חוק השקעות משותפות בנאמנות
(הופנה מהדף חוק להשקעות משותפות בנאמנות)
חוק השקעות משותפות בנאמנות מתוך
חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994
2000601
חוק קודם: ס״ח תשכ״א, 84; תשכ״ה, 39; תשל״ו, 78; תש״ם, 156; תשמ״ז, 158; תש״ן, 137; תשנ״ב, 102, 182; תשנ״ג, 6.
חוק חדש: ס״ח תשנ״ד, 308; תשנ״ה, 29, 143, 429; תשנ״ו, 325, 386; תשנ״ט, 151, 255; תשס״א, 398; תשס״ב, 577; תשס״ג, 141; תשס״ה, 39, 853; תשס״ו, 280, 292; תשס״ט, 286; תש״ע, 387, 544, 618; תשע״א, 252, 380, 977; תשע״ב, 6, 191; תשע״ד, 127, 270, 646; תשע״ו, 321, 691, 1262; תשע״ז, 695, 1064; תשע״ט, 63, 251; תשפ״ד, 990.
תיקון התוספות: ק״ת תשע״ה, 487, 488, 489.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־3, תשע״ו, תשע״ז, תשע״ז־2, תשפ״ד]
בחוק זה –
”אתר ההפצה“ – אתר אינטרנט של הרשות הפתוח לעיון הציבור, שבו מוצגים דוחות ותשקיפים שהוגשו לרשות, בידי מנהל קרן או נאמן כמשמעותם בסעיף 4;
”בורסה“ – בורסה בישראל, ובורסה מחוץ לישראל שקיבלה אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינה שבה היא פועלת;
”בורסה בישראל“ – בורסה כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”בית המשפט“ – (נמחקה);
”בנק בישראל“ – בנק כמשמעותו בחוק הבנקאות;
”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ, ושמתקיימים לגביו שניים אלה:
(1)
הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות;
(2)
הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
”דירקטור חיצוני“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”הוראה“ – של הרשות או של יושב ראש הרשות – לרבות דרישה שדרשו;
”החלטה מיוחדת של בעלי יחידות“ – החלטה שנתקבלה באסיפה כללית של בעלי היחידות, כנדרש לפי חוק זה, ושהתקיימו בה שני אלה:
(1)
ההחלטה נתקבלה ברוב של לפחות שלושה רבעים מבעלי היחידות, שהצביעו בעצמם או על ידי שלוח;
(2)
המצביעים בעד קבלת ההחלטה מחזיקים לפחות בחמישים ואחד אחוזים ממספר היחידות שבידי בעלי היחידות המצביעים בעצמם או על ידי שלוח;
”חברה“ – כהגדרתה בחוק החברות או חברת חוץ שנרשמה לפי סעיף 346 לחוק האמור;
”חברה מנהלת“ ו”קופת גמל“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חברה קרובה של קרן“ – (נמחקה);
”חברת חוץ“ – כהגדרתה בחוק החברות;
”חברת רישומים“ – כהגדרתה בחוק ניירות ערך;
”חוק הבנקאות“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק הפיקוח על המטבע“ – חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978;
”חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות“ – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”יום חישוב המחירים“ – יום שלפי סעיף 46(ה) או 129ג(3), על מנהל קרן פתוחה לחשב לגביו את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
”יום עסקים“ – כל יום מימי השבוע שבו רוב בעלי רשיון בנק לפי חוק הבנקאות פתוחים לעסקים, זולת אם הוא ערב יום מנוחה כמשמעותו בפקודת סדרי שלטון ומשפט, התש״ח–1948;
”יחידות“ – כמשמעותן בסעיף 3(ב);
”מטבע חוץ“ – מטבע שהוא הילך חוקי במדינה כלשהי ואינו מטבע ישראלי;
”מסלקה“ – כהגדרתה בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך;
”מפיץ“ – חבר בורסה שניתן להגיש אצלו הזמנות ליחידות;
”נושא משרה“ – נושא משרה בכירה כהגדרתו בחוק ניירות ערך, וכן, לגבי מנהל קרן – חבר ועדת השקעות כהגדרתה בסעיף 20(א), ולגבי נאמן – מי שממונה בנאמן על מילוי חובות הנאמן ותפקידיו כאמור בסעיף 78;
”ניירות ערך“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך, לרבות ניירות ערך שהוצאו בידי המדינה;
”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הנסחרים בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל או מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
”עניין אישי“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”עסקה מתואמת“ – עסקה הנעשית בבורסה בישראל, ושתנאיה סוכמו מראש על ידי הצדדים לה;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”פרסום בעתון“ – פרסום בשני עתונים יומיים לפחות, בעלי תפוצה רחבה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית שלפחות אחד מהם הוא עיתון נפוץ כמשמעותו בסעיף 1א לחוק התכנון והבניה, התשכ״ה–1965; לענין קרן שאושרה לתושבי חוץ בלבד, פרסום בעתון נפוץ אחד לפחות כאמור, ופרסום בעתון יומי אחד לפחות, היוצא לאור בישראל בשפה האנגלית;
”קופת גמל“ – (נמחקה);
”קרוב“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”קרן“ – קרן להשקעות משותפות בנאמנות, כמשמעותה בסעיף 3;
”קרן טכנולוגיה עילית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן טכנולוגיה עילית (היי־טק);
”קרן חוץ“ – (נמחקה);
”קרן ייחודית“ – קרן סגורה שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן ייחודית;
”קרן כספית“ – קרן שמתקיימים בה שניים אלה:
(1)
סוג הנכסים המוחזקים בה מתאפיין בסיכון אשראי נמוך; לעניין זה, ”סיכון אשראי“ – סיכון להפסד שייגרם לקרן כתוצאה מחדלות פירעון של גוף שמוחזקים אצלו מזומנים ופיקדונות שהם נכסי הקרן או של גוף אחר שיש לו התחייבות פיננסית כלפי הקרן;
(2)
בהסכם הקרן נקבע שהיא תהיה קרן כספית;
”קרן מחקה“ – קרן שלפי מדיניות ההשקעות שלה ייעודה הוא השגת תוצאות הנגזרות משיעור השינוי במחיר מדד או סחורה;
”קרן סל“ – קרן מחקה, שהיא קרן סגורה, שבהסכם הקרן שלה נקבע כי תהיה קרן סל;
”קרן פתוחה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן פתוחה;
”קרן סגורה“ – קרן שבהסכם הקרן נקבע כי תהיה קרן סגורה;
”קרן מסויגת“, ”קרן בלתי מסויגת“ – (נמחקו);
”שווי נקי של נכסי קרן“ – שווי נכסי הקרן בניכוי התחייבויותיה;
”שוק מוסדר“ – מערכת שבאמצעותה מתנהל מסחר בניירות ערך, באופציות או בחוזים עתידיים, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא מתנהל;
”שנת כספים של קרן“ – תקופה של 12 חודשים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח כשנת כספים של הקרן, או תקופה קצרה יותר שקבע מנהל הקרן כאמור, אם היא שנת הכספים הראשונה של קרן חדשה או שנת הכספים הראשונה לאחר שמנהל הקרן שינה את שנת הכספים של הקרן;
”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”החזקה“, ”הרשות“, ”חברה מסונפת“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“ – כמשמעותם בחוק ניירות ערך;
”דירקטור מקרב הציבור“ ו”חברת חוץ“ – (נמחקו);
”בעל רשיון“, ”יועץ השקעות“ ו”מנהל תיקים“ – כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995 (להלן – חוק הסדרת העיסוק).
פרק ב׳: ייסוד קרן
סימן א׳: מהותה של קרן
תחולה [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־3, תשע״ז־2]
(א)
חוק זה יחול על כל הסדר, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שאינו מוסדר על פי דין אחר, וכן על הסדר מסוג שקבע שר האוצר שמטרתו השקעה משותפת במטבעות והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם; לענין סעיף זה יראו אופציה וחוזה עתידי, כהגדרתם בסעיף 64(ב), כנייר ערך.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יחול חוק זה על הסדר שמטרתו כאמור, שמספר המשתתפים בו אינו עולה על חמישים ושנעשה בלא פניה לציבור.
קרן להשקעות משותפות בנאמנות
(א)
הסדר שחוק זה חל עליו לא ייעשה אלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות, שתיווסד בהסכם לניהול בנאמנות לפי חוק זה (בחוק זה – הסכם הקרן).
(ב)
קרן תהיה מורכבת מיחידות, שכל אחת מהן מקנה זכות שווה בקרן.
סימן ב׳: הסכם הקרן
הסכם הקרן
פרטי הסכם הקרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2, תשפ״ד]
(א)
בהסכם הקרן ייקבעו פרטים אלה:
(1)
שם הקרן;
(2)
שם הנאמן ושם מנהל הקרן ומען משרדיהם הרשומים;
(3)
אם הקרן תהיה קרן פתוחה, קרן סגורה או קרן ייחודית;
(4)
בקרן פתוחה – המועדים שלגביהם יחושבו מחיר היחידה ומחיר הפדיון, אם מחירים אלה יחושבו יותר מפעם אחת ביום;
(5)
בקרן סגורה – המועדים שבהם רשאים בעלי היחידות לפדותן, אם נקבעו מועדים כאמור, והשיעור המרבי של יחידות שבעל יחידות רשאי לפדות במועדים האמורים – אם נקבע שיעור כאמור;
(6)
בקרן פתוחה – המועדים שבהם יוצעו היחידות לציבור וייפדו, אם מועדי הצעת היחידות ופדיונן קבועים מראש;
(6א)
בקרן פתוחה שהיא קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47 – דרישה למתן הודעה מוקדמת לפדיון יחידות הקרן, אם נקבעה לפי סעיף קטן (ב) של הסעיף האמור;
(7)
השיעור המרבי של ההוספה כאמור בסעיף 42(ג) או העמלה כאמור בסעיף 50(ג) ואם ההוספה או העמלה כאמור תיווסף למחיר היחידה או תנוכה ממחיר הפדיון;
(8)
מדיניות ההשקעות של הקרן ודרכי שינויה;
(9)
(נמחקה);
(10)
תקופת קיומה של הקרן, אם הוגבלה התקופה;
(11)
(נמחקה);
(12)
שכר הנאמן ושכר מנהל הקרן;
(13)
תקופת כהונתו של הנאמן;
(14)
הדרך לשינוי הסכם הקרן.
(ב)
אין באמור בסעיף קטן (א), כדי למנוע קביעת פרטים נוספים בהסכם הקרן.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות ענינים נוספים שייכללו בהסכם הקרן, וכן מגבלות שיחולו על עניינים כאמור.
(ד)
הסכם הקרן לא יכלול תניות שמהן משתמע, במפורש או במכללא, כי הנאמן או מנהל הקרן פטורים מאחריותם לפי חוק זה או לפי דין אחר.
שם מטעה [תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3]
(א)
לא יהיה לקרן שם שיש בו כדי להטעות.
(ב)
הרשות רשאית להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות להשמיע את טענותיו, לשנות את שם הקרן בתוך תקופה שתקבע אם היתה סבורה שיש בו כדי להטעות.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט]
(בוטל).
רישום הסכם הקרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה]
(א)
מנהל קרן יגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה; שונה הסכם הקרן, יגיש מנהל הקרן לרשות את הסכם הקרן המתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי.
(ב)
הסכם הקרן יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן.
(ג)
מנהל הקרן ימציא העתק מהסכם הקרן ומכל שינוי בו לבעל יחידה, לפי דרישתו, בתמורה לתשלום שקבע הנאמן.
סימן ג׳: נאמן
הנאמן [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט, תשס״א, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב]
(א)
לא תשמש חברה נאמן לקרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
(1)
היא אחד מאלה:
(א)
תאגיד בנקאי כמשמעותו בחוק הבנקאות, למעט חברת שירותים משותפת;
(ב)
מבטח כמשמעותו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981;
(ג)
חברה שעיסוקה העיקרי הוא מילוי תפקידי נאמנות;
(2)
לה הון עצמי, נוסף להון העצמי הנדרש על פי דין עקב עיסוקיה האחרים, בסכום שאינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
(3)
לה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר; ביטוח לפי פסקה זו יכול שייקבע כביטוח נוסף על ביטוח הנדרש עקב עיסוקיה האחרים.
(א1)
לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור כאמור בסעיף קטן (א) לחברה שמתקיימים לגביה התנאים האמורים באותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון לפני ועדת הרישיונות, וועדת הרישיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנות החברה, של בעל שליטה בה, או של נושא משרה בכל אחד מהם.
(ב)
(בוטל).
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לעובד של חברה שתשמש נאמן, שיעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו לפי סעיף 78.
(ד)
לא תשמש חברה נאמן לקרן אם נתקיים אחד מאלה:
(1)
היא חברה הנמנית עם קבוצת מנהל הקרן או חברה המחזיקה ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של מנהל הקרן או של חברה השולטת בו, או שהיא חברה בשליטתה של חברה כאמור;
(1א)
היא חברה הנשלטת בידי מנהל הקרן, או שמי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מהון המניות המונפק של החברה;
(2)
חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור, משמשת נאמן לקרן שמנהלה הוא חברה בשליטתה או חברה השולטת בה או בשליטה של חברה השולטת בה;
(3)
המנהל הכללי, עובד או דירקטור של מי מהנמנים עם קבוצת החברה הוא המנהל הכללי, דירקטור או עובד של מי מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן או מועסק על ידי אחד מהנמנים עם קבוצת מנהל הקרן;
(4)
יש למי מהנמנים עם קבוצת החברה קשר עסקי עם מנהל הקרן או קשר עסקי מהותי עם אדם השולט במנהל הקרן או עם תאגיד בשליטת אדם כאמור; בסעיף קטן זה –
”קשר עסקי“ – קשר בין ספק ללקוח, קשר בין נותן שירות למקבל שירות, מתן הלוואות או קבלת הלוואות, השכרת נכסים, שותפות בעסקים, עסקאות משותפות, שותפות בנכסים או כל קשר מסחרי או כלכלי אחר, והכל בין במישרין ובין בעקיפין, בין דרך קבע ובין באופן חד־פעמי, למעט קשר כאמור הנובע ממתן שירותים אלה:
(1)
נאמנות לקרנות או לתעודות התחייבות כהגדרתן בסעיף 35א לחוק ניירות ערך;
(2)
שירותים בנקאיים מקובלים במהלך עסקיו הרגילים של בנק ובתנאי שוק, ובלבד שההכנסה מהם אינה עולה על חמישה אחוזים מהכנסות הבנק;
”קשר עסקי מהותי“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים בנקאיים מקובלים, אשר סך ההכנסות ממנו, יחד עם ההכנסות מכלל הקשרים העסקיים של קבוצת החברה עם קבוצת מנהל הקרן, עולה על חמישה אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה;
(5)
הכנסות קבוצת החברה שמקורן בקשר עסקי כולל עם קבוצת מנהל הקרן עולות על 15 אחוזים מסך ההכנסות של קבוצת החברה; בפסקה זו –
”הכנסות“ – סך ההכנסות לפי דוחות כספיים שנתיים אחרונים;
”קשר עסקי כולל“ – קשר עסקי, לרבות קשר עסקי הנובע ממתן שירותים כאמור בפסקאות (1) ו־(2) להגדרה ”קשר עסקי“;
(6)
קיימות נסיבות אחרות שבהן עלול להיווצר ניגוד עניינים בין מי מהנמנים עם קבוצת החברה לבין בעלי היחידות בקרן.
(ה)
תקופת כהונתו של הנאמן על פי הסכם הקרן לא תפחת משלוש שנים; הוארכה תקופת כהונתו של הנאמן, לא תפחת תקופת ההארכה משנתיים.
(ו)
בסעיף זה –
”קבוצת החברה“ – החברה, אדם השולט בחברה ותאגיד בשליטת אדם כאמור;
”קבוצת מנהל הקרן“ – מנהל הקרן, אדם השולט במנהל הקרן ותאגיד בשליטת אדם כאמור.
חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות [תיקון: תשע״א, תשע״א־2, תשע״ט]
(א)
נאמן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות להלן, בארץ או בחוץ לארץ, לגבי הנאמן, בעל שליטה בנאמן או נושא משרה בהם, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
(1)
הרשעה בעבירה, ובלבד שאם העבירה היא עבירת קלון – רק אם בית המשפט קבע שמדובר בעבירה שיש עמה קלון;
(2)
הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון;
(3)
חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה שאינה עבירת קלון או הפרה של הוראת דין כלכלי, על ידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
(4)
תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראות כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
(5)
תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
(6)
פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות.
(ב)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי סעיף 72(א), לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
(ג)
נושא משרה בנאמן, בעל שליטה בנאמן ונושא משרה בו, יודיעו לנאמן על אירוע כאמור בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף קטן (א), מיד כשנודע להם על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים לנאמן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א).
(ד)
בסעיף זה –
”הוראת דין כלכלי“ – הוראה מהוראות הדינים המנויים בהגדרה ”עבירה“;
”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה בסעיף 260(א) לחוק החברות;
”עבירה“ – עבירה לפי אחד מהחוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000; חוק ניירות ערך; חוק הסדרת העיסוק; פקודת החברות; חוק החברות; חוק הבנקאות; פקודת הבנקאות, 1941; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981; פקודת מס הכנסה; חוק מיסוי מקרקעין (שבח ורכישה), התשכ״ג–1963; חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975; פקודת המכס; חוק היטלי סחר ואמצעי הגנה, התשנ״א–1991; חוק התחרות הכלכלית, התשמ״ח–1988; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005; חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005, או עבירת קלון;
”עבירת קלון“ – עבירה אחרת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם שהורשע בה ראוי להיות בעל תפקיד במנהל קרן או בנאמן, לפי העניין, או להחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לרבות עבירה לפי דין זר ולרבות עבירת משמעת.
פקיעת אישור [תיקון: תשנ״ט]
תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש נאמן יפקע לאחר שנה שבה לא כיהנה כנאמן.
ביטול או התליה של אישור נאמן [תיקון: תשע״א]
(א)
מצא יושב ראש הרשות כי התקיימו לגבי נאמן נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כנאמן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
(ב)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של נאמן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
סיום כהונתו של נאמן [תיקון: תשנ״ט, תשע״ב]
(א)
כהונתו של נאמן תסתיים בהתקיים אחד מאלה:
(1)
חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים המפורטים בסעיף 9(א)(1) או מתקיים בו תנאי מהתנאים שבסעיף 9(ד), או שתנאי מן התנאים שבסעיף 9(א)(2) או (3) או לפי סעיף 9(ג) לא נתקיים בו במשך תקופה מצטברת של ארבעים וחמישה ימים בשנה שתחילתה באחד בינואר;
(2)
תמה תקופת כהונתו לפי הסכם הקרן;
(3)
הוא התפטר, והתפטרותו אושרה בידי בית המשפט, לאחר ששמע את מנהל הקרן ויושב ראש הרשות;
(4)
ניתן צו בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני לנאמן, והצו לא הוסר תוך ששים ימים או תוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים.
(ב)
נאמן שכהונתו הסתיימה, יודיע על כך לרשות מיד בתום הכהונה ויפרט בהודעתו את הסיבות לסיומה; ניתן צו כאמור בסעיף קטן (א)(4), יודיע על כך הנאמן מיד למנהל הקרן ולרשות.
(ג)
ראתה הרשות כי נאמן אינו ממלא את תפקידו לפי הוראות חוק זה, וכי ענינם של בעלי היחידות נפגע או עלול להיפגע, רשאית היא להורות לו על תיקון הפגמים תוך תקופה שתקבע; לא תוקנו הפגמים תוך אותה תקופה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, לבקש מבית המשפט כי יעביר את הנאמן מכהונתו.
נאמן במקום נאמן שכהונתו הסתיימה [תיקון: תשנ״ט, תשע״ב]
(א)
נסתיימה כהונתו של נאמן, ידאג מנהל הקרן שחברה שאושרה לפי סעיף 9 תחתום על הסכם הקרן ותחל לשמש נאמן לקרן תוך תשעים ימים מיום שנסתיימה כהונתו של הנאמן.
(ב)
נאמן שכהונתו נסתיימה ימשיך לכהן בתפקידו עד למועד שבו יתחיל לשמש נאמן אחר במקומו כאמור בסעיף קטן (א) או (ג).
(ג)
לא החל נאמן אחר לשמש במקומו של נאמן שכהונתו נסתיימה, תוך תשעים ימים מיום סיום הכהונה, רשאית הרשות, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן להשמיע את טענותיו, להורות למנהל הקרן להעביר את הקרן שבניהולו לניהול של מנהל קרן אחר, לפי בחירתו, בתוך תקופה סבירה שתקבע; החל נאמן אחר לשמש בתפקידו לפני תום התקופה כאמור, יראו את הוראת הרשות לפי סעיף קטן זה כבטלה.
סימן ד׳: מנהל קרן
ועדת רשיונות של הרשות [תיקון: תשס״ה־2]
הרשות תמנה ועדת רשיונות, שאלה חבריה (בחוק זה – ועדת הרשיונות):
(1)
יושב ראש הרשות;
(2)
שני חברים, מבין חברי הרשות, שהם עובדי המדינה או עובדי בנק ישראל.
מנהל קרן [תיקון: תשנ״ה־3, תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ב, תשע״ו]
(א)
לא תשמש חברה מנהל קרן אלא אם כן אושרה בידי יושב ראש הרשות, לאחר שראה כי נתקיימו בחברה הוראות אלה:
(1)
עיסוקה הבלעדי הוא ניהול קרנות;
(2)
הונה העצמי אינו קטן מסכום שקבע שר האוצר בתקנות;
(3)
לה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שקבע שר האוצר.
(א1)
לא יסרב יושב ראש הרשות לתת אישור לפי הוראות סעיף קטן (א) לחברה שמתקיימות בה הוראות אותו סעיף קטן, אלא אם כן העביר את הבקשה לדיון בפני ועדת הרשיונות, וועדת הרשיונות החליטה, לאחר שנתנה לחברה הזדמנות להשמיע את טענותיה, שלא לתת אישור כאמור מטעמים הנוגעים למהימנותה של החברה או למהימנותו של כל אחד מאלה:
(1)
בעל שליטה בחברה;
(2)
אדם שלאחר קבלת האישור ישתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהול החברה;
(3)
נושא משרה בחברה או באחד מהמפורטים בפסקאות (1) או (2).
(ב)
(בוטל).
(ג)
(1)
עובד של מנהל קרן או מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתף בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק ההשקעות של קרן, יהיה בעל רשיון מנהל תיקים; עובד או מועסק כאמור שאינו תושב ישראל, המשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד שאינם ניירות ערך חוץ שהוציאו חברות הרשומות בישראל, יהיה בעל הרשאה על פי דיני המדינה שבה הוא מתגורר, לעסוק בניהול השקעות בעבור הזולת, ולא יחולו עליו הוראות סעיף 2(ב) לחוק הסדרת העיסוק.
(2)
לענין סעיף 2(ב) סיפה לחוק הסדרת העיסוק ולענין סעיף 8(א)(5) ו־(6) לחוק האמור, יראו מנהל קרן כחברה בעלת רשיון מנהל תיקים, שערכה ביטוח כנדרש ושבה ניתן להשלים התמחות כנדרש.
(ג1)
שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון מנהל הקרן למנות לפי סימן זה, וכן הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם והוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
(ג2)
על אף האמור בסעיף קטן (ג)(1), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים אחרים להעסקת אדם על ידי מנהל הקרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן או בייעוץ בנוגע לניהול כאמור.
(ד)
לא תשמש חברה מנהל קרן אם המנהל הכללי שלה הוא דירקטור או מנהל כללי של מנהל קרן אחר.
(ה)
(בוטל).
חובת הודעה לרשות לעניין פגם במהימנות [תיקון: תשע״א]
(א)
מנהל קרן יודיע לרשות על התקיימות אחת הנסיבות המפורטות בסעיף 9א(א), לגבי כל אחד מהמפורטים להלן, עם היוודע לו על כך ולא יאוחר מתום יום העסקים הראשון לאחר מכן:
(1)
מנהל הקרן או נושא משרה בו;
(2)
בעל שליטה במנהל הקרן או נושא משרה בו;
(3)
אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן שבניהולו או יועץ למנהל הקרן.
(ב)
הודעה כאמור בסעיף קטן (א) לא תהיה פתוחה לעיון הציבור, אלא אם כן קיימת לגביה חובת הגשת דוח לפי סעיף 72(א), לאור חשיבות המידע הכלול בה למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה.
(ג)
אדם שהוא אחד מאלה יודיע למנהל הקרן על אירוע כאמור בסעיף קטן (א), מיד כשנודע לו על כך; הודעה לפי סעיף קטן זה תכלול את הפרטים הדרושים למנהל הקרן כדי למלא את חובתו לפי סעיף קטן (א):
(1)
בעל שליטה במנהל הקרן;
(2)
אדם שמשתתף בקבלת החלטות הנוגעות לניהול קרן או יועץ למנהל הקרן;
(3)
נושא משרה במנהל הקרן או בכל אחד מהמפורטים בפסקאות (1) ו־(2).
פקיעת אישור [תיקון: תשס״ה־2]
תוקפו של אישור שניתן לחברה לשמש מנהל קרן יפקע באחד מאלה:
(א)
לאחר שנה שבה לא שמשה כמנהל קרן;
(ב)
ניתן צו של בית משפט למינוי כונס נכסים זמני או מפרק זמני למנהל קרן, והצו לא הוסר בתוך 60 ימים או בתוך מועד מאוחר יותר שקבע יושב ראש הרשות מטעמים מיוחדים; מנהל קרן יודיע מיד לנאמן ולרשות על מתן צו בית משפט כאמור.
ביטול או התליה של אישור [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א, תשע״ד־4]
(א)
מצא יושב ראש הרשות כי חדלה להתקיים לגבי מנהל קרן הוראה מהוראות לפי סעיף 13 או כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (א1), המעידות על פגם במהימנותו של מנהל הקרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את האישור שניתן לו לשמש כמנהל קרן או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
(א1)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של מנהל קרן, של בעל שליטה בו או של נושא משרה בכל אחד מהם; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
(ב)
(בוטל).
(ג)
(בוטל).
(ד)
ביטלה הרשות או התלתה אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף קטן (א), או פקע אישור שניתן לחברה לשמש כמנהל קרן כאמור בסעיף 14(ב), תעביר החברה את ניהול הקרנות למנהל אחר, בתוך תקופה שיקבע יושב ראש הרשות.
