חלק מפרויקט ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי
קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו-2022) מתוך ספר החוקים הפתוח

חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021


תוכן עניינים

פרק א׳: מטרת החוק

מטרה
מטרתו של חוק זה לתקן חוקים שונים ולקבוע הוראות נוספות במטרה להעלות את רמת החיים בישראל, לחזק את הצמיחה במשק, ובכלל זה הצמיחה לנפש, להגדיל את התעסוקה, את הפריון במשק ואת רמת התחרות בו, להוזיל את יוקר המחיה בישראל ולצמצם את הנטל הרגולטורי, והכול בהתאם ליעדי התקציב והמדיניות הכלכלית לשנים 2021 ו־2022.

פרק ב׳: תאגידים שהוקמו לפי חוק

תיקון חוק יסודות התקציב – מס׳ 56 – ותחולה
(א)
(ב)
פרק זה יחול על דוחות כספיים שייערכו לגבי שנת הכספים 2022, ואילך.

פרק ג׳: כבאות

פרק ד׳: היוועדות חזותית

[תיקון: תשפ״ב]

פרק ה׳: רכבת תחתית (מטרו)

השם
סעיפי החוק

פרק ו׳: תחבורה

הנוסח שולב בפקודת התעבורה.
דיווח לכנסת לעניין קו שירות מותאם ביקוש
בתום שנה מיום תחילתם של סעיפים 1, 14ז, 14ח, 14י, 14יא עד 14יג, 14טו, 14טז1, 14יח, 71ב ו־71ח לפקודת התעבורה, כנוסחם בחוק זה, ידווח שר התחבורה והבטיחות בדרכים לוועדת הכלכלה של הכנסת על יישום ההוראות לפי אותם סעיפים לעניין קו שירות מותאם ביקוש, ובכלל זה לעניין הוראות המפקח על התעבורה להסדרת נגישות לאנשים עם מוגבלות בקו שירות מותאם ביקוש לאוטובוסים ציבוריים.

פרק ז׳: אסדרה

השם
סעיפי החוק

פרק ח׳: תקשורת

תחילתם של סעיפים 266ג2 ו־266ג3, של סעיף 266ג5 לעניין החלפת מיתקנים שמתקיים בהם התנאי האמור בסעיף 266ג7(א)(1), ושל סעיף 266ג7 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה.

פרק ט׳: אנרגיה

סימן א׳: גז טבעי

חוק משק הגז הטבעי – הוראות מעבר
(א)
שינתה המועצה תעריף שנקבע לפי תנאי מכרז בתוקף סמכותה לפי סעיף 36(ב1) לחוק משק הגז הטבעי כנוסחו בחוק זה, לא יחול השינוי לעניין תעריפים אלה:
(1)
תעריפים שמשלם צרכן שביום כ״ה באלול התשפ״א (2 בספטמבר 2021) היה מחובר לרשת חלוקה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 3(א)(2) לחוק משק הגז הטבעי – עד ליום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023);
(2)
תעריף חיבור שמשלם צרכן שביום כ״ה באלול התשפ״א (2 בספטמבר 2021) לא היה מחובר לרשת חלוקה של בעל רישיון שניתן לפי סעיף 3(א)(2) לחוק משק הגז הטבעי, אך עד למועד האמור נחתם חוזה לקבלת שירותי חלוקה בינו ובין בעל רישיון כאמור – עד ליום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023).
(ב)
בסעיף זה –
”המועצה“ – המועצה לענייני משק הגז הטבעי;
”צרכן“ – כהגדרתו בחוק משק הגז הטבעי.

סימן ב׳: אספקת חשמל לגוש דן

תחילתו של חוק למניעת מפגעי אסבסט, כנוסחו בחוק זה, ביום כ״ז באב התשפ״א (5 באוגוסט 2021).

סימן ג׳: אנרגיות מתחדשות

פרק י׳: מס גודש

השם
סעיפי החוק

פרק י״א: תכנון ובנייה

סימן א׳: היתר להפעלת מעון

הוראת מעבר לעניין מעונות יום לפעוטות
מי שהגיש ערב תחילתו של חוק זה בקשה לקבלת היתר לשימוש חורג לשם הפעלת מעון יום לפעוטות במבנה מגורים רשאי לבקש שיראו את בקשתו כבקשה לקבלת היתר להפעלת מעון לפי הוראות סעיף 151ב לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, אולם אין בכך כדי לגרוע מחובת המבקש להשלים את הנדרש כדי לקיים את הוראות הסעיף האמור.
צוות בין־משרדי לבחינת הקלות בהליכי קבלת היתרים להפעלת לגני ילדים ולמעונות יום לפעוטות
(א)
לא יאוחר מיום א׳ בתמוז התשפ״ב (30 ביוני 2022), יגיש צוות בין־משרדי כמפורט בסעיף קטן (ב) לוועדת החינוך התרבות והספורט של הכנסת מסקנות והמלצות בעניינים המפורטים להלן:
(1)
המספר המרבי של פעוטות לעניין מעון יום לפעוטות הפטור מקבלת היתר לפי סעיף 151ב(ב) לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בחוק זה;
(2)
הקלות בהליך קבלת היתר לשימוש חורג במבני מגורים לשם הפעלת גן ילדים;
(3)
הקלות בהליך קבלת היתר לשימוש חורג במבנים שהותרו בהם שימושים שאינם למגורים לשם הפעלת מעון יום לפעוטות וגן ילדים.
(ב)
בצוות הבין־משרדי יהיו חברים לכל הפחות נציג משרד החינוך, שיהיה ראש הצוות, נציג משרד ראש הממשלה, נציג משרד המשפטים, נציג משרד האוצר, נציג משרד הפנים ונציג מינהל התכנון במשרד הפנים.
(ג)
הצוות הבין־משרדי יביא בחשבון את עמדת מרכז השלטון המקומי וישמע עמדות של נציגי ארגונים וגופים העוסקים בגיל הרך ומייצגים מגוון רחב של גופים ציבוריים ופרטיים, ובכלל זה גני ילדים ומעונות יום.
(ד)
בסעיף זה, ”גן ילדים“ ו”מעון יום לפעוטות“ – כהגדרתם בחוק לימוד חובה, התש״ט–1949, ובחוק הפיקוח על מעונות יום לפעוטות, התשע״ט–2018, בהתאמה.

