חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות
מראה
(הופנה מהדף חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות ובניהול תיקי השקעות)
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות מתוך
חוק הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות, התשנ״ה–1995
2000451
ס״ח תשנ״ה, 416; תשנ״ו, 379; תשנ״ז, 10, 80; בג״ץ 1715/97; תשנ״ח, 250; תשס״ב, 98; תשס״ד, 498; תשס״ה, 41, 504, 745, 840, 853; תשס״ו, 18; תשס״ט, 75, 286; תש״ע, 370, 379, 409, 618; תשע״א, 239, 380; תשע״ב, 12, 191; תשע״ד, 130, 269, 432, 655; תשע״ו, 691; תשע״ז, 152, 695, 1070; תשע״ט, 63, 251; תשפ״ב, 330, 1151; תשפ״ג, 375; תשפ״ד, 993.
שינוי תוספות: ק״ת תשע״ה, 489, 490, 491.
תוכן עניינים
פרק א׳: פרשנות
הגדרות [תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ד, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״א־2, תשע״ז]
בחוק זה –
”אגודת פיקדון ואשראי“ – אגודה שיתופית בעלת רישיון למתן שירותי פיקדון ואשראי, כהגדרתו בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (שירותים פיננסיים מוסדרים), התשע״ו–2016;
”בורסה מחוץ לישראל“ – חברה שקיבלה אישור לנהל מערכת למסחר בניירות ערך בידי מי שרשאי לתיתו על פי דין, במדינה שבה היא פועלת;
”בנק מחוץ לישראל“ – תאגיד שהתאגד במדינת חוץ ושהתקיימו לגביו כל אלה:
(1)
הוא עוסק בפעילויות שהעיסוק בהן בישראל טעון רישיון בנק לפי חוק הבנקאות (רישוי);
(2)
הוא קיבל אישור מידי מי שרשאי לתתו על פי דין במדינת החוץ לעסוק בפעילויות כאמור בפסקה (1), והוא נתון לפיקוחו של מי שמוסמך לענין זה באותה מדינה;
”בעל רשיון“ – בעל רשיון יועץ, בעל רשיון משווק או בעל רשיון מנהל תיקים שניתן לו לפי חוק זה;
”גוף מוסדי“ – חברה מנהלת, מנהל קרן ומבטח;
”דו״ח מיידי“ – (נמחקה);
”עבירה“ – עבירה לפי אחד החוקים המפורטים להלן, למעט עבירה שדינה קנס בלבד: חוק זה; חוק הפיקוח על קופות גמל; חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני; חוק ניירות ערך; חוק השקעות משותפות; פקודת החברות; חוק הבנקאות (רישוי); פקודת הבנקאות, 1941; חוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981; חוק הפיקוח על עסקי ביטוח, התשמ״א–1981; חוק הפיקוח על המטבע, התשל״ח–1978; פקודת מס הכנסה; חוק מס ערך מוסף, התשל״ו–1975; פקודת המכס; חוק היטלי סחר, התשנ״א–1991; חוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, או עבירה אחרת אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין אדם ראוי להיות בעל רישיון;
”הרשות“ – רשות ניירות ערך שהוקמה על פי חוק ניירות ערך;
”התחייבות חיתומית“ – (נמחקה);
”זיקה“, של אדם, לנכס פיננסי – כל אחד מאלה:
(1)
הנכס הפיננסי הוא בניהולו של אותו אדם או שהונפק או הוצא על ידו.
(2)
אותו אדם, או אחר מטעמו או בעבורו, זכאי, במישרין או בעקיפין, לטובת הנאה למעט החזר עמלה או עמלת הפצה כאמור בסעיף 17(ב)(3) עד (5), שלא מהרוכש או מהמחזיק של הנכס הפיננסי, בקשר עם ביצוע עסקה בנכס הפיננסי או בקשר עם המשך החזקתו; לענין הגדרה זו, ”אדם“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, נושא משרה באחד מאלה, מי שמועסק בידי אחד מאלה, או מי שמעסיק אחד מאלה;
”חבר בורסה“ – כהגדרתו בסעיף 50א לחוק ניירות ערך;
”חברה“ – כהגדרתה בפקודת החברות;
”חוק הבנקאות (רישוי)“ – חוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981;
”חוק החברות“ – חוק החברות, התשנ״ט–1999;
”חוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ייעוץ, שיווק ומערכת סליקה פנסיוניים), התשס״ה–2005;
”חוק השקעות משותפות“ – חוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994;
”חוק העונשין“ – חוק העונשין, התשל״ז–1977;
”חוק ניירות ערך“ – חוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”חוק הפיקוח על קופות גמל“ – חוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (קופות גמל), התשס״ה–2005;
”חתם“ – מי שמתחייב בהתחייבות חיתומית;
”יועץ השקעות“ או ”יועץ“ – מי שעוסק בייעוץ השקעות;
”ייעוץ השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים; לענין זה, ”ייעוץ“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימיליה או בכל אמצעי אחר, למעט פרסום בידי המדינה או בידי תאגיד הממלא תפקיד על פי דין במסגרת תפקידו;
”לקוח כשיר“ – לקוח שבעת ההתקשרות עמו למתן שירותים, היה מנוי בתוספת הראשונה והתקיימו בו התנאים המנויים בה;
”מבטח“ ו”סוכן ביטוח“ – כהגדרתם בחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים (ביטוח), התשמ״א–1981;
”מוצר מובנה“ – השקעה, בין בפיקדון ובין בדרך אחרת שהתשואה עליה או הסיכון הכרוך בה נקבעים על פי נוסחה המבוססת על שינויים באחד או יותר מאלה:
(1)
מדד או מספר מדדים;
(2)
מחיר של נייר ערך או של מספר ניירות ערך;
(3)
מחיר של סחורה או של מספר סחורות;
(4)
מחיר של אופציות או של חוזים עתידיים;
(5)
ריבית או הפרשים בין שערי ריבית שונים;
(6)
שערי חליפין או הפרשים בין שערי חליפין שונים;
למעט השקעה המבטיחה, באופן בלתי מותנה, את תשלום הקרן בשינויים הנובעים מפסקאות (1) או (2) שלהלן, אם נקבעו בתנאי ההשקעה, וכן באופן בלתי מותנה את התשלום כאמור בפסקה (3) שלהלן, אם נקבע כזה, ובלבד שאם ניתנה ברירה בין שניים או יותר מהמנויים להלן יובטח תשלום לפי הגבוה מביניהם:
(1)
הפרשי מדד, שאינו מדד ניירות ערך;
(2)
הפרשי שערי מט״ח;
(3)
ריבית קבועה או משתנה;
שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע השקעות שעל אף האמור לעיל, נכללות בהגדרה זו או שאינן נכללות בה;
”מוצרי מדדים“ – תעודות סל, תעודות סחורה, תעודות בחסר או אופציות כיסוי, כמשמעותם בתקנון הבורסה, וכן מוצר מדד אחר כמשמעותו בתקנון הבורסה שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
”מנהל קרן“ – כמשמעותו בסעיף 4 לחוק השקעות משותפות;
”מערכת למסחר בניירות ערך“ – כהגדרתה בסעיף 44לא לחוק ניירות ערך;
”משווק השקעות“ או ”משווק“ – מי שעוסק בשיווק השקעות;
”מנהל תיקי השקעות“ או ”מנהל תיקים“ – מי שעוסק בניהול תיקי השקעות;
”מרשם העוסקים הזרים“ – כמשמעותו לפי סימן ג׳ בפרק ב׳1;
”נאמנות עיוורת“ – ניהול תיקי השקעות עבור לקוח אשר אינו רשאי ליתן הוראות או הנחיות בדבר ניירות ערך או נכסים פיננסיים שיירכשו, שיוחזקו או שיימכרו עבורו;
”נושא משרה“ – כהגדרתו בחוק החברות;
”ניהול תיקי השקעות“ – ביצוע עסקאות, לפי שיקול דעת, לחשבונם של אחרים;
”ניירות ערך“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ניירות ערך, למעט ניירות ערך שאינם רשומים למסחר בבורסה ומוצרי מדדים, לרבות ניירות ערך המונפקים על ידי הממשלה וניירות ערך חוץ, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
”ניירות ערך חוץ“ – ניירות ערך הרשומים למסחר בבורסה מחוץ לישראל או בשוק מוסדר מחוץ לישראל;
”נכסים פיננסיים“ – יחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות, מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל, אופציות, חוזים עתידיים, מוצרים מובנים, מוצרי מדדים וכן קרנות השתלמות, או כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
”עסקה“ – עסקה בניירות ערך או בנכסים פיננסיים;
”פקודת החברות“ – פקודת החברות [נוסח חדש], התשמ״ג–1983;
”שיווק השקעות“ – מתן ייעוץ לאחרים בנוגע לכדאיות של השקעה, החזקה, קניה או מכירה של ניירות ערך או של נכסים פיננסיים, כשלנותן הייעוץ יש זיקה לנכס פיננסי; לענין זה, ”ייעוץ“ – כמשמעותו בהגדרה ייעוץ השקעות;
”שירותים“ – ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, כולם או חלקם;
”תאגיד מורשה“ – תאגיד בעל רשיון לפי חוק זה;
”תאגיד קשור“, לתאגיד אחר – תאגיד שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא שולט בתאגיד האחר;
(2)
הוא נשלט בידי התאגיד האחר;
(3)
לאדם אחר יש שליטה בו ובתאגיד המורשה;
”תכנית חסכון“ – תכנית חסכון שקיבלה את אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956;
”תעודות סל“ – (נמחקה);
”תקנון הבורסה“ – כמשמעותו בסעיף 46 לחוק ניירות ערך;
”בנק“, ”בנק חוץ“ ו”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותם בחוק הבנקאות (רישוי);
”חברה מנהלת“ ו”קרן השתלמות“ – כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל;
”בן משפחה“, ”בעל ענין“, ”הון עצמי“, ”התחייבות חיתומית“, ”פרט מטעה“, ”שליטה“, ”בורסה“, ”החזקה“ ו”רכישה“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק ניירות ערך;
”קרן להשקעות משותפות בנאמנות“, ”קרן פתוחה“ ו”שוק מוסדר“ – כהגדרתם בסעיף 1 לחוק השקעות משותפות;
”אופציה“ ו”חוזה עתידי“ – כהגדרתם בסעיף 64(ב) לחוק השקעות משותפות;
”שותפות“ ו”שותף מוגבל“ – כהגדרתם בפקודת השותפויות [נוסח חדש], התשל״ה–1975.
פרק ב׳: חובת רישוי
חובת רישוי [תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־4, תשע״ז]
(א)
לא יעסוק אדם בייעוץ השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון יועץ; יחיד בעל רשיון יועץ רשאי לעסוק בייעוץ השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון יועץ, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ, כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ או כעובד באגודת פיקדון ואשראי.
(ב)
לא יעסוק אדם בניהול תיקי השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון מנהל תיקים, ואם הוא יחיד – הוא בעל רשיון ועובד בחברה שהיא בעלת רשיון מנהל תיקי השקעות.
(ב1)
לא יעסוק אדם בשיווק השקעות אלא אם כן הוא בעל רשיון משווק; יחיד בעל רשיון משווק רשאי לעסוק בשיווק השקעות כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רשיון משווק, או בעלת רשיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק, או כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רשיון משווק.
(ב2)
על אף הוראות סעיף קטן (ב1), גוף מוסדי רשאי לעסוק בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, ושל אלה בלבד, אף אם אין בידו רשיון משווק, ואולם העוסקים בשמו בשיווק השקעות יהיו כולם בעלי רשיון משווק ואם הוא מנהל קרן – יהיו כולם בעלי רישיון משווק או בעלי רישיון מנהל תיקים ולעניין זה יראו קרן חוץ, כהגדרתה בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות, שמנהל הקרן משמש נציג שלה או של מנהל הקרן שלה, כקרן בניהולו; לגבי גוף מוסדי העוסק בשיווק השקעות לפי סעיף קטן זה יחולו הוראות פרקים ג׳ ו־ה׳ עד ח׳ החלות על בעל רשיון משווק.
(ג)
על אף הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב1), בעל רשיון מנהל תיקים רשאי לעסוק גם בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, ובאחד מאלה בלבד, ואולם אם הוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או לבעל רשיון משווק, לא יעסוק בייעוץ השקעות; בעיסוקו בייעוץ השקעות שלא במסגרת ניהול תיקים יחולו על בעל רשיון מנהל תיקים הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון יועץ, ובעיסוקו בשיווק השקעות יחולו עליו הוראות חוק זה החלות על בעל רשיון משווק.
(ד)
אין בהוראות בסעיפים קטנים (א) עד (ב1) כדי למנוע –
(1)
ממי שנמצא בתקופת התמחות לקראת קבלת רשיון לפי חוק זה, לעבוד בפיקוחו של בעל רשיון בדרך ובתנאים שייקבעו בתקנות, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
(2)
ממי שאינו בעל רשיון לעבוד אצל בעל רשיון, ובלבד שאדם כאמור לא יתן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות ולא ינהל תיקי השקעות;
(3)
ממי שהוא בעל רשיון כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני, לעסוק בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני, לפי הענין, כהגדרתם בחוק האמור, לגבי מוצר פנסיוני כהגדרתו באותו חוק, שהוא גם נכס פיננסי.
עיסוקים שאינם טעונים רשיון והקלות לעיסוקים [תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־5, תש״ע, תשע״ד־2, תשע״ד־3, תשפ״ד]
(א)
עיסוקים אלה אינם טעונים רשיון לפי חוק זה:
(1)
(נמחקה);
(2)
(נמחקה);
(3)
ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בעבור לקוחות שמספרם אינו עולה על חמישה במהלך שנה קלנדרית, בידי יחיד שאינו עוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות במסגרת תאגיד מורשה או במסגרת תאגיד בנקאי;
(4)
ייעוץ השקעות בכלי התקשורת;
(5)
ייעוץ השקעות או שיווק השקעות שנותן אדם מכוח חברותו בועדת השקעות או בדירקטוריון של תאגיד רק לאותו תאגיד אגב מילוי תפקידו כחבר הועדה או כחבר הדירקטוריון, לפי הענין;
(6)
ניהול תיקי השקעות של תאגיד בידי מי שעושה זאת אגב מילוי תפקידו באותו תאגיד או בתאגיד הקשור לאותו תאגיד;
(7)
ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות עבור בן משפחה;
(8)
ייעוץ השקעות בידי תאגיד שעיסוקו העיקרי הוא הערכת שווי של תאגיד ובלבד שאינו עוסק בייעוץ השקעות אחר או בניהול תיקים;
(9)
ייעוץ השקעות או ניהול תיקי השקעות בידי רואה חשבון, עורך דין או יועץ מס, אשר נילווים למתן שירות ללקוח בתחום מקצועו כאמור;
(10)
ניהול תיקי השקעות בידי מי שנתמנה בצו של בית משפט או בית דין מוסמך, לפעול בנכסי הזולת אגב ביצוע תפקידו כאמור;
(11)
ייעוץ השקעות, שיווק השקעות או ניהול תיקי השקעות, ללקוח כשיר;
(12)
ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי נכס פיננסי או סוגים של נכסים פיננסיים כפי שקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת;
פורסמו תקנות הסדרת העיסוק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות ובניהול תיקי השקעות (נכס לעניין עיסוק פטור מרישיון), התשע״ה–2014, לפיהן ייעוץ השקעות או שיווק השקעות בנוגע לקפ״מ אינו טעון רישיון לפי החוק; לעניין זה, ”קפ״מ“ – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (נכסים שמותר לקנות ולהחזיק בקרן ושיעוריהם המרביים), התשנ״ה–1994.
(13)
דירוג כהגדרתו בחוק להסדרת פעילות חברות דירוג האשראי, התשע״ד–2014;
(14)
ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, בידי כל אחד מאלה, ובלבד שמסר, לפני תחילת עיסוקו, הודעה לרשות על כוונתו לעסוק בייעוץ או בשיווק בהתאם לכללים שתקבע הרשות לעניין זה:
(א)
מנהל קרן;
(ב)
מי שבידו רישיון למתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021;
(ג)
יוזם בסיסי וחברת תשלומים כהגדרתם בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023;
(ד)
חבר בורסה;
(ה)
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כהגדרתם בחוק הבנקאות (רישוי), למעט חברת שירותים משותפת כמשמעותה בחוק האמור;
(ו)
גוף אחר העוסק בתחום הפיננסי שפעילותו באותו תחום מפוקחת לפי דין, שקבע שר האוצר;
(ז)
מי שמועסק בידי גוף העוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית, בלא רישיון, בהתאם להוראות פסקה זו, או בידי בעל רישיון שרישיונו הוגבל לעיסוק בייעוץ או בשיווק כאמור;
לעניין סעיף זה, ”קרן כספית“ – כהגדרתה בחוק השקעות משותפות, למעט קרן מועדים קבועים כמשמעותה בסעיף 47 לחוק האמור שהתקופה בין מועדים קבועים סמוכים לגביה כאמור בסעיף 47(א)(3) לחוק האמור עולה על 12 חודשים.
(א1)
על אף הוראות פסקה (3) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה –
(1)
(2)
יודיע ללקוח, שלו הוא נותן ייעוץ או שבעבורו הוא מנהל תיק השקעות, קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
(א2)
על אף הוראות פסקה (11) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה –
(1)
יחולו לגביו הוראות פרק ג׳, למעט סעיפים 12, 13, 14, 16 ו־18, כאילו היה בעל רישיון ולגבי מי שעוסק בניהול תיקי השקעות – גם הוראות פרק ד׳, למעט סעיף 24; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם;
(2)
יודיע ללקוח שלו הוא נותן שירותים קודם להתקשרות עמו, כי הוא אינו בעל רישיון, ואם היה בעבר בעל רישיון – יציין גם את הנסיבות שבשלהן חדל להיות בעל רישיון, וכן יציין בהודעתו אם הוא מבוטח בביטוח כנדרש מבעל רישיון לפי הוראות חוק זה.
