיצן, ולסייע למשקיעים בהגשמת תכניותיהם;
(4)
להמליץ לפני כל רשות המוסמכת לכך שתעניק במסגרת החיקוקים שבתחום סמכותה או שהיא ממונה על ביצועם, פטור, הנחה, הקלה או רשיון למפעל, לנכס, להשקעה, או להלוואה העשויים לסייע להשגתה של מטרת חוק זה;
(5)
להציע לשרים מסלולי תמיכה וכללים להפעלתם, לפי הוראות סעיף 18ג;
(6)
לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, בעניינים הנוגעים לתעשייה, ובמיוחד בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות הון.
סדרי פעולת מינהלת הרשות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״ז]
מינהלת הרשות תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה, במידה שלא נקבעו בתקנות.
[תיקון: תשס״ט־3, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט־3, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ט־3, תשע״א]
(בוטל).
תשלומים לנציג ציבור במינהלת הרשות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
חבר מינהלת הרשות מקרב הציבור זכאי לקבל מאוצר המדינה את הוצאותיו שהוציא עקב השתתפותו בישיבות מינהלת הרשות, לרבות הפסד שכר עבודה.
סודיות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
אין לגלות מדיוניה של מינהלת הרשות, או כל חומר שנמסר לה, אלא על ידי מנהל הרשות או הממשלה או בהסכמתם.
[תיקון: תשס״ט־3]
פרק שני 1: מינהלת השקעות בתיירות
הקמת מינהלת השקעות בתיירות [תיקון: תשס״ט־3]
מוקמת בזה מינהלת השקעות בתיירות, אשר תפעל להגשמתה של מטרת חוק זה בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים.
מינוי מנהל מינהלת השקעות בתיירות [תיקון: תשס״ט־3]
השרים ימנו מנהל למינהלת השקעות בתיירות, והוא יהיה בתוקף תפקידו חבר מינהלת השקעות בתיירות ויושב הראש שלה.
תפקידי מנהל מינהלת השקעות בתיירות [תיקון: תשס״ט־3]
(א)
מנהל מינהלת השקעות בתיירות יהיה ממונה על ביצוע החלטות מינהלת השקעות בתיירות, יפעל בשמה וימלא כל תפקיד אחר המוטל עליו על פי כל חיקוק.
(ב)
כל שיש להגישו למינהלת השקעות בתיירות או לשרים יוגש באמצעות מנהל מינהלת השקעות בתיירות וכל הודעה מטעמם תימסר על ידו.
הרכב מינהלת השקעות בתיירות [תיקון: תשס״ט־3]
(א)
מינהלת השקעות בתיירות תכלול, נוסף על מנהל מינהלת השקעות בתיירות, את החברים האלה:
(1)
שני נציגי משרד האוצר, שימנה שר האוצר;
(2)
שני נציגי משרד התיירות, שימנה שר התיירות.
(ב)
השרים רשאים למנות נציג ציבור להיות חבר נוסף במינהלת השקעות בתיירות.
תפקידי מינהלת השקעות בתיירות [תיקון: תשס״ט־3, תשע״א]
תפקידי מינהלת השקעות בתיירות, בעניינים הנוגעים למפעלים תיירותיים, יהיו –
(1)
התפקידים המנויים בסעיף 10(1) עד (4);
(2)
לייעץ לממשלה בכל דבר הנוגע להגשמתה של מטרת חוק זה, ובמיוחד בדבר קווי היסוד לעידוד השקעות הון, דרכים לביצועם ותחיקה לעידוד השקעות הון.
החלת הוראות מפרק שני [תיקון: תשס״ט־3]
פרק שלישי: אישורים ועררים
בקשה לאישור
המבקש אישור, יגיש למינהלה תכנית המכילה תיאור מפורט של הפעולה שיש בדעתו לבצע, וכן ימסור כל פרט ומסמך נוסף הדרושים לשם בחינתה של התכנית.
אישור תכנית [תיקון: תשל״ו, תשמ״א, תשמ״ד, תשמ״ו, תשמ״ו־3, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ג, תשס״ד, ק״ת תשס״ד, ק״ת תשס״ה, תשס״ה, תשס״ה־2, תשס״ח, תשס״ט, תשס״ט־3, תשע״א]
(א)
(1)
המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, במסגרת התקציב שאושר לכך בחוק התקציב לאותה שנת תקציב, לאשר תכנית או חלק ממנה שהוגשה באותה שנת תקציב או בשנת התקציב שלפניה, אם ראתה שביצועה עשוי לסייע לה להגשמתה של מטרת חוק זה, ושרצוי לעודד הגשמתה על ידי מתן אישור;
(2)
(נמחקה);
(3)
תכנית או חלק ממנה שאושרה לפי סעיף קטן זה תהיה לתכנית מאושרת.
(ב)
לא אישרה המינהלה את התכנית שהוגשה לה או חלק ממנה, תודיע למבקש את נימוקיה בכתב.
אישור תכנית למפעל תעשייתי ולמיתקן תיירותי ללינה [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ג־2, תשע״ז, תשפ״ב־3]
(א)
בסעיף זה –
”אזור“ – יהודה, השומרון וחבל עזה, למעט השטחים הכלולים בתחום השיפוט הטריטוריאלי של הרשות הפלסטינית על פי הסכם בדבר רצועת עזה ואזור יריחו, שנחתם בקהיר בין ישראל לבין ארגון השחרור הפלסטיני, ביום כ״ג באייר התשנ״ד (4 במאי 1994);
”ביוטכנולוגיה“ – מחקר טכנולוגי המבוסס על תהליכים ביולוגיים הכרוכים בהנדסה גנטית;
”בית מלון“ – (נמחקה);
”ידע“ – ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית קבעה שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח;
”מחזור“, ”מחזור הבסיס“, ”שנה קובעת“ – כהגדרתם בסעיף 74;
”מחזור בסיס בשוק מסוים“ – כל אחד מאלה לפי הענין:
(1)
המחזור הממוצע של מכירות המפעל בשוק מסוים בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת;
(2)
נעשתה ההשקעה המזערית המזכה בתקופה של שנתיים – המחזור הממוצע בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת, ובלבד שאם היה ההפרש שבין המחזור בשנה שקדמה לשנה הקובעת לבין המחזור בשנה שקדמה לה גבוה מ־12.5% – המחזור הגבוה מבין המחזורים בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת;
”מיתקן תיירותי ללינה“ – מבנה הכולל 11 חדרים או יותר, המספק, בתמורה, שירותי לינה לאורחים עוברים ושבים ולפרקי זמן קצובים, וכן שירותים נלווים ובכלל זה שירותי הסעדה, בילוי ופנאי;
”מפעל מועדף“, ”מפעל תעשייתי“ – כהגדרתם בסעיף 51;
”ננוטכנולוגיה“ – מחקר טכנולוגי העוסק בבניית חומרים חדשים באמצעות הרכבת יחידות בתחום הננומטרי;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;
”ראש המינהל למחקר ופיתוח תעשייתי“ – (נמחקה);
”שוק“ – מדינה או טריטוריית מכס נפרדת;
”תושב חוץ“ – כהגדרתו בפקודה;
”תכנית מחקר ופיתוח“ – תכנית כהגדרתה בסעיף 4 לחוק לעידוד מחקר ופיתוח, ובלבד שהיא לגבי מסלול הטבות כמשמעותו בסעיף 8א(7) לחוק האמור שהמדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה ומנהל רשות המסים אישרו לעניין סעיף זה, או לגבי מסלול חוק המו״פ כהגדרתו בסעיף 4 לחוק האמור.
(ב)
המינהלה לא תאשר תכנית או חלק ממנה לפי הוראות סעיף 18, לגבי מפעל תעשייתי ולגבי מיתקן תיירותי ללינה, אלא אם כן שוכנעה כי המפעל התעשייתי או המיתקן התיירותי ללינה יתרום לעצמאות הכלכלית של משק המדינה, וכי הוא מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי; לענין זה, יראו מפעל תעשייתי או מיתקן תיירותי ללינה כמפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, אם יתקיים בו אחד מהתנאים שבסעיף קטן (ג), לפי הענין, ואולם אם היתה התכנית להרחבת מפעל, תאשר המינהלה את התכנית או חלק ממנה רק אם יתקיים אחד מהתנאים האמורים בחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה.
(ג)
ואלה התנאים לענין סעיף קטן (ב):
(1)
לגבי מפעל תעשייתי, למעט מפעל תעשייתי כאמור בפסקה (2), יתקיים בו, בכל שנת מס לגבי מפעל שקיבל כתב אישור לפי סעיף 18 – בתקופה שנקבעה בכתב האישור, ובלבד שלא תפחת משבע שנים מהשנה הקובעת, ולגבי מפעל שקיבל כתב אישור לפי סעיף 18ג – בתקופה שנקבעה בכללים לפי הסעיף האמור אחד מאלה:
(א)
עיקר פעילותו הוא בתחום ביוטכנולוגיה או ננוטכנולוגיה, וניתן על כך אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית, לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה;
(ב)
הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל בשוק מסוים, אינה עולה על 75% מכלל הכנסתו ממכירות המפעל באותה שנת מס;
(ג)
25% או יותר מכלל הכנסתו, בשנת המס, ממכירות המפעל, הן ממכירות בשוק מסוים המונה 14 מיליון תושבים לפחות מספר התושבים לפי פסקת משנה זו יעלה, ב־1 בינואר של כל שנת מס, בשיעור של 1.4% ביחס למספר התושבים לפי פסקת משנה זו ב־1 בינואר של שנת המס הקודמת;
(2)
לגבי מפעל תעשייתי המוכר מוצר, שהוא רכיב במוצר אחר, המיוצר על ידי מפעל תעשייתי אחר – מתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; לענין זה, ”מפעל תעשייתי אחר“ – מפעל תעשייתי שהוא מפעל מוטב, מפעל מועדף, מפעל תעשייתי שבבעלות חברה בבעלות ממשלתית מלאה שמתקיימות בו הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) לעניין היותו מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, או מפעל מאושר או שהיה מפעל כאמור, שמתקיים בו האמור בפסקה (1); המפעל התעשייתי האחר ימציא למפעל התעשייתי המוכר לו רכיב אישור על כך שמתקיימים בו התנאים שקבעו השרים; השרים רשאים לקבוע את פרטיו של האישור, מועד המצאתו ואופן המצאתו;
(3)
לגבי מיתקן תיירותי ללינה – 25% לפחות מכלל הלינות בו, בכל שנת מס, או לפי חישוב הממוצע בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, לפי הענין, הן לינות של תושבי חוץ, שאינם תושבי האזור; חישוב הממוצע לענין פסקה זו ייעשה לפי חישוב סך הלינות של תושבי חוץ כאמור באותו מיתקן תיירותי ללינה בשנים האמורות, כשהוא מחולק בסך כל הלינות במיתקן התיירותי ללינה באותן השנים.
(ד)
לענין סעיף קטן (ג)(1) –
(1)
יראו כהכנסה ממכירות המפעל כל אחד מאלה, והכל בניכוי הנחות שניתנו ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל:
(א)
הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר;
(ב)
הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל;
(ג)
הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור;
(ד)
הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות משנה (א) ו־(ב), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקת משנה (ג);
(ה)
הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית;
(ו)
הכנסה טכנולוגית כאמור בסעיף 51כד;
(2)
היתה התכנית להקמת מפעל חדש, תחושב ההכנסה ממכירות המפעל בשוק המסוים, לצורך הוראות פרק זה בלבד, על פי חישוב ממוצע של ההכנסות בשנת המס ובשתי שנות המס שקדמו לה, ובלבד שלא יובאו בחשבון שנות מס שבהן טרם היו למפעל החדש הכנסות כלשהן;
(3)
היתה התכנית להרחבת המפעל, יחולו לענין בחינת התקיימות התנאים הקבועים בסעיף קטן (ג)(1)(ב) ו־(ג) לצורך הוראות פרק שלישי זה בלבד, הוראות אלה:
(א)
לעניין תכנית מענקים יובאו בחשבון הכנסות ממכירות המפעל המיוחסות לחלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה או ההכנסות מכלל מכירות המפעל, לפי בחירת המפעל שעליה יודיע בעת הגשת הבקשה לאישור התכנית, ובלא זכות חזרה מהבחירה בתקופת התכנית, ולעניין הטבות מס יובאו בחשבון הכנסות מכלל מכירות המפעל;
(ב)
ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה כאמור בסעיף 74;
(ג)
ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל ייעשה על פי מחזור המפעל בשוק מסוים לאחר הרחבתו בהפחתת מחזור הבסיס בשוק המסוים; השרים רשאים לקבוע דרכי חישוב ודרכי הוכחה לענין ייחוס ההכנסות ממכירות המפעל בשוק המסוים לכל חלק מחלקי המפעל, לפי פסקת משנה זו.
(ה)
התנאים המנויים בסעיף קטן (ג) יראו אותם כתנאים שנקבעו לפי הוראות סעיף 19, לענין אישור שניתן לתכנית או לחלק ממנה.
מענק באזור פיתוח א׳ [תיקון: תשע״א]
מסלולים נוספים [תיקון: תשע״א]
(א)
השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים, לפי הצעת המינהלה או לאחר התייעצות עמה, להורות על סוגי השקעות של מפעלים תעשייתיים, שיקדמו את מטרת החוק, אשר בשלהם יינתנו מענקים או הלוואות, ובלבד שהמפעלים נמצאים באזור פיתוח א׳ ומתקיימות בהם הוראות סעיף 18א (בסעיף זה – מסלולים); לגבי כל אחד מהמסלולים יכללו ההוראות, בין השאר, את אלה:
(1)
יעדי המסלול לרבות הכשרת עובדים, פיתוחם והגדלת תפוקתם;
(2)
שיעור המענק וההלוואה באחוזים מההשקעה של המפעל בהתאם לתכנית המאושרת, ובלבד שלא יעלה על האחוזים הקבועים בתוספת הראשונה, ואולם רשאים השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע, לגבי מסלול שבנוגע אליו מצאו טעם מיוחד לכך, אחוזי מענק והלוואה נוספים, עד 10%;
(3)
תנאים לאישור תכניות;
(4)
דרכים ומועדים להגשת תכניות לאישור;
(5)
התנאים והמועדים לתשלום המענק או ההלוואה.
(ב)
כל מסלול יתוקצב בתכנית נפרדת כמשמעה בחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
(ג)
הוראות השרים לפי סעיף זה יפורסמו ברשומות.
תנאים לאישור [תיקון: תשס״ו]
(א)
המינהלה רשאית, לפי שיקול דעתה, להתנות את כניסת האישור לתקפו במילוי תנאים מוקדמים שייקבעו באישור וכן לקבוע באישור תנאים בקשר לביצוע התכנית ולפעולות שלאחר מכן.
(ב)
בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), שר התעשיה המסחר והתעסוקה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, יקבע –
(1)
תנאים למתן האישור, לרבות תנאים מוקדמים לכניסת האישור לתוקפו, שעניינם שמירה על איכות הסביבה; תקנות לפי פסקה זו ייקבעו לאחר התייעצות עם השר לאיכות הסביבה;
(2)
הוראות לענין התניית מתן אישור בקיום הוראות חוק שכר מינימום, התשמ״ז–1987.
אישור המנהל על פי הנחיות [תיקון: תשכ״ג, תשל״ו, תשל״ח־3]
(א)
המינהלה רשאית לקבוע הנחיות ותנאים לאישור ולשינוי של סוגי תכניות, למעט תכניות שנושאן הוא הקמת מפעל או הרחבתו, ומשעשתה כן רשאי המנהל, לאחר שנוכח כי נתמלאו ההנחיות והתנאים, ובהסכמת חבר המינהלה שהוא נציג המשרד שנושא התכנית הוא בתחום טיפולו –
(1)
לאשר תכנית;
(2)
לאשר שינוי בתכנית שאושרה.
(ב)
לענין מתן אישור על פי סעיף קטן (א) יהיו למנהל הסמכויות המוקנות למינהלה על פי סעיף 19 ודינו של האישור יהיה כדין אישור לפי סעיף 18.
(ג)
לא ראה המנהל לאשר את התכנית, יחזירנה למינהלה לדיון.
אישור שינויים על פי הנחיות [תיקון: תשל״ח־3]
(א)
המינהלה רשאית להסמיך אדם, אף אם אינו עובד המדינה, לאשר על פי הנחיותיה –
(1)
שינוי בתכנית הנובע משינויים במחירי הנכסים בלבד, שאינו משנה את כמות הציוד או סוגו או את שטח הבנינים או סוגם;
(2)
שינוי בתכנית שאינו מהותי בכמות הציוד או סוגו או בשטח הבנינים או סוגם;
(3)
שינוי במועדי ביצוע תכנית.
(ב)
דינו של אישור שינוי על פי סעיף קטן (א) כדין אישור לפי סעיף 18.
האישור – בכתב
אישור יהיה בכתב וייחתם בידי המנהל.
דין תכנית מאושרת [תיקון: תשכ״ט, תשל״ו, תשל״ח־3]
המפעל או הנכס – לרבות הרחבתם – או ההשקעה או ההלוואה, או אותו חלק מהם, שביצועם הוא נושא תכנית מאושרת יהיו:
(1)
למפעל מאושר או למפעל להשכרת ציוד;
(2)
לנכס מאושר;
(3)
להשקעה מאושרת;
(4)
להלוואה מאושרת;
והכל כפי שפורש באישור.
בעלות מפעל מאושר [תיקון: תשל״ו, תשמ״א־2]
לא יוכר מפעל כמפעל מאושר אלא אם הוא בבעלות אחד מאלה:
(1)
חברה כמשמעותה בפקודת החברות;
(2)
חברה נכרית כמשמעותה בפקודת החברות;
(3)
אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות;
(4)
שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975 (להלן – פקודת השותפיות), כשותפות חוץ מוגבלת, שכל השותפים הישראליים בה הם תאגידים;
(5)
שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות, שכל השותפים בה נמנים עם סוגי התאגידים המנויים בפסקאות (1) עד (4);
(6)
מי שהמינהלה הסכימה לו.
דין נכס מאושר [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ח־3, תשמ״ו, תשנ״א]
דין הלוואה [תיקון: תשל״ח־3]
האמור בחוק זה על השקעה מאושרת חל גם על הלוואה מאושרת.
השגה על החלטות הרשות [תיקון: תשע״ז]
(א)
מי שחולק על החלטות מינהלת הרשות בדבר בקשה שהגיש לפי סעיף 17, או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א) או על החלטות מנהל הרשות לפי סעיפים 19א, 75א או 75ב(א), רשאי בתוך שישים ימים מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, להשיג עליה לפני ועדת השגה; ההשגה תהיה בכתב ויפורטו בה הנימוקים.
(ב)
ההשגה תוגש לוועדת השגה שימנו השרים, אשר תדון בהשגה בהשתתפות מנהל הרשות; הוועדה תמנה שישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור; מנהל הרשות וחברי מינהלת הרשות לא יהיו חברים בוועדה.
(ג)
ועדת ההשגה תדון בהשגה ותיתן את החלטתה המנומקת בכתב למשיג בתוך שמונה חודשים ממועד הגשתה.
(ד)
לא נתנה ועדת ההשגה את החלטתה למשיג במהלך התקופה האמורה בסעיף קטן (ג), יראו את ההשגה כהשגה שהתקבלה.
(ה)
ועדת ההשגה תקבע את סדרי דיוניה ועבודתה.
ערר על החלטות מינהלת השקעות בתיירות [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
(א)
מי שחולק על החלטות מינהלת השקעות בתיירות בדבר בקשה שהגיש לפי סעיף 17, או על החלטותיה לפי סעיפים 74, 75(א), 75א או 75ב(א), או על החלטות מנהל מינהלת השקעות בתיירות לפי סעיפים 19א, 75א או 75ב(א), רשאי תוך ששים יום מיום שנמסרה לו הודעה על ההחלטה, לערור עליה לפני השרים. הערר יהיה בכתב ויפורטו בו הנימוקים.
(ב)
הערר יוגש לוועדה שימנו השרים, אשר תדון בערר בהשתתפות מנהל מינהלת השקעות בתיירות ותחווה את דעתה לשרים; הוועדה תמנה חמישה חברים, מהם שניים לפחות יהיו נציגי ציבור; מנהל מינהלת השקעות בתיירות וחברי מינהלת השקעות בתיירות לא יהיו חברים בוועדה.
(ג)
השרים רשאים לאשר את החלטות מינהלת השקעות בתיירות או מנהל מינהלת השקעות בתיירות, לבטלן או לשנותן.
ערעור במקרים מסויימים [תיקון: תשל״א, תשל״ו]
(א)
על החלטות המינהלה על פי סעיף 75(ב) או על פי סעיף 75ב(ג) ניתן לערער בפני בית המשפט המחוזי תוך 60 יום מיום שנמסרה למערער הודעה על ההחלטה; הוגש ערעור, תוארך התקופה הקבועה בהוראות האמורות עד תום שלושים יום מיום מתן ההחלטה בערעור.
(ב)
על החלטת בית המשפט המחוזי לפי סעיף קטן (א) ניתן לערער בבעיה משפטית.
(ג)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בערעור לפי סעיף זה.
[תיקון: תשכ״ט, תשל״ח־3]
פרק רביעי: דחיית תשלום אגרות ומס בולים (בוטל)
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ט, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ט, תשל״א, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
פרק חמישי: פטור ממסי רכש (בוטל)
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז, תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
פרק ששי: מענק
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
סימן א׳: הגדרות (כותרת פקעה)
הגדרות [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ה, תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ו, תשס״ה־2, תשס״ט־3, תשע״א]
בפרק זה –
”מפעל תעשייתי“ – כהגדרתו בסעיף 51;
”נכסי המפעל“ – בנינים, מכונות וציוד אחר – למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה – שהם בבעלותו של בעל המפעל המאושר ומשמשים את המפעל בהתאם לתכנית מאושרת, ולא היה בהם כל שימוש קודם, ולרבות נכסים שהובאו לישראל באישור המינהלה לענין זה כשהם משומשים ולא היה בהם שימוש קודם בישראל ולרבות מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל ומשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים או מעונות יום לילדי העובדים;
”ציוד להשכרה“ – מכונות וציוד אחר – למעט רכב מנועי פרטי כמשמעותו בפקודת התעבורה – שהם בבעלותו של מפעל להשכרת ציוד, אשר בהתאם לתכניתו המאושרת הם מיועדים להשכרה למפעלים מאושרים והוכח למנהל כי –
(1)
הם הושכרו לראשונה למפעל מאושר, לפני תום התקופה לביצוע התכנית כפי שנקבעה בכתב האישור של אותו מפעל, ואילו אותו מפעל היה בעלם היה זכאי למענק השקעה בשלהם;
(2)
ההשכרה היא בהתאם לתנאי האישור של המפעל להשכרת ציוד;
(3)
בכתב האישור של המפעל השוכר צויין שהוא ישכור מכונות או ציוד מן הסוג ששכר;
(4)
המכונות או הציוד לא נמכרו, לא הושכרו ולא הושאלו לפני שהושכרו לראשונה כאמור בפסקה (1), ואם הובאו לישראל באישור המינהלה לענין זה כשהם משומשים – לא היה בהם שימוש קודם בישראל;
”פיתוח קרקע“ – הכשרת קרקע ופיתוחה שנעשו לצרכי המפעל המאושר בהתאם לתכנית מאושרת;
”בנין שבבעלותו של בעל מפעל מאושר“ – לרבות בנין המשמש את המפעל המאושר ושבנייתו מומנה על־ידי בעל המפעל, למעט בנין שהושכר לו לתקופה שאינה עולה על עשר שנים;
”בנין תעשייתי“ – בנין שהוקם בהתאם לתכנית מאושרת ואשר הוכח למנהל כי –
(1)
בנייתו נגמרה אחרי יום ג׳ בניסן תשכ״ח (1 באפריל 1968);
(2)
כולו או עיקר שטחו יושכר לראשונה, כמפורט להלן, בשיעור שנקבע בכתב האישור ובתוך התקופה שקבעה בו:
(א)
למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, אשר בתכניתו כלולה שכירת בנין כאמור, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מיום אישור התכנית;
(ב)
למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה לגביו ההשקעה המזערית המזכה;
(3)
(בוטלה);
(4)
הבנין או חלקו, אשר יושכר כאמור, לא יימכר, לא יוחכר ולא יושכר לפני שיושכר לראשונה כאמור;
”בנין משופץ“ – בנין – לרבות מבנים המשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים או מעונות יום לילדי העובדים – שהיה בו שימוש קודם והוא בבעלותו של בעל המפעל המאושר ומשמש את המפעל בהתאם לתכנית המאושרת ונערך בו שיפוץ על פי אותה תכנית;
”בנין תעשייתי משופץ“ – בנין שהיה בו שימוש קודם כבנין תעשייתי או מבנה תעשייתי שהיה בו שימוש קודם ואינו בנין תעשייתי, ובאישור המינהלה נערך בו או בחלקו שיפוץ, והחלק המשופץ יושכר תוך התקופה שתקבע המינהלה למפעל כאמור להלן –
(1)
למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, אשר בתכניתו כלול בנין כאמור, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מיום אישור התכנית;
(2)
למפעל מוטב שהוא מפעל תעשייתי, ובלבד שטרם חלפו שמונה שנים מתום השנה שבה החלה לגביו ההשקעה המזערית המזכה;
”שיפוץ“ – ביצוע תוספות, שינויים או תיקונים ברצפות, בתקרות, בקירות, במערכות חשמל, במערכות מים, במערכות חימום וקירור או במערכות ביוב, ובאישור המנהל – בחלקים אחרים, או פיתוח קרקע, הכל כדי להתאימם לצרכי מפעל מאושר בהתאם לתכנית מאושרת;
”מפעל תיירותי“ – מיתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א), או אטרקציה;
”אטרקציה“ – מיזם תיירותי ייחודי שאינו מיתקן תיירותי ללינה, המספק, בתמורה, פעילויות נופש, תרבות או פנאי, והמהווה מוקד משיכה תיירותי באזור שבו הוא ממוקם;
”מחיר מקורי“ – כמשמעותו לענין סעיף 21 לפקודת מס הכנסה, למעט הוצאות מימון, הוצאות הנהלה וכלליות שנהוג לראותן כך לפי כללי חשבונאות מקובלים, הוצאות נסיעה, הוצאות הרצה והוצאות אחרות כיוצא באלה שיקבעו אותן השרים בצו, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
”בעל שליטה“ – כמשמעותו בסעיף 32(9) לפקודת מס הכנסה;
”מענק“ – מענק השקעה;
”מפעל מוטב“, ”השקעה מזערית מזכה“ – כהגדרתם בסעיף 51.