סימן ב׳: שימוש במגרשים המיועדים לתעסוקה ושימושים ממשלתיים

פרק י״ב: בינוי ושיכון

חוק התכנון והבנייה – תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של חוק התכנון והבנייה כנוסחו בפרק זה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום); על תכניות שהוגשו ערב יום הפרסום ימשיכו לחול הוראות סעיפים 1, 11א4(א) ו־62א לחוק התכנון והבנייה כנוסחם ערב יום הפרסום.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתן של הוראות אלה ביום תחילתו של חוק זה:
(1)
סעיף 12ב(ב1) לחוק התכנון והבנייה כנוסחו בחוק זה, אולם הוא לא יחול על עררים שהדיון בהם החל טרם אותו מועד;
(2)
(ג)
הוראות סעיף 3א לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם על תכנית פינוי ובינוי שאושרה לפני המועד הקובע או שהוגשה לפני מועד הקביעה, והכול בכפוף להוראות אלה:
(1)
ניתן צו לגבי המתחם שחלה בו התכנית לפי סעיף 19(ב)(2) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחו ערב יום הפרסום – יחול האמור בצו;
(2)
לא ניתן צו כאמור בפסקה (1), יחולו הוראות אלה:
(א)
קבעה הרשות המקומית חלוקה לאזורים כאמור בסעיף 3א(ב)(1) לתוספת השלישית בחוק התכנון והבנייה כנוסחו בחוק זה – תחול קביעתה לגבי התכנית, אולם בעת הקביעה הרשות המקומית רשאית לקבוע כי במקרקעין למגורים בתחום תכנית פינוי ובינוי שאושרה לפני יום הפרסום תחול חובת תשלום היטל ששיעורו מחצית או רבע ההשבחה, ובלבד ששיעור ההיטל שתקבע כאמור לא יפחת משיעור ההיטל שנקבע לאזור שבתחומו חלה התכנית;
(ב)
לא קבעה הרשות המקומית חלוקה לאזורים כאמור בפסקת משנה (א), רשאית הרשות המקומית, עד למועד הקובע, לקבוע לגבי מקרקעין בתחום תכנית פינוי ובינוי שאושרה לפני יום הפרסום כי תחול חובת תשלום היטל ששיעורו מחצית ההשבחה;
(3)
על אף האמור בפסקאות (1) ו־(2), מומשו זכויות במקרקעין שחלה עליהם תכנית פינוי ובינוי או ששולם היטל בשל תכנית פינוי ובינוי, לפני המועד הקובע או מועד הקביעה, לפי המוקדם, יחולו לעניין אותו מימוש או אותו התשלום כאמור הוראות התוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה כנוסחה ערב יום הפרסום;
בסעיף קטן זה –
”המועד הקובע“ ו”תכנית פינוי ובינוי“ – כהגדרתם בסעיף 3א(ה) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה;
”מועד הקביעה“ – כמשמעותו בסעיף 3א(ב)(1) לתוספת השלישית לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה.
(א)
תחילתו של חוק פינוי ובינוי כנוסחו בחוק זה ביום תחילתו של חוק זה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתו של סעיף 1ד לחוק פינוי ובינוי כנוסחו בחוק זה ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום), והוא יחול גם על עסקת פינוי ובינוי שנחתמה לפני יום פרסומו של חוק זה, אולם לגבי עסקה כאמור בסעיף 1ד(א) האמור בכל מקום, במקום ”מיום שנחתמה עסקת פינוי ובינוי ראשונה“ יקראו ”מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021“.
(א)
תחילתו של חוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה) כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
(ב)
סעיף 5ג לחוק המקרקעין (חיזוק בתים משותפים מפני רעידות אדמה), כנוסחו בחוק זה, יחול גם על עסקה לפי תכנית החיזוק שנחתמה לפני יום הפרסום, אולם לגבי עסקאות אלה, בסעיף קטן (א) של סעיף 5ג האמור, במקום ”מיום שנחתמה עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק“ יקראו ”מיום פרסומו של חוק התכנית הכלכלית (תיקוני חקיקה ליישום המדיניות הכלכלית לשנות התקציב 2021 ו־2022), התשפ״ב–2021.“.
תחילתו של חוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות) כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום); נחתמה בבית משותף עסקה ראשונה לפי תכנית החיזוק או עסקת פינוי ובינוי ראשונה, בין יום ט׳ בתמוז התשע״ז (3 ביולי 2017) ליום הפרסום, יחולו על עסקה לפי תכנית החיזוק או עסקת פינוי ובינוי, באותו בית משותף, הוראות סעיף 8 לחוק התחדשות עירונית (הסכמים לארגון עסקאות), כנוסחו ערב יום הפרסום וכן הוראות סעיפים 39 ו־41 לחוק זה.
חוק רשות מקרקעי ישראל – תחילה, הוראות מעבר ודיווח לכנסת
(א)
תחילתו של חוק רשות מקרקעי ישראל כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
(ב)
שבעים מיליון שקלים חדשים מתוך הכספים שהועברו או שהיה צריך להעבירם עד ליום הפרסום לקרן להתחדשות עירונית כמשמעותה בסעיף 2ד לחוק רשות מקרקעי ישראל, בהתאם להוראות סעיף 2ג(ב) לחוק האמור, כנוסחם ערב יום הפרסום, ייועדו לתמיכה במיזמי פינוי ובינוי בגליל ובנגב, והיתרה תיועד לתקצוב הסכמי מסגרת בין מדינת ישראל לרשויות מקומיות בדבר ייזום ומימוש של תכניות להתחדשות עירונית למגורים, שתקדם הרשות להתחדשות עירונית, בהתאם להחלטת הממשלה מס׳ 203 מיום כ״ג באב התשפ״א (1 באוגוסט 2021); בסעיף זה, ”הגליל“ ו”הנגב“ – כהגדרתם בחוק הרשות לפיתוח הגליל, התשנ״ג–1993, ובחוק הרשות לפיתוח הנגב, התשנ״ב–1991, בהתאמה.
(ג)
שר הבינוי והשיכון ידווח לוועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת, עד ה־30 באפריל בכל שנה, על השימוש בכספים כאמור בסעיף קטן (ב) בשנה שקדמה למועד הדיווח.
חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית – תחילה, הוראות מעבר ושמירת תוקף
(א)
תחילתו של חוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום).
(ב)
הוכרז על שטח בצו לפני יום הפרסום כמתחם לפינוי לשם בינוי או לעיבוי בנייה, או הוכרז על שטח בצו כמתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי, לפי סעיפים 14 או 15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחם ערב יום הפרסום, והצו כאמור בתוקף ביום הפרסום, יראו את אותם שטחים כשטחים שהוכרז עליהם כמתחמי פינוי ובינוי לפי הוראות סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחו בחוק זה.
(ג)
הליכים לעניין מתן צו הכרזה, הארכתו או חידושו לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית, כנוסחו ערב יום הפרסום, שטרם הסתיימו, וכן בקשות להכרזה על מתחם פינוי ובינוי במסלול מיסוי לפי סעיף 15 לחוק האמור, כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, אשר הטיפול בהן טרם הסתיים לפני יום הפרסום, יראו אותם כהליכים או כבקשות שהתקיימו לפי סעיף 14 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחו בחוק זה, והטיפול בהם יימשך לפי הוראות הסעיף האמור.
(ד)
תקנות שהותקנו לפי סעיף 15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה, יראו אותן כאילו הותקנו לפי סעיף 14(א)(2) לחוק האמור, כנוסחו בחוק זה, והסמכויות שהיו נתונות לוועדה המייעצת ולשר הבינוי והשיכון (בסעיף קטן זה – השר) בתקנות אלה, יהיו נתונות לשר.
(ה)
החלטות מקדמיות שנתנה הוועדה כמשמעותה בסעיף 15 לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחו ערב ביטולו בחוק זה יראו אותן כאישורים מקדמיים שנתן המנהל לפי סעיף 14(ג) לחוק הרשות הממשלתית להתחדשות עירונית כנוסחו בחוק זה.
חוק מיסוי מקרקעין – תחילה והוראת מעבר
תחילתו של חוק מיסוי מקרקעין כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה (בסעיף זה – יום הפרסום); הוראות סעיף 49כב לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחן בחוק זה, יחולו על מכירת זכות נמכרת כמשמעותה בסעיף האמור שיום המכירה שנקבע לגביה על פי סעיף 49כ לחוק מיסוי מקרקעין, כנוסחו בחוק זה, חל ביום הפרסום או לאחריו.
תיקון חוק הדיור הציבורי (זכויות רכישה) – מס׳ 10 – ותחילה
(א)
(ב)
תחילתו של סעיף קטן (א) ביום פרסומו של חוק זה.