(ה)
חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ד) ולא העביר מנהל הקרן את ניהול הקרנות למנהל אחר, רשאי בית משפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים לשם העברת ניהול הקרנות כאמור.
(ו)
לעניין סעיף זה, ”מנהל אחר“ – חברה הממלאת את תנאי סעיף 13, ואינה חברה השולטת במנהל הקרן או חברה בשליטת חברה כאמור.
דירקטוריון מנהל הקרן [תיקון: תשנ״ט, תשנ״ט־2, תשס״א, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ד־4]
(א)
בדירקטוריון של מנהל קרן יכהנו לפחות חמישה דירקטורים; לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין מנהל קרן כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות, לענין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
(א1)
הדירקטורים החיצוניים ימונו על ידי מנהל הקרן לאחר שהנאמן בדק ואישר כי נתקיימו לגביהם תנאי הכשירות הקבועים בסעיף 240 לחוק החברות; הנאמן ידווח לרשות ניירות ערך, ובקרן סגורה – גם לבורסה, על תוצאות בדיקתו.
(א2)
לא ימונה ולא יכהן כדירקטור במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 23ב2(ד); בסעיף קטן זה –
”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
(ב)
מספר הדירקטורים של מנהל קרן המכהנים גם כדירקטורים של מנהל קרן אחר, קופת גמל, חברה מנהלת קופת גמל, חברה לניהול תיקי השקעות עבור הזולת, חברה לייעוץ השקעות, מבטח כהגדרתו בחוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981 או חברת חיתום והכל למעט חברה השולטת במנהל הקרן וחברה בשליטת חברה כאמור (בחוק זה – חברת ניהול השקעות), לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
(ג)
דירקטור של מנהל קרן לא יכהן כדירקטור ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
(ד)
מספר הדירקטורים שהם עובדים של מנהל קרן או מועסקים על ידי מנהל קרן לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
(ה)
במינוי דירקטוריון מנהל קרן ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.
יושב ראש הדירקטוריון [תיקון: תשע״ב]
בלי לגרוע מהוראות סעיף 16(ה) –
(1)
דירקטוריון של מנהל קרן יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון;
(2)
המנהל הכללי של מנהל הקרן או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון;
(3)
לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר במנהל הקרן, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת.
ישיבת הדירקטוריון [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
(ב)
רוב הדירקטורים יהיו מנין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד –
(1)
שנכח בישיבה דירקטור חיצוני;
(2)
שמספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מחברת ניהול השקעות אחת, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מן הנוכחים.
(ג)
בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו.
(ד)
נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדירקטוריון, תפקע כהונתו.
תפקידיו של הדירקטוריון [תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד־2]
תפקידו של דירקטוריון מנהל קרן יהיה בין השאר:
(1)
לקבוע את מדיניות ההשקעות של הקרן, כפי שתוגדר בהסכם הקרן ובתשקיף וכן לקבוע שינויים מהותיים במדיניות כאמור בהתאם לשיקול דעתו;
(2)
למנות מנהל כללי;
(3)
לפקח על תיפקודו של המנהל הכללי ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידיו;
(4)
לבחון את תוצאות פעילות הקרן, לרבות התשואה שהשיגה והשינויים בהרכב נכסי הקרן ובהתחייבויותיה, לפי דיווחים שיגיש לו המנהל הכללי לפי דרישתו;
(5)
לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית;
(5א)
למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת כאמור בסעיף 20א(א), לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ובדרכים לתקנם;
(5ב)
לדון בעמידת מנהל הקרן בתנאי האישור לפעול כמנהל קרן כקבוע בסעיף 13;
(6)
לדון בעסקה ששר האוצר קבע בתקנות כי היא מסוג העסקאות שהן מהותיות לקרן, או כי היא מסוג העסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים; לענין זה,
”עסקה מהותית“ – מחמת גודלה באופן יחסי לגודל הקרן, הסיכון הכרוך בה או סוג הנכס נשוא העסקה;
”ניגוד ענינים“ – בין ענינם של בעלי היחידות לבין ענינו של אחד או יותר מאלה: בעלי יחידות בקרן אחרת שבניהולו של מנהל הקרן, מנהל הקרן, מי שמועסק בידי מנהל הקרן, בעל עניין במי מהם וחברה בשליטת בעל ענין כאמור;
(7)
לדון בעסקה שהנאמן קבע לפי סעיף 78(ב) כי היא מהותית לקרן או כי יש בה ניגוד ענינים;
(7א)
לדון בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מחוץ לשוק מוסדר, ששר האוצר קבע כי היא מסוג העסקאות כאמור שיש לדון בהן;
(8)
לקבוע נהלים המיועדים להבטיח –
(א)
תהליך תקין של קבלת החלטות בקשר עם השקעות הקרן;
(ב)
עריכת בקרה פנימית על ניהול ההשקעות;
(ג)
ניהול הקרנות שבניהול מנהל הקרן תוך מניעת הפליה ביניהן;
(ד)
ניהול הסיכונים של הקרן בהתאם למדיניות שנקבעה;
(ה)
ניהול תקין של עבודת הדירקטוריון וועדותיו;
(ו)
היערכות לחירום והבטחת המשכיות עסקית;
(9)
לקבוע נוהל להתקשרות עם חברה סוחרת כאמור בסעיף 69(א), וכן לדון בהתקשרות עם החברה הסוחרת בדרך של מכרז, כאמור בסעיף 69(ב), או בלא מכרז, כאמור בסעיף 69(ד);
(10)
לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן או לפיקוח ובקרה עליו.
ועדת הדירקטוריון [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, למעט לפי סעיף 18(1) עד (5ב), לועדה שרוב חבריה הם דירקטורים ובהם דירקטור חיצוני ובין חבריה יכול שיהיו גם מי שאינם דירקטורים (להלן – ועדת דירקטוריון).
(א1)
דירקטוריון של מנהל קרן יקבע את הרכב ועדת הדירקטוריון באופן שיאפשר לוועדת הדירקטוריון למלא את ייעודה.
(ב)
דירקטוריון של מנהל קרן רשאי לאצול סמכות שלו, כמפורט להלן:
(1)
לפי סעיף 18(6), (7), (7א) ו־(9) – לוועדת הביקורת או לוועדת דירקטוריון שיקים במיוחד לעניין זה;
(2)
לפי סעיף 18(5) – לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי הפסקה האמורה שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים באותה פסקה.
(ג)
מנין חוקי בישיבת ועדת דירקטוריון הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; נבצר מדירקטור חיצוני, חבר הועדה, להשתתף בישיבה – רשאי דירקטור חיצוני אחר למלא את מקומו באותה ישיבה.
(ד)
בישיבות ועדת הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שנתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.
ועדת השקעות [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־2]
(א)
דירקטוריון של מנהל הקרן ימנה ועדת דירקטוריון להשקעות (להלן – ועדת השקעות).
(ב)
תפקידה של ועדת ההשקעות יהיה בין השאר:
(1)
לקבוע את דרך פעילות הקרן במסגרת מדיניות ההשקעות שקבע הדירקטוריון;
(2)
להנחות את המנהל הכללי ביישום מדיניות ההשקעות של הקרן בהתאם להחלטות הדירקטוריון ולהחלטותיה.
(ב1)
מספר חברי ועדת השקעות של מנהל קרן, המכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים ממספרם הכולל של חברי ועדת ההשקעות של מנהל הקרן.
(ב2)
חבר ועדת השקעות של מנהל קרן לא יכהן כחבר ועדת השקעות של יותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת.
(ג)
ישיבות ועדת ההשקעות יתקיימו אחת לחודש לפחות.
(ד)
בלי לגרוע מהוראות סעיף 19(ג), מספרם של חברי ועדת ההשקעות הנוכחים בישיבה והמכהנים גם כחברי ועדת השקעות של חברת ניהול השקעות אחרת, לא יעלה על שני שלישים מחברי ועדת ההשקעות הנוכחים באותה ישיבה.
ועדת ביקורת [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2, תשע״ד־4]
(א)
דירקטוריון של מנהל קרן ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).
(ב)
תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו –
(1)
להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי, לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
(2)
לעמוד על ליקויים בפעילות מנהל הקרן, באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, ולקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות מנהל הקרן ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותו;
(3)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של מנהל הקרן ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
(4)
להחליט אם לאשר את פעולות מנהל הקרן אשר שר האוצר קבע לגביהן בתקנות כי יהיו טעונות את אישור הוועדה;
(5)
לדון בהתקשרות עם חברה סוחרת בדרך של מכרז, כאמור בסעיף 69(ב), או בלא מכרז, כאמור בסעיף 69(ד).
(ג)
מספר חבריה של ועדת ביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בה והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
(ד)
יושב ראש דירקטוריון של מנהל הקרן וכל דירקטור שמועסק על ידי מנהל הקרן או מספק לו שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה במנהל הקרן או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת ביקורת.
(ה)
המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
(ו)
המבקר הפנימי רשאי לדרוש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הדרישה, אם ראה טעם לכך.
(ז)
אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
(ח)
ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו לפחות אחת לרבעון; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
(ט)
מניין חוקי בישיבות ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
(י)
בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של מנהל הקרן.
הגבלות אישיות על דירקטור ועובד של מנהל קרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״א]
(א)
דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות –
(1)
לא יקנה ולא ימכור נייר ערך הנסחר בבורסה אלא במהלך המסחר בבורסה, על פי הוראה בכתב שנתן לפחות יום אחד לפני ביצוע הקניה או המכירה;
(2)
יתן את הוראותיו כאמור בפסקה (1) באמצעות חבר בורסה אחד בלבד; היה לאותו חבר בורסה יותר מסניף אחד – יתן את ההוראות בסניף אחד בלבד, שבו ינוהל חשבון ניירות הערך שלו.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים נוספים שבהם רשאי דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת השקעות לקנות ולמכור נייר ערך הנסחר בבורסה, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת; בחוק זה, ”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיק ניירות ערך בעבור הזולת בידי נאמן, על פי שיקול דעתו הבלעדי של הנאמן, לפי כללים שקבע שר האוצר.
(ג)
עובד של מנהל קרן –
(1)
לא יקנה ניירות ערך אלא מסוגים ובתנאים שקבע שר האוצר בתקנות, דרך כלל או לעובד של מנהל קרן בתפקיד שקבע, לרבות בדרך של נאמנות עיוורת;
(2)
יודיע לנאמן של אחת מהקרנות שבניהולו של מנהל הקרן, תוך שבעה ימים לאחר תחילת העסקתו, על ניירות הערך שהוא או בן זוגו מחזיקים בהם; כן יודיע לו, תוך שבעה ימים, על כל נייר ערך שקנה או שמכר שלא בדרך של נאמנות עיוורת; הנאמן ישמור, לתקופה של שבע שנים לפחות, את כל המסמכים הנוגעים לענין זה.
(ד)
הוראות סעיף קטן (ג) –
(1)
יחולו גם על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, המשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך מסוימים;
(2)
לא יחולו על עובד של מנהל קרן, על חבר ועדת השקעות ועל מי שמועסק על ידי מנהל קרן, שאינם תושבי ישראל, והמשתתפים בקבלת החלטות הנוגעות לניירות ערך חוץ בלבד, שהוצאו בידי חברות שאינן רשומות בישראל.
(ה)
לענין סעיף זה, ”דירקטור“, ”חבר ועדת השקעות“, ”מי שמועסק על ידי מנהל קרן“, ו”עובד“ – לרבות בן זוגו של כל אחד מאלה.
סימן ה׳: סייגים לכהונה או להעסקת עובד
הגבלות על העסקה [תיקון: תשס״ו־2]
מנהל קרן לא יעסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו –
(1)
יחיד, המועסק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שענינן ניהול תיק השקעות של קרן שבניהולו של מנהל קרן אחר;
(2)
יחיד, המשתתף בניהול תיק ההשקעות של מנהל הקרן, או תאגיד, שהוא או עובדו, משתתפים בניהול תיק ההשקעות כאמור.
אדם שהורשע או שהוגש נגדו כתב אישום [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשע״א]
(א)
דירקטור של מנהל קרן או של נאמן, עובד של אחד מהם או חבר ועדת ההשקעות של מנהל קרן, שהוגש נגדו כתב אישום בעבירה או שהורשע בעבירה, רשאית הרשות להשעותו מכהונתו או מתפקידו, אם באה על כך בקשה מאת היועץ המשפטי לממשלה או מאת יושב ראש הרשות, ובלבד שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו לפני הרשות; לעניין זה, ”עבירה“ – כהגדרתה בסעיף 9א, בשינויים המחויבים.
(ב)
(בוטל).
(ג)
לענין סעיף זה, יראו דירקטור של חברה השולטת במנהל הקרן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של מנהל הקרן והם רוב מניינו, כדירקטור של מנהל הקרן, ויראו דירקטור של חברה השולטת בנאמן, שדירקטורים שלה מכהנים בדירקטוריון של הנאמן והם רוב מניינו, כדירקטור של הנאמן.
(ד)
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־2]
פרק ב׳1: שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן והגבלה על נתח שוק
הגדרות [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
בפרק זה –
”נתח שוק כולל“ – סך כל נתח השוק של מנהלי הקרנות שבשליטת אדם, ולענין מי ששולט במנהל קרן יחד עם אחרים, ייוחס נתח השוק של מנהל הקרן לכל אחד ואחד מהשולטים בנפרד;
”נתח שוק“, של מנהל קרן – שיעור השווי הנקי של נכסי הקרנות שבניהול מנהל קרן מהשווי הנקי של נכסי כל הקרנות המנוהלות בידי כל מנהלי הקרנות בישראל, כפי שחושב בהתאם לכללים שקבעה הרשות ושפורסמו ברשומות;
”עבירה“ – כהגדרתה בסעיף 9א, בשינויים המחויבים.
שליטה והחזקת אמצעי שליטה במנהל קרן [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
(א)
לא יחזיק אדם יותר משלושים אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן, או בשיעור נמוך יותר המקנה שליטה במנהל קרן, אלא על פי היתר מאת ועדת הרשיונות; שר האוצר רשאי לקבוע בצו, בהתייעצות עם הרשות, שיעור הנמוך משלושים אחוזים ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים.
(ב)
ועדת הרישיונות רשאית שלא לתת היתר לפי סעיף זה רק מטעמים הנוגעים למהימנותו של מבקש ההיתר או של נושא משרה בו.
(ג)
לא יינתן לאדם היתר לפי סעיף זה אם לאחר מתן ההיתר נתח השוק הכולל שלו יעלה על עשרים אחוזים.
(ד)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו על מי שמחזיק אמצעי שליטה מכוח העברה על פי דין.
(ה)
הוראות סעיף זה יחולו גם על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט אמצעי שליטה כאמור שנועדו בתום לב לשמש כערובה לחיוב בידי תאגיד בנקאי ואשר שיעורם בחשבון ניירות ערך של לקוח כלשהו אינו עולה על 0.001% מאותו סוג של אמצעי השליטה.
חובת הודעה לרשות על פגם במהימנות [תיקון: תשע״א]
התקיימה במי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר לפי סעיף 23ב, או בנושא משרה בו, אחת הנסיבות כמפורט להלן יודיע המחזיק לרשות, מיד כשנודע לו על כך:
(1)
אחת מהנסיבות המפורטות בפסקאות (1) עד (6) שבסעיף 9א(א);
(2)
לעניין מחזיק שהוא תאגיד – ניתן צו לפירוקו או מונה כונס נכסים לנכסיו או לחלק מהותי מהם בשל אי־תשלום חוב, ולעניין מחזיק שהוא יחיד – ניתן לגביו צו כינוס נכסים בהליכי פשיטת רגל או שהוא הוכרז פסול דין.
איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי [תיקון: תשע״ד, תשע״ט]
(א)
בסעיף זה –
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
(2)
מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
(2)
מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות בסיפה להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
(3)
מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
(ב)
תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף קרנות הנאמנות.
(ג)
המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל הקרן, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, או גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
(ד)
שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א), בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 23ה(ד) ו־(ה) יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה, ישלח הודעה על כך גם למנהל הקרן.
(ה)
בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
(1)
לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן, או ממי שמבקש היתר לפי סעיף 23ב, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובאים בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
(2)
לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש היתר לפי סעיף 23ב להחזיק או לשלוט במנהל קרן כאמור, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות לפי פסקה זו מידע לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין, ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
העברת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ה־2]
מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, לא יעביר אותם לאחר ביודעו שהנעבר זקוק להיתר לפי סעיף 23ב ואין בידו היתר כאמור.
ביטול, שינוי או התליה של היתר [תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
(א)
מצא יושב ראש הרשות כי חדל להתקיים לגבי בעל היתר תנאי מהותי מתנאי ההיתר, הוא הפר תנאי כאמור או שהתקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי סעיף קטן (ב), המעידות על פגם במהימנותו של בעל ההיתר או של נושא משרה בו, וסבר כי הפגם ניתן לתיקון, רשאי הוא להורות על תיקונו בתוך תקופה שיקבע; לא היה הפגם ניתן לתיקון או חלפה התקופה שקבע היושב ראש והפגם לא תוקן, רשאית ועדת הרישיונות, לאחר שנתנה לבעל ההיתר הזדמנות לטעון את טענותיו, להתלות את ההיתר שניתן לו לפי סעיף 23ב, לשנותו או לבטלו, בהחלטה מנומקת בכתב.
(ב)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל היתר שליטה לפי סעיף 23ב או של נושא משרה בו; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
הוראות יושב ראש הרשות למי שפעל בלא היתר [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
ראה יושב ראש הרשות שאדם מחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן, בלא היתר כאמור בסעיף 23ב, רשאי הוא, לאחר שנתן לאותו אדם הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות –
(1)
על מכירת אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם, כולם או חלקם, בתוך תקופה שיקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו, מעל השיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 23ב;
(2)
שלא יופעלו זכויות ההצבעה או זכויות למינוי דירקטורים מכוח אמצעי שליטה שמחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 23ב;
(3)
שהצבעה מכוח אמצעי שליטה שהחזיק אותו אדם בלא היתר לפי סעיף 23ב, לא תבוא במנין הקולות באותה הצבעה;
(4)
על ביטול מינויו של דירקטור שנגרם בידי אותו אדם.
(ב)
החזיק אדם אמצעי שליטה במנהל קרן מכוח העברה על פי דין בשיעור הטעון היתר לפי הוראות סעיף 23ב, רשאית ועדת הרשיונות, לאחר שנתנה למחזיק הזדמנות להשמיע את טענותיו, להורות לו למכור את אמצעי השליטה האמורים, כולם או חלקם, בתוך תקופה שתקבע, כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל לשיעור המותר להחזקה בלא היתר לפי סעיף 23ב.
(ג)
הורתה ועדת הרשיונות לפי הוראות סעיף קטן (ב) למכור אמצעי שליטה, רשאית היא לתת הוראה כאמור בסעיף קטן (א)(2) עד (4), בשינויים המחויבים.
(ד)
לא מכר המחזיק את אמצעי השליטה בהתאם להוראת יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (א) או בהתאם להוראת ועדת הרשיונות לפי סעיף קטן (ב), רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, למנות כונס נכסים למכירת אמצעי השליטה כאמור.
(ה)
מנהל קרן יעשה כמיטב יכולתו למנוע מאדם לפעול מכוח אמצעי שליטה המוחזקים בניגוד להוראות סעיף 23ב.
דיווח על החזקת אמצעי שליטה [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
המחזיק סוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור העולה על עשרים אחוזים או על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף 23ב(א), הנמוך מביניהם, ימסור למנהל הקרן ב־1 באפריל בכל שנה ובמועדים אחרים שיקבע יושב ראש הרשות, דין וחשבון על החזקת אמצעי השליטה האמורים שבידיו, ופרטים אחרים כפי שיקבע יושב ראש הרשות, לרבות פרטים אלה:
(1)
לענין מחזיק שהוא תאגיד – השולטים בו, וכן המחזיקים חמישה אחוזים או יותר מסוג מסויים של אמצעי שליטה בו;
(2)
מי שהמחזיק פועל כשלוח או כנאמן בשבילו.
(ב)
יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי מחזיק אמצעי שליטה שחלה עליו חובת דיווח לפי סעיף זה, ימסור את הדיווח גם ליושב ראש הרשות ישירות.
(ג)
הוראות סעיף זה יחולו גם על מי שמחזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כערובה לחיוב, למעט מחזיק שהוא תאגיד בנקאי.
הגבלה על נתח שוק [תיקון: תשס״ה־2, תשע״ז־2]
(א)
מנהל קרן לא יקבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר, למעט ממנהל קרן אחר שהוא חברה השולטת במנהל הקרן או חברה שבשליטת חברה כאמור (בסעיף זה – מנהל קרן אחר), בין בהסכם ובין בדרך אחרת, אם נתח השוק שלו יעלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים.
(ב)
לא ישלוט אדם במנהלי קרנות, באופן שנתח השוק הכולל שלו עולה על עשרים אחוזים בשל כך שאחד ממנהלי הקרנות שבשליטתו קיבל לניהולו קרן ממנהל קרן אחר.
(ג)
ראה יושב ראש הרשות כי מנהל קרן קיבל לניהולו קרן, ממנהל קרן אחר, ולאחר קבלת הניהול עלה נתח השוק שלו, או נתח השוק הכולל של אדם השולט בו, על עשרים אחוזים, רשאי הוא, לאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן או לאותו אדם, לפי הענין, הזדמנות להשמיע את טענותיהם, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
(ד)
חלפה התקופה שקבע יושב ראש הרשות לפי סעיף קטן (ג), ומנהל הקרן או האדם, שניתנה לו ההוראה לפי אותו סעיף קטן, לא פעל בהתאם לה, רשאי בית המשפט, לבקשת הרשות, להורות לו להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל, לפי הענין, כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, והכל בתוך תקופה שיקבע.
[תיקון: תשס״ה־2, תש״ע־3]
(בוטל).
פרק ג׳: תשקיף של קרן והיתר לפרסומו
[תיקון: תשנ״ט]
(בוטל).
הצעת יחידות והקצאת יחידות על פי תשקיף [תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3, תשע״ד־4, תשע״ז־2]
(א)
הצעה לציבור של יחידות, תיעשה על פי תשקיף שהרשות התירה פרסומו.
(ב)
סעיף קטן (א) לא יחול על:
(1)
הקצאת יחידות הטבה כאמור בסעיף 58;
(2)
הצעת יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בהן בבורסה;
(3)
הצעת יחידות למשקיעים שמספרם אינו עולה על המספר שנקבע בתקנות לפי סעיף 15א(א)(1) לחוק ניירות ערך, ובלבד שמספר המשקיעים שלהם ימכור המציע יחידות בהצעה או במכירה כאמור, בצירוף מספר המשקיעים שלהם מכר יחידות במהלך 12 החודשים שקדמו לאותה הצעה או מכירה, לא יעלה על המספר שנקבע; במניין המשקיעים לעניין זה, לא יבואו בחשבון משקיעים המנויים בסעיף 15א(ב)(1) ו־(2) לחוק האמור.
(ג)
הרשות רשאית לפטור מתחולת סעיף קטן (א) –
(1)
הצעת יחידות של קרן סגורה בידי מפרק, כונס נכסים, מנהל עזבון או אפוטרופוס; ניתן פטור כאמור, ייקבעו נוהלי הצעת היחידות בידי בית המשפט הדן בפירוק, בכינוס הנכסים, בעזבון או באפוטרופסות, לפי הענין;
(2)
מציע יחידות של קרן סגורה שאינו מנהל הקרן, בתנאים שתקבע.
(ג1)
הוראות סעיף קטן (א) יחולו גם על הקצאת יחידות של קרן סגורה, לקרן, לפי סעיף 57(ב), ויראו הקצאת יחידות כאמור שנעשתה במהלך התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף, כאמור בסעיף 32(א)(3), כהקצאה שנעשתה על פי תשקיף.
(ד)
(בוטל).
פרטי תשקיף [תיקון: תשנ״ט, תשע״א, תשע״ד־4, תשע״ז־2]
(א)
תשקיף של קרן יכלול כל פרט ששר האוצר קבע בתקנות שיש לכלול בו, וכן כל פרט אחר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל רכישת היחידות המוצעות על פיו.
(ב)
(בוטל).
(ג)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיתייחסו, בין השאר, לענינים אלה:
(1)
מבנה התשקיף וצורתו;
(2)
הדו״חות הכספיים של הקרן, מידת פירוטם ועקרונות חשבונאיים לעריכתם;
(3)
נושאים ופרטים שאליהם תתייחס חוות דעתו של רואה החשבון על הדו״חות האמורים בפסקה (2) וצורת חוות הדעת.
(ג1)
הרשות רשאית לקבוע בכללים פרטים נוספים שיש לכלול בתשקיף של קרן מחקה.
(ד)
(בוטל).
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
הוראות הרשות בדבר פרטי התשקיף [תיקון: תש״ע־3, תשע״ד־4, תשפ״ד]
(א)
הרשות רשאית להורות למנהל קרן לכלול בתשקיף הקרן את הדברים המנויים להלן, אם היא סבורה שבנסיבות הענין הם חשובים למשקיע סביר השוקל את רכישת היחידות המוצעות:
(1)
פרט נוסף על הפרטים שהובאו בתשקיף או פירוט נוסף על הפירוט הנדרש בתקנות או בכללים לפי סעיף 26 או 129ג(1);
(2)
דו״ח או חוות דעת של מומחה, המתייחסים לענין הקשור בפרט מן הפרטים שבתשקיף;
(3)
דו״ח או חוות דעת אחרים, בנוסף על דו״ח או חוות דעת שהובאו בתשקיף;
(4)
דו״חות כספיים, חוות דעת או סקירה של רואה החשבון שביקר או סקר אותם, או של רואה חשבון אחר, במקום אלה שהובאו בתשקיף, אם לדעתה הם לא נערכו לפי העקרונות החשבונאיים המקובלים וכללי הדיווח המקובלים, ואינם משקפים בצורה נאותה את מצב עסקיה של הקרן, ובלבד שניתנה למנהל הקרן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
(ב)
הרשות רשאית להורות למנהל קרן שפרט המובא בתשקיף יובלט הבלטה מיוחדת בצורה שתורה.
(ג)
(בוטל).
חובת מתן הסברים [תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3]
מנהל קרן חייב למסור לרשות בכתב, לפי דרישת יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך, הסבר, פרטים, ידיעות ומסמכים בקשר לתשקיף ולפרטים הכלולים בו, בתוך תקופה שיקבעו.