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
סימן ב׳: מענק השקעה (כותרת פקעה)
זכות למענק השקעה [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ו, תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2, תשס״ט־3, תשע״א]
(1)
חברה כמשמעותה בפקודת החברות שיש לה הון מניות;
(2)
אגודה שיתופית כמשמעותה בפקודת האגודות השיתופיות;
(3)
שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות כשותפות חוץ מוגבלת, שכל השותפים הישראליים בה הם תאגידים;
(4)
שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות שהשותפים בה נמנים עם סוגי התאגידים המנויים בפסקאות (1), (2) ו־(3);
(5)
שותפות רשומה לפי פקודת השותפויות, לרבות שותפות חוץ, ששותפים בה יחידים, אם המינהלה הכירה בה כמפעל מאושר על פי סעיף 22(6) שבבעלותן מפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד או בנין תעשייתי או בנין תעשייתי משופץ או מפעל תיירותי, ואולם –
(1)
חברה בבעלות ממשלתית מלאה, אגודה שיתופית שכל החברים בה הם חברות בבעלות ממשלתית מלאה, ושותפות שכל השותפים בה הם חברות בבעלות ממשלתית מלאה, לא יהיו זכאיות למענק;
(2)
אגודה שיתופית שבין החברים בה יש חברות בבעלות ממשלתית מלאה, או שותפות שבין השותפים בה יש חברות בבעלות ממשלתית מלאה, תהיה זכאית למענק חלקי לפי חלקם של החברים או השותפים, לפי העניין, שאינם חברה בבעלות ממשלתית מלאה.
שיעור מענק השקעה [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ו, תש״ן, תשס״א, תשס״א־2, תשס״ב־4, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז]
(א)
(1)
המענק לפי סעיף 40ב יהיה באחוזים המפורטים בתוספת הראשונה, מכל אלה:
(א)
המחיר המקורי של נכסי המפעל או של הבנין התעשייתי;
(ב)
ההוצאות שהוציא בעל המפעל לפיתוח הקרקע;
(ג)
ההוצאות שהוציא בעל מפעל שבבעלותו בנין משופץ לשיפוץ הבנין;
(ד)
ההוצאות שהוציא בעל בנין תעשייתי משופץ לשיפוץ הבנין;
(ה)
במפעל להשכרת ציוד המחיר המקורי של הציוד להשכרה בהתאם לאזור שבו נמצא המפעל המאושר ששכר אותו לראשונה;
(ו)
ההוצאות שהוציא בעל מפעל מאושר לביצוע השקעה בהתאם לתכנית מאושרת לפי סעיף 3(3); לעניין זה יחולו ההוראות לפי סעיף 18ג(א)(2) לגבי שיעור המענק.
(2)
סכום המענק כאמור בפסקה (1) לא יעלה –
(א)
בחברה – על הסכום ששולם למעשה, לרבות פרמיות, בעד מניות שהוקצו כנגד הון שאושר במסגרת התכנית;
(ב)
באגודה שיתופית – על הסכום ששולם למעשה כהון עצמי רשום לשם ביצוע התכנית;
(ג)
בשותפות חוץ מוגבלת – על הסכום ששולם למעשה להון השותפות מאת השותפים, לשם ביצוע התכנית;
(ד)
בשותפות אחרת – על הסכום ששולם למעשה להון של התאגידים השותפים בה, בהתאם לאמור בפסקאות משנה (א), (ב) ו־(ג), ובשיעור חלקם היחסי בשותפות, לשם ביצוע התכנית, אולם אם היו בשותפות שותפים יחידים – על הסכום שהוכח להנחת דעתו של המנהל ששולם למעשה להון השותפות מאת השותפים היחידים בשיעור חלקם היחסי בשותפות, לשם ביצוע התכנית.
(3)
השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע שסכום המענק הניתן למפעל הנמצא באזור פיתוח א׳ או למפעל להשכרת ציוד בשל ציוד להשכרה שהושכר למפעל הנמצא באזור פיתוח א׳ לא יוגבל בדרך האמורה בפיסקה (2) או שיוגבל במידה שיקבעו ובמפעל להשכרת ציוד יובא בחשבון המחיר המקורי או המחיר כאמור בסעיף קטן (ב) של הציוד המושכר למפעל באזור פיתוח א׳ ביחס למחירים כאמור של כלל הציוד להשכרה של המפעל;
(4)
אם לפני שנסתיימה תקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, הוקטן סכום ההון שלפיו חושב שיעור המענק, שלא כתוצאה מהפסדים, יחזיר בעל המפעל, בהתאם להוראות שבסעיף 75ב(א), אותו חלק של המענק אשר לא היה משתלם לו אילו היה סכום ההון מלכתחילה הסכום המוקטן; הקטנת הון, לענין זה – לרבות כל סכום שנתן בעל המפעל מההון האמור לבעל שליטה, או זקף אותו לחובתו, הכל בין במישרין ובין בעקיפין, למעט –
(א)
סכומים המותרים בהוצאה בחישוב ההכנסה החייבת לענין פקודת מס הכנסה;
(ב)
סכומים שחולקו כדיבידנד;
(ג)
החזר הלוואה שנתן בעל השליטה לפני מתן המענק, או שנתן לאחר מכן אם נתן רק לתקופה שאינה עולה על שנה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) יהיה המענק לגבי נכסי המפעל אשר בעל המפעל ייצר או בנה, באחוזים המפורטים בתוספת הראשונה, ולגבי ציוד להשכרה או בנין תעשייתי – בהתאם לאזור שבו המפעל ששכר את הציוד או בנה את הבנין, מן הסכום הנמוך שבין אלה:
(1)
מחיר העלות בתוספת ריווח סביר, ובלבד שהריווח לא יעלה, לענין בנין – על 10% ממחיר העלות, ולענין נכס אחר – על 15% ממחיר העלות;
(2)
המחיר במכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון של נכסים דומים לנכסי המפעל, שיוצרו או נבנו בארץ; באין ייצור מקומי של מכונות או ציוד דומים או אין מחיר שלהם ממוכר מרצון לקונה מרצון – מחיר היבוא של מכונות או ציוד דומים, ובאין מחיר מכירה ממוכר מרצון לקונה מרצון של בנין דומה – מחיר הבנין כפי שקבע השמאי הממשלתי הראשי.
(ג)
(1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מענק השקעה לזכאי כאמור בסעיף 40ב, שמקום מושבו דרומית לקו רוחב 100 ברשת ישראל שיטת קטיני־סולדנר ולמפעלים בשדרות וביישובי עוטף עזה כמשמעותם בפסקה (5) בחלק א׳ לתוספת השנייה ולמפעלים ברשויות מקומיות ובאזורי תעשייה במחוז הצפון, המשויכים לאשכול פריפריאליות 1 עד 4 של רשויות מקומיות לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, למעט מפעלים כמפורט בפסקת משנה (2) (להלן – מפעל בנגב ומפעל בצפון באשכול פריפריאלי), יהיה כאמור בסעיף 3 לתוספת הראשונה.
(2)
ואלה המפעלים:
(א)
(נמחקה);
(ב)
מפעל לעיבוד מחצבים;
(ג)
מפעל תיירותי שאיננו למטרות אכסון עממי;
(ד)
כל מפעל תיירותי בתחום השיפוט של עיריית אילת ובמתחם עין זוהר – עין בוקק.
תחומי האזורים [תיקון: תשכ״ז, תשמ״א־2, תשמ״ו, תשס״ט־3, תשע״א]
(א)
תחומי האזורים יהיו לפי הקבוע בתוספת השנייה; השרים האמורים בפסקה (1) להגדרה ”השרים“ (בסעיף זה – השרים) יפרסמו באתר האינטרנט של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה, מעת לעת, את רשימת היישובים שמתקיימים בהם התנאים הקבועים בתוספת השנייה.
(ב)
השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לשנות את התוספת השנייה או לקבעה מחדש, ואולם לא תיקבע תוספת כאמור לתקופה שתפחת משנתיים.
(ג)
יישוב או אזור שנכלל בתחומי האזורים הקבועים בתוספת השנייה, והוצא ממנה עקב ביטולה, פקיעתה, אי־תחולתה או שינויה, או מאחר שאינו עומד עוד בתנאים הקבועים בה, יראו מפעל שנכלל בתחום אותו יישוב או אזור טרם הוצאתו מתחום התוספת כאמור, ועקב כך הורע מעמדו, כאילו התוספת בנוסחה הקודם ממשיכה לחול עליו או כאילו הוא ממשיך לעמוד בתנאים הקבועים בה, לפי העניין, למשך שנה נוספת.
(ד)
השרים האמורים בפסקה (2) להגדרה ”השרים“ רשאים לקבוע תחומי אזורים מיוחדים לעניין מפעלים תיירותיים.
[תיקון: תשל״ו, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ו]
(בוטל).
ערובות [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3]
מענק יינתן לאחר שניתנו ערובות להנחת דעתו של המנהל בדבר הבטחת החזרתו על פי סעיף 75ב.
מועד תשלום מענק [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־2, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ו, תשס״ב, תשע״א]
(א)
(1)
מענק ההשקעה, למעט החלק שתשלומו עוכב על פי סעיף 40ט, ישולם לא יאוחר מששים ימים לאחר היום שבו הוכיח בעל המפעל המאושר, להנחת דעתו של המנהל, כי ביצע את התכנית המאושרת והוציא את ההוצאות לרכישת נכסי המפעל או הציוד להשכרה או לייצורם או את ההוצאות כאמור בסעיף 40ג(א)(1)(ו), ובייצור – גם ששילם את המחירים כאמור בסעיף 40ג(ב), וכן את ההוצאות שהוציא לפיתוח קרקע או לבניית בנין או לשיפוץ בנין משופץ או בנין תעשייתי משופץ; ואולם אם הותנתה לפי סעיף 19 כניסת האישור לתקפו, ישולם המענק תוך ששים ימים מיום כניסת האישור לתקפו או במועד הקבוע בסעיף קטן זה, לפי המאוחר.
(2)
לענין סעיף קטן זה, ”ביצוע“ – לגבי מכונות וציוד – כשהגיעו לתחום המפעל, לגבי ציוד להשכרה – כשהגיעו לתחום המפעל השוכר, ולגבי בניה, פיתוח קרקע, או שיפוץ בנין משופץ או בנין תעשייתי משופץ – סיומם למעשה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאי המנהל לאשר תשלום מקדמה על חשבון מענק השקעה (להלן – מקדמה על חשבון המענק) לבעל המפעל המאושר, בשיעורים ובתנאים שקבע המנהל.
(ג)
(ד)
(פקע).
סמכויות המינהלה [תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשל״ח־3, תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
המינהלה רשאית לקבוע כללים לביצוע הוראות פרק זה, לרבות סדרי הגשת הבקשה למתן המענק, הפרטים שייכללו בבקשה, המסמכים שיצורפו אליה, הערובות הדרושות למתן המענק, המועדים שבהם ישולם המענק לשיעורין או בבת אחת, וכן כללים לעיכוב התשלום של חלק מהמענק שלא יעלה על שיעור מסויים ממנו, כפי שיקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת.
מניעת כפל מענק [תיקון: תשל״ו]
לא ישולם מענק בשל נכס פלוני יותר מפעם אחת.
ויתור של מפעל תיירותי על מענק [תיקון: תשמ״ו־2, תשע״א]
מענק השקעה לא ישולם למפעל תיירותי שבחר במסלול הטבות חלופי על פי סימן ב׳ לפרק השביעי.
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
סימן ג׳: ערבות המדינה (פקע)
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשנ״ד־5, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ד־4, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשכ״ז]
פרק שביעי: הטבות במס הכנסה
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
סימן א׳: הטבות במס בשל מפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי
תחולה והגדרות [תיקון: תשכ״ה, תשס״ה־2, תשע״א]
(א)
(ב)
בפרק זה –
(1)
לכל מונח תהיה המשמעות שיש לו בפקודה.
(2)
”מס“ – מס הכנסה, מס רווחי חברות וכל מס אחר המוטל על הכנסה, למעט מס המוטל על ריווח הון.
הטבות לחברה משפחתית [תיקון: תשמ״א־2, תשס״ב־6]
אישור שניתן לפי חוק זה לחברה שהיא חברה שקופה כאמור בסעיף 64א1 לפקודה, יראוהו לענין פרק זה כאילו ניתן לבעל המניות כמשמעותו בסעיף האמור.
פחת מואץ [תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ז־2, תשע״א]
בחישוב הכנסתו של מפעל מאושר, הזכאי לניכוי פחת לפי סעיף 21 לפקודה לגבי מכונות או ציוד המשמשים לצרכי אותו מפעל, והשימוש בהם בישראל התחיל לראשונה לאחר יום ו׳ באייר תש״ח (15 במאי 1948) או לגבי בנינים המשמשים לצרכי אותו מפעל, והנכסים האמורים כלולים בתכנית המאושרת – יותר למפעל לפי בקשתו, בכל אחת מחמש שנות המס הראשונות לשימושו באותם נכסים, ניכוי פחת על פי סעיף 21 לפקודה כמפורט להלן:
(1)
לגבי מכונות או ציוד – במכסה השווה ל־200% מהמכסה הקבועה בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941 (להלן – התקנות);
(2)
לגבי בנינים – במכסה השווה ל־400% מהמכסה הקבועה בתקנות, ובלבד שלא יותר ניכוי של יותר מ־20% לשנה.
ניכוי פחת במקרה של בלאי בלתי רגיל [תיקון: תשע״א]
הוכח לפקיד השומה שבמפעל מאושר היה בלאי בלתי רגיל של מכונות או של ציוד כאמור בסעיף 42, מחמת שהפעילו אותם במשמרות נוספות או בתנאים קשים ביותר, יהא פקיד השומה רשאי להתיר, לפי בקשת המפעל, במקום המיכסה לפי סעיף 42, ניכוי פחת על פי סעיף 21 לפקודה במכסה השווה ל־250% ממכסת הפחת הקבועה בתקנות מס הכנסה (פחת), 1941.
פחת ופטור בשל מענק לפיתוח קרקע [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״א, תשל״ה־3, תשל״ו, תשל״ח]
בעל מפעל מאושר שקיבל מענק השקעה בשל הוצאות לפיתוח קרקע, ינוכה סכום המענק, לענין פחת על פי כל דין, מהמחיר המקורי של הבנין העומד על הקרקע או של נכס אחר שלהוצאות האמורות יש זיקה אליו; המענק יהיה פטור ממס הכנסה.
[תיקון: תשי״ט, תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
תקופת ההטבות [תיקון: תשכ״ג, תשל״ה־3, תשל״ו, תשמ״א־2, תשמ״ה־2, תשס״ב־6]
(א)
הטבות לפי הסעיפים 46 ו־47 יינתנו לגבי השקעה, נכס או מפעל שביצועם הוא נושא לתכנית שאושרה והם יינתנו –
(1)
על הכנסה שהושגה בשבע השנים המתחילות מהשנה שבה היתה לראשונה הכנסה חייבת, ולגבי השקעה מאושרת במפעל מאושר, לענין הטבות לפי סעיף 46 – מהשנה שבה היתה לראשונה הכנסה ממנה, ובלבד שלא עברו עדיין ארבע עשרה שנה מהשנה שבה ניתן האישור ושתים עשרה שנים מן השנה שבה – לפי קביעת המנהל – הופעל המפעל או הוחל בייצור או שבה נשאו פרי לראשונה ההדרים, הגפנים או עצי הפרי, אלא שהמינהלה רשאית להסיר את הגבלת הזמן של ארבע עשרה השנים ושתים עשרה השנים האמורות לגבי מפעלים חלוציים;
לענין זה, יראו כהכנסה שהושגה ממפעל מאושר גם הכנסה ממתן זכות שימוש בידע שפותח במפעל, הכנסה מתמלוגים והכנסה משירות נלווה לזכות השימוש בידע או לתמלוגים, ובלבד שמקורם במהלך עסקיו הרגיל של המפעל המאושר.
(2)
על דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בשבע השנים כאמור בפיסקה (1), אף אם הגיע לנישום תוך שתים עשרה שנים לאחר תום שבע השנים האמורות.
(3)
המינהלה רשאית לקבוע כי חברה עתירת השקעות חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח תהא זכאית להטבות בתקופה של חמש שנים נוספות על התקופות שבפסקאות (1) ו־(2) בתנאי שבכל חמש השנים הללו היו 80% לפחות מכלל הכנסותיה של החברה מהמפעל התעשייתי המאושר, על פי חישוב ממוצע, הכנסות מיצוא; החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות שבתקופות של עד שלוש שנים רצופות לפי בחירתה של החברה.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א)(1) יחולו לגבי חברת משקיעי חוץ כהגדרתה בסעיף 47(א1), על הכנסה שהושגה בעשר השנים המתחילות במועדים הקבועים בסעיף קטן (א); ואילו תקופת ההטבות לגבי דיבידנד המשתלם מתוך הכנסה שהושגה בעשר השנים האמורות תהא ללא הגבלה.
[תיקון: תשכ״ה, תשל״ח־3]
(בוטל).
המס על הכנסה מהשקעה מאושרת בתקופת ההטבות [תיקון: תשכ״ג]
(א)
קיבל יחיד הכנסה חייבת, שמקורה בהשקעה מאושרת, לא יהא חייב עליה במס הכנסה בשיעור העולה על 25% מאותה הכנסה, ויראו אותה הכנסה לענין המס כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת.
(ב)
קיבלה חברה הכנסה חייבת שמקורה בהשקעה מאושרת, תהא חייבת עליה במס הכנסה בשיעור 25% מאותה הכנסה ותהא פטורה מכל מס אחר עליה.
(ג)
דין פירות השקעה, המשתלמים על ידי חברה מתוך הכנסה כאמור בסעיף קטן (ב), כדין הכנסה שמקורה בהשקעה מאושרת.
המס על הכנסה ממפעל מאושר בתקופת ההטבות [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ג־2, תשכ״ז, תש״ל־2, תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ה־2, תשמ״ז־3, תשמ״ז־6, תש״ן־2, תש״ן־3, תשנ״א, תשנ״ב, תשנ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז־3, תשנ״ח, תשנ״ט, תשס״ב־2, תשס״ב־5, תשס״ד, תשס״ה־2, תשע״ג־4]
(א)
חברה שהיא בעלת מפעל מאושר תהא חייבת על הכנסתה החייבת, שהושגה מאותו מפעל, במס חברות –
(1)
אם המפעל אושר עד יום ב׳ באלול תש״ל (31 בספטמבר 1970) – בשיעור שלא יעלה על 28% מאותה הכנסה;
(2)
אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) – בשיעור שלא יעלה על 33% מאותה הכנסה;
(3)
אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (2) אך עד יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר, לפי סעיף 42(א) לחוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 17), התשל״ח–1978 (להלן בסעיף זה – תיקון מס׳ 17), בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (4) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור שלא יעלה על 35% מאותה הכנסה;
(4)
אם המפעל אושר אחרי יום כ״ה בתמוז תשל״ח (30 ביולי 1978) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א׳, עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה;
(5)
אם המפעל אושר באזור פיתוח א׳, אחרי יום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) – בשיעור שלא יעלה על 25% מאותה הכנסה; ואולם בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כמשמעותה בסעיף 45, תהא חברה שהיא בעלת מפעל מאושר כאמור, פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה.
(א1)
חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שהבקשה לאישורו הוגשה למינהלת הרשות עד המועד הקבוע לפי הוראות סעיף 18, תהא חייבת, על הכנסתה החייבת שהושגה מאותו מפעל, במס חברות בהתאם לאמור בפסקאות (1) עד (3) ותהא פטורה מכל מס אחר עליה:
(1)
בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 49% או יותר אך פחות מ־74% – בשיעור שלא יעלה על 20% מאותה הכנסה;
(2)
בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 74% או יותר אך פחות מ־90% – בשיעור שלא יעלה על 15% מאותה הכנסה;
(3)
בשנת מס ששיעור השקעת החוץ שבה הוא 90% או יותר – בשיעור שלא יעלה על 10% מאותה הכנסה;
ואולם לגבי חברת משקיעי חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר שאושר החל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) באזור פיתוח א׳, בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא פטורה מתשלום מס חברות בשל אותה הכנסה.