פרק י״ג: רישוי עסקים

חוק רישוי עסקים – תחילה והוראות מעבר
(א)
בכפוף להוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד), תחילתו של חוק רישוי עסקים כנוסחו בפרק זה, ביום כ״ז בכסלו התשפ״ב (1 בדצמבר 2021) (בפרק זה – יום התחילה).
(ב)
תחילתם של ביטול סעיף 2(ג) לחוק רישוי עסקים, כאמור בחוק זה, ושל תיקון סעיף 2(ד) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה, שלוש שנים מיום התחילה.
(ג)
תחילתו של ביטול סעיף 2ד לחוק רישוי עסקים כאמור בחוק זה, שנה מיום התחילה, אולם אם עד למועד האמור התקין שר התרבות והספורט תקנות לפי סעיף 11א1 לחוק רישוי עסקים כנוסחו בחוק זה, יהיה ביטולו של הסעיף האמור ביום תחילת התקנות; על אף האמור, הסיפה בסעיף 2ד(א)(1) לחוק רישוי עסקים החל במילים ”וכי לקוחותיו של מכון הכושר“ – תימחק ביום התחילה.
(ד)
(1)
מינוי חברי הוועדה לאסדרת רישוי עסקים, לפי סעיף 12ב לחוק רישוי עסקים כנוסחו בחוק זה, ייעשה בתוך שלושה חודשים מיום התחילה; לא מונה חבר מחברי הוועדה בתקופה האמורה, יראו את המנהל הכללי של המשרד הממשלתי שנציגו טרם מונה או מי מטעמו כחבר הוועדה, עד שיפעיל הגורם הממנה את סמכותו בעניין.
(2)
תחילתו של סעיף 7(א2)(2), (א4) ו־(א5) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה, שלושה חודשים מיום התחילה או במועד שבו הודיע יושב ראש הוועדה לאסדרה על הקמתה של הוועדה, לפי המוקדם; הודעה כאמור תפורסם ברשומות.
(ה)
(1)
מפרטים אחידים שפורסמו ערב יום התחילה, וכן מסמכים ותנאים שפורסמו כאמור לצד המפרט האחיד לפי סעיף 7ג2(ג), כנוסחו ערב יום התחילה, לא ייפגע תוקפם, וסעיף 6ב(ג1) לחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה, לא יחול לעניין סוגי עסקים שאותם מפרטים פורסמו לגביהם, כל עוד אותם מפרטים לא שונו.
(2)
מפרטים רשותיים שפורסמו לפני יום התחילה לא ייפגע תוקפם, ובלבד שיאושרו בידי מועצת הרשות המקומית ושהודעה בדבר פרסומם תפורסם ברשומות על ידי ראש רשות הרישוי, והכול בתוך שלוש שנים מיום התחילה.
(ו)
קביעה של סוגי עסקים שלגביהם לא יפורסם מפרט אחיד או שלגביהם יפורסם מפרט אחיד חלקי, לפי סעיף 7ג1(ג) לחוק רישוי עסקים כנוסחו ערב יום התחילה, כאמור בסעיף 5 לצו רישוי עסקים (עסקים טעוני רישוי), התשע״ג–2013, לא ייפגע תוקפה עד למועד שבו יפעיל השר הממונה על רשות האסדרה את הסמכות לפי סעיף 7ג1(א)(2) לחוק רישוי עסקים כנוסחו בחוק זה.
תוקף תקנות
תיקון חוק רישוי עסקים – הוראות שעה
(א)
בתקופה שמיום התחילה עד יום א׳ בטבת התשפ״ה (1 בינואר 2025) יקראו את סעיף 6א2 לחוק רישוי עסקים כך:
(1)
בסעיף קטן (א), פסקה (1) – לא תיקרא;
(2)
בסעיף קטן (א1), פסקה (1) – לא תיקרא.
(ב)
בתקופה שמיום התחילה עד יום הקמתה של רשות האסדרה לפי חוק עקרונות האסדרה, התשפ״ב–2021, יקראו בחוק רישוי עסקים, כנוסחו בחוק זה, בכל מקום שבו כתוב ”השר הממונה על רשות האסדרה“ כאילו כתוב ”ראש הממשלה“.
(ג)
בתקופה שמיום התחילה עד יום מינויו של יושב ראש הוועדה לאסדרה, יקראו את סעיף 12ב(ב)(2)(א) לחוק רישוי עסקים כנוסחו ערב יום התחילה.

