חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות
(הופנה מהדף חוק הניקוז וההגנה מפני שיטפונות)
חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות מתוך 
חוק הניקוז וההגנה מפני שטפונות, תשי״ח–1957
חוק קודם: ע״ר 1942, תוס׳ 1, 45.
חוק חדש: ס״ח תשי״ח, 4; תשי״ט, 188; תש״ך, 10; תשכ״א, 90; תשכ״ד, 76; תשס״ו, 351; תשס״ט, 221; תשפ״ב, 1082.
תוכן עניינים
פרק ראשון: מבוא
הגדרות [תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשס״ט, תשפ״ב]
בחוק זה –
”ניקוז“ – כל פעולה שמטרתה לרכז, לאגור, להוביל או להרחיק מים עיליים או אחרים המזיקים או העלולים להזיק לחקלאות, לבריאות הציבור, לפיתוח הארץ או לקיום שירותים סדירים במדינה, לרבות ייבוש ביצות והגנה בפני שטפונות ומניעתם, אך למעט טיפול במי ביוב, וכן ניצול מרבי ויעיל של מים עיליים או אחרים, שנעשתה לגביהם פעולה כאמור, לשם הבטחת השימושים השונים בהם בתחום משק המים;
”עורק“ – נהר, נחל, ערוץ, תעלה, שקע וכל אפיק אחר, בין טבעיים ובין מותקנים או מוסדרים, שבהם זורמים או עומדים מים, תמיד או לפרקים;
”מי ביוב“ – לרבות מי השופכין של מפעלי תעשיה ומלאכה ושל מבנים במשק חקלאי;
”רצועת מגן“ – רצועות קרקע לארכן של שתי גדות עורק;
”מפעל ניקוז“ – מפעל ניקוז שהוקם באזור ניקוז לפי הפרק הרביעי;
”בית דין לעניני מים“ – בית דין לעניני מים שהוקם על פי חוק המים;
”חוק גנים לאומיים“ – חוק גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה, התשנ״ח–1998;
”חוק המים“ – חוק המים, התשי״ט–1959;
”מועצת הניקוז“ – המועצה הארצית לענייני ניקוז שהוקמה לפי סעיף 2;
”הממונה“ – מי שמונה לפי סעיף 1א;
”מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, שמונה לפי סעיף 124יט לחוק המים;
”המשרד“ – משרד החקלאות ופיתוח הכפר;
”הרשות הממשלתית למים ולביוב“ – הרשות הממשלתית למים ולביוב שהוקמה לפי סעיף 124יא לחוק המים;
”רשות מקרקעי ישראל“ – רשות מקרקעי ישראל שהוקמה לפי סעיף 2 לחוק רשות מקרקעי ישראל, התש״ך–1960;
”הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים“ – הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים שהוקמה לפי סעיף 3 לחוק גנים לאומיים;
”השר“ – שר החקלאות ופיתוח הכפר.
הממונה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר ימנה, מקרב עובדי משרדו, אדם בעל ידע וכישורים מתאימים בתחום הניקוז וההגנה מפני שיטפונות לממונה לעניין חוק זה; לממונה יהיו נתונים התפקידים והסמכויות לפי חוק זה.
(ב)
הודעה על מינוי הממונה לפי סעיף קטן (א) תפורסם ברשומות.
מועצה לעניני ניקוז [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
לענין חוק זה תהיה מועצה ארצית לעניני ניקוז (להלן – מועצת הניקוז) שתפקידה לייעץ לשר בדבר –
(1)
הכרזה על אזור ניקוז;
(2)
אישור תוכניות מפעלי ניקוז על ידי רשויות ניקוז;
(3)
כל ענין אחר של מדיניות כללית הכרוך בביצוע חוק זה.
(ב)
במועצת הניקוז יהיו 15 חברים, והם:
(1)
הממונה, והוא יהיה היושב ראש;
(2)
מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, או עובד בכיר מקרב עובדי הרשות הממשלתית למים ולביוב, שימנה מנהל הרשות הממשלתית;
(3)
נציג השר להגנת הסביבה, שימנה השר להגנת הסביבה מקרב עובדי משרדו;
(4)
נציג שר הפנים, שימנה שר הפנים מקרב עובדי משרדו;
(5)
נציג שר האנרגיה, שימנה שר האנרגיה מקרב עובדי משרדו;
(6)
נציג שר הבריאות, שימנה שר הבריאות מקרב עובדי משרדו;
(7)
נציג שר האוצר, שימנה שר האוצר מקרב עובדי משרדו;
(8)
נציג רשות מקרקעי ישראל, שימנה מנהל רשות מקרקעי ישראל מקרב עובדי רשות מקרקעי ישראל;
(9)
נציג מינהל התכנון במשרד הפנים, שימנה מנהל מינהל התכנון במשרד הפנים מקרב עובדי מינהל התכנון;
(10)
נציג הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים, שימנה מנהל הרשות מקרב עובדי הרשות;
(11)
שני נציגי ציבור שימנה השר, שהם בעלי ידע ומומחיות בתחום הניקוז וההגנה מפני שיטפונות ואינם עובדי רשות ניקוז או בעלי תפקיד ברשות ניקוז; לפחות אחד מנציגי הציבור יהיה נציג של גוף ציבורי מקרב הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה, שימונה בהתייעצות עם השר להגנת הסביבה; בפסקה זו, ”הגופים הציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה“ – הגופים המנויים בתוספת לחוק ייצוג גופים ציבוריים שעניינם בשמירת איכות הסביבה (תיקוני חקיקה), התשס״ג–2002;
(12)
שני נציגי השלטון המקומי, שימונו האחד מטעם הגוף המייצג את רוב הרשויות המקומיות בישראל והאחר מטעם הגוף המייצג את רוב המועצות האזוריות בישראל;
(13)
נציג הארגון המייצג את המספר הגדול ביותר של החקלאים בישראל, שימנה השר.
(ג)
(1)
השר ימנה, מקרב עובדי משרדו, ממלא מקום ליושב ראש מועצת הניקוז שמתקיימים בו התנאים למינוי חבר מועצה לפי סעיף קטן (ד) וסעיף 2ד.
(2)
מי שמוסמך למנות חבר מועצה לפי סעיף קטן (ב) רשאי למנות לו ממלא מקום שמתקיימים בו התנאים למינוי אותו חבר מועצה.
(ד)
לא ימונה לחבר מועצת הניקוז מי שהורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או שהוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו.
(ה)
תקופת כהונתו של חבר מועצת הניקוז שמונה לפי סעיף קטן (ב)(2) עד (13), למעט מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, תהיה ארבע שנים, וניתן לשוב ולמנותו לתקופות כהונה נוספות, בנות ארבע שנים כל אחת.
(ו)
(1)
השר ימנה למועצת הניקוז שני משקיפים מקרב נציגי רשויות הניקוז (בסעיף קטן זה – משקיפים); המשקיפים יכהנו תקופה אחת של ארבע שנים ובסיומה ימנה השר משקיפים מקרב רשויות ניקוז שנציגיהן לא מונו למשקיפים בתקופת הכהונה הקודמת.
(2)
המשקיפים יוזמנו לכל ישיבות מועצת הניקוז והם רשאים להשתתף בכל ישיבותיה, אולם אין בהיעדרותם מישיבה כדי לפגוע בתוקף פעולותיה ובסמכויותיה של המועצה.
(3)
על המשקיפים יחולו הוראות סעיפים 2א, 2ג ו־2ד, בשינויים המחויבים; ואולם, על אף האמור בסעיף 2ד, משקיפים רשאים להביא בחשבון גם את עניינן של רשויות הניקוז אם הם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז, ולא יראו אותם כנמצאים במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
(ז)
הודעה על מינוי חבר מועצת הניקוז תפורסם ברשומות; הודעה על ההרכב המכהן של מועצת הניקוז תפורסם באתר האינטרנט של המשרד.
הפסקת כהונה לפני תום תקופת הכהונה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
חבר מועצת הניקוז, למעט הממונה ומנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב, יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו, בהתקיים אחד מאלה:
(1)
הוא התפטר במסירת כתב התפטרות למי שמינה אותו;
(2)
הוא חדל להיות עובד המשרד הממשלתי או חבר הגוף שהוא מייצג, ואם הוא נציג ציבור – הוא נתמנה לעובד המדינה.
(ב)
התקיימה נסיבה מהנסיבות כמפורט להלן לגבי חבר מועצת הניקוז, רשאי מי שמינה אותו להעבירו מכהונתו לפני תום תקופת הכהונה ובסמוך למועד התקיימות הנסיבה, בהודעה בכתב, עם העתק ליושב ראש מועצת הניקוז:
(1)
הוא הורשע בעבירה פלילית או בעבירת משמעת שמפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר מועצת הניקוז, או הוגשו נגדו כתב אישום או קובלנה בעבירה כאמור וטרם ניתן פסק דין סופי בעניינו;
(2)
נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו;
(3)
חדל להתקיים בו תנאי מהתנאים הדרושים למינויו כחבר מועצת הניקוז.