(א3)
על אף הוראות פסקה (5) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יודיע לוועדת ההשקעות או לדירקטוריון, לפי העניין, על זיקתו לנכס פיננסי, מהותה ופרטיה.
(א4)
על אף הוראות פסקה (14) של סעיף קטן (א), מי שעוסק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות כאמור באותה פסקה, בלי שיש בידו רישיון לפי חוק זה, יחולו לגביו הוראות אלה:
(1)
הוראות סעיפים 11, 14, 16(א), 17, 20, 21, 27א ו־27ב(ב), ולעניין תאגיד – גם סעיף 40ד, יחולו לגביו כאילו היה בעל רישיון, אולם סעיפים 14 ו־17(ב) יחולו בשינויים אלה:
(א)
על אף האמור בסעיף 14(ב), העניינים כמפורט להלן ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה לגבי קרן כספית, והרשות תהיה בעלת הסמכות לקבוע הוראות לגבי אופן גילוי עניינים אלה:
(1)
פרטי הזיהוי של הקרן;
(2)
מאפייני הנכסים המוחזקים בקרן;
(3)
המועדים להצעת יחידות הקרן והמועדים לפדיונן;
(4)
שכר מנהל קרן ושכר הנאמן כמשמעותם בסעיף 80 לחוק השקעות משותפות;
(5)
תשואת הקרן;
(6)
פרטי העוסק;
(ב)
יקראו את סעיף 17(ב) כך שבסופו יבוא:
”(7)
קבלת תמורה, במישרין או בעקיפין, בעבור ייעוץ השקעות או שיווק השקעות לגבי קרן כספית, ממי שאינו הלקוח, בהתאם לכללים שקבעה הרשות.“;
(2)
נודע לעוסק בלא רישיון על ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד שבו הוא מועסק או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל ובין לגבי עסקה מסוימת, חייב העוסק להודיע ללקוח על קיום ניגוד העניינים; הרשות רשאית לקבוע הוראות לעניין אופן הגילוי לפי פסקה זו והפרטים שייכללו בגילוי כאמור; בלי לגרוע מכלליות האמור, לעניין פסקה זו, יראו זיקה שיש לעוסק בלא רישיון לקרן כספית שאותה הוא משווק וכן נסיבות נוספות שקבע שר האוצר כניגוד עניינים;
(3)
עוסק בלא רישיון יגיש לרשות דיווחים והודעות בדבר פעילותו בייעוץ השקעות ובשיווק השקעות לגבי קרן כספית ועמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה, בהתאם להוראות שתקבע הרשות; בהוראות כאמור רשאית הרשות לקבוע את הפרטים שיש לכלול בדוחות או בהודעות כאמור, מועדי עריכתם, אופן הגשתם וצורתם; לעניין דיווחים והודעות לפי הוראות פסקה זו יחולו הוראות סעיפים 27(ד) עד (ז) ו־27א, בשינויים המחויבים;
(4)
עוסק בלא רישיון ישמור מידע בדבר עמידתו בחובות החלות עליו לפי סעיף זה בדרך הניתנת לאחזור, לתקופה של 7 שנים.
(ב)
על אף הוראות סעיף קטן (א), ייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בין בידי בעל רשיון ובין בידי מי שאין לו רשיון, יכלול הודעה של נותן הייעוץ אם יש לו או אין לו ענין אישי בנושא, וכן הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
(ג)
בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בניהול תיקי השקעות ללקוח כשיר בידי בעל רישיון, לא יחולו הוראות סעיפים 12, 13, 14, 16, 18, 24 ו־25, לפי העניין; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע פטור מהוראות נוספות לגבי השירותים האמורים, כולן או חלקן, הניתנים לגבי כלל הלקוחות הכשירים או לגבי סוג מסוים שלהם.
(ד)
הצעה למתן שירותים [תיקון: תש״ע]
לא יפנה אדם בהצעה למתן שירותים, אלא אם כן השירות ניתן בידי בעל רישיון מתאים לפי חוק זה, או בידי מי שרשאי לתת שירות כאמור גם בלא רישיון, לפי הוראות סעיפים 3 או 9 או פרק ב׳1; בסעיף קטן זה, ”פנייה בהצעה“ – בין במישרין ובין בעקיפין, לרבות באמצעות פרסום, בחוזרים, בחוות דעת, באמצעות הדואר, הפקסימילה, בטלפון או בכל דרך אחרת.
פעילות אסורה על בעל רשיון [תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״ז־3]
(א)
יחיד בעל רשיון לא יחזיק ולא ירכוש ניירות ערך ויחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות עבור עצמו.
(ב)
יחיד מנהל תיקי השקעות לא ינהל תיקי השקעות עבור בן משפחתו או עבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הינם בעלי שליטה בו.
(ג)
האיסור לפי סעיפים קטנים (א) או (ב) לא יחול ביחס לאלה:
(1)
ניירות ערך המונפקים על ידי המדינה;
(2)
ניירות ערך שהנפיק התאגיד שבו עובד בעל הרשיון או בן זוגו (בפסקה זו ובפסקאות (2א) ו־(2ב) – בעל הרישיון) או שהנפיק תאגיד השולט בתאגיד כאמור ושהוצעו לבעל הרישיון במסגרת תכנית תגמול לעובדים כמשמעותה לפי סעיף 15ב(1) או (2) לחוק ניירות ערך, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום שנרכשו על ידו, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי סעיף 15ג(א)(1) לחוק ניירות ערך – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי אותו סעיף; היו בידי בעל הרישיון, לאחר רכישת ניירות ערך כאמור בפסקה זו, רק ניירות הערך האמורים, לבד או יחד עם ניירות ערך כאמור בפסקאות (1), (2א), (2ב), (3), (4), (6) או (7), רשאי בעל הרישיון שלא להעבירם לנאמנות עיוורת, ואולם על מכירתם יחולו הוראות סעיף 52ט(ב) לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים;
(2א)
ניירות ערך שהחזיק בעל רישיון בתאגיד במועד שבו הציע אותו תאגיד את ניירות הערך שלו לראשונה לציבור, ולענין זה –
(א)
יחולו הוראות פסקה (2), בשינויים המחויבים, לענין העברת ניירות ערך כאמור לנאמנות עיוורת; החזיק בעל רישיון ניירות ערך כאמור שלא בנאמנות עיוורת, יחולו לגבי ייעוץ או ביצוע עסקה לגבי ניירות הערך האמורים הוראות סעיף 15;
(ב)
על אף האמור בפסקת משנה (א), היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך;
(ג)
הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
(2ב)
ניירות ערך של תאגיד שהחזיק בעל הרישיון טרם קבלת הרישיון על ידו, ובלבד שבעל הרישיון העביר את ניירות הערך, בתוך שבעה ימים מיום קבלת הרישיון, לנאמנות עיוורת, ואם חלו לגבי מכירת ניירות הערך מגבלות לפי סעיף 15ג(א) לחוק ניירות ערך – בתוך שבעה ימים מיום שחלפה תקופת המגבלות שנקבעה לפי אותו סעיף; ואולם היה בעל הרישיון בעל ענין ועובד או בעל ענין ונושא משרה בתאגיד כאמור, רשאי הוא שלא להעביר את ניירות הערך לנאמנות עיוורת וכן רשאי הוא לבצע עסקאות בעבור עצמו בניירות הערך האמורים; במקרה כאמור לא ייתן בעל הרישיון ייעוץ ולא יבצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנוגע לניירות הערך של התאגיד האמור, וכן יודיע לכל לקוחותיו באופן מיידי על היותו בעל ענין בתאגיד זה ועל כך שהוא מנוע מלייעץ או מלבצע עסקאות בעבורם בנוגע לאותם ניירות ערך; הוראות פסקה זו יחולו לענין החזקת ניירות ערך בתאגיד אחד בלבד או בתאגיד קשור אליו;
(3)
יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כהגדרתה בחוק השקעות משותפות; ואולם הוראות פסקה זו לא יחולו לגבי רכישת יחידות של קרן פתוחה או קרן סל כאמור בידי בעל רישיון שהוא אחד מהמפורטים להלן, אם שיעור היחידות שיוחזקו בידו לאחר רכישת היחידות כאמור יעלה על עשרים וחמישה אחוזים מסך היחידות של הקרן בתום היום שקדם ליום הרכישה:
(1)
בעל שליטה במנהל הקרן;
(2)
דירקטור, חבר ועדת השקעות או עובד של מנהל הקרן או של חברה השולטת במנהל הקרן או הנשלטת בידי חברה כאמור;
(3א)
מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
(4)
השקעות בקרנות השתלמות;
(5)
ניירות ערך שנרכשו בידי נאמן בנאמנות עיוורת, והמוחזקים עבור יחיד בעל רשיון בידי נאמן כאמור;
(6)
ניירות ערך חוץ שהנפיק תאגיד שניירות הערך שלו אינם רשומים למסחר בבורסה, ושהשווי הרשום למסחר של ניירות הערך שלו גבוה מסכום בשקלים חדשים השווה למאתיים מיליון דולר של ארצות הברית של אמריקה, או מסכום אחר שקבע שר האוצר, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת; לענין זה –
”ניירות ערך חוץ“ – למעט מניות או יחידות של קרן הרשומה מחוץ לישראל;
”שווי רשום למסחר“ – הכמות הרשומה למסחר של ניירות ערך חוץ שהנפיק התאגיד במקום שבו נרכשו, כשהיא מוכפלת במחיר שנקבע לאותם ניירות ערך בתום יום המסחר שקדם ליום המסחר שבו נרכשו;
(7)
מוצרי מדדים.
איסור על תאגיד ריאלי משמעותי לשלוט ולהחזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי [תיקון: תשע״ד, תשע״ט־2]
(א)
בסעיף זה –
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, התשע״ד–2013 (בחוק זה – חוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות);
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
(2)
מתקיים בו האמור בסעיף 29(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים;
”רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים“ – רשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים“ – רשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”שולט“, בתאגיד ריאלי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי שמתקיים בו אחד מאלה:
(1)
הוא מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים;
(2)
מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(1) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לממונה על התחרות עסקיים בסיפה להגדרה ”מחזור מכירות קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות;
(3)
מתקיים בו האמור בסעיף 30(א)(2) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, גם אם אינו מנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים; ואולם לעניין זה, הסמכות הנתונה לוועדה לצמצום הריכוזיות בסיפה להגדרה ”אשראי קובע“ שבסעיף 30(ה) לחוק האמור, תהיה נתונה ליושב ראש הרשות.
(ב)
תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי ולא יחזיק יותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור; שר האוצר רשאי, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, לקבוע לעניין סעיף קטן זה שיעור הנמוך מעשרה אחוזים, ובלבד שלא יפחת מחמישה אחוזים; בקביעת השיעור כאמור יובא בחשבון, בין השאר, מבנה ענף ניהול התיקים.
(ג)
המחזיק יותר מחמישה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי (בסעיף זה – המחזיק) לא ישלוט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי; לעניין שיעור ההחזקה של מחזיק כאמור לא יימנו החזקות מנהל התיקים, גופים פיננסיים השולטים בו או נשלטים בידיו, גופים פיננסיים אחרים שבשליטת המחזיק; לעניין חישוב מחזור המכירות הקובע והאשראי הקובע של התאגיד הריאלי לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות, לא יובא בחשבון תאגיד ריאלי שאינו המחזיק או תאגיד שאינו תאגיד ריאלי שהמחזיק מחזיק יותר מחמישה אחוזים מאמצעי השליטה בו או תאגיד שאינו תאגיד הנשלט בידי תאגיד כאמור.
(ד)
שלט תאגיד ריאלי משמעותי או השולט בו, במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור או שלט המחזיק אמצעי שליטה בתאגיד ריאלי משמעותי במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, בניגוד להוראות סעיף זה, ימכור את אמצעי השליטה שהוא מחזיק כך שלא יחזיק אמצעי שליטה מסוג כלשהו מעל השיעור המותר להחזקה לפי סעיף זה, ורשאי יושב ראש הרשות לתת הוראות לעניין זה, לרבות הוראות כאמור בפסקאות (1) עד (4) של סעיף 23ה(א) לחוק השקעות משותפות, בשינויים המחויבים; הוראות סעיף 23ה(ד) ו־(ה) לחוק השקעות משותפות יחולו לעניין זה, בשינויים המחויבים; נתן יושב ראש הרשות הוראות לפי סעיף קטן זה ישלח הודעה על כך גם למנהל התיקים.
(ה)
בלי לגרוע מסמכויות יושב ראש הרשות לדרוש מידע לפי חוק זה, רשאי הוא, לשם ביצוע סעיף זה –
(1)
לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי סעיף 5, מידע בדבר שווי כלל הנכסים שלו ושל כל מי ששווי כלל נכסיו מובא בחשבון לעניין קביעת גוף פיננסי כגוף פיננסי משמעותי; לעניין זה, ”שווי כלל הנכסים“ – כהגדרתו בסעיף 29(ד) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
(2)
לדרוש ממי ששולט או מחזיק אמצעי שליטה מעל השיעורים האמורים בסעיפים קטנים (ב) או (ג) במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או ממי שמבקש רישיון לעסוק בניהול תיקי השקעות לפי סעיף 5, שיהיה גוף פיננסי משמעותי לאחר קבלת הרישיון, מידע בדבר נתוני מכירות ואשראי שלו ושל כל מי שמחזור המכירות הקובע שלו או האשראי הקובע שלו מובאים בחשבון לעניין קביעת תאגיד ריאלי כתאגיד ריאלי משמעותי, ובלבד שלא ידרוש יושב ראש הרשות מידע לפי פסקה זו לעניין אשראי שקיבל יחיד אלא לאחר שדרש מידע לעניין אשראי שקיבלו התאגידים הנוגעים לעניין ומצא שאין די במידע זה ובשאר המידע הנמצא בידו לשם ביצוע סעיף זה; לעניין זה, ”אשראי“, ”אשראי קובע“ ו”מחזור מכירות קובע“ – כהגדרתם בסעיף 30(ה) לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
בקשה לרשיון [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
המבקש לעסוק בניהול תיקי השקעות, בשיווק השקעות או בייעוץ השקעות יגיש בקשה לרשות לקבלת רשיון מתאים.
(ב)
בבקשה לקבלת רשיון כאמור בסעיף קטן (א) יכלול המבקש פרטים, מסמכים ודו״חות כפי שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות.
(ג)
הרשות רשאית לדרוש מן המבקש פרטים, מסמכים או דו״חות נוספים, אם נראה לה כי הדבר דרוש, לצורך החלטה בבקשה.
החלטת הרשות בבקשה
סברה הרשות כי יש להיעתר לבקשה, תעניק רשיון למבקש; סברה הרשות כי יש להתנות תנאים ברשיון או כי אין להיעתר לבקשה, תודיע למבקש את נימוקיה ותתן לו הזדמנות להביא טענותיו בפניה, לפני מתן החלטתה.
תנאים למתן רשיון יועץ ורשיון משווק [תיקון: תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ז]
(א)
הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
(1)
הוא בגיר;
(2)
הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
(3)
לא הורשע בעבירה;
(4)
עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
(5)
השלים התמחות, במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
(6)
(נמחקה).
(ב)
הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא שותפות, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
(1)
השותפים הם בעלי רשיון;
(2)
השותפות התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה או שותפים בה, והם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד או שותף אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב;
(3)
השותפות עומדת בתנאים ובסכומים שנקבעו בתקנות לענין ביטוח;
(4)
השותפות התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה, וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז׳2 לחוק זה או לפי פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור.
(ב1)
הרשות תעניק רישיון יועץ, למבקש שהוא אגודת פיקדון ואשראי, אם ראתה שהתקיימו לגביה אלה:
(1)
האגודה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות הם עובדיה שהם בעלי רישיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים;
(2)
האגודה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז׳2 לחוק זה או לפי פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
(3)
לאגודה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
(4)
לאגודה ביטוח, או ערבות בנקאית, או פיקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות.
(ג)
הרשות תעניק רשיון יועץ או רשיון משווק, לפי הענין, למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
(1)
החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות, לפי הענין, הם עובדיה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מתאים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב;
(2)
החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז׳2 לחוק זה או לפי פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
(3)
לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שייקבע בתקנות;
(4)
לחברה ביטוח, או ערבות בנקאית, או פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שייקבעו בתקנות;
(5)
החברה אינה עוסקת בחיתום.
(ג1)
הרשות לא תעניק רשיון יועץ למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
(1)
בעל רשיון משווק או גוף מוסדי;
(2)
סוכן פנסיוני כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;
(3)
סוכן ביטוח;
(4)
מי ששולט או מחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3);
(5)
מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4), ואולם, תאגיד בנקאי שנשלט בידי מי ששולט בגוף מוסדי או בידי מי שמחזיק ביותר מעשרה אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בגוף מוסדי, יהיה רשאי לעסוק בייעוץ השקעות בכפוף לתנאים שקבע יושב ראש הרשות למניעת ניגוד עניינים במתן הייעוץ, ובלבד שלתאגיד בנקאי כאמור, יהיה אסור לעסוק בייעוץ השקעות ביחס לנכסים פיננסיים שלגוף המוסדי האמור זיקה לגביהם;
(6)
נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
(ג2)
הרשות לא תעניק רשיון משווק למבקש, אף אם התקיימו לגביו התנאים שבסעיפים קטנים (א) עד (ג), אם הוא אחד מאלה:
(1)
בעל רשיון יועץ;
(2)
תאגיד בנקאי, למעט בנק או בנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי);
(3)
יועץ פנסיוני כהגדרתו בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני;
(4)
מי ששולט באחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (3);
(5)
מי שנשלט בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (4);
(6)
נושא משרה או מי שמועסק בידי אחד מהמנויים בפסקאות (1) עד (5).