היתר לפרסום תשקיף [תיקון: תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ד־4]
(א)
(1)
נוהלי הבדיקה של תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
(2)
הודעה על נוהלי הבדיקה שאישר שר האוצר, תמסור הרשות לועדת הכספים של הכנסת, והם יפורסמו ברשומות לאחר ארבעה עשר ימים מיום מסירת ההודעה, אם עד אז לא באה דרישה מצד חבר ועדת הכספים של הכנסת לבטלם; באה דרישה כאמור, תדון בה הועדה ונוהלי הבדיקה יפורסמו ברשומות לאחר שלושים ימים מיום הדרישה, אם הועדה לא ביטלה אותם.
(ב)
הרשות תתן היתר לפרסום תשקיף, אם נחה דעתה כי נתקיימו בו הוראות חוק זה והוראות הרשות על פיו, וניתנו כל ההיתרים על פי דין שיש לקבל לפני פרסום תשקיף; לענין זה, רשאית הרשות לנקוט נוהל בדיקה שנראה לה מתאים מבין נוהלי הבדיקה שנקבעו לפי סעיף קטן (א).
(ב1)
(1)
על אף הוראת סעיף קטן (ב), הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, לסרב לתת היתר לפרסום תשקיף, מטעמים שבשלהם רשאי יושב ראש הרשות להורות על תיקון פגם כאמור בסעיף 15(א) או אם אירעו נסיבות שבשלהן רשאית הרשות להגיש לבית המשפט בקשה לפירוק הקרן כאמור בסעיף 104(א).
(2)
מצאה הרשות, לאחר שנתנה למנהל הקרן הזדמנות לטעון את טענותיו, כי התקיימו טעמים כאמור בפסקה (1) וסברה כי הפגם ניתן לתיקון, תורה על תיקונו בתוך תקופה שתקבע; לא תוקן הפגם להנחת דעתה של הרשות, תודיע הרשות למנהל הקרן בהקדם האפשרי ובהודעה מנומקת על סירובה לתת היתר לפרסום תשקיף.
(ג)
אין בהיתר הרשות משום אימות הפרטים המובאים בתשקיף או אישור מהימנותם או שלמותם או הבעת דעה על טיבן של היחידות המוצעות.
(ד)
בתשקיף תיכתב הוראת סעיף קטן (ג) כלשונה.
(ה)
סדרי הטיפול בבקשות להתיר פרסום תשקיף של קרן, דרך כלל או לסוגי קרנות, ייקבעו בידי הרשות באישור שר האוצר, ויפורסמו ברשומות.
(ו)
(בוטל).
אישור התשקיף וחתימה עליו [תיקון: תשע״ב]
(א)
טיוטת תשקיף של קרן המוגשת לרשות תיחתם בידי הנאמן ובידי מנהל הקרן.
(ב)
תשקיף של קרן, המוגש לרשות לקבלת היתר לפרסומו, יהיה חתום בידי הנאמן, מנהל הקרן וכל הדירקטורים של מנהל הקרן, ואולם אם אישר הדירקטוריון של מנהל הקרן את התשקיף, די בחתימתם של הנאמן, מנהל הקרן ושל רוב הדירקטורים של מנהל הקרן, ובהם לפחות אחד שהוא דירקטור חיצוני.
(ג)
נכלל בתשקיף שמו של אדם שהתחייב לרכוש את היחידות המוצעות של קרן סגורה, כולן או מקצתן, במידה שלא ירכוש אותן הציבור, יחתום גם הוא על התשקיף.
(ד)
הוצעו יחידות של קרן סגורה שלא בידי מנהל הקרן, יחתום גם המציע על התשקיף.
(ה)
חתימת דירקטור על תשקיף תיעשה בידו או בידי אדם שהוא הרשה אותו בכתב לחתום במקומו על אותו תשקיף.
(ו)
הוראות סעיף 22(ה) ו־(ו) לחוק ניירות ערך יחולו לגבי תשקיף של כל קרן, ולגבי תשקיף של קרן סגורה, יחולו גם הוראות סעיף 22(ג) ו־(ד) לחוק האמור.
תאריך התשקיף ופרסומו [תיקון: תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״א־3, תשע״ד־4, תשפ״ד]
(א)
תשקיף ישא תאריך (להלן – תאריך התשקיף) המציין את תחילת תוקפו של התשקיף ואשר יהיה לא יאוחר מחמישה עשר ימים אחרי מתן ההיתר לפרסומו, זולת אם האריכה הרשות את התקופה האמורה.
(ב)
לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר תאריך התשקיף, יפרסם מנהל הקרן את התשקיף באמצעות דיווח אלקטרוני לפי פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך וכן הודעה בעיתון בדבר פרסום התשקיף באתר ההפצה ובדבר המקומות שבהם ניתן להגיש הזמנות ליחידות המוצעות; בהודעה כאמור תפורסם גם כריכתו הקדמית של התשקיף כמשמעותה בתקנות או בכללים שהותקנו לפי סעיפים 26, 129ג(1) ו־131(א); הרשות רשאית להורות שייכללו בהודעה פרטים נוספים, בדרך שתורה.
(ג)
מנהל קרן לא יפרסם את התשקיף אלא אם כן היה בידיו היתר הרשות לפרסומו, ולא יציע לציבור את היחידות אלא לאחר שמילא הוראות סעיף קטן (ב).
פרק ד׳: הזמנות על פי תשקיף, תיקון תשקיף ושינויים בתשקיף
התקופה להגשת הזמנות [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
לענין התקופה להגשת הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף (להלן – התקופה), יחולו הוראות אלה:
(1)
בקרן פתוחה או בקרן סל המציעה את יחידותיה לציבור לראשונה, תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף ותסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
(2)
בקרן פתוחה או בקרן סל שיחידותיה נמצאות כבר בידי הציבור, יכול שהתקופה תחל בתאריך התשקיף ובלבד שתסתיים לא יאוחר משנים עשר חודשים לאחר התאריך האמור;
(3)
בקרן סגורה שאינה קרן סל תחל התקופה בתום שבעה ימים מתאריך התשקיף, ותסתיים לא יאוחר מחודש לאחר התאריך האמור.
(ב)
יושב ראש הרשות רשאי, לבקשת מנהל קרן, להקדים את תחילת התקופה לפי סעיף קטן (א)(1), או להאריך עד לששה חודשים את התקופה של חודש לפי סעיף קטן (א)(3), אם היה סבור כי מתקיימות נסיבות המצדיקות זאת, ובתנאים שיקבע.
(ג)
לא יוצעו יחידות לציבור לפני תחילת התקופה או לאחר תום התקופה.
[תיקון: תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־4]
(בוטל).
דו״ח של מנהל הקרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תש״ע־3]
(א)
מנהל קרן פתוחה יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על תיקון פרט מטעה בתשקיף של קרן שבניהולו, מיד לאחר שנודע לו דבר קיומו של הפרט המטעה, ומיד יפרסם את הדו״ח בעתון.
(ב)
ראתה הרשות כי לא נכלל בתשקיף דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או כי נכלל בתשקיף שפורסם פרט מטעה, או כי אירע דבר העשוי להיות חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, ומנהל הקרן לא הגיש דו״ח אודותיו או לא פרסמו בעתון, רשאית היא, או עובד שהוסמך על ידה לענין זה, להורות למנהל הקרן, אחרי שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש על כך דו״ח בתוך תקופה שיקבעו ולפרסמו מיד בעתון; אין בהגשת דו״ח ובפרסומו בעתון כדי לגרוע מחבות על פי דין.
(ג)
(בוטל).
תיקון תשקיף של קרן סגורה [תיקון: תש״ע־3]
(א)
הוראות סעיפים 25, 25א, 25ב ו־26(א) לחוק ניירות ערך יחולו, בשינויים המחויבים, על תשקיף של קרן סגורה ועל מנהל קרן סגורה.
(ב)
(בוטל).
תיקון טעות סופר בתשקיף
לענין תיקון טעות סופר בתשקיף, יחולו הוראות סעיף 25ג לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.
פרק ה׳: אחריות לתשקיף
אחריות חותמי התשקיף
(א)
מי שחתם על תשקיף לפי סעיף 30 אחראי כלפי מי שרכש או פדה יחידות וכלפי מי שקנה או מכר יחידות של קרן סגורה תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם להם מחמת שהיה פרט מטעה בתשקיף.
(ב)
תקופת התיישנות של זכות לתביעה לפי סעיף קטן (א), שלא הוגשה עליה תובענה, היא שנתיים מיום העסקה או שבע שנים מתאריך התשקיף, לפי המוקדם.
(ג)
לענין סעיף קטן (א), יראו דירקטור של מנהל קרן שכיהן ביום שבו אישר הדירקטוריון את התשקיף כאילו חתם על התשקיף, אלא אם כן הוכיח אחד מאלה:
(1)
הוא לא ידע על פרסום התשקיף ולא היה עליו לדעת, או לא היה יכול לדעת;
(2)
מיד כשהגיע לידיעתו דבר קיומו של פרט מטעה בתשקיף, מסר על כך הודעה מנומקת בכתב לרשות ולמנהל הקרן.
(ד)
אין באמור בסעיף קטן (ג) כדי לגרוע מהוראות סעיף 39.
אחריותם של מומחים
מי שנתן חוות דעת, דו״ח, סקירה או אישור שנכללו או נזכרו בתשקיף בהסכמתו המוקדמת, יהא אחראי כאמור בסעיף 37(א) לנזק שנגרם מחמת שהיה פרט מטעה בחוות הדעת, בדו״ח, בסקירה או באישור שנתן, ותקופת ההתיישנות לענין סעיף זה תהיה כאמור בסעיף 37(ב).
שלילת אחריות [תיקון: תשס״ה]
(1)
על מי שהוכיח כי נקט את כל האמצעים הנאותים כדי להבטיח שלא יהיה פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין, וכי האמין בתום לב שאין בו פרט מטעה;
(2)
כלפי מי שהוכח שרכש או פדה או קנה או מכר יחידות כאמור בסעיף 37(א), בשעה שידע או שהיה עליו לדעת שיש פרט מטעה בתשקיף, בחוות הדעת, בדו״ח או באישור, לפי הענין;
(3)
משהגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה שבו תוקן הפרט המטעה, ופרסם בעתון את הדו״ח כאמור, והכל כלפי מי שהוכח שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן כאמור בסעיף 37(א) אחרי הפרסום האמור בעתון;
(4)
על מי שחתם על התשקיף לפי סעיף 30, על מי שרואים אותו כאילו חתם על התשקיף לפי סעיף 37(ג), ועל מי שנתן חוות דעת, דו״ח או אישור כאמור בסעיף 38, לאחר שעברו עשרים וארבע שעות משעה שמסר למנהל הקרן הודעה בדבר תיקון הפרט המטעה.
אחריות רבים
[תיקון: תשס״ו, תשנ״ו־2, תשע״ד־4]
(בוטל).
פרק ו׳: ניהול הקרן
סימן א׳: קרן פתוחה
מחיר יחידה ומחיר פדיון [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2]
(א)
מחיר יחידה בקרן פתוחה יהיה:
(1)
ביום הראשון להצעת היחידות לראשונה – מחיר השווה לערך הנקוב של היחידה;
(2)
בכל מועד אחר – מחיר השווה באותו מועד למחיר הקניה של נכסי הקרן לפי סעיף 43, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
(ב)
מחיר הפדיון של יחידה בקרן פתוחה במועד כלשהו יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן לפי סעיף 43 באותו מועד, כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
(ג)
מנהל קרן פתוחה רשאי להוסיף על מחיר היחידה או לנכות ממחיר הפדיון, סכום ששיעורו ואופן גבייתו ייקבעו בתשקיף (להלן – הוספה); ההוספה היא חלק משכרו של מנהל הקרן ולא תועבר לחשבון הקרן.
(ד)
שיעור העמלה שיגבה מפיץ מרוכש יחידה או מפודה יחידה, בשל מכירת היחידה או פדיונה, או מבעל יחידה בשל החזקת היחידה באמצעות המפיץ, לא ישתנה עקב כך שהיחידות שמכר או שפדה, או המוחזקות באמצעותו, הונפקו על ידי מנהלי קרן שונים אלא אם כן הותר הדבר לפי סעיף קטן (ה), ובתנאים שבהם הותר; שיעורי העמלה בעבור פעולות כאמור יוצגו במשרדו של המפיץ במקום הנראה לעין.
(ד1)
מפיץ יודיע בכתב, בהקדם האפשרי, למי שנגבתה ממנו הוספה או עמלה בשל מכירת יחידה או פדיונה, או בשל החזקתה באמצעותו, על שיעור ההוספה או העמלה שנגבתה.
(ד2)
בסעיף זה, ”שיעור העמלה“ – העמלה הנגבית כשהיא מחולקת במחיר היחידה או במחיר הפדיון, לפי הענין.
(ה)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל קרן פתוחה את מחירי היחידות ומחירי הפדיון וכן לקבוע, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, דרך כלל או לסוגי קרנות או מפיצים, תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
מחיר קניה ומחיר מכירה של נכסי קרן [תיקון: תשס״א]
(א)
מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה יחושבו על ידי מנהל הקרן על פי השווי הנקי של נכסי הקרן.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך קביעת שווי נכסי קרן פתוחה, ודרך חישוב מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן.
הזמנות ליחידות, הוראות לפדיונן והתשלום בעדן [תיקון: תשס״ו־2, תשפ״ד]
(א)
הזמנות ליחידות המוצעות בתשקיף והוראות לפדיונן יוגשו למפיץ; מפיץ לא יסרב להפיץ יחידות של קרן המוצעות על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו מטעמים הקשורים בקרן או במנהל הקרן.
(ב)
המפיץ יעביר למנהל הקרן באמצעות מסלקה את סך ההזמנות ליחידות שקיבל ואת סך ההוראות לפדיון יחידות שקיבל, הזמנות ליחידות לחוד והוראות לפדיון לחוד, הכול בדרך ובמועד שקבעה הרשות בכללים.
(ג)
מנהל קרן יקבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום במזומנים בלבד; נרכשו יחידות של קרן בידי אדם, ונרכשו ניירות ערך מאת אותו אדם על ידי מנהל הקרן בעד קרן שבניהולו, בעסקה מחוץ לבורסה או בעסקה מתואמת, במהלך תקופה של 30 ימים, חזקה כי שתי הרכישות נעשו במסגרת עסקה אחת שבה קיבל מנהל הקרן תשלום בעד יחידות הקרן שלא במזומנים, אלא אם כן הוכח אחרת.
העברת מזומנים לקרן [תיקון: תשנ״ט]
נמכרה יחידה בקרן פתוחה, יעביר המפיץ לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה; הועבר הסכום לחשבון מנהל הקרן, יעבירו מנהל הקרן לחשבון הקרן בו ביום.
הצעת יחידות ופדיונן [תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ד]
(א)
מנהל קרן פתוחה ימכור את היחידות ויפדה אותן רק בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקניה ומחיר המכירה של נכסי הקרן ולגבי קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47(א) – במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי אותו סעיף.
(ב)
מנהל קרן פתוחה יפדה יחידה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ; קיבל מנהל הקרן הוראה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה ויעביר מחשבון הקרן למפיץ באמצעות המסלקה, בדרך שקבע שר האוצר, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה, והמפיץ יעביר את הסכום האמור לבעל היחידה בו ביום; נקבע בהסכם הקרן כי ההוספה תנוכה ממחיר הפדיון, יעביר מנהל הקרן למפיץ והמפיץ יעביר לבעל היחידה את הסכום האמור בניכוי ההוספה.
(ג)
(1)
מפיץ שקיבל הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה לפני השעה שצוינה בתשקיף ושנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות (להלן – השעה היעודה), ביום שיש לחשב לגביו את מחיר המכירה, יעביר אותה למסלקה בו ביום עד לשעה היעודה, או בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור; נתקבלה הזמנה או הוראה כאמור ביום אחר או לאחר השעה היעודה – יעביר אותה המפיץ לפני השעה היעודה ביום הבא שלגביו יש לחשב את מחיר המכירה.
(2)
נתקבלה במסלקה הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון יחידה כאמור בפסקה (1), תעביר אותה המסלקה למנהל הקרן בו ביום בתוך פרק זמן שקבעה המסלקה בכללים כאמור בסעיף קטן (ט).
(3)
לא העבירו מפיץ או המסלקה, הזמנה לרכישה או הוראה לפדיון לפני השעה כאמור בפסקאות (1) או (2) יראו אותן כאילו הוגשו ביום שבו קיבל אותן מנהל הקרן, אלא אם כן בוטלו על ידי המזמין או נותן ההוראה, ובלבד שאם קיבל אותן לאחר השעה כאמור, יראו אותן כאילו הוגשו לפני השעה היעודה ביום חישוב המחירים הראשון שלאחר היום שבו קיבלן.
(4)
אין בהוראות פסקה (3) כדי לגרוע מזכותו של מזמין היחידה או נותן ההוראה לפדיון, לפיצוי לפי כל דין בשל אי העברת ההזמנה או ההוראה כאמור בפסקאות (1) או (2).
(ד)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את היום שבו יעביר מפיץ את הסכום כאמור בסעיף 45 ואת היום שבו יעביר מנהל קרן למפיץ את הסכום כאמור בסעיף קטן (ב).
(ה)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את הימים שלגביהם על מנהל קרן פתוחה לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן.
(ו)
מנהל קרן פתוחה רשאי להפסיק מעת לעת את הצעת היחידות לציבור ולחדשה, ובלבד שפרסם על כך הודעה בעתון במועד שקבע שר האוצר בתקנות.
(ז)
(1)
פחת השווי הנקי של נכסי קרן פתוחה מהשווי המזערי, או פחת מספר בעלי היחידות שלה מהמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים או בשישים ימים בתקופה של תשעים ימים (להלן – תקופת ביניים), יהיה מנהל הקרן חייב להמשיך להציע את יחידותיה לציבור, ואם אינה קרן לתושבי חוץ – יציען לכל אדם, עד שיגיע השווי הנקי של נכסיה ומספר בעלי היחידות שלה לשווי המזערי ולמספר המזערי שקבע שר האוצר, במשך שלושים ימים רצופים; נדרש פרסום תשקיף להצעת יחידות כאמור – יפרסמו מנהל הקרן לא יאוחר משלושים ימים מתום תקופת הביניים.
(2)
הוראות פסקה (1) לא יחולו אם הודיע מנהל הקרן על פירוק הקרן.
(3)
לענין סעיף קטן זה, ”הצעת יחידות לכל אדם“ – למעט לאזרח חוץ או לתושב חוץ המנוע, לפי דיני המדינה שבה הוא אזרח או תושב, לרכוש או להחזיק ביחידות הקרן.
פורסמו תקנות השקעות משותפות בנאמנות (שווי מזערי של נכסי קרן פתוחה ומספר מזערי של בעלי יחידות), התשנ״ה–1994.
(ח)
עלה מספר היחידות שהוזמנו ביום כלשהו על מספר היחידות שהוצעו באותו יום, ייענה מנהל הקרן לכל הזמנה בשיעור אחיד; מנהל הקרן יודיע למסלקה על השיעור כאמור, לא יאוחר מתום המסחר בבורסה, בדרך שקבע שר האוצר.
(ט)
פעולות המסלקה לפי סעיפים 44, 45, 46(ב) ו־(ג)(2) ו־53(ג) יתבצעו על פי כללים שתקבע המסלקה ושעליהם תדווח לרשות.
קרן מועדים קבועים [תיקון: תשע״ב, תשפ״ד]
(א)
מנהל קרן פתוחה רשאי לקבוע בהסכם הקרן מועדים קבועים להצעת היחידות ולפדיונן (בחוק זה – קרן מועדים קבועים), ויחולו לעניין זה הוראות אלה:
(1)
הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים שבהתקיימם על המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן להיות זהים, ותנאים שבהתקיימם יכול שמועדים אלה לא יהיו זהים;
(2)
המועדים להצעת היחידות והמועדים לפדיונן יהיו בימים שלגביהם על מנהל הקרן לחשב את מחיר הקנייה ואת מחיר המכירה של נכסי הקרן;
(3)
התקופה שבין מועדים קבועים סמוכים להצעת יחידות והתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לפדיון יחידות לא תעלה על 12 חודשים או על תקופה ארוכה יותר שתקבע הרשות בהוראות בהתאם לסוג הקרן, ובלבד שלא תעלה על 36 חודשים.
(ב)
מנהל קרן מועדים קבועים רשאי להתנות את פדיון יחידות הקרן במתן הודעה מוקדמת מאת בעלי היחידות; הרשות רשאית לקבוע בהוראות תנאים מקדמיים להתניית הפדיון במתן הודעה מוקדמת כאמור.
הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן [תיקון: תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ו־3]
(א)
על אף האמור בסעיף 46, רשאי יושב ראש הרשות –
(1)
להורות, לאחר התייעצות עם יושב ראש דירקטוריון הבורסה בישראל, דרך כלל או לסוגי קרנות, על הפסקה של הצעת היחידות של קרן פתוחה או פדיונן, לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם לא נתקיים מסחר או אם תוצאות המסחר שיבשו באופן חמור את היכולת לקנות או למכור ניירות ערך בעד קרן, או לחשב את מחיר הקניה ואת מחיר המכירה של נכסי קרן;
(2)
לאשר, לפי בקשה בכתב של מנהל קרן פתוחה, שאושרה בידי הנאמן, הפסקה של פדיון יחידות לתקופה שלא תעלה על שלושה ימי מסחר, אם בשל שיבוש חמור במהלך התקין של עבודת מנהל הקרן או של מי שנותן שירותים למנהל הקרן, נבצר ממנו לפדות יחידות; בתקופת הפסקה כאמור לא יוצעו יחידות לציבור;
(3)
להורות, לאחר שהתייעץ עם הממונה על שוק ההון, ביטוח וחיסכון כמשמעותו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981, ולאחר שנתן למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, על הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה ופדיונן לתקופה שלא תעלה על שבעה ימי מסחר, אם היה סבור כי ללא ההפסקה עלול להיפגע ענינם של בעלי היחידות.
(ב)
יושב ראש הרשות, באישור שר האוצר, רשאי להאריך את תוקף הוראתו לפי סעיף קטן (א)(1), כל עוד מתקיימת עילה כאמור בו, ולפי סעיף קטן (א)(3), לתקופות נוספות שלא יעלו על שבעה ימי מסחר כל אחת, ולא יותר מששים ימים רצופים בסך הכל.
(ג)
יושב ראש הרשות יפרסם בעתון הודעה על הפעלת סמכותו לפי סעיף זה.
(ד)
(בוטל).
הגבלה על החזקת יחידות בידי גורם מקורב [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ד־4]
(א)
בסעיף זה –
”גורם מקורב“ – אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, חבר ועדת השקעות של מנהל קרן, דירקטור של מנהל קרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה;
”קרן מקורבת“, לגורם מקורב – קרן המנוהלת בידי מנהל קרן שבשליטת גורם מקורב או שבו הגורם המקורב עובד, מכהן או מועסק;
”שיעור יחידות מוחזקות“ – מספר יחידות של קרן המוחזקות בידי אדם, ביום כלשהו, מתוך סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם לאותו יום.
(ב)
רכש גורם מקורב יחידות של קרן המקורבת לו, או חל שינוי במספר היחידות של קרן כאמור המוחזקות בידי גורם מקורב, יודיע הגורם המקורב למנהל הקרן, בכתב, על רכישת היחידות או על השינוי במספר היחידות המוחזקות בידו, ביום הרכישה או השינוי, לפי הענין.
(ג)
גורם מקורב לא ירכוש יחידות של קרן המקורבת לו, אלא אם כן התקיימו כל אלה:
(1)
הוא קיבל ממנהל הקרן מידע בכתב בדבר סך כל יחידות הקרן ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות, בדבר השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות ביום האמור בידי גורמים מקורבים ובדבר השווי הנקי של נכסי הקרן ביום האמור;
(2)
חלק כלשהו מיחידות הקרן מוחזק בידי בעלי יחידות שאינם גורמים מקורבים;
(3)
השיעור הכולל של יחידות הקרן שיוחזקו בידי כל הגורמים המקורבים, מיד לאחר הרכישה, לא יעלה על עשרים וחמישה אחוזים.
(ג1)
הוראות סעיף קטן (ג)(3) לא יחולו אם ביום האחרון שקדם ליום רכישת היחידות של הקרן המקורבת השווי הנקי של נכסי הקרן לא עלה על פי שלושה מהשווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז).
(ד)
עלה השיעור הכולל של יחידות הקרן המוחזקות בידי כל הגורמים המקורבים על השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3), יחולו הוראות אלה:
(1)
מנהל הקרן יהיה חייב להמשיך להציע את יחידות הקרן לציבור, עד שיקטן השיעור הכולל של היחידות המוחזקות כאמור כדי השיעור הקבוע בסעיף קטן (ג)(3);
(2)
שיעור ההוספה לענין הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי ההוספה בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן;
(3)
שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות שבניהול מנהל הקרן; בפסקה זו, ”שיעור שכר מנהל הקרן“ – סכום שכר מנהל הקרן כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה, יחושב השווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן לפי השווי הנקי של נכסי הקרן בכל אחד מימי חישוב המחירים בתקופה שבעדה שולם השכר.
סימן ב׳: קרן סגורה
מחיר יחידה [תיקון: תשס״א, תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2]
(א)
מחיר יחידה בקרן סגורה יהיה:
(1)
בהצעה ראשונה – מחיר שנקבע בתשקיף;
(2)
בהצעה אחרת – מחיר שייקבע במכרז שיקיים מנהל הקרן בדרך ובתנאים שיובאו בתשקיף; היה המחיר שנקבע במכרז נמוך ממחיר היחידה ביום שבו נקבעו תוצאות המכרז – תתבטל ההצעה; לענין זה, ”מחיר יחידה“ – מחיר הקנייה של נכסי הקרן, מחולק במספר יחידותיה.
(ב)
מנהל קרן סגורה יחשב את מחיר היחידה של הקרן; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר קביעת שווי נכסי קרן סגורה ודרך חישוב מחיר הקנייה, וכן בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר היחידה של הקרן ואת שווי היחידה; לעניין זה, ”שווי יחידה“, של קרן – שווי נקי של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם מנהל קרן סגורה יהיה רשאי להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה שתשולם לקרן וכן תנאים שבהם חייב מנהל קרן סגורה להוסיף על מחיר יחידה או לנכות ממחיר הפדיון, עמלה כאמור, והכול בשיעורים שיקבע השר, לסוגי קרנות שיקבע; הרשות רשאית להורות על שיוכה של קרן לסוג שנקבע כאמור.