(ג)
הפסיק חבר מועצת הניקוז לכהן לפי הוראות סעיף זה, יפעל מי שמינה אותו למינוי חבר אחר במקומו בהקדם האפשרי, בהתאם להוראות סעיף 2(ב).
גמול והחזר הוצאות לחברי מועצת הניקוז [תיקון: תשפ״ב]
חבר מועצת הניקוז שאינו עובד המדינה, עובד גוף מתוקצב או עובד גוף נתמך, יהיה זכאי לתשלום מאת המשרד בעד השתתפות בישיבות המועצה, בהתאם להוראות החשב הכללי במשרד האוצר החלות לעניין חברי ועדות ציבוריות; בסעיף זה, ”עובד מדינה“, ”עובד גוף מתוקצב“ ו”עובד גוף נתמך“ – כהגדרתם בסעיף 32 לחוק יסודות התקציב, התשמ״ה–1985.
החלת דינים [תיקון: תשפ״ב]
חברי מועצת הניקוז שאינם עובדי המדינה, דינם, בפעולתם כחברי המועצה ולעניין פעולותיהם בה, כדין עובדי המדינה לעניין חיקוקים אלה:
(1)
(2)
חוק העונשין, התשל״ז–1977 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור;
(3)
(4)
סעיף 3ב לחוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי״ט–1959 – ההוראות הנוגעות לכלל עובדי המדינה;
(5)
פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל״א–1971 – ההוראות הנוגעות לעובדי הציבור.
ניגוד עניינים [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – בן זוג, הורה, הורה הורה, בן או בת ובני זוגם, אח או אחות וילדיהם, גיס, גיסה, דוד או דודה וילדיהם, חם, חמות, נכד או נכדה, לרבות קרוב כאמור שהוא שלוב (חורג);
”בעל עניין“ – כהגדרתו בחוק ניירות ערך, התשכ״ח–1968;
”טיפול“ – לרבות קבלת החלטה, העלאת נושא לדיון, נוכחות בדיון, השתתפות בדיון או בהצבעה או עיסוק בנושא מחוץ לדיון;
”ניגוד עניינים“, של חבר מועצת הניקוז – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו במועצת הניקוז ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
”קרוב“, של חבר מועצת הניקוז – כל אחד מאלה:
(1)
בן משפחה של חבר מועצת הניקוז;
(2)
אדם שלחבר מועצת הניקוז יש עניין במצבו הכלכלי;
(3)
תאגיד שחבר מועצת הניקוז, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4)
גוף שחבר מועצת הניקוז, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב)
לא ימונה ולא יכהן כחבר מועצת הניקוז מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו מלבצע את עיקר תפקידו כחבר מועצת הניקוז.
(ג)
חבר מועצת הניקוז לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים; ואולם, חבר מועצת הניקוז שהוא נציג השלטון המקומי כאמור בסעיף 2(ב)(12) רשאי להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא מייצג, אם הם קשורים לתפקידי מועצת הניקוז, ולא יראו אותו כנמצא במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
(ד)
נודע לחבר מועצת הניקוז כי הוא עלול להימצא במצב כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי ליושב ראש המועצה; היה חבר המועצה היושב ראש – יודיע לשר.
סדרי העבודה של מועצת הניקוז [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מועצת הניקוז רשאית לאצול מסמכויותיה לועדות משנה.
(א1)
המניין החוקי בישיבות מועצת הניקוז הוא רוב חבריה, ובהם יושב ראש המועצה.
(א2)
החלטות מועצת הניקוז יתקבלו ברוב דעות החברים המשתתפים בישיבה; היו הדעות שקולות, תכריע דעתו של יושב ראש המועצה.
(ב)
מועצת הניקוז תמנה הן מבין חבריה והן משאינם חבריה ועדה הנדסית שתבדוק תוכניות מפעלי ניקוז מבחינה הנדסית שבה יהיו חברים לפחות אלה: שני עובדי המשרד, שני עובדי הרשות הממשלתית למים ולביוב, עובד המשרד להגנת הסביבה, נציג אחד הגופים המנויים בסעיף 2(ב)(12) ועובד הרשות לשמירת הטבע והגנים הלאומיים.
(ג)
קיום מועצת הניקוז, סמכויותיה ותוקף החלטותיה ופעולותיה לא ייפגעו בשל הפסקת כהונתו של חבר מחברי המועצה או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו, ובלבד שמכהנים בה רוב חבריה.
(ד)
מועצת הניקוז תקבע בעצמה את סדרי העבודה והדיונים שלה ושל ועדותיה, ככל שלא נקבעו לפי חוק זה; סדרי העבודה והדיונים כאמור יפורסמו באתר האינטרנט של המשרד.
פרק שני: פיקוח על עורקים
איסור על הטיית מים שלא בהיתר [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
לא יטה אדם מים מעורק, ממיתקן ניקוז או מצינור ניקוז, לא יטה מים אליהם, לא ישנה את זרימת המים בהם ולא יניח לאחר לעשות פעולה כאמור, אלא בהיתר מאת הממונה ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור טעון הסכמה של מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב; לא נמסרה עמדת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב בתוך 45 ימים מיום שהממונה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו ניתנה הסכמתו למתן ההיתר.
(ב)
(בוטל).
איסור על עיבוד, בניה ומרעה בקרבת עורק [תיקון: תשס״ו]
לא יקים אדם מבנה, ולא יתקין מיתקן, בעורק, מעליו או ברצועת המגן, לא יעבד שם קרקע בכל צורה שהיא, לא ירעה ולא יעביר בהם עדרי צאן, בקר או בעלי חיים אחרים, אלא בהיתר מאת הממונה ובהתאם לתנאי ההיתר; היתר כאמור טעון הסכמה של מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב; לא נמסרה עמדת מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב בתוך 45 ימים מיום שהממונה פנה אליו בעניין, יראו, בתום אותה תקופה, כאילו ניתנה הסכמתו למתן ההיתר.
קביעת רצועות מגן על ידי השר [תיקון: תשכ״א, תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
לא נקבעו לעורק פלוני רצועות מגן בתכנית לפי סעיף 18, רשאי השר לקבען בצו, ובלבד –
(1)
שרחבן של שתי רצועות המגן יחד לא יעלה על מחצית רחבו של העורק כשהוא נמדד בין דפנות אפיקו;
(2)
שאם מכוח ההגבלה שבפסקה (1) היה רחבה של אחת משתי רצועות המגן פחות מחמישה מטר, רשאי השר לקבוע לאחת מהן רוחב גדול יותר שלא יעלה על חמישה מטר.
(ב)
מי שנאלץ להפסיק עיבוד רצועת מגן, כולה או מקצתה, עקב קביעת הרצועה על ידי השר, זכאי לפיצויים מאוצר המדינה על הנזק שנגרם לגידוליו שברצועת המגן על ידי ההפסקה.
(ג)
(בוטל).
החזרת המצב לקדמותו [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
הוקמו מבנים, הותקנו מיתקנים, ניטעו עצים או נזרעו גידולים, בניגוד לסעיף 5, או הוטו מים מעורק, הוטו אליו או שונתה זרימתם בו, בניגוד לסעיף 4, רשאי הממונה, אם ראה צורך בכך כדי למנוע סכנה של סחף קרקע, שטפון, הצפה או פגיעה בבריאות הציבור או בחקלאות, להורות למי שעשה פעולה כאמור או על המחזיק במבנים, במיתקנים או בעצים או בגידולים האמורים, לסלקם או להחזיר את המצב לקדמותו בדרך אחרת, כפי שיקבע בצו; לא קויימו הוראות הצו, רשאי הממונה לעשות את העבודות הדרושות לקיומו ולגבות את הוצאותיהן מן החייב בקיום הצו כאמור.
(ב)
קיום ההוראה או ביצוע העבודות על ידי הממונה או מי מטעמו אינו פוטר את מי שעשה את הפעולה, שבעקבותיה ניתן הצו, מאחריות פלילית לפי חוק זה ולפי כל חיקוק אחר.
ערר [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
הוראות מיוחדות לתיעול עירוני [תיקון: תשפ״ב]
פרק זה אינו חל לגבי עורקים שהותקנו או סודרו במיוחד על ידי עיריה או מועצה מקומית בתחומה לשם ניקוז מי גשמים אלא במידה שקבע השר, בהתייעצות עם שר הפנים, לגבי אותה עיריה או מועצה מקומית, בהודעה שפורסמה ברשומות;
לענין זה, ”מועצה מקומית“ – למעט מועצה אזורית שהוקמה תוך כדי שימוש בסמכויות לפי סעיף 5(3) לפקודת המועצות המקומיות, 1941.