(ד)
הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון יועץ או רישיון משווק, לפי העניין, למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון יועץ או בעל רישיון משווק, לפי העניין, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
(1)
בעל שליטה במבקש הרישיון;
(2)
נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
(ד1)
(בוטל).
(ה)
תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5), (ב)(3) ו־(ג)(3) ו־(4), יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ו)
שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, או שניהם כאחד.
פטור מחובת התמחות ובחינות בהמרת רשיון יועץ או משווק [תיקון: תשס״ה־4]
יחיד בעל רשיון יועץ המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון משווק, וכן יחיד בעל רשיון משווק המוותר על רשיונו האמור והמבקש לקבל רשיון יועץ, יהיו פטורים מחובת התמחות ומבחינות לפי סעיפים 7(א)(4) ו־(5), לצורך קבלת הרשיון המבוקש.
תנאים למתן רשיון מנהל תיקים [תיקון: תשנ״ז־2, תשס״ב, תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשפ״ב, תשפ״ב־2, תשפ״ג]
(א)
הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא יחיד, אם ראתה שנתקיימו לגביו אלה:
(1)
הוא בגיר;
(2)
הוא תושב ישראל או שהוכיח שאף שאינו תושב ישראל ביכולתו לקיים את כל ההוראות לפי חוק זה וניתן לאכוף אותן לגביו;
(3)
לא הורשע בעבירה;
(4)
עמד בבחינות שנושאיהן וסדריהן נקבעו בתקנות;
(5)
השלים התמחות במשך תקופה ולפי סדרים שנקבעו בתקנות;
(6)
(נמחקה).
(ב)
הרשות תעניק רשיון מנהל תיקים למבקש שהוא חברה, אם ראתה שנתקיימו לגביה אלה:
(1)
החברה אינה עוסקת בחיתום, והיא עוסקת רק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות בשיווק השקעות, או בייעוץ פנסיוני או בשיווק פנסיוני כהגדרתם בחוק הייעוץ והשיווק הפנסיוני או בביצוע פעולות בבורסה, או במתן שירות מידע פיננסי כהגדרתו בחוק שירות מידע פיננסי, התשפ״ב–2021, או במתן שירות ייזום בסיסי כהגדרתו בחוק הסדרת העיסוק בשירותי תשלום וייזום תשלום, התשפ״ג–2023, ובביצוע פעולות נלוות הדרושות לשם כך; לענין זה, ”פעולות נלוות“ – לרבות השקעה בפקדונות לסוגיהם במטבע ישראלי או במטבע חוץ והשקעה בתכניות חסכון שקיבלו אישור שר האוצר וועדת הכספים של הכנסת לפי חוק עידוד החסכון, הנחות ממס הכנסה וערבות למילוות, התשט״ז–1956;
(2)
החברה התחייבה כי מי שיעסקו בשמה בניהול תיקים בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות הם עובדי החברה שהם בעלי רשיון מתאים, או כי עובד אחד לפחות הוא בעל רישיון מנהל תיקים, והאחרים שיעסקו בשמה כאמור הם עוסקים זרים הרשאים לעסוק בניהול תיקי השקעות, בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב;
(3)
החברה התחייבה כי לא יכהן בה כנושא משרה מי שידוע לה כי הורשע בעבירה וכן מי שחל עליו איסור לכהן בה כנושא משרה בשל אמצעי אכיפה כאמור בסעיף 52נו לחוק ניירות ערך, שהוטל עליו לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך, לפי פרק ז׳2 לחוק זה או לפי פרק י׳1 לחוק השקעות משותפות – למשך התקופה שבה חל עליו האיסור כאמור;
(4)
לחברה הון עצמי בסכום שאינו קטן מהסכום שנקבע בתקנות;
(5)
לחברה ביטוח, ערבות בנקאית, פקדון או ניירות ערך בסכומים, בשיעורים ובתנאים שנקבעו בתקנות.
(ג)
הרשות רשאית לסרב להעניק רישיון מנהל תיקים למבקש, אם סברה כי קיימות נסיבות שבשלהן אין הוא ראוי לשמש בעל רישיון מנהל תיקים, בשים לב לדרישות העיסוק, ואם הוא תאגיד – גם אם סברה כי קיימות נסיבות כאמור באחד מאלה:
(1)
בעל שליטה במבקש הרישיון;
(2)
נושא משרה במבקש הרישיון או בבעל השליטה במבקש הרישיון.
(ג1)
(בוטל).
(ד)
תקנות לענין סעיפים קטנים (א)(4) ו־(5) ו־(ב)(4) ו־(5) יותקנו בידי שר האוצר, דרך כלל או לסוגי מבקשים, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
(ה)
שר האוצר, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם יהיה מבקש פטור מחובת התמחות או בחינות, כולן או חלקן או שניהם כאחד.
מתן רישיון במקרים מיוחדים [תיקון: תשס״ה־2, תשפ״ד]
(א)
הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה למבקש שהוא יחיד, אף שלא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים שבסעיף 7(א)(4) או (5) או שבסעיף 8(א)(4) או (5), לפי הענין, אם שוכנעה כי בשל טעמים מיוחדים ניתן לראותו ככשיר לקבלת רישיון כאמור, בהתחשב בהשכלתו ובניסיונו המקצועי.
(ב)
הרשות רשאית להעניק רישיון לפי חוק זה, שיוגבל לפי סעיף 6 לעיסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לגבי קרן כספית כהגדרתה בסעיף 3(א)(14), אף אם לא מתקיים לגביו תנאי מהתנאים המפורטים בסעיף 7(ב)(1) ו־(2), (ב1)(1) או (ג)(1).
עיסוק בתאגיד בנקאי [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ד־2, תשפ״ד]
(א)
תאגיד בנקאי אינו רשאי לעסוק בניהול תיקים.
(ב)
בנק, וכן תאגיד בנקאי אחר ככל שהדבר מותר לו לפי חוק הבנקאות (רישוי), רשאים לעסוק בייעוץ השקעות ללא צורך בקבלת רשיון לפי חוק זה, ובלבד שלא התקיים לגביהם תנאי מהתנאים שבסעיף 7(ג1), למעט התנאי שבפסקה (4) שבו הנוגע להיותם מחזיקים ביותר מעשרה אחוזים מסוג כלשהו של אמצעי שליטה בגוף מוסדי שהוא מבטח או הנוגע להיותם שולטים בסוכן ביטוח בהתאם להוראות סעיף 11(ב)(2) לחוק הבנקאות (רישוי) ואולם העוסקים בשם הבנק או התאגיד הבנקאי, לפי העניין, בייעוץ השקעות, יהיו מהמנויים להלן:
(1)
עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי שהם בעלי רישיון יועץ;
(2)
עובדי הבנק או התאגיד הבנקאי הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות סעיף 3(א)(4), (11) או (14);
(3)
עוסקים זרים הרשאים לעסוק בייעוץ השקעות לפי הוראות סעיף 10ב.
(ב1)
בנק ובנק חוץ כאמור בסעיף 27ט לחוק הבנקאות (רישוי) רשאים לעסוק בשיווק השקעות, ובלבד שקיבלו רישיון לפי סעיף 7, ויחולו לגביהם הוראות החוק החלות על בעל רישיון משווק והעוסקים בשמם בשיווק השקעות יהיו מהמנויים להלן:
(1)
עובדי הבנק או בנק החוץ שהם בעלי רישיון משווק;
(2)
עובדי הבנק או בנק החוץ הרשאים לעסוק בשיווק השקעות בלא רישיון לפי הוראות סעיף 3(א)(11);
(3)
עוסקים זרים הרשאים לעסוק בשיווק השקעות לפי הוראות סעיף 10ב.
(ב2)
הרשות רשאית להורות לבנק או לבנק חוץ כאמור בסעיף קטן (ב1) כי יחולו לגביו הוראות החלות על תאגיד בנקאי לפי חוק זה, כולן או מקצתן, חלף הוראות אותו סעיף קטן, כולן או מקצתן.
(ג)
הוראות פרק ג׳ וסעיף 25(ב) החלות על בעל רשיון יועץ יחולו גם על עיסוק בייעוץ השקעות בידי בנק או תאגיד בנקאי אחר כאמור בסעיף קטן (ב).
(ג1)
תאגיד בנקאי כמשמעותו בסעיף 7(ג2)(2), אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות; ואולם תאגיד בנקאי כאמור ועובדיו שהם בעלי רשיון יועץ או שהם רשאים לעסוק בייעוץ השקעות בלא רישיון לפי הוראות סעיף 3(א)(11) רשאים לעסוק בשיווק השקעות לגבי מוצרים מובנים, אופציות או חוזים עתידיים המוצאים על ידי אותו תאגיד בנקאי, אף שאינם בעלי רשיון משווק, ויחולו על עיסוקם כאמור הוראות פרק ג׳, למעט סעיף 16א(א)(1) שבו, והוראות סעיף 25(ב1) החלות על בעל רשיון משווק. שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע מקרים שבהם תאגיד בנקאי יהיה פטור מהוראה מהוראות פרק ג׳ או סעיף 25(ב1).
(ד)
לא יכהן אדם כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, אם הוא מכהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו; לענין זה, ”עובד“ – עובד המועסק בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור שלו, לרבות עובד הנמצא בחופשה ללא תשלום.
(ה)
המפקח על הבנקים רשאי לפטור אדם מתחולת הוראות סעיף קטן (ד), כולן או חלקן, אם הונו העצמי של התאגיד הבנקאי שאליו קשור התאגיד המורשה נמוך מסכום שקבע המפקח ופורסם ברשומות.
(ו)
על אף הוראות סעיף 2(ג), תאגיד בעל רשיון מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי כמשמעותו בסעיף 7(ג2)(2), אינו רשאי לעסוק בשיווק השקעות, למעט כאמור בסעיף קטן (ג1).
ביטול רשיון או התלייתו [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־3, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א]
(א)
הרשות רשאית לבטל רשיון, לאחר שניתנה לבעל הרשיון הזדמנות להביא בפניה טענותיו, אם נתקיים לגבי בעל הרשיון אחד מאלה:
(1)
הרשיון ניתן לו על יסוד מידע כוזב;
(2)
חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון;
(3)
הוא הפר תנאי מתנאי הרשיון;
(4)
בית משפט קבע כי הוא הפר הוראה לפי חוק זה או הוראות כל דין אחר הנוגע לניירות ערך;
(5)
הוא הוכרז כפושט רגל וטרם ניתן לו הפטר כאמור בסעיף 62 לפקודת פשיטת הרגל או כפסול דין, ואם הוא תאגיד – ניתן לגביו צו פירוק זמני או מונה לו כונס נכסים או שהתאגיד החליט על פירוק מרצון.
(א1)
(1)
הרשות רשאית לבטל או להתלות רישיון של תאגיד מורשה, לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות להביא לפניה את טענותיו, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על כך שאין הוא ראוי לשמש בעל רישיון (להלן – פגם במהימנות); נסיבות כאמור ייבחנו לגבי אלה:
(א)
בעל הרישיון;
(ב)
בעל שליטה בבעל הרישיון;
(ג)
נושא משרה בכל אחד מהמפורטים בפסקאות משנה (א) או (ב).
(2)
מותב רשאי לבטל או להתלות רישיון של יחיד בעל רישיון, אם התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4), המעידות על פגם במהימנותו של בעל הרישיון, ויחולו לעניין הליך ביטול או התליה של רישיון לפי פסקה זו הוראות סעיפים 52מה עד 52נא לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים; לעניין זה, ”מותב“ – מותב של הוועדה כהגדרתה בסעיף 38ו.
(3)
על אף הוראות פסקה (1), הרשות רשאית להורות כי המותב יחליט, במסגרת הליך כאמור בפסקה (2), גם לעניין ביטול או התליית הרישיון של תאגיד מורשה שבשמו פועל יחיד בעל רישיון, אם מצאה כי התקיימו נסיבות המנויות ברשימה לפי פסקה (4) המעידות הן על פגם במהימנותו של היחיד כאמור והן על פגם במהימנותו של התאגיד שבשמו פועל היחיד.
(4)
הרשות תקבע רשימה של נסיבות, שיש בהן כדי להעיד על פגם במהימנותו של בעל רישיון, של נושא משרה בבעל רישיון או של בעל שליטה בבעל רישיון; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך תלוי ועומד לפי סעיף זה; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
(ב)
יחיד בעל רשיון אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרשיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רשיונו יבוטל או יותלה לתקופה שיבקש; תאגיד מורשה אשר חדל לעסוק בעיסוק נושא הרישיון, רשאי לבקש מן הרשות בכתב כי רישיונו יבוטל.
(ג)
(בוטל).
(ג1)
יחיד בעל רישיון שאינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות סעיף 20ג, תתלה הרשות את רישיונו עד לעריכת ביטוח כאמור.
(ד)
(בוטל).
(ה)
הודעה על ביטול רשיון או על התלייתו תפורסם, בין בידי הרשות ובין בידי בעל הרשיון, הכל כפי שתורה הרשות.
(ו)
(בוטל).
(ז)
[תיקון: תש״ע]
פרק ב׳1: ייעוץ השקעות, שיווק השקעות וניהול תיקי השקעות בידי עוסק זר
[תיקון: תש״ע]
סימן א׳: הגדרות
הגדרות [תיקון: תש״ע]
בפרק זה –
”היתר זר“ – היתר לעסוק במתן שירותים, במדינה זרה, לפי הדין באותה מדינה;
”יחיד זר“ – יחיד שאינו תושב ישראל, שהוא בעל היתר זר;
”עוסק זר“ – יחיד זר או תאגיד זר;
”תאגיד זר“ – תאגיד שמתקיימים בו כל אלה:
(1)
הוא התאגד מחוץ לישראל;
(2)
השליטה בו היא בידי מי שאינו תושב ישראל; לעניין זה לא יראו כהחזקת ניירות ערך או רכישתם יחד עם אחרים – החזקה עם תושב ישראל;
(3)
הוא בעל היתר זר;
(4)
עיסוקו על פי ההיתר הזר נעשה, דרך כלל, מחוץ לישראל;
”תאגיד מורשה“ – לרבות בנק וכן תאגיד בנקאי אחר הרשאי לעסוק בייעוץ השקעות או בשיווק השקעות לפי חוק הבנקאות (רישוי).
[תיקון: תש״ע]
סימן ב׳: מתן שירותים בידי עוסק זר במסגרת תאגיד מורשה
מתן שירותים בידי עוסק זר, במסגרת תאגיד מורשה [תיקון: תש״ע]
(א)
על אף הוראות סעיף 2, עוסק זר רשאי לעסוק במתן שירותים ללקוחות של תאגיד מורשה, גם בלא רישיון מתאים לפי חוק זה, בהתקיים התנאים המפורטים להלן, ובכפוף להוראות פרק זה:
(1)
העוסק הזר והתאגיד המורשה, התקשרו בהסכם בכתב, למתן השירותים כאמור;
(2)
ההיתר הזר שבידי העוסק הזר מתיר לו לעסוק, במדינה שבה ניתן ההיתר, במתן השירותים כאמור, ואם הוא תאגיד זר – גם המועסקים בשמו במתן השירותים האמורים, הם בעלי היתר זר כאמור;
(3)
התאגיד המורשה רשאי לתת את השירותים בעצמו, ללקוחותיו, לפי הוראות חוק זה;
(4)
העוסק הזר והתאגיד המורשה נרשמו במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות סימן ג׳.
(ב)
על אף האמור בסעיף קטן (א), היה התאגיד המורשה בנק זר, יחולו הוראות סעיפים 10ג, 10ה ו־10ו, גם כאשר השירות ניתן למי שאינם לקוחות התאגיד המורשה, ובלבד שהם לקוחות של בנק השולט בתאגיד המורשה או של בנק הנשלט על ידי התאגיד המורשה או על ידי הבנק השולט בו, במדינת החוץ, ויקראו סעיפים אלה כאילו, בכל מקום, במקום ”לקוח התאגיד המורשה“ נאמר ”לקוח כאמור בסעיף 10ב(ב)“; בסעיף קטן זה, ”בנק זר“ – בנק במדינת חוץ בעל רישיון לפעול כבנק חוץ בישראל, לפי חוק הבנקאות (רישוי).
תחולת הוראות על עוסק זר רשום [תיקון: תש״ע]
הסכם בין התאגיד המורשה ללקוחו [תיקון: תש״ע]
אחריות אזרחית של התאגיד המורשה למעשיו של העוסק הזר [תיקון: תש״ע]
בלי לגרוע מאחריות העוסק הזר, אחראי התאגיד המורשה באחריות אזרחית למעשיו של העוסק הזר שעמו התקשר לצורך מתן שירותים ללקוחותיו, ויחולו לעניין זה על התאגיד המורשה ההוראות לפי חוק זה, כאילו נתן את השירותים ללקוחותיו, בעצמו; לעניין זה, ”מעשה“ – לרבות מחדל.
חובת פיקוח של התאגיד המורשה על מעשיו של העוסק הזר [תיקון: תש״ע, תשע״א]
(א)
תאגיד מורשה חייב לפקח ולעשות כל שניתן למניעת הפרה של ההוראות המפורטות להלן, בידי העוסק הזר שעמו התקשר למתן שירותים ללקוחותיו:
(1)
הוראות סעיף 10ב;
(2)
(ב)
הפר העוסק הזר הוראה מההוראות המפורטות בסעיף קטן (א), חזקה כי התאגיד המורשה הפר את חובתו לפי הסעיף הקטן האמור, ודינו – כמפורט להלן, לפי העניין, אלא אם כן הוכיח כי עשה כל שניתן כדי למלא את חובתו האמורה:
(1)
לעניין הפרת הוראות סעיף 10ב, כאמור בסעיף קטן (א)(1) – עונש כאמור בסעיף 39(א);
(2)
הודעה לרשות וללקוחות על הפסקת פעילות [תיקון: תש״ע]
חדל להתקיים תנאי מהתנאים המנויים בסעיף 10ב, ימסור התאגיד המורשה, באופן מיידי, הודעה לרשות וללקוחותיו על הפסקת פעילותו של העוסק הזר, במסגרתו; על הודעה לפי סעיף זה יחולו הוראות סעיפים 27(ו) ו־27א.
