חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה)
חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה) מתוך
חוק מס הכנסה (תיאומים בשל אינפלציה), התשמ״ה–1985
2001059
ס״ח תשמ״ה, 172; תשמ״ו, 248; תשמ״ז, 8, 98, 129; תשמ״ח, 14, 173; תשמ״ט, 73; תש״ן, 37; תשנ״ב, 35, 106; תשנ״ד, 45, 51; תשנ״ט, 10, 11; תש״ס, 229; תשס״ב, 17, 20, 578; תשס״ג, 142; תשס״ה, 807, 915; תשס״ח, 227.
ק״ת תשמ״ז, 170; תשמ״ח, 343; תשמ״ט, 82; תשנ״ד, 496; תשנ״ה, 588; תשנ״ו, 438; תשנ״ז, 278; תשנ״ח, 360; תשנ״ט, 175; תש״ס, 431; תשס״א, 501, 1042; תשס״ב, 348; תשס״ג, 527; תשס״ד, 342; תשס״ה, 341; תשס״ו, 140; תשס״ז, 426.
תחולתו של חוק זה לגבי שנות המס 1985 עד 2007. עם תום תקופת התחולה יחולו חלק מהוראות החוק בשינויים המפורטים בנוסח זה.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
פרשנות [תיקון: תשמ״ו]
בחוק זה –
(1)
תהא לכל מונח המשמעות שיש לו בפקודת מס הכנסה (להלן – הפקודה) או בחוק מס שבח מקרקעין, התשכ״ג–1963 (להלן – חוק מס שבח), לפי הענין, זולת אם יש בחוק זה הוראה מפורשת אחרת;
(2)
”הכנסה חייבת“ – לרבות שבח מקרקעין, ובחבר־בני־אדם – גם לרבות הכנסה שחייבים בשלה במס הכנסה שאיננו מס חברות;
(3)
”חוק המיסוי“ – חוק מס הכנסה (מיסוי בתנאי אינפלציה), התשמ״ב–1982;
(4)
”חוק עידוד התעשיה“ – חוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ״ט–1969;
(5)
”מדד“ – מדד המחירים לצרכן שמפרסמת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה;
(6)
”מדד של חודש“ פלוני – המדד של אותו חודש, המתפרסם בחודש שלאחריו;
(7)
”מלאי“ – מלאי עסקי כהגדרתו בסעיף 85 לפקודה;
(8)
”נכסים קבועים“ – כהגדרתם בתוספת ב׳;
(9)
”סכום מתואם“ – סכום כלשהו, בתוספת אותו סכום כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד;
(10)
”עסק“ – לרבות משלח־יד;
(11)
”עקרונות חשבונאיים“ – עקרונות חשבונאיים שהיו מקובלים בישראל ביום ז׳ בטבת התשמ״ה (31 בדצמבר 1984);
(12)
”ריבית“ – לרבות הפרשי הצמדה;
(13)
”שיעור עליית המדד“ בתקופה פלונית – ההפרש שבין המדד של החודש שבו מסתיימת התקופה לבין המדד של החודש שקדם לחודש שבו מתחילה התקופה, מחולק במדד של החודש שקדם לחודש שבו מתחילה התקופה;
(14)
”שנת מס“ – לרבות תקופת שומה מיוחדת;
(15)
”שער החליפין“ למועד פלוני – השער היציג של הדולר של ארצות הברית של אמריקה שפרסם בנק ישראל באותו מועד, ואם לא פרסם באותו מועד – השער היציג שפרסם לאחרונה לפני אותו מועד.
פרק ב׳: תיאום הכנסה שלגביה נוהלו פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה
תחולת פרק ב׳ [תיקון: תשמ״ו]
הוראות פרק זה יחולו בקביעת ההכנסות שלהלן:
(1)
הכנסה של חבר־בני־אדם שאיננו שותפות;
(2)
הכנסה של יחיד ושל שותפות שלגביה היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
ניכוי בשל פחת או הפחתה [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך הוראות הסעיף ימשיכו לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, לפחות באחת משנות המס 2002 עד 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א(2) ו־(3)):
(א)
על אף האמור בכל דין, הפחת שהנישום זכאי לו לגבי נכסים קבועים יהא בשיעורים שייקבעו בתקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ב)
יותר ניכוי נוסף בשל פחת, או הפחתה לפי סעיף 2(ב) לחוק עידוד התעשיה, שהנישום זכאי להם לגבי נכסים קבועים, בסכום השווה לסכום המתקבל מהכפלת שיעור הפחת או ההפחתה שנקבע לגבי אותו נכס בסכומים המתקבלים מהכפלת כל חלק שהוצא או שולם על חשבון החלק מהמחיר המקורי שבעדו הוא זכאי לפחת בשיעור עליית המדד מהחודש שבו החלק שהוצא או שולם הובא בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או כשינוי שלילי, הכל לפי המוקדם, והכל עד תום שנת המס 2007; ואם היה זכאי בעבר לגבי אותו נכס לניכוי בשל פחת לפי סעיף 15 לחוק המיסוי או לפי סעיף 18 לחוק זה, יחושב שיעור עליית המדד מהחודש שבו רכש את הנכס, אך לא לפני תחילת שנת המס 1982, עד תום שנת המס 2007.
(ג)
לא יותרו בשנת המס תוספת פחת, ניכוי נוסף או ניכוי התחלתי, על פי כל דין אחר, למעט ניכוי התחלתי בעד קופות רושמות ובעד מכונות להוצאת כרטיסי נסיעה ברכב ולמעט הניכויים על פי סעיף 11 לפקודה.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), לא יותר ניכוי נוסף בשל פחת לגבי רכב פרטי כהגדרתו בתקנות מס הכנסה (ניכוי הוצאות רכב), התשל״ה–1975, שאינו רכב המשמש להשכרה בעסק להשכרת רכב או ללימוד נהיגה בבית ספר לנהיגה.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (א) עד (ג) לא יחולו לגבי נכס שהנישום תבע בשלו בשנת המס ניכוי לפי סעיף 2 לחוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981 או פחת לפי סעיף 21(ד) לפקודה, וסעיף קטן (א) לא יחול לגבי בנין להשכרה שהפחת לגביו נקבע לפי סעיף 53ג לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959.
(ו)
(בוטל).
תיאום הכנסה בשל מלאי [תיקון: תשמ״ו]
(לא חל בשנות המס 1985 עד 1989 ובשנות המס 1994 עד 2007; פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
בסעיף זה –
(1)
”מלאי סופי“ – המלאי לתום שנת המס כפי שנקבע לצורך קביעת ההכנסה;
(2)
”ערך המלאי הסופי“ – הערך שנקבע למלאי הסופי לענין מס הכנסה;
(3)
”הערך הממוצע של המלאי“ – מחצית ערך המלאי הסופי, בתוספת מחצית הערך האמור כשהוא מוכפל במדד של החודש האחרון של שנת המס הקודמת ומחולק במדד של החודש האחרון של שנת המס;
(4)
”תקופת החזקת מלאי“ –
(א)
מספר חדשים כמספר המתקבל מהכפלת הערך הממוצע של המלאי במספר החדשים שבתקופת הדו״ח, מחולק בסכום עלות המכירות בתקופת הדו״ח; לענין זה, ”עלות המכירות“ – לפי עקרונות חשבונאיים בניכוי הוצאות ריבית שנזקפו לעלות כאמור;
(ב)
פסקת משנה (א) לא תחול אם הנישום בחר שלגבי כל חלק שבמלאי הסופי תיקבע תקופת החזקה נפרדת, לפי מספר החדשים שבהם החזיק באותו חלק בשנת המס, אם הוכיח את תקופת ההחזקה להנחת דעתו של פקיד השומה;
(5)
”סכום תיאום מלאי“ – ערך המלאי הסופי בניכוי הוצאות הריבית שנזקפו לערך כאמור, כשהוא מוכפל במחצית שיעור עליית המדד בחדשים האחרונים של שנת המס שמספרם כמספר החדשים שבתקופת החזקת המלאי, כאמור בפסקה (4)(א), או במלוא שיעור עליית המדד בתקופת החזקת המלאי כאמור בפסקה (4)(ב); כללה תקופת החזקת המלאי חלק של חודש, יהיה שיעור עליית המדד בו, חלק יחסי משיעור עליית המדד בחודש הראשון מבין החדשים האמורים, כיחס חלק החודש האמור לחודש שלם.
(ב)
יווסף להכנסה סכום תיאום מלאי, ויראוהו כהכנסה מעסק.
(ג)
הוכיח הנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, שנזקפו לערך המלאי הסופי הוצאות ריבית, יופחתו הוצאות הריבית האמורות מסכום תיאום המלאי, ובלבד שהסכום שיופחת לא יעלה על סכום תיאום המלאי.
(ד)
הוכיח הנישום, להנחת דעתו של פקיד השומה, כי ערך המלאי הסופי בתוספת סכום תיאום המלאי עולה על שווי השוק של המלאי ביום האחרון של שנת המס, יוקטן סכום תיאום המלאי בסכום ההפרש שביניהם.
(ה)
הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו על נישום שקבע את ערך המלאי הסופי לפי העלות של המלאי כשהעלות מתואמת לפי מלוא השינוי בשער החליפין ממועד רכישת המלאי עד תום שנת המס. בחר הנישום בתקופת תחולתו של חוק זה, לקבוע כך את ערך המלאי הסופי, לא יוכל לחזור בו מבחירתו במשך שתי שנות מס לאחר השנה שבה בחר כאמור.