פרק שלישי: אזורי ניקוז ורשויות ניקוז
הכרזת אזור ניקוז [תיקון: תשפ״ב]
השר רשאי, לאחר התייעצות במועצת הניקוז, להכריז ברשומות על שטח מסויים כעל אזור ניקוז.
הקמת רשות ניקוז, הרכבה וסדרי עבודתה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר רשאי, בצו ברשומות ולאחר התייעצות עם שר הפנים, להקים רשות ניקוז ולקבוע לה תחום שיכלול אזור ניקוז, חלק ממנו, או מספר אזורי ניקוז (להלן – הצו המקים).
(ב)
לא יקים השר רשות ניקוז אלא אם הסכימו לכך רוב הרשויות המקומיות שבתחום שיפוטן נמצא רוב השטח העומד להיכלל בתחום רשות הניקוז, או על פי החלטת הממשלה.
(ג)
לרשות הניקוז תהיה מליאה שבהרכבה יהיה רוב של נציגי הרשויות המקומיות שבתחום רשות הניקוז ומיעוט של נציגי הממשלה, שמספרם לא יעלה על שלושה; השר, בהתייעצות עם שר הפנים, יפרט בצו המקים, או בצו מאוחר יותר, את מידת ייצוגה של כל רשות מקומית ברשות הניקוז המוקמת.
(ד)
נכלל בתחום רשות הניקוז שטח שאינו בתחום רשות מקומית, ימנה השר, בצו המקים, לא יותר משני אנשים מקרב בעלי הקרקעות ומעבדיהן המייצגים לדעתו את בעלי הקרקעות של אותו שטח, להיות חברים ברשות הניקוז המוקמת.
(ה)
השר רשאי, בצו המקים או בצו מאוחר יותר, לקבוע הוראות בדבר הרכב הרשות, דרך מינוים של חבריה, סדרי הנהלתה, ודרכי פירוקה, לרבות הקניית רכושה והעברת חובותיה בשעת פירוקה.
(ו)
שום פעולה של רשות הניקוז לא תיפסל מחמת זה בלבד שבשעת הפעולה היה מקומו של אחד החברים פנוי מכל סיבה שהיא.
מינוי מנהל כללי לרשות ניקוז [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מליאת רשות ניקוז תמנה מנהל כללי לניהול השוטף של ענייניה.
(ב)
השר יקבע בצו את דרך מינויו של מנהל כללי לרשות ניקוז, תקופת כהונתו והתנאים לסיום כהונתו.
תפקידי רשות הניקוז [תיקון: תשפ״ב]
תפקידי רשות הניקוז הם לדאוג לניקוזו הסדיר של התחום שנקבע לה בצו המקים, ולשם כך להקים, לשנות ולהחזיק ולפתח מפעלי ניקוז באותו תחום; במילוי תפקידיה לפי חוק זה תפעל רשות ניקוז גם למניעת מפגעי בריאות העלולים להיווצר בתחומה, במעשה או במחדל, עקב מילוי תפקידיה כאמור, ולטיפול במפגעים כאמור או לסילוקם; בלי לגרוע מהוראות כל דין, במילוי תפקידיה לפי חוק זה תפעל רשות ניקוז גם בשים לב לצורך למנוע, ככל האפשר, יצירה או החמרה של מפגעים סביבתיים בתחומה.
פטור נכסי רשות הניקוז מתשלומי חובה
דין רכושה של רשות הניקוז לענין ארנונות, מסים ותשלומי חובה אחרים כדין נכסי המדינה.
רשות הניקוז – תאגיד
רשות הניקוז היא תאגיד ובמסגרת סמכויותיה רשאית היא להתקשר בחוזים, לרכוש נכסים, להחזיק בהם ולהעבירם, לתבוע ולהיתבע ולעשות כל פעולה הדרושה למילוי תפקידיה.
שינוי תחום רשות ניקוז [תיקון: תשפ״ב]
(א)
השר רשאי, בצו ברשומות, להרחיב את תחום רשות הניקוז או לאחד רשויות ניקוז, והוראות סעיף 11 יחולו על צו כאמור כאילו היה צו מקים.
(ב)
משנתכוננה רשות ניקוז מורחבת או מאוחדת כאמור יחדלו הרשות או הרשויות שבמקומן היא באה, וכל נכסיהן, זכויותיהן, חובותיהן והתחייבויותיהן יעברו אליה, זולת אם ניתנה בצו כאמור הוראה אחרת לענין זה.
הקניית רכוש והטלת התחייבויות [תיקון: תשפ״ב]
בצווים לפי הסעיפים 11 או 15 רשאי השר לקבוע הוראות בדבר הדרך שבה יוקנה לרשות הניקוז כל רכוש שהיה ערב הקמתה, או ערב שינוי תחומה, רכושה של רשות אחרת שעסקה, לפי כל חיקוק, בניקוז, לרבות רכושה של רשות מקומית שתחומה, כולו או מקצתו, בתחום רשות הניקוז, ובלבד שהרכוש המוקנה שימש למטרות ניקוז בלבד; כן רשאי השר בצווים כאמור להטיל על רשות הניקוז התחייבויות הנובעות מפעולות ניקוז שנעשו על ידי רשויות אלה.
פרק רביעי: הקמת מפעלי ניקוז
אין מפעל ניקוז ללא תכנית [תיקון: תשפ״ב]
רשות ניקוז לא תקים מפעל ניקוז ולא תשנהו אלא לפי תכנית מפעל ניקוז שתוכן ותאושר בהתאם להוראת חוק זה (להלן – התכנית).
פרטי התכנית [תיקון: תשפ״ב]
(א)
התכנית תפרט –
(1)
שטח פעולתו של המפעל;
(2)
העבודות הדרושות להקמת המפעל וניהולו;
(3)
אומדן ההשקעות והצעות למימון;
(4)
המקרקעין שיש לתפסם לצמיתות, וכן את המקרקעין שבהם יניחו צינורות או יעשו פעולות ארעיות להקמת המפעל בלי שתידרש תפיסתם לצמיתות;
(5)
רחבן של רצועות המגן שבתחום התכנית;
(6)
העורקים שבתחום הרשות;
(7)
השפעת המפעל על הסביבה, על מקורות המים ועל איכות המים בהם.
(ב)
לתכנית יצורפו תשריטים של השטח שעליו היא חלה.
פרסום הצעת תכנית [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
תכנית שהחליטה עליה רשות הניקוז תונח במשרדי רשות הניקוז והעתק ממנה יונח במשרדי הרשויות המקומיות הנכללות בתחום רשות הניקוז, וכל המעוניין רשאי לעיין בתכנית חינם; הודעה על הנחת התכנית תפורסם ברשומות, בשני עתונים יומיים, וגם בכל דרך אחרת שהורה עליה הממונה.
התנגדויות לתכנית
כל המעונין, הן בתורת בעל והן בדרך אחרת, בקרקע, בבנין או בנכסים אחרים העשויים להיפגע על ידי תכנית שהונחה, רשאי להגיש התנגדות לרשות הניקוז תוך שלושים יום מיום פרסום ההודעה על ההנחה.
הגשה לאישור השר [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בתום המועד להגשת התנגדויות תעביר רשות הניקוז את התכנית וההתנגדויות שהוגשו, בצירוף ההערות שלה, לשר.
(ב)
השר, לאחר התייעצות במועצת הניקוז, רשאי לאשר את התכנית בשינויים או בלי שינויים או להסירה.
(ג)
השר לא ידחה התנגדות אלא לאחר שניתנה למתנגד הזדמנות להשמיע טענותיו לפניו או לפני מועצת הניקוז או לפני מי שמינה השר לכך.
מקומות קדושים והיסטוריים [תיקון: תשפ״ב]
(א)
היה ביצועה של תכנית פוגע במקום קדוש כמשמעותו בדבר־המלך־במועצה על א״י (המקומות הקדושים), 1924, לא יאשר אותה השר אלא בהסכמת שר הדתות.
(ב)
היה ביצועה של תכנית פוגע באתר היסטורי, כמשמעותו בפקודת העתיקות, לא יאשר אותה השר אלא בהסכמת שר החינוך והתרבות.
אישור מותנה לתוכנית ניקוז הכוללת פעולות המחייבות רישוי לפי חוק המים [תיקון: תשפ״ב]
(א)
רשות ניקוז רשאית להגיש הצעה לתוכנית מפעל ניקוז לבחינתו של מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב [צ״ל: ”ולביוב“], כדי שיקבע אם התוכנית כוללת פעולות המחייבות רישוי לפי חוק המים (בסעיף זה – תוכנית טעונה רישוי).
(ב)
סבר מנהל הרשות הממשלתית למים וביוב [צ״ל: ”ולביוב“] כי תוכנית מפעל ניקוז היא תוכנית טעונה רישוי, רשאי הוא לתת אישור שלפיו יינתנו לרשות הניקוז שהגישה הצעה לתוכנית כאמור רישיונות לפי חוק המים בכפוף להשלמת הקמתו של מפעל הניקוז לפי התוכנית (בסעיף זה – אישור מותנה), ובלבד שמצא כי הוראות תוכנית מפעל הניקוז מאפשרות זאת, ולעניין רישיון החדרה כמשמעותו בחוק המים – אם קוימו גם הוראות סימן ה׳ לפרק השני בחוק המים; ניתן אישור מותנה, יקבע מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב את תנאי הרישיונות ורשאי הוא לקבוע תנאים באישור המותנה.