פרק י״ד: רישוי באמצעות מורשה להיתר

חוק התכנון והבנייה – תחילה, תחולה, הוראות מעבר ותקנות ראשונות
(א)
תחילתם של סעיפים 145(ב), 147(א) ו־151 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחם בחוק זה, ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) (בסעיף זה – המועד הקובע).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), על בקשה למתן הקלה מתכנית שאושרה לפני המועד הקובע, או לגבי תכנית שהוחלט להפקידה עד המועד הקובע, שהוגשה בתוך שנתיים מהמועד הקובע, ימשיכו לחול הוראות סעיפים 145(ב), 147(א) ו־151 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחם ערב יום התחילה של חוק זה.
(ג)
שר הפנים רשאי להאריך, בצו, את התקופה האמורה בסעיף קטן (ב) בתקופות נוספות שלא יעלו על שנתיים במצטבר, אם נוכח כי יש הצדקה ממשית לכך, והוא רשאי לקבוע כי התקופה כאמור תוארך לגבי מרחבי תכנון מסוימים כפי שיקבע.
(ד)
תחילתן של הוראות פרק ה׳4 לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, עם התקנת תקנות לפי סעיף 158נט לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה; תקנות ראשונות כאמור יותקנו עד ליום א׳ בתמוז התשפ״ב (30 ביוני 2022).
(ה)
הוראות סעיף 145(ב) לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, יחולו לגבי תכניות שהוחלט להפקידן לאחר התקנת תקנות לפי הסעיף האמור.
חוק המהנדסים והאדריכלים – תחילה, תחולה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של חוק המהנדסים והאדריכלים, כנוסחו בחוק זה, ביום א׳ בתמוז התשפ״ב (30 ביוני 2022) (בסעיף זה – יום התחילה).
(ב)
הוראות סעיפים 16 עד 16יא, 17 ו־19 לחוק המהנדסים והאדריכלים, כנוסחו בחוק זה, יחולו גם לעניין עבירת משמעת שנעברה ערב יום התחילה; ואולם, על דיונים תלויים ועומדים בוועדת האתיקה אשר החלו ערב מינוי הוועדה לפי סעיף 16ב לחוק המהנדסים והאדריכלים כנוסחו בחוק זה, יחולו הוראות החוק האמור כנוסחן ערב יום התחילה.

פרק ט״ו: שכירות מוסדית

חוק התכנון והבנייה – הוראת מעבר
הוראות התוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, כנוסחן ערב יום תחילתו של חוק זה, ימשיכו לחול על הסכם להשכרה לטווח ארוך שנחתם בהתאם להוראות התוספת האמורה ערב יום תחילתו של חוק זה.
חוק התכנון והבנייה – תקנות ראשונות
תקנות ראשונות לפי סעיף 15(ב) לתוספת השישית לחוק התכנון והבנייה, כנוסחו בחוק זה, יובאו לאישור ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת בתוך 18 חודשים מיום פרסומו של חוק זה.
חוק לעידוד השקעות הון – הוראות מעבר
(א)
על אף האמור בסעיף 53ג(ד1) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בחוק זה, על הכנסה חייבת של בעל בניין לשכירות מוסדית ממכירה או מהשכרה של דירות בבניין לשכירות מוסדית, שנבנה על מקרקעין שנרכשו במכרז מטעם המדינה, יחול מס בשיעור של 29% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 121 לפקודת מס הכנסה ובשיעור של 11% לעניין הכנסה שחלות לגביה הוראות סעיף 126 לפקודה, ובלבד שהתקיים האמור בסעיף 53ב(ב1) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בחוק זה; לעניין זה, ”מכרז מטעם המדינה“ – מכרז שפרסמה המדינה או החברה הממשלתית לדיור להשכרה כשהיא פועלת בשם המדינה, שלפי תנאיו שיעור של 66% לפחות מסך הדירות שייבנו במקרקעין, ואם הבניין נמצא באזור פריפריאלי – שיעור של 30% לפחות מסך הדירות שייבנו במקרקעין, ישמשו להשכרה לטווח ארוך בלבד, לתקופה שנקבעה בתנאי המכרז שלא תפחת מ־15 שנים, ואשר המועד האחרון להגשת הצעות במכרז כאמור חל לפני יום הפרסום של חוק זה.
(ב)
(1)
בעל בניין להשכרה או בעל בניין חדש להשכרה שקיבל כתב אישור לתכנית כאמור בסעיף 3(2) לחוק לעידוד השקעות הון, לפני יום פרסומו של חוק זה ועד יום י״ט בטבת התשפ״ד (31 בדצמבר 2023), רשאי, בהודעה למינהלת הרשות שימסור עד לאותו מועד, לבחור בקבלת מכלול ההטבות שלפי חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו בחוק זה, במקום ההטבות שלפי חוק לעידוד השקעות הון כנוסחו ערב תחילתו של חוק זה, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(א)
התקיימו בבניין התנאים הקבועים בהגדרה ”בניין לשכירות מוסדית“ שבסעיף 53א(א)(3א1) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בחוק זה;
(ב)
לא נעשתה מכירה כהגדרתה בסעיף 88 לפקודה של הדירות להשכרה לפי כתב האישור שניתן לתכנית המקורית;
(ג)
לא חלפו 10 שנים ממועד תום הבנייה כהגדרתו בסעיף 53א(א)(6) לחוק לעידוד השקעות הון, כנוסחו בחוק זה.
(2)
הוגשה הודעה לפי פסקה (1), יראו את יום קבלת ההודעה כמועד הראשון להשכרה.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
הוראות פסקה (4) להגדרה ”מקרקעין לצורכי דיור להשכרה“ שבסעיף 64א2 לפקודת מס הכנסה, כנוסחה בחוק זה, יחולו על התקשרויותיה של קרן להשקעות במקרקעין החל מיום התחילה של חוק זה.