אישור הבורסה לרישום היחידות
מנהל קרן לא יציע יחידות של קרן סגורה אלא לאחר שקיבל את אישור הבורסה לרישומן למסחר.
דו״ח על תוצאות ההצעה [תיקון: תשס״ה]
מנהל קרן סגורה יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על תוצאות ההצעה שבתשקיף לפי פרטים ובמועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
הקצאת יחידות והעברת כספים [תיקון: תשנ״ט, תשע״ז־2]
(א)
ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה יעשה מנהל הקרן את אלה:
(1)
ירשום את יחידות הקרן למסחר בבורסה;
(2)
יקצה את היחידות המוצעות למזמינים;
(3)
יעביר לחשבון הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמינים.
(ב)
עלה מספר היחידות שהוזמנו על מספר היחידות המוצעות, יקצה מנהל הקרן את היחידות המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף.
(ג)
ביום ההקצאה של היחידות יחייב מפיץ את חשבונו של מי שהזמין באמצעותו יחידות, בסכום השווה למחיר היחידות שהוקצו לו, ויעביר לחשבון מנהל הקרן סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין.
(ד)
לענין סעיף זה, ”יום ההקצאה“ – לא יאוחר מיומיים לאחר תום התקופה להגשת הזמנות ליחידות בהצעה ראשונה, או לאחר היום שבו התקיים מכרז כאמור בסעיף 50.
ביטול הצעה [תיקון: תשס״ה]
(א)
לא נרשמו יחידות של קרן סגורה למסחר בבורסה או לא הוגשו הזמנות ליחידות תוך התקופה שנקבעה להגשתן כדי הסכום שנקבע בתשקיף כסכום מזערי להצעה, תתבטל ההצעה.
(ב)
מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ביטול ההצעה ועל הסיבה לביטולה, במועד שקבע שר האוצר בתקנות, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
תקנות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה [תיקון: תשע״ו]
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות נוספות לעניין הצעת יחידות של קרן סגורה, הפרטים שיש לכלול בתשקיף ופרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר יותר, וכן לעניין מועדי ההצעה, מספר היחידות המוצעות ואופן הקצאת היחידות שהוצעו למזמינים; הוראות כאמור יכול שייקבעו דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
הפסקה של הצעת יחידות ופדיונן [תיקון: תשע״ז־2]
הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות לפי סעיף 48 לעניין הפסקה של הצעת יחידות של קרן פתוחה או הפסקת פדיונן, תהיה נתונה לו גם לגבי הפסקת הצעת יחידות של קרן סל או הפסקת פדיונן.
מחיר יחידות נסחרות
מחירי היחידות של קרן סגורה ייקבעו, לאחר שהחלו להיסחר בבורסה, לפי תוצאות המסחר.
פדיון יחידות [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ו, תשע״ז־2]
(א)
נקבע בהסכם קרן סגורה כי היחידות ניתנות לפדיון, יפדה מנהל הקרן יחידה לפי דרישה של בעל יחידה במועד פדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן שהוא המועד הקרוב ביותר ליום שבו קיבל את הדרישה לפדיון (בסעיף זה – מועד הפדיון), ובלבד שהתקופה שבין מועדים קבועים סמוכים לא תפחת משלושה חודשים.
(א1)
קיבל מנהל קרן סגורה דרישה מבעל יחידה לפדיון יחידה, יבטל את היחידה במועד הפדיון ויעביר מחשבון הקרן למפיץ, באמצעות המסלקה, בדרך שנקבעה בהתאם לכללים שקבעה המסלקה לאחר התייעצות עם הרשות, סכום במזומנים השווה למחיר הפדיון של היחידה שנפדתה; המפיץ יעביר את הסכום שהועבר אליו כאמור לבעל היחידה שביקש את פדיונה, בו ביום; שר האוצר רשאי לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן סגורה לפדות יחידה בתמורה שאינה במזומנים, או מקרים שבהם חייב מנהל קרן סגורה לעשות כאמור.
(ב)
מחיר הפדיון של יחידה בקרן סגורה יהיה שווה למחיר המכירה של נכסי הקרן כשהוא מחולק במספר יחידותיה; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות בדבר דרך חישוב מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה וכן הוראות בדבר הדרך והמועדים שבהם יפרסם מנהל הקרן את מחיר הפדיון של היחידה.
(ג)
פדיון יחידות של קרן סגורה יכול שיוגבל למספר מרבי של יחידות בידי כל בעל יחידות, אם נקבע כך בהסכם הקרן.
(ד)
פדיון יחידות בקרן סגורה יכול שיותנה במתן הודעה מוקדמת של בעל יחידות למנהל הקרן; תנאי כאמור ייכלל בהסכם הקרן.
(ה)
(בוטל).
(ו)
(בוטל).
(ז)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מקרים נוספים ותנאים שבהם רשאי מנהל קרן לפדות יחידות בקרן סגורה, מיוזמתו או לפי דרישת בעל יחידות, וכן מקרים ותנאים שבהם חייב מנהל קרן לפדות יחידות של קרן סגורה כאמור או שאינו רשאי לפדותן והוראות נוספות לעניין פדיון יחידות כאמור, והכול דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית, לעניין קרן סל או לעניין סוגים אחרים של קרנות סגורות.
השבת יחידות או הקצאתן בלא תמורה [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה, תוך כדי המסחר בבורסה, לרכוש מיחידותיה בעד הקרן (בחוק זה – השבת יחידות) או למכור יחידות שהושבו כאמור.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיפים 53(א)(2) ו־(3), 56(א1) ו־58, רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות מקרים ותנאים שבהם יוכל מנהל קרן סגורה להקצות לקרן, בלא תמורה, יחידות של הקרן שניתן אישור הבורסה לרישומן למסחר; קבע כאמור, רשאי הוא לקבוע כי יחידה שתיפדה לא תבוטל בידי מנהל הקרן.
(2)
יחידה שהוקצתה לקרן לפי הוראות פסקה (1) ויחידה שנפדתה ולא בוטלה לפי הוראות אותה פסקה, לא יקנו זכויות כלשהן ולא יובאו במניין יחידות הקרן כל עוד הן מוחזקות בקרן (בסעיף קטן זה – יחידות רדומות).
(3)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לעניין חישוב מחירן של יחידות רדומות בעת הצעתן לציבור בידי מנהל הקרן.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות נוספות לשם הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה, ובכלל זה הוראות בדבר החובה של מנהל קרן סגורה להתקשר עם עושה שוק, כהגדרתו בסעיף 82(א)(6), בהסכם לגבי יחידות הקרן והוראות לעניין פעילותו של עושה שוק כאמור.
סימן ג׳: הוראות משותפות
הוצאת יחידות בתמורה ויחידות הטבה [תיקון: תשנ״ט]
(א)
לא תוצא יחידה ללא תמורה.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן להקצות לבעלי היחידות בלבד, יחידות ללא תמורה, יחסית למספר היחידות המוחזקות בידי כל בעל יחידות ביום שקבע לכך מנהל הקרן (להלן – יחידות הטבה).
העברת יחידות [תיקון: תשנ״ט]
(א)
מפיץ יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות המחזיק ביחידות באמצעותו, ומנהל קרן יעביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות שיחידותיו רשומות על שמו אצל מנהל הקרן; העברת יחידות כאמור תיעשה בדרך שתפורט בתשקיף.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), מפיץ או מנהל קרן לא יעביר יחידות אם נקבע כך בתשקיף, אלא אם כן ההעברה היא על פי דין.
הגבלה על הזמנת יחידות [תיקון: תשע״ז־2]
מנהל קרן רשאי לקבוע כי לא ייענה להזמנה של יחידות קרן העולה על סכום או שיעור שיקבע, ובלבד שהסכום או השיעור כאמור לא יפחת מסכום או שיעור שתקבע הרשות.
נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן [תיקון: תשנ״ט, תשפ״ד]
מנהל קרן לא יקנה בעד קרן שבניהולו ולא יחזיק בה, אלא ניירות ערך, ניירות ערך חוץ, אופציות, חוזים עתידיים, קרן כספית, מטבע חוץ, מזומנים ונכס אחר שקבע שר האוצר בתקנות, והכל מהסוגים ובתנאים שקבע, דרך כלל או לסוגי קרנות.
אישור מראש לביצוע עסקה [תיקון: תשס״ו־2]
מנהל קרן לא יהיה רשאי לבצע עסקה כאמור בסעיף 18(6), (7) או (7א) אלא אם כן אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מועדותיו.
השקעת נכסי הקרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2]
(א)
מנהל קרן ישקיע את נכסי הקרן בהתאם למדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה; חרגו השקעות הקרן ממדיניות ההשקעות כאמור, לא יראו בחריגה הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
(1)
מנהל הקרן תיקן את החריגה עד לתום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו היא החלה;
(2)
השקעות הקרן חרגו ממדיניות ההשקעות כאמור לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
(א1)
על אף הוראות סעיף קטן (א), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף קטן זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה ותיקן את החריגה כאמור בסעיף קטן (א)(1).
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, תקופה שבה מנהל קרן, המציע לראשונה לציבור את יחידותיה או המציע יחידות של קרן שמדיניות ההשקעות שלה שונתה באופן המחייב החלפת שלושים אחוזים לפחות מנכסיה, יהיה רשאי להשקיע את נכסי הקרן שלא לפי האמור בסעיף קטן (א).
(ב1)
(1)
מנהל קרן לא יבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, שנקבעה בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח שהוגש לפי חוק זה, יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים; בסעיף זה, ”שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן“ – שינוי במדיניות ההשקעות של קרן, המחייב שינוי בסיווגה של הקרן בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף 73(א) או שיש בו כדי להשפיע באופן מהותי על תנודתיות מחירי היחידה ומחירי הפדיון של יחידות הקרן.
(2)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים ולפיהם, על אף האמור בפסקה (1), רשאי מנהל קרן לבצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו יותר מפעם אחת בתקופה של שנים עשר חודשים.
(ג)
(1)
מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי במדיניות ההשקעות של קרן שבניהולו, ויפרסמו בעיתון.
(2)
בוצע שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של קרן, ישלח מנהל הקרן את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שקיבל את ההודעה.
(3)
(בוטלה).
(4)
שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה, ואת מועד הגשתו ופרסומו.
פיזור השקעות [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד]
(א)
בסעיף זה –
”שיעור ניירות ערך של תאגיד“ – שווי ניירות ערך או ניירות ערך חוץ שהוציא מנפיק שאינו מדינת ישראל, המוחזקים בקרן, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן;
”שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר“ – שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, המוחזקים בקרן או בקרנות שבניהול מנהל קרן, מסך הכמות הרשומה למסחר של נייר הערך או נייר ערך החוץ, כשהיא מוכפלת בשוויו לתום יום המסחר;
”שיעור נכס אחר“ – שווי נכס המוחזק בקרן שאינו נייר ערך או נייר ערך חוץ, מסך השווי הנקי של נכסי הקרן.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע, דרך כלל או לסוגי קרנות, תנאים לקנייתם או להחזקתם של נכסים כאמור בסעיף 59, וכן לקבוע שיעור מרבי –
(1)
לשיעור ניירות ערך של תאגיד;
(2)
לשיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר;
(3)
לשיעור נכס אחר.
פורסמו תקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994.
(ב1)
שווי נייר ערך שהוציא תאגיד ריאלי משמעותי, למעט איגרת חוב, שיחזיק מנהל קרן, לרבות בקרנות שבניהולו, לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הרשום למסחר של נייר הערך שהוציא התאגיד; לעניין שיעור ההחזקה כאמור, לא יימנו החזקות של גוף פיננסי שבשליטת מנהל הקרן; בסעיף קטן זה –
”שווי רשום למסחר של נייר ערך“ – שווי נייר הערך לסוף יום המסחר כשהוא מוכפל בכמות הרשומה למסחר של נייר הערך;
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי משמעותי“ – כהגדרתם בסעיף 23ב2.
(ג)
עלה שיעור ניירות ערך של תאגיד, או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר, או שיעור נכס אחר, על השיעור המרבי שקבע שר האוצר, לא יראו בכך הפרת הוראות סעיף זה אם נתקיימו שני אלה:
(1)
השיעור קטן עד כדי השיעור המותר עד תום יום חישוב המחירים השני לאחר היום שבו עלה על השיעור המרבי;
(2)
השיעור עלה על השיעור המרבי לא יותר מחמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
(ד)
על אף הוראות סעיף קטן (ג), לא יראו בחריגות נוספות הפרת הוראות סעיף זה, אם שוכנע יושב ראש הרשות כי מנהל הקרן נקט אמצעים נאותים למנוע את ההפרה, והתקיים האמור בסעיף קטן (ג)(1).
עסקת מכירה בחסר [תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2]
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי –
(1)
להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר, ובלבד שההשאלה אינה למנהל הקרן, לאדם השולט בו, לחברה בשליטת אדם כאמור, לדירקטור, או לעובד של מי מהם לצורך עסקת מכירה בחסר על ידם, או לקרן אחרת שבניהול מנהל הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר בעדה;
(2)
לעשות עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו.
בסעיף זה, ”עסקת מכירה בחסר“ – מכירה בבורסה או בשוק מוסדר של ניירות ערך שאינם של המוכר, בהתאם לכללים הנהוגים לענין מכירה כאמור בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נעשית המכירה.
חוזה עתידי ואופציה
(א)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, את התנאים שבהם יהיה מנהל קרן רשאי לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו.
(ב)
לענין חוק זה –
”אופציה“ – התחייבות המקנה לרוכש אותה זכות לקנות או למכור את נכס הבסיס במחיר המימוש, או לקבל את ההפרש בין מחיר המימוש לבין שווי נכס הבסיס, והכל במועדים ובתנאים הנקובים באופציה;
”חוזה עתידי“ – התחייבות למסור או לקבל בעתיד הפרשי שער מטבע חוץ, הפרשי מדד, הפרשי ריבית, נכס או מחיר נכס, וזאת בכמות, במועד ובתנאים הנקובים בהתחייבות;
”מחיר מימוש“ – המחיר שבו תמומש התחייבות באופציה;
”נכס בסיס“ – הנכס נשוא ההתחייבות באופציה.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות את דרך חישוב שווי נכס בסיס.
עסקה במזומנים או באשראי והתחייבויות [תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2]
(א)
מנהל קרן לא ייקח אשראי בעד קרן שבניהולו, ואולם רשאי שר האוצר לקבוע בתקנות סוגי עסקאות שמנהל קרן רשאי לבצען באשראי, בתנאים שקבע, וכן לקבוע תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות ושיעור האשראי כאמור.
(א1)
ביצע מנהל קרן עסקה באשראי בעד קרן שבניהולו או קיבל אשראי לצורך פדיון יחידות, בחריגה מהוראות לפי סעיף קטן (א), לא יראו בכך הפרה של ההוראות לפי אותו סעיף [קטן] אם נתקיימו שני אלה:
(1)
מנהל הקרן תיקן את החריגה עד תום יום חישוב המחירים השני שלאחר היום שבו החלה;
(2)
מספר החריגות מההוראות לפי סעיף זה לא עלה על חמש פעמים בתקופה של שנים עשר חודשים.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שיעור מרבי להתחייבויותיה של קרן מתוך שווי נקי של נכסיה, ורשאי הוא לקבוע שיעורים שונים לסוגי התחייבויות שונים; לענין סעיף זה, ”התחייבויות“ – למעט התחייבויות בענין שכרם של מנהל הקרן והנאמן והתחייבויות מס.
(ג)
עלו התחייבויותיה של קרן על השיעור שקבע שר האוצר לפי סעיף קטן (ב), יעשה מנהל הקרן להקטנתן עד שיגיעו לשיעור המותר.
הוראות זמניות למנהלי קרנות [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
על אף האמור בסעיפים 59 ו־63 עד 65, רשאית הרשות, אם מצאה כי מתקיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות הסדרה מיידית כדי להבטיח את התנהלותם התקינה של מנהלי הקרנות או כדי להבטיח את השמירה על עניינו של ציבור המשקיעים –
(1)
לאסור על מנהלי קרנות לקנות ולהחזיק בעד הקרנות שבניהולם נכסים שקבע שר האוצר בתקנות לפי סעיף 59, או להתיר להם קנייה והחזקה של נכסים נוספים על אלה שנקבעו כאמור;
(2)
להתיר למנהל קרן להשאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר כהגדרתה בסעיף 63 או לבצע עסקת מכירה בחסר כאמור בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי אותו סעיף;
(3)
להתיר למנהל קרן לקנות, למכור, או ליצור אופציה או חוזה עתידי כהגדרתם בסעיף 64 בעד קרן שבניהולו, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי אותו סעיף;
(4)
להתיר למנהל קרן לבצע עסקאות באשראי או לקבל אשראי לצורך פדיון יחידות הקרן, בתנאים שונים מאלה שנקבעו לפי סעיף 65;
(5)
להורות על –
(א)
תנאים לקנייה ולהחזקה של נכסים כאמור בפסקה (1);
(ב)
תנאים להשאלת ניירות ערך כאמור בפסקה (2) או לביצוע עסקת מכירה בחסר כאמור באותה פסקה;
(ג)
תנאים לקנייה, למכירה או ליצירה של אופציות או חוזים עתידיים כאמור בפסקה (3);
(ד)
תנאים לביצוע עסקאות באשראי או לקבלת אשראי כאמור בפסקה (4);
(ה)
אופן חישוב שווי הנכסים, ניירות הערך, האופציות או החוזים העתידיים כאמור בפסקאות (1) עד (3) ושיעוריהם המרביים; הוראה לעניין אופן חישוב השווי כאמור תינתן בשים לב להוראות שקבע שר האוצר לפי סעיפים 43(ב) ו־50(ב), אם קבע.
(ב)
הוראת הרשות לפי סעיף קטן (א) (בסעיף זה – הוראה) תהיה לתקופה שתורה הרשות ושלא תעלה על 18 חודשים; חלפו 18 חודשים והמשיכו להתקיים הנסיבות המיוחדות שבשלהן נדרשה ההסדרה המיידית כאמור באותו סעיף קטן (בסעיף זה – הנסיבות המיוחדות), רשאית הרשות להאריך את תוקפה של ההוראה לתקופה שתורה ושלא תעלה על שנה.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (ב), חדלו להתקיים הנסיבות המיוחדות לפני תום התקופה שקבעה הרשות לפי אותו סעיף קטן, לרבות תקופה ההארכה, יפקע תוקפה של ההוראה.
(ד)
הרשות תפרסם באתר האינטרנט שלה טיוטה של ההוראה להערות הציבור, זמן סביר טרם מתן ההוראה, וכן תפרסם כאמור את ההוראה ואת תקופת תוקפה, לרבות הארכתה ופקיעת תוקפה.
[תיקון: תשס״ו־2]
(בוטל).
עסקה בין קרן לבין גופים קרובים [תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשס״ו־2, תשע״ד־4, תשע״ז־2]
(א)
מנהל קרן, נאמן, בעל שליטה באחד מהם, אדם המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מהון המניות המונפק של אחד מהם או חברה בשליטת מי מהם, וכן דירקטור, מועסק או עובד של מנהל קרן או של נאמן, חברה בשליטת מי מהם או חברה שמי מהם הוא בעל ענין בה או מועסק על ידה –
(1)
לא ימכור בעסקה מחוץ לבורסה או מחוץ לשוק מוסדר, בישראל או מחוץ לישראל, או בעסקה מתואמת, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או אופציות הרשומים למסחר בהם (בסעיף זה – ניירות ערך נסחרים) מחשבונו העצמי לחשבון קרן המנוהלת בידי מנהל הקרן, ולא יקנה לחשבונו העצמי, מחשבון קרן כאמור, ניירות ערך נסחרים בעסקה כאמור;
(2)
לא ימכור מהחזקתו לחשבון קרן כאמור בפסקה (1) נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, ולא יקנה להחזקתו מחשבון קרן כאמור נכס שאינו ניירות ערך נסחרים, אלא אם כן הוצע הנכס במכרז, והקניה או המכירה נעשו במחיר שנקבע במכרז; שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות תנאים למכרז.
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לענין נכס שנותר במהלך תקופת מימוש נכסי קרן בפירוק, כאמור בסעיף 109(ג).
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א)(1), רשאי שר האוצר לקבוע מקרים ותנאים שבהם יהיה מנהל קרן סל רשאי להתקשר בעסקה כאמור באותו סעיף קטן, במסגרת הסכם עם עושה שוק כהגדרתו בסעיף 82(א)(6), אף אם עושה השוק הוא חברה הנשלטת בידי בעל השליטה במנהל הקרן, ובלבד שהיא אינה שולטת במנהל הקרן ואינה בשליטתו.
איסור החזקת יחידות [תיקון: תשע״ו]
(א)
מנהל קרן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא מנהל, ונאמן לא יחזיק ביחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), שר האוצר רשאי לקבוע תנאים והוראות בדבר רכישת יחידות של קרן בידי מנהל הקרן, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
מכרז להתקשרות עם חברה סוחרת [תיקון: תש״ע, תשע״ו]
(א)
מנהל קרן לא יתקשר עם חברה סוחרת בהסכם לתשלום עמלות מנכסי קרן שבניהולו בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, אלא בדרך של מכרז; בסעיף זה, ”חברה סוחרת“ – חבר בורסה, המבצע עסקאות בעבור אחרים באחד או יותר מאלה: ניירות ערך, אופציות, חוזים עתידיים, ניירות ערך חוץ ומטבע חוץ.
(ב)
מכרז כאמור בסעיף קטן (א) ייערך בהתאם לנוהל שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן ואישר הנאמן; מפרט המכרז ובחירת הזוכה יאושרו בידי ועדת הביקורת והדירקטוריון.
(ג)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז, בהסכם בעבור ביצוע עסקאות בניירות ערך חוץ ישירות עם חברה סוחרת שהיא חברת בורסה בחו״ל, ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
(1)
אין לחברה הסוחרת זיקה למנהל הקרן; בחינת הזיקה תיעשה בהתאם לכללים שתקבע הרשות;
פורסמו כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011.
(2)
ההתקשרות עם החברה הסוחרת היא בתנאים שאינם נחותים מהתנאים הטובים ביותר שהציע מתמודד שעמד בתנאי הסף במכרז.
(ד)
על אף האמור בסעיף קטן (א) ובסעיף 81(ב), מנהל קרן רשאי להתקשר בלא מכרז בהסכם כאמור בסעיף קטן (א), עם חברה סוחרת שהיא חברה השולטת במנהל הקרן או בנאמן לקרן, או שהיא חברה בשליטת אדם השולט במנהל הקרן או בנאמן לקרן (בסעיף זה – חברה סוחרת קשורה, חברה סוחרת קשורה למנהל הקרן או חברה סוחרת קשורה לנאמן, לפי העניין), ובלבד שמתקיימים תנאים אלה:
(1)
החברה הסוחרת הקשורה עומדת בתנאי הסף שנקבעו במכרז;
(2)
העמלה שתשולם לחברה הסוחרת הקשורה בעבור ביצוע כל סוג עסקה לא תעלה על העמלה שתשולם לזוכה במכרז בעבור ביצוע עסקה דומה;
(3)
ועדת הביקורת והדירקטוריון של מנהל הקרן אישרו את ההתקשרות לאחר ששוכנעו כי ההתקשרות אינה פוגעת בעניינם של בעלי היחידות וכי היא בתנאים שאינם נחותים מתנאי ההתקשרות עם הזוכה במכרז.
(ה)
מנהל הקרן לא ישלם מנכסי הקרן בשנת כספים של הקרן, לחברות סוחרות קשורות למנהל הקרן, יחד, או לחברות סוחרות קשורות לנאמן, יחד, בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן, סכום העולה על עשרים אחוזים מסך העמלות ששולמו מנכסי הקרן באותה שנת כספים בעבור עסקאות כאמור.
(ו)
הרשות תקבע כללים בעניינים אלה:
(1)
עריכת מכרז לפי סעיף זה, וכן תנאים שבהם יהיה מנהל קרן פטור מעריכת מכרז לשם התקשרות בהסכם כאמור בסעיף קטן (א) לתקופה מוגבלת;
(2)
תנאי ההתקשרות עם חברה סוחרת קשורה, לרבות לגבי גובה העמלה שתשולם לה בעבור ביצוע עסקאות בנכסי הקרן;
(3)
עניינים נוספים הדרושים לביצוע הוראות סעיף זה.
פורסמו כללי השקעות משותפות בנאמנות (עריכת מכרז ובחינת הזיקה של חברה סוחרת עם מנהל קרן), התשע״א–2011.
(ז)
כללים שתקבע הרשות לפי סעיפים קטנים (ג)(1) ו־(ו) יפורסמו ברשומות.
חיוב קרן וזיכויה
מנהל קרן שקנה נכס בעד קרן שבניהולו או שמכר נכס מנכסי הקרן, יחייב או יזכה את חשבון הקרן בסכום ששילם או שקיבל בפועל, ביום שבו שילם או קיבל את תמורת הנכס, לפי הענין.
הודעה על החזקת יחידות [תיקון: תשס״ה]
(א)
החזיק אדם השולט במנהל קרן, חברה בשליטת אדם כאמור, דירקטור של מנהל קרן או עובד שלו, יחידות בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
(ב)
החזיק אדם יחידות של קרן סגורה בשיעור שלגביו קבע שר האוצר חובת הגשת דו״ח, יגיש על כך מנהל הקרן לרשות ולבורסה דו״ח במועד ובדרך שקבע שר האוצר, וכן יגיש דו״ח על שינוי במספר היחידות המוחזקות כאמור.
(ג)
מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו ועל שינוי במספרן, בדרך ובמועדים שיקבע שר האוצר בתקנות.
(ד)
לא הגיש מחזיק כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) הודעה כאמור בסעיף קטן (ג), רשאי בית המשפט, לבקשת מנהל הקרן, לצוות עליה להגישה תוך זמן שיקבע.
דו״חות [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תש״ע־3, תשע״ד־4, תשע״ז־2, תשפ״ד]
(א)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות –
(1)
דו״חות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לבורסה, למפיץ או למי מהם, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם, ודו״חות כאמור שעליהם לפרסם בעתון או שיש לשלוח אותם לבעלי היחידות באופן הקבוע בסעיף קטן (ה1).