(ג)
הקימה רשות ניקוז מפעל ניקוז לפי תוכנית מפעל ניקוז שקיבלה אישור מותנה ובתנאים שנקבעו בו אם נקבעו, ייתן מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב לרשות הניקוז רישיונות לפי חוק המים בהתאם לאותו אישור, והם יהיו בתוקף כל עוד הוראות התוכנית לא שונו.
(ד)
אין בהוראות סעיף זה כדי לגרוע מסמכות מנהל הרשות הממשלתית למים ולביוב –
(1)
לבטל רישיון שניתן לפי אישור מותנה, להתלותו או לשנותו, בהתאם לסמכותו לפי חוק המים, אם רשות הניקוז הפרה את תנאי הרישיון או תנאים שנקבעו בתוכנית מפעל הניקוז;
(2)
לבטל רישיון לפי חוק המים אם רשות הניקוז הפרה את תנאי האישור המותנה.
תיאום התכנית עם ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לא יאשר השר תכנית אלא אם כן הביא אותה קודם לכן לפני הוועדה המחוזית שבתחומה נמצא השטח שעליו חלה התכנית, והועדה רשאית לאשר את התוכנית, לאשרה בשינויים או לדחותה, על אף האמור בפרק ג׳ לחוק התכנון והבנייה, בדבר דרכי אישור תוכנית שבסמכות ועדה מחוזית; בסעיף זה –
”ועדה מחוזית“ – ועדה מחוזית לתכנון ולבנייה;
”חוק התכנון והבנייה“ – חוק התכנון והבנייה, התשכ״ה–1965.
(ב)
לא תדחה הועדה המחוזית תכנית אלא מטעמים שבשלהם רשאית היא לדחות תוכנית שבסמכותה לפי חוק התכנון והבנייה.
(ג)
לא אישרה הועדה המחוזית תכנית כאמור, תובא התכנית לפני הממשלה והיא רשאית לאשרה, לאשרה בשינויים או לדחותה.
פרסום, תחילתה ועדיפותה של תוכנית מפעל ניקוז [תיקון: תשפ״ב]
(א)
הודעה על אישורה של תכנית או על הסרתה תפורסם ברשומות, ותחילתה של התכנית היא ביום פרסום ההודעה או ביום מאוחר יותר שנקבע באותה הודעה; תכנית שאושרה, בשינויים או בלי שינויים, תונח לעיון בדרך שנקבעה בסעיף 19.
(ב)
תכנית שאושרה לפי חוק זה, יהא כוחה יפה מכוחה של כל תכנית בנין עיר.
הצעת שינוי בתכנית ניקוז [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
רשות הניקוז רשאית להביא שינויים בתוכנית מפעל ניקוז שאושרה.
(ב)
דין החלטה בדבר שינויים בתכנית כדין החלטה על תכנית, לענין הסעיפים 19 עד 23.
(ג)
סעיף קטן (ב) אינו חל על שינוי בתכנית שאין בו כדי לפגוע בזכויות.
הגבלת בניה עם פרסום תכנית [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
משנתפרסמה הודעה על הנחת תכנית כאמור בסעיף 19, יהיו הקמת בנינים והגדלתם, וכן נטיעה בקרקעות המיועדות לפי התכנית לתפיסה צמיתה מותנות בהיתר הממונה כל עוד לא הוסרה התכנית או כל עוד לא הוצאה הקרקע מן התכנית עקב שינויים בה, אך לא יותר משנתיים מיום פרסום ההנחה כאמור.
(ב)
קרקע שלא היתה כלולה בתכנית לפי סעיף 19 ונכללה כמיועדת לתפיסה צמיתה בתכנית שאושרה לפי סעיף 21 או 23 יחול עליה האיסור האמור בסעיף קטן (א) במשך שנה מיום פרסום ההודעה על אישור התכנית.
(ג)
הוגבלו זכויותיו של פלוני בקרקע מכוח הסעיפים הקטנים (א) או (ב), רשאי שר האוצר לפטרו פטור מלא או חלקי מתשלום כל מס המגיע לאוצר המדינה בקשר לאותה קרקע, ורשאית רשות מקומית לפטור כאמור מתשלום כל ארנונה, מס או תשלום חובה אחר המגיע לה, הכל במידה שהדבר נוגע לתקופה בה הוגבלו הזכויות ובשים לב לקיפוח ההנאה בקרקע מכוח ההגבלות האמורות.
הקמת המפעל
(א)
רשות הניקוז תבצע את התכנית כפי שאושרה ותקים את מפעל הניקוז ותחזיקו ותנהלו, בכפוף להוראות חוק זה.
(ב)
למילוי תפקידיה האמורים, רשאים רשות הניקוז ושליחיה להיכנס לכל מקום – למעט בית מגורים – לקדוח, לחפור, להקים מבנים ומיתקנים ולהניח צינורות בכל מקום, הכל בהתאם לתכנית, וכן לסלק מבנים, נטיעות וגידולים בכל מקום, במידה שדרוש הדבר להקמת מפעל הניקוז.
הסמכות למתן היתרים לפי חיקוקים אחרים [תיקון: תשפ״ב]
היתה פעולה מהפעולות המנויות בסעיף 27 טעונה היתר, רשיון או פטור על פי כל חיקוק, רשאים גם השר והשר הממונה על ביצועו של אותו חיקוק ביחד לתת את ההיתר, הרשיון או הפטור.
תפיסת מקרקעין
(א)
מבנים או מקרקעין אחרים המיועדים לפי התכנית לתפיסה צמיתה וכן מבנים אחרים ששטחם דרוש לפי התכנית להקמת מפעל הניקוז, רשאית רשות הניקוז לדרוש את פינויים, לאחר שניתנה לתופסים בהם הודעה בכתב תשעים יום מראש.
(ב)
לענין סעיף זה תכנית מאושרת דינה כדין פסק דין פינוי של בית משפט שאין עליו ערעור עוד, ומותר להוציאו לפועל על ידי כל משרד הוצאה לפועל שבתחום שיפוטו של בית המשפט המחוזי, שבו נמצאים הבנינים או המקרקעין; אולם אם היה המבנה דירה כמשמעותה בחוק הגנת הדייר, תשט״ו–1955, והתופס בה מוגן מפני פינוי מכוח החוק ההוא, לא יפונה אלא לאחר שהועמד לרשותו דיור חלוף או שולמו לו פיצויים כדי השגת דיור חלוף, הכל להנחת דעתו של יושב ראש ההוצאה לפועל.
(ג)
הוקמה דירה עקב הפרת איסור בניה לפי חוק זה, או אחרי הפרסום ברשומות על הנחת התכנית לפי סעיף 19, והעמידה רשות הניקוז לרשותו של הדייר דיור חלוף או שילמה לו פיצויים לפי סעיף זה, יפצה מי שמכוחו תפס הדייר בדירה, את רשות הניקוז על ההוצאות שהוציאה לדיור החלוף או על הפיצויים ששילמה.
רכישת מקרקעין [תיקון: תשכ״א, תשפ״ב]
מקרקעין המיועדים לפי תכנית לתפיסה צמיתה רשאית רשות הניקוז לרכשם מיד, והמקרקעין יירשמו על שם רשות הניקוז בספרי האחוזה חפשיים מכל שעבוד, עיקול, או זכות חפצית אחרת, על סמך אישור שיינתן למטרה זו על ידי השר.
רכישת זכות חכירה במקרקעין [תיקון: תשכ״א, תשפ״ב]
מקרקעין המיועדים לפי תכנית לתפיסה צמיתה כאמור בסעיף 18 והם חלק מחלקה רשומה בפנקס מקרקעין, רשאית רשות הניקוז, לפי בחירתה, במקום לרכשם כאמור בסעיף 30, לחכרם לתקופה שלא תעלה ללא הסכמת המחכיר על שנתיים, כשהם חפשים מכל שעבוד, עיקול או זכות חפצית אחרת, וזכות החכירה תירשם בפנקס מקרקעין על שם רשות הניקוז על סמך אישור לכך מאת השר; תנאי החכירה כאמור ותקופתה, להוציא תנאים בדבר מתן פיצויים וצורתם, ייקבעו באותו אישור של השר, וכל תשלום חובה שחל על המחכיר, בשל אותם מקרקעין, אחרי התפיסה – יחול על רשות ניקוז.