פרק ט״ז: צמצום פערים מגדריים בשוק העבודה והעלאת גיל הפרישה לנשים

חוק הביטוח הלאומי – תחולה, הוראות מעבר והוראת שעה
(א)
הוראות סעיפים 158, 161(ה), 166(ד), 167(ג), 171(א), 177ג, 240(א), 245, 269א ו־269ב לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחם בחוק זה, יחולו על גמלאות המשתלמות בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
(ב)
הנוסח שולב בחוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב], התשנ״ה–1995 כהוראת שעה מיום 1.1.2022 עד יום 31.12.2022.
(ג)
על אף האמור בסעיף 171(א)(1ב) ו־(1ג) לחוק הביטוח הלאומי, מבוטחת שהתאריך הקובע לגביה חל בתקופה שמיום י״ט בשבט התשפ״א (1 בפברואר 2021) ועד ליום כ״ז בטבת התשפ״ב (31 בדצמבר 2021), והיא זכאית לדמי אבטלה לפי סעיף 179יא או 179יב לחוק האמור, יתווספו 125 ימים למספר הימים שבעדם היא זכאית לדמי אבטלה לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שסך הימים שהיא זכאית בעדם לדמי אבטלה ב־18 החודשים שלאחר התאריך הקובע לא יעלה על 300 ימים.
(ד)
תשלומים ראשונים לפי סעיף 269א לחוק הביטוח הלאומי, כנוסחו בחוק זה, ישולמו עד יום כ״ז באדר א׳ התשפ״ב (28 בפברואר 2022), בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך; המנהל הכללי של המוסד לביטוח לאומי רשאי לדחות מועד זה בשלושים ימים נוספים לכל היותר, והודעה על כך תפורסם ברשומות.
הוראות סעיף 5(ז) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחו בחוק זה, יחולו על גמלת הבטחת הכנסה או על תשלום מזונות לפי חוק המזונות (הבטחת תשלום), התשל״ב–1972, המשולמים בעד התקופה שמיום תחילתו של חוק זה ואילך.
פרסום מידע לגבי מענקים, גמלאות ותוספות לגמלה
כל המידע לגבי מענקים, גמלאות ותוספות לגמלאות לפי סעיפים 171(א) ו־269א לחוק הביטוח הלאומי, וסעיף 5(ז) לחוק הבטחת הכנסה, כנוסחם בחוק זה, וכל המידע לגבי אופן הגשת תביעה לקבלת מענקים, גמלאות ותוספות לגמלאות יהיו זמינים באתר המוסד לביטוח הלאומי בשפות עברית, ערבית, רוסית ואמהרית.
חוק מענק עבודה – תחולה והוראות מעבר
(א)
סעיף 6ה לחוק מענק עבודה, כנוסחו בחוק זה, יחול על מענקים לפי חוק מענק עבודה המשתלמים בעד הכנסת עבודה או הכנסה מעסק או משלח יד שהופקה בשנת המס 2022 ואילך.
(ב)
על אף האמור בסעיף 8 לחוק מענק עבודה, הסכומים הנקובים בסעיף 6ה לחוק מענק עבודה, כנוסחם בחוק זה, יעודכנו לראשונה ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023), לפי שיעור שינוי המדד הידוע ביום העדכון, לעומת המדד שהיה ידוע ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022).
(א)
(ב)
הוראות סעיף 3(א) לחוק התגמולים, כנוסחו בחוק זה, יחולו על גמלאות המשתלמות בעד יום תחילתו של חוק זה ואילך.