(ו)
הוראות סעיפים קטנים (ב) עד (ד) לא יחולו על נישום שקבע את ערך המלאי הסופי לפי מחירי מכירה, והוא יהא רשאי לנכות מהסכום שבו העריך את המלאי כאמור את שני הסכומים האלה:
(1)
סכום השווה לערך המלאי הסופי כאמור כשהוא מוכפל ביחס שבין סך כל הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות לבין סך כל המכירות, כפי שמתקבל מדו״ח ריווח והפסד לשנת המס;
(2)
סכום השווה לערך המלאי הסופי כאמור כשהוא מוכפל ביחס שבין 30% מהריווח התפעולי שנקבע לפי עקרונות חשבונאיים לאחר ניכוי הוצאות ריבית לבין סך כל המכירות, בשנת המס;
בסעיף קטן זה –
”מחירי מכירה“ – לגבי מלאי שטרם הבשיל או טרם הגיע לגמר ייצורו, הכנתו של בנייתו (להלן – תהליך ייצור) – מחיר מכירה שלו אילו הסתיים תהליך ייצורו בניכוי חלק יחסי ממנו כיחס סך ההוצאות שיש להוציא להשלמת תהליך ייצורו לסך הוצאות ייצורו;
”הוצאות מכירה, הנהלה וכלליות“ – למעט –
(1)
הוצאות ריבית;
(2)
תשלומים כלשהם לבעל שליטה כהגדרתו בסעיף 32(9) לפקודה, ובנישום יחיד – לקרובו כהגדרתו בסעיף 76(ד) לפקודה.
(ז)
לא יווסף להכנסתו של נישום סכום תיאום מלאי בשל מלאי סופי שהוא יבול שטרם נקטף או נקצר ובשל מלאי בעלי חיים המשמשים לייצור ההכנסה, אם הנישום העריך את המלאי הסופי האמור בדרך שקבע הנציב לענין זה.
(ח)
סכום שהוסף להכנסה לפי סעיף זה, יווסף לעלות המלאי ההתחלתי בשנת המס הבאה.
תיאום מקדמות מלקוחות ומקדמות לספקים [תיקון: תשמ״ו]
(לא חל בשנות המס 1985 עד 1989 ובשנות המס 1994 עד 2007; פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
בסעיף זה, ”סכום תיאום מקדמות“ – סך כל המקדמות שקיבל או שילם נישום במזומן על חשבון מכירת מלאי או רכישתו (להלן – מקדמות) שהיו רשומות בפנקסיו בסוף שנת המס, כשכל אחת מהן מוכפלת בשיעור עליית המדד ממועד קבלתה או תשלומה או מתחילת שנת המס, לפי המאוחר, עד תום שנת המס; התקבלו או שולמו המקדמות האמורות במועדים שונים בשנת המס, יראו את מועדי קבלתן או תשלומן לפי הסדר מהמועד המאוחר בשנת המס ועד למועד המוקדם שבו התקבלו או שולמו.
(ב)
סכום תיאום מקדמות בשל מקדמות שקיבל נישום ושאינן נושאות ריבית, או הנושאות ריבית בשיעור הנמוך משיעור עליית המדד או משיעור השינוי בשער החליפין, לפי הענין, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), יותר כהוצאה, ובלבד שהסכום שיותר כהוצאה לא יעלה על סכום תיאום המלאי לפי סעיף 4(ב) בתוספת סכום ההכנסה לפי סעיף קטן (ג); היו בין המקדמות האמורות מקדמות נושאות ריבית, יופחת סכום הריבית מהסכום שיותר כהוצאה על פי סעיף קטן זה.
(ג)
סכום תיאום מקדמות בשל מקדמות ששילם נישום ושאינן נושאות ריבית, או הנושאות ריבית בשיעור הנמוך משיעור עליית המדד או משיעור השינוי בשער החליפין, לפי הענין, בתקופה האמורה בסעיף קטן (א), יווסף להכנסה ויראוהו כהכנסה מעסק; היו בין המקדמות האמורות מקדמות נושאות ריבית, יופחת סכום הריבית מהסכום שהוסף על פי סעיף קטן זה.
(ד)
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) והוראות סעיף 4 לא יחולו לגבי מלאי שהוא יחידת עבודה כהגדרתה בסעיף 18(ד) לפקודה ולגבי קרקע שהינה מלאי עסקי שהוראות סעיף 18(ד) לפקודה חלות עליה.
(ה)
סכום שהותר כהוצאה על פי סעיף זה יווסף להכנסה בשנת המס הבאה, וסכום שהוסף להכנסה על פי סעיף זה ינוכה ממנה.
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשנ״ט־2, תש״ס, תשס״ב־2, תשס״ב־3, תשס״ג, תשס״ה]
(בוטל).
ניכוי או תוספת בשל אינפלציה [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב־2]
(פקע בתום שנת המס 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א(4) ו־(5)):
(א)
בסעיף זה –
”סיכום ההון“ – סכום ההון כאמור בתוספת א׳ בתוספת סכום השינויים החיוביים כאמור בתוספת ג׳, ובניכוי סכום הנכסים הקבועים כאמור בתוספת ב׳ וסכום השינויים השליליים כאמור בתוספת ג׳;
”הכנסה חייבת“ – הכנסה חייבת שהוראות פרק זה חלות בקביעתה, לפני כל אלה, ולמעט הכנסה חייבת שמקורה בחלוקת הכנסות לפי סעיף 62 לפקודה:
(1)
ניכוי לפי סעיף זה שאינו יתרת ניכוי לפי סעיף זה המועברת משנת מס קודמת;
(2)
ניכוי מיוחד לפי סעיף 8;
(3)
יתרת ניכוי לשמירת ההון או יתרת סכום מוסף לפי סעיף 34 לחוק המיסוי;
(4)
ניכוי לפי כל דין, המוגבל בשיעור מההכנסה החייבת.
(ב)
כאשר סיכום ההון הוא סכום חיובי, ינוכה מההכנסה סכום השווה לסיכום ההון כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בשנת המס, ובלבד שסכום הניכוי לא יעלה על 70% מהכנסה החייבת; כללה ההכנסה החייבת הכנסות שנקבעו לגביהן שיעורי מס שונים, ייעשה הניכוי לפי הסדר החל מההכנסה שנקבע לגביה שיעור המס הגבוה ביותר, ובלבד שסכום הניכוי מכל אחד מסוגי ההכנסה לא יעלה על השיעור האמור ממנה; ואולם אם ההכנסה החייבת כללה הכנסה שהיא סכום אינפלציוני לפי סעיף 88 לפקודה או לפי סעיף 47 לחוק מס שבח או לפי פרק שביעי 1 לחוק עידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, רשאי הנישום שלא לנכות את הניכוי לפי סעיף זה מההכנסות האמורות; יתרת הסכום שלא נוכה בשנת המס תנוכה מההכנסה בשנת המס הבאה, כשהיא מתואמת לפי שיעור עליית המדד בשנת המס הבאה; הפסד שנוצר מניכוי כאמור ייראה כהפסד מעסק.
(ג)
הגבלת הניכוי מההכנסה החייבת כאמור בסעיף קטן (ב) לא תחול על הכנסה מפקדון שהופקד אצל החשב הכללי במשרד האוצר שלא בידי מוסד כספי כהגדרתו בסעיף 22 וכן על הכנסה שהיא ריווח מניירות ערך כאמור בסעיף 6(ב) שמקורה מאיגרות חוב הנסחרות בבורסה כהגדרתה בסעיף 6, שהונפקו בידי המדינה או בערבותה, או מתעודות השתתפות של קרן להשקעות משותפות בנאמנות שהוצעו לציבור על פי תשקיף שבו התחייב המנפיק להשקיע לפחות 75% מנכסי הקרן באיגרות חוב כאמור וההתחייבות האמורה קויימה; השקעה של קרן כאמור בניירות ערך שחל עליהן הסדר לרכישת ניירות ערך בנקאיים שפורסם בילקוט הפרסומים 2971 מיום ט״ז בחשון התשמ״ד (23 באוקטובר 1983), שנעשתה אחרי יום חתימת ההסכמים שבהסדר כאמור, יראוה כהשקעה באיגרות חוב כאמור.
(ד)
כאשר סיכום ההון הוא סכום שלילי, יווסף להכנסה סכום השווה לסיכום ההון כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד בשנת המס ויראוהו כהכנסה מעסק; כללה ההכנסה החייבת מעסק הכנסות שנקבעו לגביהן שיעורי מס שונים, יווסף לכל אחד מסוגי ההכנסה חלק יחסי מסכום התוספת האמורה כיחס כל סוג הכנסה חייבת מעסק לכלל ההכנסה החייבת מעסק.
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (ב) עד (ד), הניכוי לפי סעיף קטן (ב) מהכנסה מעסק שהוא בניה של יחידות עבודה או התוספת להכנסה כאמור לפי סעיף קטן (ד) יהיו כמפורט להלן:
(1)
הסכום המותר בניכוי בשנת המס לפי סעיף קטן (ב) או (ג) לרבות ניכוי שלא נוכה בשנת המס הקודמת בשל הוראות סעיף קטן (ב), יוקטן באותו חלק מסכום הניכוי שהיה נזקף ליחידות עבודה או קרקע שהן מלאי עסקי שההכנסה ממכירתן לא דווחה בשנת המס אילו הניכוי היה הוצאות ריבית; הסכום שיוקטן כאמור יתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס עד תום שנת המס שבה ההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע האמורות דווחה לראשונה, וינוכה מההכנסה כפי שדווחה באותה שנת מס;
(2)
סכום התוספת האמורה בסעיף קטן (ד) יופחת מהוצאות הריבית לענין סעיף 18(ד) לפקודה, עד גובה הוצאות הריבית, ועל הסכום שבו עודף סכום התוספת על הוצאות הריבית כאמור יחולו הוראות סעיף קטן (ד);
לענין סעיף קטן זה, ”יחידות עבודה“ ו”הוצאות ריבית“ – כהגדרתן בסעיף 18(ד) לפקודה.
ניכוי מיוחד [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז]
(פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
יותר ניכוי מיוחד כמפורט להלן:
(1)
היה שיעור עליית המדד בשנת המס בין 25% ל־50% – 2.5% מההכנסה החייבת;
(2)
עלה שיעור עליית המדד בשנת המס על 50% – ניכוי כאמור בפסקה (1) ו־2.5% נוספים מההכנסה החייבת לכל 100% נוספים של שיעור עליית המדד או חלק מהם.
(ב)
כללה ההכנסה החייבת הכנסות שנקבעו לגביהן שיעורי מס שונים, ינוכה כנגד כל אחד מסוגי ההכנסה חלק יחסי מהניכוי האמור בסעיף קטן (א), כיחס אותה הכנסה לכלל ההכנסה החייבת.