(2)
הפרטים שיש לכלול בדו״חות שעל מנהל קרן ונאמן להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
(א1)
הובאו בתשקיף דוחות כספיים של תאגיד שנתן ערבות לקיום הבטחה למחיר פדיון מסוים של יחידות קרן, יחולו על התאגיד הוראות פרק ו׳ לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים, כל עוד הערבות בתוקף.
(א2)
הרשות רשאית לקבוע בכללים דוחות נוספים על המנויים בחוק זה, שמנהל קרן מחקה ונאמן של קרן כאמור חייבים להגיש לה לאור מאפייניה היחודיים של קרן כאמור, וכן את הפרטים שיש לכלול בדוחות כאמור, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם.
פורסמו כללי השקעות משותפות בנאמנות (פרטים נוספים בתשקיף קרן מחקה ודוחות נוספים של קרן מחקה), התשע״ט–2018.
(ב)
מנהל קרן ונאמן חייבים להגיש לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, דוח על אירוע או ענין, אם לדעת הרשות או לדעת העובד מידע על אודותיו חשוב למשקיע סביר השוקל לרכוש או לפדות יחידה, או לקנות או למכור יחידה של קרן סגורה; בדרישה כאמור ניתן להורות למנהל קרן או לנאמן על מועד הגשת דוח כאמור ועל אופן פרסומו בעיתון.
(ג)
מנהל קרן חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה שלה או של עובד שהיא הסמיכה לענין זה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי חוק זה בתוך תקופה שיקבעו.
(ד)
הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להורות למנהל קרן, לאחר שניתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להגיש, תוך תקופה שמי מהם יורה, דו״ח מתקן אם מי מהם ראה כי דו״ח הוגש שלא כנדרש לפי חוק זה או אם פרטים שנמסרו מכוח הוראות סעיף קטן (ג) מחייבים מתן הוראה כאמור.
(ה)
שוכנעו הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך כי נבצר ממנהל קרן להגיש דו״ח לפי חוק זה במועד שנקבע לכך, רשאים הם להאריך את המועד להגשתו.
(ה1)
(1)
יושב ראש הרשות רשאי, אם סבר כי מידע הנכלל בדו״ח שיש להגישו לפי חוק זה הוא בעל חשיבות מיוחדת לבעלי היחידות של הקרן, להורות למנהל הקרן, לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת ולהודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות של הקרן כי עליו לשלוח את הדו״ח לבעלי היחידות.
(2)
קיבל המפיץ הודעה כאמור בפסקה (1), ישלח את הדו״ח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
(ו)
לא קיים מנהל קרן הוראה מהוראות סעיף זה, רשאי בית המשפט, לבקשת יושב ראש הרשות, לצוות עליו לקיימה במועד שיקבע.
(ז)
מי שהגיש דו״ח או הודעה שיש להגישם לפי חוק זה, או מי שחוות דעת או סקירה שנתן נכללו בדו״ח או בהודעה כאמור, לאחר שנתן את הסכמתו המוקדמת לכך בכתב, אחראי כלפי מי שרכש או שפדה או שקנה או שמכר יחידות בקרן, תוך כדי המסחר בבורסה או מחוצה לה, לנזק שנגרם מחמת פרט מטעה שהיה בהם, ויחולו הוראות סעיפים 39 ו־40, בשינויים המחויבים.
(ח)
(בוטל).
(ט)
דו״ח שהוגש לפי הוראה מהוראות חוק זה, יהיה פתוח לעיון הציבור במשרדיהם הראשיים של מנהל הקרן ושל הנאמן, ורשאי כל אדם לקבל העתק ממנו, והכל אם לא נקבע לגביו אחרת לפי חוק זה.
דרכי הדיווח לרשות [תיקון: תשס״ה]
(א)
טיוטת תשקיף של קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בהם, וכן כל דו״ח, הודעה, מידע או מסמך אחר שיש להגישם לרשות לפי חוק זה, יוגשו לפי פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך.
(ב)
דו״ח שיש להגישו לפי הוראות חוק זה לרשות וגם לבורסה וכן תשקיף של קרן שהרשות התירה את פרסומו, שהוגשו לרשות כאמור בסעיף קטן (א), תעבירם הרשות לבורסה, ויראו את ההגשה לרשות גם כמילוי חובת ההגשה לבורסה.
עיון במסמך והעתק מאושר [תיקון: תשס״ה]
(א)
הסכם קרן, תשקיף של קרן שהותר פרסומו וכל דו״ח, חוות דעת או אישור הכלולים בתשקיף, וכן כל דו״ח שהוגש לרשות לפי חוק זה, יהיו פתוחים לעיון הציבור ברשות וכל אדם יהיה רשאי לעיין בהם ולקבל העתקים מאושרים מן הרשום בהם, בין באמצעות הרשות ובין באמצעות אחרים שהרשות הסמיכה אותם לכך, והכל אם לא נקבע אחרת לפי חוק זה.
(ב)
העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות; הוראות סעיף קטן זה יחולו גם לגבי פלט של מסמך שהוגש לרשות בדרך האמורה בסעיף 72א(א); לענין זה, ”פלט“ – כהגדרתו בחוק המחשבים, התשנ״ה–1995.
פרסום [תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ז־2, תשפ״ד]
(א)
מנהל קרן לא יפרסם ולא יגרום לפרסום, דבר ביחס לקרן שבניהולו אלא אם כן אישר הנאמן מראש את הפרסום ואת תוכנו; הוראות סעיף קטן זה לא יחולו על הודעה בדבר פרסום תשקיף ועל הודעות ודו״חות שיש לפרסם בעתון.
(ב)
מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום של –
(1)
התשואה שהשיגה קרן פתוחה או קרן סל, אלא אם כן חושבה לפי נוסחה שקבעה הרשות בהוראות ולתקופה שקבעה;
(2)
דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה.
(ג)
(1)
מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן שאינה בניהולו של מנהל הקרן; אין באמור כדי למנוע פרסום נתונים אודות כל הקרנות או מרביתן שנעשה בהתאם להוראות לפי סעיף קטן (ג1), או סקירה וניתוח תקופתיים של נתוני קרנות, שתכליתם מתן מידע כללי לציבור.
(2)
על אף הוראות פסקה (1), רשאים מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לפרסם באינטרנט, נוסף על הנתונים ביחס לקרן שבניהולו של מנהל הקרן, גם נתונים ביחס לקרנות שאינן בניהולו, ובלבד שהפרסום מתייחס לכל הקרנות שסווגו בסיווג זהה לסיווגה של הקרן כאמור, בפרסום שנעשה בהתאם להוראות סעיף קטן (ג1).
(3)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לענין פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (2) והתקופות שאליהן יתייחס הפרסום.
(ג1)
(1)
לא יפרסם אדם ולא יגרום לפרסום של מחירי יחידה או מחירי פדיון יחידה של כל הקרנות או של מרביתן, או של תשואותיהן, אלא אם כן הקרנות מסווגות בפרסום על פי הוראות שקבע שר האוצר בתקנות, ומוצגות בפרסום בהתאם לתקנות האמורות.
(2)
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות לגבי פרטים שייכללו בפרסום כאמור בפסקה (1) ולגבי מתכונת הפרסום, וכן רשאי הוא לקבוע כי הקרנות יסווגו בפרסום בהתאם לכותרות מאפיינות, לרבות כותרות מאפיינות מתוך רשימת כותרות מאפיינות שתקבע הרשות מעת לעת.
פורסמו תקנות להשקעות משותפות בנאמנות (דרכי פרסום מחירי היחידות, הפדיון ורשימת נכסי הקרן), תשכ״ב–1961.
(ג2)
מנהל קרן, אדם השולט בו או חברה בשליטה של אדם כאמור, לא יפרסמו ולא יגרמו לפרסום דבר ביחס לקרן סגורה שאינה קרן סל, שבניהולו של מנהל הקרן, למעט פרטים שיש לפרסמם לפי הוראות כל דין.
(ד)
סברה הרשות כי היה בפרסום ביחס לקרן פרט מטעה, רשאית היא, לאחר שנתנה למי שגרם לפרסום ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות על פרסום תיקון, בדרך ובאופן שתורה.
(ה)
בסעיף זה –
”מנהל קרן“ – לרבות מי שמועסק על ידו;
”לפרסם“, ”פרסום“ – כמשמעותם בסעיף 34כד לחוק העונשין, התשל״ז–1977 (בחוק זה – חוק העונשין).
פרט מטעה [תיקון: תשע״א]
(א)
בהסכם קרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך, המוגשים לפי חוק זה לרשות (בסעיף זה – דיווח), לא יהיה פרט מטעה.
(ב)
בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור (בסעיף זה – חוות דעת), שנכללו או שנזכרו בדיווח, בהסכמתו המוקדמת של נותן חוות הדעת, לא יהיה פרט מטעה.
פרק ז׳: עיקרי הנאמנות
טובת בעלי היחידות [תיקון: תשע״ב]
נאמן ומנהל קרן ימלאו את תפקידיהם וישתמשו בסמכויותיהם לטובת בעלי היחידות בלבד ומנהל קרן לא יפלה בין בעלי היחידות בקרן אחת שבניהולו לבין בעלי היחידות בקרן אחרת שבניהולו.
חובת הנאמנות
(א)
במילוי תפקידיהם ובשימוש בסמכויותיהם יפעלו הנאמן ומנהל הקרן בזהירות, באמונה ובשקידה.
(ב)
נאמן ומנהל קרן ינקטו את הצעדים הסבירים לשם שמירת נכסי הקרן וכל הזכויות הנובעות מנכסים אלה.
דין נכסי הקרן [תיקון: תשס״ו־2]
(א)
נכסי הקרן יהיו מוקנים לנאמן לטובת בעלי היחידות, ויהיו רכוש נפרד מרכושו האחר ואם היה בהם נכס שאינו ניירות ערך הנסחרים בבורסה, גם יירשם על שמו.
(ב)
הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח לנהל את נכסי הקרן, ובכלל זה לנקוט הליכים משפטיים לשם שמירת נכסי הקרן וכל זכות הנובעת מהם.
(ג)
הנאמן יתן למנהל הקרן ייפוי כוח להשתתף באסיפות כלליות של תאגיד שניירות הערך שלו מוחזקים בקרן, או למנות שלוח מטעמו להשתתף באסיפות כלליות כאמור, לתקופה שיקבע; מינה מנהל הקרן שלוח, ינחה אותו בדבר דרך הצבעתו באסיפה הכללית.
(ד)
מנהל קרן יפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל.
השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים ובהליכים נוספים [תיקון: תשנ״ו, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ב, תשע״ב־4, תשע״ו, תשע״ז־2]
(א)
שר האוצר יקבע הוראות לעניין השתתפות מנהל קרן באסיפת מחזיקים וכן בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם בתאגיד שניירות ערך שלו הוצעו לציבור, למעט ניירות ערך חוץ והוחזקו בקרן שבניהולו במועד הקובע לבעלות במניה לפי סעיף 182 לחוק החברות או לבעלות בתעודת התחייבות לפי סעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך, לפי העניין; בסעיף זה, ”אסיפת מחזיקים“ – אסיפה של מחזיקי ניירות ערך בתאגיד כאמור, כולם או מקצתם, לרבות אסיפה כללית כהגדרתה בחוק החברות.
(א1)
(בוטל).
(ב)
(בוטל).
(ב1)
(בוטל).
(ב2)
(1)
לעניין סעיף קטן (א), לא יראו ניירות ערך שבמועד הקובע להשתתפות ולהצבעה באסיפת המחזיקים היו מושאלים מנכסי הקרן לצורך עסקת מכירה בחסר, כניירות ערך המוחזקים בקרן.
(2)
בסעיף קטן זה –
”המועד הקובע“ – כמשמעותו בסעיף 182 לחוק החברות או כמשמעותו בסעיף 35יב24 לחוק ניירות ערך, לפי העניין;
”עסקת מכירה בחסר“ – כהגדרתה בסעיף 63.
(ג)
מנהל קרן יגיש דו״ח לרשות ולבורסה על דרך הצבעתו באסיפת מחזיקים או בהליכים נוספים שמחזיקי ניירות ערך רשאים להשתתף בהם, על פי כללים שקבע שר האוצר בתקנות.
חובות הנאמן ותפקידיו [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תש״ע־3, תשע״ב]
(א)
הנאמן יפקח על קיום הוראות לפי חוק זה, על קיום הוראות הסכם הקרן ועל קיום ההתחייבויות על פי התשקיף בידי מנהל הקרן; מבלי לגרוע מכלליות הוראה זו ומן האמור בסעיפים 74 ו־75, יעשה הנאמן את הדרוש כדי לוודא כי מתקיימים אצל מנהל הקרן כל אלה, בין השאר בדרך של עריכת ביקורת אצל מנהל הקרן:
(1)
תהליך תקין של קבלת החלטות, שתואם לנוהל שאושר בידי הדירקטוריון;
(2)
מערך בקרה פנימית המבטיח ניהול תקין של ספרי הקרן כהגדרתם בסעיף 129(א);
(3)
מערכת אמצעים להבטחת ניהול הקרן לפי הוראות חוק זה, הוראות הסכם הקרן וההתחייבויות על פי התשקיף;
(4)
ניהול השקעות הקרן נעשה על פי הנהלים שקבע דירקטוריון מנהל הקרן לפי סעיף 18(8).
(א1)
הנאמן יביא לידיעתם של עובדי מנהל הקרן, מעת לעת ולפי הצורך, את ההוראות לפי חוק זה הקשורות לניהול קרן.
(ב)
הנאמן רשאי לקבוע מהן עסקאות מהותיות לקרן או סוגי עסקאות שעלול להיות בהן ניגוד ענינים, כמשמעות כל אלה בסעיף 18(6).
(ג)
מנהל קרן יעביר לנאמן, לפי דרישת הנאמן, כל מסמך ומידע הדרושים לו לצורך מילוי תפקידו.
(ד)
מצא הנאמן כי היו ליקויים בניהול הקרן, יורה למנהל הקרן בכתב לתקנם ויקבע מועד לתיקונם; העתק מהוראתו יעביר הנאמן לדירקטוריון מנהל הקרן.
(ה)
(1)
הנאמן יגיש לרשות ולבורסה, עד שלושה חודשים מתום כל רבעון, דוח שבו –
(א)
יודיע אם די במערכת האמצעים לפי סעיף קטן (א)(3) כדי להבטיח את האמור בו;
(ב)
יודיע כי בבדיקות שערך אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף לא מצא הפרה של הוראות חוק זה, של הוראות הסכם הקרן ושל ההתחייבויות על פי התשקיף או ליקויים בניהול הקרנות, או יודיע כי מצא הפרות או ליקויים כאמור והם תוקנו; נתן הנאמן הוראות למנהל הקרן לתיקון הפרות או ליקויים שמצא והם טרם תוקנו יפרט בדוח את ההוראות שנתן;
(ג)
יפרט את הנושאים המרכזיים שנבדקו על ידו אצל מנהל הקרן ברבעון שחלף;
לעניין זה, ”רבעון“ – תקופה של שלושה חודשים שתחילתה ב־1 בינואר, ב־1 באפריל, ב־1 ביולי וב־1 באוקטובר של כל שנה.
(2)
בטרם יגיש הנאמן דו״ח כאמור בפסקה (1), יעבירו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יגיש את הדו״ח, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
(3)
שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים שייכללו בדוח כאמור בפסקה (1).
(ו)
(1)
הנאמן יודיע לרשות על כל אלה –
(א)
ליקויים מהותיים בניהול הקרן, מיד לאחר שמצא אותם או שנודע לו עליהם;
(ב)
ליקויים שהורה למנהל הקרן לתקן תוך מועד שקבע לכך, ולא תוקנו תוך אותו מועד – מיד לאחר המועד שקבע;
(ג)
ליקויים חוזרים ונשנים בניהול הקרן – תוך זמן סביר לאחר שאירעו.
(2)
בטרם יודיע הנאמן כאמור בפסקה (1), יתן את הודעתו למנהל הקרן ויקבע לו מועד סביר לקבלת תגובתו; הנאמן יודיע לרשות כאמור, בצירוף תגובת מנהל הקרן, אם ניתנה.
(ז)
הרשות רשאית, לאחר שנתנה למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, להורות לנאמן להגיש לרשות ולבורסה דו״ח על ליקויים כאמור בסעיף קטן (ו) בתוך תקופה שתקבע.
(ח)
הנאמן ימסור ליושב ראש הרשות או לעובד שהוא הסמיך לכך, לפי דרישתו של מי מהם, פרטים על ענין הנוגע לקרן או לניהולה תוך זמן שיקבעו; הנאמן יעביר למנהל הקרן העתק מהדרישה ומתשובתו לדרישה.
שעבוד נכסי הקרן
נכסי קרן אינם ניתנים לעיקול; מנהל קרן לא ימשכן ולא ישעבד את נכסי הקרן אלא לצורך קיום עסקה בעד הקרן, לפי תנאים שקבע שר האוצר בתקנות.
הוצאות שייפרעו מנכסי הקרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ו]
(א)
הוצאות שייפרעו מנכסי קרן יהיו אלה בלבד –
(1)
שכר הנאמן ומנהל הקרן, כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף או בדו״ח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
(2)
עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, כפי שפורטו בתשקיף או בדוח שהגיש מנהל הקרן לפי חוק זה;
(3)
מסים החלים על הקרן, על נכסיה, על הכנסותיה ועל עסקאות שנעשו בנכסיה.
(א1)
שר האוצר רשאי לקבוע סוגים נוספים של הוצאות שמנהל קרן רשאי לפרוע מנכסי קרן, דרך כלל או לעניין קרן טכנולוגיה עילית, וכן לקבוע סכומים או שיעורים מרביים להוצאות שניתן להיפרע מנכסי קרן כאמור לפי הוראות סעיף זה ומועדים לפירעונם.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), רשאי מנהל קרן, באישור הנאמן, ורשאי הנאמן באמצעות מנהל הקרן, להיפרע מנכסי הקרן הוצאה שהוציאו לשם מילוי תפקידם שלא במהלך הרגיל של ניהול הקרן, ובלבד שההוצאה היא בסכום סביר.
(ג)
החליט מנהל קרן או נאמן להיפרע מנכסי קרן לפי סעיף קטן (ב), יגיש על כך מיד דו״ח לרשות ולבורסה.
הוצאות בשל תיקון טעות [תיקון: תשס״ו־2]
מפיץ לא יחייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל המפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון.
איסור קבלת טובות הנאה [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־4]
(א)
מנהל קרן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת –
(1)
הוספה ושכר, כפי שנקבע בהתאם להסכם הקרן ולתשקיף;
(2)
שירותים ודיור מאדם השולט בו או מחברה בשליטת אדם כאמור.
(ב)
אדם השולט במנהל קרן וחברה בשליטה של אדם כאמור, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן זולת ממנהל הקרן.
(ג)
דירקטור של מנהל קרן, חבר ועדת דירקטוריון שאינו דירקטור ועובד או מועסק על ידי מנהל קרן, לא יקבלו טובת הנאה כלשהי בקשר עם ניהול הקרן, זולת מידי מנהל הקרן. לעניין הוראות סעיף קטן זה, ”מועסק“ – לרבות אדם השולט במועסק או חברה בשליטת אדם כאמור.
(ד)
הנאמן לא יקבל טובת הנאה כלשהי בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, זולת שכר כפי שנקבע בהסכם הקרן ובתשקיף, אשר ייפרע מנכסי הקרן.
הימנעות דירקטור מהצבעה [תיקון: תשנ״ט]
דירקטור של מנהל קרן או חבר ועדת דירקטוריון, לא יהיה נוכח ולא יצביע בדיון בענין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל ענין בו; נכח או הצביע אחד מהם בענין אישור עסקה כאמור, רשאית הרשות, לאחר שנתנה לו, למנהל הקרן ולנאמן הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיהם, לבקש מבית המשפט להעבירו מכהונתו.
איסור מתן הטבה [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״ד־2, תשע״ד־4, תשע״ז־2, תשפ״ד]
(א)
לא יוצע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות; הוראות סעיף זה לא יחולו על אלה:
(1)
מתן הנחה בהוספה על פי תנאים שקבע מנהל הקרן בתשקיף או בדוח, שלא יהיו כפופים לשיקול דעת מנהל הקרן;
(2)
תשלום עמלת הפצה למפיץ שהוא משווק השקעות כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק (בסעיף קטן זה – משווק);
(3)
תשלום עמלת הפצה למפיץ אחר בהתאם לתנאים לפי סעיף זה;
(4)
תשלום שכר או עמלה, על ידי משווק, מפיץ או מנהל קרן, לעובדו או למי שמועסק על ידו; חלה על עובד או על מי שמועסק כאמור חובת רישיון מכוח חוק הסדרת העיסוק, יהיה אותו אדם בעל רישיון, ואם הוא עוסק בעיסוק שאינו טעון רישיון לפי סעיף 3 לחוק האמור – במסגרת עיסוקו לפי אותו סעיף;
(5)
תשלום על ידי מפיץ למי שמחזיק יחידות באמצעותו, בסכום שאינו עולה על סכום עמלת ההפצה שאותו גובה המפיץ ממנהל הקרן בשל החזקת אותן יחידות באמצעותו ולעניין קרן נאמנות שנקבע לפי הוראות סעיף 3(א)(12) לחוק הסדרת העיסוק שייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגביה אינו טעון רישיון – תשלום גם למי שזכותו לקבלת תשלום כאמור הומחתה לו על ידי מחזיק יחידות;
(6)
תשלום לעושה שוק או לחתם, ליחידות הקרן, בעבור פעילות עשיית שוק או חיתום; לעניין זה –
”עושה שוק“ – אדם שהתחייב להגיש במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה, פקודות לקניית יחידות ופקודות למכירת יחידות, על פי כללים שנקבעו בידי הבורסה, וכן לפרסם מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את היחידה ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את היחידה;
”חתם“ – מי שהתחייב לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף אם הציבור לא ירכוש אותן או התחייבות לרכוש יחידות המוצעות על פי תשקיף כדי למכור אותן לציבור;
(7)
תשלום או מתן הטבה אחרת בידי מנהל קרן, בשיעור שאינו עולה על שיעור שכר מנהל הקרן, למי שמחזיק יחידות של קרן שבניהולו, והכול בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר, דרך כלל או לסוגי קרנות.
(ב)
שיעור העמלה שיגבה מפיץ, בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, לא ישתנה עקב כך שהיא נגבית ממנהלי קרנות שונים.
(ג)
שר האוצר, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע, בכפוף להוראות סעיף קטן (ב), דרך כלל, או לסוגי קרנות, תנאים שבהם רשאי מנהל קרן לשלם עמלת הפצה למפיץ, והוראות לענין שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה.
אחריות מנהל קרן
(א)
מנהל קרן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שהפר הוראה לפי חוק זה, הוראה מהוראות התשקיף או הוראה מהוראות הסכם הקרן; האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים, על חברי ועדת דירקטוריון שאינם דירקטורים, ועל המנהל הכללי.
(ב)
הנאמן אחראי כלפי בעל יחידה לנזק שנגרם לו מחמת שלא קיים הוראות סעיפים 74, 75 ו־78(א); האחריות האמורה תחול גם על הדירקטורים ועל המנהל הכללי.
(ג)
האחריות לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא תחול –
(1)
על מי שהוכיח שנקט את כל האמצעים הנאותים כדי למנוע את ההפרה;
(2)
על מי שהוכיח שלא ידע ולא היה עליו לדעת, או לא יכול היה לדעת, על דבר ההפרה;
(3)
כלפי מי שהוכח שרכש את היחידות שעה שידע על דבר ההפרה.
(ד)
היו שניים או יותר אחראים לפי סעיף זה, אחראים הם כלפי הניזוק יחד ולחוד; בינם לבין עצמם הם נושאים באחריות לפי הכללים החלים על אחריות בנזיקין.
שמירת דינים
הוראות סעיף 83 אינן גורעות מתרופה שיש לבעל יחידה לפי דין אחר.
קבילות פסק דין
הממצאים והמסקנות של פסק דין סופי בעתירה נגד החלטת הרשות לפי סעיף 15(א), יהיו קבילים בהליך אזרחי נגד מנהל הקרן כראיה לכאורה לאמור בהם, והוראות סעיפים 42ב, 42ג ו־42ה לפקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971, יחולו בשינויים המחויבים.
איסור אצילת סמכויות
נאמן או מנהל קרן אינם רשאים לאצול מסמכויותיהם או להעביר מחובותיהם לפי חוק זה; העסקת אדם על ידי נאמן או מנהל קרן, לא תיחשב כאצילת סמכויות או כהעברת חובות, ולא תגרע מאחריותם כלפי בעלי היחידות.
רווח שלא כדין [תיקון: תשע״א]
קבע בית המשפט לפי בקשת בעל יחידה, מנהל קרן או נאמן, כי מנהל קרן או נאמן, אגב מילוי תפקידם, הפיקו רווח או גבו תשלומים שלא כדין או פרעו מנכסי הקרן הוצאות שלא כדין או בסכום בלתי סביר, רשאי בית המשפט להורות כי ישפו את הקרן, בעלי יחידות או מי שהיו בעלי יחידות, בסכום ובדרך שיורה.
פרק ח׳: מסים
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ב]
(בוטל).
פטור ממס בולים
יחידה והעברתה פטורות ממס בולים.
פרק ט׳: הוראות כלליות
[תיקון: תשס״א, תש״ע־3]
(בוטל).
החזקה באמצעות חברת רישומים [תיקון: תשע״ז־2]
יחידות של קרן סגורה יוחזקו באמצעות חברת רישומים, ואולם החברה לא תיחשב לבעלת היחידות המוחזקות באמצעותה והן יהיו בבעלות מי שלזכותו הן רשומות אצל המפיץ.
מרשם יחידות של קרן סגורה [תיקון: תשע״ז־2]
(א)
מנהל קרן ינהל, לגבי כל קרן סגורה שהוא מנהל, מרשם יחידות.
(ב)
במרשם היחידות יירשמו שם חברת הרישומים שבאמצעותה מוחזקות היחידות וכמות היחידות המוחזקות כאמור; נכללו ביחידות כאמור יחידות רדומות כמשמעותן בסעיף 57(ב), יירשם גם מספר היחידות הרדומות.
(ג)
שר האוצר רשאי לקבוע פרטים נוספים על אלה המנויים בסעיף קטן (ב), שייכללו במרשם היחידות.