פיצול [תיקון: תשכ״א, תשפ״ב]
תפסה רשות ניקוז מכוח תכנית מקרקעין שהיו מיועדים לתפיסה צמיתה לפי אותה תכנית, והם חלק מחלקה רשומה בפנקס מקרקעין, רשאית היא להפריד את החלק על ידי רישום פיצול החלקה בפנקסי המקרקעין; רשם המקרקעין ירשום את הפיצול, על אף האמור בכל דין, על פי תשריט מאושר על ידי השר ומחלקת המדידות ולאחר שהודיע לבעלי זכות במקרקעין אלה על כוונתו לעשות כן.
פיצויים בעד רכישת מקרקעין [תיקון: תשכ״א]
תפסה רשות ניקוז מכוח תכנית מקרקעין שהיו מיועדים לתפיסה צמיתה על פי אותה תכנית, תשלם עליהם פיצויים למי שהיה זכאי להם אילו נתפסו המקרקעין לצמיתות על ידי רשות מים כאמור בסעיף 90(1) לחוק המים, תשי״ט–1959, ורואים את המקרקעין לענין תשלום הפיצויים כאילו נרכשו על ידי רשות הניקוז בבעלות, בין שנרכשו כך למעשה ובין שנחכרו בלבד כאמור בסעיף 30א; חובת תשלום הפיצויים נוצרת ביום שנתפסו המקרקעין כאמור.
הפיכת זכות חכירה לבעלות [תיקון: תשכ״א]
רשמה רשות ניקוז פיצול כאמור בסעיף 30ב במקרקעין שנחכרו על ידיה, ושילמה את הפיצויים המגיעים לפי סעיף 30ג, רשאים הן המחכיר והן רשות הניקוז לדרוש שרשות הניקוז תירשם בפנקס המקרקעין כבעלים של החלק הנפרד ושהחכירה תבוטל; סירב אחד מהם להסכים לרישום ולביטול כאמור, רשאי בית הדין לעניני מים, על פי בקשתו של השני, להורות לרשם המקרקעין לבטל את החכירה ולרשום את רשות הניקוז כבעלים של החלק הנפרד כאמור.
גישה חלופה סבירה
היתה תכנית מונעת מבעל מקרקעין או מהתופס בהם בזכות את הגישה אליהם, חייבת רשות הניקוז לפתוח ולהתקין לו, על חשבונה היא, דרך גישה חפשית סבירה לאותם מקרקעין, ולשם כך רשאית היא להשתמש בכל הסמכויות שיש לה לגבי הקמת מפעל ניקוז ולהכניס הוראות מתאימות לתכנית.
ביצוע עבודות זמניות
(א)
ביצעה רשות הניקוז במקרקעין שאינם מיועדים לתפיסה צמיתה, עבודות חפירה או כל עבודה אחרת, בתחום סמכויותיה, תחזיר את המקרקעין בהקדם לאותו מצב, ככל האפשר, שבו היו לפני כן.
(ב)
לא קיימה רשות הניקוז את המוטל עליה לפי סעיף קטן (א), רשאי בעל המקרקעין או התופס בהם בזכות לאחר שהתרה ברשות הניקוז בכתב לעשות זאת ולתבוע את החזרת ההוצאות מרשות הניקוז.
פיצויים שלא בעד תפיסה לצמיתות
(א)
מי שנגרם לו נזק כתוצאה מפעולות להקמת מפעל ניקוז או לניהולו, או מליקויים או קלקולים במיתקני המפעל, והנזק הוא אחד המנויים להלן, זכאי לפיצויים מרשות הניקוז:
(1)
שלילה זמנית או צמיתה של שימוש סביר או של הנאה סבירה במקרקעין, למעט תפיסתם לצמיתות;
(2)
הפחתת שוויים של מקרקעין;
(3)
סילוקם או שינויים של מבנים, נטיעות או גידולים.
(ב)
סעיף קטן (א) אינו גורע מהוראות סעיף 29 וכן מאחריות לנזיקין לפי כל דין אחר לגבי ליקויים או קלקולים במיתקני המפעל.
תמורת פיצויים
הפיצויים לפי חוק זה ישולמו בכסף, אולם רשאית רשות הניקוז להעמיד לרשות הזכאי לפיצויים מקרקעין אחרים באותה סביבה במקום המקרקעין שנתפסו, או לסלק פגיעות על ידי הקמת מבנה או התקנת מיתקן או בדרך סבירה אחרת, הכל במידה שהדבר עשוי לבוא במקום פיצוי כספי.
שיעור הפיצויים [תיקון: תשכ״א]
(א)
כללים שנקבעו לחישוב פיצויים לפי סימן ד׳ בפרק השלישי לחוק המים, תשי״ט–1959, יחולו בתביעות פיצויים לפי חוק זה על גרימת נזק מסוג הנזקים שנקבעו בכללים אלה.
(ב)
כל עוד לא נקבעו כללים כאמור, יהיו שיעור הפיצויים בעד תפיסת מקרקעין על פי תכנית וחישובם – כאמור בפקודת הקרקעות (רכישה לצרכי ציבור), 1943, למעט סעיף 20 שבו, ובשינויים המחוייבים לפי הענין; בין השאר יבוא לענין זה מועד הפרסום ברשומות בדבר הנחת התכנית לפי סעיף 19 במקום מועד פרסום ההודעה לפי סעיף 5 לאותה פקודה.
ההכרעה בדבר פיצויים בידי בתי דין לעניני מים
(א)
באין הסכמה בין רשות הניקוז ובין התובע פיצויים בדבר הפיצויים, שיעורם, צורת נתינתם, יכריע בית הדין לעניני מים.
(ב)
בחישוב הפיצויים ע״י בית הדין לעניני מים לא יובאו בחשבון נכסים, גידולים ונטעים שנתווספו למקרקעין עקב הפרת איסור בניה, זריעה, או נטיעה לפי חוק זה; הוראה זו אינה גורעת מסעיף 30.
הטלת ארנונות על ידי רשות ניקוז [תיקון: תשפ״ב]
(א)
רשות הניקוז רשאית, באישור השר, להטיל על המקרקעין באזור הניקוז ארנונות אלה שישולמו על ידי בעליהם:
(1)
ארנונות ניקוז מיוחדות לכיסוי מלא או חלקי של הוצאות שהוצאו להקמת מפעל הניקוז או לשינויו, או של הוצאות משוערות מראש לפעולות אלה;
(2)
ארנונת ניקוז כללית לכיסוי הוצאות אחרות של רשות הניקוז, לרבות החזקת מפעל הניקוז.
(ב)
רשות הניקוז רשאית, באישור השר, לקבוע את שיעורי הארנונות ואת מועדי שילומן ולהטילן בסכומים או בדרגות שונות, בשים לב, בין השאר, לנתונים אלה:
(1)
שטח המקרקעין;
(2)
סוג המקרקעין, טיבם ויעודם;
(3)
דרך ניצולם;
(4)
באיזו מידה מביא מפעל הניקוז או השינוי בו להשבחת המקרקעין;
(5)
באיזו מידה נגרם הצורך בהקמת מפעל הניקוז, בהחזקתו, או בשינויו על ידי המפעלים, המבנים או המיתקנים הנמצאים על אותם מקרקעין, ועל ידי הזרמת מי ביוב לעורקי ניקוז על ידי מפעלים ומיתקנים כאמור.
(ג)
רשות הניקוז תפרסם ברבים, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות, הודעה בדבר כוונתה להטיל ארנונות ניקוז, שיעוריהן ומועדי שילומן, ולפני שתטיל את הארנונות תתן לכל המעוניין להשמיע את דבריו באותו ענין, במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות.
(ד)
לענין ארנונות הניקוז, בעל המקרקעין – לרבות כל אדם המקבל או הזכאי לקבל הכנסה מהמקרקעין או שהיה מקבלה אילו המקרקעין היו נותנים הכנסה, בין בזכותו הוא, בין כסוכן, כנאמן או כבא כוח, בין שהוא הבעל הרשום ובין שאיננו הבעל הרשום, וכן שוכר או שוכר משנה ששכר את המקרקעין לתקופה שלמעלה מארבע שנים, ובמקרקעין התפוסים על ידי מפעל תעשייתי – מי שבידו השליטה על המפעל; וכל חיוב בתשלום ארנונה המוטל לפי חוק זה על בעל יהא מוטל על כל אלה ביחד ולחוד.
פרסום הודעות על ארנונות ניקוז [תיקון: תשפ״ב]
רשות הניקוז תפרסם במועדים ובדרך שנקבעו בתקנות הודעה בדבר הטלת הארנונות, שיעורן ומועדי שילומן, וכן תפורסם ברשומות הודעה בדבר אישור הארנונות על ידי השר.
אופן הכנת לוח שומה
(א)
רשות הניקוז תשום את המקרקעין החייבים בארנונות ותכין לוח שומה שיכיל את הפרטים שייקבעו בתקנות.
(ב)
דרכי הכנת לוח השומה, התוספות והשינויים שמותר להכניס בו ותחילת תקפו ייקבעו בתקנות.
(ג)
בעל מקרקעין רשאי בדרך שתיקבע בתקנות, לדרוש בקורת לוח השומה.