(ג)
בסעיף זה, ”הכנסה חייבת“ – הכנסה חייבת שהוראות פרק זה חלות בקביעתה, לפני כל אלה, ולמעט הכנסה חייבת שמקורה בחלוקת הכנסה לפי סעיף 62 לפקודה:
(1)
ניכוי לפי סעיף זה;
(2)
יתרת ניכוי לשמירת ההון או יתרת סכום מוסף לפי סעיף 34 לחוק המיסוי;
(3)
ניכוי לפי כל דין, המוגבל בשיעור מההכנסה החייבת, למעט ניכוי לפי סעיף 7.
הפסדים [תיקון: תשמ״ו, תשס״ה, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך סעיף קטן (ג) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א(6)):
(א)
הפסדים משנים קודמות, הניתנים לקיזוז לפי הפקודה, וחלק ההפסדים הניתנים לקיזוז לפי סעיף 36 לחוק עידוד התעשיה, יתואמו בשנת המס לפי שיעור עליית המדד בשנת המס; ואולם הפסדים כאמור שקוזזו במהלך השנה כנגד ריווח הון או שבח מקרקעין שנוצרו באותה שנה, יתואמו לפי שיעור עליית המדד מתחילת שנת המס עד החודש שקדם לחודש שבו נוצר ריווח ההון או השבח.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א) לא יתואמו הפסדים מעסק בידי חבר־בני־אדם, שקוזזו עד תום שנת המס הקודמת כנגד הכנסה שאיננה חייבת במס חברות.
(ג)
במכירת נכס קבוע בר פחת שאינו רכב פרטי או בנין שחל עליו חוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981 וכן במכירת נכס קבוע שהוא נייר ערך, יראו הפסד ריאלי כהפסד הון לענין סעיף 92 לפקודה; לענין זה, ”הפסד ריאלי“ – הסכום שבו נמוך ריווח ההון או השבח מהסכום המתקבל מצירופם של שני סכומים אלה:
(1)
יתרת המחיר המקורי של הנכס, למעט מחצית הוצאות ההחזקה שלא הותרו בניכוי ולמעט יתרת הוצאות השבחה, הכל כמשמעותן בחלק ה׳ לפקודה, כפול בשיעור עליית המדד מהיום שבו הנכס הובא בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או כשינוי שלילי, הכל לפי המוקדם, ועד תום שנת המס 2007;
(2)
יתרת הוצאות כל השבחה כשהיא מוכפלת בשיעור עליית המדד מהיום שבו ההשבחה הובאה בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או כשינוי שלילי, הכל לפי המוקדם, עד תום שנת המס 2007; מכירה שיש בה הפסד הון כאמור בסעיף 92 לפקודה יראוה, לענין זה, כמכירה בריווח הון ששיעורו הוא אפס.
ריבית בשל הון [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
על אף האמור בכל דין, לא תותר בניכוי ריבית בשל פריט הון כאמור בתוספת א׳ או בתקנות לפי סעיף 33(ב), לרבות ריבית בשל פריטים המהווים שינוי חיובי כאמור בתוספת ג׳.
הוצאות ריבית לפני שהנכס החל לשמש בייצור הכנסה [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך סעיף קטן (ב) ימשיך לחול לגבי סכום הוצאות ריבית על הון שהותר בניכוי לפי סעיף קטן (א) לפני תום שנת המס 2007, בכפוף להוראות סעיף 33א(7)):
(א)
הוצאות ריבית על הון ששימש לרכישת נכס קבוע לפני שהנכס החל לשמש בייצור הכנסה, יותרו בניכוי על אף האמור בסעיף 17 לפקודה, והוצאות ריבית כאמור שנזקפו לנכס קבוע על פי סעיף 18(ד) לפקודה יותרו בניכוי, ובלבד שסכום ריבית כלשהי שיותר בניכוי על פי סעיף קטן זה לא יעלה על כל סכום שהובא בחשבון בשל הנכס האמור כנכס קבוע או כשינוי שלילי, לפי הענין, כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מתחילת שנת המס או מהיום שבו הובא בחשבון כאמור, לפי המאוחר, עד החודש שקדם לחודש שבו הנכס החל לשמש בייצור הכנסה או עד תום שנת המס, לפי המוקדם.
(ב)
סכום הניכוי לפי סעיף קטן (א) לא יווסף למחיר המקורי של הנכס לצורך חישוב הפחת וחישוב ריווח ההון והשבח במכירת הנכס.
(ג)
סעיף 17(1)(ב) לפקודה לא יחול אם הנישום קיבל ריבית או הפרשי הצמדה בשל מס יתר, כהגדרתו בתוספת א׳, שהובא בחשבון כנכס קבוע או כשינוי שלילי, לפי הענין.
מכירת נכס מוגן או נכס קבוע [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2, תשמ״ט, תשנ״ד, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך ימשיך לחול בכפוף להוראות סעיף 33א(8)):
(א)
נישום שכלל בדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס, הכנסה ממכירת נכס שאינו נכס קבוע ושהיה נכס מוגן לפי חוק המיסוי, ושההכנסה ממכירתו היא בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בשנת המס, רשאי להפחית מההכנסה האמורה בשנת המס סכום השווה לסכום הנכס המוגן כפי שנקבע ליום הקובע או כפי שנקבע לענין הגריעה מההון, הכל לפי הוראות חוק המיסוי, ובנכס בר פחת – סכום כאמור פחות סכומי הפחת שהותרו בניכוי, הכל כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהיום הקובע או מהיום שבו הובאו בחשבון הסכומים לענין הגריעה מההון, לפי הענין, עד תום שנת המס 1984, והסכום המתקבל יתואם לפי שיעור עליית המדד מתחילת שנת המס 1985 ועד תום שנת המס 2007 (להלן – סכום ההפחתה); את סכום ההפחתה לא יראו כהכנסה; סכום ההפחתה החלקי, המתואם עד תום שנת המס 1993, יחוייב במס בשיעור של 10%; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הכנסה שהיא ריווח ממגרש שהוחלו לגביו הוראות סעיף 4 לחוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981; על הכנסה ממכירת בנין להשכרה שחלות לגביה הוראות סעיף 53ג לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, ועל הכנסה ממכירת בנין או מגרש שחלות לגביה הוראות סעיף 85(ד) לפקודה.
(ב)
נישום שכלל בדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס, הכנסה ממכירת נכס קבוע שההכנסה ממכירתו היא בידיו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה בשנת המס, רשאי להפחית מהריווח ממכירת הנכס כאמור, סכום השווה לסכום הנכס הקבוע כפי שנקבע ליום הקובע או כפי שנקבע לענין הגריעה מההון, הכל לפי הוראות חוק המיסוי, או כפי שנקבע בתחילת שנת המס או כפי שנקבע לענין השינויים השליליים כאמור בתוספת ג׳, ובנכס בר פחת – סכום כאמור פחות סכומי הפחת שהותרו בניכוי, הכל כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהיום הקובע או מהיום שבו הובאו בחשבון הסכומים לענין הגריעה מההון או מתחילת שנת המס או מהיום שהובאו בחשבון כשינוי שלילי כאמור בתוספת ג׳, הכל לפי הענין, ועד תום שנת המס 2007, ובלבד שהסכום שיופחת לא יעלה על סכום הריווח ממכירת הנכס; סכום שהופחת כאמור לא יראוהו כהכנסה, והחלק היחסי של הסכום שהופחת, כשהוא מתואם עד תום שנת המס 1993, יחוייב במס בשיעור של 10% והמס ישולם תוך 30 ימים מהיום שבו נמכר הנכס או מיום פרסום חוק זה, לפי המאוחר. את סכום המס שיש לשלם במהלך שנת המס יראו כמקדמה לפי סעיף 175 לפקודה ואותו חלק ממנו שלא שולם עד תום שנת המס יראו כחוב מס מתום שנת המס.
(ג)
לענין סעיף זה, נכס – לרבות חלק מנכס.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 34(2) לחוק המיסוי, נישום שהיו לו בשנת המס הכנסה כאמור בסעיף קטן (א) ויתרת סכום מוסף כאמור בסעיף 34(2) לחוק המיסוי שלא קוזזה בשנת המס לפי הוראות הסעיף האמור, יקזז בשנת המס מהיתרה האמורה את סכום ההפחתה כאמור בסעיף קטן (א); עלה סכום ההפחתה על היתרה האמורה יופחת ההפרש מההכנסה כאמור בסעיף קטן (א); נותרה יתרת סכום מוסף לאחר הפעלת הוראות סעיף קטן זה יחולו עליה הוראות סעיף 34(2) לחוק המיסוי.
דין שותפות המנהלת פנקסים בשיטה הכפולה [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
בקביעת הכנסתה של שותפות יחולו הוראות פרק זה בכפוף להוראות אלה:
(1)
לכל אחד מהשותפים שהשקעתו בשותפות רשומה בפנקסי חשבונות שנוהלו לגבי הכנסה שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעתה ייוחס חלק מההכנסה, לפני הניכוי או התוספת לפי סעיף 7 והניכוי המיוחד לפי סעיף 8, לפי החלק שהוא זכאי לו בהכנסת השותפות לפי סעיף 63 לפקודה;
(2)
יתרת ההכנסה או ההפסד שלא יוחסו לפי פסקה (1) ייוחסו לכל אחד מהשותפים שפסקה (1) לא חלה עליו, לפי החלק שהוא זכאי לו ביתרת ההכנסה כאמור; על הכנסה או הפסד שיוחסו לשותף כאמור יחולו יתר הוראות פרק ב׳ שלא הוחלו לפי פסקה (1); לענין סעיף 7(א) סיכום ההון של שותף כאמור יהא חלק יחסי מסיכום ההון של השותפים כאמור בשותפות, כיחס חלקו של השותף ביתרת ההכנסה או ההפסד כאמור.
(3)
הוראות סעיף זה לא יחולו בקביעת הכנסתה של אגודה שיתופית חקלאית שביקשה להחיל עליה את הוראות סעיף 62 לפקודה, ודינה לענין חוק זה יהא כדין חברה.