[תיקון: תש״ע]
סימן ג׳: מרשם העוסקים הזרים
רישום במרשם העוסקים הזרים [תיקון: תש״ע]
(א)
עוסק זר ותאגיד מורשה המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים לפי הוראות סימן ב׳, יגישו לרשות בקשה להירשם כאמור; בבקשה לפי סעיף קטן זה יכלול המבקש את כתובתו בישראל של העוסק הזר להמצאת כתבי בי־דין, ויצרף אליה מסמכים ואישורים המעידים על התקיימות התנאים הקבועים בסעיף 10ב, ובין השאר, את ההיתר הזר ואת הסכם ההתקשרות בין העוסק הזר לתאגיד המורשה.
(ב)
שר האוצר רשאי לקבוע, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, הוראות לעניין ניהול מרשם העוסקים הזרים, ואופן הרישום בו, ובכלל זה את הפרטים שייכללו בבקשה לפי סעיף קטן (א) ואת האישורים והמסמכים שיצורפו אליה.
(ג)
מצאה הרשות כי מתקיימים בעוסק זר או בתאגיד מורשה התנאים הקבועים בסעיף 10ב, תרשום אותו במרשם העוסקים הזרים; מרשם העוסקים הזרים יהיה פתוח לעיון הציבור ויפורסם באתר האינטרנט של הרשות.
(ד)
אין ברישומו של עוסק זר או תאגיד מורשה במרשם העוסקים הזרים משום אימות הפרטים המופיעים במרשם, או ראיה לכך שהעוסק הזר או התאגיד המורשה, לפי העניין, עומד בדרישות חוק זה.
מחיקה ממרשם העוסקים הזרים [תיקון: תש״ע]
מצאה הרשות כי חדל להתקיים לגבי עוסק זר או תאגיד מורשה, הרשום במרשם העוסקים הזרים, תנאי מן התנאים המנויים בסעיף 10ב, רשאית היא למחקו ממרשם העוסקים הזרים.
[תיקון: תשס״ה־4]
פרק ג׳: חובות אמון וזהירות של יועץ השקעות, של משווק השקעות ושל מנהל תיקים
חובות אמון [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
בעל רשיון יפעל לטובת לקוחותיו באמונה ובשקידה, לא יעדיף עניניו האישיים או עניניו של אחר על פני טובת לקוחותיו, ולא יעדיף ענינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר.
(ב)
אין במתן הסכמת הלקוח, בין מראש, בין בכתב, בין בעל־פה, בין ביחס לעסקה מסויימת ובין ביחס לסוגי עסקאות, כדי לפטור בעל רשיון מחובותיו לפי פרק זה, אלא אם כן נקבע במפורש אחרת בחוק זה.
התאמת השירות לצורכי הלקוח [תיקון: תשס״ה־4]
בעל רשיון יתאים, ככל האפשר, את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחותיו או את אופי העסקאות שהוא מבצע עבורם לצרכיו ולהנחיותיו של כל לקוח, לאחר שבירר עם הלקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, ואת שאר הנסיבות הצריכות לענין, ככל שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה.
הסכם בכתב [תיקון: תשנ״ח, תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״ד־2]
(א)
בעל רשיון יערוך הסכם בכתב עם לקוח וימסור לו העתק ממנו, קודם לתחילת מתן השירות.
(ב)
ההסכם יכלול את הנושאים הדרושים לצורך ההתקשרות ובכלל זה את הנושאים הבאים:
(1)
פרטי הזיהוי והנתונים של הלקוח;
(2)
הצרכים וההנחיות של הלקוח כאמור בסעיף 12;
(3)
שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם הלקוח ודרך חישובם;
(4)
קביעה כי הלקוח רשאי לבטל בכל עת את ההתקשרות עם בעל הרשיון;
(5)
קביעה בדבר אפשרות לתת ייעוץ או שיווק בטלפון או היעדר אפשרות כאמור;
(6)
הוראה כי ידוע ללקוח שחובת הסודיות המוטלת על בעל הרשיון כפופה לחובתו למסור ידיעות על פי כל דין;
(7)
לענין בעל רשיון חבר בורסה – הוראה כי ידוע ללקוח שההסכם כפוף לחובותיו של חבר בורסה בהתאם לתקנון הבורסה לפי חוק ניירות ערך;
(8)
(נמחקה).
(ג)
הסכם בין מנהל תיקים לבין לקוח יכלול גם את אלה:
(1)
ייפוי כוח המפרט את היקף הסמכות ושיקול הדעת המוקנים למנהל התיקים, ובכלל זה ציון אופן ניהול תיק ההשקעות אם בנאמנות עיוורת או באופן אחר;
(2)
האפשרות לקבל אשראי עבור הלקוח ותנאיו או היעדר אפשרות כאמור;
(3)
הוראות לענין סוגי ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שייכללו בתיק ההשקעות ושיעורו של כל סוג ביחס לשווי התיק, או הוראה כי אלה ייקבעו לפי שיקול דעתו של מנהל התיקים;
(4)
סמכות לרכוש ניירות ערך, אופציות או חוזים עתידיים בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, וכן סמכות למכור אותם נכסים בשער הנמוך משער הבורסה הידוע במועד המכירה, או אי מתן סמכות לרכישה או למכירה כאמור;
(5)
לענין מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, ולענין מנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות – הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי סעיף 16א(א).
(ג1)
הסכם בין משווק לבין לקוח יכלול גם את הפרטים שיש להביאם לידיעת הלקוח לפי סעיף 16א(א).
(ד)
הפרטים לפי סעיף קטן (ב)(1) ו־(2) יעודכנו בכל עת שיודיע הלקוח על שינוי בהם לא הודיע הלקוח על שינוי בנוגע לפרטים לפי סעיף קטן (ב)(2), ייזום בעל הרישיון את עדכון הפרטים במועדים ובאופן שהורתה הרשות לפי סעיף קטן (ד1).
(ד1)
הרשות תורה, בהוראות לפי סעיף 28(ב), על המועדים לעדכון פרטים כאמור בסעיף קטן (ד), אופן תיעודם ומשלוח התיעוד ללקוח; בקביעת המועדים כאמור תביא הרשות בחשבון, בין השאר, את אופי השירות שנותן בעל הרישיון ואופי הקשר בין בעל הרישיון ובין הלקוח.
(ה)
תניית פטור בהסכם, הפוטרת בעל רשיון מאחריות המוטלת עליו לפי חוק זה או לפי דין אחר, בענין אופן מילוי תפקידו או המסייגת את אחריותו – בטלה.
(ו)
שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע הוראות לענין אופן עריכת הסכם בין בעל רישיון ללקוח, צורתו של ההסכם ודרכי מסירתו ללקוח, וכן לענין נושאים נוספים שיש לכלול בהסכם כאמור, דרך כלל או לפי סוגים של הסכמים, ורשאי הוא לקבוע סוגים של הסכמים שבהם אין חובה לכלול נושא מהנושאים שבסעיפים קטנים (ב) או (ג).
גילוי נאות [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
יועץ השקעות או משווק השקעות יגלה ללקוח, בגילוי נאות, את כל הענינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו ולעסקה המוצעת.
(ב)
מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע ענינים אשר ייחשבו מהותיים לייעוץ, לשיווק או לעסקה וכללים לענין אופן הגילוי הנאות.
ניגוד ענינים [תיקון: תשס״ה־2]
(א)
נודע לבעל רשיון על ניגוד ענינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, בין במתן שירות לאותו לקוח דרך כלל, ובין לגבי עסקה מסויימת, חייב בעל הרשיון להודיע ללקוח, בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, על קיום ניגוד הענינים ולהימנע מלבצע כל פעולה שיש בה ניגוד ענינים, זולת אם הסכים הלקוח לכך מראש בכתב או באמצעות טלפון, בשיחה שתירשם על ידי בעל הרישיון, ביחס לאותה עסקה; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
(ב)
מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף קטן (א), רשאי שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות, לקבוע נסיבות שיראו בהן ניגוד ענינים.
איסור העדפה [תיקון: תש״ע]
(א)
במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות לא יעדיף בעל רשיון ניירות ערך או נכסים פננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור.
(ב)
לא יזמין מנהל תיקים עבור לקוח, ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל התיקים ידווח ללקוח על הזמנה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה.
(ג)
לא ירכוש מנהל תיקים עבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, כל עוד לא חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, אם במועד האמור נותרו בידי החתם ניירות ערך שרכש במסגרת ההתחייבות החיתומית, אלא אם כן הסכים לכך הלקוח מראש בכתב, ביחס לעסקה מסויימת; חלפה תקופה ארוכה משלושה חודשים, אך טרם חלפו ששה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, רשאי מנהל תיקים לרכוש עבור לקוח ניירות ערך כאמור, אם הסכים לכך הלקוח מראש בכתב; מנהל תיקים ידווח ללקוח על רכישה כאמור תוך 30 ימים מיום ביצועה; בסעיף קטן זה, ”מועד קיום ההתחייבות החיתומית“ – המועד כמפורט להלן, לפי העניין:
(1)
אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף, אם הציבור לא ירכוש אותם – מועד השלמת המכירה לציבור שבמסגרתה רכש החתם את ניירות הערך האמורים;
(2)
אם החתם התחייב לרכוש ניירות ערך המוצעים על פי התשקיף כדי למכור אותם לציבור – מועד השלמת המכירה לציבור, בידי החתם, של ניירות הערך האמורים.
(ד)
רכישה כאמור בסעיפים קטנים (ב) ו־(ג) תבוצע בבורסה או בשער שלא יעלה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה.
גילוי נאות, ניגוד ענינים והעדפה בשיווק השקעות [תיקון: תשס״ה־4, תש״ע]
(א)
מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיף 14, יחולו לענין משווק השקעות, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, גם הוראות אלה:
(1)
כל אחד מהם יביא לידיעת לקוחותיו, בכל מקום שבו הוא מנהל את עסקיו ובכל מקום אחר שעליו הורה יושב ראש הרשות, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי הענין, וכן את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם;
(2)
כל אחד מהם יגלה ללקוח, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב שיימסר ללקוח לפני ההתקשרות עמו, וכן יפרסם באתר האינטרנט שלו, את האמור בפסקה (1), את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה, ואת דבר העדפתו את אותם נכסים פיננסיים; שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע כללים לענין הפירוט שיינתן במסמך ובפרסום באתר האינטרנט לפי פסקה זו, של זיקה שהיא טובת הנאה כאמור בפסקה (2) להגדרה זיקה, לרבות סוג טובת ההנאה, היקפה ואופן חישובה.
(ב)
על אף הוראות סעיפים 11(א) ו־16(א), משווק, מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות, רשאים, במסגרת עיסוקם בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, לפי הענין, להעדיף נכס פיננסי שיש להם זיקה אליו על פני נכס פיננסי אחר הדומה מבחינת התאמתו ללקוח לאותו נכס פיננסי ושאין להם זיקה אליו, ובלבד שעמדו בכל דרישות הגילוי כלפי הלקוח, לפי סעיף קטן (א).
(ג)
זיקה של משווק או של מנהל תיקים לנכס פיננסי לא תיחשב כניגוד ענינים בינו לבין הלקוח לענין סעיף 15.
(ד)
משווק השקעות בכלי התקשורת יכלול הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, וכן הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם.
איסור תמריצים [תיקון: תשס״ה־4, תשע״ד־2, תשע״ד־4]
(א)
בעל רשיון, או אחר מטעמו או בעבורו, לא יקבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, זולת שכר והחזר הוצאות מהלקוח כפי שנקבעו בהסכם לפי סעיף 13(ב)(3).
(ב)
הוראות סעיף קטן (א) לא יחולו לגבי אלה:
(1)
ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון, בניירות ערך המונפקים על ידו או על ידי מי שנשלט בידו;
(2)
שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, על ידי בעל רשיון משווק, בנכסים פיננסיים שיש לבעל הרשיון כאמור זיקה אליהם;
(3)
קבלת החזר עמלת קניה או מכירה בידי מנהל תיקים, מאת חבר בורסה, בשל ביצוע עסקה מסוימת או מכלול של עסקאות שהעסקה המסוימת היא חלק ממנו, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת ההחזר כאמור ולשיעורו;
(4)
קבלת עמלת הפצה בידי מי שאינו משווק מאת מנהל קרן או מנהל קרן חוץ כהגדרתו בסעיף 113א לחוק השקעות משותפות, בשל ביצוע עסקה, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, ושעמלת ההפצה היא בהתאם להוראות לפי סעיף 82(ג) לחוק השקעות משותפות;
(5)
קבלת עמלה בידי יועץ השקעות ששולמה על ידי חברה מנהלת, לפי הוראות סעיף 32(ה)(2) לחוק הפיקוח על קופות גמל, בשל ביצוע עסקה בקרן השתלמות, ובלבד שהלקוח שבעבורו בוצעה העסקה הסכים מראש ובכתב לקבלת העמלה ולשיעורה, וששיעור העמלה אינו תלוי בזהות החברה המנהלת שממנה היא מתקבלת.
(6)
(א)
קבלת טובת הנאה בעבור עבודת ניתוח (אנליזה), במקרים ובנסיבות מיוחדים שתקבע הרשות, ובלבד שלעבודת הניתוח מצורף גילוי בדבר קבלת טובת ההנאה בעבורה; קביעה כאמור תיעשה באופן שיבטיח כי טובת ההנאה מתקבלת באופן שבו קטן החשש שקבלתה תשפיע על עבודת הניתוח, ורשאית הרשות לשקול, בין השאר, גם מקרים ונסיבות אלה:
(1)
עבודת הניתוח מתייחסת לניירות ערך או לנכסים פיננסיים, שקבלת החלטת השקעה בעניינם דורשת מומחיות מיוחדת;
(2)
עבודת הניתוח מתייחסת לתחום שבו היא עשויה לתרום לפיתוח המסחר בבורסה;
(ב)
בפסקה זו, ”עבודת ניתוח“ – מסמך הכולל ניתוח של ניירות ערך או נכסים פיננסיים, המספק מידע מנומק או מחיר יעד שעליו ניתן לבסס החלטה בדבר כדאיות של השקעה, החזקה, קנייה או מכירה של ניירות הערך או הנכסים הפיננסיים האמורים.
(ג)
בעל רשיון יועץ או בעל רשיון שהוא תאגיד בנקאי העוסק בשיווק השקעות, לא ייתן טובת הנאה לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, לפי הענין, אם טובת ההנאה נקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה.
(ד)
חישובם של שכר והחזר הוצאות שיחוייב בהם לקוח בשל ייעוץ השקעות, ייעשה בלא תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, ובלא תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור.
(ה)
בסעיף זה, ”בעל רשיון“ – לרבות השולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם, וכן נושא משרה באחד מאלה ומי שמועסק בידי אחד מאלה.
איסור ייעוץ השקעות וביצוע עסקה לגבי נכסים פיננסיים מסוימים [תיקון: תשס״ה־4, תש״ע]
יועץ השקעות, או מי שעוסק בשמו בייעוץ השקעות, לא ייתן ייעוץ ולא יבצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי השליטה ביועץ יש זיקה אליו; לענין זה, ”גוף מוסדי“ – לרבות מי ששולט בו או מי שנשלט בידי מי מהם.
הגבלות לענין התקשרות יועץ השקעות בהסכם חריג [תיקון: תשס״ה־4, תשפ״ד]
(א)
יועץ השקעות לא יתקשר עם גוף מוסדי בהסכם למתן שירותים שאינו במהלך העסקים הרגיל של יועץ ההשקעות, שאינו בתנאי שוק או שהוא עשוי להשפיע באופן מהותי על רווחיות יועץ ההשקעות, רכושו או התחייבויותיו (בסעיף זה – הסכם חריג), אלא אם כן קיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם יועץ ההשקעות הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים.
(ב)
קבלת תמורה בידי יועץ השקעות מאת גוף מוסדי, לפי הסכם למתן שירותים שאינו הסכם חריג או לפי הסכם חריג שאושר לפי הוראות סעיף קטן (א), היא דרך פעולה העולה בקנה אחד עם חובותיו של יועץ השקעות לפי סעיפים 3(א4)(2), 11 ו־15.
(ג)
בסעיף זה, ”גוף מוסדי“ ו”יועץ השקעות“ – לרבות תאגיד הקשור אליהם.
[תיקון: תשס״ה־4, תש״ע־3]
(בוטל).
סיכונים מיוחדים [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4]
(א)
היתה עסקה כרוכה בסיכון מיוחד, יודיע יועץ השקעות או משווק השקעות, לפי הענין, ללקוח מהו הסיכון.
(ב)
מנהל תיקים לא יבצע עבור לקוח עסקה הכרוכה בסיכון מיוחד מבלי שהלקוח נתן אישורו מראש בכתב, לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון.
(ג)
מבלי לפגוע בכלליות הוראות סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו בעסקאות המפורטות להלן, עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד:
(1)
עסקה בנייר ערך אשר בתשקיף צויין כי ההשקעה בו כרוכה בסיכון מיוחד, כל עוד לא חלפו שנתיים מתאריך התשקיף, זולת אם הסיכון אשר צויין כאמור אינו קיים עוד;
(2)
עסקה שכרוכה בה מכירה בחסר, כמשמעותה בסעיף 63 לחוק השקעות משותפות, והשאלת ניירות ערך לצורך ביצוע עסקה כאמור;
(3)
עסקה בחוזה עתידי, באופציה או במוצר מובנה;
(4)
עסקה אחרת שקבע לענין זה שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת.