לענין סעיף קטן זה –
”חברת משקיעי חוץ“ – חברה בהשקעת חוץ, כמשמעותה בסעיף 53ח, שנתקיים בה אחד מאלה:
(א)
(1)
המפעל שבבעלותה אושר ביום 1 באפריל 1985 או לאחריו;
(2)
המפעל שבבעלותה אושר בתקופה שתחילתה ב־1 באפריל 1983 וסופה ב־31 במרס 1985; לענין זה, ”מפעל“ – למעט הרחבת מפעל;
(3)
הרחבת מפעל שבבעלותה אושרה לפני 1 באפריל 1985, והחברה היתה זכאית להטבות לפי פרק שביעי 3, ובלבד שיראוה כחברת משקיעי חוץ רק לגבי התקופה שמתום עשר שנים מיום תחילת תקופת ההטבות לפי פרק שביעי 3 עד תום תקופת ההטבות הקבועה בסעיף 45(ב) לגבי ההרחבה;
(ב)
חברה שהיתה חברת משקיעי חוץ במועד שבו אושרה התכנית כמפעל מאושר או בשנת הבחירה של מפעל מוטב, תמשיך להיחשב כחברת משקיעי חוץ גם אם בעלי מניותיה שהיו תושבי חוץ במועד האמור, כולם או חלקם, היו לתושבי ישראל לראשונה, ובלבד שלא שונה שיעור החזקתם בחברה, והכל עד לתום תקופת ההטבות של אותו מפעל, לרבות תקופת ההטבות של חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה בתוך חמש שנים מיום שבעלי המניות היו לתושבי ישראל לראשונה, אם היתה לחלק המפעל האמור הכנסה חייבת באותן שנים;
”שיעור השקעת חוץ“, בשנת מס פלונית – השיעור שלא היה נמוך ממנו במשך שנת המס בשום זכות מזכויות אלה שהשקעת החוץ הקנתה:
(1)
זכות לרווחים;
(2)
זכות הצבעה;
(3)
זכות למינוי מנהלים;
(4)
הון מניות כולל הלוואות בעלים;
(5)
הון מניות לבדו;
ואולם אם השקעת החוץ הקנתה, בכל שנת המס, שיעור העולה על 50% בכל אחת מהזכויות המנויות בפסקאות (2), (3) ו־(5), לא יובאו בחשבון לצורך קביעת שיעור השקעת החוץ הזכויות המנויות בפסקאות (2) ו־(3); לענין הגדרה זו, מקום שהשקעת חוץ לא הקנתה זכות פלונית, יראו כאילו הקנתה שיעור אפס באותה זכות;
”השקעת חוץ“ ו־”הלוואת בעלים“ – כמשמעותן בסעיף 53ח;
(א2)
על אף הוראות בסעיפים קטנים (א) ו־(א1), חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה של מפעל, שהושגה בתקופה שבה היתה החברה פטורה ממס לפי סעיפים קטנים (א) ו־(א1), תהא חייבת, בשנת המס שבה חולק הדיבידנד, במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, בשיעור מס החברות שהיתה חייבת בו על הכנסתה בשנה שבה הופקה ההכנסה אילולא היתה פטורה ממס חברות בשנה זו, והוראות סעיף 51ב(א)(2) יחולו על חלוקת הדיבידנד לפי סעיף קטן זה; המס האמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו במקור ממקבל הדיבידנד, ויחולו עליו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור; לענין זה, ”סכום הדיבידנד המחולק“ – לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו;
(א3)
הכנסה מריבית בשנות המס 2003 עד 2005 של חברה בעלת מפעל מאושר, ששולמה על כספים שגייסה מחוץ לישראל באמצעות הנפקה לציבור, אם טרם נעשה בהם שימוש, שאותם הפקידה במוסד בנקאי מחוץ לישראל, המתנהל על פי הדין במדינה שבה הוא מתנהל, תיחשב כהכנסתה מהמפעל המאושר.
(ב)
(1)
קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה כאמור בסעיף קטן (א)(1) או (2) שהושגה בשנת המס 1958 או לאחר מכן, יהיה פטור עליו מכל מס נוסף על המס ששולם על־ידי החברה והוא הדין לגבי פירות השקעה המשתלמים על־ידי חברה מתוך דיבידנד כאמור.
(2)
(א)
קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה, כאמור בסעיף קטן (א)(3) עד (5) או בסעיף קטן (א1) או בסעיף 53ג(ב), יהיה חייב עליו במס הכנסה בשיעור של 20%; הוא הדין לגבי דיבידנד שמשלמת חברה מתוך דיבידנד כאמור.
(ב)
חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בפסקת משנה (א), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת במס הכנסה לפי פסקת משנה (א) (להלן בפסקה זו – הכנסה מועדפת) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מועדפת או שהכנסתה המועדפת היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מועדפת שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד יום ההחזר.
(3)
הוראות פסקאות (1) ו־(2) יחולו גם על דיבידנד בגובה הסכומים הדרושים לתיאום הרווחים שחילקה חברה זכאית מתוך רווחים שהותרו בניכוי כהפרשה לייצוב ההון; לענין זה תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפרק שביעי 3.
(ג)
מי שזכאי למענק השקעה לפי סעיף 40ב(2) עד (5) (בסעיף קטן זה – זכאי למענק השקעה) או יחיד, שהוא בעל מפעל מאושר, יהא חייב על הכנסתו החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר, במס הכנסה –
(1)
אם המפעל אושר עד יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) – בשיעור 25%;
(2)
אם המפעל אושר אחרי היום האמור בפסקה (1) אך עד יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות על פי פסקת משנה (3) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור 35%;
(3)
אם המפעל אושר אחרי יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), למעט מי שבחר לפי סעיף 42(ב) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה (2) ולרבות מי שבחר לפי סעיף 42(א) לתיקון מס׳ 17 בקבלת הטבות לפי פסקת משנה זו – בשיעור 25%;
(4)
אם מפעל אושר אחרי יום כ״ז באייר התשמ״א (31 במאי 1981) אך לגבי מפעל באזור פיתוח א׳ שבבעלות זכאי שאושר עד יום כ״א בטבת התשנ״ז (31 בדצמבר 1996) – בשיעור שלא יעלה על 35%, ואם השקיע בשנת המס בנכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, למעט רכב פרטי – בשיעור של 25% על אותו חלק מההכנסה החייבת של המפעל המאושר השווה לסכום שבו עודפת ההשקעה בנכסים הקבועים על התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס;
(5)
(א)
אם המפעל באזור פיתוח א׳ הוא בבעלות של זכאי למענק השקעה ואושר החל ביום כ״ב בטבת התשנ״ז (1 בינואר 1997) – בשיעורים הקבועים בפסקה (4), ואולם –
(1)
בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, תהא ההכנסה החייבת, שהושגה מהמפעל המאושר כאמור, פטורה ממס, אם המפעל המאושר רכש בשנת המס נכסים קבועים שניתן עליהם פחת לפי סעיף 21 לפקודה, בגובה הסכום שבו עודף סכום הרכישה של הנכסים הקבועים על סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים בשנת המס (להלן – עודף הרכישות);
(2)
בכל אחת משנות המס שלאחר שנת המס שבה ההכנסה החייבת של המפעל המאושר היתה פטורה ממס כאמור בפסקה (1) ועד תום תקופת ההטבות כמשמעותה בסעיף 45, אם עלה סכום התמורה ממכירת נכסים קבועים על סכום הרכישה של נכסים קבועים במפעל המאושר (להלן – סכום עודף המכירות), יהא סכום עודף המכירות חייב במס בשיעור שהיה חייב בו הזכאי למענק השקעה אילולא היה פטור ממס לפי פסקה (1) או בשיעור של 25%, לפי הנמוך מביניהם; הוראות פסקה זו יחולו על סכום עודף המכירות עד לנמוך מבין סכומים אלה:
(א)
סכום עודף הרכישות בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות;
(ב)
סכום ההכנסה החייבת שהיתה פטורה ממס בשנתיים הראשונות לתקופת ההטבות, כשהוא מתואם לגבי כל אחת משתי שנות המס האמורות, לפי שיעור עליית המדד מתום אותה שנת מס עד תום שנת המס שבה מחויב סכום עודף המכירות;
(ב)
לענין פסקה זו –
”סכום הרכישה של נכס קבוע“ – המחיר המקורי של הנכס הקבוע שלגביו יחושב הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, ובתוספת רווח הון שלא התחייב במס לפי סעיף 96 לפקודה, אשר נגרע מהמחיר המקורי של נכס זה;
”נכסים קבועים“ – נכסים ששימשו או שישמשו את המפעל המאושר בייצור הכנסתו, למעט 30% מנכסי המפעל כהגדרתם בסעיף 40א, ושנרכשו כחלק מתכנית מאושרת לפי סעיף 21(1) או (2), שבשלה ניתנת ההטבה בשנת המס ואשר ניתן לגביהם מענק לפי חוק זה.
(ד)
השרים רשאים לקבוע שההטבות לפי סעיף זה לגבי כלל המפעלים שאינם באזורים א׳ או ב׳ או לגבי סוגים מהם יהיו מותנות בכך שהמפעל ייצא שיעור מסויים מתוצרתו.
[תיקון: תשכ״א, תשכ״ג, תשכ״ט, תשל״ה, תשל״ח, תשל״ח־3]
(בוטל).
פטור מיוחד לתושבי־
שילמה חברה את המס המגיע ממנה על הכנסתה החייבת, יהא תושב־חוץ, המקבל מאת החברה מתוך אותה הכנסה חייבת, בניכוי מס החברות החל עליה דיבידנד על השקעתו המאושרת במטבע־חוץ, פטור מכל מס, חוץ מן המס שהחברה חייבת לנכותו לפי סעיף 161 לפקודה.
[תיקון: תשכ״ז]
(בוטל).
הכנסת מומחה מאושר [תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ב]
שיעור המס המוטל על הכנסתו של מומחה מאושר שמקורה בעבודתו שלמענה הוזמן, כמשמעותה בסעיף 5(1)(ב) לפקודה, לא יעלה על 25% מאותה הכנסה, שתיחשב כשלב הגבוה ביותר בסולם הכנסתו החייבת. הנחה זו תינתן במשך שלוש שנות מס מראשית שנת המס שבה יהא אותו מומחה חייב לראשונה במס על הכנסתו האמורה, אולם המינהלה רשאית להאריך את תקופת ההנחה עד חמש שנים נוספות.
”מומחה מאושר“ – מי שהוזמן בהיותו תושב־חוץ על ידי מפעל, בהסכמת המנהל, לעבוד במפעל כמומחה שעבודתו עשויה לסייע להשגתה של מטרת חוק זה ולא היה לפני כן תושב ישראל.
הפסקה זמנית בזכאות להטבות למפעל תעשייתי או למיתקן תיירותי ללינה [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ט־3]
לא התקיים במפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי או מיתקן תיירותי ללינה כמשמעותם בסעיף 18א(א) בשנת מס מסוימת תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 18א(ג) או תנאי מהתנאים המנויים באישור המינהלה, לא תהא החברה שבבעלותה מפעל מאושר כאמור זכאית להטבות לפי סעיף 47 באותה שנת מס; חזרו להתקיים לגבי המפעל המאושר התנאים האמורים במהלך תקופת ההטבות, תהא החברה זכאית להטבות לפי סעיף 47, ביתרת תקופת ההטבות.
[תיקון: תשס״ה־2]
סימן ב׳: הטבות במס בשל מפעל מוטב
הגדרות [תיקון: תשל״ח־3, תשמ״ו־2, תשמ״ז־4, תשמ״ז־5, תשמ״ט, תשנ״א, תשנ״ב־3, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ו, תשס״ב־6, תשס״ה־2, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ו, תשע״ז]
”אזור“ – כהגדרתו בסעיף 18א(א);
”אנרגיה מתחדשת“ – אנרגיה שמקורה בניצול קרינת השמש, הרוח, ביומסה או מקור אנרגיה אחר ובלבד שאינו דלק מאובן;
”ביומסה“ – מסת חומר אורגני לא מאובן;
”דלק מאובן“ – דלק הנוצר מהתאבנות חומר אורגני בסביבה מחוסרת חמצן;
”הכנסה מוטבת“ – ההכנסה החייבת ממפעל מוטב, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה ממתן שירותי תיירות במהלך עסקיו הרגיל;
”הכנסה מועדפת“ – הכנסה ממפעל מועדף, כמפורט להלן, בניכוי הנחות שניתנו, ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מפעילותו בישראל, למעט הכנסה מנכס לא מוחשי, אשר אינה מיוחסת לייצור, אשר אילו היתה מופקת על ידי מפעל טכנולוגי, לא היה ניתן לראות בה הכנסה טכנולוגית מועדפת, על פי הוראות סימן ב׳3; לעניין זה, יחולו הוראות סעיף 51כט וכן הוראות שקבע שר האוצר לעניין החרגת סוגי הכנסות מההגדרה ”הכנסה טכנולוגית“ כאמור בסעיף 51כד לצורך עמידתו של משטר המס בישראל באמות מידה בין־לאומיות, בשינויים המחויבים:
(1)
הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל לרבות רכיביהם שיוצרו במפעל אחר, והכל למעט רכיביהם שמקורם במכרה, במפעל אחר להפקת מחצבים או במפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952;
(2)
הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה, שיוצרו במפעל אחר, שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח במפעל;
(3)
הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל, וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור שהמנהל אישר שהיא נלווית לפעילות הייצורית של המפעל המועדף בישראל;
(4)
הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2), וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקה (3);
(5)
הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת ראש המחקר למינהל ופיתוח תעשייתי;
ובלבד שהתקיימו שני אלה, לפי העניין:
(א)
לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש אגודה שיתופית שמחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, או לגבי חברה מועדפת שהיא אגודה שיתופית שמחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה המיוחס לחברה שאינה אגודה שיתופית המחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, ובלבד שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה;
(ב)
לגבי חברה מועדפת שהיא שותפות שבין החברות השותפות בה יש חברה בבעלות ממשלתית מלאה, יראו כהכנסה מועדפת רק את חלק ההכנסה המיוחס לחברה שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה;
”הרחבה“, של מפעל תיירותי – כל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, למעט הרחבה בדרך של רכישת מפעל קיים או בדרך של שינויי מבנה לפי חלק ה2 לפקודה:
(1)
הרחבה או הוספה של בניין, לשם הגדלת מספר הלינות במפעל התיירותי;
(2)
הקמת מפעל קשור;
”השקעה מזערית מזכה“ – השקעה ברכישת נכסים יצרניים, הנעשית במהלך תקופה שאינה עולה על שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת הבחירה, לשם הקמת מפעל חדש או לשם הרחבת מפעל, שהיא בסכום כמפורט בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה זו, לפי הענין:
(1)
לגבי הקמת מפעל חדש – סכום שאינו פוחת מ־300,000 שקלים חדשים;
(2)
לגבי הרחבת מפעל – סכום שאינו פוחת מהגבוה מבין סכומים אלה:
(א)
הסכום האמור בפסקה (1);
(ב)
סכום השווה לשיעור המזכה משווי כלל הנכסים היצרניים של המפעל, כפי שהיה בתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה;
לענין הגדרה זו –
(1)
”שיעור מזכה“ –
לענין חלק שווי הנכסים שעד 140 מיליון שקלים חדשים – 12%;
לענין חלק שווי הנכסים שמעל 140 מיליון שקלים חדשים ועד 500 מיליון שקלים חדשים – 7%;
לענין חלק שווי הנכסים שמעל 500 מיליון שקלים חדשים – 5%;
(2)
יראו כנכסים יצרניים של מפעל גם נכסים יצרניים המשמשים את המפעל ואינם בבעלותו של בעל המפעל, וכן נכסים יצרניים כאמור של חלק מהמפעל שהוסף בשל הרחבה או של מפעל קשור;
(3)
שווי נכס יצרני יחושב, כהפרש שבין המחיר המקורי, כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, לבין סכומי הפחת שניתן היה לנכותם לפי תקנות מס הכנסה (פחת), 1941, לגבי אותו נכס, עד למועד שבו מחושב שווי הנכס, כשההפרש מתואם לפי שיעור השינוי במדד מיום הרכישה של הנכס ועד לתום שנת המס שקדמה לשנה שבה החלה ההשקעה המזערית המזכה;
”חברה מוטבת“ – חברה שהתאגדה בישראל, שהשליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל, שהיא בעלת מפעל מוטב, ושמתקיימים בה כל אלה:
(1)
(2)
החברה מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה;
(3)
החברה ובעל תפקיד בה, כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה, לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת הבחירה ובתקופת ההטבות, בעבירה כמפורט להלן:
(א)
(ב)
עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(ג)
”חברה מועדפת“ – חברה שהתאגדה בישראל, שאינה חברה בבעלות ממשלתית מלאה, וכן שותפות הרשומה לפי פקודת השותפויות ששותפות בה רק חברות שהתאגדו בישראל, שלא חלות עליהן הוראות סעיפים 64א ו־64א1 לפקודה או שאינן מחילות את הוראות הסעיפים האמורים על עצמן, לפי העניין, שאינה שותפות שכל החברות ששותפות בה הן חברות בבעלות ממשלתית מלאה, ומתקיימים בחברה או בשותפות, לפי העניין, כל אלה:
(1)
היא בעלת מפעל מועדף;
(2)
השליטה על עסקיה וניהולם מופעלים בישראל;
(3)
(4)
היא מנהלת בשנת המס פנקסים קבילים ומגישה דוחות, לפי חוק זה ולפי הוראות הפקודה;
(5)
היא ובעל תפקיד בה כהגדרתו בסעיף 119א(ד) לפקודה לא הורשעו בעשר השנים שקדמו לשנת המס שלגביה מתבקשות ההטבות, בעבירה כמפורט להלן:
(א)
(ב)
עבירה לפי סעיפים 117, 117א עד 120 לחוק מס ערך מוסף;
(ג)
”ידע“ – ידע שפותח בישראל על ידי המפעל ושנרשם בשלו פטנט, או שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית קבעה שהידע כשיר להיות נושא תכנית מחקר ופיתוח, ולעניין ידע בתחום האנרגיה המתחדשת – ידע שהמדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות קבע שהוא ידע הכשיר להיות נושא למחקר ופיתוח כהגדרתם בחוק לעידוד מחקר ופיתוח;
”מענק“ – הלוואה או מענק לפי חוק זה;
”מפעל בר־תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת“ – מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב), ואולם לעניין זה, יראו מפעל תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת כמפעל בר־תחרות התורם לתוצר הגולמי כאמור באותו סעיף אם מתקיים בו, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, אחד מאלה:
(1)
עיקר פעילותו הוא בתחום האנרגיה המתחדשת המבוססת על ידע בתחום האמור, וניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות; לעניין זה, לא יראו מכירת חשמל שמקורו באנרגיה מתחדשת כפעילות בתחום האנרגיה המתחדשת;
(2)
הוא מפעל תעשייתי המוכר מוצר שהוא רכיב במיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת, ושמתקיים בו, לעניין הכנסתו ממכירות המפעל, אחד מאלה, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 18א(ד):
(א)
25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות למפעל תעשייתי העומד בתנאים האמורים בפסקה (1), או ממכירות המשמשות להקמת מיתקן המבוסס על ידע בתחום האנרגיה המתחדשת;
(ב)
25% או יותר מכלל הכנסתו בשנת המס ממכירות המפעל הם ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) וממכירות לשוק מסוים המונה 12 מיליון תושבים לפחות, ובלבד שסך הכנסות המפעל ממכירות כאמור בפסקת משנה (א) לא יהיה נמוך מ־15% מכלל הכנסתו כאמור בשנת המס;
”מפעל חדש“ – מפעל שהוקם לראשונה ואינו מפעל קשור;
”מפעל מוטב“ – מפעל תיירותי, שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו־(ג)(3) לענין היותו מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי, ושלשם הקמתו או הרחבתו היתה השקעה מזערית מזכה, ובלבד שהמפעל החדש או חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה, אינו מפעל מאושר; ואולם לענין הרחבת מפעל יראו כמפעל מוטב רק את חלק המפעל שנוסף בשל ההרחבה; לענין זה, תהיה למונחים המפורטים בסעיף 18א המשמעות שיש להם בסימן זה, ויקראו את סעיף 18א(ג)(1)(א) כאילו במקום ”לפני אישור התכנית כאמור בסעיף זה“, נאמר ”לפני שנת הבחירה“;
”מפעל מועדף“ – מפעל תעשייתי שמתקיימות בו הוראות סעיף 18א(ב) ו־(ג) לעניין היותו מפעל בר־תחרות התורם לתוצר המקומי הגולמי או מפעל בר־תחרות בתחום האנרגיה המתחדשת;
”מפעל קשור“ – אחד מאלה:
(1)
מפעל שהוא בבעלות חברה שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור;
(2)
מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה בה הוא גם בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור;
(3)
מפעל שהוא בבעלות חברה שבעל השליטה היה בעל שליטה בחברה אחרת שבבעלותה מפעל אחר באותו תחום או שהיה בבעלותה מפעל אחר כאמור;
ואולם לא יראו כמפעל קשור מפעל כאמור בפסקאות (1) עד (3) שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה שהוא ממוקם בנפרד מהמפעל האחר וש־60% או יותר מעובדיו, אך לא פחות מעשרה עובדים, הם עובדים חדשים;
”מפעל תיירותי“ – מתקן תיירותי ללינה כהגדרתו בסעיף 18א(א);
”מפעל תעשייתי“ – מפעל בישראל שעיקר פעילותו בשנת המס היא פעילות ייצורית, למעט כל אחד מאלה: מכרה, מפעל אחר שפעילותו, כולה או חלקה, היא הפקה של משאב טבע כהגדרת מונחים אלה בסעיף 20א לחוק מיסוי רווחים ממשאבי טבע, התשע״א–2011, מפעל לחיפוש או להפקה של נפט כהגדרתו בחוק הנפט, התשי״ב–1952, ומפעל חקלאי מאושר כהגדרתו בסעיף 4 לחוק לעידוד השקעות הון בחקלאות, התשמ״א–1980; בהגדרה זו, ”פעילות ייצורית“ – לרבות ייצור מוצרי תוכנה ופיתוח, מחקר ופיתוח תעשייתי עבור תושב חוץ, ובלבד שניתן על כך אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית וכן מחקר ופיתוח תעשייתי בתחום האנרגיה המתחדשת, ובלבד שניתן על כך אישור מאת המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, ולרבות פעילות אחרת שקבעו השרים, אך למעט הפעילויות האלה:
(1)
אריזה;
(2)
בניה;
(3)
מסחר;
(4)
תחבורה;
(5)
החסנה;
(6)
מתן שירותי תקשורת;
(7)
מתן שירותים סניטריים;
(8)
מתן שירותים אישיים;
(9)
פעילות אחרת שקבעו השרים;
פורסם צו לעידוד השקעות הון (קביעת פעילות ייצורית), התשס״ח–2008 (ק״ת תשס״ח, 1231), לפיו יצירת אנימציה ממוחשבת היא פעילות ייצורית.
”נכסים יצרניים“ – נכסים כמפורט בפסקאות (1) עד (3) בהגדרה זו, המשמשים מפעל או המיועדים לשמש מפעל, ובלבד שאינם כלולים בתכנית שאושרה על ידי המינהלה:
(1)
בנינים;
(2)
מכונות וציוד אחר, שלא היה בהם שימוש קודם בישראל או באזור, למעט רכב פרטי או רכב מסחרי כהגדרתם בפקודת התעבורה;
(3)
מבנים וציוד המצויים בתחומי המפעל והמשמשים מרכזי הכשרה מקצועית או בתי ספר תעשייתיים, או מעונות יום לילדי העובדים;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודה;
”שנת הבחירה“ – כמשמעותה בסעיף 51ד;
”שנת התחילה“ – שנת המס שבה היתה לחברה המוטבת, לראשונה, הכנסה חייבת מהמפעל המוטב או שנת הבחירה, לפי המאוחר;
”תקופת ההטבות“ – כמשמעותה בסעיף 51ג.
הטבות במס [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
(א)
חברה מוטבת זכאית, בכל שנת מס בתקופת ההטבות, להטבות בשל הכנסתה המוטבת, לפי הוראות אלה:
(1)
נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח א׳ – תהיה החברה זכאית להטבות על פי פסקת משנה (א) או (ב), בהתאם לבחירתה, על פי הודעתה בדוח לפי סעיף 131 לפקודה שהגישה לשנת הבחירה; בחרה החברה בהטבה לפי פסקה זו לא תוכל לחזור בה מבחירתה במשך כל תקופת ההטבות:
(א)
פטור ממס;
(ב)
מס חברות בשיעור של 11.5%;
(2)
נמצא המפעל המוטב באזור פיתוח ב׳ – תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שש שנים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות – למס חברות בשיעור שהכנסת החברה היתה מחויבת בו לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה;
(3)
נמצא המפעל המוטב באזור אחר – תהיה החברה זכאית לפטור ממס במשך שנתיים משנת התחילה, וביתרת תקופת ההטבות – למס חברות בשיעור שהכנסת החברה היתה מחויבת בו לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל מפעל מאושר שאושר ביום הראשון של שנת הבחירה;
(4)
(נמחקה).