(ד)
מנהל קרן סגורה ישמור את כל הרישומים שנרשמו במרשם היחידות לפי סעיף זה במשך שבע שנים לפחות, ויעדכן כל שינוי ברישומים כאמור בתום היום שבו נודע לו עליו.
(ה)
מרשם היחידות יהיה ראיה לכאורה לנכונות הרשום בו.
זכאות חברת רישומים לתעודה [תיקון: תשע״ז־2]
חברת רישומים זכאית לקבל ממנהל קרן סגורה תעודה המעידה על מספר היחידות הרשומות על שמה במרשם היחידות.
התייצבות הרשות בהליכים
נפתח בבית משפט הליך אזרחי שמנהל קרן או נאמן צד לו, יודיע על כך מנהל הקרן או הנאמן בכתב לרשות; ראה יושב ראש הרשות כי ענין של בעלי היחידות מושפע או עלול להיות מושפע מן ההליך, רשאי הוא להתייצב באותו הליך ולהשמיע את דברו.
פיקוח הרשות [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״ד־4, תשע״ט, תשפ״ד]
(א)
במילוי חובותיהם לפי חוק זה יהיו מנהל קרן ונאמן נתונים לפיקוח הרשות.
(ב)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם ושל כל מי שמועסק על ידם, והכל כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על ענינם של בעלי היחידות וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל מנהלי הקרנות והנאמנים או לסוג מסויים בהם.
(ב1)
(בוטל).
(ג)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת בתאגיד שחלות לגביו הוראות חוק זה, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים לעסקי התאגיד הדרושים לצורך מילוי תפקידה.
(ד)
מי שהוסמך לפי סעיף קטן (ג) לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
החלת סמכויות הרשות [תיקון: תשע״א, תשע״ו־2]
(א)
בסעיף זה –
”הפרה“ – כל אחת מאלה:
(1)
הפרה כמשמעותה בסעיף 114;
(2)
הפרה כהגדרתה בסעיף 119;
”עבירה“ – כל אחת מאלה:
(1)
עבירה לפי חוק זה;
(2)
עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו־425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
(3)
עבירה לפי סעיפים 3 ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
(4)
עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
(ב)
(1)
כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב:
(א)
לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי מנהל קרן או נאמן או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
(ב)
להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח, כהגדרתו בחוק ניירות ערך ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם ניתן להסתפק בהעתק ממנו.
(2)
הוראות סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
(ג)
הוראות סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך יחולו, בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 56ג2, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בסעיף 97א לחוק להשקעות משותפות“.
[תיקון: תשנ״ט]
(בוטל).
מינוי רואה חשבון וחובותיו [תיקון: תשס״ו־2, תשע״ב]
(א)
הנאמן, בהתייעצות עם מנהל הקרן, ימנה רואה חשבון לקרן בתוך שלושה חודשים מיום הקמתה וישלם את שכרו.
(ב)
נודע לרואה החשבון במהלך מילוי תפקידו על הפרה מהותית או הפרה נמשכת או חוזרת של הוראה מהוראות לפי חוק זה או של הסכם הקרן, בידי מנהל הקרן, יודיע על כך בכתב לנאמן ולמנהל הקרן, ויבקש את תגובתו של מנהל הקרן תוך המועד שקבע לכך; על אף האמור בכל דין או הסכם, יודיע רואה החשבון לרשות על הפרה כאמור, יחד עם תגובת מנהל הקרן, אם נתקבלה.
מבקר פנימי [תיקון: תשנ״ט, תשע״ב, תשע״ד־4]
(א)
על המבקר הפנימי שימונה לפי סעיף 18(5א), יחולו הוראות סעיפים 3(א), 4(ב), 8, 9, 10 ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992, בשינויים המחויבים.
(ב)
המבקר הפנימי יבדוק, בין היתר, את תקינותן של פעולות מנהל הקרן מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של מנהל הקרן לפי סעיף 18(8).
(ג)
המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון לוועדת הביקורת, למנהל הכללי ולנאמן.
מיזוג קרנות פתוחות או קרנות סל ופיצול קרנות פתוחות [תיקון: תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד־4, תשע״ז־2]
(א)
מנהל קרן רשאי למזג קרנות פתוחות שבניהולו לקרן פתוחה אחת או למזג קרנות סל שבניהולו לקרן סל אחת, אם לדעתו אין מניעה לבצע את המיזוג והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית המיזוג אושרה בידי הנאמן של כל אחת מהקרנות המיועדות למיזוג; נוצרה בעקבות המיזוג קרן חדשה, ייערך לה הסכם קרן לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ב׳; הוראות פרק ג׳ יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפם של הסכמי הקרן של הקרנות שהתמזגו יפקע.
(ב)
במיזוג קרנות פתוחות לקרן פתוחה אחת או קרנות סל לקרן סל אחת יעביר מנהל הקרן את כל הנכסים של הקרנות המתמזגות לחשבון הקרן האחת, וימיר את היחידות בקרנות המתמזגות ליחידות בקרן האחת, באופן ששווי היחידות כמשמעותו בסעיף 50(א)(2) לאחר המיזוג, בידי מי שהחזיק ערב המיזוג ביחידות של אחת או יותר מהקרנות המתמזגות לא ישתנה כתוצאה מן המיזוג, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב המיזוג על הקרנות שהתמזגו או על הקרן שנוצרה בעקבות המיזוג; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שיווצרו עקב המיזוג.
(ג)
מנהל קרן רשאי לפצל קרן פתוחה שבניהולו לשתי קרנות פתוחות או יותר, אם לדעתו אין מניעה לבצע את הפיצול והנאמן שוכנע בכך, לאחר שתכנית הפיצול אושרה בידי הנאמן; לכל קרן שנוצרה בעקבות הפיצול ייערך הסכם קרן לפי הוראות סימן ב׳ לפרק ב׳; הוראות פרק ג׳ יחולו על הצעת יחידותיה לציבור ותוקפו של הסכם הקרן המתפצלת יפקע.
(ד)
בפיצול קרן פתוחה ימיר מנהל הקרן את היחידות של הקרן המתפצלת ביחידות של הקרנות שיווצרו בעקבות הפיצול, באופן שבעל יחידה בקרן המתפצלת יקבל יחידות בכל אחת מהקרנות כאמור בשיעור השווה לחלקו בסך כל היחידות שהחזיק בקרן המתפצלת; שווי היחידות כמשמעותו בסעיף 50(א)(2) לאחר הפיצול, שיוחזקו בידי מי שהחזיק ערב הפיצול ביחידות של הקרן המתפצלת, לא ישתנה כתוצאה מן הפיצול, למעט שינוי הנובע ממס או מתשלום חוב החלים עקב הפיצול על הקרנות שנוצרו בעקבות הפיצול או על הקרן המתפצלת; מנהל קרן רשאי להמיר במזומנים שברי יחידה שנוצרו בעקבות הפיצול.
(ה)
הנאמנים של הקרנות המתמזגות יפקחו על המיזוג, והנאמן של הקרן המתפצלת יפקח על הפיצול.
(ו)
(1)
לא יאוחר משבועיים לפני מועד המיזוג או הפיצול יגיש מנהל הקרן דוח לרשות ולבורסה, על המיזוג או הפיצול, לפי העניין, תכניתו ומועדו.
(2)
לא יאוחר מיום העסקים הראשון לאחר מיזוג קרנות או לאחר פיצול קרן, יגיש מנהל הקרן דו״ח לרשות ולבורסה על המיזוג או על הפיצול, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
(ז)
מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיף קטן (ו) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב); לדוח לפי סעיף קטן (ו)(2) שיישלח לבעל יחידה תצורף הודעה, ויצוין בה –
(1)
מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב המיזוג ושווי היחידות כמשמעותו בסעיף 50(א)(2), ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בקרן לאחר המיזוג ושוויין כאמור;
(2)
מספר היחידות שהחזיק בעל היחידה ערב הפיצול ושוויין כאמור, ומספר היחידות שבהן הוא מחזיק בכל אחת מהקרנות לאחר הפיצול ושוויין כאמור.
קרן סגורה שתהיה לקרן פתוחה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ב, תשע״ד־4]
(א)
(בוטל).
(ב)
המועד שבו קרן סגורה תהיה לקרן פתוחה לא יהיה מוקדם משלושים ימים מיום שמנהל הקרן הגיש דוח על כך לרשות ולבורסה.
(ג)
קרן סגורה לא תהיה לקרן פתוחה אלא לאחר שנמחקו יחידותיה מהמסחר בבורסה.
(ד)
היתה קרן סגורה לקרן פתוחה – יגיש על כך מנהל הקרן, לא יאוחר מיום עסקים אחד לאחר היום שבו היתה לקרן פתוחה, דו״ח לרשות ולבורסה, ויפרסם את הדו״ח בעתון.
(ה)
מנהל קרן ומפיץ ישלחו את הדוחות כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ד) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב).
קרן פתוחה שתהיה לקרן סגורה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשע״ז־2]
(א)
קרן פתוחה יכול שתהיה לקרן סגורה אם נתקבלה על כך החלטה מיוחדת של בעלי היחידות; נתקבלה החלטה כאמור, יבקש מנהל הקרן את אישורו של בית המשפט לביצוע ההחלטה, ובית המשפט יתן את אישורו אם השתכנע שאין בכך כדי לפגוע בבעלי היחידות; ניתן אישור בית המשפט, יבצע מנהל הקרן את ההחלטה המיוחדת.
(ב)
מנהל הקרן יגיש לרשות ולבורסה דו״ח על הגשת הבקשה לבית המשפט כאמור בסעיף קטן (א), ומשניתן אישור כאמור יעביר להם העתק ממנו.
(ג)
המועד שבו קרן פתוחה תהיה לקרן סגורה לא יהיה מוקדם ממאה ועשרים ימים לאחר שנתקבל אישור בית המשפט.
(ד)
היתה קרן פתוחה לקרן סגורה – יחולו הוראות סעיף 101(ד) בשינויים המחויבים.
(ה)
על אף האמור בסעיפים קטנים (א) עד (ד), קרן מחקה שהיא קרן פתוחה יכול שתהפוך לקרן סל גם אם לא מתקיימים התנאים כאמור באותם סעיפים קטנים, אם החליט על כך מנהל הקרן ומתקיימים כל אלה:
(1)
מנהל הקרן פרסם תשקיף לעניין שינוי סוג הקרן, שהרשות התירה את פרסומו; התשקיף יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
(2)
מנהל הקרן הגיש דוח על השינוי לרשות ולבורסה, בדרך שקבעה הרשות; הדוח יכלול כל פרט שהרשות קבעה שיש לכלול בו;
(3)
מנהל הקרן והמפיץ שלחו את הדוח כאמור בפסקה (2) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותם, באופן הקבוע בסעיף 112א(ב).
(ו)
המועד שבו קרן מחקה שהיא קרן פתוחה תהפוך לקרן סל לפי הוראות סעיף קטן (ה) לא יקדם לתום 14 ימים מהיום שבו הגיש מנהל הקרן את הדוח כאמור בסעיף קטן (ה)(2).
עילות לפירוק קרן [תיקון: תשע״ו, תשע״ז־2]
פירוק של קרן יהיה באחד מאלה:
(1)
נסתיימה תקופת קיומה של הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן (להלן – תום תקופת הקרן);
(2)
נתקבלה החלטה לפירוק הקרן בהתאם להוראות שבהסכם הקרן;
(3)
נתקבלה החלטה מיוחדת באסיפה כללית של בעלי היחידות של קרן סגורה שאינה קרן סל, על פירוקה, אלא אם כן נקבע אחרת בהוראה לפי חוק זה;
(4)
דירקטוריון הבורסה החליט למחוק את היחידות של קרן סגורה מהמסחר בבורסה, ואם הוגש ערעור על ההחלטה, היא אושרה בפסק דין סופי.
בקשה לפירוק קרן [תיקון: תשנ״ט]
(א)
היתה הרשות סבורה, לאחר שנתנה הזדמנות נאותה למנהל הקרן ולנאמן להשמיע את טענותיהם, כי אירעו נסיבות שבהן טובת בעלי היחידות היא פירוק הקרן, רשאית היא להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
(ב)
חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בעשרה אחוזים לפחות מכלל היחידות של קרן סגורה רשאים להגיש לבית המשפט בקשה לפירוקה.
(ג)
(1)
הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) יהיו המשיבים בהן מנהל הקרן והנאמן.
(2)
כל בעל יחידות רשאי להתייצב בהליך ולהשמיע את דברו.
(3)
מנהל הקרן יפרסם את דבר הגשת הבקשה בעתון מיד לאחר שהומצאה לו.
(ד)
הוגשו בקשות לפירוק קרן כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב), רשאי בית המשפט לעשות אחת מאלה, כפי שייראה לו לטובת בעלי היחידות:
(1)
לצוות על הסדר שיבטיח המשך פעילותה של הקרן לתקופה ובמתכונת שיקבע;
(2)
לצוות על העברת ניהול הקרן למנהל קרן אחר ולקבוע את תנאי ההעברה ואת התמורה להעברתה;
(3)
לדחות את בקשת הפירוק;
(4)
לתת צו פירוק;
(5)
לתת צו אחר שימצא לנכון.
פירוק או מיזוג של קרן בעלת שווי נקי נמוך של נכסים [תיקון: תשע״ד־4, תשע״ז־2]
(א)
פחת השווי הנקי של נכסי הקרן ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז), בתקופה של 90 ימים רצופים או במשך 120 ימים בתקופה של 180 ימים, יפרק מנהל הקרן את הקרן, או ימזגה עם קרן אחרת שבניהולו לקרן אחת באופן ששווי נכסי הקרן האחת יעלה על מחצית השווי המזערי; מנהל הקרן יודיע לבעלי היחידות על החלטתו לפרק או למזג את הקרן, לפי העניין, בתוך שבעה ימים מתום התקופה האמורה, לפי העניין.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), מנהל הקרן רשאי להמשיך ולנהל את הקרן, ובלבד שהקרן עמדה בתנאים אלה:
(1)
שיעור שכר מנהל הקרן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר מנהל הקרן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן ושיעור שכר הנאמן לא יעלה על ממוצע שיעורי שכר הנאמן בכל הקרנות מאותו סוג שבניהול מנהל הקרן שהוא משמש להן נאמן; לעניין זה, ”סוג“ – סוג קרן שקבע שר האוצר לפי סעיף 82;
(2)
התקופה שבה השווי הנקי של נכסי הקרן נמוך ממחצית השווי המזערי הקבוע לפי סעיף 46(ז) לא עלתה על 120 ימים רצופים ולא על 150 ימים בתקופה של 210 ימים.
(ג)
יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך רשאים, לבקשת מנהל הקרן והנאמן, להאריך, מנימוקים שיירשמו, את התקופות שנקבעו בסעיף קטן (א).
(ד)
התקיים האמור בסעיף קטן (א), יישא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי הקרן עד מועד הפירוק או המיזוג, לפי העניין; בסעיף קטן זה, ”הוצאות עודפות“ – הוצאות הנפרעות מנכסי הקרן לפי סעיף 80 בשל היותה בעלת שווי נקי נמוך של נכסים.
(ה)
סעיף זה יחול על קרן בחלוף שנה מיום שיחידותיה הוצעו לראשונה לציבור, ולעניין קרן מחקה שהיא קרן פתוחה שהפכה לקרן סל לפי סעיף 102(ה) – בחלוף שנה מיום שהפכה לקרן סל כאמור, או מיום שנעשה שינוי מהותי במדיניות ההשקעות של הקרן כהגדרתו בסעיף 61(ב1); סעיף זה לא יחול על קרן מחקה שנקבע במדיניות ההשקעות שלה כי ייעודה הוא השגת תוצאות הנמצאות במתאם שלילי לשיעורי השינוי במחיר מדד או סחורה.
מפרק הקרן שכרו וכשירותו [תיקון: תשנ״ט, תשס״א]
(א)
מנהל הקרן ישמש מפרק הקרן, ואולם אם נתן בית המשפט צו לפי סעיף 104(א), ימנה את הנאמן למפרק הקרן, אלא אם כן מצא כי קיימים טעמים המצדיקים מינוי מפרק אחר.
(א1)
שכרו של מפרק הקרן ייפרע מנכסי הקרן.
(א2)
שיעור השכר של מפרק הקרן שהוא מנהל הקרן או הנאמן, בתקופת הפירוק, לא יעלה על שיעור השכר ששולם למנהל הקרן בתקופת שנים עשר החודשים שקדמו למועד תחילת הפירוק, כשהוא מוכפל ביחס שבין תקופת הפירוק לשנים עשר חודשים; בסעיף קטן זה, ”שיעור השכר“ – סכום השכר כשהוא מחולק בשווי הנקי הממוצע של נכסי הקרן בתקופה שבעדה שולם השכר; לענין זה יחושב השווי הנקי הממוצע האמור לפי השווי הנקי היומי של נכסי הקרן בכל אחד מימי המסחר בתקופה שבעדה שולם השכר.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות, דרך כלל או לסוגי קרנות, שכר מרבי שישולם למפרק שאינו מנהל הקרן או הנאמן.
(ג)
הוצאות הפירוק, למעט עמלות מכירת נכסי הקרן, ישולמו משכרו של המפרק; עמלות מכירת נכסי הקרן ייפרעו מנכסי הקרן.
(ד)
לא ימנה בית המשפט מפרק לקרן שאינו הנאמן אלא אם כן נתמלאו בו כל אלה:
(1)
הוא חבר בלשכת עורכי הדין או בעל רשיון לראיית חשבון בישראל או שהוא בעל הכשרה מקצועית הדרושה לדעת בית המשפט לצורך אותו תפקיד;
(2)
הוא בעל נסיון מספיק, לדעת בית המשפט, לצורך מילוי תפקיד המפרק;
(3)
אין בעיסוקיו או בקשריו עם מנהל הקרן או עם חברה השולטת במנהל הקרן או עם חברה בשליטה של חברה כאמור כדי ליצור ניגוד ענינים עם מילוי התפקיד.
הודעה על פירוק קרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־4]
(א)
על פירוק קרן יודיע המפרק לבעלי היחידות, לנאמן, לרשות ולבורסה ויפרסם את ההודעה בעתון, לא מוקדם משישים ימים ולא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק.
(א1)
הצעת יחידות קרן פתוחה תופסק החל מיום חישוב המחירים הראשון שלאחר מועד משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף קטן (א).
(א2)
על אף האמור בסעיף 61, בתקופת מימוש נכסי הקרן כאמור בסעיף 109(א), רשאי מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן שנקבעה בהסכם הקרן ובתשקיף או בדוח, בשל מימוש נכסי הקרן.
(ב)
מפרק הקרן ישלח את ההודעה לפי סעיף קטן (א) לבעלי יחידות המחזיקים יחידות באמצעות מנהל הקרן, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח אותה, מיד לאחר שקיבל אותה לבעלי היחידות המחזיקים יחידות באמצעותו; ההודעה תישלח לפי מעניהם הידועים באותה עת, ותכלול, בין השאר, את עילת הפירוק, מועד הפירוק, שם המפרק ושכרו ציון העובדה כי הצעת יחידות בקרן פתוחה תופסק החל ממועד משלוח ההודעה, וציון זכותו של מנהל הקרן לחרוג ממדיניות ההשקעות של הקרן בשל מימוש נכסי הקרן והיכן יישמרו ספרי הקרן לאחר הפירוק.
(ג)
לא יאוחר משלושים ימים לפני מועד הפירוק, יבקש מנהל קרן סגורה מדירקטוריון הבורסה למחוק את היחידות מן המסחר; היחידות לא יימחקו אלא לאחר שחלפו שלושים ימים ממועד הבקשה.
מועד פירוק קרן [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־4]
(א)
נתן בית המשפט צו לפירוק קרן, יקבע מועד לפירוק, ואולם מועד זה לא יהיה מוקדם משלושים ימים לאחר מתן הצו.
(ב)
מועד הפירוק של קרן שלא על פי צו של בית המשפט יהיה –
(1)
בפירוק לפי סעיף 103(1) – תום תקופת קיום הקרן כפי שנקבע בהסכם הקרן;
(2)
בפירוק לפי סעיף 103(2) – המועד שנקבע בהחלטה בהתאם להוראות שבהסכם הקרן, או בתום שלושים ימים ממתן הודעה כאמור בסעיף 106, המאוחר ביניהם;
(3)
בפירוק לפי סעיף 103(3) – לא יאוחר מתום שלושה חודשים מהיום שבו נתקבלה ההחלטה באסיפה הכללית;
(4)
בפירוק לפי סעיף 103(4) – יום מחיקת היחידות של קרן סגורה מן המסחר בבורסה;
(5)
(נמחקה);
(6)
תקנות לעניין פירוק קרן סל [תיקון: תשע״ז־2]
שר האוצר רשאי לקבוע כי מועדי ההודעה על פירוק קרן סל וכן מועדי פירוק קרן הסל יהיו מוקדמים מהמועדים הקבועים בסעיפים 106 ו־107(ב), וכן לקבוע הוראות נוספות לעניין פירוק קרן כאמור.
הוראות שונות בדבר פירוק קרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״א, תשע״ד־4]
(א)
חובות נאמן ומנהל קרן ימשיכו לחול, בשינויים המחויבים, בתקופת פירוק קרן בידי מנהל הקרן.
(ב)
נתמנה מפרק שאינו מנהל הקרן –
(1)
יוקנו לו נכסי הקרן, וכל הסמכויות הדרושות לצורך פירוקה;
(2)
ממועד מינוי המפרק יחדלו חובותיהם, סמכויותיהם ואחריותם של מנהל הקרן והנאמן ביחס לקרן ויחדל תשלום שכרם, זולת אם קבע בית המשפט אחרת;
(3)
(נמחקה).
(ג)
בית המשפט רשאי למנות מפרק במקום מפרק שהתפטר.
(ד)
מבלי לגרוע מסמכויותיו של בית המשפט, רשאי הוא, לבקשת חמישה בעלי יחידות לפחות המחזיקים בחמישה אחוזים לפחות מכלל היחידות –
(1)
לתת כל הוראה בענין פירוק הקרן;
(2)
להעביר מפרק מתפקידו ולמנות מפרק במקומו אם מצא כי ענינם של בעלי היחידות עלול להיפגע.
(ה)
מפרק קרן יפדה את יחידות הקרן במועד הפירוק.
מימוש נכסי הקרן בפירוק [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־4, תשע״ו]
(א)
מימוש נכסי קרן לשם פירוקה ייעשה בדרך ותוך תקופה שייראו למפרק מועילים לשמירת זכויותיהם של בעלי היחידות ובלבד שמימוש הנכסים יסתיים עד מועד הפירוק.
(ב)
(ג)
מנהל קרן יגיש תכנית פירוק לאישור הנאמן לא יאוחר משבוע לאחר משלוח ההודעה לרשות כאמור בסעיף 106; אישר הנאמן את תכנית הפירוק, יגישה מנהל הקרן לרשות; תכנית הפירוק לא תהיה פתוחה לעיון הציבור.
(ד)
נותרו בידי המפרק, לאחר מועד הפירוק, מזומנים, יעשה בהם כפי שיורה לו הנאמן בהתייעצות עם יושב ראש הרשות או עובד שהוא הסמיך לכך; נותרו בידי המפרק התחייבויות בסכום העולה על המזומנים בקרן – יישא בהפרש מאמצעיו.
(ה)
שר האוצר רשאי לקבוע מועדים אחרים והוראות נוספות בדבר מימוש נכסי קרן שאינם רשומים למסחר בבורסה, דרך כלל, לעניין קרן טכנולוגיה עילית או לעניין סוגים אחרים של קרנות.
השלמת הפירוק [תיקון: תשס״ה, תשע״ד־4]
מיד לאחר פירוק הקרן ומימוש נכסיה כאמור בסעיף 109 –
(1)
יגיש המפרק לרשות ולבורסה דו״ח על מימוש נכסי הקרן שנותרו לאחר מועד הפירוק, על מה שנעשה במזומנים או בהתחייבויות כאמור בסעיף 109(ד) ועל הוצאות הפירוק;
(2)
יפקע תוקפו של הסכם הקרן;
(3)
ספרי הקרן יישמרו לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק.
אסיפה כללית [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־4, תשע״ו, תשע״ז־2]
(א)
(1)
מנהל קרן רשאי לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות.
(2)
הנאמן או לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים אחוזים ממספר היחידות, או באישור הנאמן – לפחות חמישה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישה אחוזים ממספר היחידות, רשאים לדרוש ממנהל הקרן לכנס אסיפה כללית של בעלי היחידות; מנהל הקרן יכנס את האסיפה לא יאוחר מעשרים ואחד ימים מיום שהוגשה הדרישה.
(3)
לא כינס מנהל הקרן אסיפה תוך המועד האמור בפסקה (2), רשאי מי שדרש את כינוסה, אך לא פחות מחמישה בעלי יחידות כאמור בפסקה (2), לכנס את האסיפה בעצמו ובלבד שתתקיים לפני תום שלושה חודשים מיום שהוגשה הדרישה; מנהל הקרן ישלם מאמצעיו למכנסי האסיפה הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
מנין חוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת לפי סעיפים 102(א) ו־103(3) יהיה לפחות מאה בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות חמישים בעלי יחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
(ד)
היה כלל בעלי היחידות קטן מן המנין החוקי לפי סעיף קטן (ג), יהיה המנין החוקי באסיפה כללית לקבלת החלטה מיוחדת –
(1)
(נמחקה);
(2)
לפי סעיפים 102(א) ו־103(3) – לפחות חמישים אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מחמישים אחוזים ממספר היחידות, ובאסיפה נדחית לפחות עשרים וחמישה אחוזים מכלל בעלי היחידות המחזיקים לא פחות מעשרים וחמישה אחוזים ממספר היחידות.
(ה)
לענין סעיף זה, ”בעל יחידות“ – מי שבידו אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקת יחידות באמצעותו או מי שרשום כבעל יחידות במרשם היחידות המנוהל בידי מנהל הקרן; בעל יחידות שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל את האישור ולפני מועד האסיפה הכללית –
(1)
יודיע על כך עם פתיחת האסיפה;
(2)
חבר הבורסה שנתן את האישור יודיע לנאמן על פדיון היחידות או מכירתן, והנאמן יודיע על כך באסיפה.
(ו)
כל יחידה מקנה קול אחד בהצבעה.
(ז)
יחידות המוחזקות בידי אדם השולט במנהל קרן, עובד של מנהל קרן, נושא משרה במנהל הקרן, אדם המועסק על ידי מנהל קרן בניהול תיק ההשקעות של הקרן, עובד של אדם המועסק כאמור ותאגיד בשליטתו של כל אחד מאלה, לא יקנו זכות הצבעה.