דין חבר־
(פקע בתום שנת המס 2007):
בחבר־בני־אדם שפירוקו הסתיים בשנת המס יחולו הוראות אלה:
(1)
יתרת סכום מוסף לפי סעיף 34 לחוק המיסוי שלא קוזזה בשנת המס, תיווסף להכנסה בשנת המס;
(2)
לענין חישוב ריווח הון שחבר חייב בו לפי סעיף 93 לפקודה, יופחת מהתמורה לפי הסעיף האמור סכום השווה לחלק יחסי מסכום הניכוי בשל אינפלציה שלא נוכה בשנת המס מההכנסה של חבר־בני־אדם בשל הוראות סעיף 7(ב) או (ה) וחלק יחסי מסכום יתרת ניכוי לשמירת ההון לפי סעיף 34 לחוק המיסוי שלא נוכה כאמור, הכל לפי חלקו של החבר בזכות לקבלת הנכסים בפירוק.
פרק ג׳: הכנסה שלגביה אין חובת ניהול פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה
תחולת פרק ג׳ [תיקון: תשמ״ו]
הוראות פרק זה יחולו בקביעת ההכנסה של יחיד או של שותפות, שלגביה לא היו חייבים לנהל פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה.
ניכוי בשל מלאי [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
יותר ניכוי מההכנסה לפי הנמוך מבין אלה:
(1)
30% מההכנסה החייבת מעסק;
(2)
סכום המלאי הממוצע כשהוא מוכפל ב־50% משיעור עליית המדד מתחילת שנת המס עד תום התקופה שבה היתה לנישום הכנסה חייבת מעסק, כפי שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה, או עד תום שנת המס, לפי המוקדם.
(ב)
הניכוי לפי סעיף זה לא יינתן בשל עסק שבשלושת החדשים האחרונים של שנת המס הקודמת לא היה בו מלאי.
(ג)
בסעיף זה –
”המלאי הממוצע“ – מחצית ערך המלאי בתום שנת המס בתוספת מחצית ערך המלאי בתום שנת המס הקודמת, והכל כפי שנקבע לענין מס הכנסה; ואולם אם היחס בין המלאי הממוצע לעלות המכירות בשנת המס גדול מהיחס האמור בשנת המס שקדמה בשנתיים לשנת המס שמדובר בה, יהא המלאי הממוצע הסכום המתקבל מהכפלת היחס האמור בשנת המס שקדמה בשנתיים, בעלות המכירות בשנת המס; לא היה לנישום מלאי בשנת המס שקדמה בשנתיים, תיקרא הגדרה זו כאילו במקום ”שקדמה בשנתיים“ נאמר ”הקודמת“;
”הכנסה חייבת“ – לפני כל אלה:
(1)
ניכוי הוצאות ריבית לפי הוראות סעיף 17(א)(2);
(2)
הניכוי על פי סעיף זה;
(3)
הוספת יתרת הסכום המוסף או ניכוי יתרת הניכוי לשמירת ההון, לפי סעיף 34 לחוק המיסוי;
(4)
ניכוי לפי כל דין, המוגבל בשיעור מההכנסה החייבת.
הגבלת ניכוי הוצאות ריבית [תיקון: תשמ״ז, תשס״ב־3]
(פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
הוצאות ריבית המותרות בניכוי על פי סעיף 17 לפקודה לא יותרו בניכוי אלא בשיעורים ועל פי כללים אלה:
(1)
80% מהוצאות הריבית שהוצאו בשל רכישתם של נכסים קבועים;
(2)
הוצאות הריבית שהוכח להנחת דעתו של פקיד השומה כי הוצאו בשל מימון הוצאות שוטפות או מימון רכישת מלאי, בסכום העולה על סכום הניכוי לפי סעיף 16;
(3)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לשנות את השיעור הקבוע בפסקה (1), בהתאם לשינוי במדד.
(ב)
הוצאות הריבית שלא הותרו בניכוי בשל הוראות סעיף קטן (א) לא יווספו למחיר המקורי של הנכס לצורך חישוב הפחת וחישוב ריווח ההון והשבח במכירת הנכס.
ניכוי נוסף בשל פחת [תיקון: תשמ״ו, תשס״ח]
(פקע בתום שנת המס 2007, אך ימשיך לחול בכפוף להוראות סעיף 33א(9) ו־(10)):
(א)
יותר ניכוי נוסף בשל פחת שהנישום זכאי לו לגבי נכס קבוע בסכומים שלהלן:
(1)
לגבי נכס שלגביו היה זכאי לניכוי בשל פחת לפי סעיף 4 או 15 לחוק המיסוי – סכום הפחת כשהוא מתואם מהחודש שבו החל השימוש בנכס בייצור הכנסה, אך לא לפני תחילת שנת המס 1982, ועד תום שנת המס 2007, והכל בניכוי סכום הפחת;
(2)
לגבי נכס שאינו כלול בפסקה (1), שנרכש לפני תחילת שנת המס – סכום הפחת כשהוא מתואם מהחודש שבו רכש את הנכס אך לא לפני תחילת שנת המס 1985, ועד תום שנת המס 2007, והכל בניכוי סכום הפחת;
(3)
לגבי נכס שנרכש בשנת המס – סכום הפחת כשהוא מוכפל במחצית משיעור עליית המדד מהחודש שבו רכש את הנכס ועד תום שנת המס.
(ב)
ניכוי נוסף בשל פחת לפי סעיף זה, יותר בכפוף להוראות סעיף 3(ג) עד (ה).
(ג)
על אף האמור בסעיף זה, לגבי מטע ונכסים קבועים, המשמשים בייצור הכנסה ממטע, יותר ניכוי נוסף בשל פחת בדרך שתיקבע בתקנות שיתקין שר האוצר באישור ועדת הכספים של הכנסת.
פרק ד׳: הוראות שונות
דין חברה כחברה תעשייתית
(פקע בתום שנת המס 2007):
חברה שאילולא הוראות חוק זה היתה בגדר חברה תעשייתית כמשמעותה בחוק עידוד התעשיה תמשיך להיחשב כחברה תעשייתית, וחברה כאמור בסעיף 49 לחוק עידוד התעשיה שאילולא הוראות חוק זה היתה זכאית להטבות על פי חוק עידוד התעשיה תמשיך להיות זכאית להטבות על פיו.
דין מי שפנקסיו אינם קבילים [תיקון: תשמ״ו, תשס״ח]
(א)
בקביעת הכנסה לשנת המס, שפקיד השומה קבע כי הפנקסים שנוהלו לגביה הינם בלתי קבילים, או כי חלה חובה לנהל לגביה פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה והם לא נוהלו כאמור, יחולו בנוסף להוראות כל דין אחר הוראות אלה:
(1)
ריווח הון שנוצר בשנת המס יהיה כולו ריווח הון ריאלי;
(2)
כשחלה לגביה חובת ניהול פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה לא יותר בניכוי ניכוי בשל פחת לפי סעיף 3;
(3)
כשלא חלה לגביה חובת ניהול פנקסים בשיטת החשבונאות הכפולה לא יחולו הוראות פרק ג׳.
(ב)
על החלטת פקיד השומה כי הפנקסים אינם קבילים או כי הפנקסים לא נוהלו בשיטת החשבונאות הכפולה ניתן לערור או לערער לפי סעיף 130 לפקודה, או לערער לפי סעיף 145ב לפקודה, הכל לפי הענין.
הפחתות על פי המוצהר
על אף האמור בכל דין, הסכומים שיש להפחיתם מההכנסה על פי חוק זה לא יעלו על המוצהר לגביהם בדו״ח על פי סעיף 131 לפקודה, לרבות דו״ח שתיקן הנישום ביוזמתו, בטרם החלו הליכי שומה שאינה שומה עצמית, אלא אם כן שוכנע פקיד השומה שנפלה בו טעות והתיר לנישום לתקנו.
הוראות מיוחדות לגבי מוסד כספי [תיקון: תשמ״ו]
(א)
הכנסה ממילווה חובה שנצברה בתקופת תחולתו של חוק זה בידי מוסד כספי, תהא פטורה ממס.
(ב)
לענין קביעת הכנסה חייבת של מוסד כספי, ייקרא חוק זה כאילו במקום הגדרת ”מדד של חודש“ פלוני שבסעיף 1(6), נאמר ””מדד של חודש“ פלוני – המדד המתפרסם באותו חודש“.
(ג)
בסעיף זה, ”מוסד כספי“ –
(1)
כמשמעותו בחוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975;
(2)
מי שההכנסה מריבית בידיו היא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה ועיקר הכנסתו היא הכנסה כאמור.
סייגים לתחולת חוקים אחרים [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
בתקופת תחולתו של חוק זה –
(1)
הוראות סעיף 90 לפקודה וסעיף 48 לחוק מס שבח לא יחולו;
(2)
הוראות סעיפים 2(א) ו־4א לחוק עידוד התעשיה וסעיף 53טו(ב)(2) לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, לא יחולו;
(3)
הוראות סעיף 19 לפקודה לא יחולו –
(א)
בקביעת הכנסה שחלות עליה הוראות חוק זה;
(ב)
בקביעת הכנסתו של יהלומן יחיד מעסקו ביהלומים שהפנקסים לגביו נוהלו במטבע חוץ, בשל מילוות מועדפים שהיו לו ביום 31 במרס 1982 או שרכש לאחר מכן בכספי התמורה שנתקבלה מאלה:
(1)
מכירת מילוות כאמור;
(2)
מכירת נכסים שקיבל בירושה או במתנה;
(3)
מכירת נכסים שהיו לו לפני יום 1 באפריל 1982, למעט מילוות מועדפים ונכסים ששימשו בהשגת הכנסתו מעסקו האמור;
והכל בתנאי שתוך 90 ימים מיום פרסום חוק זה המציא לפקיד השומה דו״ח המפרט את המילוות המועדפים שהיו לו ביום 31 במרס 1985.
תחולת הוראות הפקודה
דו״ח תיאום אינפלציוני [תיקון: תשס״ח]
(סעיף קטן (ב) פקע בתום שנת המס 2007; סעיף קטן (א) ימשיך לחול בכפוף להוראות סעיף 33א(13)):
(א)
נישום שחל עליו חוק זה יגיש יחד עם הדו״ח שהוא חייב בהגשתו על פי סעיף 131 לפקודה דו״ח תיאום אינפלציוני בטופס שיקבע הנציב, כחלק מהדו״ח שהוא חייב בהגשתו כאמור.