(ב)
חברה מוטבת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המוטב.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
חלוקת דיבידנד [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א, תשע״ג־4]
(א)
על אף האמור בסעיף 51א(א)(1)(א), (2) ו־(3), חברה מוטבת המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שהושגה בתקופה שבה היתה הכנסת החברה פטורה ממס לפי הוראות הפסקאות האמורות, תהא חייבת בשנת המס שבה חולק הדיבידנד במס חברות על סכום הדיבידנד המחולק, לרבות סכום מס החברות החל בשל חלוקתו, בשיעור מס החברות שבו היתה מחויבת הכנסתה לפי הוראות סעיף 47, אילו היה המפעל המוטב מפעל מאושר; מס החברות כאמור ישולם לפקיד השומה יחד עם מס ההכנסה שיש לנכותו מהכנסתו של מקבל הדיבידנד, ויחולו לגביו כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור.
(ב)
לענין סעיף קטן (א), יראו כל אחד מהמפורטים להלן כדיבידנד שחילקה החברה המוטבת:
(1)
סכום שנתן בעל המפעל המוטב לקרובו, לבעל שליטה בו כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה או לתאגיד בשליטתם, או שזקף אותו לחובתם, בין במישרין ובין בעקיפין, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה כי הסכום האמור מהווה הכנסה חייבת במס בידי המקבל, שאינה דיבידנד, והמס עליה שולם;
(2)
סכום שמקורו ברווחי החברה, שניתן לבעלי מניותיה במהלך פירוקה של החברה;
(3)
תמורה ששילמה חברה לבעל מניות בה בעד רכישת מניותיה על ידה.
(ג)
קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה מוטבת, בניכוי מס החברות החל עליה, לרבות דיבידנד ששולם מתוך דיבידנד כאמור, יחולו לענין החיוב במס הוראות אלה:
(1)
שולם הדיבידנד מתוך הכנסה מוטבת שחלות לגביה פסקאות (1), (2) או (3) של סעיף 51א(א), יחויב הדיבידנד במס בשיעור של 20%, ובלבד שלגבי חברה מוטבת שאינה חברה בהשקעת חוץ, טרם חלפו שתים עשרה שנים מתום תקופת ההטבות;
(2)
על אף האמור בפסקה (1) שולם דיבידנד לתושב חוץ מתוך הכנסה מוטבת שחוייבה במס בשיעור של 11.5% כאמור בסעיף 51א(א)(1)(ב), יחויב הדיבידנד במס בשיעור של 4%; לענין פסקה זו – ”תושב חוץ“ – כהגדרתו בפקודה, שהתקיים בו האמור בסעיף 68א לפקודה;
(3)
(נמחקה).
(ד)
חברה שקיבלה דיבידנד כאמור בסעיף קטן (ג)(1), ומחלקת אותו כדיבידנד, תהא זכאית לנכות מהכנסתה החייבת לפי סעיף קטן (ג)(1) (בפסקה זו – הכנסה מדיבידנד מוטב) את הדיבידנד שחילקה באותה שנה; לא היתה לחברה באותה שנה הכנסה מדיבידנד מוטב או שהכנסתה מדיבידנד מוטב היתה קטנה מסכום הדיבידנד שחילקה, יותר לה לנכות את הדיבידנד שחילקה או את היתרה, לפי הענין, כנגד הכנסה מדיבידנד מוטב שהיתה לה בשנות המס שקדמו לאותה שנה, לפי הסדר, החל בשנת המס שקדמה לאותה שנה, ויראו את השומות לשנים הקודמות כמתוקנות בהתאם, ובלבד שהחזר מס בשל תיקון שומה כאמור, ייעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שבה חולק הדיבידנד ועד ליום ההחזר.
תקופת ההטבות [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
ההטבות לפי הוראות סעיף 51א יינתנו לחברה מוטבת במהלך תקופה כמפורט להלן, לפי הענין, ובלבד שטרם חלפו 12 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה:
(1)
לענין מפעל מוטב באזור פיתוח א׳ – עשר שנות מס, שתחילתן בשנת התחילה;
(2)
לענין מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א׳ – שבע שנות מס, שתחילתן בשנת התחילה;
(3)
לענין מפעל מוטב שאינו באזור פיתוח א׳ ושבשנת מס כלשהי במהלך התקופה האמורה בפסקה (2) היה בבעלותה של חברה בהשקעת חוץ או הפך להיות בבעלות כאמור – תקופה נוספת על התקופה האמורה בפסקה (2), שבמהלכה היתה החברה, ברציפות, חברה בהשקעת חוץ, אך לא יותר משלוש שנים נוספות מתום התקופה האמורה בפסקה (2).
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א) רישה, לענין הקמת מפעל באזור פיתוח א׳ תובא בחשבון תקופת ההטבות כאמור בפסקה (1) של אותו סעיף קטן, ובלבד שלא חלפו 14 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה.
(ג)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לענין מפעל מוטב שבבעלותה של חברה עתירת השקעות חוץ, תהא תקופת ההטבות התקופה האמורה בפסקאות משנה (1), (2) או (3) של סעיף קטן (א), לפי הענין, בתוספת חמש שנים, אם בכל חמש השנים האמורות היו 80% לפחות מכלל הכנסותיה של החברה מהמפעל, על פי חישוב ממוצע, הכנסות במטבע חוץ, ובלבד שטרם חלפו 17 שנים מיום תחילתה של שנת הבחירה; החישוב הממוצע ייעשה לפי ההכנסות האמורות בתקופות של עד שלוש שנים רצופות, לפי בחירתה של החברה.
(ד)
בסעיף זה, ”חברה עתירת השקעות חוץ“ – כהגדרתה בסעיף 53ח, בשינויים אלה:
(1)
בפסקה (1) להגדרה האמורה, אחרי ”מפעל מאושר“ יקראו ”או מפעל מוטב“;
(2)
בפסקה (3) להגדרה האמורה, אחרי ”על פי התכנית המאושרת“ יבוא ”או במפעל המוטב, לפי הענין“.
שנת הבחירה [תיקון: תשס״ה־2]
חברה המעוניינת בהטבות לפי הוראות סעיף 51א, תבחר את שנת המס שיראוה לענין סימן זה כשנת הבחירה, בהודעה שתגיש לפקיד השומה במועד להגשת הדוח השנתי אך לא יאוחר מתום 12 חודשים מתום אותה שנת מס, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(1)
בתקופה של עד שלוש שנות מס המסתיימת בתום שנת המס שיראוה כשנת הבחירה, השקיעה החברה השקעה מזערית מזכה בהקמה של מפעל חדש או בהרחבה של מפעל;
(2)
נעשתה ההשקעה המזערית המזכה כאמור בפסקה (1) בהרחבתו של מפעל, והיתה לגבי הקמתו של המפעל לראשונה או לגבי הרחבה אחרת שלו, שנת בחירה קודמת – חלפו שלוש שנים לפחות מתחילת שנת הבחירה הקודמת; ואולם, אם נעשתה ההשקעה המזערית המזכה הנוכחית במהלך שנתיים המסתיימות בשנת הבחירה – חלפו שנתיים לפחות מתחילת שנת הבחירה הקודמת;
(3)
נעשתה ההשקעה המזערית המזכה כאמור בפסקה (1) בהרחבתו של מפעל, וניתן מענק בשל הקמתו של המפעל לראשונה, או בשל הרחבה אחרת שלו – חלפו ארבע שנים לפחות מתום שנת ההפעלה של התכנית שבשלה התקבל המענק.
הפסקה זמנית בזכאות להטבות [תיקון: תשס״ה־2]
חברה שבשנת מס כלשהי לא התקיים בה, במהלך תקופת ההטבות החלה לגביה, תנאי מן התנאים המנויים בהגדרה ”חברה מוטבת“ שבסעיף 51, או שלא התקיים במפעל שבבעלותה תנאי מהתנאים המנויים בהגדרה ”מפעל מוטב“ שבאותו סעיף, לא תהא זכאית להטבות לפי סעיף 51א באותה שנת מס; חזרו להתקיים לגבי החברה או לגבי המפעל שבבעלותה התנאים האמורים, במהלך תקופת ההטבות, תהא החברה זכאית להטבות לפי סעיף 51א ביתרת תקופת ההטבות.
מניעת כפל הטבות [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
הוראות סימן זה לא יחולו בהתקיים אחד מאלה:
(1)
החברה המוטבת קיבלה מענק בשל המפעל המוטב או בשל הנכסים היצרניים המשמשים אותו;
(2)
בשימוש המפעל המוטב מכונות או ציוד שבשלהם קיבל אדם שאינו החברה המוטבת מענק, וטרם חלפו ארבע שנים מתום שנת המס שבה התקבל המענק האמור;
(3)
בשימוש המפעל המוטב מבנה שבשלו קיבל אדם שאינו החברה המוטבת מענק, ולחברה זכות לרכוש את המבנה, או שקיימים לדעת פקיד השומה יחסים מיוחדים בין החברה המוטבת לבין האדם האחר.
(ב)
חברה הזכאית להטבות לפי סימן זה, לא תהא זכאית להטבות אחרות לפי חוק זה החל בשנת הבחירה ועד תום תקופת ההטבות.
סייג לענין אגודה שיתופית [תיקון: תשס״ה־2]
אגודה שיתופית שקיבלה הטבות לפי סימן זה, לא יחולו עליה הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה החל בשנת הבחירה ועד תום תקופת ההטבות.
תיאום סכומים [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
הסכומים הקבועים בהגדרה ”השקעה מזערית מזכה“ שבסעיף 51 יתואמו ב־1 בינואר של כל שנת מס לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הקודמת.
אישור מראש לזכאות להטבות במסלול החלופי [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
(א)
חברה המבקשת הטבה לפי סימן זה, לפי סימן ב1 או לפי סימן ב2 רשאית לפנות למנהל רשות המסים לא יאוחר מתום שישה חודשים מתום שנת הבחירה או מתום שנת המס שלגביה החילה את הוראות סימן ב1, לפי העניין, ולבקש אישור מראש כי מפעל שבבעלותה או מפעל שבכוונתה להקים או להרחיב, ממלא אחר התנאים האמורים בהגדרה ”מפעל תעשייתי“ או הסייג האמור בהגדרה ”מפעל קשור“ שבסעיף 51.
(ב)
חברה המבקשת אישור לפי סעיף זה תשלם אגרת בקשה בסכום שקבעו השרים באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ג)
בקשה לאישור לפי סעיף זה תכלול את כל הפרטים והעובדות המהותיים הנוגעים לבקשה, ויצורפו אליה מסמכים, אישורים, חוות דעת, הצהרות, הערכות, חוזים, וכל פרט מהותי אחר, הכל כפי שיקבע מנהל רשות המסים בכללים; מנהל רשות המסים רשאי לדרוש כל פרט נוסף שייראה לו דרוש לענין החלטתו בבקשה.
(ד)
מנהל רשות המסים רשאי לאשר כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) או יעמוד בהם, אם יתמלאו תנאים או יינקטו פעולות כפי שיורה, וכן רשאי הוא להתנות את מתן האישור האמור בתנאים שיורה.
(ה)
מנהל רשות המסים יודיע לחברה המבקשת את החלטתו ואת נימוקיו בתוך 90 ימים מהיום שנמסרה לו הבקשה וכל המסמכים האמורים בסעיף קטן (ג), ואולם רשאי הוא, מטעמים שיירשמו, להאריך את התקופה לתקופה נוספת שלא תעלה על 60 ימים, ובלבד שהודיע על כך לחברה המבקשת לפני תום תקופת 90 הימים.
(ו)
לא ניתנה החלטת מנהל רשות המסים בבקשה שהוגשה לפי סעיף זה במועד האמור בסעיף קטן (ה), יראו בכך אישור כי המפעל נושא הבקשה עומד בתנאים הקבועים בסעיף קטן (א) שלגביהם התבקש האישור.
ערר על החלטה בבקשה לאישור מראש [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
חברה הרואה עצמה מקופחת מהחלטת מנהל רשות המסים בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף 51ט, רשאית לערור על ההחלטה לפני ועדת ערר שהוקמה לפי הוראות סעיף 51יג (בסימן זה – ועדת הערר), בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה לחברה ההודעה על ההחלטה.
(ב)
ועדת הערר רשאית לאשר את החלטת מנהל רשות המסים, לבטלה או להחליט בדרך אחרת; נחלקו הדעות בוועדת הערר, תכריע דעת הרוב; אין רוב לדעה אחת, תכריע דעת היושב ראש.
ערר על החלטת פקיד שומה [תיקון: תשס״ה־2]
חברה שלא פנתה למנהל רשות המסים כאמור בסעיף 51ט, או חברה שפנתה כאמור אך לא הגישה ערר על ההחלטה לפי הוראות סעיף 51י, הרואה את עצמה מקופחת מהחלטת פקיד השומה לפי סעיף 152(ב) לפקודה, רשאית לערור על החלטת פקיד השומה כאמור לפני ועדת הערר בשאלת התקיימותם של התנאים האמורים בסעיף 51ט, בלבד, בתוך 30 ימים מהיום שבו נמסרה ההודעה על החלטתו, ויחולו הוראות סעיף 51י(ב), בשינויים המחויבים.
הוראות שונות לענין ערר [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
התקופה שמיום הגשת הערר כאמור בסעיפים 51י או 51יא, לפי הענין, עד קבלת ההחלטה בערר ובערעור כאמור בסעיף 51יד, לא תובא בחשבון התקופות האמורות בסעיפים 145, 152 ו־153 לפקודה.
(ב)
לא הגישה החברה ערר לפי הוראות סעיפים 51י או 51יא, לפי הענין, רשאית היא לערער על החלטת מנהל רשות המסים או על החלטת פקיד השומה, לפני בית המשפט המחוזי, יחד עם הערעור לפי סעיף 153 לפקודה.
(ג)
השרים, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאים לקבוע אגרה בעד הגשת ערר לפי סעיפים 51י ו־51יא.
ועדת ערר [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ט־3]
(א)
ועדת הערר, לענין סעיפים 51י ו־51יא, תהיה בת ארבעה חברים והם:
(1)
שופט בדימוס של בית משפט מחוזי שימנה שר המשפטים, בהתייעצות עם השרים ובאישור נשיא בית המשפט העליון, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
המנהל הכללי של משרד האוצר או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור;
(3)
בכל עניין הנוגע למפעלים תעשייתיים – המנהל הכללי של משרד התעשיה המסחר והתעסוקה או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור; ובכל עניין הנוגע למפעלים תיירותיים – המנהל הכללי של משרד התיירות או עובד אחר של אותו משרד שמינה המנהל הכללי האמור;
(4)
נציג ציבור שיקבעו השרים בהסכמת היועץ המשפטי לממשלה.
(ב)
סדרי הדין בוועדת הערר ייקבעו על ידה.
(ג)
השרים רשאים לקבוע הוראות לענין שכרם של חברי ועדת הערר שאינם עובדי המדינה.
ערעור לבית המשפט המחוזי [תיקון: תשס״ה־2]
על החלטת ועדת הערר לפי סעיפים 51י או 51יא, ניתן לערער לבית המשפט המחוזי, בתוך 45 ימים מיום מסירת ההחלטה; החלטת בית המשפט המחוזי בערעור תינתן בתוך ששה חדשים מהיום שבו הוגש אחרון הסיכומים מבין סיכומי הצדדים ותהיה סופית.
הכרה באישורים לעניין סיווג מפעל תעשייתי [תיקון: תשע״א]
(א)
מפעל שקיבל ממנהל רשות המסים אישור לפי סעיף 51ט כי הוא ממלא אחר התנאים האמורים בהגדרה ”מפעל תעשייתי“, תראה אותו המינהלה כמפעל תעשייתי גם לעניין קבלת הלוואה או מענק לפי חוק זה
(ב)
מפעל תעשייתי שהמינהלה אישרה לו תכנית ושקיבל מענק או הלוואה לפי חוק זה בשיעור שאינו נמוך מ־10% מגובה המענק או ההלוואה על פי התכנית, יראה אותו מנהל רשות המסים כמפעל תעשייתי גם לעניין קבלת הטבות במס לפי סימן ב1 לפרק זה.
(ג)
הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב) לא יחולו בכל אחד מהמקרים האלה:
(1)
חלפו חמש שנים מיום מתן האישור;
(2)
השתנו הנסיבות המהותיות הנוגעות לאישור;
(3)
נמצא כי לגורם המאשר לא נמסר פרט מהותי מהפרטים שנדרשו לאישור או מסמך מהותי מהמסמכים שנדרשו לאישור;
(4)
נמצא כי לגורם המאשר נמסר פרט כוזב, שגוי או מטעה.
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳1: הטבות במס בשל מפעל מועדף
הטבות במס [תיקון: תשע״א, תשע״ג, תשע״ג־3, תשע״ג־4, תשע״ז]
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן:
(1)
נמצא המפעל המועדף באזור פיתוח א׳ – 7.5%;
(2)
נמצא המפעל המועדף באזור שאינו אזור פיתוח א׳ – 16% (בשנות המס 2011–2012, 15%; בשנת המס 2013, 12.5%).
פחת מואץ [תיקון: תשע״א]
חברה מועדפת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המועדף, ובלבד שסך כל הפחת שינוכה לא יעלה על המחיר המקורי של הנכס.
חלוקת דיבידנד [תיקון: תשע״א, תשע״ג־4]
על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה חייבת מועדפת, בניכוי המס החל עליה, יחול שיעור מס של 20%.
[תיקון: תשע״א]
סימן ב׳2: הטבות במס חברות בשל מפעל מועדף מיוחד
הגדרות [תיקון: תשע״א]
בסימן זה –
”המנהלים“ – המנהל הכללי של משרד האוצר, המנהל הכללי של משרד התעשייה המסחר והתעסוקה ומנהל רשות המסים;
”תקופת הזכאות להטבות“ – כמשמעותה בסעיף 51כב.
מפעל מועדף מיוחד [תיקון: תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב־3]
(א)
מפעל מועדף שהתקיימו בו, לגבי שנת מס כלשהי, כל התנאים האמורים בפסקאות (1) עד (3), יהיה מפעל מועדף מיוחד ויחולו עליו הוראות סעיפים 51כא עד 51כג –
(1)
סך ההכנסה המועדפת של המפעל היה 1 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(2)
סך ההכנסות של החברה המועדפת היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר, או שסך הכנסתה הכלולה בדוח מאוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים יחד עם הכנסתה של חברה ממפעל בבעלותה הפועל באותו תחום שבו פועל המפעל התעשייתי שבבעלות החברה המועדפת, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(3)
המנהלים אישרו שהוכח להנחת דעתם, כי לפי התכנית העסקית שהוגשה להם והעומדת בתנאי סעיף קטן (ב), המפעל המועדף יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים במשק המדינה, בין השאר, בהתחשב במיקום הגיאוגרפי של המפעל המועדף ברמת השכר שצפוי שתיקבע לעובדיו, ברמת החדשנות הטכנולוגית של המפעל המועדף וברמת הפריון לעובד (בסימן זה – אישור המנהלים); אישור המנהלים יינתן בכתב ונימוקיו יכללו את התרומה הצפויה לפעילות הכלכלית ולקידום היעדים הלאומיים כאמור.
(ב)
תכנית עסקית של מפעל מועדף תכלול אחת מהחלופות האלה לפחות:
(1)
השקעה ברכישת נכסים יצרניים, למעט בניינים, בהיקף של 400 מיליון שקלים חדשים לפחות באזור פיתוח א׳ ו־800 מיליון שקלים חדשים באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א׳, בתוך שלוש שנות מס מתחילת תקופת הזכאות להטבות (בסימן זה – חלופת ההשקעה בנכסים);
(2)
השקעה במחקר ופיתוח לפי אחת מאלה (להלן – חלופת ההשקעה במו״פ):
(א)
השקעה במחקר ופיתוח באזור פיתוח א׳, בסכום הגדול ב־100 מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, מממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח של המפעל המועדף בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן אישור המנהלים;
(ב)
השקעה במחקר ופיתוח בענף טכנולוגיה מועדף באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א׳, בסכום הגדול ב־150 מיליון שקלים חדשים לפחות, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, מממוצע סכומי ההשקעות במחקר ופיתוח של המפעל המועדף בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן אישור המנהלים; בפסקת משנה זו, ”ענף טכנולוגיה מועדף“ – ענף טכנולוגיה שהשרים, בהתייעצות עם המדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה, קבעו כענף טכנולוגיה מועדף, בהסתמך על אחד מאלה:
(1)
ההשקעה בו צפויה לעודד יצירת מקומות עבודה בישראל במקצועות שלהם יש ביקוש נמוך בישראל;
(2)
היקף הפעילות העסקית בו בישראל הוא נמוך וההשקעה בו צפויה להגביר במידה רבה את הידע הטכנולוגי בישראל;
על אף האמור בפסקת משנה (א) או (ב), אם ממוצע ההשקעות במחקר ופיתוח בשלוש שנות המס הקודמות לשנת המס שבה ניתן אישור המנהלים עלה על 500 מיליון שקלים חדשים, על ההשקעה במחקר ופיתוח להיות בסכומים הגדולים במחצית מן הסכומים הנקובים בכל אחת מהן, לפי העניין; בפסקה זו, ”השקעה במחקר ופיתוח“ – הוצאות שהרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה בכל שנת מס כהוצאות מחקר ופיתוח;
(3)
העסקה של 250 עובדים חדשים לפחות באזור פיתוח א׳ ו־500 עובדים חדשים לפחות באזור פיתוח שאינו אזור פיתוח א׳, בכל שנת מס במהלך תקופת הזכאות להטבות, והכל ביחס למספר העובדים בשנה שקדמה לשנת האפס כמשמעותה בסעיף 51כב (בסימן זה – חלופת העובדים).
הטבות במס [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה, חברה מועדפת זכאית כי לגבי הכנסתה המועדפת מהמפעל המועדף המיוחד, יוטל מס חברות בשיעורים כמפורט להלן, לגבי כל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, ובלבד שהתקיימו בה, בכל שנת מס כאמור, כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) –
(1)
נמצא המפעל המועדף המיוחד באזור פיתוח א׳ – 5%;
(2)
נמצא המפעל המועדף המיוחד באזור שאינו אזור פיתוח א׳ – 8%.
(ב)
חברה מועדפת זכאית לפחת מואץ, בשיעורים ובתנאים הקבועים בסעיף 42, בשל נכסים יצרניים המשמשים את המפעל המועדף המיוחד שבבעלותה, בכל שנת מס בתקופת הזכאות להטבות, ובלבד שהתקיימו בה, בכל שנת מס כאמור, כל התנאים האמורים בסעיף קטן (ג) ושסך כל הפחת שינוכה לא יעלה על המחיר המקורי של הנכס.
(ג)
ואלה התנאים להטבות לפי סעיפים קטנים (א) ו־(ב):
(1)
סך ההכנסה המועדפת של המפעל המועדף המיוחד היה 1 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(2)
סך ההכנסות של החברה המועדפת היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר או שסך הכנסתה הכלולה בדוח מאוחד לפי כללי חשבונאות מקובלים, יחד עם הכנסתה של חברה ממפעל בבעלותה הפועל באותו תחום שבו פועל המפעל התעשייתי שבבעלות החברה המועדפת, היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
(3)
אישור המנהלים לא בוטל לפי הוראות סעיף 51כג.
(ד)
לא התקיימו בחברה המועדפת בעלת המפעל המועדף המיוחד או במפעל המועדף המיוחד, בשנת מס כלשהי במהלך תקופת הזכאות להטבות, התנאים האמורים בסעיף קטן (ג)(1) או (2), לפי העניין, לא תהיה החברה המועדפת זכאית, באותה שנה, לשיעורי המס כאמור בסעיף קטן (א) ולפחת מואץ לפי הוראות סעיף קטן (ב) (בסימן זה – הטבות המס המיוחדות), ואולם לא יהיה בכך כדי לפגוע בזכאותה בשנה שלאחריה או שלפניה, ובלבד שטרם הסתיימה תקופת הזכאות להטבות ואישור המנהלים לא בוטל לפי הוראות סעיף 51כג.
(ה)
נוסף על האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), תנאי לזכאות להטבות המס המיוחדות הוא שבמפעל המועדף יתקיים אחד מאלה:
(1)
בתום השנה השלישית של תקופת הזכאות להטבות נמצא כי התקיימה במפעל המועדף חלופת ההשקעה בנכסים;
(2)
לגבי כל שנת מס במהלך תקופת הזכאות להטבות נמצא כי התקיימה במפעל המועדף חלופת ההשקעה במו״פ או חלופת העובדים.