חובת סודיות [תיקון: תשס״ה־4]
(א)
בכפוף להוראות כל דין או הסכם שבו ויתר הלקוח במפורש על חובת הסודיות כלפי אדם שצויין באותו הסכם, ישמור בעל רשיון בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, וכל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו.
(ב)
הוראות חוק הגנת הפרטיות, התשמ״א–1981, יחולו על חובת הסודיות לפי סעיף זה, גם כשהנפגע הוא תאגיד.
חובת זהירות
בעל רשיון ינהג בעיסוקו בזהירות וברמת מיומנות שבעל רשיון סביר היה נוהג בהם בנסיבות דומות, וינקוט את כל האמצעים הסבירים להבטחת עניניהם של לקוחותיו.
איסור פרסום של גופים מוסדיים בידי יועץ השקעות [תיקון: תשס״ה־4]
יועץ השקעות לא יפרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם.
הגבלת השימוש במילה ייעוץ בידי משווק השקעות [תיקון: תשס״ה־4, תש״ע]
משווק השקעות מנהל תיקים שהוא תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק ומנהל תיקים העוסק בשיווק השקעות לא ישתמשו במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הם מנהלים את עסקיהם או בפרסום מטעמם.
חובת בעל רישיון לקיים את התנאים לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון וניירות ערך [תיקון: תש״ע־3, תשע״א]
(א)
תאגיד מורשה לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון או ניירות ערך, לפי סעיף 7(ב)(3) או (ג)(3) או (4) או לפי סעיף 8(ב)(4) או (5), לפי העניין.
(ב)
יחיד בעל רישיון לא יעסוק בעיסוק נושא הרישיון, בעת שאינו עומד בתנאים, בסכומים ובשיעורים שיקבע שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לעניין ביטוח לכיסוי חבותו של בעל הרישיון בשל מעשה או מחדל רשלניים כלפי לקוח.
איסור על עיסוקים נוספים [תיקון: תשע״א]
(א)
חברה בעלת רישיון לא תעסוק בחיתום.
(ב)
חברה בעלת רישיון מנהל תיקים לא תעסוק בכל עיסוק נוסף, שאינו מן העיסוקים המנויים בסעיף 8(ב)(1).
אחריות בעל רשיון יחיד
אין בעיסוק במסגרת תאגיד כדי לגרוע מתחולת הוראות חוק זה על בעל רשיון יחיד הפועל בשם התאגיד.
פרק ד׳: כללים מיוחדים לדרכי פעולתו של מנהל תיקים
החזקה וניהול נפרד של נכסי הלקוח [תיקון: תשס״ה־2]
מנהל תיקים –
(1)
יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו;
(2)
יחזיק ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, יקבל החלטה על ביצוע עסקה לגבי כל לקוח בנפרד וינהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, אולם רשאי מנהל תיקים לבצע את העסקאות עבור לקוחותיו בהוראה במרוכז;
(3)
ינהל עבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך ונכסים פיננסיים בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים;
(4)
יבצע עסקאות עבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו;
(5)
יזכה ויחייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה.
איסור שימוש בנכסי לקוח
(א)
לא ישתמש מנהל תיקים בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, אלא לצורך ביצוע עסקאות עבור אותו לקוח ובהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו.
(ב)
לא יבצע מנהל תיקים עסקה עם לקוח ולא יפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, אלא אם כן הסכים הלקוח מראש בכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה.
שכר והוצאות
לא יתנה מנהל תיקים את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה, או במספר העסקאות שבוצעו עבור הלקוח.
[תיקון: תשע״ב]
פרק ד׳1: ממשל תאגידי
הגדרות [תיקון: תשע״ב]
בפרק זה –
”גוף פיננסי“ – כל אחד מאלה: קופת גמל או חברה מנהלת, כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל, מבטח, תאגיד מורשה, מנהל קרן או חתם כהגדרתו בחוק ניירות ערך, והכל למעט חברה השולטת בחברת ניהול תיקים גדולה וחברה בשליטת חברה כאמור;
”דירקטור חיצוני“ ו”קרוב“ – כהגדרתם בחוק החברות;
”חברת ניהול תיקים גדולה“, ”קבוצה“ ו”שווי נכסים כולל“ – כהגדרתם בתוספת ראשונה א׳.
דירקטוריון [תיקון: תשע״ב]
(א)
בדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יכהנו חמישה דירקטורים לפחות; לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, דין חברת ניהול תיקים גדולה כדין חברה שניירות הערך שלה הוצעו לציבור על פי תשקיף ונמצאים בידי הציבור, ויחולו הוראות סעיפים 239 עד 249 לחוק החברות לעניין מינוי דירקטורים חיצוניים, בשינויים המחויבים, אלא אם כן נקבע אחרת לפי חוק זה.
(ב)
חברת ניהול תיקים גדולה תמנה את הדירקטורים החיצוניים לאחר שוועדת הביקורת בדקה ואישרה כי מתקיימים לגביהם תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 240 לחוק החברות, ואולם בלי לגרוע מהוראות סעיף קטן (א), הוראת סעיף קטן זה לא תחול על מינוים של הדירקטורים החיצוניים הראשונים בחברה.
(ג)
מספר הדירקטורים של חברת ניהול תיקים גדולה המכהנים גם כדירקטורים של גוף פיננסי אחר לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
(ד)
דירקטור של חברת ניהול תיקים גדולה לא יכהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים נוספים בעת אחת אלא במקרים שהתיר שר האוצר בתקנות.
(ה)
מספר הדירקטורים שהם עובדים של חברת ניהול תיקים גדולה או מועסקים על ידה לא יעלה על שליש ממספרם הכולל.
(ו)
במינוי דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה ייקבע הרכב הדירקטוריון באופן שיאפשר לדירקטוריון למלא את תפקידיו.
מניעת ניגוד עניינים [תיקון: תשע״ד]
לא ימונה ולא יכהן כדירקטור, בחברת ניהול תיקים שהיא גוף פיננסי משמעותי, אדם השולט בתאגיד ריאלי משמעותי, אדם הקשור לשולט כאמור או נושא משרה בתאגיד ריאלי משמעותי; יושב ראש הרשות רשאי לתת הוראות לעניין המשך כהונה של דירקטור במהלך הליכי מכירה כאמור בסעיף 4א(ד); בסעיף זה –
”אדם הקשור לשולט“ – קרובו או שותפו של שולט, או אדם בעל זיקה כהגדרתה בסעיף 240(ב) לחוק החברות, לשולט;
”גוף פיננסי“ ו”תאגיד ריאלי“ – כהגדרתם בסעיף 28 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”גוף פיננסי משמעותי“ – גוף פיננסי המנוי ברשימת הגופים הפיננסיים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 29 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות;
”שולט“, בתאגיד ריאלי משמעותי – לרבות מחזיק בדבוקת שליטה כהגדרתה בחוק החברות, בתאגיד ריאלי משמעותי שבו אין בעל שליטה אחר;
”תאגיד ריאלי משמעותי“ – תאגיד ריאלי המנוי ברשימת התאגידים הריאליים המשמעותיים שפורסמה לפי סעיף 30 לחוק לקידום התחרות ולצמצום הריכוזיות.
יושב ראש הדירקטוריון [תיקון: תשע״ב]
(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יבחר אחד מחבריו לכהן כיושב ראש הדירקטוריון.
(ב)
המנהל הכללי של חברת ניהול תיקים גדולה או מי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין, או קרובו של המנהל הכללי, לא יכהנו כיושב ראש הדירקטוריון.
(ג)
לא יוקנו ליושב ראש הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה או לקרובו סמכויות המנהל הכללי או סמכויות הנתונות למי שכפוף למנהל הכללי, במישרין או בעקיפין; יושב ראש הדירקטוריון לא יכהן כבעל תפקיד אחר בחברה, למעט כחבר בוועדת דירקטוריון שאינה ועדת ביקורת כאמור בסעיף 24ח(ד).
סמכות שר האוצר [תיקון: תשע״ב]
שר האוצר רשאי לקבוע תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות שעל דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה למנות לפי פרק זה, הוראות להבטחת יעילותם של מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית ופעילותם התקינה, לרבות הוראות לעניין חובת מינוי בעלי תפקידים שיהיו ממונים על המערך ועל התכנית כאמור ותנאי כשירותם, וכן הוראות להבטחת ניהול סיכונים יעיל.
ניהול ישיבות הדירקטוריון [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
ישיבות הדירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה יתקיימו אחת לרבעון לפחות; פרק הזמן בין ישיבה אחת לישיבה העוקבת לא יעלה על ארבעה חודשים.
(ב)
רוב הדירקטורים יהיו מניין חוקי בישיבות הדירקטוריון, ובלבד שיתקיימו כל אלה:
(1)
נכח בישיבה דירקטור חיצוני;
(2)
מספרם של דירקטורים המכהנים כדירקטורים של יותר מגוף פיננסי אחד, שנכחו בישיבה, לא יעלה על שליש מהנוכחים.
(ג)
בישיבות הדירקטוריון ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו.
(ד)
נעדר דירקטור חיצוני מארבע ישיבות רצופות של הדיררקטוריון, תפקע כהונתו.
תפקידי הדירקטוריון [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
תפקידיו של דירקטוריון חברת ניהול תיקים גדולה יהיו, בין השאר:
(1)
למנות מנהל כללי, לפקח על תפקודו ולבחון את אופן ביצוע החלטות הדירקטוריון בידי המנהל הכללי;
(2)
לאשר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית, ולוודא כי קיימים בידי החברה כלים שמאפשרים מעקב אחר יישום מדיניות ההשקעה בהתאם להוראות ולצורכי הלקוח;
(3)
למנות מבקר פנימי בהתאם להצעת ועדת הביקורת, לאשר את תכנית העבודה שלו בהתאם להמלצת ועדת הביקורת וכן לדון בליקויים בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ובדרכים לתקנם;
(4)
לאשר את נוהלי העבודה שהחברה מחויבת לקבוע בהוראות לפי חוק זה ושהרשות קבעה שעל הדירקטוריון לאשרם;
(5)
לדון בעמידת החברה בתנאי הרישיון כקבוע בסעיף 8;
(6)
לדון בכל נושא בעל חשיבות מהותית לפעילות החברה או לפיקוח ובקרה עליה.
איסור אצילה [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה אינו רשאי לאצול את סמכויותיו לפי פסקאות (1), (3) ו־(5) של סעיף 24ו.
(ב)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה רשאי לאצול את סמכותו לפי פסקה (2) של סעיף 24ו לוועדת הביקורת, ובלבד שיקבל מוועדת הביקורת עדכון על החלטה שקיבלה לפי הפסקה האמורה שהיא בעלת חשיבות מהותית לפעילות החברה, בסמוך לאחר קבלתה, וכן יקבל מוועדת הביקורת, פעם בשנה לפחות, סקירה בנושאים המנויים באותה פסקה.
ועדת ביקורת [תיקון: תשע״ב, תשע״ד־2]
(א)
דירקטוריון של חברת ניהול תיקים גדולה ימנה מבין חבריו ועדת ביקורת (בחוק זה – ועדת ביקורת).
(ב)
תפקידיה של ועדת הביקורת יהיו:
(1)
להציע לדירקטוריון מועמד לתפקיד מבקר פנימי בהתאם לסעיף 24ו(3), לדון בתכנית העבודה שהוצעה על ידי המבקר הפנימי ולהגיש לדירקטוריון את המלצותיה לגבי התכנית;
(2)
לעמוד על ליקויים בפעילותה של החברה באמצעות המבקר הפנימי וגורמי בקרה ופיקוח אחרים, לקבוע דרכים לתיקון ליקויים כאמור שאינם בעלי חשיבות מהותית לפעילות החברה ולהציע לדירקטוריון דרכים לתיקון ליקויים שהם בעלי חשיבות מהותית לפעילותה;
(3)
לבחון את מערך הביקורת הפנימית של החברה ואת תפקודו של המבקר הפנימי, וכן אם עומדים לרשותו המשאבים והכלים הנחוצים לו לצורך מילוי תפקידו;
(4)
לאשר כי מתקיימים לגבי הדירקטורים החיצוניים תנאי הכשירות שנקבעו בסעיף 240 לחוק החברות כאמור בסעיף 24ב(ב).
(ג)
מספר חבריה של ועדת הביקורת לא יפחת משלושה, כל הדירקטורים החיצוניים יהיו חברים בוועדת הביקורת והם יהיו רוב חבריה; יושב ראש הוועדה יהיה דירקטור חיצוני.
(ד)
יושב ראש דירקטוריון החברה וכל דירקטור שמועסק על ידי החברה או מספק לה שירותים דרך קבע, וכן בעל השליטה בחברה או קרובו, לא יהיו חברים בוועדת הביקורת.
(ה)
המבקר הפנימי יקבל הודעות על קיום ישיבות ועדת הביקורת ויהיה רשאי להשתתף בהן.
(ו)
המבקר הפנימי רשאי לבקש מיושב ראש ועדת הביקורת לכנס את הוועדה לדיון בנושא שפירט בדרישתו, ויושב ראש ועדת הביקורת יכנסה בתוך זמן סביר ממועד הבקשה, אם ראה טעם לכך.
(ז)
אחת לשנה לפחות תקיים ועדת הביקורת ישיבה עם המבקר הפנימי בלבד.
(ח)
ישיבות ועדת הביקורת יתקיימו אחת לשלושה חודשים לפחות.
(ט)
מניין חוקי בישיבת ועדת הביקורת הוא שלושה חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני ואולם במקרים דחופים שבהם נבצר מדירקטור להשתתף בישיבת ועדת הביקורת וכתוצאה מכך לא מתקיים מניין חוקי בישיבת הוועדה, יהיה המניין החוקי באותה ישיבה שני חברים לפחות, ובהם דירקטור חיצוני; בפרוטוקול ישיבה כאמור יינתן הסבר לדחיפות שבקיום הישיבה.
(י)
בישיבות ועדת הביקורת ייערך פרוטוקול שבו יירשמו שמות הנוכחים, עיקרי הדיון וההחלטות שהתקבלו; הפרוטוקול יעמוד לעיונו של כל דירקטור של החברה.
מבקר פנימי [תיקון: תשע״ב]
(א)
על המבקר הפנימי שימונה לפי סעיף 24ו(3) יחולו הוראות סעיפים 3(א), 4(ב), 8, 9, 10 ו־12 לחוק הביקורת הפנימית, התשנ״ב–1992, בשינויים המחויבים.
(ב)
המבקר הפנימי יבדוק, בין השאר, את תקינותן של פעולות החברה מבחינת השמירה על הוראות דין, על נוהל עסקים תקין ועל הנהלים שקבע הדירקטוריון של החברה לפי חוק זה.
(ג)
המבקר הפנימי ידווח על ממצאיו ליושב ראש הדירקטוריון, לוועדת הביקורת ולמנהל הכללי.
סייג לתחולה [תיקון: תשע״ב]
הוראות פרק זה לא יחולו על חברת ניהול תיקים גדולה בששת החודשים הראשונים מאז הפכה לחברת ניהול תיקים גדולה.
שינוי תוספת ראשונה א׳ [תיקון: תשע״ב]
שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה א׳.
פרק ה׳: רישום ודיווח
רישום פעולות [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4]
(א)
מנהל תיקים ינהל רישומים של כל עסקה שביצע עבור לקוח.
(ב)
בעל רישיון ינהל רישומים של כל פעולת ייעוץ שנתן ללקוח.
(ב1)
משווק השקעות ינהל רישומים של כל פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח.
(ג)
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ב1) יחולו גם אם פעולת הייעוץ או השיווק לא הסתיימה בעסקה.
(ד)
בעל רישיון ישמור רישומים כאמור בסעיף זה לתקופה של שבע שנים.
(ה)
שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע את הפרטים שיש לכלול ברישומים כאמור בסעיף זה, וכן את אופן עריכתם, שמירתם ומסירתם ללקוח.
דיווח ללקוח [תיקון: תשס״ה־2, תש״ע]
(א)
מנהל תיקים ימציא ללקוח, אחת לשלושה חודשים לפחות, דין וחשבון מפורט על הרכב תיק ההשקעות שלו, על חשבונו הכספי ועל חיובו, במישרין או בעקיפין, בשל שכר והוצאות, לרבות בשל תשלום לאדם השולט במנהל התיקים או הנשלט בידו או לחברה בשליטת אדם כאמור, וכן יצרף את פירוט העסקאות שביצע עבור הלקוח בתקופה שחלפה ממועד הדין וחשבון הקודם, תוך הבלטת עסקאות שביצוען כרוך בסיכון מיוחד ועסקאות באשראי, אם בוצעו כאלה.
(ב)
דיווח ללקוח שעבורו פועל מנהל תיקים בנאמנות עיוורת ייעשה במתכונת, במועדים ובתנאים שפורטו בהסכם ביניהם; לקוח כאמור רשאי ליתן מראש בכתב את ההסכמות הדרושות לפי חוק זה, כולן או חלקן.
(ג)
מנהל תיקים ימציא ללקוח פרטים נוספים בכל עת, על פי דרישתו, בין בנוגע למצב תיק ההשקעות שלו או חשבונו הכספי, ובין בנוגע לעסקה מסויימת, ואולם רשאי הוא שלא לעשות כן אם מצא שדרישת הלקוח אינה סבירה.
(ג1)
בעל רישיון יודיע ללקוח על כל שינוי בכתובת מקום עיסוקו בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
(ד)
לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
דיווח לרשות [תיקון: תשס״ה, תשס״ה־2, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ד־2]
(א)
בעל רשיון יגיש לרשות אחת לשנה הודעה לענין קיום דרישות ביטוח והיקפו, ואם הוא תאגיד – גם אישור רואה חשבון לענין קיום דרישת ההון העצמי המזערי לפי חוק זה.
