לדלג לתוכן

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן)

מתוך ויקיטקסט, מאגר הטקסטים החופשי

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן) מתוך ספר החוקים הפתוחעדיין מחכים...

תקנות השקעות משותפות בנאמנות (מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן ושווי נכסי קרן), התשנ״ה–1994


ק״ת תשנ״ה, 322; תשנ״ט, 1024; תשס״ג, 542; תשס״ח, 141; תש״ע, 234; תשע״ב, 739; תשע״ד, 1552; תשע״ח, 2406.


בתוקף סמכותי לפי סעיפים 43(ב), 46(ד) ו־(ה), 50(ב), 56(ב) ו־131(א) לחוק השקעות משותפות בנאמנות, התשנ״ד–1994 (להלן – החוק), לפי הצעת הרשות ובאישור ועדת הכספים של הכנסת, אני מתקין תקנות אלה:


תוכן עניינים

פרק א׳: פרשנות

הגדרות [תיקון: תשנ״ט, תשס״ג, תשס״ח, תש״ע, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
בתקנות אלה –
”אגד“, ”אגד קרנות“, ”אגד חוץ“, ”אגד ישראלי“ ו”קרן גידור“ – כהגדרתם בתקנות הנכסים;
”אגד ישראלי בלתי מוגבל“ – אגד ישראלי שעל פי מדיניות ההשקעות שווי היחידות של קרנות בלתי מוגבלות בניירות ערך חוץ וקרנות שאינן בניהולו של מנהל האגד שיוחזקו בו יכול שיעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסיו;
”אגד ישראלי מוגבל“ – אגד ישראלי שעל פי מדיניות ההשקעות שווי היחידות של קרנות בלתי מוגבלות בניירות ערך חוץ וקרנות שאינן בניהולו של מנהל האגד שיוחזקו בו לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסיו;
”חוזה אקדמה“, ”עסקת החלף כשרה“ ו”עסקת החלף שאינה במימון“ – כהגדרתם בתקנות הנכסים;
”יום מסחר“ – כל אחד מאלה:
(1)
לגבי קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ ולגבי אגד ישראלי מוגבל – יום שמתקיים בו מסחר בבורסה בישראל, ופורסמו בו שערים יציגים או שהתקיים בו מסדר בין־בנקאי;
(2)
לגבי קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ – כל אחד מהימים שני עד חמישי בשבוע שמתקיים בו מסחר בבורסה בישראל, פורסמו בו שערים יציגים או שהתקיים בו מסחר בין־בנקאי, וניתן לקבוע לפי תקנות אלה את שוויים לאותו יום של כל ניירות ערך החוץ ואופציות החוץ המוחזקים בקרן והתחייבויות בגין נכסים כאמור; היתה הקרן חשופה לנכס בסיס הנסחר בחו״ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו״ל, ובשל העובדה שלא מתקיים מסחר בנגזרים לא ניתן לחשב את השפעת השינויים בשווי נכס הבסיס על שווי נכסי הקרן, יראו חשיפה כאמור לאותו נכס בסיס כהחזקה בניירות ערך חוץ, שלא ניתן לחשב את שוויים על פי תקנות אלה; בפסקה זו, ”פעילות בנגזרים“ – כהגדרתה בתקנות השקעות משותפות בנאמנות (סיווג קרנות לצורך פרסום), התשס״ח–2007;
(3)
לגבי אגד ישראלי בלתי מוגבל – כל אחד מהימים שני עד חמישי בשבוע שמתקיים בו מסחר בבורסה בישראל, ושפורסמו בו שערים יציגים או שהתקיים בו מסחר בין־בנקאי, והוא יום מסחר לגבי כל הקרנות המוחזקות בו;
(4)
לגבי אגד חוץ – כל אחד מהימים שני עד חמישי בשבוע שמתקיים בו מסחר בבורסה בישראל, ושפורסמו בו שערים יציגים או שהתקיים בו מסחר בין־בנקאי, וניתן לקבוע, על פי הוראות תקנה 11(ה), את שווי כל היחידות המוחזקות בו לאותו יום;
(5)