(ו)
לא התקיימה במפעל המועדף אף אחת מהחלופות שבסעיף 51כ(ב), תישלל הזכאות להטבות המס המיוחדות, החל מהשנה הראשונה שבתקופת הזכאות להטבות; ואולם אם בשנת מס כלשהי בתקופת הזכאות להטבות התקיימה במפעל המועדף חלופת ההשקעה במו״פ או חלופת העובדים, תהיה החברה המועדפת בעלת המפעל המועדף המיוחד זכאית להטבות המס המיוחדות באותה השנה שבה התקיימה החלופה.
(ז)
אין באמור בסעיפים קטנים (ד) ו־(ה) בעניין הפחת המואץ, כדי לפגוע בזכאותה של החברה המועדפת לפחת לפי הוראות סעיף 51יז, אם היא זכאית לו.
[תיקון: תשע״ז־2]
(פקע).
תקופת הזכאות להטבות [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
שנת המס הראשונה לתקופת הזכאות להטבות תהיה שנת המס שהמנהלים מצאו כי הושקע בה חלק מהותי מסכום ההשקעה הנדרשת, ובמקרים חריגים, מטעמים שיירשמו – גם שנת מס מאוחרת מזו, אך לא מאוחרת משלוש שנים לאחר השלמת ההשקעה, בשים לב להיקף ההשקעה שבוצעה, למספר המשרות שנוספו למשק ולהיקף פעילותה של החברה בישראל (בסימן זה – שנת האפס).
(ב)
תקופת הזכאות להטבות תהיה עשר שנות מס שתחילתן בשנת האפס.
ביטול אישור המנהלים [תיקון: תשע״א, תשע״ז]
(א)
עד תום תקופת הזכאות להטבות יבחן מנהל רשות המסים, מעת לעת, את התאמת פעילות המפעל המועדף המיוחד והישגיו לתנאי אישור המנהלים כאמור בסעיף 51כ(א)(3) (בסימן זה – בדיקת התאמה).
(ב)
מצא מנהל רשות המסים, בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד הכלכלה והתעשייה והמנהל הכללי של משרד האוצר, כי פעילות המפעל המועדף המיוחד והישגיו אינם תואמים את התנאים כאמור בסעיף קטן (א), רשאי הוא לקבוע כי המפעל המועדף אינו מפעל מועדף מיוחד.
(ג)
קביעה כאמור בסעיף קטן (ב) תיעשה בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לחברה המועדפת בעלת המפעל המועדף הזדמנות סבירה לטעון את טענותיה; תוקפה של קביעה כאמור, הוא החל בשנת המס שלאחר השנה שבה בוצעה בדיקת ההתאמה עד תום תקופת הזכאות להטבות.
[תיקון: תשע״ז]
סימן ב׳3: הטבות במס בשל מפעל טכנולוגי מועדף
הגדרות [תיקון: תשע״ז, תשפ״ב־3]
בסימן זה –
”הכנסה טכנולוגית“ – הכנסה של מפעל טכנולוגי שהופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל מנכס לא מוחשי מוטב שבבעלות מלאה או חלקית של המפעל, או שהמפעל הוא בעל זכות שימוש בו, לרבות כל אחת מאלה:
(1)
הכנסה ממתן זכות לשימוש בנכס הלא מוחשי המוטב;
(2)
הכנסה משירות המבוסס על תוכנה;
(3)
הכנסה ממוצר אשר בייצורו עשה המפעל שימוש בנכס הלא מוחשי המוטב;
(4)
הכנסה ממוצר נלווה או תומך לתוכנת מחשב או למוצר כאמור בפסקה (3), ובלבד שהמוצר היה קשור במישרין לנכס הלא מוחשי המוטב ומתקיים לגביו אחד מאלה:
(א)
לא היה בייצורו שימוש בנכס לא מוחשי מוטב אחר;
(ב)
היה בייצורו שימוש בנכס לא מוחשי מוטב אחר אשר אינו בבעלות החברה בעלת המפעל או צד קשור לה, ושאין לה או לצד קשור לה זכות שימוש בו;
(5)
הכנסה משירות נלווה למתן זכות שימוש, לשירות או למוצר כאמור בפסקאות (1) עד (3) או תומך בכל אחד מאלה כאמור בפסקאות (1) עד (3), לפי העניין;
(6)
הכנסה ממכירת שירותי מחקר ופיתוח שאינה עולה על 15% מהכנסות המפעל;
(7)
הכנסות מסוגים נוספים שקבע שר האוצר, העומדים באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס;
ולמעט הכנסה מכל נכס, מוצר, מוצר נלווה או שירות שהיא אחת מאלה:
(א)
הכנסה המיוחסת לייצור לפי כללים שקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת;
(ב)
הכנסה מנכס לא מוחשי המשמש לשיווק, שאינו נכס לא מוחשי מוטב;
(ג)
סוגי הכנסות נוספים שקבע שר האוצר, לרבות לצורך עמידתו של משטר המס בישראל באמות מידה בין־לאומיות;
(ד)
הכנסה המיוחסת לחברה בבעלות ממשלתית מלאה או לחברה שהיא אגודה שיתופית המחילה על עצמה את הוראות סעיפים 61 או 62 לפקודה, בהתאם לאמור בסיפה להגדרה ”הכנסה מועדפת“ בסעיף 51;
”הכנסה טכנולוגית מועדפת“ – חלק ההכנסה הטכנולוגית הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, והכול בהתאם לתקנות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, העומדות באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס;
”חברה מועדפת“ – כהגדרתה בסעיף 51;
”חברה קשורה“ – חברה הנמנית עם אותה קבוצה שעליה נמנית החברה בעלת המפעל המועדף הטכנולוגי;
”מפעל טכנולוגי מועדף“ – מפעל שהתקיימו בו, בכל שנת המס, כל התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2) שלהלן או התנאי הקבוע בפסקה (3) שלהלן, וכן התנאים האמורים בפסקאות (4) ו־(5) שלהלן:
(1)
ההוצאות המסווגות כהוצאות מחקר ופיתוח לפי כללי החשבונאות המקובלים (בהגדרה זו – הוצאות המחקר והפיתוח) של המפעל, בשלוש השנים שקדמו לשנת המס, היו בשיעור של 7% לפחות בממוצע לשנה מסך הכנסות החברה בעלת המפעל, או עלו על 75 מיליון שקלים חדשים בשנה, ואם המפעל הוקם במהלך שלוש שנות המס האמורות – האמור בפסקה זו התקיים לגבי הוצאות המחקר והפיתוח שלו בתקופה שממועד הקמתו; לעניין זה, ”הכנסות“ – בניכוי הכנסות מסוגים שיקבע שר האוצר, המועברות לאחר, ובלבד שלגבי הנעבר התקיים אחד מאלה:
(א)
הוא אינו צד קשור לחברה בעלת המפעל;
(ב)
הוא צד קשור לחברה בעלת המפעל ומנהל רשות המסים אישר את ניכוי ההכנסה;
פורסם צו לעידוד השקעות הון (ניכוי הכנסות המועברות לאחר במפעל טכנולוגי), התשע״ט–2018 (ק״ת תשע״ט, 1302), לפיו יש לנכות הכנסה טכנולוגית כהגדרתה בסעיף 51כד לחוק, הנובעת משירותי פרסום המבוססים על תוכנה המועברת מהלקוח לספק על בסיס הסכמי התקשרות למתן שירותי פרסום; לעניין הצו, ”לקוח“ – מי שמפרסם באינטרנט באמצעות התוכנה; ”ספק“ – בעל שטח פרסום באינטרנט שמקבל שירותים באמצעות התוכנה; ”תוכנה“ – תוכנה המפותחת במפעל החברה לפרסום מקוון באינטרנט שמקשרת בין לקוח לבין ספק.
(2)
בחברה בעלת המפעל התקיים אחד או יותר מאלה:
(א)
20% או יותר מעובדיה הם עובדים אשר מלוא שכרם שולם ונרשם בדוחות הכספיים שלה כהוצאות מחקר ופיתוח או שהיא מעסיקה 200 עובדים כאמור או יותר;
(ב)
קרן הון סיכון כהגדרתה בתוספת הראשונה לחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968, השקיעה בחברה 8 מיליון שקלים חדשים לפחות, והחברה לא שינתה את תחום עיסוקה אחרי מועד השקעה זו;
(ג)
הכנסותיה בשלוש השנים הקודמות לשנת המס עלו ב־25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שמחזור עסקאות החברה בשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה היה 10 מיליון שקלים חדשים או יותר;
(ד)
מספר העובדים בשלוש השנים הקודמות לשנת המס גדל ב־25% או יותר בממוצע ביחס לשנת המס שקדמה להן, ובלבד שבשנת המס ובכל אחת משלוש השנים שקדמו לה החברה העסיקה 50 עובדים לפחות;
(3)
תנאים שקבע המדען הראשי לחדשנות במשרד החדשנות, המדע והטכנולוגיה בהתייעצות עם המנהל הכללי של משרד האוצר ובאישור שר האוצר, המעידים על היותו מפעל המקדם חדשנות, בשים לב בין השאר למפעלי תעשייה שמוצריהם מיוצרים בטכנולוגיות מתקדמות תוך שימוש בנכס לא מוחשי מוטב, והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה את קיום התנאים האמורים;
(4)
סך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעמה נמנית החברה בעלת המפעל היה נמוך מ־10 מיליארד שקלים חדשים;
(5)
המפעל היה מפעל בר־תחרות בהתאם לאמור בסעיף 18א(ג)(1) או (2);
”מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד“ – מפעל שהתקיימו בו התנאים האמורים בהגדרה ”מפעל טכנולוגי מועדף“, למעט האמור בפסקה (4) להגדרה האמורה, וסך ההכנסות בשנת המס של הקבוצה שעמה נמנית החברה בעלת המפעל היה 10 מיליארד שקלים חדשים או יותר;
”מפעל טכנולוגי“ – מפעל טכנולוגי מועדף או מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, לפי העניין;
”נכס לא מוחשי מוטב“ – כל אחד מאלה:
(1)
זכות לפי חוק הפטנטים, התשכ״ז–1967;
(2)
תוכנת מחשב המוגנת לפי חוק זכות יוצרים, התשס״ח–2007;
(3)
(4)
זכויות לפי חוקים אחרים שיקבע שר האוצר בצו;
לפי צו לעידוד השקעות הון (קביעת נכס לא מוחשי מוטב), התשע״ט–2019 (ק״ת תשע״ט, 3458), זכות הרשומה בפנקס התכשירים לפי סעיף 47א(א2)(1) לפקודת הרוקחים [נוסח חדש], התשמ״א–1981, היא נכס לא מוחשי מוטב לפי סימן ב׳3 לפרק שביעי לחוק.
(5)
זכויות לפי חוקי מדינות חוץ בעניינים המנויים בפסקאות (1) עד (4);
(6)
ידע שפותח בישראל בידי המפעל הטכנולוגי, והרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית קבעה שהוא כשיר להיות נושא לתכנית מחקר ופיתוח, ולעניין ידע שפותח כאמור בתחום האנרגיה המתחדשת – המדען הראשי של משרד התשתיות הלאומיות, האנרגיה והמים קבע כאמור, והכול אם סך ההכנסות של החברה בעלת המפעל בשנת המס לא עלה על 32 מיליון שקלים חדשים, ואם החברה בעלת המפעל נמנית עם קבוצה – מחזור העסקאות של הקבוצה בשנת המס לא עלה על 211 מיליון שקלים חדשים, למעט אם הוא בגדר פסקאות (1) עד (5);
”קבוצה“ – קבוצה המורכבת משתי ישויות או יותר ואחת מהן מחזיקה, במישרין או בעקיפין, באמצעי השליטה של כל אחת מהישויות האחרות, כך שמתקיים בהן אחד מאלה:
(1)
יש ביניהן יחסים מיוחדים כהגדרתם בסעיף 85א לפקודה;
(2)
בהתאם לכללי חשבונאות מקובלים או בהתאם לדין החל עליהן היה עליהן להכין דוחות כספיים מאוחדים, או שהיו נדרשות לעשות זאת אם אחת מהן היתה נסחרת בבורסה.
מס חברות למפעל טכנולוגי מועדף [תיקון: תשע״ז]
על אף האמור בסעיף 126(א) לפקודה –
(1)
על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף, יוטל מס חברות בשיעור של 12%;
(2)
על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף, הנמצא באזור פיתוח א׳, יוטל מס חברות בשיעור של 7.5%;
(3)
על הכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד, יוטל מס חברות בשיעור של 6%.
שיעור המס על דיבידנד ששילם מפעל טכנולוגי מועדף [תיקון: תשע״ז]
על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה –
(1)
על רווחי חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי (בסעיף זה – החברה), שמקורם בהכנסה טכנולוגית מועדפת חייבת בניכוי המס ששולם עליה, או ברווח ההון שחל עליו שיעור המס המופחת האמור בסעיף 51כז, בניכוי המס ששולם עליו, המחולקים כדיבידנד, יוטל מס בשיעור של 20%;
(2)
על רווחי החברה כאמור בפסקה (1) המחולקים כדיבידנד לחבר בני אדם שהוא תושב חוץ, יוטל מס בשיעור של 4%, אם התקיימו כל אלה:
(א)
90% או יותר מהמניות בחברה מוחזקים במישרין בידי חבר בני אדם תושב חוץ, אחד או יותר; הוחזקו המניות בעקיפין באמצעות חברה אחרת, יוטל מס בשיעור של 4% אם הדיבידנד מהחברה האחרת חולק לחבר בני האדם תושב החוץ בתוך שנה מהמועד שבו קיבלה החברה האחרת את הדיבידנד;
(ב)
הרווחים נוצרו לאחר שחבר בני האדם רכש את המניות המקנות את הזכות לדיבידנד; לעניין זה יחושבו הרווחים שנוצרו בשנת המס לאחר מועד רכישת המניות לפי היחס שבין התקופה שבה החזיק חבר בני האדם במניות באותה שנת מס לבין שנת המס המלאה;
(ג)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע לעניין פסקה (2)(א), חזקות לעניין תושבתו של חבר בני אדם שהוא חברה שמניותיה נסחרות בבורסה.
מס רווחי הון למפעל טכנולוגי מועדף ולמפעל טכנולוגי מועדף מיוחד [תיקון: תשע״ז]
(א)
על אף האמור בסעיף 91 לפקודה ובכפוף להוראות סעיף 51כח –
(1)
שיעור המס על רווח הון של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף במכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ יהיה 12%, ובלבד שהנכס נרכש מחברה תושבת חוץ במחיר של 200 מיליון שקלים חדשים או יותר;
(2)
שיעור המס על רווח הון של חברה מועדפת בעלת מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד במכירת נכס לא מוחשי מוטב לחברה קשורה תושבת חוץ יהיה 6%, ובלבד שהתקיים אחד מאלה:
(א)
המפעל הוא הבעלים הראשון של הנכס;
(ב)
המפעל רכש את הנכס מחברה תושבת חוץ.
(ב)
בסעיף זה, ”רווח הון“ – רווח הון הנובע ממחקר ופיתוח בישראל, והכול בהתאם להוראות שיקבע שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, העומדות באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס.
סייג למס רווחי הון למפעל טכנולוגי מועדף ולמפעל טכנולוגי מועדף מיוחד [תיקון: תשע״ז]
(א)
הוראות סעיף 51כז יחולו על מכירת נכס לא מוחשי מוטב רק אם הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית אישרה, לפני מועד המכירה, כי הנכס נרכש מחברה תושבת חוץ ביום תחילתו של סימן ב׳3, כנוסחו בסעיף 80(15) לחוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2017 ו־2018), התשע״ז–2016 (בסעיף זה – יום תחילתו של סימן ב׳3) ואילך, ובמחיר של 200 מיליון שקלים חדשים או יותר, כאמור בסעיף קטן (א)(1) שבסעיף 51כז, או כי הנכס נוצר או נרכש כאמור בפסקאות (2)(א) ו־(2)(ב) שבאותו סעיף קטן, לפי העניין, ביום תחילתו של סימן ב׳3 ואילך.
(ב)
לצורך קבלת אישור כאמור בסעיף קטן (א) יגיש המפעל לרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית בקשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית; הבקשה תכלול, בין השאר, פרטים בדבר הנכסים הלא מוחשיים המוטבים שהיו בבעלות מלאה או חלקית של המפעל ביום ב׳ בטבת התשע״ז (31 בדצמבר 2016).
הוראות שונות [תיקון: תשע״ז]
(א)
על אף האמור בכל דין, נכס לא מוחשי מוטב שמפעל טכנולוגי רכש מחברה קשורה יופחת רק כנגד סכום הגידול בהכנסה הטכנולוגית המועדפת בשנת ההפחתה לעומת סכום ממוצע הכנסה כאמור בשתי שנות המס הקודמות לשנת רכישתו.
(ב)
הוצאות אשר שימשו בייצור הכנסה טכנולוגית מועדפת ינוכו כנגד הכנסה זו בלבד.
(ג)
היה סכום ההכנסה הטכנולוגית המועדפת קטן מסכום הפחת כאמור בסעיף קטן (א) בצירוף סכום ההוצאות כאמור בסעיף קטן (ב), יותר ההפרש בקיזוז, כהפסד, כנגד ההכנסה הטכנולוגית המועדפת החייבת.
(ד)
על אף האמור בכל דין, זיכוי על מס חוץ ששולם על הכנסה טכנולוגית מועדפת של מפעל טכנולוגי, יותר רק כנגד מס ששולם בישראל על אותה הכנסה.
(ה)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, יקבע כללים לעניין אופן ייחוס הכנסה לנכס לא מוחשי, ובלבד שיעמדו באמות מידה בין־לאומיות לעניין משטר המס.
מסלולי הטבות אחרים [תיקון: תשע״ז]
תקופת הזכאות להטבות [תיקון: תשע״ז]
מפעל טכנולוגי מועדף מיוחד שהתקיימו לגביו כל אלה, יהיה זכאי להטבות מס כאמור בסימן זה לתקופה שלא תפחת מעשר שנים החל מהשנה שבה ניתן אישור המנהלים כאמור בפסקה (2) שלהלן:
(1)
החברה רכשה נכס לא מוחשי מוטב מחברה תושבת חוץ בסכום העולה על 500 מיליון שקלים חדשים;
(2)
המנהלים אישרו בהחלטה מנומקת בכתב כי המפעל יתרום תרומה מהותית לפעילות הכלכלית בישראל ויש בו כדי לקדם יעדים לאומיים במשק המדינה;
(3)
מצאו המנהלים כי פעילות המפעל והישגיו אינם תואמים את התנאים כאמור בסעיף זה, רשאים הם לבטל את האישור;
(4)
קביעה כאמור בפסקה (3) תיעשה בהחלטה מנומקת בכתב, לאחר שניתנה לחברה בעלת המפעל הזדמנות סבירה לטעון את טענותיה.
[תיקון: תשס״ה־2]
סימן ג׳: חברה תושבת חוץ
חברה תושבת חוץ [תיקון: תשכ״ט, תשל״ח־3, תשנ״ב, תשס״ה־2]
(א)
על אף האמור בסעיפים 47 ו־51, חברה תושבת חוץ שהיא בעלת מפעל מאושר, תהא חייבת על הכנסתה החייבת מאותו מפעל במס חברות לפי סעיף 47(א1) בהתאם לשיעור השקעת החוץ שבה, ונוסף לכך במס בשיעור 15% על הכנסתה האמורה לאחר שנוכה ממנה מס החברות כאמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל רשות המסים רשאי לדחות את תשלום המס בשיעור 15%, כל עוד מוכח להנחת דעתו כי ההכנסה שעליה חל מס כאמור הושארה בישראל והיא משמשת בעסקי החברה בישראל, ורשאי הוא לקבוע תיאומים ותנאים אחרים שיחולו לענין זה.
[תיקון: תשע״ג, תשפ״ב]
סימן ד׳: מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת – הוראת שעה לעניין הכנסה שנצברה עד תום שנת 2011
מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת [תיקון: תשע״ג]
(א)
בסעיף זה, ”הכנסה צבורה“ – סך הכנסתה של חברה שנצברה עד יום ה׳ בטבת התשע״ב (31 בדצמבר 2011), שמתקיימים לגביה שניים אלה:
(1)
היא הכנסה שהיתה פטורה ממס חברות בשנת המס שבה הופקה, לפי סעיף 47(א)(5) או (א1), לפי סעיף 51(ב) כנוסחו לפני תחילתו של פרק י׳ לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס״ה–2005 (בהגדרה זו – תיקון מס׳ 60), או לפי סעיף 51א(א)(1)(א), (2) או (3);
(2)
החברה טרם חבה בשלה במס חברות לפי סעיף 47(א2), סעיף 51(ג) או (ח) כנוסחו לפני תחילתו של תיקון מס׳ 60, או סעיף 51ב, למעט חבות במס בשל סכום שנתנה לחבר בני אדם המוחזק על ידה או שזקפה אותו לחובתו, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות רכישתו מצד שלישי; לעניין זה, ”החזקה“ – כהגדרתה בפסקה (3) להגדרה ”קרוב“ בסעיף 88 לפקודה.
(ב)
על אף ההוראות לפי פרק זה, חברה תהיה זכאית לשלם בשל הכנסתה הצבורה, כולה או חלקה, בהתאם לבחירתה לפי סעיף קטן (ד) (בסימן זה – הכנסה צבורה נבחרת), מס חברות בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
מס החברות שתשלם חברה על ההכנסה הצבורה הנבחרת יהיה בשיעור מס החברות שהיה חל על אותה הכנסה לפי הוראות סעיף 47, בשנה שבה הופקה, אילולא היתה פטורה ממס חברות בשנה זו, כשהוא מוכפל במקדם המס, ולא פחות מ־6% (בסימן זה – שיעור המס המזערי); לעניין זה –
”מקדם המס“ – אחד פחות יחס ההטבה;
”יחס ההטבה“ – יחס ההפשרה כשהוא מוכפל ב־0.3, בתוספת 0.3;
”יחס ההפשרה“ – ההכנסה הצבורה הנבחרת כשהיא מחולקת בסך ההכנסה הצבורה.
(ד)
חברה רשאית לבחור לשלם מס חברות לפי הוראות סעיף זה, בתוך שנה מיום פרסומו של חוק לעידוד השקעות הון (תיקון מס׳ 69 והוראת שעה), התשע״ג–2012, בהודעה שתגיש למנהל רשות המסים לעניין זה (בסימן זה – מועד הבחירה); מנהל רשות המסים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מתן ההודעה על בחירה כאמור, לרבות מסמכים ואישורים שיש לצרפם להודעה.
(ה)
בחרה החברה לשלם מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת, לפי הוראות סעיף זה, לא תוכל לחזור בה מבחירתה; החברה תשלם את מס החברות כאמור בתוך 30 ימים ממועד הבחירה.
(ו)
על חלק ההכנסה הצבורה של החברה שאינו הכנסה צבורה נבחרת ישולם מס חברות בשיעורים ובמועדים הקבועים בסעיפים 47 ו־51ב, לפי העניין.
חובת השקעה מיועדת [תיקון: תשע״ג]
(א)
חברה שבחרה לשלם מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת, לפי הוראות סעיף 52א, תשקיע במפעל תעשייתי סכום כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין, בחמש השנים שתחילתן בשנת המס שבה חל מועד הבחירה, לשם אחד או יותר מאלה (בסעיף זה – השקעה מיועדת):
(1)
רכישת נכסים יצרניים כהגדרתם בסעיף 51, למעט בניינים;
(2)
השקעה במחקר ופיתוח בישראל;
(3)
תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל, ביחס למספר העובדים שהועסקו במפעל בתום שנת המס 2011, למעט שכר עבודה לנושא משרה בחברה; לעניין זה –
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”שכר עבודה“ – הכנסה מעבודה כאמור בסעיף 2(2) לפקודה.