פרק י״ז: ייעול מערך הכשרות

חוק איסור הונאה בכשרות – תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתן של הוראות סעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות כנוסחו בחוק זה, ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) (בפרק זה – יום תחילת ההוראות).
(ב)
עד מינויו של ממונה לפי סעיף 2ל לחוק איסור הונאה בכשרות כנוסחו בחוק זה יכהן המנהל הכללי של הרבנות הראשית כממונה כאמור.
תחילתן של הוראות סעיף 7(א1) לחוק שירותי הדת היהודיים, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילת ההוראות; ואולם אם קבע השר לשירותי דת צו כאמור בסעיף 100(ב) [צ״ל: בסעיף 93(ב)] לחוק זה לא יחולו הוראות סעיף 7(א1)(1) במקומות ובמועדים הקבועים בצו, לגבי הגורמים המנויים בפסקה (2)(ג) עד (ה) המובאת בסעיף 100(ב) [צ״ל: בסעיף 93(ב)].
תחילתן של הוראות סעיף 2(3) לחוק הרבנות הראשית לישראל, כנוסחו בחוק זה, ביום תחילת ההוראות.
(א)
הנוסח שולב בחוק איסור הונאה בכשרות כהוראת שעה בתקופה שמיום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), ועד ליום תחילת ההוראות.
(ב)
החל מיום תחילת ההוראות רשאי השר לשירותי דת, אם מצא כי ברשות מקומית, אחת או יותר, טרם הושלמה ההיערכות למתן שירותי השגחה על ידי גופים נותני הכשר, לקבוע בצו תקופה או תקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת ואשר לא יעלו במצטבר על חמש שנים (בסעיף זה – תקופת ההיערכות), דרך כלל או לרשות מקומית אחת או יותר שיקבע בצו, שבהן יקראו את סעיף 2(א) לחוק איסור הונאה בכשרות, כנוסחו בחוק זה, כך שבמקום פסקאות (2) ו־(2א) יבוא:
"(2)
כל אחד מאלה:
(א)
גוף נותן הכשר;
(ב)
רב מוסמך – למעט תעודת הכשר למצרך מיובא;
(ג)
רב עיר, רב מקומי או רב המכהן כרב של קיבוץ או מושב, המכהן במקום שבו נמצא בית האוכל, מקום השחיטה או מקום הייצור של מצרך;
(ד)
רב עיר או רב מקומי, מחוץ לתחום הרשות המקומית שבה הוא מכהן, ובלבד שיש לו מערך שירותי כשרות הכולל מפקחים ברשות המקומית או במועצה הדתית שבה הוא מכהן; לשם מתן תעודת הכשר כאמור בסעיף זה, ייעזר רב העיר או הרב המקומי במועצה הדתית שבה הוא מכהן או ברשות מקומית שאין בה מועצה דתית – ברשות המקומית שבה הוא מכהן;
(ה)
רב שהסמיכה מועצת הרבנות הראשית לישראל לתת תעודות הכשר ברשות מקומית שבה אין רב עיר או רב מקומי מכהן או שנבצר ממנו לשמש בתפקידו ברשות זו."
(ג)
קבע השר צו כאמור בסעיף קטן (ב) והסדירה מועצת הרבנות הראשית תקן כשרות רגיל, ייתנו הגורמים המנויים בפסקה (2)(ג) עד (ה) המובאת בסעיף קטן (ב) שירותי השגחה ותעודת הכשר בהתאם לתקן הכשרות כאמור, ורשאים הם, נוסף על כך, לתת שירותי השגחה ותעודת הכשר בהתאם לתקני כשרות מועצה נוספים, אם נקבעו; הממונה כהגדרתו בחוק איסור הונאה בכשרות, כנוסחו בחוק זה, יודיע לגורמים כאמור על התקן שהוסדר 45 ימים לפני תחילת תוקפו.

פרק י״ח: שירות מידע פיננסי

השם
סעיפי החוק

פרק י״ט: יבוא

סימן א׳: תקינה

סימן א׳ – תחילה
(א)
תחילתם של פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים, כנוסחם בחוק זה, ביום ב׳ בסיוון התשפ״ב (1 ביוני 2022) (בסעיף זה – יום תחילת הסימן); שר הכלכלה והתעשייה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי, בצו, לדחות את יום תחילת הסימן בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות להפעלת סמכויות האכיפה הנדרשות ליישום הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים כנוסחם בחוק זה (בסימן זה – הדין החדש).
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), תחילתם של סעיפים 2א(א), 2יב והתוספת לפקודת היבוא והיצוא ושל סעיפים 8, 9(א)(6) ו־(7) וסעיף 16 לחוק התקנים, כנוסחם בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה.
(ג)
בתקופה שמיום פרסומו של חוק זה ועד יום תחילת הסימן, סעיפים 9(א)(1), 16א(א)(1) ו־(4), 16א(ב)(1) ו־17א(א)(1) ו־(ב)(1) לחוק התקנים, כנוסחו ערב יום תחילת הסימן, לא יחולו לעניין יצוא.
הוראות מיוחדות לעניין קבלת עובדי מכון התקנים הישראלי לשירות המדינה
(א)
נציב שירות המדינה יציע לעובדים ותיקים של מכון התקנים הישראלי להגיש מועמדות להתמנות לעובדי המדינה, למשרות פיקוח שייעד לשם כך, לשם פיקוח ואכיפה של ההוראות לפי הדין החדש (בסעיף זה – משרות מפקחים), שהן משרות תחיליות, בהתאם לצרכים המקצועיים של שירות המדינה; קבלת העובדים לפי סעיף זה תיעשה בתקופה של שבועיים שתחילתה ביום פרסום משרות המפקחים, ותהיה פטורה באופן חד־פעמי מחובת מכרז לפי חוק שירות המדינה (מינויים), התשי״ט–1959, בתנאים שיקבע נציב שירות המדינה.
(ב)
עובדים ותיקים של מכון התקנים הישראלי יהיו רשאים להתמודד על משרות פיקוח שאינן משרות תחיליות, בתקופה של שבועיים מיום פרסום משרות המפקחים, במכרזים פנימיים או במכרזים בין־משרדיים שתפרסם נציבות שירות המדינה.
(ג)
בסעיף זה, ”עובד ותיק של מכון התקנים הישראלי“ – עובד מכון התקנים הישראלי, שביום פרסום משרות מפקחים מלאו לו 40 שנים ולא התקיימו בו, במהלך שנת 2022, תנאי הזכאות לתשלום קצבת גישור הקבועים בהסכם הקיבוצי המיוחד בעניין עובדי מכון התקנים הישראלי מיום ג׳ בכסלו התשע״ח (21 בנובמבר 2017).
דיווח לכנסת לעניין סימן א׳ לפרק י״ט – הוראת שעה
(א)
שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, עד ליום ל׳ בניסן התשפ״ב (1 במאי 2022) או עד 1 בחודש שלפני יום התחילה של סימן זה, אם נדחה לפי הוראות סעיף 98(א), על ההיערכות ליישום הדין החדש, ובכלל זה להפעלת סמכויות הפיקוח והאכיפה הנדרשות ליישומו.
(ב)
שר הכלכלה והתעשייה ידווח לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשנה, לא יאוחר מיום 1 ביולי, במשך ארבע שנים, על יישום הדין החדש, ובכלל זה על כל אלה:
(1)
מספר היבואנים הרשומים במרשם היבואנים כמשמעו בפקודת היבוא והיצוא;
(2)
שיעור היבוא והיצוא בתוצר המקומי הגולמי, בהתבסס בין היתר על נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(3)
סקירה כלכלית לעניין השפעות הדין החדש, שתכלול בין היתר בחינה של משך תהליך היבוא ועלותו בתחום מוצרי צריכה שהוראות לפי פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים בישראל חלות עליהם, וכן סקירה מדגמית לעניין השפעות הדין החדש על התחרות בתחום מוצרי צריכה כאמור;
(4)
סקירה לעניין ההתקדמות ביישום הדין החדש באשר לבחינתם של תקנים רשמיים המבוססים על תקנים בין־לאומיים במלואם או בחלקם וכן סקירת העדכונים שנערכו בתוספת השלישית ובתוספת הרביעית לחוק התקנים;
(5)
פעולות הפיקוח והאכיפה שנעשו לפי הוראות פקודת היבוא והיצוא וחוק התקנים, ובכלל זה מספר העיצומים הכספיים שהוטלו וסכומם, ובשל אילו הפרות הוטלו.
(ג)
נדחה מועד התחילה לפי סעיף 98(א), יהיה מועד הדיווח הראשון עד תום שנה מיום התחילה, ובכל שנה לאחר מכן – עד תום תקופת הדיווח לפי סעיף קטן (ב).