(ח)
הנאמן ישתתף באסיפות כלליות של בעלי יחידות אך לא תהיה לו זכות הצבעה.
(ט)
על אסיפות כלליות של בעלי יחידות יחולו הוראות חוק החברות בכל הנוגע לאסיפות כלליות, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת בחוק זה.
(י)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות מספר שונה של בעלי יחידות המהווים מנין חוקי לפי סעיף זה.
הודעה על כינוס אסיפה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשנ״ו־2, תשע״ד־2]
(א)
מנהל קרן יפרסם בעתון הודעה על כינוס אסיפה של בעלי היחידות לקבלת החלטה מיוחדת לפי סעיפים 102 ו־103(3) ויעביר העתק ממנה למפיץ, לנאמן ולרשות; מנהל הקרן ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את ההודעה לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את ההודעה לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור; הודעה על כינוס אסיפה של בעלי יחידות של קרן סגורה תישלח גם לבורסה.
(ב)
בפרסום בעתון ובהודעה שתישלח, כאמור בסעיף קטן (א), יצוינו מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; בהודעה יובאו גם תמצית ההחלטה שאת אישורה מבקשים, המועד המתוכנן לביצועה, הסבר לבקשת ההחלטה והמנין החוקי הנדרש לאישורה.
(ג)
מועד האסיפה יהיה לא מוקדם משבעה ימים לאחר יום הפרסום בעתון ולא מאוחר מארבעה עשר ימים לאחר אותו יום.
(ד)
לא יאוחר מיום העסקים השני לאחר קבלת החלטה מיוחדת, יגיש מנהל קרן דו״ח לרשות ולבורסה ויפרסם בעתון את ההחלטה שאושרה באסיפה ואת המועד המתוכנן לביצועה.
(ה)
הודעה לבעלי יחידות על כינוס אסיפה כללית שלא לפי סעיף קטן (א) תפורסם בעתון בידי מנהל הקרן ויצוינו בה מועד האסיפה, מקומה ופירוט הענין שלשמו היא מכונסת; העתק ההודעה יעביר מנהל הקרן לנאמן ולרשות.
הודעה על העברת ניהול קרן [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה, תשס״ו־2, תשע״ד־4]
(א)
מנהל קרן יגיש לרשות, לבורסה ולמפיץ דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר, ועל מינוי אדם, שאינו עובד של מנהל הקרן, לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו, כולו או חלקו, או על סיום ההתקשרות עם אדם כאמור, ויפרסם בעיתון דוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו.
(ב)
מנהל הקרן ישלח את הדוח על העברת קרן שבניהולו לניהול בידי מנהל קרן אחר או על מינוי חברה אחרת לניהול תיק ההשקעות של קרן שבניהולו לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ ישלח את הדוח לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו לפי מעניהם הידועים באותה עת, מיד לאחר שמנהל הקרן הודיע לו כאמור.
(ג)
שר האוצר יקבע את הפרטים שייכללו בדוח לפי סעיף זה ואת מועדי הגשתו ופרסומו.
הודעה על שינוי שם של מנהל קרן או שינוי שם של קרן [תיקון: תשס״ו־2]
(א)
מנהל קרן יגיש לרשות ולבורסה דוח על שינוי שמו או שינוי שמה של קרן שבניהולו.
(ב)
מנהל הקרן ישלח את הדוח כאמור בסעיף קטן (א) לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, ויודיע למפיץ שבאמצעותו מוחזקות יחידות, בהודעה בכתב המופנית אליו, כי עליו לשלוח את הדוח לבעלי היחידות; מפיץ שקיבל הודעה כאמור, ישלח את הדוח, מיד לאחר קבלת ההודעה, לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת.
קיום עסקה
עסקה בנכסי הקרן לא תהיה בטלה רק משום שביצועה מהווה עבירה על הוראות חוק זה.
[תיקון: תשע״ד־4]
פרק ט׳1: הצעת יחידות של קרן חוץ
הגדרות – פרק ט׳1 [תיקון: תשע״ד־4]
בפרק זה –
”גוף מפקח“ – גוף שתפקידו, על פי דיני המדינה שבה הוא פועל, להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור באותה מדינה;
”יחידות של קרן חוץ“ – יחידות המקנות זכויות בקרן חוץ או מניות של קרן חוץ, אם קרן החוץ היא תאגיד;
”מדינת המוצא“ – מדינה שבה ניתן היתר מהגוף המפקח, להציע יחידות של קרן חוץ;
”מנהל קרן חוץ“ – תאגיד שהגוף המפקח במדינת המוצא אישר לו לנהל קרנות נאמנות ולהציען לציבור;
”קרן חוץ“ – הסדר או תאגיד, שמטרתו השקעה משותפת בניירות ערך והפקת רווחים משותפת מהחזקתם ומכל עסקה בהם, שהוקם במדינת חוץ על פי דיניה; לעניין זה, ”נייר ערך“ – לרבות אופציה וחוזה עתידי כהגדרתם בסעיף 64(ב).
הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור [תיקון: תשע״ד־4]
(א)
יחידות של קרן חוץ לא יוצעו לציבור, ואולם שר האוצר רשאי לקבוע תנאים כאמור בסעיף 113ג(א)(1) שבהתקיימם רשאית הרשות להתיר את הצעתן לציבור של יחידות כאמור, ובלבד שהן מוצעות על פי אישור מאת הגוף המפקח במדינת המוצא.
(ב)
תנאים כאמור בסעיף קטן (א) יכול שיתייחסו גם להצעת יחידות של קרן הרשומות למסחר בבורסה או בשוק מוסדר מחוץ לישראל, בדרך של רישומן למסחר בבורסה בישראל.
(ג)
הרשות רשאית שלא להתיר הצעת יחידות של קרן חוץ, אף אם מתקיימים התנאים כאמור בסעיף קטן (א), אם סברה, על פי מידע שהובא לידיעתה, כי יש חשש סביר שעניינו של ציבור המשקיעים בישראל אינו מובטח די צורכו ולאחר שנתנה למנהל קרן החוץ הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו.
תקנות לעניין קרן חוץ [תיקון: תשע״ד־4]
(א)
שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לעניין הצעת יחידות של קרן חוץ לציבור, אשר יבטיחו די הצורך את עניינו של ציבור המשקיעים בישראל, ובכלל זה –
(1)
תנאים להצעת יחידות של קרן חוץ לציבור;
(2)
חובות ותנאים שיחולו על מי שמציע יחידות של קרן חוץ לציבור.
(ב)
תקנות לפי סעיף קטן (א) יכול שיותקנו דרך כלל או לסוגי קרנות ויכול שיתייחסו, בין השאר, למדינת המוצא, לדין שעל פיו הוקמה קרן החוץ או שעל פיו היא פועלת, פיקוח על קרן החוץ, מאפייני הקרן או מאפייני מנהל הקרן.
תחולת הוראות על קרן חוץ [תיקון: תשע״ד־4, תשע״ז־2, תשפ״ד]
(א)
ההוראות לפי הסעיפים המפורטים להלן יחולו על יחידה של קרן חוץ, קרן חוץ ומנהל קרן חוץ, בשינויים המחויבים, ובשינויים כמפורט בצדן, כאילו היו יחידה, קרן ומנהל קרן, לפי העניין:
(1)
(2)
סעיף 42 –
(א)
סעיף קטן (ד) – הרישה עד המילים ”ובתנאים שבהם הותר“;
(ב)
סעיף קטן (ד1);
(ג)
הוראות לפי סעיף קטן (ה) בדבר תנאים שבהם רשאי מפיץ לגבות עמלה מרוכש יחידה ובדבר שיעורה המרבי של עמלה כאמור ואופן חישובה;
(3)
סעיף 44(א) – הסיפה החל במילים ”מפיץ לא יסרב“ תחול ביחס לקרן חוץ, ובלבד שמפיץ רשאי שלא להפיץ קרנות חוץ כלל;
(4)
(5)
סעיף 72ב – יחול גם על תשקיף של קרן חוץ וכל דוח, חוות דעת או אישור הכלולים בו, על הנספח לתשקיף כאמור וכן על כל דוח שיגיש מנהל קרן חוץ לרשות לפי חוק זה;
(6)
סעיף 73(ב) עד (ה), ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל בסעיף 129ג(3) ו־(4), ובלבד שאין בכך למנוע ממנהל קרן חוץ לפרסם פרסום שהוא מכוח חובה על פי הדין החל עליו במדינת המוצא ובאופן שבו הוא נדרש לעשותו;
(7)
(8)
(9)
סעיף 83(א) – הרישה עד המילים ”לפי חוק זה“.
(ב)
על הפרת ההוראות שבסעיף קטן (א), יחולו הוראות סעיף 114 והוראות התוספת הראשונה כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
(2)
לעניין הפרת הוראות לפי סעיף 72א(א) – פרט (5) בחלק א׳;
(3)
לעניין הפרת הוראות סעיף 73(ב)(1), (ג), (ג1) ו־(ג2), ולעניין קרן כספית – כפי שהוחל בסעיף 129ג(3) ו־(4) – פרט (21) בחלק ב׳;
(4)
לעניין הפרת הוראות סעיף 82(א) ו־(ב) – פרט (28) בחלק ג׳;
(5)
לעניין הפרת הוראות לפי סעיף 82(ג) – פרט (26) בחלק ב׳.
חובת הודעה [תיקון: תשע״ד־4]
(א)
חדל להתקיים האמור בסעיף 113ב(א) לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי סעיף 113ג(א)(1), יודיע על כך מנהל קרן החוץ לרשות, מיד כשנודע לו על כך.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע בתקנות הוראות לעניין מתן ההודעה לרשות, לרבות לגבי אופן מתן ההודעה והמועדים לביצועה.
הוראה על תיקון פגם [תיקון: תשע״ד־4]
נודע לרשות, בין על פי הודעה לפי סעיף 113ה ובין בדרך אחרת, כי חדל להתקיים האמור בסעיף 113ב(א) לרבות תנאי מהתנאים שנקבעו מכוחו, לפי סעיף 113ג(א)(1), או נודע לרשות כי מנהל קרן חוץ הפר הוראה החלה עליו לפי סעיפים 113ג(א)(2) ו־113ד(א), רשאית הרשות להורות למנהל קרן החוץ לתקן את הפגם בתוך תקופה שתקבע.
הוראה על הפסקת הצעה של יחידות קרן חוץ [תיקון: תשע״ד־4]
הרשות רשאית להורות למנהל קרן חוץ, לאחר שנתנה לו הזדמנות נאותה להשמיע את טענותיו, להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור, בתוך תקופה שתקבע, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
מנהל קרן החוץ לא תיקן את הפגם בתוך התקופה שקבעה הרשות כאמור בסעיף 113ו;
(2)
הגוף המפקח במדינת המוצא ביטל או התלה את אישורו להצעת היחידות של קרן החוץ;
(3)
היחידות של קרן החוץ רשומות למסחר בבורסה בישראל ונמחקו מן הרישום למסחר בבורסה או בשוק המוסדר מחוץ לישראל.
הוראה על מחיקה מהרישום למסחר [תיקון: תשע״ד־4]
הורתה הרשות למנהל קרן חוץ להפסיק את הצעת היחידות של קרן החוץ לציבור בישראל כאמור בסעיף 113ז, והיו היחידות רשומות למסחר בבורסה בישראל, רשאי יושב ראש הרשות להורות לבורסה למחוק את היחידות מן הרישום למסחר, בתוך תקופה שיקבע.
הסדרים להבטחת זכויות [תיקון: תשע״ד־4]
הבורסה בישראל תקבע בתקנונה כללים להבטחת זכויותיו של בעל יחידות של קרן חוץ שנרכשו בה, בנסיבות שבהן נמחקו היחידות מן הרישום למסחר בה; לעניין זה, ”תקנון“ – תקנון הבורסה כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך.
[תיקון: תשע״א]
פרק י׳: הטלת עיצום כספי בידי הרשות
עיצום כספי [תיקון: תשע״א]
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט בתוספת הראשונה (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה.
סכום העיצום הכספי [תיקון: תשע״א]
(א)
סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי פרק זה, יהיה הסכום המפורט לגביו בתוספת השנייה בהתאם לחלק בתוספת הראשונה שבו מנויה ההפרה שביצע.
(ב)
סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר שהוא מנהל קרן או נאמן, ייקבע לפי התוספת השנייה בהתאם לשווי הנקי של נכסי כל הקרנות שבניהולו או שהוא משמש נאמן שלהן; לעניין זה, ”שווי נקי“ – השווי הנקי ביום המסחר האחרון של החודש אשר קדם למועד ביצוע ההפרה.
סכומים מופחתים [תיקון: תשע״א]
(א)
הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים בתוספת השנייה, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט בתוספת השנייה, בשיעורים מרביים שיקבע.
הפרת הוראה זהה בכמה קרנות [תיקון: תשע״א]
יושב ראש הרשות רשאי לקבוע כי יראו מי שהפר הוראה זהה בכמה קרנות או כלפי כמה בעלי יחידות, כמבצע הפרה אחת אם ההפרה נעשתה באותו יום ובשל אותו גורם.
שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה והתוספת השנייה, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע בתוספת השנייה לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים.
[תיקון: תשע״א]
פרק י׳1: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית
הגדרות [תיקון: תשע״א]
בפרק זה –
”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;
”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
(1)
הוא מפורט בתוספת השלישית;
(2)
הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות, שקבעה הרשות לפי סעיף 120א.
החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי [תיקון: תשע״א, תשע״ב]
(א)
ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסעיף זה.
(ב)
לעניין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, יחולו הוראות סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך כמפורט להלן:
(1)
לעניין מפר שהוא יחיד עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
(2)
לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
(3)
לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
(ג)
לעניין מגבלת הזמן להטלת אמצעי אכיפה לפי פרק זה, יחולו לעניין הפרה המנויה בחלק א׳, ב׳, או ג׳ לתוספת השלישית, הוראות סעיף 52נט(א) עד (ג) לחוק ניירות ערך, החלות לעניין הפרה המנויה בחלק א׳, ב׳ או ג׳ לתוספת השביעית לחוק ניירות ערך, בהתאמה.
(ד)
הוראות סעיף 52סד לחוק ניירות ערך יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי אותו סעיף על המנהל הכללי בתאגיד, לא יעלה על מחצית מן הסכום האמור בסעיף קטן (ב).
רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות [תיקון: תשע״א]
הרשות תקבע, לעניין פרק זה, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי מנהל קרן או נאמן שביצעם, לא נהג בזהירות, באמונה ובשקידה שמנהל קרן או נאמן סביר היה נוהג בהן בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
איסור שיפוי וביטוח [תיקון: תשע״א]
(א)
על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –
(1)
(2)
חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
(3)
תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
(4)
הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
(2)
לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
שינוי התוספת השלישית [תיקון: תשע״א]
שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השלישית.
פרק י״א: עונשין
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשס״ו־2, תשע״א]
(בוטל).
עבירות של מחשבה פלילית [תיקון: תשנ״ט, תשס״ה־2, תשס״ו־2, תשע״א, תשפ״ד]
(א)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי שישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין:
(1)
הפר הוראות סעיף 3;
(2)
שימש נאמן או מנהל קרן מבלי שקיבל את אישור יושב ראש הרשות או לאחר שהאישור פקע;
(3)
הפר הוראות לפי סעיף 21;
(4)
כיהן כדירקטור או מינה דירקטור או מילא תפקיד או העסיק אדם, בניגוד להוראות סעיף 23(ב) לאחר שהרשות השעתה אותו מתפקידו לפי סעיף 23(א);
(5)
הציע יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
(6)
(נמחקה);
(7)
הפר הוראות סעיף 58;
(8)
הפר הוראות לפי סעיף 67;
(9)
הפר הוראות סעיף 68;
(10)
הפר הוראות סעיף 69;
(11)
הפר הוראות סעיף 76(א) או (ד);
(12)
הפר הוראות לפי סעיף 79;
(13)
הפר הוראות סעיף 80;
(14)
הפר הוראות סעיף 81;
(15)
(נמחקה);
(16)
הפר הוראות סעיף 99(ב);
(17)
הפר הוראות סעיף 108(ה);
(18)
הפר הוראה המנויה בתוספת השלישית או בתוספת הראשונה, למעט כלל מכללי הרשות שנקבעו לפי סעיף 129ג או הוראה מהוראות הרשות שנקבעו לפי הסעיפים המנויים בסעיף 129ד(א);
(19)
(נמחקה).
(ב)
מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בפרק י׳1, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף.
עבירות כדי להטעות או לרמות
מי שעבר אחת העבירות המנויות בסעיף 124 כדי לרמות או להטעות בעל יחידה או מי ששוקל רכישה, פדיון, קניה או מכירה של יחידה, דינו – מאסר חמש שנים או קנס פי עשרה מן הקנס האמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין.
קנס בעבירה נמשכת
בעבירה נמשכת רשאי בית המשפט להטיל לכל יום שבו נמשכה העבירה, בנוסף לכל עונש אחר, קנס בשיעור החלק החמישים של הקנס שהוא רשאי להטיל בשל אותה עבירה.
אחריות נושא משרה בתאגיד [תיקון: תשע״ד־4]
(א)
נושא משרה בתאגיד חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת עבירות לפי סעיף 124(א) על ידי התאגיד או על ידי עובד מעובדיו; המפר הוראה זו, דינו – מחצית הקנס הקבוע בשל אותה עבירה; לעניין סעיף זה, ”נושא משרה“ – מנהל פעיל בתאגיד, שותף למעט שותף מוגבל, או פקיד האחראי מטעם התאגיד על התחום שבו בוצעה העבירה.
(ב)
נעברה העבירה לפי סעיף 124(א) על ידי תאגיד או על ידי עובד מעובדיו, חזקה היא כי נושא משרה בתאגיד הפר את חובתו לפי סעיף קטן (א), אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שאפשר כדי למלא את חובתו.
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
פרק י״א1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים
הגדרות [תיקון: תשע״א]
בפרק זה –
”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בפרק י׳1, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 97א(ג), לפי העניין;
”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן בסעיף 97א(א).
סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים המותנית בתנאים [תיקון: תשע״א]
הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים מותנית, לפי העניין, בהתאם להוראות פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור, בשינויים המחויבים.
פרק י״ב – הוראות שונות
שמירת ספרי הקרן ודרישת הרשות למידע [תיקון: תשנ״ט, תש״ע־3]
(א)
מנהל קרן ינהל את ספרי הקרן באופן שיכללו את כל המידע הנוגע לקרן, וישמור אותם במשך שבע שנים לפחות; לענין זה, ”ספרי הקרן“ – מקום שבו נרשמים פרטים הנוגעים לקרן, לנכסים המוחזקים בה, לעסקאות שנעשו בעדה, להחלטות שנתקבלו בקשר עם ניהולה, ולרבות דו״חות מחשב הכוללים פרטים מהסוגים האמורים וכן פרטים נוספים שקבע שר האוצר.
(ב)
הרשות רשאית להורות על הדרך שבה על מנהל קרן לשמור נתונים מספרי הקרן; הוראה כאמור תפורסם ברשומות.
(ב1)
הרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך, רשאים לדרוש ממנהל קרן מידע הקשור בו או בקרן, ונתונים הכלולים בספרי הקרן, ורשאים הם להורות לו על הדרך שבה ימציא את המידע או את הנתונים כאמור, ולקצוב לו מועד להמצאתם.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשנ״ט, תשע״ד־4]
(בוטל).
המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח [תיקון: תשס״ט]
על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, למנהל קרן או לנאמן לקרן, יחולו ההוראות לפי פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.
קרן כספית [תיקון: תשפ״ד]
על אף האמור בסעיפים 26, 42(ה), 43(ב), 46(ה), 50(ב), 59, 62(ב), 64(א), 65(ב), 72(א) ו־73(ג)(3) ו־(ג1), לעניין קרן כספית יחולו הוראות הסעיפים האמורים בשינויים כמפורט להלן:
(1)
לעניין סעיף 26, הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותו סעיף, וכן רשאית היא בכללים כאמור לקבוע פרטים שניתן להשלימם במועד מאוחר ממועד פרסום התשקיף;
(2)
לעניין סעיף 42(ה), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לעניין הדרך והמועדים לפרסום מחירי היחידות ומחירי הפדיון לפי אותו סעיף;
(3)
לעניין סעיפים 43(ב), 46(ה), 50(ב), 59, 62(ב), 64(א), 65(ב), 72(א) ו־73(ג)(3), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות בעניינים כאמור באותם סעיפים;
(4)
לעניין סעיף 73(ג1), הרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע כללים בעניינים כאמור באותו סעיף.
פרסום הוראות הרשות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הוראות הרשות לפי סעיפים 47, 73(ב)(1), 97(ב) ו־129ג(2) ו־(3) – אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(ב)
הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.
הוראות מעבר [תיקון: תשנ״ט]
(א)
(1)
הסכם נאמנות שנחתם לפי הוראות חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961, ייקרא, החל במועד תחילתו, הסכם קרן.
(2)
לא נתקיימו בהסכם קרן, בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתו של חוק זה, הוראות סעיף 5, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה למנהל הקרן ולנאמן לתקן את הסכם הקרן כנדרש לפי חוק זה.
(ב)
כהונתה של חברה ששימשה נאמן ערב תחילתו של חוק זה תסתיים בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף 9, אם במועד האמור לא מתקיימת בה הוראה לפי סעיף 9; היה לקרן יותר מנאמן אחד, תסתיים כהונתו של הנאמן שלא מתקיימת בו הוראה מהוראות סעיף 9(ד) בתום תשעים ימים מיום תחילתו של חוק זה.
(ג)
חברה ששימשה מנהל קרן ערב תחילתו של חוק זה ולא מתקיימת בה הוראה לפי סעיף 13 בתום שנים עשר חודשים מיום תחילתן של תקנות לפי סעיף 13, רשאי יושב ראש הרשות לבקש מבית המשפט שיורה כאמור בסעיף 15(ג)(2).
(ד)
(ה)
החזיק מנהל קרן במועד תחילתן של תקנות לפי סעיף 62 בקרן או בקרנות שבניהולו, ניירות ערך, ניירות ערך חוץ או יחידות (להלן – נכסים), בשיעורים העולים על השיעורים שנקבעו בתקנות כאמור –
(1)
לא יקנה מאותם נכסים כל עוד השיעור שהוא מחזיק מהם עולה על השיעור המותר;
(2)
ימכור מאותם נכסים באופן שבתום שנים עשר חודשים מתחילתן של התקנות לא יעלה שיעורם על השיעור המותר.
(ו)
אין בהוראות חוק זה כדי לפגוע בכשרותה של תעודת השתתפות שהוצאה כדין לפני תחילתו.
אגרות [תיקון: תשנ״ט]
שר האוצר רשאי לקבוע הוראות בדבר אגרות שישולמו לרשות.
דוח מיוחד לענין חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (מס׳ 132) – הוראת שעה [תיקון: תשס״ג]
(א)
מנהל הקרן יגיש לרשות ולמפיץ שבאמצעותו מוחזקות היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים לאחר פרסומו של חוק לתיקון פקודת מס הכנסה (תיקון מס׳ 132) (תיקון), התשס״ג–2002 (להלן – התיקון), דוח שבו יצוין מסלול המס שבו בחר לקרן וכן איגרת מידע שבה יפורטו המאפיינים העיקריים של כל אחד ממסלולי המס, אלא אם כן הגיש דוח ואיגרת מידע כאמור, לפני פרסומו של התיקון.
(ב)
מנהל הקרן ישלח הודעה על מסלול המס שנבחר לקרן ואת איגרת המידע, כאמור בסעיף קטן (א) (בסעיף זה – ההודעה על בחירת המסלול), לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, והמפיץ ישלח את ההודעה על בחירת המסלול לבעלי היחידות המחזיקים ביחידות באמצעותו, לפי מעניהם הידועים באותה עת, לא יאוחר משבעה ימי עסקים ממועד הגשת ההודעה על בחירת המסלול לרשות; הגיש מנהל הקרן לרשות דוח בדבר שינוי מסלול המס של הקרן, ישלחו מנהל הקרן והמפיץ את ההודעה על שינוי המסלול לבעלי היחידות, לא יאוחר משלושה ימי עסקים ממועד הגשת הדוח לרשות.
ביצוע ותקנות
(א)
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ב)
שר המשפטים רשאי להתקין תקנות בדבר סדרי הדין בבקשות שיוגשו לבית המשפט לפי חוק זה.
הנוסח שולב בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968.
ביטול
חוק להשקעות משותפות בנאמנות, התשכ״א–1961 – בטל, ואולם –
(1)
סעיף 10 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי סעיפים 42 ו־43 לחוק זה;
(2)
סעיף 14 לחוק האמור יוסיף לעמוד בתוקפו עד תחילת תוקפן של תקנות שיותקנו לפי סעיף 62 לחוק זה.
שמירת תוקף
התקנות המפורטות להלן יעמדו בתוקפן כנוסחן ביום תחילתו של חוק זה או בשינויים שייקבעו לפיו כל עוד לא בוטלו:
(1)
(2)
(3)
(4)
(5)
(6)
תחילה
(א)
תחילתו של חוק זה למעט סעיף 82 ביום כ״ז בתשרי התשנ״ה (2 באוקטובר 1994).
(ב)
תחילתו של סעיף 82 ביום פרסומו של חוק זה ברשומות.
פרסום
חוק זה יפורסם ברשומות תוך 30 ימים מקבלתו.