(ב)
סכום ההשקעה המיועדת יהיה שלושים אחוזים מההכנסה הצבורה הנבחרת כשהוא מוכפל ביחס ההפשרה כהגדרתו בסעיף 52א(ג) ובשיעור מס החברות שהיה חל על אותה הכנסה לפי הוראות סעיף 47, בשנה שבה הופקה, אילולא היתה החברה פטורה ממס חברות בשנה זו.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לגבי חברה שחל עליה שיעור המס המזערי, סכום ההשקעה המיועדת יהיה ההפרש שבין סכום הטבת המס שקיבלה החברה בשל שיעור המס המזערי ובין הסכום המתקבל ממכפלה של 30% במס החברות שהיה חל על ההכנסה לפי הוראות סעיף 47, ובהכנסה הצבורה הנבחרת; לעניין זה, ”סכום הטבת המס“ – ההפרש שבין שיעור מס החברות שהיה חל על ההכנסה לפי הוראות סעיף 47 ובין שיעור המס המזערי, כשהוא מוכפל בהכנסה הצבורה הנבחרת.
(ד)
לא השקיעה החברה את מלוא ההשקעה המיועדת עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תחויב במועד זה על ההכנסה הצבורה הנבחרת במס חברות נוסף על המס לפי סעיף 52א(ג), בגובה ההפרש שבין ההשקעה המיועדת ובין ההשקעה שהשקיעה בפועל; מס החברות הנוסף ישולם בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ההודעה למנהל רשות המסים ועד יום התשלום.
חלוקת דיבידנד מתוך הכנסה צבורה נבחרת [תיקון: תשע״ג]
(א)
קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה צבורה נבחרת, יהיה חייב עליו במס הכנסה בשיעור של 15%, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 47(ב)(2), בשינויים המחויבים.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בחלוקת דיבידנד שחל עליה סעיף 39(ה)(2)(ג) לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011.
(ג)
חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה צבורה נבחרת תנכה במקור את מס ההכנסה ממקבל הדיבידנד ויחולו על מס זה כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור.
[תיקון: תשפ״ב]
סימן ה׳: מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת – הוראת שעה לעניין הכנסה שנצברה עד תום שנת 2020
מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסימן זה, ”הכנסה צבורה“ – סך הכנסתה של חברה עד יום ט״ז בטבת התשפ״א (31 בדצמבר 2020), ומתקיימים לגביה כל אלה:
(1)
היא הכנסה, לרבות הכנסה שהוונה, שהייתה פטורה ממס חברות בשנת המס שבה הופקה, לפי סעיף 47(א)(5) או (א1), לפי סעיף 51(ב) כנוסחו לפני תחילתו של פרק י׳ לחוק המדיניות הכלכלית לשנת הכספים 2005 (תיקוני חקיקה), התשס״ה–2005 (בהגדרה זו – תיקון מס׳ 60), או לפי סעיף 51א(א)(1)(א), (2) או (3);
(2)
החברה טרם חבה בשלה במס חברות לפי סעיף 47(א2), סעיף 51(ג) או (ח) כנוסחו לפני תחילתו של תיקון מס׳ 60, סעיף 51ב או סעיף 52א, למעט חבות במס בשל סכום שנתנה לחבר בני אדם המוחזק על ידה או שזקפה אותו לחובתו, בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות רכישתו מצד שלישי; לעניין זה, ”החזקה“ – כהגדרתה בפסקה (3) להגדרה ”קרוב“ שבסעיף 88 לפקודה.
(ב)
על אף ההוראות לפי חוק זה, חברה תהיה זכאית לשלם בשל הכנסתה הצבורה, כולה או חלקה, בהתאם לבחירתה לפי סעיף קטן (ד) (בסימן זה – הכנסה צבורה נבחרת), מס חברות בשיעור כאמור בסעיף קטן (ג).
(ג)
מס החברות שתשלם חברה על ההכנסה הצבורה הנבחרת יהיה בשיעור מס החברות שהיה חל על אותה הכנסה לפי הוראות סעיף 47, בשנה שבה הופקה, אילולא הייתה פטורה ממס חברות בשנה זו, כשהוא מוכפל במקדם המס, ולא פחות מ־6% (בסימן זה – שיעור המס המזערי); לעניין זה –
”מקדם המס“ – אחד פחות יחס ההטבה;
”יחס ההטבה“ – יחס ההפשרה כשהוא מוכפל ב־0.3, בתוספת 0.3;
”יחס ההפשרה“ – ההכנסה הצבורה הנבחרת כשהיא מחולקת בסך ההכנסה הצבורה.
(ד)
חברה רשאית לבחור לשלם מס חברות לפי הוראות סעיף זה, בתוך שנה מיום פרסומו של חוק ההתייעלות הכלכלית (תיקוני חקיקה להשגת יעדי התקציב לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021, בהודעה שתגיש למנהל רשות המסים לעניין זה (בסימן זה – מועד הבחירה); מנהל רשות המסים רשאי לקבוע הוראות לעניין אופן מתן ההודעה על בחירה כאמור, לרבות מסמכים ואישורים שיש לצרפם להודעה.
(ה)
בחרה החברה לשלם מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת, לפי הוראות סעיף זה, לא תוכל לחזור בה מבחירתה; החברה תשלם את מס החברות כאמור בתוך 30 ימים ממועד הבחירה.
(ו)
לא יותרו ניכוי, זיכוי, קיזוז, מקדמה, או פטור כלשהם כנגד מס חברות המתחייב לפי סימן זה.
חובת השקעה מיועדת [תיקון: תשפ״ב]
(א)
חברה שבחרה לשלם מס חברות על הכנסה צבורה נבחרת, לפי הוראות סעיף 52ד, תשקיע במפעל תעשייתי שבבעלותה סכום כאמור בסעיף קטן (ב) או (ג), לפי העניין, בחמש השנים שתחילתן בשנת המס שבה חל מועד הבחירה, לשם אחד או יותר מאלה (בסעיף זה – השקעה מיועדת):
(1)
רכישת נכסים יצרניים כהגדרתם בסעיף 51, למעט בניינים;
(2)
השקעה במחקר ופיתוח בישראל;
(3)
תשלום שכר עבודה לעובדים חדשים שנוספו למפעל, ביחס למספר העובדים שהועסקו במפעל בתום שנת המס 2020, למעט שכר עבודה לנושא משרה בחברה; לעניין זה –
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות, התשנ״ט–1999;
”שכר עבודה“ – הכנסה מעבודה כאמור בסעיף 2(2) לפקודה.
(ב)
סכום ההשקעה המיועדת יהיה 30% מההכנסה הצבורה הנבחרת כשהוא מוכפל ביחס ההפשרה כהגדרתו בסעיף 52ד(ג) ובשיעור מס החברות שהיה חל על אותה הכנסה לפי הוראות סעיף 47, בשנה שבה הופקה, אילולא הייתה החברה פטורה ממס חברות בשנה זו.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לגבי חברה שחל עליה שיעור המס המזערי, סכום ההשקעה המיועדת יהיה ההפרש שבין סכום הטבת המס שקיבלה החברה בשל שיעור המס המזערי ובין הסכום המתקבל ממכפלה של 30% במס החברות שהיה חל על ההכנסה לפי הוראות סעיף 47, ובהכנסה הצבורה הנבחרת; לעניין זה, ”סכום הטבת המס“ – ההפרש שבין שיעור מס החברות שהיה חל על ההכנסה לפי הוראות סעיף 47 ובין שיעור המס המזערי, כשהוא מוכפל בהכנסה הצבורה הנבחרת.
(ד)
לא השקיעה החברה את מלוא ההשקעה המיועדת עד תום התקופה הקבועה בסעיף קטן (א), תחויב במועד זה על ההכנסה הצבורה הנבחרת במס חברות נוסף על המס לפי סעיף 52ד(ג), בגובה ההפרש שבין ההשקעה המיועדת ובין ההשקעה שהשקיעה בפועל; מס החברות הנוסף ישולם בתוך 30 ימים מתום התקופה האמורה בסעיף קטן (א), בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום ההודעה למנהל רשות המסים ועד יום התשלום.
חלוקת דיבידנד מתוך הכנסה צבורה נבחרת [תיקון: תשפ״ב]
(א)
קיבל אדם דיבידנד ששולם מתוך הכנסה צבורה נבחרת, יהיה חייב עליו במס הכנסה בשיעור של 15%, ויחולו לעניין זה הוראות סעיף 47(ב)(2), בשינויים המחויבים.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו בחלוקת דיבידנד שחל עליה סעיף 39(ה)(2)(ג) לחוק המדיניות הכלכלית לשנים 2011 ו־2012 (תיקוני חקיקה), התשע״א–2011.
(ג)
חברה המחלקת דיבידנד מתוך הכנסה צבורה נבחרת תנכה במקור את מס ההכנסה ממקבל הדיבידנד, ויחולו על מס זה כל ההוראות המתייחסות לניכוי במקור.
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ח, תשמ״ח, תשפ״ב־2]
פרק שביעי 1: הטבות במס לגבי בנינים להשכרה ובניינים לשכירות מוסדית
הגדרות [תיקון: תשכ״ח, ק״ת תשל״ט, תשמ״ח, תשנ״ב, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תש״ע, תשפ״ב־2]
(א)
בפרק זה –
(1)
תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (בפרק זה – הפקודה) אלא אם כן נאמר אחרת;
(1א)
”אזור פריפריאלי“ – יישוב מיעוטים כהגדרתו בפסקה (4) בחלק א׳ לתוספת השנייה, או יישוב המשויך לאשכול פריפריאליות 1 עד 4 וכן לאשכול חברתי–כלכלי 1 עד 4, לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בעניין אפיון ודירוג הרשויות המקומיות;
(2)
”בנין“ – לרבות מספר בנינים שנבנו באותה תקופה ובאותו אתר, כחטיבה אחת, למעט חלק מבנין;
(3)
”בנין להשכרה“ – בנין שאושר כנכס מאושר, ושהוגשה לגביו בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיפים 3(2) ו־17 עד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), שלפחות מחצית שטחו מיועדת להשכרה למגורים בהתאם לאמור בסעיף 53ב(א) או (ג), ובלבד שבנייתו נסתיימה אחרי יום י״ז באב התשמ״ח (31 ביולי 1988);
(3א)
”בניין חדש להשכרה“ – בניין להשכרה שמתקיים בו גם אחד מאלה:
(1)
הוא אושר החל ביום הקובע;
(2)
הוא אושר לפני היום הקובע והושכר לראשונה אחרי היום האמור;
(3)
החלק המושכר בבניין הושכר לראשונה לפני היום הקובע לתקופה שלא פחתה מחמש שנים, ואחרי היום הקובע ובתום התקופה כאמור, הושכר, כולו או חלקו, אך לא פחות ממחצית שטחו, לתקופת השכרה נוספת שלא פחתה מחמש שנים;
(3א1)
”בניין לשכירות מוסדית“ – בניין אשר בתוך התקופה שמיום תחילת חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021 (ביום 1.1.2022) (בפרק זה – חוק התכנית הכלכלית) עד יום ט״ז בטבת התשצ״ב (31 בדצמבר 2031), הוגשה לגביו, לפני תום הבנייה, בקשה לאישור תכנית כאמור בסעיפים 3(2) ו־17, בצירוף היתר הבנייה, ומתקיימים לגביו כל אלה:
(1)
יש בו 10 דירות לפחות, אם הוא נמצא באזור שאינו אזור פריפריאלי, או 6 דירות לפחות, אם הוא נמצא באזור פריפריאלי;
(2)
המינהלה שוכנעה כי בהתאם לתכנית שהוגשה לפי סעיף 3(2), הדירות לשכירות מוסדית יושכרו בהשכרה לטווח ארוך, לתקופה של 15 שנים לפחות בממוצע מתוך 18 השנים שלאחר תום הבנייה;
(3א2)
”דירות לשכירות מוסדית“ – אחד מאלה, לפי העניין:
(1)
לעניין מי שבנה את הבניין לשכירות מוסדית –
(א)
לגבי בניין הנמצא, במועד מתן האישור, באזור פריפריאלי – הגבוה מבין אלה:
(1)
6 דירות;
(2)
שיעור של 30% לפחות מהדירות בבניין או מהדירות בחלק הבניין שאושר כבניין לשכירות מוסדית לפי סעיף 53א(ב), לפי העניין, ששטח הרצפה הכולל שלהן לא יפחת מ־30% משטח הרצפות של הבניין או החלק שאושר כאמור, בהתאמה;
(ב)
לגבי בניין הנמצא, במועד מתן האישור, באזור שאינו אזור פריפריאלי – הגבוה מבין אלה:
(1)
10 דירות;
(2)
שיעור של 66% לפחות מהדירות בבניין או מהדירות בחלק הבניין שאושר כבניין לשכירות מוסדית לפי סעיף 53א(ב), לפי העניין, ששטח הרצפה הכולל שלהן לא יפחת מ־50% משטח הרצפות של הבניין או החלק שאושר כאמור, בהתאמה;
(2)
לעניין משכיר ממשיך – כל הדירות שרכש בבניין לשכירות מוסדית;
(3ב)
”היום הקובע“ – ה׳ בטבת התשס״ט (1 בינואר 2009);
(3ג)
”השכרה לטווח ארוך“ – השכרת דירות שהסכם השכירות החל עליהן יהיה בכתב ויכלול לפחות את האמור בפסקאות (1) עד (4) להגדרה ”השכרה לטווח ארוך“ שבתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965, ובלבד שהמנהל כהגדרתו באותה תוספת, נתן בתום כל שנת מס, אישור כי הדירות האמורות שימשו להשכרה לטווח ארוך בשנת המס שחלפה;
(3ד)
”המועד הראשון להשכרה“ –
(1)
לגבי מי שבנה את הבניין – מועד תום הבנייה;
(2)
לגבי משכיר ממשיך – המועד שבו רכש את הדירות לשכירות מוסדית;
(3ה)
”משכיר ממשיך“ – מי שרכש את הדירות לשכירות מוסדית ממי שבנה את הבניין לשכירות מוסדית או ממשכיר ממשיך אחר, והתחייב לעמוד בתנאי הזכאות להטבות לפי סעיף 53ב(ב1);
(4)
”סכום אינפלציוני“ – הסכום המתקבל מצירוף שניים אלה:
(א)
המחיר המקורי של חלק הקרקע המתייחס לחלק הנמכר מוכפל בשיעור עליית המדד ממועד רכישת הקרקע ועד מועד המכירה ובהפחתת המרכיב הבלתי קבוע; לענין זה, ”המרכיב הבלתי קבוע“ – המחיר המקורי של חלק הקרקע המתייחס לחלק הנמכר, מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שבה הקרקע היתה נכס בלתי קבוע לענין חוק תיאומים בשל אינפלציה, כשהסכום המתקבל מתואם מהמועד שבו היתה הקרקע לנכס קבוע לענין החוק האמור או מהמועד שבו הובאה בחשבון כשינוי שלילי לענין החוק האמור, לפי המוקדם, ועד למועד המכירה;
(ב)
סכום השווה להוצאות הבניה שטרם הופחתו עד למועד המכירה כשהן מוכפלות בשיעור עליית המדד מהמועד שבו הובאו בחשבון כשינוי שלילי לענין חוק תיאומים בשל אינפלציה או מהמועד שבו היו לנכס קבוע לפי החוק האמור, לפי המוקדם, ועד ליום המכירה;
(5)
”דירה“ – כמשמעותה בסעיף 1 לחוק מס הכנסה (תיקוני חקיקה והוראות שונות), התשנ״ב–1992;
(6)
”תום הבנייה“ – סיום בנייה כהגדרתו בסעיף 19(4)(ב)(2) לחוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) רשאית המינהלה לאשר, לגבי בנין פלוני, כי רק חלק מהבנין יהיה בנין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית, אם התקיימו לגביו גם תנאים אלה:
(1)
בחלק המאושר יש, לעניין בניין להשכרה – 8 דירות לפחות, לעניין בניין חדש להשכרה או בניין לשכירות מוסדית הנמצא באזור פריפריאלי – 6 דירות לפחות, ולעניין בניין לשכירות מוסדית הנמצא באזור שאינו אזור פריפריאלי – 10 דירות לפחות;
(2)
לאדם שהוא בעל הזכויות בחלק המאושר, במועד תום הבניה או במועד קבלת ההטבות, אין זכות כלשהי בחלק אחר של הבנין והוא אינו קרוב של אדם אשר לו זכות כאמור; לענין זה –
(א)
”זכויות“ – זכות בעלות או שכירות, ובאיגוד מקרקעין – זכות בהונו או בכוח ההצבעה בו;
(ב)
יראו אדם כקרוב של אדם אחר בכל אחת מאלה:
(1)
הוא קרוב שלו לפי הגדרת ”קרוב“ בסעיף 76(ד)(1) לפקודה;
(2)
הוא בעל שליטה באדם האחר;
(3)
האדם האחר הוא בעל שליטה בו;
(4)
אדם שלישי הוא בעל שליטה בשניהם.
(ג)
”בעל שליטה“ – כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה.
[תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־2]
(בוטל).
זכות להטבות [תיקון: תשכ״ח, תשמ״ח, תשנ״ב, תשנ״ב־4, תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ה־2, תש״ע, תשפ״ב־2]
(א)
בעל בנין להשכרה יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו־53ד, אם לפחות מחצית משטח הרצפות של הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים במשך עשר שנים לפחות מתוך שתים עשרה השנים שלאחר תום הבניה ולא נעשתה לגביהם מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה לפני שחלפו עשר שנות השכרה כאמור.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), בעליו של בנין להשכרה שהושכר לראשונה בתקופה שמיום כ״ב באלול התשנ״א (1 בספטמבר 1991) ועד תום שנת המס 2006 וכן בעליו של בניין חדש להשכרה, יהא זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו־53ד, אם לפחות מחצית משטח הרצפות של הבנין הן דירות שהיו מושכרות למגורים ושתקופת ההשכרה הממוצעת שלהן היתה 5 שנים לפחות מתוך 7 השנים שלאחר תום הבניה, ובלבד שלגבי מחצית משטח הרצפות של הבנין לא נעשתה מכירה כמשמעותה בסעיף 88 לפקודה לפני שחלפו 5 שנות השכרה.
(ב1)
בעל בניין לשכירות מוסדית יהיה זכאי להטבות המפורטות בסעיפים 53ג ו־53ד, אם התקיימו שני אלה:
(1)
הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה;
(2)
הוא השכיר את הדירות לשכירות מוסדית בהשכרה לטווח ארוך לתקופה הקבועה בפסקה (2) להגדרה ”בניין לשכירות מוסדית“, או מכר את הדירות למשכיר ממשיך לפני תום התקופה האמורה.
(ג)
(1)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), מי שבנה בניין להשכרה יהיה זכאי להטבות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב), לפי העניין, ומי שבנה בניין לשכירות מוסדית יהיה זכאי להטבות לפי סעיף קטן (ב1), גם אם מכר את הדירות שיש להשכירן כאמור באותם סעיפים קטנים לפני שחלפו שנות ההשכרה הקבועות בהם, לפי העניין, ובלבד שמכר לפחות 50 דירות, לרוכש אחד שהתחייב להשכיר את הדירות בהתאם לאמור בסעיף קטן (א) או (ב), או להשכיר את הדירות בהשכרה לטווח ארוך בהתאם לאמור בסעיף קטן (ב1), בהתאמה, והמכירה כלולה בתכנית שאישרה המינהלה לפני תום הבנייה, והתקיימו התנאים שקבע מנהל רשות המסים לפי פסקה (2).
(2)
מנהל רשות המסים יתנה את מתן ההטבות כאמור בפסקה (1) במתן ערובות – מאת המוכר, הרוכש או כל אדם אחר שיקבע – לתשלום המס והפרשי ההצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ה), ובמתן הודעה מראש על המכירה במועד שיקבע מנהל רשות המסים.
(3)
אדם שרכש בנין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית ממי שבנה אותו, כאמור בפסקה (1), והשכירו בהתאם לתנאים הקבועים בסעיפים קטנים (א), (ב) או (ב1), יהא זכאי להטבות הקבועות בסעיף 53ג.
(4)
ויתר בונה הבנין על כל ההטבות שהוא זכאי להן לפי פרק זה, ונתן על כך הודעה בכתב, בדרך ובמועד שקבע מנהל רשות המסים, יחוב הרוכש במס רכישה בשיעור של 0.5% בלבד בשל רכישת הבנין, ובלבד שנתקיימו התנאים הקבועים בפסקאות (1) ו־(2).
(ג1)
מכר בעל בניין לשכירות מוסדית את הדירות לשכירות מוסדית למשכיר ממשיך, יתנה מנהל רשות המסים את מתן ההטבות כאמור בסעיפים 53ג ו־53ד במתן ערובות – מאת המוכר או הרוכש – לתשלום המס והפרשי הצמדה וריבית כאמור בסעיף קטן (ה) ובמתן הודעה מראש על המכירה במועד שיקבע מנהל רשות המסים.
(ד)
מנהל רשות המסים רשאי להתנות את מתן ההטבות המפורטות בסעיף 53ג בהמצאת אישור מאת רואה חשבון לכך שנתקיימו התנאים הקבועים בסעיף קטן (א), (ב) או (ב1), לפי הענין, וכן רשאי מנהל רשות המסים בהתייעצות עם המנהל לקבוע את המועדים ואת כללי הדיווח המהווים תנאי למתן ההטבות;
(ה)
(1)
ניתנה הטבה לפי סעיפים 53ג או 53ד, או לפי סעיף 85(ד) לפקודה, ולא נתקיים תנאי מהתנאים הקבועים בסעיפים קטנים (א) עד (ב1), לפי העניין, תבוטל ההטבה למפרע ובעל הבניין, משכיר הבניין או משכיר ממשיך, לפי הענין, יהיה חייב בתשלום המס שהיה חייב בו אילולא ההטבה, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום שנת המס שלגביה ניתנה ההטבה.
(2)
רכש אדם בנין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית ולא מילא את מלוא התחייבויותיו כאמור בסעיף קטן (ב1) או (ג), לפי העניין, ישלם המוכר את המס שהופטר ממנו בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מהמועד שבו צריך היה לשלם את המס אילו לא ניתן הפטור, ועד המועד שבו שולם בפועל; לעניין פסקה זו, ”מס“ – לרבות מס רכישה.
הטבות במס לבעל בנין להשכרה ולבעל בניין לשכירות מוסדית [תיקון: תשכ״ח, תשל״ח־3, תשמ״ח, תשנ״ב, תשנ״ד, תשנ״ה, תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ה־3, תש״ע, תשפ״ב־2]
(א)
שיעור הפחת לפי סעיף 21 לפקודה, על דירה בבנין להשכרה, שהיתה מושכרת למגורים בשנת המס, יהיה 10%; ואולם לגבי בנין להשכרה שהושכר לראשונה בתקופה שמיום כ״ב באלול התשנ״א (1 בספטמבר 1991) ועד תום שנת המס 2006 ולגבי בניין חדש להשכרה או בניין לשכירות מוסדית, שיעור הפחת על דירה שהיתה מושכרת למגורים בשנת המס יהיה 20%; הושכרה הדירה למגורים במשך חלק משנת המס, יהא בעל הדירה זכאי לחלק יחסי מהפחת האמור.
(ב)
על הכנסה חייבת ממכירת בנין להשכרה או חלק ממנו יחולו הוראות סעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין, ובלבד שעל חלק מההכנסה בגובה הסכום האינפלציוני החייב, יחול מס בשיעור של 10% במקום השיעורים הקבועים בסעיפים האמורים; האמור בסעיף קטן זה יחול הן על הכנסה חייבת כהגדרתה בסעיף 1 לפקודה והן על שבח כמשמעותו לפי סעיף 6 לחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963; לענין זה, ”סכום אינפלציוני חייב“ – הסכום האינפלציוני שהיה מתחייב במס אילו נמכר הנכס ביום י״ז בטבת התשנ״ד (31 בדצמבר 1993).
(ב1)
על הכנסה חייבת או שבח ריאלי ממכירה או מהשכרה של בנין חדש להשכרה יחולו הוראות סעיף קטן (ב) ובלבד שבמקום שיעורי המס הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין, יחולו שיעורי מס אלה:
(1)
לגבי חברה – 11%;
(2)
לגבי חברת משקיעי חוץ – 18% או השיעורים הקבועים בסעיף 47(א1) לפי הנמוך;
(3)
לגבי יחיד – 20%.