יום כאמור בפסקאות (1) עד (4) גם אם לא מתקיימים התנאים המפורטים בהן, ובלבד שמתקיים בו מסחר בבורסה בישראל ושווי הנכסים המוחזקים בקרן, באגד הישראלי או באגד החוץ, שלא ניתן לקובעו לגבי אותו יום לרבות מטבע חוץ שלא נקבע לו שער יציג לאותו יום, מהשווי הנקי של נכסי הקרן, האגד הישראלי או אגד החוץ, לפי העניין, אינו עולה על עשרה אחוזים; ובקרן מחקה שבה שכר מנהל הקרן כולל רכיב של דמי ניהול משתנים, כמשמעותם בפרק ה׳ לתקנות קרנות מחקות – חמישה אחוזים;
”יחידה מוחזקת“, ”יחידה של קרן חוץ“ – כהגדרתן בתקנות הנכסים;
”מחיר הוצאה“ של נייר ערך – מחירו על פי תנאי הוצאתו;
”מחיר ממוצע“ של נייר ערך חוץ – (נמחקה);
”מחיר סגירה“ של נייר ערך חוץ ליום כלשהו – המחיר כפי שפרסמה הבורסה שבה הוא נסחר או שפרסמה מערכת מידע;
”מחיר שהתפרסם“ – מחירו של נייר ערך חוץ לסוף יום המסחר כפי שהתפרסם במערכת מידע;
”מסחר בין־בנקאי“ – מסחר בדולר של ארה״ב בין בנקים בישראל;
”מחיר של עושה שוק“ – (נמחקה);
”מסחר פתיחה“ – כמשמעותו לפי תקנון הבורסה;
”מערכת מידע“ – מערכת הפצה בין־לאומית של מידע על ניירות ערך;
”נייר ערך חוץ“ – לרבות אופציה הנסחרת מחוץ לישראל;
”עושה שוק לנייר ערך“ – אדם שהתחייב לפרסם במהלך כל יום שבו מתקיים מסחר בבורסה או בשוק המוסדר שבהם נסחר נייר ערך החוץ, על פי כללים שנקבעו על ידי מי שרשאי לקבעם על פי דין במדינה שבה הוא נסחר, מחיר שבו הוא מתחייב לקנות את נייר הערך ומחיר שבו הוא מתחייב למכור את נייר הערך;
”פקדון לזמן קצוב“ – כהגדרתו בתקנות הנכסים;
”קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ“ – קרן שעל פי מדיניות ההשקעות שלה השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ, קרנות מחקות פתוחות, שנכס המעקב שלהן הוא מדד זר או סחורה, ומטבע חוץ, שיוחזקו בה, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו״ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו״ל יכול שיעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסיה;
”קרן חוץ פתוחה“ – כהגדרתה בתקנות הנכסים;
”קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ“ – קרן שעל פי מדיניות ההשקעות שלה השווי הכולל של ניירות ערך חוץ, יחידות של קרנות חוץ, קרנות מחקות פתוחות, שנכס המעקב שלהן הוא מדד זר או סחורה, ומטבע חוץ, שיוחזקו בה, בתוספת החשיפה לנכס בסיס הנסחר בחו״ל באמצעות פעילות בנגזרים בבורסות בחו״ל לא יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסיה;
”קרן מוחזקת“, ”קרן מחקה משולבת קרנות“ – כהגדרתן בתקנות הנכסים;
”קרן מחזיקה“ – קרן המחזיקה יחידות של קרן;
”שער יציג“ ליום כלשהו – שער מטבע חוץ בשקלים חדשים שפרסם באותו יום בנק ישראל, או גוף אחר הנוהג לפרסם שערים יציגים ואושר לעניין תקנות אלה על ידי הרשות, ואם לא פרסם שער באותו יום – השער האחרון שפרסם לפני אותו יום;
”תאגיד בנקאי“ – כמשמעותו בחוק הבנקאות;
”תעודת חוב“ – כהגדרתה בתקנות הנכסים;
”תקנון הבורסה“ – תקנון כאמור בסעיף 46 לחוק ניירות ערך.
[תיקון: תשנ״ט]

פרק ב׳: מועדי חישוב מחירי הקניה והמכירה של נכסי קרן פתוחה

מועדי החישוב [תיקון: תשנ״ט, תשע״ח]
(א)
מנהל קרן יחשב את מחירי הקנייה והמכירה של נכסי קרן פתוחה וקרן סל לגבי כל יום מסחר, לתום המסחר באותו יום.
(ב)
בקרן פתוחה שמחירי היחידה והפדיון של יחידותיה מחושבים פעמיים ביום מסחר, יחשב מנהל הקרן את מחירי הקניה והמכירה של נכסיה גם לתום מסחר הפתיחה.