(ב)
נישום החייב כאמור בהגשת דו״ח תיאום אינפלציוני ולא הגישו, יראוהו כאילו לא הגיש דו״ח על פי סעיף 131 לפקודה.
סמכות לקביעת מקדמות ושינוין [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
שר האוצר רשאי, באישור ועדת הכספים של הכנסת, להתקין תקנות בדבר דרכי קביעת המקדמות או שינוין, כמתחייב מהוראות חוק זה, לרבות דרך השגה עליהן וכל דבר המתחייב מהשגה כאמור, דרך כלל או לגבי סוגי נישומים.
אי תחולה על נישומים מסויימים [תיקון: תשמ״ו, תשנ״ט־2, תשס״ה, תשס״ח]
(א)
הוראות חוק זה, למעט סעיף 23(3)(ב), לא יחולו בקביעת הכנסתו של יהלומן מעסקו ביהלומים שלגביו בחר לנהל פנקסי חשבונות במטבע חוץ.
(ב)
הוראות חוק זה לא יחולו בקביעת הכנסות אלה:
(1)
הכנסה של חברה בהשקעת חוץ כהגדרתה בסעיף 53ח לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (להלן – חברה בהשקעת חוץ), שבחרה בהטבות לפי פרק שביעי 3 לאותו חוק;
(2)
הכנסה של שותפות או חברה כאמור בסעיף 130א(ג) לפקודה, שלגביה נוהלו בשנת המס פנקסי חשבונות במטבע חוץ בהתאם לכללים שקבע שר האוצר לפי סעיף 130א לפקודה, והכל אם ביקשו, עד יום כ״ו באב התשמ״ו (31 באוגוסט 1986) או תוך 30 ימים מתחילת שנת המס, לפי המאוחר, שלא יחולו על הכנסתן הוראות חוק זה;
(הוראת שעה לשנת המס 2008): הכנסה של שותפות או חברה כאמור בסעיף 130א(ג) לפקודה, שלגביה נוהלו בשנת המס פנקסי חשבונות במטבע חוץ בהתאם לכללים שקבע שר האוצר לפי סעיף 130א לפקודה, והכל אם ביקשו, עד יום כ״ו באב התשמ״ו (31 באוגוסט 1986) או תוך 90 ימים מתחילת שנת המס, לפי המאוחר, שלא יחולו על הכנסתן הוראות חוק זה;
(3)
הכנסה של חבר־בני־אדם שסעיף 9(2) לפקודה חל עליו;
(4)
הכנסה של אגודה שיתופית ממכירת מים, ובלבד שההכנסה פטורה ממס;
(5)
הכנסה של קרן להשקעות משותפות בנאמנות כמשמעותה בחוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961.
(ג)
הוראות חוק זה לא יחולו על נישומים כמפורט להלן שלא תבעו בשנת המס ניכוי הוצאות ריבית, אלא אם כן הודיעו בכתב לפקיד השומה, עם הגשת הדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס, שבחרו כי יחולו עליהם הוראות חוק זה:
(1)
נישום שאין לו הכנסה מעסק;
(2)
חברת מעטים כמשמעותה בסעיף 76 לפקודה, החייבת לנהל את פנקסי חשבונותיה לפי תוספת ה׳ להוראות מס הכנסה (ניהול פנקסי חשבונות) (מס׳ 2), התשל״ג–1973;
(3)
יחיד או שותפות שכל שותפיה במשך כל שנת המס הם יחידים, ובלבד שאינם חייבים לנהל את פנקסיהם לפי השיטה הכפולה;
(4)
(נמחקה).
דין חברה שבחרה בעבר או בשנת המס בהטבות לפי חוק לעידוד השקעות הון [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
חברה שבשנת המס תבעה הטבות לפי סעיף 53יז לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 (בסעיף זה – חוק עידוד השקעות הון), תפחית מסכום הניכוי על פי החוק האמור סכום השווה לסכומי השקעותיה בשותפויות ובניירות ערך שאינם נסחרים בבורסה כהגדרתה בסעיף 6, לרבות תשלומים על חשבון ניירות ערך כאמור שבתוספת א׳ הוגדרו כהון אצל מקבל התשלומים, ושאינם מופחתים מהונה העצמי, הכל כפי שעולה מספרי העסק, כאשר כל אחד מסכומי השקעותיה האמורות מוכפל בשיעור עליית המדד מחודש ההשקעה או מתחילת שנת המס, לפי המאוחר, עד החודש שבו מומשה ההשקעה או עד תום שנת המס, לפי המוקדם.
(ב)
חברה שבחרה שהוראות חוק זה יחולו בקביעת הכנסתה, למרות שהיתה זכאית, במועד שבחרה כאמור, להטבות לפי פרק שביעי 3 לחוק עידוד השקעות הון, יחולו עליה הוראות אלה:
(1)
היא לא תוכל לחזור בה מבחירתה כאמור;
(2)
אם היתה לה בתום שנת המס האחרונה, לפני שויתרה על ההטבות כאמור, יתרת הפרשה שלילית לייצוב ההון לפי סעיף 53י(ב) לחוק עידוד השקעות הון, יווסף להכנסתה מעסק בשנת המס הראשונה לאחר שבחרה כאמור, סכום היתרה האמורה כשהוא מתואם מתחילת שנת המס עד סופה;
(3)
יווסף להכנסתה מעסק סכום לתיאום שיעורי הפרעון של הלוואות לזמן ארוך, כהגדרתו בסעיף 53ח לחוק עידוד השקעות הון, בשל שיעורי הפרעון של הלוואות לזמן ארוך בשנת המס שבה יש לפרען; הוראות פסקה זו יחולו על הלוואות שנתקבלו לפני שוויתרה החברה על ההטבות לפי החוק האמור;
(4)
על אף האמור בסעיף 3(ב), חברה שלא תבעה בשנת מס כלשהי הטבות חלופות כמשמעותן בחוק עידוד השקעות הון, תהא זכאית, לגבי נכסים קבועים שרכשה לפני שויתרה על ההטבות לפי החוק האמור, לניכוי נוסף בשל פחת בסכום השווה לסכום הפחת שהיא זכאית לו לגבי הנכס כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מיום רכישת הנכס אך לא לפני תחילת שנת מס 1982, ועד תום שנת המס; הניכוי הנוסף בשל פחת לפי סעיף זה יינתן במקום הניכוי לפי סעיף 3.
שותפות או יחיד שניהלו פנקסים בשיטה הכפולה [תיקון: תשמ״ו, תשס״ח]
יחיד או שותפות שניהלו לגבי הכנסתם פנקסים לפי שיטת החשבונאות הכפולה ואינם חייבים לעשות כן, יחולו עליהם הוראות פרק ג׳ הממשיכות לחול לפי סעיף 33א, זולת אם הודיעו לפקיד השומה, עם הגשת הדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס, שבחרו כי יחולו עליהם הוראות פרק ב׳ הממשיכות לחול לפי סעיף 33א; הודיעו כאמור – יחולו עליהם, במקום הוראות פרק ג׳ האמורות, הוראות פרק ב׳ האמורות והתוספות לחוק זה.
הנוסח שולב בפקודת מס הכנסה.
הוראות מיוחדות לתחולת חוק המיסוי [תיקון: תשמ״ו]
(פקע בתום שנת המס 2007):
(א)
בסעיף 34 לחוק המיסוי, פסקאות (3)(א) ו־(4)(ג) לא יחולו בתקופת תקפו של חוק זה.
(ב)
הוראות סעיף 34(5) לחוק המיסוי לא יחולו לגבי נכסים בלתי מוגנים בני פחת של נישום שחל עליו בכל תקופת תחולתו של חוק המיסוי סעיף 15(א)(1)(א) לחוק המיסוי.
(ג)
על אף האמור בחוק המיסוי, יחיד שבשנת המס 1984 היה נישום זכאי כהגדרתו בחוק המיסוי, רשאי לבחור כי בקביעת הכנסתו לשנת המס 1984 יחולו שתי הוראות אלה:
(1)
שיעור הניכוי המיוחד לפי סעיף 6 לחוק המיסוי יהא 12.5% במקום 30%;
(2)
תשלומי מס ששילם בשנת המס 1984 על חשבון המס לשנת מס 1984, לא יהיו בגדר משיכה אישית או גריעה מההון העצמי, לפי הענין, לענין סעיף 4 לתוספת הראשונה לחוק המיסוי.
הנוסח שולב בחוק מס שבח מקרקעין (תיקון מס׳ 12), התשמ״ב–1982.
מועד ההשבחה או ההוצאה לגבי נכס קבוע [תיקון: תשמ״ו]
על אף האמור בחלק ה׳ לפקודה או בחוק מס שבח, במכירת נכס קבוע יראו כל השבחה או הוצאה על חשבון רכישה, שנעשו בידי הנישום בתקופת תחולת חוק המיסוי או בתקופת תחולת חוק זה, כהשבחה שנגמרה במועד שבו הובאה ההוצאה או ההשבחה בחשבון כנכס מוגן או כגריעה מההון לפי חוק המיסוי או כנכס קבוע או שינוי שלילי.
תחולה [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ז, תשמ״ז־2, תשמ״ח, תש״ן, תשנ״ד־2, תשס״ב, תשס״ח]
(א)
תחולתו של חוק זה לגבי שנות המס 1985 עד 2007.
(ב)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, תוך שלושה חדשים מיום תחילת שנת מס פלונית, כי הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, לא יחולו לגבי אותה שנת מס ואת התיאומים הנדרשים בעקבות קביעה כאמור.
(ב1)
שר האוצר, באישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע בצו, לגבי שנת מס פלונית, במהלך שנת המס או עד ה־28 בפברואר שלאחריה, כי אם שיעור עליית המדד בה לא יעלה או לא עלה, לפי הענין, על 3%, לא יחולו לגביה הוראות חוק זה, כולן או מקצתן, כפי שיקבע, או שיראו את שיעור עליית המדד באותה שנת מס כ־0%, וכן את התיאומים הנדרשים בשל קביעה כאמור.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א) –
(1)
(2)
(נמחקה);
(3)
(4)
תחולתו של סעיף 30(ג) – בשנת המס 1984;
(5)
תחולתו של סעיף 33(ב)(5) – גם בשנת המס 1984.