(ג)
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), על הכנסה חייבת של חברה תושבת חוץ ממכירת בנין להשכרה או חלק מבנין כאמור יחול מס חברות לפי סעיף 47(א1) בהתאם לשיעור השקעת החוץ שבה ונוסף לכך מס בשיעור 15% על ההכנסה האמורה לאחר שנוכה ממנה מס החברות כאמור.
(ד1)
על הכנסתו החייבת של בעל בניין לשכירות מוסדית ממכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה (בסעיף קטן זה – מכירה) או מהשכרה של דירות בבניין לשכירות מוסדית (בסעיף קטן זה – הדירות), יחולו שיעורי המס כמפורט להלן:
(1)
אם ההכנסה הופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל במועד הראשון להשכרה – 29% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה ו־11% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר המועד הראשון להשכרה (בסעיף קטן זה – תקופת השכירות הראשונה);
(ב)
הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מהמועד הראשון להשכרה;
(2)
אם ההכנסה הופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל בשנת המס שלאחר תום תקופת השכירות הראשונה – 27.5% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה ו־9% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר תום תקופת השכירות הראשונה (בסעיף קטן זה – תקופת השכירות השנייה);
(ב)
הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מתום תקופת השכירות הראשונה;
(3)
אם ההכנסה הופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל בשנת המס שלאחר תום תקופת השכירות השנייה – 25.5% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה ו־7% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר תום תקופת השכירות השנייה (בסעיף קטן זה – תקופת השכירות השלישית);
(ב)
הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מתום תקופת השכירות השנייה;
(4)
אם ההכנסה הופקה ממכירה או מהשכרה של הדירות החל בשנת המס שלאחר תום תקופת השכירות השלישית – 24% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודה ו־5% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה, ובלבד שמתקיימים כל אלה:
(א)
הדירות הושכרו בהשכרה לטווח ארוך לתקופה של חמש שנים לפחות בממוצע מתוך שש השנים שלאחר תום תקופת השכירות השלישית;
(ב)
הדירות לא נמכרו לפני שחלפו חמש שנים מתום תקופת השכירות השלישית.
(ד2)
על אף האמור בסעיף 125ב לפקודה, על דיבידנד ששולם שמקורו בהכנסה חייבת שהופקה ממכירה או מהשכרה של דירות בבניין לשכירות מוסדית, בניכוי המס החל עליה, יחול מס בשיעור של 20%.
(ד3)
משכיר ממשיך שרכש, בתקופה הקובעת, את הדירות לשכירות מוסדית ממי שבנה את הבניין לשכירות מוסדית, יהיה חייב במס רכישה בשיעור של 0.5% בשל רכישת הדירות, ובלבד שהתקיימו התנאים הקבועים בסעיף 53ב(ב1); בסעיף קטן זה, ”התקופה הקובעת“ – התקופה החל מתום תקופת השכירות הראשונה כהגדרתה בסעיף קטן (ד1) ועד תום תקופת השכירות הקבועה בפסקה (2) להגדרה ”בניין לשכירות מוסדית“.
(ה)
היתה ההכנסה החייבת מבנין להשכרה או מבניין לשכירות מוסדית קטנה מסכום הפחת שבעל הבנין זכאי לו לפי סעיף קטן (א), וטרם חלפו חמש שנים מתחילת ההשכרה, יותר סכום הפחת בניכוי או בקיזוז, לפי הענין, רק כנגד הכנסה מבנין להשכרה שעל מכירתו חלות הוראות סעיף קטן (ב) – לגבי בניין להשכרה, או רק כנגד הכנסת בעל הבניין לשכירות מוסדית – לגבי בניין לשכירות מוסדית; סכום הפחת שלא נוכה או קוזז כאמור לא ייגרע מעלות הבנין להשכרה או מעלות הבניין לשכירות מוסדית, כולו או חלקו בעת המכירה, לפי העניין, ובלבד שהפסד שנוצר בשל סכום הפחת לא יקוזז על פי הוראות הפקודה; לענין זה, ”סכום הפחת“ – לרבות הפסד שנוצר בשלו ולרבות ניכוי בשל פחת שהותר בשלו.
(ו)
(בוטל).
(ז)
במכירת בנין להשכרה החל ביום הקובע, יותרו בניכוי לשם קביעת סכום השבח, תשלומי ריבית ריאלית ששילם המוכר החל ביום הרכישה עד יום המכירה, בשל הלוואה שקיבל לרכישת הבנין, שאינם מותרים בניכוי לפי הפקודה, בהתאם להוראות סעיף 39א לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים.
חילוף בנין להשכרה ובנין חדש להשכרה [תיקון: תשס״ה־3, תשפ״ב־2]
(א)
על אף הוראות חוק מיסוי מקרקעין, מכירת בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה (בסעיף זה – הבנין הנמכר), פטורה ממס שבח וממס מכירה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
זכויותיו של המוכר בבנין הנמכר נמכרו במלואן;
(2)
המוכר רכש, בתוך שנים עשר החודשים שלפני המכירה או שנים עשר החודשים שלאחריה, בנין או קרקע כמפורט להלן לחילוף הבנין הנמכר (בסעיף זה – בנין חלופי):
(א)
בנין להשכרה;
(ב)
בנין חדש להשכרה;
(ג)
קרקע לבניית בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה ובלבד שהתקיים בתוך חמש שנים מיום רכישתו או מיום מכירת הבנין הנמכר, לפי המוקדם, אחד מאלה:
(1)
קיימת תכנית כמשמעותה בחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965 (בסעיף זה – תכנית), המתירה בניה על הקרקע ונבנה עליה בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה, ששטחו 70% לפחות מהשטח הכולל הניתן לבניה לפי התכנית החלה על הקרקע במועד קבלת האישור לאספקת שירותים, כמשמעותה בהגדרה ”תום הבנייה“;
(2)
קיימת תכנית כאמור בפסקת משנה (א) ונבנה עליה בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה והוצאות הבניה לא פחתו מ־70% משווי המכירה של הבנין הנמכר;
(3)
השווי המתואם של הבנין החלופי לא פחת משווי המכירה של הבנין הנמכר;
(4)
כל הדירות להשכרה בבנין החלופי ששוויין עד גובה שווי המכירה של הדירות להשכרה בבנין הנמכר, הושכרו לאחר רכישתו של הבנין החלופי, לתקופה של חמש שנים לפחות;
(5)
מכירת הבנין הנמכר, בין אם הוא בנין להשכרה ובין אם הוא בנין חדש להשכרה, היתה לאחר שהסתיימה תקופת ההשכרה המהווה תנאי למתן הטבות כאמור בסעיף 53ב(ב);
(6)
מכירת הבנין הנמכר אינה לקרוב ורכישת הבנין החלופי אינה מקרוב, והן אינן שינוי ייעוד.
(ב)
(1)
במכירת בנין נמכר שהתקיימו לגביו התנאים האמורים בסעיף קטן (א), למעט התנאי האמור בפסקה (3) של אותו סעיף קטן, יחולו הוראות סעיף 49יא(ג) לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים.
(2)
עלה השווי המתואם של הבנין החלופי על שווי המכירה של הבנין הנמכר, יחולו הוראות סעיף 49יא(ד) לחוק מיסוי מקרקעין, בשינויים המחויבים.
(ג)
במכירת הבנין החלופי וברכישת הבנין החלופי, כולו או חלקו, יחולו הוראות אלה:
(1)
היו הבנין הנמכר והבנין החלופי בנינים חדשים להשכרה, יחויב השבח הריאלי במס בשיעור הקבוע בסעיף 53ג(ב1);
(2)
היו הבנין הנמכר והבנין החלופי בנינים להשכרה, יחויב השבח הריאלי במס בשיעורים הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין;
(3)
היו הבנין הנמכר בנין להשכרה והבנין החלופי בנין חדש להשכרה, יחויב השבח הריאלי עד יום החילוף במס בשיעורים הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין ויתרת השבח הריאלי תחויב במס בשיעור הקבוע בסעיף קטן 53ג(ב1);
(4)
היה הבנין הנמכר בנין חדש להשכרה והבנין החלופי בנין להשכרה, יחויב השבח הריאלי עד יום החילוף במס בשיעור הקבוע בסעיף קטן 53ג(ב1), ויתרת השבח תחויב במס בשיעורים הקבועים בסעיף 47(א), (א1) או (ג), לפי הענין.
(ד)
לענין בנין נמכר או בנין חלופי יחולו, בשינויים המחויבים ולפי הענין, הוראות הסעיפים המפורטים בסעיף קטן זה בחוק מיסוי מקרקעין, גם אם מכירת הבנין הנמכר היתה לאחר התקופה הקובעת כהגדרתה בפרק חמישי 3 לחוק האמור: 29ב, 37(1)(ט), 39(12)(ג), 40(ב) ו־(ג), ההגדרה ”יתרת שווי רכישה“ שבסעיף 47 כמשמעותה לענין זכות חלופית, 49יד ו־49יז.
(ה)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לביצוע סעיף זה, לרבות לענין דיווח.
(ו)
(1)
בסעיף זה –
”השווי המתואם של הבנין החלופי“ – שווי הבנין החלופי כפול במדד ביום המכירה של הבנין הנמכר ומחולק במדד יום רכישת הבנין החלופי, ובתוספת הוצאות שהוצאו לבנייתו כשהן מוכפלות במדד יום המכירה ומחולקות במדד יום ההוצאה; לענין זה, יראו כיום ההוצאה את היום שבו תמו שני שלישים מהתקופה המתחילה ביום תחילת הבניה, ומסתיימת ביום גמר הבניה;
”חוק מיסוי מקרקעין“ – חוק מיסוי מקרקעין (שבח, מכירה ורכישה), התשכ״ג–1963;
”יום החילוף“ – היום שבו נמכר הבנין הנמכר או נרכש הבנין החלופי, לפי המאוחר;
”יתרת השבח הריאלי“ – ההפרש שבין השבח הריאלי לבין השבח הריאלי עד יום החילוף;
”קרוב“ – כהגדרתו בסעיף 105יא לפקודת מס הכנסה;
”שבח ריאלי עד יום החילוף“ – החלק מהשבח הריאלי, שיחסו לכלל השבח הריאלי הוא כיחס שבין התקופה שמיום הרכישה של הבנין הנמכר ועד ליום החילוף, לבין התקופה שמיום הרכישה של הבנין הנמכר ועד ליום המכירה של הבנין החלופי;
”שווי הבנין החלופי“ – שווי המכירה של הבנין החלופי, ואם הוא קרקע לבניית בנין להשכרה או בנין חדש להשכרה – לרבות הוצאות הבניה על המכירה של אותו בנין;
”שינוי ייעוד“ – כהגדרתו בסעיף 49יא לחוק מיסוי מקרקעין.
(2)
לכל מונח בסעיף זה תהיה המשמעות הנודעת לו בחוק מיסוי מקרקעין, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת.
פטור ממס רכוש וסמכות לפטור מאגרת בנין [תיקון: תשכ״ח, תשמ״ח, תשפ״ב־2]
(א)
קרקע שהמינהלה אישרה הקמת בנין להשכרה עליה, יחול לגביה פטור ממס רכוש החל בשנת המס שקדמה לשנה שבה נוצקה התקרה הראשונה בבנין, או החל במועד אחר שקבעה המינהלה, ובלבד ששנת הפטור הראשונה לא תקדם לשנה שלאחר השנה שבה אושר הבנין כנכס מאושר או לשנת המס 1988, לפי המאוחר.
(ב)
שר הפנים רשאי בתקנות, בהתייעצות עם שר האוצר, לפטור הקמתו של בנין להשכרה או בניין לשכירות מוסדית מאגרת היתר לבניה לפי חוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965, כולה או מקצתה, בין באופן כללי ובין באזורים מסויימים או לסוגי בנינים מאושרים, ומותר לקבוע בתקנות כאמור תנאים לפטור לפיהן.
איגוד תושבי חוץ [תיקון: תשנ״ב, תשנ״ב־5, תשס״ה־2]
(א)
תושב חוץ המוכר מניה באיגוד מקרקעין של תושבי חוץ יהיה פטור ממס שבח מקרקעין בשל מכירת המניה.
(ב)
תושב חוץ הרוכש מניה באיגוד מקרקעין של תושבי חוץ, והרכישה נעשתה במישרין מאת האיגוד, יהיה פטור ממס רכישה בשל רכישת המניה.
(ג)
בסעיף זה, ”איגוד מקרקעין של תושבי חוץ“ – חברה שהיא איגוד מקרקעין כהגדרתו בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963, שאושרה לענין זה על ידי מנהל רשות המסים ושנתקיימו לגביה כל אלה:
(1)
כל בעלי מניותיה הם יחידים שהיו תושבי חוץ בעת רכישת המניות ואף לא אחד מהם הינו בעל שליטה בחברה כהגדרתו בסעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה;
(2)
יש בה לפחות 50 בעלי מניות;
(3)
עיקר עיסוקה בניית בתים, השכרתם או מכירתם ובבעלותה 50 דירות לפחות.
[תיקון: תשכ״ט, תשע״ג־4]
פרק שביעי 2: הטבות במס לחברות למסחר בינלאומי ולבעלי מניותיהן (בוטל)
[תיקון: תשכ״ט, תשע״ג־4]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ט, תשע״ג־4]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ט, תשע״ג־4]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
פרק שביעי 3: הטבות במס לחברה תעשייתית בהשקעת חוץ (בוטל)
[תיקון: תשל״ז־2, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשס״ה־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשמ״ב־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשמ״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ז־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ח־3]
פרק שמיני: פטור ממס עזבון (בוטל)
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו, תשס״ח]
פרק שמיני 2: הטבות במס מעסיקים (בוטל)
[תיקון: תשל״ו, תשס״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו, תשס״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו, תשס״ח]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ח־3]
פרק תשיעי: העברת הון (בוטל)
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״ד, תשל״ד־2, תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ז, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ו, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ט, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ג, תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז]
פרק עשירי: הוראות כלליות בדבר תחוּלת ההטבות
חובה להמציא ידיעות
מי שניתן לו אישור ימציא למנהל, בהתאם לדרישתו, ידיעות, מסמכים וראיות אחרות בקשר לביצוע התכנית המאושרת, לקיום תנאי האישור ותנאי היתרים ולקביעת שיעורי ההטבות.
יציבות ההטבות [תיקון: תשנ״א, תשס״ה־2]
מי שניתן לו אישור או מי שבחר בהטבות מס בשל מפעל מוטב כאמור בסימן ב׳ לפרק שביעי, יהיה זכאי להטבות שהיו קבועות בחוק זה כתקפו ביום מתן האישור או בשנת הבחירה, לפי הענין, בהתאם לתנאים ולמגבלות שהיו קבועים כאמור.
קיום הוראות – תנאי לתחולת ההטבות
הוראות חוק זה יחולו על אף האמור בכל חיקוק אחר, אולם שום הטבה לא תינתן אלא אם קויימו הוראותיו של חוק זה ושל התקנות שהותקנו על פיו, ולגבי מפעל או השקעה מאושרים – אם קויימו גם התכנית המאושרת ותנאי האישור.
דין תושבי־
”תושב־חוץ“ – לענין הטבות או זכויות אחרות הניתנות לו לפי חוק זה – כמשמעותו בפקודת מס הכנסה.
דין חברה מוטבת [תיקון: תשס״ה־2]
בלי לגרוע מהאמור בסימן ב׳ לפרק שביעי, חברה הזכאית להטבות לפי אותו סימן בשל מפעל מוטב שבבעלותה, יראו אותה, לכל דבר וענין, למעט לענין הטבות לפי חוק זה, כאילו היא בעלת מפעל מאושר.
הוראות מיוחדות לענין נאמנות [תיקון: תשס״ה־4]
היו אמצעי השליטה בחברה שהיא בעלת מפעל מאושר או מפעל מוטב, מוחזקים בנאמנות, במישרין או בעקיפין, יחולו הוראות פרק רביעי 2 בחלק ד לפקודה, בשינויים המחויבים.
מפעל מעורב [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ג־2, תשכ״ז, תשכ״ט, תשל״ו, תשל״ז־2, תשמ״א־2, תשמ״ה־2, תשמ״ז־4, תש״ן, תשנ״ח, תשס״ה־2, תשס״ט, תשס״ט־3, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה –
”הפרש ההרחבה“ – סכום המחושב בהתאם להוראות אלה, לפי הענין:
(1)
היתה במפעל הרחבה אחת – סכום השווה למחזור המפעל בשנת המס, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה;
(2)
היו במפעל כמה הרחבות – לענין ההרחבה האחרונה – הסכום האמור בפסקה (1), ולענין כל הרחבה אחרת שקדמה לה (בהגדרה זו – ההרחבה האחרת) – סכום השווה למחזור הבסיס המתואם של ההרחבה הראשונה שלאחר ההרחבה האחרת שלגביה הפרש ההרחבה הוא סכום חיובי, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של ההרחבה האחרת; לא היתה, לאחר ההרחבה האחרת, הרחבה שלגביה הפרש ההרחבה הוא סכום חיובי, יהיה הפרש ההרחבה לגבי ההרחבה האחרת – מחזור המפעל בשנת המס, לאחר שהופחת ממנו מחזור הבסיס המתואם של אותה הרחבה;
(3)
היה הסכום לפי הוראות פסקאות (1) או (2), סכום שלילי, יהיה הפרש ההרחבה – אפס;
(4)
היתה ההרחבה מפעל קשור למפעל שבבעלות אדם אחר (בפסקה זו – המפעל האחר), ובשנת המס פחת מחזורו של המפעל האחר ממחזורו בשנת הבסיס של ההרחבה, כשהמחזור כאמור מתואם לשינוי בשיעור המדד, מתום שנת הבסיס ועד לתום שנת המס, יופחת ממחזור המפעל, לצורך חישוב הפרש ההרחבה לפי הוראות פסקאות (1) ו־(2) סיפה, ההפרש שבין מחזור המפעל האחר בשנת הבסיס כאמור, למחזורו בשנת המס, כשההפרש מתואם לשינוי בשיעור המדד מתום שנת הבסיס ועד תום שנת המס;
”הרחבה“, של מפעל – לענין חלק מוטב – כהגדרתה בסעיף 51, ולענין חלק מאושר – בהתאם להחלטת המינהלה;
”השנה הקובעת“ –
(1)
לענין חלק מאושר – שנת ההפעלה של אותו חלק, שעליה החליטה המינהלה;
(2)
לענין חלק מוטב – שנת הבחירה;
”ידע“ – כהגדרתו בסעיף 51;
”מדד“ – מדד המחירים הסיטוניים של התפוקה התעשייתית, המתפרסם על ידי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה, או מדד אחר שקבעו השרים;
”מחזור“, של מפעל – סך כל ההכנסה בשנת המס מכל אחד מאלה, והכל בניכוי הנחות שניתנו ובלבד שההכנסה הופקה או נצמחה במהלך עסקיו הרגיל של המפעל:
(1)
הכנסה ממכירת מוצרים שיוצרו באותו מפעל, הן בחלקיו המאושרים או המוטבים והן בחלקיו האחרים, לרבות הכנסה ממכירת רכיביהם שיוצרו במפעל אחר;
(2)
הכנסה ממכירת מוצרים שהם מוליכים למחצה שיוצרו במפעל אחר שאינו בבעלות קרובו של בעל המפעל, על פי ידע שפותח על ידי המפעל;
(3)
הכנסה ממתן זכות לשימוש בידע או בתוכנה שפותחו במפעל וכן הכנסה מתמלוגים שהתקבלו בשל שימוש כאמור;
(4)
הכנסה משירות נלווה למכירות כאמור בפסקאות (1) ו־(2) וכן משירות נלווה לזכות השימוש בידע או בתוכנה או לתמלוגים כאמור בפסקה (3);
(5)
הכנסה ממחקר ופיתוח תעשייתי בעבור תושב חוץ, ובלבד שניתן לגביהם אישור מאת הרשות הלאומית לחדשנות טכנולוגית;
”מחזור הבסיס“ – כל אחד מאלה לפי הענין:
(1)
המחזור הממוצע בשלוש שנות המס שקדמו לשנה הקובעת;
(2)
נעשתה ההשקעה המזערית המזכה בתקופה של שנתיים המסתיימת בשנת הבחירה – המחזור הממוצע בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת; היה ההפרש שבין המחזור בשנה שקדמה לשנה הקובעת לבין המחזור בשנה שקדמה לה גבוה מ־12.5% – המחזור הגבוה מבין המחזורים בשנתיים שקדמו לשנה הקובעת;
”מחזור הבסיס המתואם“ – מחזור הבסיס, כשהוא מתואם לשינוי בשיעור המדד, מתום שנת הבסיס ועד לתום שנת המס, ובלבד שלא יעלה על מחזור המפעל בשנת המס;
”מפעל מוטב“, ”מפעל קשור“, ”שנת הבחירה“, ”קרוב“ – כהגדרתם בסעיף 51;
”מפעל מעורב“ – מפעל שנעשתה בו הרחבה, אחת או יותר, ושמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
חלקו הוא מפעל מאושר (בסעיף זה – החלק המאושר) וחלקו אינו מפעל מאושר;
(2)
חלקו הוא מפעל מוטב (בסעיף זה – החלק המוטב) וחלקו אינו מפעל מוטב;
(3)
יש בו מספר חלקים מאושרים או מספר חלקים מוטבים, שהוקמו במועדים שונים;
”שנת הבסיס“ – שנת המס שקדמה לשנה הקובעת.
(ב)
לכל מונח אחר בסעיף זה תהא המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (בסעיף זה – הפקודה), אלא אם כן נאמר במפורש אחרת.
(ג)
בעל מפעל מעורב זכאי להטבות הקבועות בחוק זה למפעל מאושר או למפעל מוטב, רק לגבי החלק המאושר או החלק המוטב, לפי הענין, ואם יש בו מספר חלקים מאושרים או מוטבים – לגבי כל חלק, בהתאם למועד שבו אושר, או לשנת הבחירה, לפי הענין.
(ד)
לענין חישוב המס על הכנסה חייבת ממפעל מעורב, בשנת המס, יחולו הוראות אלה:
(1)
ייחוס ההכנסה החייבת לכל חלק מחלקי המפעל שנוסף בשל הרחבת המפעל, ייעשה על פי הגידול במחזור המפעל, על ידי הכפלת ההכנסה החייבת של המפעל, בשנת המס, ביחס שבין הפרש ההרחבה של אותה הרחבה לבין מחזור המפעל בשנת המס;
(2)
החישוב לצורך ייחוס ההכנסה החייבת של חלקי המפעל, כאמור בפסקה (1), ייעשה החל בחלק שנוסף למפעל בשל ההרחבה האחרונה שנעשתה בו, ועד החלק שהוסף למפעל בשל ההרחבה הראשונה שנעשתה בו, לפי הסדר;
(3)
נעשה במפעל מעורב שימוש במכונות או בציוד אחר, שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יופחת מסכום ההכנסה החייבת של המפעל שבשלה הוא זכאי להטבות לפי חוק זה, סכום ההכנסה החייבת הנובע מהשימוש במכונות או בציוד האמורים, בהתאם לכללים שקבע מנהל רשות המסים; מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כי לא יראו מכונות או ציוד כמכונות או ציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, אם השימוש בהם היה בתקופה שאינה עולה על שישה חודשים מיום רכישתו ובתנאים שקבע, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
המכונות או הציוד האמורים נרכשו במהלך הליכי פירוק של חברה שאינם הליכי פירוק מרצון;
(ב)
(נמחקה);
(ג)
לא ניתן לחברה המתפרקת מענק בשל המכונות או הציוד שנרכשו כאמור;
(4)
(א)
שיעור הדיבידנד המשולם על ידי המפעל מהכנסתו החייבת בשנת מס מסוימת והזכאי להטבות לפי סעיף 47(ב), יהיה כיחס שבין ההכנסה החייבת בניכוי מס החברות החל עליה של חלקי המפעל השונים, לפי החישוב כאמור בפסקאות (1) עד (3) באותה שנה;
(ב)
האמור בפסקת משנה (א) לא יחול לגבי דיבידנד המחולק מהכנסה של חלק מאושר שניתן לגביה פטור לפי הוראות סעיף 47, או מהכנסה חייבת של חלק מוטב שניתן לגביה פטור לפי סעיף 51א(א)(1)(א), (2) או (3); לענין זה יראו את החלק המאושר או את החלק המוטב האמורים, כמפעל נפרד.