פרק ג׳: מחירי הקניה והמכירה של נכסי קרן

מחירי קניה ומכירה של נכסי קרן [תיקון: תשס״ח, תשע״ח]
(א)
מחיר הקניה של נכסי קרן במועד החישוב, כאמור בתקנה 2, הוא השווי הנקי של נכסיה באותו מועד בתוספת הוצאות קניה.
(ב)
מחיר המכירה של נכסי קרן פתוחה במועד החישוב, כאמור בתקנה 2, הוא השווי הנקי של נכסיה באותו מועד בניכוי הוצאות מכירה.
(ג)
מחיר המכירה של נכסי קרן סגורה הוא השווי הנקי של נכסיה בתום יום המסחר, בניכוי הוצאות מכירה.
(ד)
לענין תקנה זו, ”הוצאות קניה“ ו”הוצאות מכירה“ – הוצאות שהיו כרוכות בקניית נכסי הקרן או במכירתם ובאגד ישראלי, גם בקניית נכסי הקרנות המוחזקות, אילו נקנו או נמכרו במועד שבו מחושבים מחירי הקניה והמכירה של נכסי הקרן או של נכסי האגד הישראלי, לפי העניין; לעניין זה, ”קרן מוחזקת“ – כהגדרתה בתקנות הנכסים.