(ד)
רשות ניקוז רשאית לאצול מסמכויותיה לפי סעיף זה לועדה שתורכב מחבריה.
חובה למסור ידיעות
רשות מקומית שתחומה, כולו או מקצתו, כלול בתחומה של רשות הניקוז תתן לרשות הניקוז או למי שהרשות אָצלה מסמכויותיה לפי סעיף 38, את כל הידיעות שבידה העשויות, לדעת רשות הניקוז, להקל את הכנת לוח השומה.
הנחת לוח השומה [תיקון: תשפ״ב]
משהושלם לוח השומה יונח הוא או העתק ממנו במשרדי רשות הניקוז, במשרדי הרשויות המקומיות שתחומן, כולו או מקצתו, כלול בתחומה של רשות הניקוז, ובמקומות אחרים שיקבע השר.
הודעה בדבר הנחת לוח שומה
רשות הניקוז תפרסם באזור הניקוז הודעה בדבר הנחת לוח השומה או ההעתק כאמור ותציין בה שכל אדם זכאי תוך שלושים יום, מיום פרסום ההודעה, לעיין בלוח ולסדר לו העתק או תקציר ממנו ולהגיש עליו ערר.
ערר
(א)
כל אדם זכאי, תוך שלושים יום מפרסום ההודעה כאמור בסעיף 41, להגיש לבית דין לעניני מים ערר מנומק על יסוד טענה מטענות אלה:
(1)
שהוא נרשם, או לא נרשם, בלוח השומה שלא כדין או שנרשם בו באופן לא נכון;
(2)
שהשומה אינה מתאימה לכללים לפי סעיף 36 או אינה צודקת.
(ב)
ערר על שומת הארנונה אינו מעכב את גבייתה.
גביית ארנונות ניקוז [תיקון: תשכ״א, תשפ״ב]
(א)
חיוב בארנונה לפי לוח השומה יוצא לפועל על פי תעודה של רשות הניקוז כדרך שמוציאים לפועל פסק דין סופי של בית משפט השלום. לענין זה אין נפקא מינה, אם הארנונה נגבית על ידי רשות הניקוז או על ידי רשות מקומית.
(ב)
השר, בהתייעצות עם שר הפנים, רשאי להטיל על רשות מקומית, שתחומה כלול, כולו או מקצתו, בתחום רשות הניקוז, לגבות את ארנונות הניקוז על המקרקעין שבתחומה.
(ג)
השר, בהסכמת שר הפנים, רשאי לחייב רשות מקומית שתחומה כלול, כולו או מקצתו, בתחום הניקוז, לשלם לרשות הניקוז את הסכום הכולל של ארנונות הניקוז על המקרקעין שבתחומה, על פי שומות סופיות שנערכו לבעלי מקרקעין אלה, ורשות מקומית שנתחייבה לשלמן כאמור רשאית לגבותן מבעלי המקרקעין החייבים בתשלומן במידה שלא שילמו אותן במישרין לרשות הניקוז.
(ד)
נתחייבה רשות מקומית לשלם ארנונות ניקוז לרשות הניקוז, תכלול בתקציבה את הסכום הכולל של הארנונות המגיע לתקופת התקציב הן כתקבול מגבית ארנונות הניקוז והן כתשלום לרשות הניקוז, ורשאית היא לשנות פריטים אלה בתקציבה, אם חלו שינויים באומדן עקב הכרעות בעררים ובערעורים על שומות.
חיוב בהוצאות ניקוז [תיקון: תשכ״ד, תשפ״ב]
(א)
רשות ניקוז, באישור השר ושר הפנים, רשאית להחליט חלף תשלום ארנונת ניקוז כאמור בסעיף 36 שההוצאות להקמת מפעל ניקוז, לשינויו או להחזקתו (להלן בסעיף זה – פעולות ניקוז) או הוצאות אחרות של רשות הניקוז לפעולות ניקוז יכוסו – כולן או חלקן, לפי היטלי ניקוז אזוריים שתקבע בהחלטתה –
(1)
על ידי הרשויות המקומיות המיוצגות ברשות הניקוז;
(2)
על ידי רשות מקרקעי ישראל, בעד שטחים שהם מקרקעי ישראל כמשמעותם בחוק־יסוד: מקרקעי ישראל, בתחומה של אותה רשות ניקוז.
(א1)
השר, לאחר התייעצות עם שר הפנים ועם מועצת הניקוז, רשאי להורות כי חלק שאינו עולה על חמישית מהיטל הניקוז האזורי של רשות ניקוז, שבו מחויבת רשות מקרקעי ישראל לפי סעיף קטן (א), ישמש לתכנון ולביצוע של מפעלי ניקוז ויוקצה למטרות אלה על ידי המשרד, בהתאם לאמות מידה שוויוניות שיורה עליהן הממונה ויפורסמו באתר האינטרנט של המשרד; החלטה לפי סעיף זה לא תתקבל אלא לאחר שניתנה לרשות הניקוז הנוגעת בדבר ולרשויות המקומיות החברות בה הזדמנות להביא את טענותיהן לפני השר.
(ב)
אישור השר ושר הפנים לפי סעיף קטן (א) לא יינתנו אלא לאחר שניתנה לרשויות המקומיות הנוגעות בדבר ולרשות מקרקעי ישראל, לפי העניין, הזדמנות להביא את טענותיהן לפני השרים.
(ג)
חלוקת נטל ההוצאות לפי היטלי ניקוז אזוריים כאמור תיעשה, ככל האפשר, בשים לב למידת ההנאה והתועלת שישנן לכל אחד מהגורמים המנויים בסעיף קטן (א)(1) או (2), לפי העניין, בפעולת הניקוז ולמידה שבה נגרם הצורך בפעולת הניקוז על ידי מפעלים, מיתקנים ומבנים הנמצאים בתחומם.
(ד)
רשות מקומית הרואה את עצמה נפגעת על ידי חלוקת נטל ההוצאות לפי סעיף זה, רשאית לערור על החלטת רשות הניקוז לפני בית הדין לעניני מים תוך שלושים יום לאחר שניתנה לה הודעה על החלטת רשות הניקוז; ההודעה על ההחלטה תפרט, בין השאר, את התאריכים של אישור השר והסכמת שר הפנים [צ״ל: ”השר ושר הפנים“].
גביית היטלי הניקוז האזוריים על ידי הרשות המקומית [תיקון: תשכ״ד, תשפ״ב]
(א)
בתחומה של רשות מקומית שחויבה בתשלום היטל ניקוז אזורי לפי החלטת רשות הניקוז כאמור בסעיף 43א לא תיגבה ארנונת ניקוז; ואולם הרשות המקומית רשאית להטיל על בעלי המקרקעין בשטח הכלול בתחומה, למעט על רשות מקרקעי ישראל, היטל לכיסוי ההוצאות שבשלהן הוטל היטל ניקוז אזורי (להלן – היטל ניקוז לתושב).
(ב)
היטל הניקוז לתושב יוטל לפי המבחנים שייקבעו בחוק עזר של הרשות המקומית והודעה על סכום ההיטל תינתן לחייבים בו במועד ובדרך שייקבעו באותו חוק עזר.
(ג)
המבחנים ייקבעו במגמה שבעל מקרקעין שאינו נהנה מפעולת הניקוז או שמפעלו, מיתקניו או מבניו שעל המקרקעין אינם גורמים לפעולת הניקוז – לא יהא חייב בתשלום היטל הניקוז לתושב.
(ד)
הרואה את עצמו נפגע על ידי הודעה לפי סעיף קטן (ב), רשאי לערור עליה לפני בית הדין לעניני מים תוך שלושים יום מיום המצאתה.
(ה)
היטל ניקוז לתושב ייגבה בדרך שגובים את ארנונת הרכוש המוטלת באותה רשות מקומית, והערר לפי סעיף זה אינו מעכב את הגבייה.
(ו)
”בעל מקרקעין“ – לענין סעיף זה, כמשמעותו בסעיף 36(ד).
גביית היטלי הניקוז האזוריים בשטחים שאינם כלולים בתחום רשות מקומית [תיקון: תשכ״ד, תשפ״ב]
(א)
החליטה רשות ניקוז על חלוקת ההוצאות לפי היטלי ניקוז אזוריים כאמור בסעיף 43א, רשאית היא להטיל ארנונת ניקוז לפי סעיף 36(א)(1) בשטח שאינו כלול בתחום של רשות מקומית, לשם גביית היטל הניקוז האזורי שנקבע לאותו שטח בהחלטת רשות הניקוז.
(ב)
השר ושר הפנים רשאים לקבוע בתקנות, למדינה כולה או לתחום של רשות ניקוז פלונית, כי במקום הארנונות לפי סעיף קטן (א) ישלמו בעלי המקרקעין כמשמעותם בסעיף 36(ד) בשטח שאינו כלול בתחום של רשות מקומית, היטלים לפי מבחנים שיקבעו השרים; על קביעת המבחנים יחולו הוראות סעיף 43ב.