(ב)
(בוטל).
(ג)
בעל רשיון חייב לדווח מיד לרשות אם חדל להתקיים בו תנאי מן התנאים למתן הרשיון ואם הוא יחיד – גם אם אינו מבוטח בביטוח כנדרש לפי הוראות סעיף 20ג, או נתקיים בו תנאי שבשלו רשאית הרשות לבטל רשיון או להתלותו ולעניין בחינת המהימנות כאמור בסעיף 10(א1), יודיע בעל רישיון לרשות על התקיימות אחד מאלה, בארץ או בחו״ל:
(1)
הרשעה בעבירה;
(2)
הגשת כתב אישום או התקיימות הליך משמעתי, בשל ביצוע עבירה;
(3)
חקירה או בירור מינהלי בקשר עם ביצוע עבירה או הפרה של הוראת דין כלכלי, בידי רשות המוסמכת לנהל חקירה או הליך בירור מינהלי, לפי העניין;
(4)
תשלום חבות כספית כחלופה להליך פלילי, בקשר עם הפרת הוראת דין כלכלי, וכן קיומו של הליך מינהלי בשל הפרת הוראה כאמור, שתוצאתו האפשרית היא הטלת אמצעי אכיפה מינהלי;
(5)
תשלום עיצום כספי או קבלת דרישה לתשלום כאמור, בשל הפרת הוראת דין כלכלי;
(6)
פסק דין בתביעה אזרחית או תביעה אזרחית שהוגשה בשל הפרת הוראת דין כלכלי, לרבות בדרך של תביעה מכוח סעיף 63 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש], ובלבד שתביעה כאמור כללה טענת תרמית או רשלנות;
בסעיף קטן זה –
”הוראת דין כלכלי“, ”עבירה“ – כהגדרתן בסעיף 9א(ד) לחוק השקעות משותפות;
”חבות כספית כחלופה להליך פלילי“ – כהגדרתה בסעיף 260(א) לחוק החברות.
(ג1)
בעל רישיון ידווח לרשות על כתובת מקום עיסוקו כבעל רישיון ועל כל שינוי בה, בתוך שבעה ימים מהמועד שבו החל לעסוק כבעל רישיון באותה כתובת.
(ג2)
תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי ידווחו לרשות, בלא דיחוי, על העסקה חדשה של בעל רשיון או סיום העסקה של בעל רישיון שהועסק אצלם.
(ג3)
תאגיד מורשה מנהל קרן, ותאגיד בנקאי יגישו לרשות ביום ה־21 בחודש ינואר בכל שנה, דין וחשבון שבו יפורטו שמות כל בעלי רישיון שהועסקו אצלם ביום האחרון בחודש שקדם למועד הגשת הדין וחשבון וכתובת הסניף שבו הם מועסקים, וכן שמות בעלי רישיון שהעסקתם הסתיימה לאחר מועד הגשת הדין וחשבון הקודם לפי סעיף קטן זה; בדין וחשבון לפי סעיף קטן זה יפורטו בנפרד בעלי רישיון יועץ או בעלי רישיון משווק, וכן בעלי רישיון מנהל תיקים.
(ד)
בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב לדווח כאמור בסעיף זה לרשות גם לפי דרישה מיוחדת שלה או של יושב ראש הרשות, וכן ידווח לפי דרישה כאמור על כל אירוע או ענין אשר מידע אודותיו חשוב ללקוח סביר הנזקק לשירותיו.
(ה)
בעל רשיון או תאגיד בנקאי חייב למסור בכתב לרשות, לפי דרישה, שלה או של עובד שלה שהיא הסמיכה, הסבר, פירוט, ידיעות ומסמכים בקשר לפרטים הכלולים בדו״ח או בהודעה לפי סעיף זה.
(ו)
הרשות רשאית לפרסם באתר האינטרנט שלה או בשני עתונים יומיים בעלי תפוצה רחבה לדעתה, היוצאים לאור בישראל בשפה העברית, דוחו״ת או הודעות שהוגשו לפי סעיף זה והיא רשאית להורות לבעל הרישיון או לתאגיד הבנקאי לפרסם דוחות או הודעות כאמור באופן שתורה.
(ז)
לא יהיה בדיווח לפי סעיף זה פרט מטעה.
דרכי הדיווח לרשות [תיקון: תשס״ה, תש״ע, תשע״ד־2]
(א)
בקשה של תאגיד מורשה לביטול או להתליית רישיונו, לפי סעיף 10(ב), וכן דו״ח, הודעה, מידע, וכל מסמך אחר שתאגיד מורשה חייב להגישו לרשות או לבורסה לפי סעיפים 27 או 27ג, יוגשו לפי פרק ז׳1 לחוק ניירות ערך.
(ב)
(בוטל).
העתק מאושר [תיקון: תשס״ה, תשע״ד־2]
(א)
(בוטל).
(ב)
העתק מאושר של מסמך שהוגש לרשות יתקבל בכל הליך משפטי כמקור ויהווה ראיה חלוטה לכך שהמסמך המקורי נמצא בידי הרשות.
דיווחים נוספים [תיקון: תש״ע]
שר האוצר רשאי, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לקבוע הוראות בעניינים אלה:
(1)
דוחות נוספים על אלה המנויים בחוק זה שבעל רישיון או תאגיד בנקאי חייב להגיש לרשות או ללקוח, הפרטים שיש לכלול בהם, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם; כמו כן רשאי הוא לקבוע חובת פרסום של דוחות כאמור לציבור ואת אופן פרסומם;
(2)
הפרטים שיש לכלול בדוחות שבעל רישיון, תאגיד בנקאי או מנהל קרן חייב להגיש לפי חוק זה, מועדי עריכתם, הגשתם וצורתם;
(3)
פטור לבעל רישיון, תאגיד בנקאי, מנהל קרן או סוגים שלהם, מחובת דיווח לפי חוק זה.
פרק ו׳: תפקידי הרשות וסמכויותיה
פיקוח הרשות על בעל רשיון [תיקון: תשס״ה־4, תש״ע, תשע״ט, תשפ״ד]
(א)
במילוי חובותיו לפי חוק זה יהיה בעל רשיון נתון לפיקוח הרשות.
(ב)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), ליתן הוראות הנוגעות לדרכי פעולתו וניהולו של בעל רשיון, של נושא משרה בו ושל כל מי שמועסק על ידו, והכל כדי להבטיח את ניהולו התקין של בעל הרשיון ואת השמירה על ענינם של לקוחותיו וכדי לתמוך ביציבותה של המערכת הפיננסית ובפעילותה הסדירה; הוראות כאמור יכול שיינתנו לכלל בעלי הרשיון או לסוג מסוים של בעל רשיון.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(1)
הרשות רשאית, לצורך פיקוח כאמור בסעיף קטן (א), להסמיך גם את מי שאינו עובד הרשות לערוך ביקורת על בעל רישיון, ולדרוש מסמכים וידיעות הנוגעים אליו, הדרושים לצורך מילוי תפקידה, ובלבד שמתקיימים שניים אלה:
(א)
משטרת ישראל הודיעה, לא יאוחר משלושה חודשים מיום קבלת פרטי המועמד, כי אינה מתנגדת להסמכתו מטעמים של ביטחון הציבור, לרבות בשל עברו הפלילי;
(ב)
הוא קיבל הכשרה מתאימה או עמד בתנאי כשירות נוספים, כפי שהורה יושב ראש הרשות.
(2)
מי שהוסמך לפי סעיף קטן זה לא יגלה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, אלא לצורך הביקורת, או ליושב ראש הרשות או לעובד הרשות על פי הנחיה של יושב ראש הרשות; אין בהוראה זו כדי למנוע גילוי לפי דרישת היועץ המשפטי לממשלה לצורך משפט פלילי או לפי דרישת בית המשפט.
החלת סמכויות הרשות [תיקון: תשס״ט, תשע״א, תשע״ו]
(א)
בסעיף זה –
”הפרה“ – כל אחת מאלה:
(1)
הפרה כמשמעותה בסעיף 38א;
(2)
הפרה כהגדרתה בסעיף 38ו;
”עבירה“ – כל אחת מאלה:
(1)
עבירה לפי חוק זה;
(2)
עבירה לפי סעיפים 284, 290, 291, 415, 423, 424, 424א ו־425 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקה (1);
(3)
עבירה לפי סעיפים 3 ו־4 לחוק איסור הלבנת הון, התש״ס–2000, שנעברה בקשר לעבירה לפי פסקאות (1) או (2);
(4)
עבירה לפי סעיפים 240, 242, 244, 245 או 246 לחוק העונשין, שנעברה בקשר לחקירה או להליך שיפוטי בשל עבירה לפי פסקאות (1) עד (3).
(ב)
(1)
כדי להבטיח את ביצועו של חוק זה, או אם היה יסוד סביר להניח כי בוצעה הפרה או התעורר חשד לביצוע עבירה, רשאי יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוא הסמיכו לכך בכתב –
(א)
לדרוש מכל אדם כל ידיעה ומסמך, הנוגעים לעסקי בעל רישיון או הנוגעים להפרה או לעבירה כאמור;
(ב)
להיכנס, לאחר שהזדהה, למקום שיש לו יסוד להניח כי מתקיימת בו פעילות של גורם מפוקח כהגדרתו בחוק ניירות ערך ושאינו משמש בית מגורים בלבד, ולדרוש למסור לו מסמכים כאמור בפסקת משנה (א); ואולם אין לתפוס מסמך כאמור אם אפשר להסתפק בהעתק ממנו.
(2)
הוראות סעיף 56א(ב) לחוק ניירות ערך יחולו לעניין החזרת מסמך שנמסר לרשות לפי פסקה (1).
(ג)
הוראות סעיפים 56א1 עד 56ה לחוק ניירות ערך יחולו בשינויים המחויבים ובשינוי זה: בסעיף 56ג2, במקום ”פסקאות (3) או (4) להגדרה ”עבירת ניירות ערך““ יקראו ”פסקאות (2) או (3) להגדרה ”עבירה“ כהגדרתה בחוק הייעוץ“.
[תיקון: תשע״א]
פרק ז׳: עבירות משמעת ושיפוט משמעתי (בוטל)
[תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־2, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשע״א]
(בוטל).
[תיקון: תשס״ה־4, תשע״א]
פרק ז׳1: הטלת עיצום כספי בידי הרשות
עיצום כספי [תיקון: תשע״א]
(א)
הפר אדם הוראה מההוראות לפי חוק זה החלות לגביו, כמפורט בתוספת השנייה (בפרק זה – מפר והפרה, בהתאמה), רשאית הרשות להטיל על המפר עיצום כספי, ויחולו לעניין זה ההוראות לפי פרק ח׳3 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בפרק זה.
(ב)
לעניין פרק זה יקראו את ההגדרה ”הפרה חוזרת“ שבסעיף 52יט לחוק ניירות ערך כך שבסופה יבוא ”ולעניין פרט (26) בחלק א׳ לתוספת השנייה לחוק הייעוץ, תיבחן הפרת אותה הוראה שניתנה לפי סעיף 28(ב) לחוק הייעוץ“.
סכום העיצום הכספי [תיקון: תשע״א]
(א)
סכום העיצום הכספי שיוטל על מפר לפי פרק זה, יהיה הסכום המפורט לגביו בתוספת השלישית.
(ב)
סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר שהוא חברה בעלת רישיון ניהול תיקים, ייקבע לפי התוספת השלישית בהתאם לשווי הנכסים הכולל של החברה; לעניין זה, ”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של החברה, בהתאם לדיווח האחרון שהגישה החברה לרשות לפי חוק זה לפני מועד ביצוע ההפרה.
(ג)
סכום העיצום הכספי שיוטל לפי פרק זה על מפר שהוא תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות, ייקבע לפי התוספת השלישית בהתאם למספר בעלי הרישיון המועסקים בידי התאגיד, בהתאם לדיווח האחרון שהגיש התאגיד לרשות לפני מועד ביצוע ההפרה.
סכומים מופחתים [תיקון: תשע״א]
(א)
הרשות אינה רשאית להטיל עיצום כספי בסכום הנמוך מהסכומים המפורטים בתוספת השלישית, אלא לפי הוראות סעיף קטן (ב).
(ב)
שר האוצר, בהסכמת שר המשפטים, רשאי לקבוע מקרים, נסיבות ושיקולים, שבשלהם יהיה ניתן להפחית את סכום העיצום הכספי המפורט בתוספת השלישית, בשיעורים מרביים שיקבע.
הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות [תיקון: תשע״א]
הפרת הוראה זהה לגבי כמה לקוחות, יראו אותה כהפרה אחת, והעיצום הכספי לפי סעיף 38ב ייקבע בהתאם למועד ההפרה האחרונה.
שר האוצר רשאי בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת השנייה והתוספת השלישית, ובלבד שסכום העיצום הכספי הקבוע בתוספת השלישית לא יעלה על 2,000,000 שקלים חדשים.
[תיקון: תשע״א]
פרק ז׳2: הטלת אמצעי אכיפה מינהליים בידי ועדת האכיפה המינהלית
הגדרות [תיקון: תשע״א]
בפרק זה –
”הוועדה“ – ועדת האכיפה המינהלית שמונתה לפי סעיף 52לב(א) לחוק ניירות ערך;
”הפרה“ – מעשה או מחדל שהוא אחד מאלה:
(1)
הוא מפורט בתוספת הרביעית;
(2)
הוא כלול ברשימת מעשים או מחדלים שקבעה הרשות לפי סעיף 38יא, שיש בהם כדי להעיד כי מי שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות.
החלת הוראות לעניין בירור הפרה והליך אכיפה מינהלי [תיקון: תשע״א]
ביצע אדם הפרה, יחולו לעניין המפר ולעניין ההפרה הוראות פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך החלות לעניין מפר ולעניין הפרה של הוראה המנויה בחלק ג׳ בתוספת השביעית לחוק האמור, בשינויים המחויבים ובשינויים המפורטים בסימן זה.
החלת הוראות לעניין עיצום כספי [תיקון: תשע״א]
לעניין הטלת עיצום כספי לפי פרק זה, יחולו הוראות סעיף 52נג(א) לחוק ניירות ערך, כמפורט להלן:
(1)
לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות – בסכום מרבי של 25,000 שקלים חדשים;
(2)
לעניין מפר שהוא יחיד בעל רישיון ניהול תיקים – בסכום מרבי של 50,000 שקלים חדשים;
(3)
לעניין מפר שהוא יחיד אחר – בסכום מרבי של 1,000,000 שקלים חדשים;
(4)
לעניין מפר שהוא תאגיד – בסכום מרבי של 5,000,000 שקלים חדשים.
אחריות מנהל כללי ושותף למעט שותף מוגבל [תיקון: תשע״א]
הוראות סעיף 52סד לחוק ניירות ערך יחולו לעניין מפר והפרה, ואולם סכום העיצום הכספי המרבי שניתן להטיל לפי סעיף זה על המנהל הכללי בתאגיד או שותף למעט שותף מוגבל בשותפות, לפי העניין, הוא 50,000 שקלים חדשים.
איסור שיפוי וביטוח [תיקון: תשע״א]
(א)
על אף האמור בכל דין, ובלי לגרוע מהוראות סעיפים 262 עד 264 לחוק החברות –
(1)
(2)
חוזה לביטוח למקרה ביטוח של הליך – בטל;
(3)
תאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על אחר, ובעל שליטה בתאגיד לא ישפה ולא ישלם, במישרין או בעקיפין, עיצום כספי שהוטל על התאגיד, על נושא משרה בכירה בתאגיד או על עובד בתאגיד;
(4)
הוראה או התחייבות לשיפוי בשל הליך – בטלה.
(ב)
(1)
על אף האמור בסעיף קטן (א), ניתן לשפות או לבטח אדם בשל תשלום לנפגע ההפרה כאמור בסעיף 52נד(א)(1)(א) לחוק ניירות ערך או בשל הוצאות שהוציא בקשר עם הליך שהתנהל בעניינו, לרבות הוצאות התדיינות סבירות, ובכלל זה שכר טרחת עורך דין, ולרבות בדרך של שיפוי מראש.
(2)
לא יהיה תוקף להתחייבות לשיפוי או לביטוח לפי פסקה (1), של נושא משרה בתאגיד, אלא אם כן נקבעה בתקנון החברה הוראה המתירה זאת.
רשימת מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד על פגם בזהירות [תיקון: תשע״א]
הרשות תקבע, לעניין פרק זה, רשימה של מעשים או מחדלים שיש בהם כדי להעיד כי בעל רישיון שביצעם לא נהג בזהירות שבעל רישיון סביר היה נוהג בה בנסיבות דומות; רשימה כאמור תפורסם באתר האינטרנט של הרשות ותיכנס לתוקף בתום 30 ימים מיום הפרסום, ואולם שינוי ברשימה לא יחול על הליך אכיפה מינהלי תלוי ועומד; הודעה על פרסום הרשימה ועל כל שינוי שלה, ומועד תחילתם, תפורסם ברשומות.
שינוי התוספת הרביעית [תיקון: תשע״א]
שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, בהסכמת שר המשפטים ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הרביעית.
פרק ח׳: עונשין
עונשין [תיקון: תשס״ה־2, תשס״ה־4, תש״ע, תש״ע־3, תשע״א, תשע״ד, תשפ״ד]
(א)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנתיים או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(3) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
עסק בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקי השקעות, בלי שיש בידו רשיון, בניגוד להוראות סעיף 2(א) עד (ב1);
(2)
העסיק בשיווק השקעות מי שאינו בעל רשיון משווק, בניגוד להוראות סעיף 2(ב2);
(3)
עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
(4)
עסק בייעוץ השקעות, בניגוד להוראות סעיף 9(ב), או העסיק בייעוץ השקעות מי שאינו בעל רשיון יועץ, בניגוד להוראות אותו סעיף;
(5)
עסק בשיווק השקעות או העסיק עובדים בשיווק השקעות, בניגוד להוראות סעיף 9(ג1);
(6)
עסק בשיווק השקעות, בניגוד להוראות סעיף 9(ו).