ביצוע ותקנות [תיקון: תשמ״ו, תשמ״ח־2]
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו.
(ב)
שר האוצר רשאי בתקנות, באישור ועדת הכספים של הכנסת –
(1)
לשנות או לסייג את התוספות;
(2)
לקבוע, על אף האמור בחוק זה, את ההון, הנכסים הקבועים והשינויים בהם וכן את סכום הנכסים הקבועים, לגבי קיבוץ, מושב עובדים, כפר שיתופי ומושב שיתופי, ואת הניכוי הנוסף בשל פחת לגבי הנכסים הקבועים כאמור;
(3)
לקבוע את ההון, והשינויים בהון במשך שנת המס, לגבי מפעל קבע של חבר־בני־אדם תושב חוץ;
(4)
לקבוע על אף האמור בסעיף 16 – לגבי הכנסה של נישום ממשק חקלאי, שהוראות פרק ג׳ חלות בקביעתה – כללים להגנה בפני שחיקה אינפלציונית של סכומים שהשקיע במלאי עסקי של בעלי חיים וגידולי שדה במשקו;
(5)
לקבוע לגבי הכנסה כאמור בסעיף 3 לחוק מס הכנסה (עידוד להשכרת דירות) (הוראת שעה ותיקוני חוק), התשמ״א–1981 ולגבי הכנסה מבנין להשכרה כמשמעותו בסעיף 53א לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959 כללים לענין –
(1)
(2)
הטלת מקדמות על חשבון תשלום המס שיחול על ההכנסה, לרבות שיעורן והצמדתן של המקדמות;
(3)
מועד החלת הכללים ותנאיה לרבות החלתם בשנת המס 1984;
(6)
לקבוע ניכוי מהכנסה של חברה העוסקת בשיווק גז שאושרה לענין זה בתקנות, בשל פקדונות ששולמו לחברה.
הוראות מעבר לגבי תום התחולה [תיקון: תשס״ח]
עם תום תקופת תחולתו של חוק זה יחולו הוראות אלה:
(1)
(2)
התקנות לפי סעיף 3(א) ימשיכו לחול;
(3)
סעיף 3(ב) עד (ה) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, לפחות באחת משנות המס 2002 עד 2007, ואולם בסעיף 3(ב), בכל מקום, במקום ”עד תום שנת המס“ יקראו ”עד תום שנת המס 2007“;
(4)
יתרת הסכום שלא נוכתה בשנת המס 2007 לפי הוראות סעיף 7(ב), תנוכה מההכנסה בשנת המס 2008, ואולם אם ההכנסה החייבת בשנת המס 2008 כללה הכנסה שהיא סכום אינפלציוני לפי סעיף 88 לפקודה או לפי סעיף 47 לחוק מס שבח או לפי פרק שביעי 1 לחוק לעידוד השקעות הון, רשאי הנישום שלא לנכות את הניכוי לפי סעיף זה מההכנסות האמורות; הפסד שנוצר מניכוי כאמור ייראה כהפסד מעסק;
(5)
סכום הניכוי שנזקף עד תום שנת המס 2007 ליחידות עבודה או קרקע שהן מלאי עסקי, לפי סעיף 7(ה), יתואם לפי שיעור עליית המדד מתום שנת המס שבה נזקף הניכוי כאמור עד תום שנת המס 2007, וינוכה בשנת המס שבה ההכנסה ממכירתן של יחידות העבודה או הקרקע האמורות דווחה לראשונה;
(6)
סעיף 9(ג) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם בכל מקום בסעיף האמור, במקום ”יום המכירה“ יקראו ”תום שנת המס 2007“;
(7)
סעיף 11(ב) ימשיך לחול לגבי סכום הוצאות ריבית על הון שהותר בניכוי לפי סעיף 11(א) לפני תום תקופת תחולתו של חוק זה;
(8)
סעיף 12(א) עד (ג) ימשיך לחול בשינויים אלה:
(א)
בסעיף 12(א), במקום ”מתחילת שנת המס 1985 ועד תום שנת המס“ יקראו ”מתחילת שנת המס 1985 ועד תום שנת המס 2007“;
(ב)
סעיף 12(ב) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם במקום ”ועד חודש מכירת הנכס“ יקראו ”ועד תום שנת המס 2007“;
(9)
סעיף 18(א)(1) ו־(2) ו־(ב) ימשיך לחול לגבי נכסים קבועים שבידי הנישום, שהיו נכסים כאמור, בידיו, בתום שנת המס 2007, ואולם בסעיף 18(א)(1) ו־(2), בכל מקום, במקום ”שנת המס הקודמת“ יקראו ”שנת המס 2007“, ובכל מקום, המילים ”והסכום המתקבל יתואם לפי מחצית משיעור עליית המדד בשנת המס“ – יימחקו;
(10)
סעיף 18(ג) והתקנות לפיו ימשיכו לחול לגבי מטע ולגבי נכסים קבועים המשמשים בייצור הכנסה ממטע, שבידי הנישום, שהיו מטע או נכסים כאמור, בידיו, באחת משנות המס 2002 עד 2007;
(11)
סעיף 20(א)(2) ו־(3) ימשיך לחול, ואולם בסעיף 20(א)(2), במקום הסיפה החל במילים ”יופעלו הוראות פרק ב׳“ יקראו ”לא יותר בניכוי ניכוי בשל פחת לפי סעיף 3“ ובסעיף 20(א)(3), הסיפה החל במילים ”ולא יותרו“ – תימחק;
(12)
(13)
סעיף 25(א) ימשיך לחול, ואולם במקום הסיפה החל במילים ”כשהדו״ח מאושר“ יקראו ”כחלק מהדו״ח שהוא חייב בהגשתו כאמור“;
(14)
סעיף 27 ימשיך לחול, ואולם בשנת המס 2008, בסעיף קטן (ב)(2), במקום ”תוך 30 ימים מתחילת שנת המס“ יקראו ”תוך 90 ימים מתחילת שנת המס“;
(15)
סעיף 28 ימשיך לחול, ואולם במקום ”יחולו עליהם הוראות פרק ג׳“ יקראו ”יחולו עליהם הוראות פרק ג׳ הממשיכות לחול לפי סעיף 33א“, במקום ”יחולו עליהם הוראות פרק ב׳“ יקראו ”יחולו עליהם הוראות פרק ב׳ הממשיכות לחול לפי סעיף 33א“, ובמקום הסיפה החל במילים ”במקום הוראות“ יקראו ”במקום הוראות פרק ג׳ האמורות, הוראות פרק ב׳ האמורות והתוספות לחוק זה“;
(16)
סעיף 31א ימשיך לחול;
(17)
סעיף 33(א) והתקנות לפיו ימשיכו לחול לעניין ביצוע הוראות חוק זה הממשיכות לחול לפי סעיף זה.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך עשרים ימים מיום קבלתו בכנסת.
תוספת א׳
(סעיפים 7 ו־10)
הון
1.
[תיקון: תשמ״ו]
בתוספת זו ובתוספות ב׳ ו־ג׳, ”מס יתר“ – המס העודף על המס המגיע על פי שומה לפי סעיף 145(א)(1) לפקודה, או על פי שומה או צו ששלושים ימים לפני יום הגשת הדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה בשנת המס, היה לגביהם הסכם, ואם לא היה הסכם – שלא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור.
1א.
[תיקון: תשמ״ו, ק״ת תשמ״ט]
חבר־בני־אדם שאיננו שותפות
סכום ההון של חבר־בני־אדם שאיננו שותפות הוא סך כל הפריטים המפורטים בסעיף קטן (א) בניכוי סך כל הפריטים המפורטים בסעיף קטן (ב), והכל לפי הרשום במאזן לתום שנת המס הקודמת, כשהוא ערוך לפי עקרונות חשבונאיים:
(א)
(1)
הון מניות נפרע, לרבות השתתפות החברים בהון של אגודה שיתופית;
(2)
קרנות הון, למעט קרנות שערוך שמקורן בשערוך נכס שאינו נכס קבוע ושהריווח ממכירתו הוא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה;
(3)
מענקים שנתקבלו מהסוכנות היהודית לארץ ישראל, מקרן קיימת לישראל, מקרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל (להלן – המוסדות הלאומיים) או מהמדינה;
(4)
תקבולים על חשבון מניות, שאינם נושאים ריבית ושלא הוחזרו עד תום שנת המס;
(5)
יתרת רווחים ועודפים;
(6)
דיבידנד מוצע לחלוקה;
(7)
שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק, שלא נפרעו עד תום שנת המס, והריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס;
(8)
שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק, הרשומים בבורסה והניתנים להמרה למניות, והריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס, וכן אופציות שהנפיק;
(9)
עתודה להשוואת מסים שמקורה בשערוך נכסים קבועים;
(10)
הלוואה מהמדינה, מרשות מקומית או מהמוסדות הלאומיים שניתנה לתקופה של יותר מעשרים שנים בריבית שנתית ששיעורה נמוך מ־30% לשימושו של מקבל ההלוואה, ובלבד שהלוואה כאמור שניתנה על מנת לתיתה לאדם מסויים או לסוג מסויים של בני אדם או למטרה מסויימת, הכל בהתאם להוראות המלווה, יראוה כהון רק בידיו של מי שקיבל אותה לשימושו כאמור;
(ב)
(1)
יתרת הפסדים;
(2)
הוצאותיו של מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981, ברכישת ביטוח חיים, המובאות בחשבון בקביעת העתודות המותרות בניכוי על פי סעיף 50 לפקודה, שתבע את ניכוין לענין קביעת הכנסתו החייבת ושלא הופחתו עד תום שנת המס הקודמת מהריווח לענין קביעת ההון.
2.