(ד1)
(1)
בחלוקת דיבידנד של חברה שהייתה לה הכנסה צבורה, יראו לעניין סעיף 47(א2), סעיף 51(ג) או (ח), כנוסחו לפני תחילתו של תיקון מס׳ 60, או סעיף 51ב, כאילו חלק הדיבידנד השווה למנה המתקבלת מחלוקת הכנסתה הצבורה של החברה ברווחי החברה, חולק מתוך הכנסה שהושגה בתקופה שבה הייתה החברה פטורה ממס.
(2)
בסעיף זה –
”הכנסה צבורה“ – הכנסה שנצברה עד למועד חלוקת הדיבידנד ומתקיימים לגביה התנאים האמורים בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”הכנסה צבורה“ שבסעיף 52ד(א);
”רווחי החברה“ – כלל ההכנסה החייבת של החברה, בתוספת ההכנסות הפטורות ממס, לרבות שבח כמשמעותו בסעיף 6 לחוק מיסוי מקרקעין, שנצברו מיום התאגדותה, בניכוי המס המתחייב ששולם עליה ובניכוי דיבידנד שחולק;
(ה)
השרים רשאים לקבוע הוראות בענינים אלה:
(1)
הפחתת מחזור הבסיס, במקרים, בתנאים ובאופן שיקבעו, לרבות מתן אפשרות לפנות לועדת הערר כמשמעותה בסעיף 51י בשאלה האם הוחלפו 50% לפחות מהמוצרים שיוצרו במפעל; קבעו השרים כאמור, יחולו הוראות סעיפים 51י עד 51יד, בשינויים המחויבים;
(2)
(נמחקה).
(ו)
(1)
מנהל רשות המסים רשאי לקבוע כללים לעניין ייחוס הכנסותיו של מי שפועל באזורי פיתוח שונים של מי שפועל באזור פיתוח ובאזור אחר או של מי שפועל בישראל ומחוץ לישראל, בין אזורי הפעילות השונים;
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאי מנהל רשות המסים, לפי בקשה שתוגש לו אם שוכנע מנימוקים שיירשמו, להחליט על ייחוס הכנסות שונה מזה שנקבע בכללים לפי פסקה (1), בתנאים ובתיאומים שיורה; היה המבקש בעל מפעל מאושר, טעונה הבקשה גם אישור של המינהלה; על החלטה כאמור בפסקה זו, יחולו הוראות פרק שני ב בחלק ט׳ לפקודה, בשינויים המחויבים.
ויתור על הטבות [תיקון: תשל״א, תשל״ח־3]
מי שקיבל אישור רשאי לוותר על ההטבות לפי חוק זה, כולן או מקצתן, במלואן או בחלקן.
העברת הטבות לחברה קולטת במיזוג [תיקון: תשנ״ג־2, תשס״ה־2]
(א)
הטבות שחברה מעבירה או קולטת במיזוג או חברה מתפצלת בפיצול, לפי פרק [צ״ל: חלק] ה׳2 לפקודת מס הכנסה, היתה זכאית להן בשל מפעל מאושר או מפעל מוטב אילולא המיזוג או הפיצול, יוענקו לחברה הקולטת או החדשה, לפי הענין, אם ניתן לכך אישור של מנהל רשות המסים, ולגבי הטבות בשל מפעל מאושר – גם אישור המינהלה, והכל בתנאים שיורו.
(ב)
בקשה להענקת ההטבות לחברה הקולטת או לחברה החדשה, לפי הענין, תוגש לגבי מפעל מאושר – למינהלה, ולגבי מפעל מוטב – למנהל רשות המסים, במועד הגשת הבקשה למנהל רשות המסים לפי סעיף 103ט לפקודת מס הכנסה אם הוגשה, ואם לא הוגשה – תוך 30 ימים ממועד המיזוג או הפיצול, לפי הענין.
(ג)
לא השיבו המינהלה או מנהל רשות המסים, לפי הענין, בתוך 90 ימים מיום הגשת הבקשה, יראו את הבקשה כאילו אושרה.
סייג לענין חישוב הכנסה בהקמת מפעל חדש [תיקון: תשס״ה־2]
לצורך חישוב ההכנסה שבשלה יינתנו הטבות לפי הוראות חוק זה, בשל הקמת מפעל חדש שהוא מפעל מאושר או מפעל מוטב, שנעשה בו שימוש במכונות או בציוד שנעשה בהם שימוש קודם בישראל, יחולו הוראות סעיף 74(ד)(3) ו־(4), בשינויים המחויבים; לענין זה, ”מפעל חדש“, ”מפעל מוטב“ – כהגדרתם בסעיף 51.
התלייה וביטול [תיקון: תשכ״ג, תשכ״ז, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשפ״ד]
(א)
ראה המנהל כי מי שקיבל אישור לא קיים הוראה מהוראות חוק זה או מהתקנות שהותקנו על פיו, או לא קיים את התכנית המאושרת או תנאי מתנאי האישור, רשאי הוא לשלוח לבעל האישור הודעה מוקדמת על כוונתו להציע למינהלה לדון בהתליית האישור או בביטולו, לעתיד או למפרע; נמסרה הודעה כאמור רשאית המינהלה –
(1)
לעכב הטבות עד לבירור הענין;
(2)
להתלות את האישור או לבטלו, לעתיד או למפרע, אם על אף ההודעה לא קיים בעל האישור, תוך 15 יום מקבלתה, את ההוראות, התכנית או תנאי האישור כאמור; ומשעשתה כן, ישלם בעל האישור את המסים ותשלומי החובה האחרים שלגביהם ניתנו ההטבות זולת אם קבעה שלא ישולמו או שישולמו רק מקצתם; התשלום ייעשה במועדים שתקבע המינהלה, או שיקבע המנהל בהתאם להנחיותיה.
(ב)
נוכחה המינהלה לדעת, כי אישור הושג על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין, תבטלו למפרע מיום נתינתו, וכל המסים ותשלומי החובה האחרים כאמור בסעיף קטן (א) ישולמו בתום ששים יום מתאריך ההודעה על הביטול.
(ג)
על המסים ותשלומי החובה האחרים שיעמדו לתשלום עקב ביטול אישור על פי סעיף זה תיווסף ריבית פיגורים מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתן מהם פטור או תוספת 20% מן הסכום שיש להחזירו, לפי הגבוה שביניהן.
(החל מיום 1.1.2025): על המסים ותשלומי החובה האחרים שיעמדו לתשלום עקב ביטול אישור על פי סעיף זה יתווספו ריבית שקלית ודמי פיגורים מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתן מהם פטור או תוספת 20% מן הסכום שיש להחזירו, לפי הגבוה שביניהן, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים; בחוק זה –
”דמי פיגורים“ ו”ריבית שקלית“ – כהגדרתם בחוק פסיקת ריבית והצמדה;
”חוק פסיקת ריבית והצמדה“ – חוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
(ד)
(בוטל).
ביטול חלקי של הטבות [תיקון: תשכ״ז, תשל״א, תשל״ו, תשל״ח־3, תשמ״א־2, תשפ״ד]
נוכחה המינהלה לדעת כי תנאי האישור לא קויימו במלואם, רשאית היא להחליט כי ישולמו חלק מהמסים ותשלומי החובה האחרים שלגביהם ניתנו הטבות, במועדים שתקבע המינהלה או שיקבע המנהל בהתאם להנחיותיה; ואם לא נקבעה בחיקוק שבו הוטלו חובה לשלם עליהם הפרשי הצמדה וריבית – בצירוף ריבית פיגורים מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתנו ההטבות ועד ליום תשלומם.
(החל מיום 1.1.2025): נוכחה המינהלה לדעת כי תנאי האישור לא קויימו במלואם, רשאית היא להחליט כי ישולמו חלק מהמסים ותשלומי החובה האחרים שלגביהם ניתנו הטבות, במועדים שתקבע המינהלה או שיקבע המנהל בהתאם להנחיותיה; ואם לא נקבעה בחיקוק שבו הוטלו חובה לשלם עליהם הפרשי הצמדה וריבית – בתוספת ריבית שקלית ודמי פיגורים מן היום שחלה החובה לשלמם אילולא ניתנו ההטבות ועד ליום תשלומם, ויחולו הוראות חוק פסיקת ריבית והצמדה, בשינויים המחויבים.
ביטול מענק [תיקון: תשל״א, תשל״ו, תשמ״א־2, תש״ן, תשע״א, תשע״ז, תשפ״ד]
(א)
ניתן מענק כלשהו לפי חוק זה ובעל המפעל או הבנין לא הוכיח כי מילא אחר הוראות חוק זה והתקנות שהותקנו על פיו ושביצע את התכנית המאושרת כולה וקיים את כל תנאי האישור – יחזיר את המענק, זולת אם המינהלה קבעה שלא יחזיר או שיחזיר רק במקצתו, המנהל יודיע לבעל המפעל או הבניין על חובתו להחזיר את המענק (בסעיף זה – ההודעה), ויחולו הוראות אלה:
(1)
לעניין סעיפים 24א ו־25 יראו את ההודעה כהחלטת המינהלה לדרוש את החזרת המענק;
(2)
החזרת המענק תיעשה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית בתוך תשעים ימים מהיום שבו נשלחה ההודעה; המינהלה רשאית לקבוע כי התקופה האמורה תוארך בשלושים ימים נוספים; הוגש ערר לפי סעיף 25, רשאים השרים לקבוע מועד מאוחר יותר להחזרת המענק, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים מיום מתן החלטה בערר; הוגשה השגה לפי סעיף 24א, רשאית ועדת ההשגה לקבוע מועד מאוחר יותר להחזרת המענק, ובלבד שלא יהיה מאוחר מתשעים ימים מיום מתן החלטה בהשגה;
(3)
לא הוחזר המענק בתוספת הפרשי הצמדה וריבית כאמור (בסעיף זה – החוב) בתוך המועד כאמור בפסקה (2), לפי העניין, תיווסף לסכום החוב ריבית כפי שנקבעה בהודעת החשב הכללי לגבי איחור בהעברת כספים מהמערכת הבנקאית מתום אותו מועד.
(ב)
קיבלה חברה או אגודה שיתופית מענק כלשהו לפי חוק זה וניתן עליה צו פירוק או קיבלה החלטה על פירוקה מרצון או מונה לה כונס נכסים לפני שביצעה את התכנית המאושרת כולה וקיימה את כל תנאי האישור – יראוה כאילו נתחייבה בהחזרת המענק, בתוספת הפרשי הצמדה וריבית, לפני מתן צו הפירוק או קבלת ההחלטה או מינוי הכונס, זולת אם החליטה המינהלה שלא יוחזר המענק או שיוחזר רק מקצתו, והוא הדין ביחיד שניתן עליו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל.
(ג)
הושג מענק על יסוד הודעות כוזבות או מטעות ביודעין, תבטלו המינהלה, ובעל המפעל יהא חייב להחזירו תוך ששים יום מיום שנשלחה לו הודעה על הביטול, בתוספת 100% מסכומו ובתוספת הפרשי הצמדה וריבית.
(ד)
הוראות סעיף זה אינן גורעות מכל דין אחר.
(ה)
הוחזרו מענק או מקצתו על פי הוראות סעיפים קטנים (א) או (ב) ייקבעו ההכנסות לשנים שבין מתן המענק לבין ההחזרה כאילו לא ניתנו מלכתחילה המענק או מקצתו שהוחזר, ושומות שנעשו לשנים האמורות יתוקנו בהתאם לכך.
(ו)
בסעיף זה –
”הפרשי הצמדה וריבית“ – תוספת לסכום המענק השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שמיום קבלת המענק עד יום החזרתו, בתוספת ריבית על סכום המענק;
”הפרשי הצמדה וריבית“ – (החל מיום 1.1.2025): תוספת לסכום המענק השווה לסכום האמור כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בתקופה שמיום קבלת המענק עד יום החזרתו, בתוספת ריבית צמודה על סכום המענק;
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”ריבית“ – (תוחלף ביום 1.1.2025): ריבית בשיעור הקבוע בהגדרת ”הפרשי הצמדה וריבית“ – שבחוק פסיקת ריבית והצמדה, התשכ״א–1961.
”ריבית צמודה“ – (תוחלף ביום 1.1.2025): כהגדרתה בחוק פסיקת ריבית והצמדה.
השקעות בניירות ערך
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי בתקנות –
(1)
להחיל הטבות על השקעות בניירות ערך ועל הלוואות בערובת משכנתה, להתנות תחולתן בתנאים ולקבוע מועדים שונים מן המפורטים בחוק זה;
(2)
לפטור ממס בולים, וממס אחר כיוצא בזה, סדרת איגרות חוב שהוצאה בתנאים ובאופן שקבע שר האוצר.
פרסום כללים של המינהלה [תיקון: תשל״ו]
כללים שקבעה המינהלה על פי חוק זה יפורסמו ברבים.
[תיקון: תשכ״ז]
פרק אחד־עשר: הוראות כלליות בדבר מינויים וסמכויות
פרסום מינויים
הודעה על מינויים לפי חוק זה תפורסם ברשומות.
קיום סמכויות
הסמכויות הנתונות לפי חוק זה אינן באות לגרוע מן הסמכויות לפי חיקוק אחר.
אצילת סמכויות המנהל [תיקון: תשכ״ג, תשע״א]
המנהל רשאי, באישור המינהלה, לאצול מסמכויותיו לפי חוק זה או לפי תקנות שהותקנו על פיו, למעט הסמכות לכהן כחבר המינהלה וכיושב ראש שלה.
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ח־3]
(בוטל).
אצילת סמכויות השרים [תיקון: תשכ״ז]
כל אחד מהשרים רשאי לאצול מסמכויותיו, כשהן מוענקות לו בלבד.
תקנות
השרים רשאים להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצוע חוק זה.
סמכויות מנהל רשות המסים [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
מנהל רשות המסים רשאי לקבוע דוחות, טפסים ופרטים שיש להגיש לו לשם ביצוע הוראות חוק זה.
(ב)
טפסים כאמור בסעיף קטן (א), אין חובה לפרסמם ברשומות והם יפורסמו בדרך שיורה מנהל רשות המסים; נקבעו טפסים כאמור, לא ישתמש אדם אלא בהם.
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ח־3]
פרק שנים־עשר: הוראות מעבר (בוטל)
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשל״ח־3]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז]
פרק שלושה־עשר: תחולת הפרק הששי
תקופת הזכות למענק השקעה [תיקון: תשכ״ז, תשכ״ט, תש״ל, תשל״א, תשל״ה־2, תשל״ו, תש״ם, תשמ״א־2, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו־3, תש״ן, תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ד־2, תשנ״ה, תשנ״ז, תשנ״ח, תשס״ב־2, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ט, תשע״א]
(א)
הזכות למענק השקעה כאמור בפרק הששי נתונה לבעל מפעל או לבעל בנין אם –
(1)
קיבל אישור בין יום ד׳ בטבת תשל״א (1 בינואר 1971) לבין יום כ״ט באדר ב׳ תשל״ו (31 במרס 1976) וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור אך לא יאוחר מיום י״ז בניסן תשמ״ג (31 במרס 1983);
(2)
קיבל אישור בין יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976) לבין יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום כ׳ באדר ב׳ התשמ״ו (31 במרס 1986), ולגבי בעל מפעל מאושר שהוא בית מלון – אם קיבל אישור בין יום א׳ בניסן התשל״ו (1 באפריל 1976), לבין יום כ״ה בתמוז התשל״ח (30 ביולי 1978), וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום א׳ בניסן התשמ״ז (31 במרס 1987);
(3)
קיבל אישור בין יום כ״ו בתמוז התשל״ח (31 ביולי 1978) לבין יום כ״ה באדר התשמ״א (31 במרס 1981), וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום א׳ בניסן התשמ״ז (31 במרס 1987); ואם המפעל הוא בית מלון – לא יאוחר מיום י״ג בניסן התשמ״ח (31 במרס 1988);
(4)
קיבל אישור בין יום כ״ו באדר ב׳ התשמ״א (1 באפריל 1981) לבין יום כ״ז באדר ב׳ התשמ״ד (31 במרס 1984) וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, אך לא יאוחר מיום ה׳ בניסן התש״ן (31 במרס 1990);
(5)
קיבל אישור בין יום כ״ח באדר ב׳ התשמ״ד (1 באפריל 1984) לבין כ׳ באדר ב׳ התשמ״ו (31 במרס 1986) וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור אך לא יאוחר מיום כ״ו באדר ב׳ התשנ״ב (31 במרס 1992);
(5א)
(א)
קיבל אישור בין יום כ״א באדר ב׳ התשמ״ו (1 באפריל 1986) לבין המועד הקבוע לפי הוראות סעיף 18, וביצע את התכנית תוך התקופה שקבעה המינהלה בכתב האישור, ובלבד שלא עברו חמש שנים מיום שניתן כתב האישור לגבי התכנית המאושרת המקורית; ואם קיבל אישור למפעל תיירותי, ובלבד שלא עברו שבע שנים מיום שניתן כתב האישור לגבי התכנית המאושרת המקורית;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), לגבי מפעל מאושר הממוקם בשטח שהוכרז לגביו מצב מיוחד בעורף, כמשמעותו בסעיף 9ג לחוק ההתגוננות האזרחית, התשי״א–1951, רשאית המינהלה להאריך את מועד הביצוע של התכנית לתקופה נוספת שלא תעלה על 12 חודשים, אם השתכנעה כי המצב המיוחד בעורף גרם לעיכוב בביצוע התכנית;
(6)
הגיש בקשה לקבלת המענק לא יאוחר מאשר שמונה עשר חודש מיום שבוצעה התכנית, או לא יאוחר מששה חדשים מיום כניסת האישור לתקפו אם המינהלה דחתה את כניסת תקפו של האישור לתקופה העולה על שמונה עשר חודש מיום גמר ביצוע התכנית;
(7)
(נמחקה).
(ב)
לענין סעיף זה, ביצוע, לגבי מכונות וציוד – כשהגיעו לתחום המפעל, לגבי ציוד להשכרה – כשהגיעו לתחום המפעל השוכר, ולגבי בניה, שיפוץ ופיתוח קרקע – סיומם למעשה.
[תיקון: תשנ״א, תשנ״ג, תשנ״ד־3, תשנ״ה־2, תשנ״ז־2]
(פקע).
[תיקון: תשמ״א־2, תשמ״ד, תשמ״ה, תשמ״ו]
(בוטל).
[תיקון: תשכ״ז, תשל״ו, תשמ״ו, תשנ״ז, תשע״א]
תוספת ראשונה
(סעיף 40ג)
1.
שיעור מענק השקעה למפעל מאושר שהוא מפעל תעשייתי, מפעל להשכרת ציוד, בנין תעשייתי ובנין תעשייתי משופץ:
| באזור פיתוח א׳ | באזור פיתוח ב׳ |
|---|---|
| 20% | 10% |
2.
[תיקון: תשס״ט־3]
שיעור מענק השקעה למפעל מאושר שהוא מפעל תיירותי:
| באזור פיתוח א׳ | באזור פיתוח ב׳ |
|---|---|
| מיתקן תיירותי ללינה – 20% אטרקציה – 10% | מיתקן תיירותי ללינה – 10% |
3.
[תיקון: תשס״א, תשס״א־2, תשע״ז]
שיעור מענק השקעה למפעל בנגב למפעל בשדרות וביישובי עוטף עזה כמשמעותם בתוספת השנייה ולמפעל בצפון באשכול פריפריאלי – עד 30%.
[תיקון: תשע״א, תשע״ג]
תוספת שנייה
(סעיף 40ד)
”אזור תעשייה“ – שטח המיועד לתעשייה לפי תכנית מפורטת כמשמעותה בחוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965;
”אזור תעשייה מרחבי“ – אזור תעשייה ששטחו, בהתאם לתכנית בניין עיר מאושרת המיועדת לתעשייה, 100 דונם לכל הפחות;
”אשכול“ – דירוג הרמה החברתית–כלכלית לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
”מפעל עתיר טכנולוגיה“ – מפעל אשר 13% לפחות מעובדיו הם מהנדסים או בעלי תואר אקדמי במדעי הטבע, החברה או הרוח;
”שיעור אבטלה“ – השיעור הממוצע העדכני, לפי פרסומי שירות התעסוקה.
חלק א׳: תחומי אזור פיתוח א׳
[תיקון: ק״ת תשע״ו, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ד]
תחומי אזור פיתוח א׳ יהיו כמפורט להלן:
(1)
תחומי רשויות מקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ובנפת חיפה שמתקיימים בהם שני אלה:
(א)
רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 3;
(ב)
שיעור אבטלה שנתי ממוצע של 10% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית;
(2)
העיר ירושלים לגבי מפעלים עתירי טכנולוגיה;
(3)
אזורי תעשייה מרחביים בתחומי מחוז הצפון, מחוז הדרום והעיר ירושלים; ואולם בנפת אשקלון רק אזורי תעשייה מרחביים בתחומי הרשויות המקומיות שבהן רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4; או אזורי תעשייה מרחביים כאמור שהיו ביום י״ד בתמוז התשע״ה (1 ביולי 2015) ברמה חברתית–כלכלית נמוכה לפי אשכול 1 עד 4 גם אם לאחר היום האמור הרמה החברתית–כלכלית עלתה ובלבד ששיעור האבטלה שבהן גבוה משיעור האבטלה הממוצע של מחוז הדרום;
(3א)
(הוראת שעה מיום 1.1.2024 עד יום 31.12.2027): נוסף על האמור בפסקה (3) לעניין נפת אשקלון – גם אזורי תעשייה מרחביים בתחומי רשות מקומית שבה רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 5 ואשר משויכת לאשכול פריפריאליות 1 עד 6 לפי פרסומי הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(4)
אזורי תעשייה ביישובי מיעוטים; בפסקה זו, ”יישוב מיעוטים“ – יישוב ש־80% מתושביו אינם יהודים, על פי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(5)
שדרות ויישובי עוטף עזה; בפסקה זו, ”יישובי עוטף עזה“ – היישובים במועצות האזוריות שער הנגב, חוף אשקלון, שדות נגב ואשכול, אשר בתיהם, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק״מ מגדר המערכת המקיפה את רצועת עזה וכן אזור תעשייה השוכן בתחום המועצות האזוריות האמורות שמבניו, כולם או חלקם, שוכנים עד 7 ק״מ מהגדר האמורה.
חלק ב׳: תחומי אזור פיתוח ב׳
תחומי אזור פיתוח ב׳ יהיו כמפורט להלן:
(1)
תחומי הרשויות המקומיות במחוזות ירושלים, הדרום והצפון ובנפת חיפה שמתקיימים בהם שני אלה:
(א)
רמה חברתית כלכלית נמוכה לפי אשכול 4;
(ב)
שיעור אבטלה שנתי ממוצע של 8% ומעלה; תנאי זה לא יחול על רשות מקומית שהיא מועצה אזורית.
[תיקון: ק״ת תשפ״ד]
חלק ג׳: הוראות מעבר
1.
מי שנכלל באזור עדיפות לאומית א׳ או ב׳, לפי העניין, כמשמעותם בצו לעידוד השקעות הון (קביעת אזורים לעניין התוספת לחוק), התשנ״ח–1998 (בסעיף קטן זה – הצו הקודם), והורע מעמדו לפי הוראות תוספת זו, יחולו עליו הוראות הצו הקודם בנוסח שהיה בתוקף מיום י״ח בניסן התשס״ב (31 במרס 2002) לעניין אחד משני אלה:
(1)
תכנית השקעה בהרחבת מפעל קיים באזור כאמור;
(2)
ההשקעה המזערית המזכה לשם הרחבתו של מפעל מוטב אשר נעשתה, כולה או חלקה, עד יום כ״ד בטבת התשע״א (31 בדצמבר 2010), בתנאי שהמפעל בחר בשנת בחירה שאינה מאוחרת לשנת המס 2012.
2.
[תיקון: ק״ת תשע״ג, ק״ת תשע״ו, ק״ת תשע״ח, ק״ת תשפ״א, ק״ת תשפ״ד]
(בוטל).
נתקבל בכנסת ביום ב׳ באב תשי״ט (6 באוגוסט 1959).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - פנחס ספיר
שר המסחר והתעשיה - לוי אשכול
שר האוצר - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.