(ב)
מי שעשה אחד מאלה, דינו – מאסר שנה או קנס פי חמישה מן הקנס הקבוע בסעיף 61(א)(2) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – כפל הקנס האמור:
(1)
החזיק או רכש ניירות ערך בעבור עצמו, בניגוד להוראות סעיף 4(א);
(2)
ניהל תיקי השקעות בעבור בן משפחתו או בעבור תאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);
(2א)
(2ב)
שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק באמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות סעיף 4א;
(3)
כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);
(4)
קיבל טובת הנאה בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, בניגוד להוראות סעיף 17(א);
(5)
העניק טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, בניגוד להוראות סעיף 17(ג);
(6)
קבע את חישובם של שכר והחזר ההוצאות שיחויב בהם הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 17(ד);
(7)
נתן ייעוץ או ביצע עסקה לגבי נכס פיננסי שלגוף מוסדי שהוא בעל ענין ביועץ או במעסיקו יש זיקה אליו, בניגוד להוראות סעיף 17א;
(8)
התקשר בהסכם חריג עם גוף מוסדי, מבלי שקיבל אישור לכך, בניגוד להוראות סעיף 17ב(א);
(9)
(נמחקה);
(10)
השתמש במילה ”ייעוץ“ או במילה הנגזרת ממנה בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 20ב;
(11)
מי שאינו בעל רישיון, ועסק בייעוץ השקעות בכלי התקשורת, בלי שכלל הודעות כאמור בסעיף 3(ב);
(12)
פנה בהצעה למתן שירותים, בניגוד להוראות סעיף 3א;
(13)
גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 28(ד)(2).
(ב1)
מי שעשה דבר בכוונה למנוע או להכשיל הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בפרק ז׳2, דינו – מאסר שלוש שנים או קנס פי שניים וחצי מן הקנס כאמור בסעיף 61(א)(4) לחוק העונשין, ואם הוא תאגיד – פי חמישה מן הקנס כאמור באותו סעיף.
(ג)
(בוטל).
(ד)
(בוטל).
אחריות מנהל תאגיד [תיקון: תשע״א]
נעברה עבירה כאמור בסעיף 39 בידי תאגיד, אחראים לעבירה גם הדירקטורים של התאגיד והמנהל הכללי שלו, ובשותפות אחראים השותפים, למעט שותפים מוגבלים, אלא אם כן הוכיחו אחת מאלה:
(1)
שהעבירה נעברה שלא בידיעתם ושלא היה עליהם לדעת עליה או שלא היו יכולים לדעת עליה;
(2)
שנקטו את כל האמצעים הסבירים כדי למנוע את העבירה.
[תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד]
(מוספר מחדש כסעיף 40ד).
[תיקון: תשע״א]
פרק ח׳1: הסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים
הגדרות [תיקון: תשע״א]
בפרק זה –
”הליכים“ – הליך בירור הפרה או הליך אכיפה מינהלי, לפי פרק ח׳4 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בפרק ז׳2, או חקירה פלילית לפי סעיף 56ג לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 29(ג), לפי העניין;
”הפרה“, ”עבירה“ – כהגדרתן בסעיף 29(א).
סמכות יושב ראש הרשות או פרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, המותנית בתנאים [תיקון: תשע״א]
הסמכות הנתונה ליושב ראש הרשות ולפרקליט מחוז להתקשר בהסדר להימנעות מנקיטת הליכים או להפסקת הליכים, לפי העניין, המותנית בתנאים, בהתאם להוראות פרק ט׳1 לחוק ניירות ערך, תהיה נתונה להם לעניין הפרה או עבירה, ויחולו לעניין זה הוראות הפרק האמור, בשינויים המחויבים.
פרק ט׳: הוראות שונות
המצאת מסמכים מהרשות בדואר אלקטרוני מאובטח [תיקון: תשס״ט־2, תשע״ד]
על הודעה, הוראה, דרישה וכל מסמך אחר שהרשות או עובד שהיא הסמיכה לכך רשאים להמציא לפי חוק זה, לתאגיד מורשה או למי שהגיש בקשה לקבלת רישיון תאגיד מורשה, יחולו ההוראות לפי פרק ז׳2 לחוק ניירות ערך, בשינויים המחויבים.
פרסום הוראות הרשות [תיקון: תשפ״ד]
(א)
הוראות הרשות לפי סעיפים 3(א4)(1)(א), (2) ו־(3) ו־28(ב), אין חובה לפרסמן ברשומות, אולם הרשות תפרסם ברשומות הודעה על מתן הוראות כאמור ועל מועד תחילתן.
(ב)
הוראות הרשות כאמור בסעיף קטן (א), וכל שינוי בהן, יועמדו לעיון הציבור במשרדי הרשות ויפורסמו באתר האינטרנט שלה.
אגרות [תיקון: תשס״ה־2, תש״ע]
(א)
שר האוצר, בהתייעצות עם הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, רשאי לקבוע אגרות שעל מבקשי רשיונות בעלי רישיונות, וכן המבקשים להירשם במרשם העוסקים הזרים או הרשומים בו לפי הוראות פרק ב׳1 לשלם לרשות וכן לקבוע הוראות בדבר הפרשי הצמדה וריבית שישולמו בשל פיגור בתשלום אגרות לפי סעיף זה, ובדבר החלת פקודת המסים (גביה) על גביית אגרות והפרשי הצמדה וריבית כאמור.
(ב)
לא שילם בעל רישיון או מי שרשום במרשם העוסקים הזרים אגרה שהיה עליו לשלמה לפי הוראות סעיף קטן (א), בתוך שנה מהמועד שנקבע לתשלומה לפי הוראות הסעיף הקטן האמור, יותלה רישיונו או יימחק רישומו, לפי העניין החל במועד שנקבע לכך בהתראה שנמסרה לו מאת הרשות עד לתשלום האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית לפי הוראות אותו סעיף קטן; בעל רישיון שרישיונו הותלה לפי הוראות סעיף קטן זה, יודיע על כך מיד בכתב ללקוחותיו. הודעה על מחיקת הרישום ממרשם העוסקים הזרים, לפי הוראות סעיף קטן זה, תימסר בהתאם להוראות סעיף 10ז.
(ג)
חידוש רישיון שבוטל או שהותלה לפי חוק זה או חידוש רישום במרשם העוסקים הזרים שנמחק לפי חוק זה, יותנה בתשלום חובותיו של בעל הרישיון או של מי שרישומו נמחק, לפי העניין בשל אי־תשלום אגרה או בשל אי־תשלום הפרשי הצמדה וריבית, שהיה חייב בתשלומם לפי הוראות סעיף קטן (א).
שינוי התוספת ראשונה [תיקון: תש״ע, תשע״א]
שר האוצר רשאי, בצו, על פי הצעת הרשות או בהתייעצות עמה, ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, לשנות את התוספת הראשונה.
ביצוע ותקנות
שר האוצר ממונה על ביצוע חוק זה, ורשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לפי הצעת הרשות או לאחר התייעצות עמה; תקנות לפי סעיף זה יותקנו באישור ועדת הכספים של הכנסת.
הנוסח שולב בחוק הבנקאות (רישוי), התשמ״א–1981.
הנוסח שולב בחוק הבנקאות (שירות ללקוח), התשמ״א–1981.
הנוסח שולב בפקודת הבנקאות, 1941.
הנוסח שולב בחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994.
תחילה והוראות מעבר לסעיפים מסויימים [תיקון: תשנ״ו, תשנ״ז]
(א)
(ב)
תחילתם של סעיפים 13, 16(ב) ו־(ג), 17, 18 ו־26, ככל שהם מתייחסים למי שהיו לקוחותיו של יועץ השקעות או מנהל תיקים ערב פרסומו של חוק זה, בתום ששה חודשים מיום הפרסום.
(ג)
לענין סעיפים קטנים (א) ו־(ב), יראו יחיד או תאגיד העוסק בייעוץ השקעות או בניהול תיקים ביום פרסומו של חוק זה ועד יום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997), כאילו היה בעל רשיון לפי חוק זה.
הוראות מעבר [תיקון: בג״ץ 1715/97, תשנ״ח, תשס״ה־2]
(א)
בסעיף זה –
”בחינות“ – בחינות שנקבעו לפי סעיפים 7 ו־8 לחוק זה;
”התקופה הקובעת“ – התקופה המתחילה ביום ב׳ באלול התשנ״ד (9 באוגוסט 1994) והמסתיימת ביום כ״ה בסיון התשנ״ז (30 ביוני 1997).
(ב)
לצורך קבלת רשיון מנהל תיקים, מי שעסק בישראל בניהול תיקים ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות. למעט מבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
(ג)
לצורך קבלת רשיון יועץ השקעות, מי שעסק בישראל בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, ברציפות בתקופה הקובעת, יהיה פטור מהבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
(ג1)
הוראות סעיפים קטנים (ב) ו־(ג) יחולו על מי שהגיש בקשה לקבלת רישיון בפטור מבחינות כאמור באותם סעיפים קטנים, עד יום ג׳ בשבט התשס״ו (1 בפברואר 2006).
(ד)
מי שעסק ביום ו׳ בתמוז התשנ״ח (30 ביוני 1998) בייעוץ השקעות או בניהול תיקים, לפי הענין, מכוח רשיון זמני, פטור, עד ליום כ״ב בטבת התש״ס (31 בדצמבר 1999), מבחינות, למעט מהבחינה בנושא אתיקה מקצועית.
(ה)
(בוטל).
פרסום ברשומות
חוק זה יפורסם תוך 30 ימים מיום קבלתו.
[תיקון: תש״ע, תשע״א]
תוספת ראשונה
(ההגדרה ”לקוח כשיר“ שבסעיף 1)
1.
קרן להשקעות משותפות בנאמנות או מנהל קרן.
2.
חברה מנהלת או קופת גמל כהגדרתן בחוק הפיקוח על קופות גמל.
3.
מבטח.
4.
תאגיד בנקאי ותאגיד עזר כמשמעותו בחוק הבנקאות (רישוי), למעט חברת שירותים משותפת.
5.
בעל רישיון.
6.
חבר בורסה.
7.
חתם שמתקיימים בו תנאי הכשירות לפי סעיף 56(ג) לחוק ניירות ערך.
8.
תאגיד, למעט תאגיד שהתאגד למטרת קבלת שירותים, שההון העצמי שלו עולה על 50 מיליון שקלים חדשים; בפסקה זו, ”הון עצמי“ – לרבות לפי כללי חשבונאות זרים, תקני חשבונאות בין־לאומיים, וכללי חשבונאות מקובלים בארצות הברית כהגדרתם לפי סעיפים 17(ב)(1) ו־36 לחוק ניירות ערך.
9.
יחיד שמתקיימים בו שניים מאלה ואשר נתן מראש הסכמתו בכתב לכך שייחשב כלקוח כשיר לעניין חוק זה:
(1)
השווי הכולל של מזומנים, פיקדונות, נכסים פיננסיים וניירות ערך כהגדרתם בסעיף 52 לחוק ניירות ערך, שבבעלותו, עולה על 12 מיליון שקלים חדשים;
(2)
הוא בעל מומחיות וכישורים בתחום שוק ההון או הועסק לפחות שנה בתפקיד מקצועי שדורש מומחיות בשוק ההון;
(3)
הוא ביצע לפחות 30 עסקאות, בממוצע, בכל רבעון במשך ארבעת הרבעונים שקדמו להסכמתו; לעניין זה, ”עסקה“ – למעט עסקה שביצע מנהל תיקים בעבור יחיד הקשור עמו בהסכם לניהול תיק השקעות.
10.
תאגיד הנמצא בבעלות מלאה של משקיעים המנויים בתוספת זו.
11.
תאגיד שהתאגד מחוץ לישראל שמאפייני הפעילות שלו דומים לאלה של תאגיד המנוי בתוספת זו.
[תיקון: תשע״ב]
תוספת ראשונה א׳
(סעיף 24א)
”חברת ניהול תיקים גדולה“ – חברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות אשר ביום 31 בדצמבר התקיים לגביה לפחות אחד משני תנאים אלה:
(1)
היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 50 לקוחות ושווי הנכסים הכולל שלהן היה מעל 5 מיליארד שקלים חדשים;
(2)
היו לה ולחברות אחרות שהן בעלות רישיון ניהול תיקים השייכות לאותה קבוצה, יחד, מעל 1,000 לקוחות;
ימשיכו לראות חברה כחברת ניהול תיקים גדולה גם אם חדלו להתקיים בה התנאים האמורים עד תום שלוש שנים מיום שלא התקיים בה אף אחד מאותם התנאים;
”קבוצה“ – קבוצה של תאגידים שמקיימים ביניהם קשרי שליטה, לרבות חברה־בת וחברה קשורה, כהגדרתן בחוק ניירות ערך, וחברה בשליטת חברה השולטת בכל אחת מהן;
”שווי נכסים כולל“ – שוויים של ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שבניהולה של חברת ניהול תיקים.
[תיקון: תשע״א]
תוספת שנייה
(סעיף 38א)
חלק א׳
בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או הודעה שמתן הייעוץ אינו מהווה תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), למעט אם מסר בעל הרישיון לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
החזיק או רכש ניירות ערך או יחידות כהגדרתן בחוק השקעות משותפות, לעצמו, בניגוד להוראות סעיף 4(א);
[תיקון: ק״ת תשע״ה]
ניהל תיקי השקעות לבן משפחתו או לתאגיד שהוא או בן משפחתו הם בעלי שליטה בו, בניגוד להוראות סעיף 4(ב);
לא ציין בהסכם עם לקוח את השירותים שיינתנו בידי עוסק זר או את הנכסים הפיננסיים וניירות הערך שלגביהם יינתנו השירותים כאמור, בניגוד להוראות סעיף 10ד;
לא הודיע, באופן מיידי, ללקוח על הפסקת פעילותו של עוסק זר, בניגוד להוראות סעיף 10ז;
לא בירר עם לקוח את מטרות ההשקעה, את מצבו הכספי, לרבות ניירות הערך והנכסים הפיננסיים שלו, או את שאר הנסיבות הצריכות לעניין, אף שהלקוח הסכים למסור מידע לגבי אלה, בניגוד להוראות סעיף 12;
לא ערך הסכם בכתב עם לקוח או לא מסר ללקוח העתק מהסכם כאמור, קודם לתחילת מתן השירות, או לא כלל בהסכם כאמור את הנושאים שהיה עליו לכלול בו או לא עדכן בו את פרטי הלקוח, בניגוד להוראות לפי סעיף 13;
לא כלל ברישומים של שיחות עם לקוח פרטים שנקבעו לפי סעיף 15(א), או לא ערך או שמר פרטים כאמור או לא מסר אותם ללקוח בניגוד להוראות לפי אותו סעיף;
הזמין בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד משמשים חתם להצעתם, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על הזמנה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 16(ב);
רכש בעבור לקוח ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם בטרם חלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, רכש בעבור לקוח ניירות ערך כאמור לאחר שחלפו שלושה חודשים ממועד קיום ההתחייבות החיתומית אך בטרם חלפו שישה חודשים ממועד זה בלי שקיבל את הסכמת הלקוח לכך מראש ובכתב, או לא דיווח ללקוח על רכישה כאמור בתוך 30 ימים מיום ביצועה, בניגוד להוראות סעיף 16(ג);
ביצע רכישה של ניירות ערך שתאגיד קשור אליו או תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד שימש חתם להצעתם, מחוץ לבורסה או בשער העולה על שער הבורסה הידוע במועד הרכישה, בניגוד להוראות סעיף 16(ד);
לא הביא לידיעת לקוחותיו, במקום שבו הוא מנהל את עסקיו, בשלט בולט וברור או באופן אחר כפי שהורה יושב ראש הרשות, את דבר עיסוקו בשיווק השקעות ולא בייעוץ השקעות או את דבר היותו תאגיד קשור לגוף מוסדי או למשווק, לפי העניין, או את הגופים המוסדיים שהוא בעל זיקה לנכסים פיננסיים שלהם, בניגוד להוראות סעיף 16א(א)(1), או לא גילה ללקוח לפני ההתקשרות עמו, בלשון המובנת לו, בעל פה ובמסמך בכתב, או לא פרסם באתר האינטרנט שלו, את דבר עיסוקו כאמור או את דבר היותו תאגיד כאמור, את הזיקה שיש לו לנכסים פיננסיים ומהותה או את דבר העדפתו את אותם נכסים, בניגוד להוראות סעיף 16א(א)(2), או לא כלל הודעה, אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא, או לא כלל הודעה ששיווק ההשקעות אינו מהווה תחליף לשיווק המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד);
לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) כרוך בו, בניגוד להוראות סעיף 18(א);
ביצע בעבור לקוח עסקה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג), בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות סעיף 18(ב);
לא שמר בסוד מידע שהביא הלקוח לידיעתו, לרבות המסמכים שהועברו לרשותו ותוכנם, או כל פרט אחר המתייחס לפעולות שלגביהן עסק בייעוץ או בשיווק כלפי הלקוח או ביצע לחשבונו, בניגוד להוראות סעיף 19;
פרסם בכלי התקשורת, בחוזר, באמצעות דואר, דואר אלקטרוני, פקסימיליה, אינטרנט או בכל אמצעי אחר, את דבר עיסוקו בייעוץ השקעות בנוגע לנכסים פיננסיים שלגוף מוסדי מסוים יש זיקה אליהם, בניגוד להוראות סעיף 20א;
עסק בעיסוק נושא הרישיון בעת שלא עמד בתנאים ובסכומים שנקבעו לעניין ביטוח, הון עצמי, ערבות בנקאית, פיקדון או ניירות ערך, בניגוד להוראות סעיף 20ג;
לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של לקוחותיו בנפרד מאלה שלו, בניגוד להוראות סעיף 22(1);
לא החזיק ניירות ערך או נכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד או לא ניהל רישומים לגבי כספים, ניירות ערך ונכסים פיננסיים של כל לקוח בנפרד, בניגוד להוראות סעיף 22(2);
ניהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, שלא בתאגיד בנקאי, בבנק מחוץ לישראל, אצל חבר בורסה, או אצל מי שרשאי לפי דין במדינה שבה הוא פועל לנהל בעבור לקוח חשבון כספי, חשבון ניירות ערך או נכסים פיננסיים, בניגוד להוראות סעיף 22(3);
לא ביצע עסקאות בעבור לקוחותיו בנפרד מאלה שהוא מבצע לחשבונו, בניגוד להוראות סעיף 22(4);
לא זיכה או חייב אצלו את חשבונות הלקוח ביום ביצוע העסקה, בניגוד להוראת סעיף 22(5);
השתמש בכספים, בניירות ערך או בנכסים פיננסיים של לקוח, שלא לצורך ביצוע עסקאות בעבור אותו לקוח או שלא בהתאם להסכם שנערך עמו ולייפוי הכוח שקיבל ממנו, בניגוד להוראות סעיף 23(א);
ביצע עסקה עם לקוח או הפיק טובת הנאה מנכסי לקוח, בלי שקיבל את הסכמת הלקוח מראש ובכתב לאותה עסקה או לאותה טובת הנאה, בניגוד להוראות סעיף 23(ב);
התנה את שכרו ברווח שהפיק הלקוח מעסקה או במספר העסקאות שבוצעו בעבור הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 24;
[תיקון: תשע״ב]
הפר הוראות לפי סעיפים 24ב(א) עד (ג) או (ה) או 24ב1 בדבר כהונה או מינוי של דירקטורים חיצוניים או הגבלות על כהונה בדירקטוריון;
[תיקון: תשע״ב]
כיהן כדירקטור ביותר משני גופים פיננסיים בעת אחת, בניגוד להוראות סעיף 24ב(ד), או כיהן כחבר ועדת ביקורת, בניגוד להגבלות הקבועות בסעיף 24ח(ד);
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ג(ב) או (ג) בדבר הגבלה על כהונת מנהל כללי והקניית סמכויות המנהל הכללי;
[תיקון: תשע״ב]
הפר הוראות לפי סעיף 24ד בדבר תנאי כשירות לדירקטורים ולחברי ועדות, בדבר מערך הבקרה הפנימית ותכנית האכיפה הפנימית;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ה(א) או (ב) בדבר ניהול ישיבות דירקטוריון;
[תיקון: תשע״ב]
לא ערך פרוטוקול בישיבות הדירקטוריון או ועדת ביקורת כנדרש לפי סעיפים 24ה(ג) או 24ח(י);
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ו(2) בכך שהדירקטוריון לא אישר את מערך הבקרה הפנימית ואת תכנית האכיפה הפנימית במשך תקופה העולה על שישה חודשים;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ו(4) או (5) בכך שהדירקטוריון לא מילא תפקיד מתפקידיו לפי הסעיף האמור במשך תקופה שעולה על שישה חודשים;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ח(ב)(1) או (2) בכך שוועדת הביקורת שמינה לא דנה בתכנית העבודה של המבקר הפנימי או בדרכים לתיקון ליקויים שנמצאו;
[תיקון: תשע״ב]
הפר הוראות לפי סעיף 24ח(ג) או (ד) בדבר הרכב ועדת ביקורת שמינה והגבלות על כהונה בה;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ח(ז) או (ח) בעניין קיום ישיבות ועדת ביקורת;
לא ניהל רישומים של עסקה שביצע בעבור לקוח, של פעולת ייעוץ שנתן ללקוח או של פעולת שיווק שעשה כלפי לקוח, או לא שמר רישומים כאמור לתקופה של שבע שנים, בניגוד להוראות לפי סעיף 25;
הפר הוראה שניתנה לפי סעיף 28(ב);
לא מסר ידיעה או מסמך בניגוד לדרישת יושב ראש הרשות או עובד הרשות שהוסמך לכך שהופנתה לגורם מפוקח כהגדרתו בחוק ניירות ערך, בניגוד להוראות סעיף 29(ב) או בניגוד להוראות סעיף 56א1 לחוק ניירות ערך כפי שהוחל בסעיף 29(ג);
ביטח, שיפה או שילם עיצום כספי במקום אחר בניגוד להוראות סעיף 38י.