סימן ב׳: מקורות אנרגיה

(א)
תחילתו של חוק מקורות אנרגיה כנוסחו בסימן זה ביום ה׳ באלול התשפ״ב (1 בספטמבר 2022).
(ב)
שר האנרגיה, באישור ועדת הכלכלה של הכנסת, רשאי לדחות בצו את המועד האמור בסעיף קטן (א) בתקופה אחת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת להפעלת הסמכויות ליישום הוראות חוק מקורות אנרגיה כנוסחו בחוק זה.

סימן ג׳: טלגרף אלחוטי

סימן ד׳: תמרוקים

פקודת הרוקחים – תחילה, הוראות מעבר ושמירת תוקף צו הפיקוח על תמרוקים
(א)
בסעיף זה –
”יום התחילה“ – יום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023) או מועד מאוחר יותר שנקבע בצו לפי סעיף קטן (ב);
”המנהל“ ו”תעודת שיווק חופשי“ – כהגדרתם בסעיפים 1 ו־55ג1 לפקודת הרוקחים, בהתאמה;
”צו הפיקוח על תמרוקים“ – צו פיקוח, כהגדרתו בסעיף 55א לפקודת הרוקחים, כנוסחה בחוק זה.
(ב)
תחילתן של הוראות פקודת הרוקחים כנוסחן בחוק זה ביום התחילה; שר הבריאות רשאי, בצו, באישור ועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת (בסעיף זה – ועדת הבריאות), לדחות את יום התחילה בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת להפעלת סמכויות האכיפה התומכות בהוראות פקודת הרוקחים כנוסחה בחוק זה.
(ג)
הוראות סעיפים 55א5 עד 55א11, 55ג1 ו־55ז1 לפקודת הרוקחים, כנוסחם בחוק זה, לא יחולו על תמרוק שערב יום התחילה היה לגביו רישיון לתמרוק פלוני לפי צו הפיקוח על תמרוקים או שערב יום ביטולו של צו הפיקוח על תמרוקים לפי סעיף קטן (ה) היה לגביו רישיון כאמור ויראו אותו כאילו התקיימו לגביו הוראות הסעיפים האמורים.
(ד)
הוראות סעיף 55א1 לפקודת הרוקחים, כנוסחו בחוק זה, לא יחולו על מי שמייצר, מייבא, מייצא, עוסק באחסון סיטונאי של תמרוק או מפיצו, שערב יום התחילה היה לו רישיון תמרוקים כללי לפי צו הפיקוח, עד תום תקופת תוקפו של הרישיון האמור.
(ה)
(1)
צו הפיקוח על תמרוקים יעמוד בתוקפו לתקופה שלא תפחת מארבע שנים מיום התחילה כל עוד לא נכנסו לתוקפן תקנות לפי סעיפים 55ג1(א1) ו־(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחם בחוק זה, הקובעות את התנאים ליבוא ולשיווק תמרוק אף אם אין ליבואן תעודת שיווק חופשי ואת התנאים ליבוא מקביל, ויראו אותו, החל מיום התחילה, כאילו הותקן מכוח הסעיפים האמורים, ומכוח סעיף 55א11(ב) ו־(ב1) לפקודת הרוקחים, כנוסחם בחוק זה.
(2)
צו הפיקוח על תמרוקים לא יבוטל כל עוד לא הותקנו תקנות לפי הסעיפים האמורים בפסקה (1) בעניינים האמורים באותה פסקה.
(3)
בתקופת תוקפו של צו הפיקוח על תמרוקים יהיה המנהל רשאי לתת רישיון תמרוקים לפי צו הפיקוח ולפי תנאיו אף בלי שמבקש הרישיון עמד בהוראות לפי סעיפים 55א4 עד 55א12, 55ב(א), 55ב(ב)(1), ו־(3) עד (5), 55ג1 ו־55ז1 לפקודת הרוקחים כנוסחם בחוק זה והוראות סעיפים אלה לא יחולו על מבקש הרישיון.
(ו)
תקנות ראשונות לפי סעיף 55ג1(א1) ו־(ז) לפקודת הרוקחים, כנוסחו בחוק זה, הקובעות את התנאים ליבוא ושיווק תמרוק אף אם אין לו תעודת שיווק חופשי ואת התנאים ליבוא מקביל, יובאו לאישור ועדת הבריאות לא יאוחר מתום ארבע שנים מיום התחילה.
(ז)
הוראות מינהל ותנאים למתן רישיונות לפי צו הפיקוח על תמרוקים הנוגעים לשימוש בחומרים, לרבות חומרי גלם וחומרים מסוכנים בתמרוק שיהיו בתוקף ערב יום התחילה, ימשיכו לחול וינהגו לפיהם עד שיותקנו במקומם הוראות והגבלות לפי סעיף 55ב(ב)(2) לפקודת הרוקחים.
(ח)
עד יום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022) תסמיך הרשות להסמכת מעבדות לפחות שלוש מעבדות כמעבדות מוכרות, בהתאם להגדרה ”מעבדה מוכרת“ בסעיף 55א לפקודת הרוקחים, כנוסחה בחוק זה, מתוך המעבדות שביקשו לקבל הכרה כאמור, ועמדו בתנאים לקבלת ההכרה.
(ט)
עד יום תחילתן של הוראות לפי סעיף 55א10(א) לפקודת הרוקחים, כנוסחו בחוק זה, ייערכו הערכת הבטיחות המקצועית ודוח הבטיחות הנדרשים בסעיף האמור, בהתאם להוראות בעניין זה הקבועות בדרישות חוקיות היבוא באיחוד האירופי, כמשמעותן בסעיף 55א לפקודת הרוקחים כנוסחו בחוק זה.
(י)
עד תום שנה מיום התחילה, יוסיף שר הבריאות, בצו, לתוספת הרביעית ב׳1 לפקודת הרוקחים, כנוסחה בחוק זה, מכוח סמכותו בסעיף 55א12ד(ב) לפקודת הרוקחים, כנוסחו בחוק זה, תמרוקים נוספים מסוג איפור, מוצרי גילוח ודאודורנטים מסוגים שונים, ויבחן את האפשרות להוסיף לתוספת האמורה תמרוקים לשימוש בחלל הפה; השר יפרסם לציבור את החלטתו בתום הבחינה כאמור, וכן ימסור על כך הודעה לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה, הרווחה והבריאות.
(יא)
שר הבריאות ושר האוצר ידווחו לוועדת הכלכלה של הכנסת, אחת לשישה חודשים, החל מחודש מאי 2021 ועד תום שישה חודשים ממועד התקנת התקנות לפי סעיף קטן (ו), על ההיערכות ליישום הוראות פקודת הרוקחים כנוסחה בחוק זה ועל יישומן, ובכלל זה על סוגי התמרוקים שיוצרו או יובאו על פי ההוראות האמורות.