(ג)
בתקנות לפי סעיף קטן (ב) ייקבעו הוראות בדבר דרכי ההודעה של רשות הניקוז על הטלת ההיטל, מועדה ותנאי הערר על ההיטל לפני בית הדין לעניני מים.
חוקי עזר [תיקון: תשפ״ב]
(א)
רשות הניקוז רשאית, באישור השר, להתקין חוקי עזר בכל הנוגע לביצוע תפקידיה, ובין השאר רשאית היא בחוקי העזר:
(1)
להסדיר חפירת תעלות, הקמת מבנים או התקנת מיתקנים, כדי למנוע הפרעה להקמתו או לפעולתו התקינה של מפעל ניקוז;
(2)
להגביל או להסדיר את הגישה לעורקים או המעבר בהם לאדם, לבעלי חיים או לכלי רכב.
(ב)
הוראות סעיף 99 לפקודת העיריות, 1934, יחולו, בשינויים המחוייבים לפי הענין, על חוקי העזר של רשות ניקוז, אך לא יוטלו אגרות ותשלומי חובה אחרים מכוח חוקי עזר אלה.
דין המדינה כדין בעל קרקע
לענין חיוב בארנונות ותשלומים אחרים לפי חוק זה, דין המדינה כדין כל בעל מקרקעין אחר.
תקציב רשות הניקוז [תיקון: תשפ״ב]
(א)
רשות הניקוז תערוך בכל שנה, במועד ובצורה שייקבעו בתקנות, הצעת תקציב המראה אומדן הכנסותיה והוצאותיה ותגישה לאישור השר.
(ב)
לא ישולם סכום מכספי רשות הניקוז לא על פי התקציב שאושר כאמור ולא תתחייב רשות הניקוז בשום התחייבות אלא לפיו או לפי החלטת רשות הניקוז שנתקבלה כדין ואושרה על ידי השר.
(ג)
לכיסוי תקציבה רשאית רשות הניקוז לקבל הענקות ותקבולים אחרים.
מסירת דינים וחשבונות [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
רשות הניקוז חייבת להגיש לשר אחת לשנה דו״ח על פעולותיה ולכלול בו פרטים כפי שייקבע בתקנות ולספק לו, או למי שהוסמך לכך על ידיו, כל ידיעה שידרוש בקשר לפעולותיה.
בקורת מבקר המדינה [תיקון: תשפ״ב]
רשות הניקוז תהיה גוף מבוקר כמשמעותו בחוק מבקר המדינה, התשי״ח–1958 [נוסח משולב].
הודעה לרשות ניקוז על פגמים ומתן הוראות לתיקון [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
סבר הממונה שרשות ניקוז אינה ממלאת תפקיד מתפקידיה לפי חוק זה, או שהיא מנהלת את ענייניה בדרך הפוגעת או עלולה לפגוע ביכולתה למלא את חובותיה לפי חוק זה, רשאי הוא לתת לרשות הניקוז הודעה בכתב, ובה יפורטו הפגמים שנפלו לדעתו בהתנהלותה ולדרוש ממנה להעביר את התייחסותה או השגותיה לגבי הפגמים בתוך פרק זמן סביר שיקבע בהודעה.
(ב)
הגישה רשות הניקוז התייחסות או השגות כאמור בסעיף קטן (א), יחליט בהן הממונה בסמוך ככל האפשר לאחר קבלתן ויודיע לרשות הניקוז על החלטתו, ואם דרש את תיקון הפגמים – יקבע בהחלטתו את פרק הזמן שבו על רשות הניקוז לעשות כן.
התראה לרשות ניקוז על פגמים ועל הפעלת סמכויות הממונה [תיקון: תשפ״ב]
(א)
הממונה רשאי לתת לרשות ניקוז שלא תיקנה פגמים בהתאם להוראותיו לפי סעיף 49 או שלא הגישה את התייחסותה או השגותיה כאמור באותו סעיף התראה בכתב לפי הוראות סעיף זה, אם סבר שיש בכך כדי להצדיק את הפעלת סמכויותיו לפי הוראות סעיף קטן (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי הוראות סעיף 49ב.
(ב)
בהתראה יודיע הממונה לרשות הניקוז מה הפגמים שנפלו לדעתו בהתנהלותה, וכי אם לא יתוקנו הפגמים להנחת דעתו בתוך פרק הזמן הסביר שקבע לכך, הוא יהיה רשאי להפעיל את סמכויותיו לפי סעיף קטן (ה) או (ו) או למנות מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב.
(ג)
ניתנה לרשות הניקוז התראה לפי סעיף קטן (א), יכנס בתכוף לאחר מכן יושב ראש רשות הניקוז את מליאת הרשות לישיבה בהשתתפות הממונה, שבה יציג הממונה את הנסיבות שהביאו למתן ההתראה ובכלל זה את הפגמים שפורטו בה; בסמוך לאחר ישיבת מליאת רשות הניקוז כאמור, תגבש המליאה את התייחסותה להתראה או את הצעת המתווה לתיקון הפגמים, ויושב ראש הרשות יעבירה לאישור הממונה.
(ד)
לא פעל יושב ראש רשות הניקוז לפי סעיף קטן (ג), אין בכך כדי למנוע את הפעלת סמכויות הממונה לפי סעיף קטן (ה) או (ו) או את מינויו של מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב.
(ה)
היה עניינו של הפגם אי־הקמת מפעל ניקוז, לרבות אי־הכנת תוכנית מפעל ניקוז ואישורה, שלדעת הממונה הקמתו היא חיונית ובעלת חשיבות ציבורית ולא תיקנה רשות הניקוז את הפגם בתוך פרק הזמן שנקבע לכך בהתראה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם מועצת הניקוז ובהחלטה מנומקת בכתב, להטיל את ביצוע התפקיד על רשות ניקוז אחרת על אף האמור בסעיף 12, ובלבד שהתקיימו כל אלה:
(1)
ניתנה לפני כן לרשות הניקוז האחרת הזדמנות להשמיע את טענותיה לפני מועצת הניקוז;
(2)
הממונה שוכנע שביכולתה של רשות הניקוז האחרת לבצע את התפקיד, שלא יהיה בהטלת התפקיד על אותה רשות ניקוז כדי לפגוע במילוי תפקידיה האחרים ושהוקצו לה המשאבים הנדרשים לשם כך.
(ו)
מצא הממונה שלא ניתן להטיל את הקמת מפעל הניקוז על רשות ניקוז אחרת לפי סעיף קטן (ה), רשאי הוא בהתייעצות עם מועצת הניקוז ובהחלטה מנומקת בכתב, להטיל את הביצוע על גוף ציבורי אחר, על אף האמור בסעיף 12, בהסכמת אותו גוף ובכפוף לכל דין; בהחלטתו יפרט הממונה בין היתר את הנימוקים בדבר בחירת הגוף הציבורי שעליו יוטל הביצוע כאמור; בסעיף קטן זה, ”גוף ציבורי“ – המדינה ומוסדותיה, גוף שנמצא בבעלות או בשליטה של המדינה וכן כל גוף המתוקצב, במישרין או בעקיפין, מתקציב המדינה.
מינוי מנהל מיוחד [תיקון: תשפ״ב]
(א)
לא תוקנו פגמים כנדרש בהתראה לפי סעיף 49א בתוך פרק הזמן שנקבע לכך, וסבר הממונה כי הפגמים פוגעים באופן מהותי ומתמשך ביכולת רשות הניקוז למלא את חובותיה על פי חוק זה, רשאי הממונה, בהתייעצות עם מועצת הניקוז, בהחלטה מנומקת בכתב ולאחר שניתנה לרשות הניקוז הזדמנות להשמיע את טענותיה לפני המועצה, להשעות את המנהל הכללי של הרשות מתפקידו ולמנות לרשות מנהל מיוחד שימלא תפקידים כאמור בסעיף 49ג.
(ב)
החליט הממונה על מינוי מנהל מיוחד לרשות ניקוז, ימנה ועדה מייעצת שתייעץ למנהל המיוחד; הוועדה המייעצת תכלול חמישה חברים שלפחות שלושה מהם הם מקרב חברי מליאת רשות הניקוז.
(ג)
למנהל מיוחד שהתמנה לפי סעיף קטן (א) יהיו כל הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של רשות הניקוז, למליאת הרשות ולהנהלתה לפי חוק זה; כל עוד המנהל המיוחד ממלא את תפקידו, לא ימלאו המנהל הכללי של רשות הניקוז, המליאה וההנהלה את תפקידיהם ולא ישתמשו בסמכויותיהם, למעט חברי המליאה שמונו כחברים בוועדה המייעצת לפי סעיף קטן (ב) לעניין מילוי תפקידם בוועדה המייעצת.
(ד)
המנהל המיוחד והוועדה המייעצת יתמנו לתקופה שלא תעלה על שישה חודשים, אולם הממונה רשאי, באישור השר, להאריך את התקופה האמורה בשתי תקופות נוספות של שישה חודשים כל אחת, אם ראה כי הדבר דרוש לשם תיקון הפגמים.