[תיקון: תשע״א]
תוספת ראשונה
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
(סעיפים 114, 115 ו־124(א)(18))
חלק א׳
לא כלל בהסכם הקרן פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות סעיף 5;
לא הגיש את הסכם הקרן לרשות לרישום טרם הוצאת היחידה הראשונה, או לא הגיש לרשות הסכם קרן מתוקן לפני מועד כניסתו לתוקף של השינוי, בניגוד להוראות סעיף 8(א);
לא העמיד את הסכם הקרן לעיון הציבור במשרדים הראשיים של מנהל הקרן או של הנאמן, בניגוד להוראות סעיף 8(ב);
לא המציא העתק מהסכם הקרן או מכל שינוי בו, לבעל יחידה, לפי דרישתו, בניגוד להוראות סעיף 8(ג);
[תיקון: תשפ״ד]
לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 16(א1), 34(א), 52, 54(ב), 61(ג), 71(א) או (ב), 72, 77(ג), 78(ה), 80(ג), 100(ו), 101(ד), 110(1), 112(ד), 112א או 112ב או לפי סעיף 72(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי סעיפים 72א ו־131(א), או לא כלל בדוח, בהודעה, במסמך או במידע אחר שהגיש לרשות פרט שהיה עליו לכלול בהם בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיפים אלה;
[תיקון: תשע״ב]
כיהן כדירקטור או כחבר ועדת השקעות ביותר משתי חברות ניהול השקעות נוספות בעת אחת, בניגוד להוראות סעיפים 16(ג) ו־20(ב2), או כיהן כחבר ועדת ביקורת בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 20א(ד);
[תיקון: תשע״ב]
לא ערך פרוטוקול בישיבת דירקטוריון כנדרש בסעיף 17(ג), בישיבת ועדת דירקטוריון כנדרש בסעיף 19(ד) או בישיבת ועדת ביקורת כנדרש לפי סעיף 20א(י);
[תיקון: תשע״ד־4]
לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף 23ב2(ה);
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
קנה או מכר נייר ערך הנסחר בבורסה, בניגוד להוראות לפי סעיף 21, שנקבעו בתקנות 2 ו־3 לתקנות השקעות משותפות בנאמנות (הגבלות אישיות על דירקטור, חבר ועדת השקעות ועובד של מנהל קרן), התשנ״ט–1999;
לא מסר למנהל הקרן או ליושב ראש הרשות דין וחשבון על החזקת אמצעי שליטה במנהל קרן או פרטים אחרים שקבע יושב ראש הרשות, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 23ו;
[תיקון: תשפ״ד]
לא כלל בתשקיף פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיפים 26(א), 27(א) או 29(ד) או לפי סעיף 26(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(1);
לא הבליט פרט המובא בתשקיף הבלטה מיוחדת, בצורה שהורתה הרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 27(ב);
[תיקון: תשפ״ד]
לא פרסם בעיתון הודעה או דוח, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 31(ב), 61(ג), 72(א) או 112א או לפי סעיף 72(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), או לא כלל בפרסום כאמור פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי הסעיפים האמורים;
[תיקון: תשפ״ד]
לא פרסם את מחירי היחידות או את מחירי הפדיון של קרן פתוחה בהתאם להוראות לפי סעיף 42(ה) או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(2), או לא פרסם את שווי היחידה של קרן סגורה בהתאם להוראות לפי סעיף 50(ב) או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), או פרסם מחירי יחידות או מחירי פדיון של קרן פתוחה או שווי יחידה של קרן סגורה, שחושבו שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 43(ב) או 50(ב) או לפי הסעיפים האמורים כפי שהוחלו בסעיף 129ג(3), לפי העניין;
[תיקון: תשע״ז־2]
הציע יחידות של קרן סגורה או הקצה יחידות שהוצעו כאמור למזמינים, בניגוד להוראות לפי סעיף 54א, נענה להזמנה של יחידות קרן בסכום או בשיעור העולה על סכום או שיעור שנקבעו לפי סעיף 58ב, או הפר הוראה מההוראות לפי סעיף 56(ז) לעניין פדיון יחידות בקרן סגורה;
לא הגיש למנהל הקרן הודעה על היחידות המוחזקות בידיו או על שינוי במספרן, בדרך ובמועד שנקבעו לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 71(ג);
נכח או הצביע בדיון בעניין אישור עסקה בניירות ערך שהוציא תאגיד שהוא בעל עניין בו, בניגוד להוראות סעיף 81א;
לא הודיע לנאמן או לא הודיע באסיפה כללית של בעלי יחידות, על כך שבעל יחידות מכר או פדה יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן, בניגוד להוראות סעיף 111(ה)(2);
ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות סעיף 120ב.
חלק ב׳
[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ד]
לא קיים הוראה או דרישה כמפורט להלן:
(א)
הוראה של הרשות לשינוי שם הקרן, שניתנה לפי סעיף 6(ב);
(ב)
הוראה של יושב ראש הרשות לתיקון פגם, שניתנה לפי סעיף 15(א);
(ג)
הוראה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה להגיש דוח או לפרסמו בעיתון, שניתנה לפי סעיפים 34(ב), 72(ב) או (ד) או 78(ז);
(ד)
הוראה של הרשות לפרסם תיקון לתשקיף או תשקיף מתוקן או לכלול בהם פרטים נוספים, שניתנה לפי סעיף 35(א);
(ה)
הוראה של יושב ראש הרשות להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן פתוחה או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי סעיף 48(א)(1) או (3), או הוראה כאמור להפסקת הצעה לציבור של יחידות קרן סל או להפסקת פדיונן, שניתנה לפי סעיף 54ב;
(ו)
דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לעניין זה, למסור בכתב לרשות הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדוח או בהודעה לפי חוק זה, שניתנה לפי סעיף 72(ג);
(ז)
הוראה של הרשות לפרסם תיקון לגבי פרט מטעה שהיה בפרסום ביחס לקרן, שניתנה לפי סעיף 73(ד);
(ח)
דרישה של יושב ראש הרשות או של עובד שהוא הסמיך לכך, למסור פרטים על עניין הנוגע לקרן או לניהולה, שניתנה לפי סעיף 78(ח);
(ט)
הוראה של הרשות הנוגעת לדרכי פעילותם של מנהל קרן ונאמן, של נושא משרה בהם או של כל מי שמועסק על ידם, כדי להבטיח את ניהולם התקין של מנהל הקרן והנאמן ואת השמירה על עניינם של בעלי היחידות, שניתנה לפי סעיף 97(ב);
(י)
הוראה של הרשות בדבר הדרך שבה על מנהל קרן לשמור על נתונים מספרי הקרן, שניתנה לפי סעיף 129(ב), או דרישה של הרשות או של עובד שהיא הסמיכה לכך למסור מידע הקשור במנהל הקרן או בקרן או נתונים הכלולים בספרי הקרן, שניתנה לפי סעיף 129(ב1);
[תיקון: תשע״ב, תשע״ד]
הפר הוראות לפי סעיפים 13(ג1), 16(א), (א2), (ב), (ג) או (ד), 19(א) או 20(ב1) או (ב2), בדבר הרכב הדירקטוריון של מנהל קרן או של ועדת השקעות, תנאי כשירות לדירקטורים או לחברי ועדת השקעות של מנהל קרן או הגבלות על כהונה בדירקטוריון או בוועדת השקעות של מנהל קרן;
לא העביר את ניהול הקרנות למנהל אחר בתוך התקופה שקבע יושב ראש הרשות, בניגוד להוראות סעיף 15(ד);
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 16א(2) או (3), בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי, כהונת יושב ראש הדירקטוריון והקניית סמכויות המנהל הכללי;
הפר את הוראות סעיף 17 בדבר ישיבות הדירקטוריון של מנהל קרן, או הפר את הוראות סעיף 20(ג) או (ד) בדבר ישיבות ועדת השקעות;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8), בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה שאינה עולה על שישה חודשים;
הציע לציבור יחידות לפני שפרסם הודעה בעיתון, בניגוד להוראות סעיף 31(ג);
[תיקון: תשע״ז־2]
מכר או פדה יחידה בקרן פתוחה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 42(א) עד (ג), או גבה עמלה בשיעור שאינו כנדרש לפי סעיף 42(ד), או מכר או פדה יחידה בקרן סגורה במחיר שאינו כנדרש לפי סעיף 50(א) או (ג) או 56(ב);
גבה עמלה מרוכש יחידה שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 42(ה);
[תיקון: תשפ״ד]
לא העביר למנהל הקרן, באמצעות המסלקה, את סך ההזמנות ליחידות או את סך ההוראות לפדיון, שקיבל המפיץ, בדרך או במועד שנקבעו לפי סעיף 44(ב);
קיבל בעד יחידות של קרן שבניהולו תשלום שאינו במזומנים, בניגוד להוראות סעיף 44(ג);
לא המשיך להציע לציבור יחידות של קרן פתוחה, בניגוד להוראות סעיף 46(ז)(1);
לא נענה להזמנות ליחידות בשיעור אחיד, בניגוד להוראות סעיף 46(ח);
לא עשה ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה את הפעולות המנויות בסעיף 53(א)(1) או (2), או לא הקצה את יחידות הקרן המוצעות בדרך ובאופן שצוינו בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 53(ב);
[תיקון: תשע״ז־2]
הקצה יחידות של קרן סגורה לקרן, בלא תמורה, בניגוד להוראות לפי סעיף 57(ב)(1);
[תיקון: תשע״ז־2]
הפר הוראה מההוראות שנקבעו לפי סעיף 57(ג) לעניין הבטחת הסחירות ביחידות של קרן סגורה;
[תיקון: תשע״ז־2, תשפ״ד]
קנה בעד קרן שבניהולו או החזיק בה, נכסים, שלא בהתאם להוראות לפי סעיף 59 או 65א(א)(1) או לפי סעיף 59 כפי שהוחל בסעיף 129ג(3);
ביצע עסקה כאמור בסעיף 18(6), (7) או (7א), אף שהעסקה לא אושרה מראש בידי הדירקטוריון או בידי ועדה מוועדותיו, בניגוד להוראות סעיף 60;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 20א(ב)(1) או (2) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו, או הפר את הוראות סעיף 20א(ב)(5) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בהתקשרות עם חברה סוחרת;
[תיקון: תשע״ב]
הפר הוראות לפי סעיף 20א(ג) או (ד) בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 20א(ז) או (ח) בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
הפר את הוראות סעיף 61, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה לא עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;
[תיקון: תשפ״ד]
הפר את ההוראות לפי סעיף 62 או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד, שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר, עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות בשיעור שאינו עולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;
השאיל ניירות ערך המוחזקים בקרן שבניהולו לצורך עסקת מכירה בחסר או עשה עסקת מכירה בחסר בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 63;
[תיקון: תשפ״ד]
קנה, מכר או יצר אופציה או חוזה עתידי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 64 או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3);
[תיקון: תשפ״ד]
[תיקון: תשפ״ד]
[תיקון: תשע״ד־4]
לא הגיש לרשות דוח שבו הודיע כי לדעתו די במערכת האמצעים לפי סעיף 78(א)(3) כדי להבטיח את האמור בו או לא פירט את ההוראות שנתן למנהל הקרן להבטחת האמור, בניגוד להוראות סעיף 78(ה)(1), או לא פעל בקשר לדוח כאמור בהתאם להוראות סעיף 78(ה)(2);
לא הורה למנהל הקרן, בכתב, לתקן ליקויים שמצא בניהול הקרן, לא קבע בהוראה כאמור מועד לתיקון הליקויים, או לא העביר העתק מההוראה לדירקטוריון מנהל הקרן, בניגוד להוראות סעיף 78(ד);
[תיקון: תשע״ד־4]
פרע מנכסי קרן שכר נאמן או שכר מנהל קרן, שלא כפי שנקבע בהסכם הקרן, בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(1), או פרע מנכסי קרן עמלות והוצאות אחרות הכרוכות בביצוע עסקאות בעד הקרן, שלא כפי שפורטו בתשקיף או בדוח, בניגוד להוראות סעיף 80(א)(2) או לא נשא מנהל הקרן מאמצעיו בהוצאות העודפות שנוכו מנכסי קרן שבניהולו, בניגוד להוראות סעיף 104א(ד);
חייב בעל יחידה בהוצאות תיקון הרישומים שמנהל מפיץ, בשל תיקון טעות שנפלה במחיר יחידה או במחיר פדיון, בניגוד להוראות סעיף 80א;
שילם או גבה עמלה בניגוד להוראות לפי סעיף 82(ג).
חלק ג׳
מינה מי שלא מתקיימים לגביו תנאי הכשירות שנקבעו לפי סעיף 9(ג) לעסוק במילוי חובות הנאמן ובתפקידיו;
העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שאינו בעל רישיון מנהל תיקים, בניגוד להוראות סעיף 13(ג)(1);
[תיקון: תשע״ב]
לא מינה יושב ראש דירקטוריון, בניגוד להוראות סעיף 16א(1);
[תיקון: תשע״ד־4]
מינה דירקטור חיצוני בלא שקיבל לכך את אישור הנאמן, כנדרש לפי סעיף 16(א1);
לא מינה ועדת השקעות, בניגוד להוראות סעיף 20(א);
[תיקון: תשע״ב]
לא מינה ועדת ביקורת, בניגוד להוראות סעיף 20א(א);
העסיק בתפקיד הכרוך בקבלת החלטות שעניינן ניהול תיק השקעות של קרן, אדם שמתקיים לגביו האמור בפסקאות (1) או (2) של סעיף 22;
[תיקון: תשע״ד־4, תשע״ז־2]
הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, או הקצה יחידות, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 25(א) או (ג1), לפי העניין, או שלא באישור הרשות בניגוד להוראות לפי סעיף 113ב(א);
[תיקון: תשע״ז־2]
(נמחקה);
סירב להפיץ יחידות בניגוד להוראות סעיף 44(א);
לא העביר לחשבון מנהל הקרן או לחשבון הקרן, באמצעות המסלקה, סכום במזומנים השווה למחיר היחידה, בדרך שנקבעה לפי סעיף 45 או ביום שנקבע לפי סעיף 46(ד), או לא העביר לחשבון הקרן סכום שהעביר מפיץ לחשבון מנהל הקרן בניגוד להוראות סעיף 45;
[תיקון: תשפ״ד]
מכר או פדה יחידות של קרן פתוחה שלא בימים שלגביהם עליו לחשב את מחיר הקנייה ומחיר המכירה של נכסי הקרן, או מכר או פדה יחידות של קרן מועדים קבועים שלא במועדים שנקבעו בהתאם להוראות לפי סעיף 47, בניגוד להוראות לפי סעיף 46(א);
פדה יחידה של קרן פתוחה אף שלא קיבל מהמפיץ הוראה לעשות כן, בניגוד להוראות סעיף 46(ב), או לא פדה יחידה של קרן פתוחה לפי הוראה שקיבל מהמפיץ, בדרך שנקבעה לפי הסעיף האמור, או לא העביר לבעל היחידה את הסכום בשל פדיון היחידה ביום שבו העביר מנהל הקרן מחשבון הקרן למפיץ את הסכום האמור, בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;
לא העביר למסלקה הזמנה ליחידה או הוראה לפדיון יחידה שקיבל, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיף 46(ג);
רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות סעיף 49(ג);
לא העביר, ביום ההקצאה של יחידות קרן סגורה, לחשבון הקרן, סכום במזומנים השווה למחיר היחידות שהוקצו למזמין, בניגוד להוראות סעיף 53(א)(3), או לא העביר ביום האמור לחשבון מנהל הקרן סכום כאמור בדרך שנקבעה לפי סעיף 53(ג);
לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה של בעל יחידה, במועד הפדיון כפי שנקבע בהסכם הקרן, בניגוד להוראות סעיף 56(א), או לא פדה יחידה כאמור בהתאם לתנאים שנקבעו בהסכם הקרן לפי סעיף 56(ג) או (ד);
לא פדה יחידה של קרן סגורה, לפי דרישה שקיבל מבעל היחידה, בדרך שנקבעה לפי סעיף 56(א1), או לא העביר לבעל היחידה שביקש את פדיונה את הסכום שהועבר אליו על ידי מנהל הקרן בשל פדיון היחידה ביום שבו הועבר אליו הסכום האמור בניגוד להוראות אותו סעיף;
[תיקון: תשע״ז־2]
רכש מיחידותיה של קרן סגורה, בעד אותה קרן, או מכר יחידות שנרכשו כאמור, בניגוד להוראות לפי סעיף 57(א);
הציע יחידה בלא תמורה, בניגוד להוראות סעיף 58;
העביר יחידות שלא על פי דרישה בכתב של בעל יחידות, בניגוד להוראות סעיף 58א(א), או לא העביר יחידות על פי דרישה בכתב של בעל יחידות בדרך שפורטה בתשקיף, בניגוד להוראות סעיף 58א;
הפר את הוראות סעיף 61, בכך שבקרן שבניהולו שווי נכס או סוג נכסים מסך כל השווי הנקי של נכסי הקרן שבניהולו חרג, ביתר או בחסר, מן השיעור שנקבע במדיניות ההשקעות של הקרן, והחריגה עלתה על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;
[תיקון: תשפ״ד]
הפר את ההוראות לפי סעיף 62 או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), בכך שבקרן שבניהולו שיעור ניירות ערך של תאגיד או שיעור נייר ערך מהשווי הרשום למסחר או שיעור נכס אחר עלה על השיעור המרבי שקבעו שר האוצר או הרשות, בשיעור העולה על מחצית מהשיעור המרבי או על חמישה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, ולא נתקיים סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף האמור;
[תיקון: תשפ״ד]
קנה בעבור הקרן נכס ששיעורו בעת קנייתו עלה על השיעור המרבי שנקבע לפי סעיף 62(ב) או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), או קנה בעבור הקרן נכס או החזיק נכס בקרן שלא על פי התנאים שנקבעו לפי הסעיפים האמורים;
החזיק ביחידות של קרן שבניהולו או החזיק יחידות של קרן שהוא משמש לה נאמן, בניגוד להוראות לפי סעיף 68;
שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 69;
לא הפקיד מזומנים שבנכסי הקרן בחשבון בבנק בישראל או בבנק מחוץ לישראל, בניגוד להוראות סעיף 76(ד);
[תיקון: תשע״ד־4]
לא מילא את חובותיו או תפקידיו לפי סעיף 78(א)(1) עד (4) ו־(א1), ויראו לעניין זה הפרה חוזרת, או הפרה נמשכת לתקופה העולה על 45 ימים, בידי מנהל הקרן, כהפרה של הוראות הסעיף האמור בידי הנאמן, אלא אם כן הודיע הנאמן על ההפרה לרשות מיד לאחר שנודע לו עליה; לעניין זה, ”הפרה חוזרת“, ”הפרה נמשכת“ – כמשמעותן בסעיף 52יט לחוק ניירות ערך כפי שהוא מוחל בסעיף 114;
הציע תשלום או הטבה אחרת בקשר עם רכישה, פדיון, מכירה או החזקה של יחידות, בניגוד להוראות סעיף 82(א), או גבה עמלה בקשר עם מכירת יחידות של קרנות, פדיונן או החזקתן, בניגוד להוראות סעיף 82(ב);
לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך, שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, בניגוד להוראות לפי סעיף 97א(ב) או בניגוד להוראות לפי סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 97א(ג);
[תיקון: תשע״ד־4]
לא מינה רואה חשבון לקרן, בניגוד להוראות סעיף 99(א);
[תיקון: תשע״ז־2]
מיזג או פיצל קרנות שלא בהתאם להוראות סעיף 100(א) עד (ד);
[תיקון: תשע״ד־4, תשע״ז־2]
לא פדה את יחידות הקרן במועד הפירוק, בניגוד להוראות סעיף 108(ה);
לא שמר את ספרי הקרן לתקופה של שבע שנים מתום הפירוק, בניגוד להוראות סעיף 110(3);
לא כינס אסיפה כללית של בעלי היחידות אף שהיתה דרישה לכך, בתוך המועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות סעיף 111(א)(2), או לא שילם, מאמצעיו, למכנסי האסיפה הכללית הוצאות סבירות שהוציאו על כינוסה, בניגוד להוראות סעיף 111(א)(3);
לא השתתף באסיפה כללית של בעלי יחידות, בניגוד להוראות סעיף 111(ח).
[תיקון: תשע״א]
תוספת שנייה
[תיקון: ק״ת תשע״ה־2]
(סעיפים 115 ו־116)
1.
[תיקון: ק״ת תשע״ה־2]
לעניין מנהל קרן או נאמן –
| היקף נכסים בניהול/בנאמנות (בשקלים חדשים) | הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת הראשונה | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת הראשונה | |||
|---|---|---|---|---|---|---|
| שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות | סכום עיצום מזערי | שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות | סכום עיצום מזערי | שיעור העיצום משווי נכסים בניהול/בנאמנות | סכום עיצום מזערי | |
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות עד 50,000,000 | 1/1,000 | 20,000 | 1/400 | 50,000 | 3/800 | 75,000 |
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ־50,000,001 עד 500,000,000 | 1/9,000 | 1/3,600 | 1/2,400 | |||
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מ־500,000,001 עד 5,000,000,000 | 1/90,000 | 1/36,000 | 1/24,000 | |||
| על כל שקל מהיקף נכסים בניהול/בנאמנות מעל 5,000,000,000 | 1/450,000 | 1/180,000 | 1/120,000 | |||
| סכום עיצום מרבי | 200,000 | 750,000 | 500,000 | |||
2.
לעניין תאגיד אחר –
| סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | ||
|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת הראשונה | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת הראשונה |
| 200,000 | 500,000 | 1,000,000 |
3.
לעניין יחיד –
| סכום העיצום הכספי (בשקלים חדשים) | |||
|---|---|---|---|
| הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת הראשונה | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת הראשונה | הפרת הוראה המנויה בחלק ג׳ לתוספת הראשונה | |
| עובד התאגיד שאינו נושא משרה בו | 10,000 | 15,000 | 20,000 |
| יחיד אחר | 12,000 | 25,000 | 50,000 |
[תיקון: תשע״א]
תוספת שלישית
[תיקון: ק״ת תשע״ה־3]
(סעיפים 119 ו־124(א)(18))
חלק א׳
קבע לקרן שם שיש בו כדי להטעות, בניגוד להוראות סעיף 6(א);
[תיקון: תשע״ד־4]
(נמחק).
חלק ב׳
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 18(2), (4), (5), (5א), (5ב) או (8), בכך שהדירקטוריון של מנהל הקרן לא מילא אחר תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
[תיקון: ק״ת תשע״ה־3]
(נמחק);
החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן בשיעור הטעון היתר מאת ועדת הרישיונות לפי סעיף 23ב בלא שקיבל היתר כאמור, או לא מילא אחר הוראה שניתנה לו לפי סעיף 23ה(א) עד (ג);
[תיקון: תשע״ד]
שלט במנהל קרן שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל קרן כאמור, בניגוד להוראות סעיף 23ב2;
קיבל לניהולו, בין בהסכם ובין בדרך אחרת, קרן ממנהל קרן אחר, באופן שנתח השוק שלו עלה, לאחר קבלת הניהול, על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות סעיף 23ז(א), שלט במנהלי קרנות באופן שנתח השוק הכולל שלו עלה על עשרים אחוזים, בניגוד להוראות סעיף 23ז(ב), או לא מילא אחר הוראה של יושב ראש הרשות להקטין את נתח השוק או את נתח השוק הכולל כך שלא יעלה על עשרים אחוזים, בתוך התקופה שנקבעה בהוראה, בניגוד להוראות סעיף 23ז(ג);
רכש יחידות של קרן המקורבת לו, בניגוד להוראות סעיף 49(ג), והיה עליו לדעת כי התקיימו נסיבות שבשלהן הוא לא היה רשאי לרכוש יחידות כאמור בהתאם להוראות אותו סעיף;
הציע יחידה בלא תמורה בניגוד להוראות סעיף 58, והיה עליו לדעת שלא משולמת תמורה בעבור היחידה;
[תיקון: תשפ״ד]
לקח אשראי בעד קרן שבניהולו, בניגוד להוראות לפי סעיף 65 או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), והיה עליו לדעת כי לא התקיימו תנאים שבשלהם הוא היה רשאי לקחת אשראי כאמור בהתאם להוראות לפי אותם סעיפים;
עשה עסקה בין חשבונו העצמי לחשבון קרן, בניגוד להוראות לפי סעיף 67;
שילם על עסקה שנעשתה בעד הקרן, עמלה מנכסי הקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 69, והיה עליו לדעת כי העמלה ששילם אינה בהתאם להוראות כאמור;
לא הפריד את נכסי הקרן מרכושו האחר, בניגוד להוראות סעיף 76(א);
[תיקון: תשע״ד־4]
(נמחק);
מישכן או שעבד את נכסי הקרן שלא בהתאם לתנאים שקבע שר האוצר לפי סעיף 79, והיה עליו לדעת שלא מתקיימים אותם תנאים;
גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 97(ד);
[תיקון: תשע״ד־4]
לא סיים את מימוש נכסי הקרן עד מועד הפירוק בניגוד להוראות סעיף 109(א);
הצביע באסיפה כללית של בעלי יחידות אף שלא הודיע עם פתיחתה של האסיפה על כך שפדה או מכר יחידות לאחר שקיבל אישור מאת חבר בורסה בדבר החזקתן באמצעותו, בניגוד להוראות סעיף 111(ה)(1).
חלק ג׳
ערך הסדר שחוק זה חל עליו, שלא על ידי קרן להשקעות משותפות בנאמנות שנוסדה בדרך הקבועה בסעיף 3;
הציע לציבור יחידות, לרבות יחידות או מניות של קרן חוץ, שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו, בניגוד להוראות סעיף 25(א), והיה עליו לדעת שהוא מבצע הצעה לציבור של יחידות שלא על פי תשקיף שהרשות התירה את פרסומו;
פרסם או כלל דבר ביחס לקרן אשר יש בו פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73(ב)(2), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
כלל בהסכם הקרן, בתשקיף, בדוח, בהודעה או במסמך המוגשים לפי חוק זה לרשות, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73א(א), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
כלל בחוות דעת, בדוח, בסקירה או באישור שנכללו או שנזכרו בתשקיף או בדיווח, בהסכמתו המוקדמת, פרט מטעה, בניגוד להוראות סעיף 73א(ב), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
[תיקון: תשפ״ד]
לא הגיש לרשות דוח, הודעה, מסמך, הסבר, פירוט או ידיעה, במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 16(א1), 34(א), 52, 54(ב), 61(ג), 72, 77(ג), 78(ה), 80(ג), 100(ו), 101(ד), 110(1), 112(ד), 112א(א) או 112ב, או לפי סעיף 72(א) כפי שהוחל בסעיף 129ג(3), או הגיש דוח, הודעה, תשקיף או מסמך אחר שלא בהתאם להוראות לפי סעיפים 72א ו־131(א), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
פרע מנכסי הקרן הוצאות, שלא בהתאם להוראות סעיף 80;
קיבל טובת הנאה בקשר עם ניהול הקרן או בקשר עם מילוי תפקידו כנאמן לקרן, שלא בהתאם להוראות סעיף 81.
נתקבל בכנסת ביום י״ט באב התשנ״ד (27 ביולי 1994).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - אברהם (בייגה) שוחט
שר האוצר - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.