סימן ה׳: מזון

סימן ה׳ – תחילה והוראות מעבר
(א)
תחילתו של סימן זה ביום ח׳ בטבת התשפ״ג (1 בינואר 2023); שר הבריאות, באישור הוועדה המשותפת, רשאי לדחות בצו את המועד האמור בתקופה אחת נוספת שלא תעלה על תשעה חודשים, אם שוכנע כי לא הושלמה ההיערכות הנדרשת להפעלת סמכויות האכיפה לפי הוראות חוק הגנה על בריאות הציבור (מזון) כנוסחו בחוק זה; בסעיף זה, ”הוועדה המשותפת“ – ועדה משותפת לוועדת הבריאות של הכנסת, ואם לא הוקמה – לוועדת העבודה הרווחה והבריאות של הכנסת, ולוועדת הכלכלה של הכנסת.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
תחילתם של סעיפים 12(ג), 22(א), 34, 41, ו־52 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחם בחוק זה, ביום י״ח באב התשפ״ו (1 באוגוסט 2026);
(2)
תחילתם של סעיפים 9(א), 83, 159, 160, 177, 318 ו־321 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה;
(3)
תחילתו של סעיף 67 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בחוק זה, ביום כ״ה בתשרי התשפ״ב (1 באוקטובר 2021), והוא יחול על בקשות לאישור מוקדם ליבוא או בקשות לחידוש אישור מוקדם ליבוא שהוגשו באותו מועד או לאחריו;
(4)
תחילתו של סעיף 115 לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בחוק זה, ביום ב׳ בתמוז התשפ״ב (1 ביולי 2022), ואם נדחה מועד התחילה כאמור בסעיף קטן (א) – ביום ח׳ באדר התשפ״ג (1 במרס 2023);
(5)
תחילתו של סעיף 313ב לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בחוק זה, ביום פרסומו של חוק זה; ואולם הכרזה של שר הכלכלה והתעשייה על ביטול הכרזת רשמיות של תקנים לפי הסעיף האמור לא תיכנס לתוקפה לפני מועד התחילה האמור בסעיף קטן (א); אין בהוראות פסקה זו כדי לגרוע מסמכויותיו של שר הכלכלה והתעשייה לפי חוק התקנים, התשי״ג–1953.
(ג)
הוראות סעיף 3א(א) לחוק הגנה על בריאות הציבור (מזון), כנוסחו בחוק זה, לא יחולו על מזון שיוצר בישראל או יובא אליה לפני מועד התחילה האמור בסעיף קטן (א), ולעניין זה יראו את יום מתן תעודת השחרור מתחנת הסגר כמועד יבוא המזון.

פרק כ׳: תחילה

תחילה
תחילתו של חוק זה ביום כ״ח בטבת התשפ״ב (1 בינואר 2022), אלא אם כן נקבע בו אחרת.


התקבל בכנסת ביום כ״ט בחשוון התשפ״ב (4 בנובמבר 2021).
  • נפתלי בנט
    ראש הממשלה
  • אביגדור ליברמן
    שר האוצר
  • יצחק הרצוג
    נשיא המדינה
  • מיקי לוי
    יושב ראש הכנסת
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי.  במידת הצורך היוועצו בעורך-דין.