פרק ד׳: שווי נכסי קרן והתחייבויותיה

נייר ערך הנסחר בישראל [תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ד]
(א)
שווי נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל לתום יום מסחר הוא המחיר הקובע שלו כהגדרתו בתקנון הבורסה לתום אותו יום (להלן – מחיר קובע), ושוויו לתום מסחר הפתיחה הוא המחיר שנקבע לו במסחר הפתיחה באותו יום.
(ב)
לא נקבע לנייר ערך ביום מסחר כלשהו מחיר במסחר בבורסה, יהיה שוויו – המחיר האחרון שנקבע לו.
(ג)
לא נעשתה בבורסה עסקה בנייר ערך בחמישה ימי מסחר רצופים, ייקבע שוויו בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
נייר ערך חוץ [תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ד, תשע״ח]
(א)
(1)
שווי ליום מסחר של נייר ערך חוץ המוחזק בקרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ, הוא המחיר שנקבע לו ליום המסחר או שייקבע לו ליום שלמחרת יום המסחר – אם הוא נסחר במדינה ששעת סיום המסחר בה, באותה עת, מקדימה את שעת סיום המסחר בישראל בארבע שעות לפחות (להלן – מדינה מקדימה).
(2)
לא ניתן לקבוע את שוויו של נייר ערך חוץ ליום כאמור בפסקה (1), יהיה שוויו המחיר שנקבע לו לאחרונה לפני היום כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא עברו בין יום המסחר ובין אותו יום יותר מחמישה ימי מסחר.
(ב)
(1)
שווי ליום מסחר של נייר ערך חוץ המוחזק בקרן מוגבלת בניירות ערך חוץ, הוא המחיר שנקבע לו לאחרונה לפני יום המסחר, ובלבד שלא עברו בין יום המסחר ובין אותו יום יותר משלושה ימי מסחר, או המחיר שנקבע לו ליום המסחר – אם הוא נסחר במדינה מקדימה.
(2)
לא ניתן לקבוע את שוויו של נייר ערך החוץ ליום מסחר, ובאותו יום מסחר לא עלה שווי הנכסים שלא ניתן לקבוע את שוויים המוחזקים בקרן על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסי הקרן, יהיה שוויו המחיר שנקבע לו לאחרונה לפני היום כאמור בפסקה (1), ובלבד שלא עברו בין יום המסחר ובין אותו יום יותר מחמישה ימי מסחר;
(ג)
(נמחקה).
(ד)
שווי נייר ערך חוץ שהוא איגרת חוב, שהמחיר שנקבע לה במסחר אינו מביא בחשבון את הריבית שניתוספה עליה לפי תנאי האיגרת וטרם שולמה, שווייה הוא כאמור בתקנת משנה (א) או (ב), לפי הענין, בתוספת ריבית כאמור.
(ה)
לא היה לנייר ערך חוץ מחיר שלפיו יש לקבוע את שוויו לפי תקנה זו, ייקבע שוויו בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
(ו)
בתקנה זו, ”מחיר שנקבע“ לנייר ערך חוץ – מחיר הסגירה של נייר ערך החוץ בבורסה שבה הוא נסחר, ואם הוא נסחר בשוק מוסדר – המחיר שהתפרסם; נסחר נייר ערך החוץ הן בבורסה והן בשוק מוסדר, יכול שייקבע שוויו לפי מחיר הסגירה או לפי המחיר שהתפרסם, על פי בחירת מנהל הקרן, ובלבד שלא ישנה את בחירתו, זולת אם חדל נייר ערך החוץ להיסחר, באופן קבוע או זמני, בבורסה או בשוק מוסדר שבחר מנהל הקרן לעניין קביעת שוויו של נייר ערך החוץ.
נייר ערך שטרם החל להיסחר [תיקון: תשס״ח]
(א)
שווי נייר ערך שטרם החל להיסחר, הוא המחיר שבו נרכש.
(ב)
על אף האמור בתקנת משנה (א), אם עברו יותר מ־3 ימי מסחר מיום ההוצאה של נייר ערך או אופציה כמשמעותה בסעיף 64(ב) לחוק, וטרם החלו להיסחר, ייקבע שוויים בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
נייר ערך המיר שאינו נסחר [תיקון: תשנ״ט, תשס״ח]
שווי נייר ערך שאינו נסחר בבורסה או בשוק מוסדר, הניתן להמרה בנייר ערך הנסחר בבורסה או בשוק מוסדר, ליום מסחר, הוא –
(1)