[תיקון: תשמ״ו]
יחיד ושותפות
סכום ההון של יחיד ושל שותפות הוא סך כל הפריטים המפורטים בסעיף קטן (א), בניכוי הפריט המפורט בסעיף קטן (ב), והכל לפי הרשום במאזן לתום שנת המס הקודמת כשהוא ערוך לפי עקרונות חשבונאיים, בתוספת או בניכוי של הפריט המפורט בסעיף קטן (ג);
(א)
(1)
יתרת הון לזכות בעל העסק, או השותפים שסעיף 13(2) חל עליהם (להלן בסעיף זה – השותפים) בניכוי יתרה הרשומה בספרי העסק לחובת פקיד השומה למעט מס יתר שהובא בחשבון כנכס קבוע;
(2)
קרנות הון, ובשותפות – חלק יחסי מקרנות ההון לפי יחס חלקם של השותפים בהכנסת השותפות, לפי סעיף 63 לפקודה, הכל למעט קרנות שיערוך שמקורן בשיערוך נכס שאינו נכס קבוע ושהריווח ממכירתו הוא הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה;
(3)
מענקים שנתקבלו מהמוסדות הלאומיים או מהמדינה, ובשותפות – חלק יחסי ממענקים כאמור לפי יחס חלקם של השותפים בהכנסת השותפות, לפי סעיף 63 לפקודה;
(ב)
יתרה לחובת בעל העסק או השותפים, בתוספת יתרה הרשומה בספרי העסק לחובת פקיד השומה למעט מס יתר שהובא בחשבון כנכס קבוע.
(ג)
ערך ממוצע של משיכות כשהוא לזכות או לחובה של בעל העסק או השותפים; לענין זה, ”ערך ממוצע של משיכות“ – יתרת החובה הגבוהה ביותר בחודש הראשון של שנת המס, של בעל העסק או השותפים, בתוספת סכום ההפרשים החדשיים שבין היתרה לחובה הגבוהה ביותר בכל חודש החל בחודש השני בשנת המס, לבין היתרה לחובה הגבוהה ביותר בחודש שקדם לה, כשהיתרה האמורה בחודש הראשון וכל הפרש חדשי מוכפלים בשיעור עליית המדד מהחודש לגביו חושבו עד תום שנת המס, ומחולקים בשיעור עליית המדד בשנת המס; תשלומי מס ששולמו בשנת המס על חשבון שנים קודמות, למעט מס יתר שהובא בחשבון כנכס קבוע, הרשומים בספרי העסק, ייחשבו כמשיכות בעל העסק או השותפים, לפי הענין, וייכללו בחישוב הערך הממוצע של המשיכות; לא היתה יתרה לחובה בחודש כלשהו, תובא בחשבון לגבי אותו חודש היתרה הנמוכה ביותר לזכות; בחישוב היתרה וההפרשים לא יובאו בחשבון –
(1)
תשלומי מס על חשבון המס לשנת המס;
(2)
פריטים המפורטים בסעיפים קטנים (א)(1) ו־(ב);
(3)
סכומים שמקורם בשערוך נכסים וכן רווחים או הפסדים המתייחסים לשנת המס, שנרשמו לזכות בעל העסק או השותפים או לחובתם.
3.
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ב, תשס״ה־2]
תיאומי הון
מסכום ההון כאמור בסעיף 1א ו־2 לתוספת זו יווספו או ייגרעו, לפי הענין:
(1)
הסכומים שלהלן כפי שנרשמו בפנקסי העסק או בדו״חות שהגיש הנישום לפי סעיף 131 לפקודה, הכל לגבי שנות המס 1982 עד תום שנת המס הקודמת:
(א)
יווסף סכום שנרשם בפנקסי העסק כהוצאה ולא הותר בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת לפי הוראות סעיף 18(ד) לפקודה, למעט הסכומים שהותרו בניכוי לפי סעיף 21 לחוק המיסוי וסעיף 11 לחוק זה;
(ב)
יווסף סכום כל הכנסה שנכלל בהכנסות בקביעת ההכנסה החייבת ולא נרשם כהכנסה בפנקסי העסק;
(ג)
יווסף הפסד מעבודה ממושכת לפי סעיף 8א לפקודה שלא הובא בחשבון לענין חישוב ההכנסה החייבת, וסכום שנרשם בפנקסי העסק כהוצאה אך לא הוצא בפועל ולא הותר בניכוי לענין חישוב ההכנסה החייבת; הוראות פסקה זו לא יחולו על הוצאות פחת, ניכוי או הפחתה של סכום מערכו של נכס קבוע, וסכומים הכלולים בפסקת משנה (א) ובפסקה (2); בפסקת משנה זו, ”פחת“ – למעט פחת שנרשם בספרים כהוצאה בשל נכס ששכר הנישום ולא נתבע בקביעת הכנסתו החייבת;
(ד)
בחבר־בני־אדם שאינו שותפות ייגרע או יווסף, לפי הענין, ההפרש בין הסכום הכולל של המס המתחייב על פי שומותיו לשנת מס 1982 עד שנת המס הקודמת, לבין הסכום הכולל של מס על ההכנסה שנרשם כהוצאה או כהכנסה בפנקסי העסק בשל שנות המס האמורות, ואינו כולל סכום שהקטין עתודה להשוואת מסים שמקורה בשערוך נכסים וסכום מס החל על דיבידנד שחולק; לענין זה –
”שומה“ – שומה עצמית כמשמעותה בסעיף 145(א)(1) לפקודה, וכן שומה או צו ששלושים ימים לפני יום הגשת הדו״ח לפי סעיף 131 לפקודה לשנת המס היה לגביהם הסכם, ואם לא היה הסכם – שלא היו ניתנים עוד להשגה או לערעור;
”מס“ – לרבות מס שבח מקרקעין, ולמעט ריבית וקנסות בשל חוב מס;
(ה)
ייגרע סכום השווה לסך ההכנסות שנרשמו בפנקסי העסק כהכנסה, אף אם אינן הכנסה לפי סעיף 1 לפקודה, ולא נכללו בחישוב ההכנסה החייבת, למעט –
(1)
הכנסות פטורות ממס שנתקבלו;
(2)
סכום שנוסף לערכו של נכס קבוע;
(3)
סכום שלא התחייב במס בשל הוראות סעיפים 95 ו־96 לפקודה;
(ו)
ייגרע סכום כל הוצאה שהותר בניכוי בקביעת ההכנסה החייבת ולא נרשם כהוצאה בפנקסי העסק, למעט הוצאות פחת וסכום כל הוצאה או חלק ממנה שנרשם כנכס קבוע;
(ז)
לענין פסקאות משנה (ב) ו־(ו), ”הכנסה“ או ”הוצאה“ – למעט כל תוספת להכנסה, ניכוי או קיזוז ממנה, שמקורם בהוראות חוק המיסוי, בהוראות פרק שביעי 3 לחוק לעידוד השקעות הון, התשי״ט–1959, ובהוראות חוק זה, אך לרבות הוצאה שהיא ניכוי על פי סעיף 21 לחוק המיסוי ולרבות כל הוצאה או הכנסה לפי סעיפים 4, 5 ו־11 לחוק זה;
(2)
יווספו הסכומים שלהלן כפי שהם רשומים במאזן כהגדרתו בתוספת ב׳ לתום שנת המס הקודמת:
(א)
עודף סכום העתודה לפיצויי פרישה על סכום היעודה לתשלום פיצויי פרישה; היה העודף סכום שלילי – ייגרע הסכום מההון;
(ב)
יתרת הפרשה לחופשה שלא הותרה בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת על פי הוראות סעיף 18(א) לפקודה;
(ג)
יתרת הפרשה לחובות עסקיים מסופקים שלא הותרה בניכוי לענין קביעת ההכנסה החייבת;
(3)
ייגרע סכום ההפקדות בשנת המס בקופת גמל לפיצויים בשל שנות מס קודמות לשנת המס, כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהחודש שבו נעשתה ההפקדה עד תום שנת המס ומחולק בשיעור עליית המדד בשנת המס; לענין זה ”קופת גמל“ – כהגדרתה בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
(4)
(בוטלה);
(5)
ייגרע מההון כל סכום שהובא בחשבון כגריעה מההון לפי סעיפים 1(20)(א) או (ב), וסעיף 20(ד1) לחוק המיסוי, או כשינוי שלילי לפי סעיף 2 בתוספת ג׳ ולא נרשם כנכס קבוע בפנקסי העסק עד תום שנת המס הקודמת; הוראה זו לא תחול על סכום המתייחס לנכס שהוא קרקע או ניירות ערך שלא נקבע לגביו בשנת המס שהוא נכס קבוע;
(6)
יווסף או ייגרע, לפי הענין, הסכום שבו עולה ערך המלאי הסופי, כמשמעותו בסעיף 4(א) לחוק זה, בתום שנת המס הקודמת על ערכו במאזן לאותו מועד.
4.
[תיקון: תשמ״ו]
התאמות בהון השותפות –
(א)
לגבי שותף שסעיף 13(1) חל עליו יווסף או ייגרע, לפי הענין, חלק יחסי מסכום ההון המפורט בסעיף 2(א)(2) ו־(3) לתוספת זו לפי הרשום במאזן השותפות, ומהסכומים שנקבעו בסעיף 3 לתוספת זו לפי יחס חלקו בהכנסות השותפות לפי סעיף 63 לפקודה;
(ב)
לגבי חלקם של השותפים שסעיף 13(2) חל עליהם יווסף או ייגרע, לפי הענין, חלק יחסי מתיאומי ההון המתחייבים לפי סעיף 3 לתוספת זו מהפנקסים שנוהלו לענין הכנסת השותפות, לפי יחס חלקם בהכנסות השותפות, לפי סעיף 63 לפקודה.
תוספת ב׳
(סעיפים 1(8), 3 ו־7)
נכסים קבועים
1.