(ה)
הודעה על מינוי מנהל מיוחד וועדה מייעצת לפי סעיף זה ועל תקופת המינוי תפורסם ברשומות ובאתר האינטרנט של רשות הניקוז.
(ו)
השר יקבע בצו הוראות בדבר תנאי הכשירות והכהונה של מנהל מיוחד.
(ז)
השר, באישור שר האוצר, רשאי לקבוע בצו הוראות בדבר תשלום שכר או גמול והחזר הוצאות למנהל המיוחד ולחברי הוועדה המייעצת, לפי העניין.
תפקידי המנהל המיוחד [תיקון: תשפ״ב]
המנהל המיוחד יפעל לניהול רשות הניקוז ולבדיקת הגורמים לפגמים שהתגלו בניהולה; במילוי תפקידיו יפעל המנהל המיוחד בזהירות, במיומנות, במקצועיות ובשקידה המתחייבות מהסמכויות שניתנו לו לפי חוק זה.
מסירת מידע למנהל המיוחד [תיקון: תשפ״ב]
התמנה מנהל מיוחד לפי סעיף 49ב, יהיו המנהל הכללי וכל עובד של רשות הניקוז וכן כל אדם אחר שהרשות מעסיקה, חייבים, לפי דרישת המנהל המיוחד או מי שהוא הסמיך לכך מחברי הוועדה המייעצת, למסור לו את הידיעות, המסמכים או כל מידע אחר שלדעתו דרושים לו לשם מילוי תפקידיו לפי חוק זה.
ניגוד עניינים לעניין המנהל המיוחד [תיקון: תשפ״ב]
(א)
בסעיף זה –
”בן משפחה“ – כהגדרתו בסעיף 2ד(א);
”בעל עניין“ – כהגדרתו בסעיף 2ד(א);
”טיפול“ – הפעלת הסמכויות והתפקידים שיש למנהל הכללי של רשות הניקוז שבמקומו מונה המנהל המיוחד;
”ניגוד עניינים“, של מנהל מיוחד – ניגוד עניינים בין מילוי תפקידו כמנהל מיוחד ובין עניין אישי או תפקיד אחר, שלו או של קרובו;
”קרוב“, של מנהל מיוחד – כל אחד מאלה:
(1)
בן משפחה של המנהל המיוחד;
(2)
אדם שלמנהל המיוחד יש עניין במצבו הכלכלי;
(3)
תאגיד שהמנהל המיוחד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם בעלי עניין בו;
(4)
גוף שהמנהל המיוחד, בן משפחתו או אדם כאמור בפסקה (2) הם מנהלים או עובדים אחראים בו.
(ב)
לא ימונה ולא יכהן כמנהל מיוחד מי שבשל כהונתו יימצא, באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים אשר ימנע ממנו לבצע את עיקר תפקידו כמנהל מיוחד.
(ג)
מנהל מיוחד לא יטפל במסגרת תפקידו בנושא שהטיפול בו יגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים.
(ד)
נודע למנהל מיוחד כי הוא עלול להימצא במצב כאמור בסעיפים קטנים (ב) או (ג), יודיע על כך בהקדם האפשרי לממונה.
[תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(בוטל).
מפעלים קיימים [תיקון: תשפ״ב]
(א)
מפעל ניקוז שהוקם לפני תחילתו של חוק זה או שבהקמתו הוחל לפני אותו יום, רשאי השר, לאחר התייעצות במועצת הניקוז, לאשר תכנית להקמתו ולהפעלתו מיום האישור או מיום מאוחר יותר, ויראו את התכנית כאילו אושרה וקיבלה תוקף לפי הוראות חוק זה.
(ב)
הודעה על אישור תכנית לפי סעיף זה תפורסם ברשומות.
(ג)
אושרה תכנית למפעל קיים לפי סעיף זה, רשאי השר לאחר התייעצות במועצת הניקוז, להרשות שארנונות הניקוז בקשר למפעל יוטלו אף לכיסוי מלא או חלקי של אותן ההוצאות שהוצאו להקמת המפעל, לשינויו או להחזקתו תוך שנה לפני אישור התכנית – למעט אותו חלק מהוצאות אלה השווה לסכום שניתן למטרות אלה על ידי אוצר המדינה; הודעה על הרשאה כאמור תפורסם ברשומות.
פרק חמישי: הוראות כלליות
סמכות לעלות על קרקע [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
רשאי הממונה או רשות הניקוז, הם ושליחיהם, להיכנס בכל עת סבירה לכל קרקע ובנין ולעשות כל פעולה הדרושה כדי לברר את האפשרות או הצורך למלא כל תפקיד או להשתמש בכל סמכות לפי חוק זה, או כדי לערוך מדידת מים וקרקע או לבצע חפירות וקידוחים בקרקע.
(ב)
על עבודות שבוצעו לפי סעיף קטן (א) יחולו הוראות סעיף 32.
הוראות חירום [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
(א)
רשאי השר לעשות אחד הדברים המנויים להלן, אם ראה שהדבר דרוש לשם מניעת סכנה תכופה שאין למנעה בדרך אחרת לפי חוק זה, או כדי למנוע שטפון או סחף קרקע או לתקן נזק שנגרם על ידי שטפון או סחף:
(1)
להכריז בצו על אזור כאזור מוגן ולאסור באותו צו או בצו מאוחר יותר, מרעה או מעבר של בעלי חיים באזור, את עיבוד הקרקע בו בכל צורה שהיא או כל עבודה הנעשית עליה, לרבות קטילה, כריתה, שריפה או סילוק של כל צמחיה;
(2)
להסמיך כל רשות ניקוז, בהסכמתה, או כל גוף ציבורי כהגדרתו בסעיף 49א(ו), בהסכמת אותו גוף, לבצע כל עבודה או פעולה באזור המוגן, שלדעתו יש בה צורך דחוף לשם תיקון הנזק שנגרם על ידי השטפון או סחף הקרקע או כדי מניעתו בעתיד, ובלבד שלא תופקע קרקע או זכות בה ולא יותקן בה מבנה או מיתקן של קבע מכוח סמכות לפי סעיף זה.
(ב)
המדינה אינה חייבת בפיצויים בעד כל פעולה מכוח סעיף זה אלא אם גרמה נזק למבנים, למיתקנים או לגידולים שלא נפגעו וגם לא היו עלולים להיפגע מהשטפון או מסחף הקרקע שהפעולה נועדה למנעם או לתקן את הנזק שנגרם על ידיהם.
(ג)
(בוטל).
[תיקון: תשי״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ט]
(בוטל).
[תיקון: תשי״ט]
(בוטל).
עבירות ועונשין [תיקון: תשי״ט, תש״ך, תשס״ו, תשפ״ב]
העובר על הסעיפים 4 או 5 או על צו לפי הסעיפים 6 או 53 או על הוראת תקנות לפי חוק זה, וכן המפריע לממונה או לרשות הניקוז או למי שפועל בשמם, למלא את תפקידיהם או להשתמש בסמכויותיהם, דינם – מאסר שנה אחת או קנס 1000 לירות; היתה העבירה נמשכת, דינם – מאסר נוסף של שבוע או קנס נוסף של 50 לירות או שני הענשים כאחד בעד כל יום שבו נמשכת העבירה אחרי הרשעה בדין.
מסירת הודעות [תיקון: תשס״ו, תשפ״ב]
מסירת הודעה או מסמך אחר על ידי הממונה או רשות הניקוז או ועדה מועדותיה, לפי חוק זה או לפי התקנות על פיו, תהא מסירה כדין, אם נשלחו בדואר רשום לאדם שלו נועדו לפי מען מקום מגוריו הרגיל או האחרון או מקום עסקיו הרגיל או האחרון.
ביטול
בטלה –
פקודת הניקוז (מים עליונים), 1942.
תיקונים
הנוסח שולב בפקודת השטפון וסחף הקרקע (מניעה), 1941.
שמירת סמכויות
חוק זה אינו גורע מחיובים שהוטלו וסמכויות שהוענקו בחיקוק אחר.
ביצוע [תיקון: תשכ״א, תשפ״ב]
השר ממונה על ביצוע חוק זה והוא רשאי להתקין תקנות בכל ענין הנוגע לביצועו, לרבות כללים בדבר חישוב הפיצויים לפי חוק זה, שסעיף 34א אינו חל עליהם, ולרבות הטלת אגרות בעד רשיונות והיתרים המוצאים בהתאם לחוק זה.
נתקבל בכנסת ביום כ״ו בחשון תשי״ח (20 בנובמבר 1957).
- דוד בן־גוריון
ראש הממשלה - קדיש לוז
שר החקלאות - יצחק בן־צבי
נשיא המדינה
אזהרה: המידע בוויקיטקסט נועד להעשרה בלבד ואין לראות בו ייעוץ משפטי. במידת הצורך היוועצו בעורך־דין.