מחיר נייר הערך שבו ניתן להמירו באותו יום בניכוי תוספת ההמרה; לענין זה, ”תוספת המרה“ – סכום כסף שיש לשלם בעת ההמרה;
(2)
אם נייר הערך הניתן להמרה הוא איגרת חוב – השווי כאמור בפסקה (1) או ערכה הנקוב של האיגרת בתוספת ריבית והפרשי הצמדה או הפרשי שער שניתוספו עליה על פי תנאי הוצאתה עד לאותו יום וטרם שולמו, לפי הגבוה מביניהם.
איגרת חוב לפני פדיון [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
(א)
שווי איגרת חוב שהמסחר בה הופסק בשל פדיון קרוב, לכל יום מסחר בתקופה שלאחר הפסקת המסחר עד יום הפדיון, הוא הסכום האמור להתקבל בעדה במועד הפדיון.
(ב)
(נמחקה).
(ג)
(נמחקה).
(ד)
הופסק המסחר בחלק מסדרת איגרות חוב, יחול האמור בתקנת משנה (א) על החלק שהמסחר בו הופסק.
(ד1)
היה למנהל הקרן ספק אם איגרת חוב כאמור בתקנות משנה (א) או (ד) תיפדה במועד שנקבע בתנאיה, יקבע את שווייה לפי הנחיות הדירקטוריון.
(ה)
חלף מועד פדיונה של איגרת חוב והיא לא נפדתה, או אירע בין מועד הפסקת המסחר בה ובין מועד הפדיון דבר שלדעת מנהל הקרן מחייב לקבוע לאיגרת החוב שווי אחר מהשווי כאמור בתקנות משנה (א) עד (ד1), יקבע מנהל הקרן את שווייה על פי הנחיות שקבע הדירקטוריון.
נייר ערך שהמסחר בו הופסק [תיקון: תשנ״ט, תשס״ח]
שווי נייר ערך או נייר ערך חוץ, שחלפו שלושה ימי מסחר מאז שהמסחר בו הופסק, ייקבע בהתאם להנחיות של דירקטוריון מנהל הקרן.
אופציה [תיקון: תשנ״ט, תשס״ח, תשע״ב, תשע״ד, תשע״ח]
(א)
שווי אופציה הנסחרת בישראל הוא המחיר הקובע שלה לאותו יום; לא נעשו עסקאות באופציה ביום כלשהו, ייקבע שוויה לאותו יום בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
(ב)
שווי אופציה הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל ליום מסחר הוא בהתאם לאמור בתקנה 5(א) או (ב), בשינויים המחויבים. התקיים מסחר באופציה ביום פקיעתה, יהיה שווייה לאותו יום הסכום שישולם למחזיק בה בעת הפקיעה.
(ג)
על אף האמור בתקנות משנה (א) ו־(ב), שווי אופציות המוחזקות בקרן מחקה ושהן חלק מחוזה סינטטי כמשמעותו בתקנה 4 לתקנות האופציות יהיה לפי נוסחה מקובלת ובהתחשב בנתונים המתפרסמים על ידי הבורסה בישראל או במערכת מידע לפי העניין.
יחידה של קרן [תיקון: תשס״ח, תשע״ב, תשע״ח]
(א)
שווי יחידה של קרן סגורה שאינה קרן סל, הנסחרת בבורסה בישראל, המוחזקת בקרן, הוא כמפורט בתקנה 4.
(ב)
שווי ליום מסחר של יחידה של קרן חוץ פתוחה, למעט קרן אינדקס נסחרת, הוא –
(1)
אם היא מוחזקת בקרן מוגבלת בניירות ערך חוץ – המחיר שנקבע לה לאחרונה לפני יום המסחר, כפי שמתפרסם באתר האינטרנט של הקרן או של מנהל קרן החוץ, או במערכת הפצה בין־לאומית של מידע על קרנות נאמנות; ואולם אם לא התפרסם לה מחיר בשלושת ימי המסחר האחרונים שלפני יום המסחר, ייקבע שווייה בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן;
(2)
אם היא מוחזקת בקרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ – מחירה ליום המסחר או ליום המסחר הראשון שאחרי יום המסחר אם היא יחידה של קרן חוץ שהשעה היעודה בה מקדימה את השעה היעודה בקרן, באותה עת, בארבע שעות לפחות – כפי שמתפרסם באתר האינטרנט של הקרן או של מנהל קרן החוץ, או במערכת הפצה בין־לאומית של מידע על קרנות נאמנות; לא התפרסם לה מחיר כאמור, ייקבע שווייה בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן; לעניין זה, ”השעה היעודה“ – בקרן – כהגדרתה בסעיף 46(ג) לחוק; בקרן החוץ – כמשמעותה בסעיף האמור, בשינויים המחויבים.
(ג)