[תיקון: תשמ״ו, ק״ת תשמ״ח, ק״ת תשמ״ט, תשנ״ב, תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״ה]
”אופציות“ ו”בורסה“ – כאמור בהגדרה שבסעיף 6;
”יחידת השתתפות“ – כהגדרתה בחוק מס הכנסה (הטבות להשקעה בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1983;
”מוסד כספי“ – כהגדרתו בסעיף 22;
”ניירות ערך“ – (נמחקה);
”נכסים קבועים“ –
(1)
נכס כהגדרתו בסעיף 88 לפקודה, לרבות הוצאות נידחות שאינן מותרות בניכוי ושאינן מסים, אך למעט –
(א)
מזומנים, חייבים והלוואות;
(ב)
נכס ששכר הנישום אם לא הותרו לניכוי בשלו הוצאות ריבית או פחת;
(ג)
איגרות חוב ושטרי הון בידי מוסד כספי שאינם נסחרים בבורסה ואינם הון בידי המנפיק;
(2)
(נמחקה);
(3)
מילוות חובה;
(4)
זכות במקרקעין וזכות באיגוד, כמשמעותם בחוק מס שבח, שעל מכירתם מוטל מס שבח או שהיה עשוי להיות מוטל אילולא הפטור לפי חוק מס שבח, למעט זכויות כאמור שהן מלאי עסקי;
(5)
שטרי הון ואיגרות חוב שהנפיק חבר־בני־אדם אחר שהינם לתקופה, של שנה אחת לפחות, והריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס;
(6)
פקדון במטבע חוץ שהפרשי השער עליו פטורים ממס, מס ששולם ביתר, לרבות מקדמה בשל הוצאה עודפת שלא קוזזה בשנת המס שבה שולמה בהתאם לסעיף 181ג לפקודה, וחוב או תביעה שהפרשי ההצמדה, כהגדרתם בסעיף 16ב לפקודה, שנוספו לו, פטורים ממס;
(7)
השקעה של חבר בהון של אגודה שיתופית;
(8)
סכום השקעה בשותפות שהוראות פרק ב׳ אינן חלות בקביעת הכנסתה;
(9)
תשלום על חשבון הנכסים המפורטים בפסקאות (1) עד (8);
(10)
נכס ששכר או השכיר הנישום ושאינו רשום במאזן, אם הותרו לניכוי בשלו הוצאות ריבית או פחת;
”מאזן“ – המאזן לתום שנת המס הקודמת, כשהוא ערוך לפי עקרונות חשבונאיים.
2.
סכום הנכסים הקבועים הוא:
(א)
לגבי יחיד וחבר־בני־אדם שאיננו שותפות – סכום הנכסים הקבועים כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבהגדרת ”נכסים קבועים“ לפי הרשום במאזן והמחיר המקורי של נכס כאמור בפסקה (10) שבהגדרה האמורה;
(ב)
לגבי שותף שסעיף 13(1) חל עליו, בשותפות שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעת הכנסתה – חלק יחסי מסכום הנכסים המפורטים בפסקאות (1) עד (9) שבהגדרת ”נכסים קבועים“ לפי הרשום במאזן השותפות וחלק יחסי מהמחיר המקורי של נכס כאמור בפסקה (10) שבהגדרה האמורה כיחס חלקו בהכנסות השותפות; לענין פסקה זו, שותף בשותפות – בין במישרין ובין באמצעות שותפות שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעת הכנסתה;
(ג)
לגבי שותפות, לענין חלקם של השותפים שסעיף 13(2) חל עליהם – חלק יחסי מסכום הנכסים הקבועים כאמור בפסקאות (1) עד (9) שבהגדרת ”נכסים קבועים“, לפי הרשום במאזן השותפות, וחלק יחסי מהמחיר המקורי של נכס כאמור בפסקה (10) שבהגדרה האמורה כיחס חלקם של השותפים האמורים בהכנסות השותפות לפי סעיף 63 לפקודה.
תוספת ג׳
(סעיפים 3, 7 ו־10 עד 12)
[תיקון: תשמ״ו]
שינויים בהון ובנכסים קבועים במשך שנת המס
”שער החליפין“ – לרבות השער היציג של מרק גרמני, לירה שטרלינג, פרנק שוויצרי, יין יפני, דולר קנדי, גולדן הולנדי, דולר אוסטרלי, פרנק צרפתי ופרנק בלגי;
”מוסד כספי“ – כהגדרתו בסעיף 22.
1.
[תיקון: תשמ״ו, ק״ת תשמ״ח, תשנ״ט־2]
”שינויים חיוביים“ – כל אחד מהסכומים המפורטים להלן, כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהחודש שבו נתקבל עד תום שנת המס ומחולק בשיעור עליית המדד בשנת המס:
(1)
סכומים שנתקבלו על חשבון הקצאת מניות שכנגדם הונפקו מניות עד להגשת הדו״ח לשנת המס לפי סעיף 131 לפקודה, או עד למועד מאוחר יותר כפי שהתיר פקיד השומה, בניכוי ההוצאות שהוצאו בהנפקת המניות, או סכומים שנתקבלו על חשבון השתתפות החברים בהון של אגודה שיתופית; לענין זה יראו כסכום המתקבל בעד הנפקת מניות כנגד איגרות חוב או שטרי הון הניתנים להמרה שאינם בגדר הון, את סכום העלות שלהם בתוספת הריבית שנצברה עליהם עד תום שנת המס הקודמת ולא שולמה, ובלבד שנרשמה כהוצאה בספרי החברה;
(2)
סכומים שנתקבלו על חשבון שטרי הון ואיגרות חוב, שהנפיק הנישום לתקופה של שנה אחת לפחות, ושהריבית השנתית עליהם אינה עולה על 30% משיעור עליית המדד בשנת המס, וכן סכומים שנתקבלו על חשבון אופציות שהנפיק הנישום בניכוי ההוצאות שהוצאו בהנפקתן;
(3)
סכומים שנתקבלו תמורת נכסים קבועים בניכוי ההוצאות שהוצאו בקשר למימושם, ולגבי נכסים קבועים, שאינם ניירות ערך כהגדרתם בסעיף 6(א), גם בניכוי המס החל עליהם; לענין זה, רישומן של מניות בבורסה במהלך שנת המס לא ייחשב כמכירתן, ושוויה בבורסה של יחידת השתתפות כאמור בסעיף 2(3) לתוספת זו, שלא בידי מוסד כספי, לפי ערכו של נייר הערך ביום המסחר הראשון שלאחר רישומה בבורסה, ייחשב כסכום שנתקבל תמורת נכס קבוע;
(4)
סכום מענקים בשל נכסים קבועים שנתקבלו במהלך שנת המס מהמדינה או מהמוסדות הלאומיים, למעט מענקים כאמור בסעיף 20א לפקודה;
(5)
בידי שותף שסעיף 13(1) חל עליו, בשותפות שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעת הכנסתה – חלק יחסי מהסכומים המפורטים בפסקה (3) או (4) כיחס חלקו של השותף בהכנסות השותפות לפי סעיף 63 לפקודה; לענין זה שותף בשותפות – בין במישרין ובין באמצעות שותפות שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעת הכנסתה;
(6)
בשותפות לענין חלקם של השותפים שסעיף 13(2) חל עליהם – חלק יחסי מהסכומים המפורטים בסעיף זה כיחס חלקם של השותפים האמורים בהכנסות השותפות;
(7)
סכומים שנתקבלו כהחזר מס יתר בתוספת סכום הפרשי הצמדה וריבית שנתקבלו בשלהם ואשר הצטברו מתחילת שנת המס 1983; הוראה זו לא תחול על מי שהכנסה מריבית היא בידו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה;
לענין סעיף זה –
”סכום שנתקבל“ – חלק התמורה שנתקבל בשנת המס וכן חלק התמורה שלא נתקבל בשנת המס אך הוצמד במלואו למלוא שיעור עליית המדד או למלוא השינוי בשער החליפין, ובלבד שההכנסה מההצמדה האמורה מדווחת, לצרכי מס, על בסיס צבירה;
”מזומן“ – (נמחקה).
2.
[תיקון: תשמ״ו, תשנ״ט־2]
”שינויים שליליים“ – כל אחד מהסכומים המפורטים להלן, כשהוא מוכפל בשיעור עליית המדד מהחודש שבו שולם עד תום שנת המס, ומחולק בשיעור עליית המדד בשנת המס:
(1)
סכום דיבידנד ששולם, לרבות דיבידנד ששולם מתוך רווחי חברה משפחתית, ולמעט דיבידנד ששולם מתוך דיבידנד שנתקבל במהלך שנת המס;
(2)
סכומים ששולמו בשל נכסים קבועים;
(2א)
מס יתר ששילם חבר־בני־אדם שאינו שותפות ושהכנסה מריבית אינה בידו הכנסה לפי סעיף 2(1) לפקודה, בשל שנות מס קודמות;
(3)
סכומים ששולמו לרכישת יחידת השתתפות דרך הקצאה במקור בניכוי המס הנחסך שנוכה כנגד מקדמות שהנישום חייב בהם לפי סעיף 175 לפקודה; לענין פסקה זו, ”יחידת השתתפות“, ”הקצאה במקור“ ו”מס נחסך“ – כהגדרתם בחוק מס הכנסה (הטבות להשקעות בניירות ערך שתמורתם נועדה למחקר מדעי), התשמ״ד–1983;
(4)
(נמחקה);
(5)
הקטנה בדרך כלשהי של פריט הון המפורט בתוספת א׳;
(6)
סכום ששילם חבר־בני־אדם לחבר בו בשל חלוקת נכסים עקב פירוקו;
(7)
בידי שותף שסעיף 13(1) חל עליו בשותפות שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעת הכנסתה – חלק יחסי מהסכומים המפורטים בפסקאות (2) עד (6) כיחס חלקו של השותף בהכנסות השותפות, לפי סעיף 63 לפקודה; לענין זה, שותף בשותפות – בין במישרין ובין באמצעות שותפות שהוראות פרק ב׳ חלות בקביעת הכנסתה;
(8)
בשותפות, לגבי חלקם של השותפים שסעיף 13(2) חל עליהם – חלק יחסי מהסכומים המפורטים בפסקאות (2) עד (6) כיחס חלקם של השותפים האמורים בהכנסות השותפות, לפי סעיף 63 לפקודה.
לענין סעיף זה –
”סכום ששולם“ – חלק מהתמורה ששולם בשנת המס וכן חלק מהתמורה הנושא ריבית, ובנכס שהחל לשמש בייצור הכנסה – גם חלק עלות הנכס שטרם שולם ביום בו החל השימוש בנכס; ברכישת נכס קבוע שהוא קרקע שהתמורה בשל רכישתו היא בבניית בנין על אותה קרקע, יראו סכומים שהוציא הרוכש לבניית הבנין האמור והמהווה תמורה בעד הקרקע, כסכומים ששולמו;
”מזומן“ – (נמחקה).
נתקבל בכנסת ביום י״א באב התשמ״ה (29 ביולי 1985).
- שמעון פרס
ראש הממשלה - יצחק מודעי
שר האוצר - חיים הרצוג
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.