חלק ב׳
העסיק אדם בשמו בייעוץ השקעות, בשיווק השקעות או בניהול תיקים בניגוד להתחייבות לפי סעיף 7(ב)(2) או (4) או (ג)(1) או (2) או לפי סעיף 8(ב)(2) או (3), לפי העניין;
[תיקון: תשע״ד]
לא מילא אחר דרישה שניתנה לו לפי סעיף 4א(ה);
[תיקון: תשפ״ד]
לא הגיש לרשות דיווח או הודעה, בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות סעיף 3(א4)(3), ובכלל זה לא כלל פרט שהיה עליו לכלול בהם, ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט בהוראות האמורות;
[תיקון: תשפ״ד]
לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, עניין מהותי שנקבע לפי סעיף 14(ב) כפי שהוחל בסעיף 3(א4)(1)(א), בניגוד להוראות לפי אותם סעיפים;
קיבל טובת הנאה, במישרין או בעקיפין, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצוע עסקה, שאינה שכר והחזר הוצאות מהלקוח שנקבעו בהסכם לפי סעיף 13(ב)(3), בניגוד להוראות סעיף 17(א);
נתן לעובד מעובדיו, לסניף מסניפיו או ליחידה מיחידותיו, בקשר עם ייעוץ השקעות, שיווק השקעות, ביצוע עסקה או הימנעות מביצועה, טובת הנאה הנקבעת בהתחשב בזהות הגוף שניירות הערך נושא הייעוץ, השיווק או העסקה מונפקים על ידו, או בזהות הגוף שהוא בעל זיקה לנכסים הפיננסיים נושא הייעוץ, השיווק או העסקה, בניגוד להוראות סעיף 17(ג);
קבע את חישובם של שכר או החזר ההוצאות שלקוח יחויב בהם בשל ייעוץ השקעות, תוך תלות בזהות הגוף שלגבי ניירות הערך המונפקים על ידו או לגבי הנכסים הפיננסיים שאליהם יש לו זיקה ניתן הייעוץ, או תוך תלות בתשלום של הלקוח לגוף כאמור, בניגוד להוראות סעיף 17(ד);
השתמש במילה ”ייעוץ“ או בכל מילה הנגזרת ממנה, בשם שבו הוא מנהל את עסקיו או בפרסום מטעמו, בניגוד להוראות סעיף 20ב;
לא הגיש לרשות דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים, באופן או במועד שנקבע לכך, בניגוד להוראות לפי סעיפים 10ז, 27, 27א, 27ג, 42, או בניגוד להוראות לפי סעיפים 52כז, 52ס, 54ג(ג) או 54ו לחוק ניירות ערך כפי שהוחלו בסעיפים 38א, 38ז ו־40ג, בהתאמה, או לא כלל בדוח, פרט שהיה עליו לכלול בו בהתאם להוראות לפי סעיף 27ג(2), ובלבד שנקבעה דרישה מיוחדת לציין את הפרט לפי סעיף זה [צ״ל: הסעיף האמור];
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ג(א) בדבר מינוי יושב ראש דירקטוריון;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ו(1) בדבר מינוי מנהל כללי;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ו(3) בדבר מינוי מבקר פנימי;
[תיקון: תשע״ב]
הפר את הוראות סעיף 24ח(א) בדבר מינוי ועדת ביקורת.
[תיקון: תשע״א]
תוספת שלישית
(סעיף 38ב(א))
1.
[תיקון: ק״ת תשע״ה־2]
לעניין חברה בעלת רישיון ניהול תיקים –
היקף נכסים כולל (בשקלים חדשים) | הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השנייה | הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השנייה | ||
---|---|---|---|---|
שיעור העיצום משווי נכסים כולל | סכום עיצום מזערי | שיעור העיצום משווי נכסים כולל | סכום עיצום מזערי | |
על כל שקל מהיקף נכסים כולל עד 50,000,000 | 1/1,000 | 20,000 | 1/400 | 50,000 |
על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־50,000,001 עד 500,000,000 | 1/9,000 | 1/3,600 | ||
על כל שקל מהיקף נכסים כולל מ־500,000,001 עד 5,000,000,000 | 1/90,000 | 1/36,000 | ||
על כל שקל מהיקף נכסים כולל מעל 5,000,000,000 | 1/450,000 | 1/180,000 | ||
סכום עיצום מרבי | 200,000 | 500,000 |
2.
[תיקון: ק״ת תשע״ה־2]
(בוטל).
3.
לעניין תאגיד בעל רישיון ייעוץ השקעות או שיווק השקעות –
(1)
הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השנייה – מכפלת 25,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 200,000 שקלים חדשים;
(2)
הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השנייה – מכפלת 50,000 שקלים חדשים במספר בעלי הרישיון המועסקים על ידו ועד לסכום של 500,000 שקלים חדשים.
4.
לעניין תאגיד בנקאי –
(1)
הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השנייה – 400,000 שקלים חדשים;
(2)
הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השנייה – 1,000,000 שקלים חדשים.
4א.
[תיקון: תשפ״ד]
לעניין תאגיד שאינו בעל רישיון ואינו תאגיד בנקאי –
(1)
הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השנייה – 50,000 שקלים חדשים;
(2)
הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השנייה – 100,000 שקלים חדשים.
5.
[תיקון: תשפ״ד]
לעניין יחיד –
(1)
הפרת הוראה המנויה בחלק א׳ לתוספת השנייה – 10,000 שקלים חדשים;
(2)
הפרת הוראה המנויה בחלק ב׳ לתוספת השנייה – 15,000 שקלים חדשים.
[תיקון: תשע״א]
תוספת רביעית
(סעיף 38ו)
הפר הוראה מההוראות כמפורט בתוספת השנייה החלה לגביו, ובשלוש השנים שקדמו לביצוע ההפרה כאמור הפר, פעמיים לפחות, את אותה הוראה, והרשות הודיעה לו על ביצוע כל אחת מההפרות כאמור, בנפרד, בין אם הטילה עליו עיצום כספי בשל ביצוע ההפרה ובין אם לאו;
במהלך תקופה של שנה, הפר את אותה הוראה מההוראות כמפורט בתוספת השנייה החלה לגביו, כלפי כמה לקוחות כמפורט להלן, לפי העניין:
(א)
לעניין מפר שהוא תאגיד בנקאי או שהוא בעל רישיון שיש לו 50 לקוחות לפחות – כלפי 20 לקוחות לפחות;
(ב)
לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו 20 לקוחות לפחות אך פחות מ־50 לקוחות – כלפי 10 לקוחות לפחות;
(ג)
לעניין מפר שהוא בעל רישיון שיש לו פחות מ־20 לקוחות – כלפי מרבית לקוחותיו;
עסק בייעוץ השקעות בלי שהיה בידו רישיון יועץ, או עסק בייעוץ השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון יועץ או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בייעוץ או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון יועץ, בניגוד להוראות סעיף 2(א);
עסק בניהול תיקי השקעות בלי שהיה בידו רישיון מנהל תיקים, או עסק בניהול תיקים שלא בחברה שהיא בעלת רישיון מנהל תיקי השקעות, בניגוד להוראות סעיף 2(ב);
עסק בשיווק השקעות בלי שהיה בידו רישיון משווק, או עסק בשיווק השקעות שלא כיחיד או כעובד בחברה שהיא בעלת רישיון משווק או בעלת רישיון מנהל תיקים העוסקת גם בשיווק או שלא כעובד או שותף בשותפות שהיא בעלת רישיון משווק, בניגוד להוראות סעיף 2(ב1);
העסיק בשמו, בשיווק השקעות לגבי נכסים פיננסיים המנוהלים על ידו או שהונפקו או שהוצאו על ידו, מי שאינו בעל רישיון משווק או בעל רישיון ניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 2(ב2);
[תיקון: תשפ״ד]
לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בהתאם להוראות שקבעה הרשות, בניגוד להוראות לפי סעיף 3(א4)(2);
[תיקון: תשפ״ד]
לא הגיש לרשות דיווח או הודעה בהתאם להוראות לפי סעיף 3(א4)(3), והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
מי שאינו בעל רישיון, שנתן ייעוץ השקעות בכלי התקשורת בלי שכלל הודעה אם יש לו או אין לו עניין אישי בנושא או הודעה שמתן הייעוץ אינו תחליף לייעוץ המתחשב בנתונים ובצרכים המיוחדים של כל אדם, בניגוד להוראות סעיף 3(ב), למעט אם מסר לכלי התקשורת את ההודעות כאמור וקיבל את התחייבותו בכתב לכלול הודעות כאמור בפרסום;
פנה בהצעה למתן שירותים בניגוד להוראות סעיף 3א;
[תיקון: ק״ת תשע״ה־3]
(נמחק);
[תיקון: ק״ת תשע״ה־3]
(נמחק);
[תיקון: תשע״ד]
שלט במנהל תיקים שהוא גוף פיננסי משמעותי, או החזיק אמצעי שליטה במנהל תיקים כאמור, בניגוד להוראות סעיף 4א;
עסק בניהול תיקים, בניגוד להוראות סעיף 9(א);
העסיק בשמו בייעוץ השקעות מי שאינו מן המנויים בסעיף 9(ב);
כיהן כנושא משרה בתאגיד מורשה שהוא תאגיד קשור לתאגיד בנקאי, בעת שכיהן כנושא משרה או כעובד בתאגיד הבנקאי או בתאגיד קשור אחר שלו, בניגוד להוראות סעיף 9(ד);
עסק בשיווק השקעות שלא כאמור בסעיף 9(ג1), בניגוד להוראות סעיף 9(ו);
העדיף את ענייניו האישיים או את ענייניו של אחר על פני טובת לקוחותיו או העדיף את עניינו של לקוח אחד על פני לקוח אחר, בניגוד להוראות סעיף 11;
לא התאים את הייעוץ או את השיווק שהוא נותן ללקוחו או את אופי העסקאות שהוא מבצע בעבורו, לצרכיו או להנחיותיו של הלקוח, בניגוד להוראות סעיף 12;
[תיקון: תשפ״ד]
לא גילה ללקוח, בגילוי נאות, את כל העניינים המהותיים לייעוץ או לשיווק הניתן על ידו או לעסקה המוצעת, בניגוד להוראות לפי סעיף 14 או לפי הסעיף האמור כפי שהוחל בסעיף 3(א4)(1)(א);
לא הודיע ללקוח על קיומו של ניגוד עניינים בינו או בין התאגיד המורשה שבו הוא עובד או שותף, לבין הלקוח, באופן שנקבע לפי סעיף 15(א) או (ב), או ביצע פעולה שיש בה ניגוד עניינים בלי לקבל את הסכמת הלקוח לכך מראש באופן שנקבע לפי סעיף 15(א);
במתן ייעוץ השקעות או בניהול תיקי השקעות, העדיף ניירות ערך או נכסים פיננסיים שלו או של תאגיד הקשור לתאגיד שבו הוא עובד או שותף, בשל הקשר האמור, בניגוד להוראות סעיף 16(א);
כלל הודעה ולפיה אין לו עניין אישי בנושא, בעת שהיה לו עניין אישי בנושא, בניגוד להוראות סעיף 16א(ד);
נתן ייעוץ או ביצע עסקה בנכס פיננסי שלגוף מוסדי המחזיק בעשרה אחוזים או יותר מסוג כלשהו של אמצעי שליטה ביועץ יש זיקה אליו, בניגוד להוראות סעיף 17א;
התקשר עם גוף מוסדי בהסכם חריג בלי שקיבל לכך אישור מראש ובכתב של יושב ראש הרשות, ואם הוא תאגיד בנקאי – גם של המפקח על הבנקים, בניגוד להוראות סעיף 17ב(א);
לא הודיע ללקוח על סיכון מיוחד שביצועה של עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) כרוך בו, בניגוד להוראות סעיף 18(א);
ביצע בעבור לקוח עסקה שאינה מהעסקאות המפורטות בסעיף 18(ג) ושבביצועה כרוך סיכון מיוחד, בלי שהלקוח נתן את אישורו מראש ובכתב לאותה עסקה או לעסקאות הכרוכות באותו סוג סיכון, בניגוד להוראות סעיף 18(ב);
עסק בחיתום בניגוד להוראות סעיף 20ד(א), או עסק בעיסוק שאינו מן העיסוקים המנויים בסעיף 8(ב)(1), בניגוד להוראות סעיף 20ד(ב);
לא המציא ללקוח דין וחשבון בניגוד להוראות לפי סעיף 26, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח;
לא הגיש לרשות, באופן או במועד שנקבע לכך, דוח או לא מסר לה הודעה, הסבר, פירוט, ידיעות או מסמכים בניגוד להוראות לפי סעיף 27, 27א, 27ג או סעיף 42, או בניגוד להוראות לפי סעיפים 52כז, 52ס, 54ג(ג) או 54ו לחוק ניירות ערך, כפי שהוחלו בסעיפים 38א, 38ז ו־40ג, בהתאמה, והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות משקיע סביר;
כלל בדיווח פרט מטעה בניגוד להוראות סעיף 26(ד) או סעיף 27ג והיה עליו לדעת שיש בכך כדי להטעות את הלקוח או משקיע סביר לפי העניין;
גילה את תוכנם של ידיעה או מסמך שהגיעו לידיו מכוח תפקידו, בניגוד להוראות סעיף 28(ד)(2).
נתקבל בכנסת ביום ה׳ באב התשנ״ה (1 באוגוסט 1995).
- יצחק רבין
ראש הממשלה - אברהם (בייגה) שוחט
שר האוצר - עזר ויצמן
נשיא המדינה - שבח וייס
יושב ראש הכנסת
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.