שווי ליום מסחר של יחידה מוחזקת באגד ישראלי מוגבל הוא כהגדרת שווי יחידה בסעיף 50(ב) לחוק
(1)
לאותו יום, אם היא יחידה של קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ בניהולו של מנהל האגד;
(2)
ליום המסחר האחרון שקדם לאותו יום, אם היא יחידה של קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ או אם היא יחידה של קרן שאינה בניהולו של מנהל האגד.
(ד)
שווי ליום מסחר של יחידה מוחזקת באגד ישראלי בלתי מוגבל הוא שווי היחידה כהגדרת שווי יחידה בסעיף 50(ב) לחוק, לאותו יום.
(ה)
שווי ליום מסחר של יחידה מוחזקת באגד חוץ, הוא מחירה ליום המסחר, או ליום המסחר הראשון שאחרי יום המסחר, אם היא יחידה של קרן המנוהלת במדינה ששעונה מקדים את שעון ישראל, באותה עת, בארבע שעות לפחות – כפי שמתפרסם באתר האינטרנט של הקרן או של מנהל קרן החוץ, או במערכת הפצה בין־לאומית של מידע על קרנות נאמנות; לא התפרסם ליחידה מחיר כאמור, ייקבע שווייה בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
(ו)
שווי ליום מסחר של יחידה של קרן סל המוחזקת בקרן הוא –
(1)
אם הקרן המחזיקה והקרן המוחזקת בניהולם של מנהלי קרנות שונים – כאמור בתקנת משנה (א);
(2)
אם הקרן המחזיקה והקרן המוחזקת בניהול אותו מנהל קרן –
(א)
בחישוב מחיר הקנייה של נכסי הקרן המחזיקה – מחיר היחידה של קרן הסל כהגדרתה בסעיף 50(א)(2) לחוק שמחזיקה הקרן המחזיקה;
(ב)
בחישוב מחיר המכירה של נכסי הקרן המחזיקה – מחיר הפדיון של קרן הסל המוחזקת כמשמעותו בסעיף 56(ב) לחוק;
(3)
על אף האמור בפסקה (2), אם הקרן המחזיקה היא קרן מוגבלת בניירות ערך חוץ והקרן המוחזקת קרן בלתי מוגבלת בניירות ערך חוץ – כאמור בתקנת משנה (א).
(ז)
שווי יחידה של קרן אינדקס נסחרת יהיה לפי תקנה 5(א) או (ב), בשינויים המחויבים.
(ח)
שווי של יחידת קרן מחקה פתוחה המוחזקת בקרן הוא –
(1)
בחישוב מחיר הקנייה של נכסי קרן – מחיר היחידה כמשמעותו בסעיף 42(א) לחוק;
(2)
בחישוב מחיר המכירה של נכסי קרן – מחיר הפדיון של היחידה כמשמעותו בסעיף 42(ב) לחוק.
מניה שהוציאה קרן גידור [תיקון: תשס״ח]
שווי מניה ליום מסחר שהוציאה קרן גידור, המוחזקת בקרן ייחודית, הוא המחיר כאמור בתקנה 3א(2)(א) לתקנות הנכסים שפורסם לאחרונה לפני אותו יום, ואם נרכשה לאחר שפורסם – המחיר ששולם בעד המניה בעת רכישתה בעד הקרן הייחודית.
פקדון לזמן קצוב [תיקון: תש״ע]
שווי פקדון לזמן קצוב, ליום מסחר, הוא הסכום שהופקד, בתוספת הסכומים שניתוספו עליו לפי תנאי הפקדון.
שווי תעודת חוב [תיקון: תשס״ח]
(א)
שווי ליום מסחר של תעודת חוב הוא השווי המתואם שלה לאותו יום; לעניין זה, ”שווי מתואם ליום כלשהו“ – מחיר ההוצאה של תעודת החוב, בתוספת ריבית, הפרשי שער או דמי ניכיון שנצברו עליה, עד אותו יום, לפי תנאי ההוצאה.
(ב)
היה למנהל הקרן ספק אם תעודת חוב תיפדה, ייקבע שווייה בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
שווי בשקלים חדשים [תיקון: תשס״ח]
(א)
שווי נייר ערך חוץ, אופציה הנסחרת בבורסה מחוץ לישראל, נייר ערך הנסחר בבורסה בישראל במטבע חוץ ויחידה או מניה בקרן חוץ, בשקלים חדשים, יחושב על ידי הכפלת שוויים לפי תקנות אלה בשער היציג של המטבע שבו הם נסחרים.
(ב)
שווי יתרות מטבע חוץ בשקלים חדשים הוא הסכום המתקבל מהכפלתן בשער היציג של אותו מטבע חוץ.
(ג)
מוחזק בקרן נכס כאמור בתקנת משנה (א) או (ב) (בתקנה זו – נכס חוץ), הנקוב במטבע שלגביו אין בנק ישראל נוהג לפרסם שער יציג, יחושב שוויו בשקלים חדשים, ליום כלשהו כמפורט להלן:

S × E × F

כאשר –
S – שווי נכס החוץ המחושב לפי תקנות אלה ביום באמור;
E – לשער החליפין של המטבע שבו נקוב נכס החוץ בדולר ארה״ב, המתפרסם במערכת הפצה בין־לאומית של מידע על שערי מטבע, סמוך לאחר השעה שבה מפרסם בנק ישראל את השער היציג של הדולר;
F – השער היציג של דולר ארה״ב ביום כאמור.
(ד)
לא פורסמו שערים יציגים ליום כלשהו, אך התקיים בו מסחר בין־בנקאי, ייקבע שווי נכס כאמור בתקנות משנה (א) עד (ג) בשקלים חדשים, על ידי הכפלת שוויו במטבע שבו הוא נסחר או נקוב, לפי העניין, בשער אותו מטבע כפי שיקבע מנהל הקרן, לפי נתוני המסחר הבין־בנקאי, במועד הסמוך למועד שבו היה בנק ישראל מפרסם את השער היציג, אילו פורסם; הנאמן יאשר את שער מטבע החוץ שקבע מנהל הקרן.
חוזה אקדמה, עסקת החלף [תיקון: תשע״ח]
שווי זכות או התחייבות לפי חוזה אקדמה, עסקת החלף כשרה או עסקת החלף שאינה במימון יהיה שווה לסכום שהיה משולם לקרן או שהקרן היתה מחויבת בו אילו הגיעה העסקה לסיומה בסוף אותו יום.
התחייבות בשל נייר ערך שנמכר בחסר ובשל אופציה [תיקון: תשנ״ט, תשע״ד]
שווי ההתחייבות ליום מסחר, בשל נייר ערך שמנהל קרן מכר בחסר בעד הקרן או בשל אופציה שמנהל קרן יצר בעד הקרן, הוא שווי נייר הערך או האופציה, לפי הענין, לאותו יום מסחר ואולם שווי ההתחייבות בשל אופציה שמנהל הקרן יצר בעד הקרן, ביום האחרון שבו היא נסחרת, יהיה שווה לסכום שישולם למחזיק בה בעת פקיעתה אם מתקיים בה מסחר ביום הפקיעה.
קביעת שווי במקרים מיוחדים [תיקון: תשס״ח]
נקבע לנכס שווי לפי תקנות אלה, החורג, לדעת מנהל הקרן, באופן קיצוני מהשווי שהיה צפוי לו בהתחשב בשווי שבו ניתן לממשו או בשווי שנקבע לנכס הבסיס שלו, לפי העניין, ייקבע שוויו בהתאם להנחיות שקבע דירקטוריון מנהל הקרן.
הנחיות הדירקטוריון [תיקון: תשס״ח, תשע״ד]
(א)
בהנחיות הדירקטוריון לקביעת שוויו של נכס המוחזק בקרן לפי תקנית אלה יצוינו הגורמים שיש להביאם בחשבון בקביעת שווי הנכס; ההנחיות יאושרו בידי הנאמן, לאחר שווידא כי –
(1)
יש בהן כדי לקבוע שווי סביר לנכס, בהתחשב בנסיבות הידועות ביום קביעתו;
(2)
נקבע בהן תהליך שמבטיח בקרה על קביעת שווי לנכס, באמצעות גורמים שחלקם לפחות אינם מעורבים בניהול השקעות.
(ב)
אחת לרבעון לפחות, יבחן הדירקטוריון את אופן שערוך הנכסים לפי הנחיות שקבע לפי תקנות אלה; פרק הזמן בין מועד בחינה אחד שביצע הדירקטוריון כאמור לבא אחריו לא יעלה על ארבעה חודשים.
(ג)
הנחיות והודעות כאמור בתקנה זו יהיו בכתב; הדירקטוריון יעבירן למנהל הכללי של מנהל הקרן, ויצרף אליהן את אישור הנאמן, שיהיה אף הוא בכתב.

פרק ה׳: העברת מחיר יחידה לקרן ומחיר פדיון למפיץ ולבעל יחידה

הימים שבהם יועברו סכומי מכירה או פדיון של יחידה [תיקון: תשנ״ט]
(א)
היום שבו יועבר סכום כאמור בסעיף 45 לחוק או סכום כאמור בסעיף 46(ב) לחוק בשל יחידה בקרן פתוחה שנמכרה או נפדתה, לפי הענין הוא כלהלן:
(1)
בקרן שעל פי מדיניות ההשקעות שלה, לא יעלה שווי ניירות ערך חוץ שיוחזקו בה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסיה – היום שבו על המפיץ להעביר למסלקה, לפי סעיף 46(ג)(1) לחוק, את ההזמנה או את ההוראה שקיבל לרכישת היחידה או לפדיונה, לפי הענין;
(2)
בקרן שעל פי מדיניות ההשקעות שלה, יכול ששווי ניירות ערך חוץ שיוחזקו בה יעלה על עשרה אחוזים מהשווי הנקי של נכסיה – יום המסחר הראשון לאחר היום האמור בפסקה (1).
(ב)
לענין זה, יראו את מועד זיכוי חשבון הקרן בסכום כאמור בסעיף 45 לחוק בשל יחידה שנמכרה, או של חשבון המפיץ וחשבון בעל היחידה בסכום כאמור בסעיף 46(ב) לחוק בשל יחידה שנפדתה, לפי הענין, כיום שבו הועבר הסכום האמור.
תחילה
תחילתן של תקנות אלה ביום כ״ט באדר ב׳ התשנ״ה (31 במרס 1995).


כ׳ בחשון התשנ״ה (25 באוקטובר 1994)
  • אברהם (בייגה) שוחט
    שר האוצר
ויקיטקסט   אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.